שבת בבסיס – כאן חובטים בכיף / יוני לב ארי

אצלנו בבית אנחנו דור שני של צופי בייסבול. נכון, בסך הכל מדובר באחים, אבל אחי גדול ממני בעשר שנים, ואחי הקטן קטן ממני בעשר שנים, כך שבהחלט אפשר לקרוא לזה שני דורות. אבל אנחנו קטנים ליד לא מעט משפחות שהבייסבול זורם להם בעורקים, בוורידים, במחבטים. קבלו את משפחות הבייסבול הגדולות בהיסטוריה:

משפחת גריפי על הספסל בסיאטל (צילום:WCPO – 9 On Your Side)

דור טו דור

נתחיל עם ארבע המשפחות שחולשות על פני שלושה דורות. משפחת שלושת הדורות הטובה ביותר, היא ללא ספק משפחת בון. ריי היה שחקן בסיס שלישי נפלא בשנות ה-50 במדי הטייגרס, ואף זכה עם האינדיאנס באליפות האחרונה שלהם עד היום. בנו, בוב, היה תופס הגנתי נפלא עם תשע כפפות זהב (זכה באליפות עם הפיליס ב-1980), ובהמשך מנג'ר של הרויאלס והרדס.

שני בניו של בוב, ברט וארון, היו אינפילדרים מצויינים בשנות ה-90 ותחילת המילניום. ברט היה שחקן טוב יותר (252 הום ראנס, ארבע כפפות זהב), ארון העיף את אחד ההום ראנס החשובים בהיסטוריה (ALCS , 2003, משחק מספר 7), ומשמש עד היום כמנג'ר של היאנקיז.

משפחת בון בהרכב מלא (צילום:Baseball Almanac)

הפעמון צלצל שלוש פעמים

גאס בל החל שושלת די מרשימה. הבחור, שנולד ב-1928 בלואיוויל, קנטקי, שיחק 15 עונות במייג'ורס, רובן בסינסינטי, כשהוא מעיף 206 הום ראנס וחובט 281.. ב-1951 נולד בנו, באדי, שהעיף בעצמו 201 דינגרס ב-18 עונות, ואף זכה בשש כפפות זהב. ב-1972 נולד לבאדי בנו הבכור דייויד, שהסתפק ב-123 הום ראנס, ומשמש עד היום כמנג'ר של הרדס. וזה לא יהיה יפה לשכוח את אחיו הקטן של דייויד, מייק, שאמנם לא כיכב אך רשם כמה הופעות במדי הרדס.

התפוח נפל על העץ

לג'ו קולמן האב לא היתה קריירה מזהירה. הבחור היה פיצ'ר בשנות ה-40, בעיקר במדי הפילדלפיה את'לטיקס, ורשם מאזן בינוני של 76:52. אך הוא החל שושלת יפה, שנמשכה בבנו, ג'ו ג'וניור. פה מדובר כבר בפיצ'ר לגיטימי, עם מאזן של 135:142, ERA  של 3.70, והופעה באול סטאר. נציג הדור השלישי הוא קייסי, גם הוא פיצ'ר, אך דומה יותר בביצועיו לסבא מאשר לאבא, עם מאזן של 13:8, כשהיום הוא משחק בליגה המקסיקנית, במדי טורוס דה טיחואנה.

דייויד רינגס דה בל (צילום: ESPN)

סמי, לא הבורקס

ב-20 בינואר 1920, מבלי להתכוון, החלה שושלת מרשימה נוספת. סמי היירסטון נולד, כש-31 שנה מאוחר יותר הוא רשם את הופעת הבכורה שלו במייג'ורס, אחרי מספר עונות בליגת הניגרו. הבחור לא נשאר הרבה, אך הספיק לחבוט 400. במדי הווייט סוקס. לסמי נולדו שני בנים: ג'רי, שזכור בעיקר כיוון שהרס משחק מושלם באינינג תשיעי עם שני אאוטס, וג'וני, שלא הספיק הרבה, אבל שיחק במייג'ורס.

הכישרון הגדול ביותר במשפחה הוא כנראה הדור השלישי. ג'רי ג'וניור, ששיחק בחצי ליגה בערך, העיף 70 הום ראנס כשהוא חובט 257., ואף זכה באליפות עם היאנקיז ב-2009. אחיו סקוט ירה 106 דינגרס, כשהוא עובר שש קבוצות במהלך 11 עונות.

משפחה שכזאת. ה-היירסטונס, דור אחרון (צילום: Baseball Prospectus)

נמלטים, גרסת הבייסבול

המשפחה המורכבת ביותר שייכת לחבורת סקופילד / וורת'. הכל החל אצל דיק סקופילד (אין קשר למייקל מ"נמלטים"), ששיחק כ-שורט סטופ בלא פחות מתשע קבוצות, ואף זכה באליפות עם פיטסבורג ב-1960. בנו דיק שיחק בעיקר במדי האיינג'לס, כשהוא מעיף, גם כן מעמדת השורט סטופ, 56 הום ראנס. בן אחותו של דיק, הוא לא אחר מאשר ג'ייסון וורת', כוכב הפיליס והנאשיונלס, שהעיף לא פחות מ-229 הום ראנס במהלך הקריירה.

לא, לא ה-סקופילד הזה (צילום:YouTube>Konstantin Pichugin)

צמד חמד:

האחים ווס וריק פארל הם כנראה הצמד המוצלח ביותר. השניים שיחקו בעיקר בשנות ה-30, כשריק הגיע עד היכל התהילה בזכות יכולות ההגנה שלו מאחורי הצלחת. אחיו ווס היה פיצ'ר מצוין ואף ניצח 20 משחקים ומעלה שלוש פעמים, אך בקבוצות חלשות, ולא הצליח להגיע להיכל התהילה. השניים אף שיתפו פעולה ברד סוקס. באופן משעשע, ריק, הפיצ'ר, חבט יותר הום ראנס (37 מול 28) מאחיו התופס.

אחים לנשק:

צמד האחים היחיד שהגיע להיכל התהילה – פול ולויד וואנר. פחות מוכרים, אולי כיוון ששיחקו בשנות ה-30, אך השניים כיכבו ביחד בפיטסבורג פיירטס ובברוקלין דודג'רס, כשהם משחקים זה לצד זה באאוטפילד במשך 16 עונות! גם הכינוי שלהם היה מדליק – Big Poison  לפול, ו-Small Poison ללויד.

האחים פארל במדי הרד סוקס (צילום: Pinterest)

התפסנים בשדה הבסיס

משפחת מולינה היא משפחת תופסים ידועה. בנג'י הוא האח הגדול מכולם (יליד 1974), כשפרץ ב-1998 עם האיינג'לס, שם הוא זכה בשתי כפפות זהב. חוסה, צעיר בשנה, הגנתי יותר, היה המחליף של בנג'י באיינג'לס, ובהמשך, אחרי שהשניים זכו באליפות באנאהיים, הוא הוסיף אליפות כתופס מחליף ביאנקיז. יאדייר, הצעיר והמוכשר מכולם התקפית, עושה קריירה מופלאה ונחשב לאחד התופסים הטובים בדור הנוכחי.

בנג'י וחוסה מולינה בימי אנאהיים העליזים (צילום: Total Pro Sports)

אלו והצליחו

בעונת 1963 קרה דבר יוצא דופן: פליפה, מאטי וחסוס אלו, שלושה אחים, שיחקו ביחד באאוטפילד של הג'איינטס. זו הפעם היחידה בהיסטוריה שדבר כזה קורה, ואפשר להמר שזה גם לא יחזור על עצמו. כולם היו שחקנים טובים, פליפה היה המצטיין מביניהם. בנו, מוייזיס, היה אפילו טוב מהשלושה, עם 332 הום ראנס, ממוצע חבטות של 303. ולמעלה מ-2,100 חבטות, וכמעט תפיסה היסטורית עם הקאבס ב-2003.

משפחת אלו השתלטה על הג'איינטס (צילום:San Francisco Chronicle)

הדימאג'יו'ס

לפני כולם, כמובן, ג'ו. האאוטפילדר הנפלא של היאנקיז משנות ה-30 וה-40, שבר כל שיא אפשרי, כש-56 המשחקים הרצופים בהם חבט יישארו שיא כנראה לעד. אחיו, דום, היה ה-ליד אוף של היריבה המרה מבוסטון, אחד החובטים הטובים בליגה (ממוצע חבטות 298., שבע הופעות באול-סטאר). על הצד ההגנתי של המשפחה היה אמון וינס, שהיה פעמיים אול סטאר וכיכב בחמש קבוצות שונות.

ג'ו ודום, רגע לפני משחק (צילום: The Boston Globe)

כרטיס "אב ובנו"

בובי ובארי בונדס הם כנראה צמד ה-אב ובנו הטובים בהיסטוריה של המשחק. מדובר במשפחה היחידה שמחזיקה בשני שחקנים עם 450 בסיסים גנובים. בובי, האב, היה אמנם פחות טוב, עם 332 הום ראנס, שלוש כפפות זהב והרבה שנים של בייסבול, בעיקר בג'איינטס. הבן, בארי, שהסנדק שלו היה ווילי מייז, לא נצמא בהיכל התהילה רק בגלל הכוכבית שליד שמו. הקריירה המטורפת שלו גדולה על הכתבה הזו בכמה מידות, נסתפק ב-762 הום ראנס, וב-73 כאלה בעונה אחת. אה, ואם לא ידעתם, רג'י ג'קסון הוא בן דודו של בארי.

שני דורות של כוכבים. בונדס (צילום: CBSSports.com>Mike Axisa)

אח יראב יראב

האחים פיל וג'ו נייקרו מחזיקים גם הם בשיא – 537 ניצחונות משותפים, שניהם כפיצ'רים של נאקל בול, 316 לפיל הטוב יותר, 221 לאחיו הצעיר. הם אף רשמו ביחד חמש עונות של 20 ניצחונות או יותר (שלוש לפיל), ואף שיחקו ביחד שלוש עונות, בברייבס וביאנקיז. אה, והבן של ג'ו, לאנס, שיחק בסיס ראשון בג'איינטס.

Yes We KEN

קן גריפי סיניור היה שחקן מצוין. שתי אליפויות עם הרדס, ממוצע חבטות של 296. ב-19 עונות, 152 הום ראנס, קריירה מופלאה. אבל אז הגיע הבן שלו, קן ג'וניור, ושם את אביו בחתיכת צל. האב סיים את הקריירה בסיאטל, הבן כיכב שם בין 1989 ל-1999 (בשנתיים הראשונות לצד אביו). 630 הום ראנס, ממוצע חבטות 284., עשר כפפות זהב, מקום של כבוד בהיכל התהילה, כנראה ש-קן סיניור לימד את הג'וניור יותר ממה שהוא ידע בעצמו…

ולסיום, יש לנו גם משפחת שופטים אחת: אד, פול ובראיין ראנג, שלושה דורות של אמפאיירס, ומשפחה של שדרי בייסבול, הארי, סקיפ, וצ'יפ קאראי.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 9 תגובות

  1. תודה יוני, מדהים איך כל פעם אתה מוצא נושא מעניין חדש
    .
    שווה לציין את שחקני הדור השני המובילים של ימינו – קודי בלינג'ר, ולאד גררו ג'וניור ופרננדו טאטיס ג'וניור

  2. נהדר!
    .
    אפשר להוסיף גם את האחים דין – דיזי ופול – שזכו ביחד באליפות של 1934. דיזי היה כמובן הטוב מבין השניים, עם MVP של ה-NL ומקום בהיכל התהילה, אך גם פול לא היה קוטל קנים, כאשר זרק ל"no-hitter" בעונת האליפות.

  3. תודה
    לאחים ניקרו 539 ניצחונות בטוטאל
    חובה לציין את גיילורד וג׳ים פרי עם 529 ניצחנות משותפים ו 6 סיי יאנגס משותפים
    גם פרדו ורמון מרטינס וליבאן ואורלנדו הרננדז אחלה משפחות של פיצרים

  4. עכיף של פוסט.
    אולי זה המקום להזכיר את "מש]פחת הספורט הגדולה מאז ומעולם" – משפחת SUTTER בהוקי. ששה אחים שיחקו משך שנים רבות ב-NHL והיו שחקנים משמעותיים מאד בקבוצותיהם. אחד מהם הכרתי אישית – ברנט סאטר – ששיחק כמה שנים ב'איילנדרס' שליד גרדן בסיטי, איתם הוא לקח 2 סטנלי קאפס, והוא גר בגרדן סיטי ושני בניו השתתפו במחנה הכדורגל שלי (MINI CAMP לילדים בני 4-7). האחים לפי סדר היו בריאן, דריל, דוויין, ברנט, רון, וריץ'. הדבר שבתחילה היה מגניב היה לראות את האחים הולכים מכות אחד נגד השני – תופעה רגילה בהוקי – עד שהדבר הפך למאורע שאפילו לא שמו אליו לב במיוחד. האח הראשון במשפחה, GARY, היה אחד משחקני ה-JUNIORS הטובים ביותר בקנדה אבל הוא החליט להיות רופא ולא שחקן הוקי מקצועני. כל האחים ללא יוצא מין הכלל – בסיפורי החיים שלהם – אומרים ללא ספק שגארי היה השחקן הטוב ביותר ביניהם.

    עכשיו מתחיל דור שני לשבעת האחים כששון, סראט, ברנדון, ברודי, לוקאס, וריילי – וישנם עודה איזה 12 צאצאים בדרך – כבר משחקים הוקי מקצועני ב-NHL ובאירופה (כהכנה ך-NHL).

    תופעה מיוחדת במינה בספורט

  5. משפחות זה תמיד דבר טוב, והיטב סיקרת את הנושא, ואני אפילו מוכן לסלוח לך על שהתפלק לך ״החשובים בהיסטוריה״ על ההום ראן ההוא של בון ב2003. אם כבר יותר חשובים היסטורית ההומראנים שהיאנקיז אכלו שנה אחרי זה מזה של בון שדי מנע היסטוריה ולא עשה היסטוריה.

    הסיפור של המשפחה לבית בונדס מרתק, לאו דווקא בגלל ההישגים של בונדס, אלא ההרגשה כאילו בארי בונדס כל חייו הסתובב כנושא העלבונות שספג אביו אחרי שנזרק מהג׳יאנטס. בונדס האב שהצליח לחרב את הררי הקרדיט שזכה להם בשל מה שמכונה התנהגות לא הולמת מחוץ למגרש, נדד בין קבוצה לקבוצה באופן שמאד לא יאה לשחקן ברמתו. בונדס הבן כנראה שמע הרבה בבית את האבא מאשים את כל העולם ואשתו וכמו כל ילד קיבל את גירסת האב על פני העובדות. וככה הסתובב בונדס מהיום הראשון בתחושה שהעולם בכלל והבייסבול בפרט חייב לו. למי שזוכר את האופן שבו שבירות השיאים שלו התקבלו, בונדס לא קנה הרבה אוהדים עם הגישה שלו, גם לפני שהתפוצצה פרשת באלקו וגם אחריה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט