ימים קשים עוברים על העולם כולו, שנמצא אולי במשבר הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה. המומחים כבר דיברו על מיתון של המשק וטלטלה עצומה שייקח מס׳ שנים להתאושש ממנה. במגזיני הספורט השונים כבר יצאו הכותרות המפוצצות שקבעו את מותן של העסקאות המנופחות במאות מיליוני דולרים: ׳בימי קורונה, אף קבוצת כדורגל לא תשלם על שחקן 200 מיליון אירו׳ סיפרו לנו שם. ואנחנו, האזרחים התמימים, קראנו בשקיקה כל מילה, הפנמנו את המציאות החדשה והבלתי נסבלת שככל הנראה ניאלץ להתרגל אליה בתקופה הקרובה והאמנו למה שמספרים בחדשות. בכל זאת, נגיף עולמי משתולל, מלאך המוות מתהלך ברחובות ארה״ב ולא בוחל באמצעים בזמן שמשפחות חרדות על עתידן הכלכלי הלא ברור. אולם, חיים בתוכנו כמה יחידי סגולה. עליהם חוקי הקורונה לא חלים. כשתפגשו בהם, וודאי תגלו יכולות על-טבעיות מהזן הנדיר ביותר. אחד כזה הוא פטריק מהומס, שחתם אמש על חוזה הספורט הגבוה בהיסטוריה בשווי של 503 מיליון דולר ל10 שנים, בעסקה שהיא הכי אנטי-קורונה שיכולה להיות.

מהשנייה הראשונה שנכנס להרכב הפותח של קנזס סיטי היה ברור שמהומס וחוקי הטבע הם לא חברים טובים. כלומר, אף בן אנוש לא נותן עונת רוקי של 50 טאצ׳דאונים לצד 5,000 יארדים. למעשה רק שני שחקנים בהיסטוריה של הליגה (פייטון מאנינג וטום בריידי) חצו את רף החמישים מסירות לט״ד לפניו. ההבדל הוא שהם עשו זאת בשיא הקריירה ולאחר שחצו את גיל 30. מהומס סיים את אותה עונה בעודו בן 22 בלבד, והמחשבה על כך שהכוכב החדש והבלתי מעורער של הליגה עוד יוכל להתפתח ולהיות אפילו טוב יותר מכפי שהוא כיום היא בהחלט מפחידה. אם בעונתו הראשונה בליגה מהומס סבל מהגנה חלשה שגרמה להפסד בגמר החטיבה, אזי בעונתו השנייה בליגה הוא כבר תרגם את היכולת לגביע הלומברדי היוקרתי ושבר בצורת בת יובל שנים עבור הצ׳יפס. כשאתה חייזר בעולם של בני אדם, כנראה שהכל אפשרי.

אם קיים בעולם שחקן פוטבול צעיר ששווה לצאת בשבילו מכל מסגרת מחייבת שהרגילו אותנו עשרות שנים המאמנים, המנג׳רים ועסקנים שמנהלים את הNFL הוא פטריק מהומס. בענף בו תוחלת החיים הממוצעת של שחקן היא 3.5 שנים בליגה המקצוענית כדאי לבחון בקפידה כל חוזה שניתן לטווח ארוך. בספורט שבו רצועות בברכיים נקרעות בקצב של מערכות בחירות בישראל, עם כשני זעזועי מוח כמעט בכל משחק – השחקן הפוטבול הבינוני יוצא לגמלאות באיזור גיל 27. קבוצות לעולם יעדיפו לתת חוזים קצרים לשחקני פוטבול ממוצעים כדי לא להיות כבולים אליהם במקרה של פציעות או ירידה ביכולת. תחלופה תדירה ביותר של החומר האנושי בליגה, היא הלחם והחמאה של ערך השיוויון הבא לידי ביטוי בצורה כ"כ מוחשית בNFL. ישנם כמה עשרות שחקנים – המובחרים שבמובחרים, האליטה של כל עמדה ועמדה במגרש, כאלו שכאוהד אתה רק חולם שיישחקו אצלך בקבוצה שעבורם הקבוצות מוכנות להתגמש. הן מבטיחות להם חוזה של 4 שנים. הטובים יותר ייזכו אולי ל5 שנות ביטחון כלכלי. ואם הקבוצה ממש אבל ממש סומכת על אותו שחקן אז חוזה ל6 שנים זה די והותר. הרי מי יודע מה תהיה היכולת של השחקן בעוד שנה-שנתיים? למה להגביל את תקרת השכר עבור שחקן מסויים, שככל הנראה לא יהיה שווה את אותו הסכום בעוד כמה שנים? וודאי כשהסיכון כרוך בכמה עשרות מיליונים שיכולים להיזרק לפח על ידי תנועה אחת לא טובה של הברך…

ויש את פטריק מהומס. שעליו כזכור, חוקי הטבע לא פועלים. כשהם מנסים לפעול עליו, למהומס יש תגובה אחת בלבד בגוף – התנגדות. הלילה, קנזס סיטי לקחה את ההימור הכי כבד של פרנצ׳ייז בתולדות הספורט האמריקאי והעניקה לו חוזה שיכול לטפס ללמעלה מחצי מיליארד דולר (!!) למשך 10 שנים בימים בהם כלל לא ברור האם העונה הקרובה תיפתח. מהומס קושר את עתידו עם הצ׳יפס עד לסוף שנת 2032, שכן נותרו לו בחוזה רוקי עוד שנתיים נוספות. התרגלנו לראות חוזים הזויים שכאלה בענף הלאומי של אמריקה – הבייסבול, ספורט שהוא כמעט נטול פציעות והעסקה כרוכה בסיכון נמוך משמעותית. מהומס משנה כעת את חוקי המשחק, ואולי גם את פני הענף כולו עם תקדים חסר תקנה שטרם נראה כמוהו ב100 שנות פוטבול. כעת הסופרסטארים הגדולים בליגה יינסו גם הם ללכת בדרכו ולנסות לקבל חוזים ארוכי טווח, ואילו הקבוצה תסרב – השחקנים ישתמשו בנשק יום הדין, כפי שאנו רואים כבר יותר מדי פעמים: שביתה. מהומס רואה את כל החלקים מסודרים יפה על הלוח, ורגע לפני שמישהו מהיושבים בשולחן מעז להטיל את קוביות המשחק הוא הופך את השולחן על פיו. 'רק אני קובע פה' – הוא וודאי מסנן בעקיצה עם החיוך האופייני שלו לשאר המשתתפים.

מובן שאם יש שחקן אחד בליגה שהיה עשוי להיות ראוי לחוזה שכזה הוא מהומס בן ה24, כשבאמתחתו תואר MVP, אליפות ושבירת קללת המאדן ההיסטורית של EA Sports. אך האם יש שחקן פוטבול, טוב ככל שיהיה, שבאמת שווה חצי מיליארד דולר? קווטרבק חשוף לפציעות רבות (רק בעונה האחרונה מהומס הפסיד מס׳ משחקים בשל פציעה) והסיכוי שהוא ייפצע בכתף או בברך פציעה שתשפיע על המשך הקריירה שלו הוא בסבירות הגיונית לחלוטין. חשוב לציין כמובן את המעטפת האדירה שסביבו, אנדי ריד – אחד המאמנים הטובים בליגה, הטייטאנד אולי הכי טוב כיום בליגה וחוליית תופסים מהירה וקטלנית שמתאימה כמו כפפה ליד לסט היכולות האימתני של הקווטרבק. מי יודע מה יקרה אם תוך שנה-שנתיים הצוות סביבו יתחלף? האם הוא ימשיך לנפק את אותם מספרים היסטוריים?
שאלה נוספת היא כמה יהיה שווה החוזה בעוד כמה שנים בליגה? אנו עדים למספרים שרק הולכים וגדלים מדי שנה, וייתכן שלאחר כמה שנים מהומס יירד בטבלת המשתכרים בשל החוזה העתיק עליו חתם.

מאידך, אם הכל יילך כמתוכנן, קנזס סיטי ביצעה את עסקת חייה ותשלוט בליגה לפחות בעשור הקרוב, כשהם כבר בעיצומו של מבוא לשושלת היסטורית. על אף ששיחק רק שתי עונות כקווטרבק פותח, את מה שיש למהומס בידיים אי אפשר לקחת. הבנת המשחק הגבוהה, יכולת אלתור נהדרת, עבודת רגליים פנטסטית וזרוע מטורפת שבאו לידי ביטוי בשנתיים בהן שיחק גרמו לכולם להאמין שהוא האיש לשבור בשבילו את השוק. מהומס מצדו יכול לחייך מאוזן לאוזן, כשהוא חותם על 477 מיליון דולר מובטחים, שעתידים לטפס ל503, בתקווה שהכל יילך כשורה. העסקה הזו פותחת פתח לשחקנים נוספים שיירצו להיות מבוטחים כלכלית גם במקרה של פציעה, וענף הפוטבול ככל הנראה יהיה חייב המון למהומס בעתיד, שהיה החלוץ לבצע ׳חוזה בייסבול׳ בימי קורונה בNFL.

על אף ההפתעה העצומה לנוכח פרטי החוזה, שהפכו אותו מהר מאוד לגבוה בהיסטוריית הספורט העולמי אני סבור כי שני הצדדים יצאו כאן מורווחים. מעבר לכך שהצ׳יפס הבטיחו אצלם את -אולי- הקווטרבק הכי גדול ששיחק את המשחק, ייתכן ובעוד כמה שנים המחיר שלו יהפוך למחיר מציאה, שכן השכר לקווטרבקים קופץ בקצב מסחרר מדי שנה ושנה. 50 מיליון דולר לעונה עבור קווטרבק פותח עשויים להראות מגוחכים כשהמשכורות ימשיכו לטפס. ראו את מקרה סקוטי פיפן בשיקאגו, שחתם על חוזה ל7 שנים כאחד המרוויחים הגדולים בליגה, ובסיומו דורג במקום ה122 בטבלת המשתכרים. בזמן שהאינפלצייה בליגה חוגגת, הצ'יפס מבטיחים לעצמם את מהומס עם חוזה טוב מאוד כנגד תקרת השכר, ובטח ביחס לעלייה הצפויה בשנים הבאות. ומבחינת מהומס? הוא כבר יכול לפטר את הסוכן שלו שהפך ללא רלוונטי עבורו. עם חוזה אדיר, סגל של קבוצה אלופה, הגנה כלכלית הרמטית מפני פציעות ותואר יקיר מדינת מיזורי קשה לראות איך הוא מפסיד מכל הסיפור. אז נכון, הסיכוים של מהומס לשמור על רמת פוטבול כל-כך גבוהה הם אפסיים, והסיכוי לפציעה קשה חי וקיים. אך כל זמן שהסיוטים האלו לא מתממשים מהומס נותר בגדר על-טבעי והוא יכול להמשיך לחיות את החלום, כשהוא נושא בתוכו את הנוגדן שמתכחש לכל מה שאמור לקרות באמת. ובתכלס, האנשים הבטוחים ביותר על הפלאנטה, שוודאי ישרדו עד 2032 הם אלו העל-טבעיים. האנשים עם הנוגדנים.