תעיות ותהיות לראשון בבוקר/ רותם אלרן

על הקו האחורי המסתמן של הפייסרס

ממש בימים האחרונים נודע לנו שגארד הפייסרס ויקטור אולדיפו ישחק במשחקי הבועה ולא ישב בחוץ כפי שהצהיר מלכתחילה, כך שלאינדיאנה ייווסף שחקן משמעותי שיחזק מאוד את הסגל, וכבר במשחק ההכנה הראשון שותף לכ-19 דקות, בהן היה נראה חלוד, אבל גם מצד שני קלע 2 מ-5 מטווח השלשה, לא רע בתור התחלה של חזרה לכושר משחק (בנוסף לכך שהעונה בקושי שיחק עקב התאוששות מפציעה קשה), ושיחק רק 13 משחקים, בהם הראה חלודה התקפית לא קטנה אך מובנת, כשקלע רק ב-39% מהשדה, נתון שבתקווה ישתפר כעת.

הדבר שמעניין מאוד בחזרה של אולדיפו הוא ההתאמה שלו לצד מלקולם ברוגדון בקו האחורי, כששניהם מסוגלים לנהל משחק – אולדיפו מסר מעל ארבעה אסיסטים למשחק בארבע עונות, בעוד ברוגדון הוא הטוב מהשניים בפן זה והעונה מסר 7.1 אסיסטים על 2.4 איבודים בלבד, יחס מצוין. היתרון הגדול והמשמעותי ביותר של קו אחורי שכולל את שניהם הוא ההגנה – שניהם שחקני הגנה נהדרים, גם אם במקרה של ברוגדון זה לא מתבטא בחטיפות. קו אחורי של שניהם יוכל מאוד להקשות על היריבות, ויהווה חוזקה משמעותית בפלייאוף, כשלכל המתמודדות לפחות גארד או שחקן כנף אחד ברמת אולסטאר, או קרוב לכך – פילדלפיה עם טוביאס האריס, הבאקס עם קריס מידלטון, בוסטון עם קמבה ווקר, ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון והראפטורס עם ואן וליט ולאורי. קו אחורי של ברוגדון ואולדיפו יקשה מאוד על הגארדים של היריבות בהגנה, ובהתקפה הם יוכלו להיות מאוד מעניינים לאור יתרון גודל על חלק מהגארדים היריבים, כשהגובה של ברוגדון הוא 1.96 מ' ושל אולדיפו 1.93 מ'.

בנוסף לאלו, יתרון נוסף שהחיבור ביניהם והחזרה של אולדיפו יכולים ליצור הוא שיפור בקליעה של ברוגדון – העונה הוא קלע ב-31.3% משלוש, ירידה חדה מאוד מעונות קודמות שהגיעה בעיקר משינוי בתפקיד משחקן רביעי בקבוצה לאחר יאניס, מידלטון ולופז (ואולי גם אריק בלדסו) לתפקיד השחקן השני בחשיבותו בקבוצה לאחר דומנטאס סאבוניס. כעת, עם החזרה של אולדיפו, שכפי שהזכרתי יכול ליצור גם לאחרים, ברוגדון יוכל ליהנות מכך, כשהעונה קלע ב-37.5% משלוש בזריקות פנויות (כשהשומר נמצא במרחק של 4-6 פיט מהשחקן), ובעונה שעברה קלע ב-47.5% מהטווח בזריקות קאץ' אנד שוט, כך שיוצר נוסף לצידו יוכל לסייע ולמשוך ממנו תשומת לב משמעותית, כשהעונה הגארד השני לצידו לרוב לא התאים אליו, לאור כך שטי ג'יי מקונל לא היווה איום בקליעה ודאג מקדרמוט לא מנהל משחק ובעיקר קלעי, ויכול לראות שכבר מתחילים לראות את התוצאות, כשברוגדון קלע 3-5 משלוש במשחק ההכנה הראשון) כך שהקו האחורי שלהם עשוי להיות מאוד חזק ומעניין בחזרה.

המירוץ לשחקן ההגנה

העונה שיחקו בליגה מספר קבוצות הגנתיות ושחקנים שהיו נהדרים בצד זה, אך בסופו של דבר רק אחד ייבחר לתואר. בחרתי להביא כאן את הטופ 3 שלי במירוץ אל התואר הנחשק.

3. מרכוס סמארט

לאורך ההיסטוריה שחקן אחד בלבד מעמדות הגארד נבחר לתואר שחקן ההגנה של העונה, וזהו היה גארי פייטון ב-1996. ברובן הכמעט מוחלט של הבחירות נבחרו גבוהים או שחקני כנף, ולרוב גארדים אפילו לא ייחשבו במירוץ לתואר בגלל שרובם לא מאוד חזקים הגנתית, וגם אלו שכן לא ישפיעו על ההגנה באותה צורה שמגן צבע מעולה ישפיע.

למרות זאת, סמארט מאוד שונה מהם, במיוחד בהגנת הצבע. העונה סמארט היה מגן צבע מצוין כששמר פעמים רבות בהצלחה על שחקנים גבוהים ממנו ב-20 ס"מ ויותר והצליח להוריד את כמה מכוכבי הליגה הגדולים לאחוזים נמוכים (קוואי לנארד, שגבוה מסמארט בכ-10 ס"מ סיים עם 3 מ-14 מהשדה במצ'אפ מולו, לוקה דונצ'יץ' קלע זריקה בודדת מ-5 נסיונות מולו) ולכפות איבודים (יאניס והארדן איבדו את הכדור מולו 4 פעמים כל אחד, וקייל לאורי ובן סימונס סיימו מולו עם 3). הגיוון המדהים בהגנה של סמארט עזר לסלטיקס להיות במקום השני בספיגת נקודות למשחק בכל הליגה כשלא היה להם שומר צבע משמעותי מלבדו והוא הלכה למעשה היווה חלק עצום מההגנה המצוינת שלהם, ויכול להיות בהמשך חלק גדול מהצלחה אפשרית בפלייאוף.

אני חושב שסמארט כרגע בטופ שחקני ההגנה בליגה ולאור התפוקה שלו העונה בצד זה מגיע לו להיכלל במקום הזה בגלל השפעה הגנתית עצומה על הקבוצה.

2. רודי גובר

שחקן ההגנה בשתי העונות האחרונות ממשיך להרשים בצד זה ולהיות בין המובילים של הליגה בחסימות, כשהעונה השתפר משמעותית בהגנה על קו השלוש, כשבעונה הקודמת איפשר ליריבים שלשות באחוזים גבוהים מהממוצע העונתי שלהם, והעונה הצליח להוריד את אחוזי השחקנים עליהם שמר מהטווח, בנוסף לכך שהוא מוריד את השחקן היריב ב-7.3% מהממוצע, השפעה אדירה על הזריקות, כשכרגע הוא ללא ספק מגן הצבע הטוב בליגה והוא מוביל את ההגנה של הג'אז להיות טופ 10 בספיגת נקודות למשחק, כשאין לו לצידו שם שחקני הגנה יוצאי דופן.

ללא ספק מגיע לענק הצרפתי את המקום הזה כאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, והשיפור שלו אף יותר בצד זה בכל עונה באופן עקבי הוא מאוד מרשים, אך מעליו יש שחקן אחד, שהוא סופרסטאר הגנתי לא פחות משהוא התקפי ולכן גובר לדעתי לא יסיים עם התואר השנה בניגוד לשנתיים הקודמות.

1. יאניס אנטטקומפו

ה-MVP היוצא ואולי גם הנכנס הוא ללא ספק שחקן ההגנה הטוב בליגה כיום, כשהוא מוביל את ההתקפה של הבאקס בעוז אך גם בהגנה עושה שמות ביריבות, כשאיתו על המגרש יש לבאקס רייטינג הגנתי מטורף של 96.5, הטוב בקבוצה, ובלעדיו 104.2, כך שניתן לראות כמה ההשפעה שלו על ההגנה הקבוצתית אדירה.

יאניס משמש עבור הבאקס מעין שחקן עזרה מדהים, כשהרבה פעמים הוא משמש כשומר נוסף בחדירות או שחקן שנכנס לתפקיד של שחקן העזרה בכך שהוא שומר על אחד הקלעים החלשים יותר של הקבוצה היריבה, ובעצם בכך הוא הבסיס לשיטה ההגנתית הנהדרת של הבאקס, שכבר הראתה תוצאות נהדרות העונה ובעונה הקודמת, כשברוק לופז כמגן צבע משכלל אותה אף יותר, כפי שאפשר לראות בסרטון הבא:

יאניס שחקן הגנתי מצוין בצבע ובפרימטר והוא מוריד את השחקן היריב בלא פחות מ-9.7% אחוזים מהשדה (!), והנוכחות שלו היא קריטית לבאקס וגורמת להגנה שלהם להיראות מדהימה כל כך, בנוסף לשמירת אחד על אחד נהדרת כשהוא נדרש לכך, באמצעות שילוב של מהירות, כוח, אתלטיות ואורך שנראה לא מהעולם הזה, ובסופו של דבר הוא שחקן ההגנה שלי העונה.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. אובייקטיבית, הזוכה שלי הוא יאניס. מה שהוא נותן בהגנה זה לא הדם של סמארט אלא היכולת האתלטית לעצור את מי שהוא עוצר, בין אם הוא שומר עליו או שפתאום בא לו לחסום, לעצור או איך שלא תקראו לו, כל שחקן אחר בסביבה.

  2. מה שווה קוו אחורי משופר של הפייסרס ללא סבוניס. עם הפציעה שלו חמורה כמו שזה נראה, הפייסרס גמרו את העונה עוד לפני שהתחילו המשחקים הרשמיים בבועה.

    לגבי שחקן ההגנה של העונה, יאניס הוא הבחירה שלי.

  3. הפייסרס גמרו את הטורניר המוזר הזה עוד לפני שהתחיל
    כרגע המצב הוא ששלושת הבכירים לא כשירים במאת האחוזים (ברוגדון מחלים מקורונה, אולדיפו בבועה אבל אני מאמין שנראה אותו מסיר חלודה ומשחק בזהירות, וסאבוניס פצוע), ובנוסף ג'רמי לאמב שיועד להיות השחקן השישי וספק הנקודות העיקרי מהספסל פצוע לתקופה ארוכה.
    התסריט הריאלי יהיה ירידה למקום שישי והדחה בסוויפ ג'נטלמני נגד הסלטיקס
    כשהפנים לעונה הבאה, בתקווה שיגיעו כולם בריאים (מה שלא קרה בעצם העונה.
    אהבתי את הנקודה לגבי הקליעה של ברוגדון משלוש- הנטל עליו עלה משמעותית העונה בהשוואה לימיו בבאקס, אז היה כינור שני ושלישי ליאניס. יוצר נוסף, מוביל כדור נוסף וספק נקודות נוסף-אולדיפו- מוריד מהנטל על ברוגדון ויאפשר לו יותר חופש בהתקפה וזריקות טובות יותר.
    אני מקווה שהחולשה היחסית בקו האחורי תוביל למיני-פריצה של ארון הולידיי, שיצטרך להוכיח עצמו בעיקר בניהול המשחק ובקליעה אמינה מבחוץ. ההיעדרות הצפויה של סאבוניס פוערת בור בחמישייה, הגנתית והתקפית, יכול להוביל לדקות אפילו של טי ג'יי ליף. אולי נראה את טרנר משחק יותר בפנים, בניגוד למה שראינו ממנו העונה (עקב השילוב עם סאבוניס) בהרכב נמוך עם וורן ומקדרמוט/הולידיי בעמדות הפורוורד, שיכול להיות קצת נפיץ בהתחשב בכך שגם עם הגארדים, יהיה ריווח בחמישיה עם 5 שחקנים שיכולים לקלוע שלשה על המגרש. בכל מקרה אני לא בונה על יותר מדי רעש בפלייאוף הזה, מנ שהיה הוא שיהיה ואין חדש תחת השמש- הדחה בידי הסלטיקס בסיבוב הראשון.

  4. תודה רותם, טור טוב. אני מסכים איתך שעיקר המטרה של הפייסרס כאן, כששלושת הכוכבים לא בריאים לגמרי ואחד אולי לא ישחק בכלל (סאבוניס) היא לפתח את הכימיה בין אולדיפו לברוגדון. הייתי רוצה לראות הרכב מהיר יותר עם טרנר כסנטר וטי ג'יי וורן כסטרץ' 4, למרות שלא ברור מי יכול לשחק כסמול פורוורד בהרכב הזה. הדחה חמישית ברצף בסיבוב הראשון. הניתוח של הקליעה של ברוגדון מאוד במקום ומוסיף הרבה לטקסט.
    .
    מועמדים טובים לשחקן ההגנה אבל דיוויס לדעתי לפני סמארט (ושלישי או שני ברשימה שלי). השיפור בהגנה של הלייקרס מתחיל ממנו והיא ההגנה השנייה בטיבה בליגה. סמארט יהיה בחמישיית ההגנה הראשונה ואולי רביעי בהצבעה, אבל מגיע אזכור גם ל-AD.

    1. ניסוי מעניין של חמישייה יכול להיות לשחק עם השניים שציינת כגבוהים, ואז להסיט את אולדיפו לסמול וברוגדון לשוטינג גארד, ולשחק עם מקונל או הולידיי. עוד אפשרות היא להשאיר את ברוגדון כרכז במצב כזה ולהוסיף ריווח עם דאג מקדרמוט ב-2

  5. יאניס צריך לקחת את הפרס הכפול, וכל דבר אחר יהיה שוד.
    לגבי אינדיאנה – הם קצת תקועים במקום וגם עם גולם בריאים בעונה הבאה יהיה להם קשה להתקדם מעבר לסיבוב ראש, ואולי שני בקושי.

  6. רותם תודה על פוסט מצוין . תיקון טעות : הזוכה הראשון ( והשני ) בתואר שחקן ההגנה של העונה היה סידני מונקריף , השוטינג גארד האגדי של מילווקי באקס .

    1. זה מדהים העניין הזה ששחקני ההגנה בדרך כלל הם גבוהים, אני מניח שזה בגלל ההטייה הסטיטסטית לנתוני החסימות וריבאונד הגנה שיש להם ביאס טבעי לגבוהים בעוד שנתון החטיפות יש לו ביאס (אגב, לא בטוח) לנמוכים וזריזים. זאת עוד דוגמא נוספת לאיך שסטטיסטיקה (והיכולת לכמת במספרים תופעות אשר מתארות מושג ארעי כלשהו, במקרה שלנו שחקן ההגנה המצטיין) נותנות משקל גבוה יותר לקריטריונים המכריעים של התודעות שלנו במבחני קלסיפיקציה.

            1. שששש
              אני מנסה להשיג עבודה.

          1. אשאל אחרת.
            אתה רואה חשבון, נכון? אתה חושב שאני, בלי הכרה של התחום (אבל פגשתי רואי חשבון בעברי) עם ידע מתמטי בסיסי וכל מה שמעבר לו נשכח לו מזמן, יכול לקבל את אחד מהתיקים שלך ולעשות עבודה טובה רק ממעבר חפיף על התיק?
            אם לא, למה אתה מניח שזה שונה בכל עבודה אחרת?
            אם כן, יאללה זרוק תיק לעברי. אני אשמח לקבל כסף על עבודה.

  7. שחקן ההגנה שלי זה דיוויס קל. הגנה של איש אחד בלייקרס ובמערב.
    אחריו יאניס
    מקום 3 תחרות בין סמארט סימונס וסיאקם.
    אני עם סמארט בקטנה על סימונס.

          1. אבל לרותם אין את העין של שמעון (אלא אם כן השאיל לו. אגב מספיקה עין טחת של שמעון) אז אי אפשר לעשות את מבחן העין

  8. תודה רותם. כל הכבוד להוציא פוסט כזה בגילך. ממש כאילו מבוגר מבין כדורסל כתב אותו.
    לאינדיאנה, מסתבר, היו (ואולי עדיין יש) בעיות אישיות רציניות ביןם אולדיפו ושאר שחקני הקבוצה, ואם סבוניס אינו כשר ב-100% אני לא נותן להם כל סכוי.
    בקשר לגובר, כל הסיפור עם הקורונה ימנע ממנו להיבחר ראשון בכל מקרה.
    תוד'ה על פוסט טוב מאד

  9. שחקן ההגנה שלי הוא יאניס.
    .
    השחקן שלדעתי יזכה בתואר הוא דייויס
    (ותודה לכל המצביעים שבחרו יאניס כ-MVP, ואז יתנו לדייויס "שחקן ההגנה" כפרס ניחומים ללברון…)
    .
    תודה, רותם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט