התנצלות כנה לתושבי השכונה שהפכתי את המגרש הציבורי בה לבועה NBA סטייל / Ljos

תושבי שכונת בבלי היקרים,

ברצוני להתנצל מעומק ליבי ולפי דרישת בית משפט השלום על האירועים שהתרחשו בשבוע שעבר במרכז הקהילתי השכונתי. הלוואי ויכולתי להתנצל בפני כל אחד ואחד מכם באופן אישי, ולפנות לכל אחד מהקורבנות ולהציע לו את התנצלותי הכנה, אך בית המשפט לא מחייב אותי לעשות כן, לכן לא אעשה זאת. רובכם כבר מודעים לאירוע שנמשך במשך שבוע תמים ממש בחצר ביתכם, אבל עבור המעטים שלא אגיד בצורה פשוטה: אני לגמרי ניסיתי לסגור את המגרש שלכם לטורניר בועה סגורה סטייל ה-NBA עם השחקנים המקומיים, חלקם ילדים.

אם רק היה לי את התקציב

כדאי שאתחיל בהודאה שהכל התחיל ממשחק מילים סתמי שחשבתי שתעריכו. חה חה, הוא הפך את בבלי ל-Bubbly. ובסוף השבוע נשב כולנו יחד, עם הקבוצה הזוכה, ונצחק ונצחק, ונמשיך לצחוק עד אור הבוקר כשהמשטרה תבוא לשטוף את ההומלסים מהרחובות, ונתפזר כל אחד לביתו כשחיינו הפכו לעשירים יותר. חשוב לי לציין שאף אדם לא נפגע במהלך הטורניר. תיקון קל, הרבה אנשים נפגעו. המון. כמה מתו. אבל אני לא חושב שזו אשמתי. אני לא רוצה לבזבז את זמנכם וזמני, או להעליב את האינטליגנציה שלכם בהסבר למה אני לא חושב שצריך להאשים אותי, לכן פשוט נעבור הלאה.

ככל הנראה לא הצלחתי להתחבב יתר על המידה על הקהילה המקומית בעזרת סגירת אנשים מבוגרים וילדים במתחם סגור ללא הכנה או אפשרות יציאה, ניסוי שעלה בחייהם של בין 15 ל-27 אנשים (ואני באמת מוכן להתנצל שלא עקבתי יותר טוב אחר רשימת המלאי. אני מסוגל לקחת אחריות על זה). על פי האקטיביזם השיפוטי, שבוודאי תסכימו שמערכת המשפט שלנו חוטאת בו יותר מדי, אני נחשב כרגע "אויב המדינה". הגדרה שלעולם לא תימחק מהתיק האישי שלי. את זה אני שומר לפילוסופים העתידיים, שבוודאי יראו בי כגאון רדוף שהקדים את זמנו, כמו סוקרטס אבל עם פחות קרחת, או ג'ון בראון פחות דושי.

ועבורם אני משאיר את התוכניות לעתיד שלי. אתם תראו, יום יבוא ויספרו סיפורים על Ljos, שהיה בדיוק כמו ספרקטוס אבל גדול וחזק יותר, ועם שיער יותר יפה

למשפחות האנשים שקרוביהם אינם עימנו, למשפחות שקרוביהם פשוט מתו, ולמשפחות שקרוביהם סובלים ויסבלו עוד שנים ארוכות מתוצאות התנאים בבועה (תת תזונה, פציעות הנובעות מאגרסיביות בגלל הבטחה שרק הקבוצה המנצחת תצא לחופשי, אלרגיות למדים בצורת דמויות דיסני שבחרתי להם מחנות שנראתה בזמנו לא מפוקפקת ואני מתכוון לדרוש ממנה את כספי בחזרה) – אני מבין את כעסכם. אני מבין ששום רמה של "אויש, תתגברו על זה כבר" ממני לא תמלא את החור שנפער כתוצאה מאיבוד (ממשי או מעשי) של קרוב משפחה אהוב. אז אני לא מתכוון בכלל לנסות. יהיה זה עלבון גדול לזכרם, שלא נדבר על בזבוז זמן יקר שלי שהיה יכול ללכת לדברים חשובים יותר כמו אקרו-יוגה, הרהור עצמי וניסיון לברוח מהכלא. כל מה שאני יכול להגיד זה שלראות את קרוביכם, חבריכם, יקיריכם, ברגעיהם האחרונים סיפקה לי זווית מדהימה על הנפש שלהם. ואני יכול להגיד לכם, ללא צל של ספק, שקרוביכם פשוט לא רצו את זה מספיק. אחרת הם היו מתקדמים בתחרות ושורדים עד הסוף. כמובן.

הוא למשל, ממש גרוע ברגע שלוחצים אותו בדאבל טים על כל המגרש. ובועטים לו במפתח הלב

לקבוצת הריצה המופתעת שבאה לריצת הבוקר וגילתה אותי, את הקבוצות המתחרות ו, אם ניקח צעד אחורה ונשפוט בצורה הוגנת ואובייקטיבית, את הבועה הסגורה המרשימה שבניתי, אני מצטער שהרסתי לכם את היום. במחשבה שנייה, לבחור לצאת מהבית ב-4:30 בבוקר בשביל… לרוץ, היה רעיון אישי שלכם ואין לי שום קשר אליו ולכן אני לוקח את ההתנצלות חזרה. מה שכן, זה היה שגוי מצידי לבקש ממכם ללכת להידרס על ידי רכבי השטח שלכם. הייתי גם מתנצל על שהנחתי שאתם מטומטמים ושכל המשפחה שלכם מטומטמים, אבל עד כה לא ראיתי הוכחה סותרת. זה התפקיד שלכם לשכנע אותי אחרת.

לשוטרים, שירו בי באקדח חשמלי וקטעו את דבריי, אני רוצה להגיד – עמדתי להגיד "תקפצו לי". אני חושב שכולנו מרגישים מסופקים יותר עכשיו כשהצלחתי לסיים את דבריי.

לתושבי השכונה שלא נפגעו באופן ישיר ושאר עיתונאים וטוקבקיסטים בתשלום ש"מזועזעים" ו"אני יביא לו מכות, מי איתי?" – קודם כל, אותיות אית"ן, תלמדו אותן. דבר שני, אני בעצמי מזועזע מהזעם שלכם. אתם לא שום צד בסיפור, ולא ברור לי למה אתם מצטרפים לזעם המובן של בני המשפחה של הנפגעים שקוראים להרחקתי המיידית מהמדינה. אולי אתם מקנאים שקרוביכם לא נבחרו. אולי אתם חושבים שהם לא נבחרו בתור זלזול ביכולת הכדורסל שלהם, או ביצר התחרותיות שלהם, או שהם היו מהירים מדי בשבילי עם המסחרית. תנו לי להרגיע אתכם ש, כן. זו הסיבה. מה, ה-PC הלך רחוק מדי ואני לא יכול להגיד לכם את האמת בפרצוף בלי שידרשו להרחיק אותי, אזרח ישראלי אמיתי, שעשה צבא ומשלם מיסים, מהמדינה? תרבות הביטול כבר עברה כל גבול.

עכשיו, כדי להימנע ממה שבאמת מפחיד אותי, ועם כל הכבוד לתביעה הקטנה שלכם ולהחלטה המחייבת משפטית "להיכנס בו בכל הכוח", עדיין יש גוף גדול שאני מפחד ממנו קצת יותר. תאגיד הענק "דיסני", שבמתחמיו ובעידודו מתקיימת הבועה האמיתית של ה-NBA, ידוע כמי שמוכן לתבוע ולהרוס חיים של נערים שעושים נשף סיום בסגנון דמויות דיסני. איתם אני לא מוכן להסתכסך, ולכן אנסה להבהיר בפסקאות הבאות בדיוק עד כמה שונה הבועה שיצרתי מהבועה שלהם, בתקווה שזה יוריד ממני את עורכי הדין הטורפים שלהם.

אנחנו צופים בכם יותר משאתם בנו

ב-NBA:

שחקנים היו חתומים על חוזה בקבוצות בעלות היסטוריה רחבה, שכל שחקן בעולם חולם לשחק בה, וניתנה אפשרות למי שלא רוצה לבוא לוותר על התחרות, בתנאי שהוא מוותר על הכסף.

בבבלי:

לא היו חוזים חתומים מראש ולא חשבתי שמישהו ירצה בהכרח לשחק בקבוצה שהוא לא בחר, לכן נאלצתי לאסוף כל פוטנציאלי שראיתי בשיטות שיש לי, בעיקר מסחרית שחורה ונבוט מפתיע ביציבותו. מה שבפועל הפך אותי לכוח משיכה גדול בקנה מידה מקומי.

ב-NBA:

שחקנים הגיעו מוקדם לבועה כדי להתאמן ביחד כקבוצה לפני תחילת הטורניר. הם לומדים את הטקטיקה, עוברים אימוני כושר גופני, בונים שיתוף פעולה כקבוצה אחת.

בבבלי:

שעה לפני תחילת המשחקים סגרתי את כל הקבוצות יחד בחדר חשוך תוך כדי שהם מקשיבים בלופים לשיר הנושא מהסרט ספייס ג'אם. זה כל האימונים שהשחקנים קיבלו במשך השבוע, ואולי המאמנים המודרניים לא כל כך מאמינים בשיטה הזו, אני מאמין שההיסטוריה תעמיד אותם על טעותם ובעוד מאה שנה כל אימוני הכדורסל יוחלפו בצעקות משותפות של "!Come on and slam, and welcome to the jam".

ב-NBA:

שחקן שיוצא מהבועה, בין אם כדי לבקר קרוב משפחה חולה או להביא מגש פיצה מפתח הדלת, מוכנס מיד לבידוד ממנו יצא רק לאחר מספר בדיקות קורונה שליליות.

בבבלי:

אף שחקן אפילו לא חלם על לנסות לצאת מהבועה. למען האמת, אני חושב שלדיסני יש עוד מה ללמוד בנושא.

ב-NBA:

במהלך השהות בבועה כל שחקן מקבל חדר במלון פאר, ארוחות יוקרתיות במשך כל היממה, אפילו מארגנים להם מסיבות פרטיות, ציוד דיג ותחרויות משחקי מחשב.

בבבלי:

מה אני עשוי מכסף?

בייסיקלי מה שאני ניסיתי להגיד להם

ב-NBA:

התחרות תימשך עד שתוכרע אלופה או שהנסיבות האפידמיולוגיות יכריחו את צוות המומחים (שכולל את בעלי הקבוצות שלא נמצאים בבועה) לקבוע שבלתי אפשרי להמשיך לקיים את התחרות.

בבבלי:

התחרות הייתה אמורה להימשך שבוע או עד שנשארת קבוצה אחת עומדת. בסופו של דבר התחרות נעצרה בגלל קבוצת הריצה "הרץ קוסובסקי" שהיה חשוב לה כל כך לקבוע את קו הסיום במרכז הקהילתי במרכז השכונה. רואים לאן ריצה מביאה אתכם?

ב-NBA:

השופטים פועלים לפי חוקי ה-NBA, כפי שהתקבעו במשך מעל מאה שנים ולפי ההנחיות האחרונות של הליגה. יש המתלוננים שהליגה הפכה לרכה מדי ועל כל שטות שורקים ושולחים לקו.

בבבלי:

אני השופט היחיד ואיבדתי את המשרוקית ביום השני. לקח לשחקנים זמן, איזה שתי דקות, עד שהם הבינו שאני לא הולך לשרוק אפילו אם יהיה רצח. בשלב מסויים נגמר להם הכוח מהאלימות ההדדית ולכן הוספתי תמריץ לעידוד אגרסיביות קלה, על פיו רק הקבוצה המנצחת תזכה ללכת הביתה.

ב-NBA:

המשחקים משודרים בשידור חי בטלוויזיה בכל העולם, לשחקנים מותר לכתוב על החולצות מסרים שהם רוצים לקדם כחלק ממחאת ה-BLM העולמית.

בבבלי:

למען האמת, עד לרגע זה הספקתי לשכוח שכדורסל זה עסק שמשודר בטלוויזיה. להגנתי, הרשיתי לאחד השחקנים לתלות על גופייתו את העיתון של היום כמסר למשפחתו.

ב-NBA:

זו ליגה שמגלגלת מיליארדים וסביבה עומדת תעשיית הימורים ענקית שבעצמה מגלגלת עוד כמה מיליארדים סביב הימורים על המנצחים והמפסידים של הליגה. תעשייה כזו גדולה קשה לעצור.

בבבלי:

אותו דבר, בעצם.

החרטה היחידה שלי ששכחתי לזרוק את פולי שור פנימה. זה היה מבטיח לי איזה עיטור מופת ויחס שונה מכולכם.

בסופו של דבר, בסך הכל ניסיתי לתת ספין מקומי משלי (אבל שונה מספיק לצרכים משפטיים) לאירוע שהולך לסחוף את האתר והעולם. לפעמים הקטע בלהיות ממציא הוא לדעת לסנן את הרעשים מהסביבה ולעשות את הדבר שאתה חושב שהוא נכון. להתעלם מהשונאים, להשתיק את הצרחנים, לרדת יותר חזק על אלו שנראים כמו הביריון שלי מהיסודי. האם, בדיעבד, כל ההחלטות שלי היו נכונות? אני לא אשקר לכם: כן.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  4. Berch

    23 יול 2020 09:42:32

    משמח לראות שיש אנשים כמוך
    תמשיך לעמוד כצוק איתן מול הביקורות הארסיות.
    זכור – הכל מקנאה
    הם מתבאסים על עצמם שהם לא חשבו על זה קודם. כמו עם הריץ' רץ'
    🙂

    1. Ljos

      23 יול 2020 11:22:03

      ב-רור.
      ה-NBA בקריסה מהירה ואני צופה שרק הבועה שלי תוכל להחליף אותה ואז תראה איך כולם פתאום ידעו להעריך את מה שאני עושה.
      אני נותן ל-NBA גג מאה, מאה חמישים שנה.
      אחרי זה, הדרך פנויה.

  7. האווי לאסוף

    23 יול 2020 10:40:00

    אם צריך לחטוף עוד 20 איש כדי לקבל טור נוסף כזה, רק תגיד. אין לי וואן, אבל יש סטוקים של כלורופורם (גידול ילדים וכאלה, נשבע שזה לא לשימוש עצמי).
    תודה ליוס, כל טור שלך זו פנינה

      1. האווי לאסוף

        24 יול 2020 00:17:20

        אין דרך אחרת להתמודד עם ילדים לאורך זמן שלא כוללת סם כלשהו, לך או להם. חוצמזה, כל הורה יגיד לך שהם הכי נחמדים כשהם ישנים, אז למה להגביל את זה ב10 שעות?

  8. גיא רוזן

    23 יול 2020 11:47:41

    שאלה אחת קטנה ולא מהותית –
    .
    התואר הוא "קומישינר"? או שזה מיושן, ואפשר/צריך ללכת על משהו מודרני יותר?
    מה דעתך על "קומישנקטטור"?
    .
    אם זה מסובך מדי, או לא Era Appropriate (הסיבה ש-"דיקטטור" נפל. ציבור הטוויטר קיצר את התואר ל-"דיק…"),
    תמיד אפשר לחזור למקורות, וללא כל בושה לגנוב מאסתר כספי (המתורגמנית) –
    "בעל זבוב…"
    .
    זה מסכם את הניסיון החיוור שלי להתחכם. ניסיון שרק נהיה חיוור יותר לאורו של המקור (pun intended) –
    תודה, איסלנדי. מבריק. ממש.

    1. Ljos

      23 יול 2020 15:29:24

      יפה,
      הייתי מעדיף "אוברגרופן קומישנקטטור", אבל אפשר לקצר לבעל זבוב, אם זה נוח יותר לשחקנים. לא היינו רוצים לעשות משהו שלא יהיה להם נוח. במקרה הכי גרוע והפרויקט יכשל, יש לי שם ללהקת האינדי רוק שאקים.

  11. אור

    23 יול 2020 12:53:23

    יפה מאוד ליוס
    .
    הבאת רעיון לסרט הבא של ספייק לי, כדורסלנים שחורים מהשכונה נכלאים בבועה והממשלה קובעת טורניר אלימינציה אכזרי שבו רק הקבוצה שנשארת אחרונה שורדת. אתה תהיה התסריטאי כמובן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט