רודפים אחרי הרבה יותר מטבעת – לברון ג'יימס
התגעגענו. לגמרי התגעגענו. יותר מדי זמן עבר מאז סיום עונת 2013 ב-NBA, זמן בו נאלצנו לסבול את הזוועה שקוראת לעצמה אליפות אירופה, זמן בו ראינו את טוני פארקר מכניס את עצמו לדיון על מיהו האירופאי הטוב בכל הזמנים לצד דירק נוביצקי, וזמן בו התעסקנו יותר מדי בשאלה הרת הגורל איך זה שאבירם ברוכיאן עוד לא מצא קבוצה, אבל כל זה נגמר עכשיו. The dog days are over. משחקי טרום העונה כבר כאן, פתיחת הליגה בפתח. מעכשיו אפשר להתעסק בכדורסל, ולא סתם כדורסל, אלא הכדורסל הטוב ביותר שיש לכדור הארץ להציע.
כדי להתכונן לעונת 2013/14, שלטעמי צפויה להיות אחת מהמשובחות ביותר במילניום הנוכחי, נבחן את הסיטואציה של חמישה מהשחקנים הטובים בעולם. לפני שנדבר על כמות הקונטנדריות הלגיטימיות שמהווה כמעט שליש ליגה, לפני שנדבר על הדראפט הבא, שלא מעט נמושות לוטשות אליו עיניים בוהקות, כדי להבין את הפוטנציאל הנפיץ של העונה הזו צריך להסתכל על חבורת העילית של הליגה, על הסופרסטארים שמובילים אותה, שלכל אחד מהם יש את הקרב הפרטי שלו, מלבד הרצון הברור לזכות בטבעת. עבור חלקם מדובר בקרבות עזים מול ההיסטוריה האישית שלהם, עבור אחרים זהו הרצון לקבע את שמם בהיסטוריה של המשחק, ועבור אחרים זוהי פשוט עונת מפתח שתעצב בצורה דרמטית את הקריירה שלהם. חמישה שחקנים-חמש עולמות.
היחיד מבין החמישייה המדוברת הזו שבאמת מחזיק בטבעת אליפות הוא השחקן הכי טוב בעולם נכון לכתיבת שורות אלו, לברון ג'יימס. לכאורה לברון לא אמור להילחם בשדים נוספים אחרי שהסיר מעצמו סופית את תדמית הלוזר בשנתיים האחרונות, אבל האמת היא שככל שהאוויר למעלה הופך לדליל יותר, השדים הופכים לרבים יותר ומשמעותיים יותר. כי לאחר שסחף את מיאמי לאליפות שנייה ברציפות, כשבדרך הוא מוביל אותם לרצף הניצחונות השני באורכו בהיסטוריה, לברון ג'יימס נכנס לא רשמית לדיון על מיהו השחקן הטוב בכל הזמנים. וזה חתיכת שד להתמודד איתו.
העונה הזו צפויה לעזור לנו להבין הרבה יותר טוב את מקומו של לברון בראי ההיסטוריה. בעונה שעברה מיאמי נראתה בלתי שבירה ואליפות הייתה יעד מתבקש ואפילו די מובן מאליו, הרי רק לפני פתיחת הפלייאוף היו דיבורים על כך שמיאמי תזכה באליפות בסוויפים בק-טו-בק, אבל בפלייאוף חזינו בפגמים במכונה. מיאמי נחשפה בפוסט-סיזון מול סן אנטוניו, ובעיקר מול אינדיאנה בגמר המזרח, כקבוצה עם מגבלות, קבוצה שמתקשה להתמודד עם צמד גבוהים יעילים, שאין לה תחליף הולם לדוויין ווייד, ושתלויה המון בקלעי השלוש שלה. על אף כל זאת, לברון ג'יימס, עם עזרה גדולה מריי אלן, היה מספיק כדי לאסוף את הטבעת האחרונה.
העונה הזו הולכת להיות שונה מבחינת מיאמי. דוויין ווייד ממשיך להזדקן מרגע לרגע וכבר פיזר רמזים על חוסר שביעות הרצון שלו ממצב הברך שלו, השחיקה המנטאלית שמגיעה אחרי שלושה גמרים ברציפות צפויה להפריע לכל הסגל, גרג אודן רחוק מאוד מלהיות מניה בטוחה בכל הקשור לקרבות בצבע מול הרוי היברטים של הליגה, ומעל הכל, היריבות פשוט עלו רמה. אם בעונה שעברה מיאמי הייתה רמה אחת מעל הליגה, העונה אפשר לסמן לפחות 3-4 יריבות שמסוגלות להתמודד מול מיאמי שווה בשווה, לפחות ברמת הסגל. כשמסתכלים על כל המשתנים הללו מבינים יותר ויותר שהשובר שוויון היחיד שמיאמי מחזיקה מול שאר הקונטנדריות בליגה הוא לברון ג'יימס.
אליפות זה היעד הברור שאליו לברון מכוון העונה, אבל יש כל כך הרבה דברים נוספים שנלווים לריצה הזו של לברון אחרי הטבעת השלישית, ורובם קשורים בשושלת שלו ובמקומו בהיסטוריה. אליפות שלישית ברציפות, עם קבוצה תשושה וסייד-קיק מזדקן מול הכוחות העולים במזרח תכניס את לברון לרשימה של הגדולים באמת. יהיה אפשר לדבר על שחקנים כמו כרמלו אנתוני וקווין דוראנט כנפגעי לברון, כפי שמדברים על צ'ארלס בארקלי כנפגע מייקל ג'ורדן או על ריק אדלמן כנפגע פיל ג'קסון. לברון ג'יימס נמצא כרגע בגבעת ההצלחה אחרי שתי אליפויות, אבל אליפות נוספת העונה תעלה אותו להר האגדות.
את כל זה לברון יצטרך לעשות בזמן שמכל כיוון יתחילו להישמע רחשים על קיץ 2014, בו יש לו אופציה להשתחרר מחוזהו. לברון לא הצהיר עדיין שהוא ישתמש באופציה, ומנגד לא הבהיר שהוא נשאר במיאמי ב-2015. האספקט הזה רק מוסיף עוד משתנה למשוואה והדרך בה לברון יתנהל לקראת הקיץ, האם הוא ילמד מטעויות העבר שלו, האם הוא יפעל בדרך פחות מגלומנית מאשר בפעם הקודמת שהוא סיים חוזה, תעזור לנו להבין כמה הוא התבגר והאם הוא מוכן להיכנס למועדון של הגדולים באמת.
אם משהו אחד הוכח מעל כל ספק בשנים האחרונות הוא שלברון ג'יימס הוא לא סופרסטאר טיפוסי. הוא לא ווינר מובהק כמו מייקל ג'ורדן, אבל הוא גם לא צ'וקר כמו קארל מלון. ההופעות האמביוולנטיות שלו בפלייאוף בתוך משחקים או אפילו בתוך רבעים גרמו לנו להבין שהוא לא זה ולא זה. הוא פשוט לברון, וזה אדיר שהוא כזה, כי הוא מכניס אנושיות לתוך דמות הכוכב הזה. אולם העונה אנו נזכה לראות את לברון בסיטואציה שמזכירה טיפה את הסיטואציה של ג'ורדן של 1998, שהגיע עם קבוצה מזדקנת ועייפה מנטאלית לגמר מול קבוצה שעל הנייר הייתה יותר טובה. חוסר האנושיות, לכיוון הטוב, של ג'ורדן נחשף באותה סדרה ובגיים 6 בפרט. העונה יש תחושה שכדי שמיאמי תחגוג ת'ריפיט, לברון יצטרך למצוא את החלקים הלא אנושיים שבו ולספק תצוגות מדהימות באופן קונסיסטנטי. וזה יכול להיות כרטיס הכניסה שלו לרמה של ג'ורדן ומג'יק ובירד.
לברון עוד מעט בן 29, הוא מתחיל את העונה ה-11 שלו בליגה, הוא כרגע בשיא הקריירה שלו. אם יש איזשהו זמן בו הוא יכול לקעקע את מקומו בהיסטוריה לצד הענקים הללו, זה עכשיו, זה העונה הזו. הרי כל חתיכות הפאזל הסתדרו כמו שצריך כדי לייצר סיטואציה קשוחה. היריבות התחזקו, החברים עייפים, תחושת השובע מתחילה לבעבע. זה הזמן שלך להדהים אותנו, לברון. אנחנו כבר לא יכולים לחכות.
באדיבות
דובי
12 אוק 2013 05:57:34איזה כיף של פגרה. כמה כתבות איכותיות.
אתר הבוקר שלי.
הלוואי שיכולנו לראות כותרת של 2025 כדי להסתכל על הקריירה של לברון בפרספקטיבה של זמן.
אני עדיין מעדיף עליו את בירד כשלוש של החמישיה שלי.
מנחם לס
12 אוק 2013 06:12:42כתבה נהדרת, ומשחק מהמם בין הקרדינלס והדודג'רס. אינינג 11
סוסמעץ
12 אוק 2013 07:08:58אחלה כתבה, יש למה לחכות.
התחושה שלי – לברון לא בליגה של הגדולים באמת
בסוף היום הוא ילד קטן ומפונק
הוא יתן פה ושם הצגה גדולה, אבל לא ישתלט על משחקים וסדרות.
פשוט אין לא את הקילר אינסטינקט.
חכם חנוכה
12 אוק 2013 07:29:03לברון תותח על וכפי שאמר דוקטור לס הוא כלי שובר שיוויון.
בירד, בירד, בירד, בירד ובירד." ~ צ'אק דיילי לפני משחק אולסטאר שבו היה מאמן נבחרת המזרח בתגובה לשאלה מהי החמישיה הפותחת שלו-אני מסכים איתו.
טוני פרקר המלך
12 אוק 2013 08:15:42כתבה מעולה.
אבל ההשוואה בין כרמלו לבארקלי היא כמעט בלתי נסלחת!!! ככל שאני חושב על זה יותר, חוץ מבעיית השמנה אין שום דבר דומה בין הילדון המפונק ללוחם שהרוויח הכל בעבודה קשה.
אגב, כרמלו לא בליגה של אף אחד מ"הדור שלא ידע טבעת", גם קלייד דרקסלר בכמה ליגות מעליו.
דוראנט ו OKC עוד לא שם, וחוץ מזה לברון לקח את שתי האליפויות שלו בינתיים מול מזרח חלש ופיינליסטיות מפוקפקות – אחת טירונית והשנייה וטרנית.
אין עוררין על השליטה שלו בליגה, וזה שהוא השחקן הטוב בעולם כבר כמה שנים, אבל הוא צריך נמסיס אמיתי ברמה שלו. אם באינדיאנה מתחבר העונה משהו קבוצתי בסגנון דטרויט זה יהיה מעניין.
אחד שמבין
12 אוק 2013 08:58:19יובל עוז… כמה טוב שחזרת!
אשך טמיר המקורי
12 אוק 2013 09:35:45כרמלו אנטוני הוא נפגע כרמלו אנטוני
kd35
12 אוק 2013 10:19:14איאפשר לעשות השוואות על אף אחד עד שהוא לא יסיים את הקריירה כמו כל דבר , כמו בנאי בונה בניין והכל בהתחלה בלגן ולא ברור ורק בסוף רואים את הבניין שיצא כך גם הקריירה של שחקן, לברון בדרך הנכונה אם תשוו לגורדן בגיל הזה לברון במצב יותר טוב 4 מויפי 2 אליפויות, גורדן אליפות 1 ונדמה לי 2 מויפי , בקיצור די אם ההשוואות כרגע ניתן להשוואות מקסימום תכשרון , וללברון ודוראנט לפי דעתי יש יותר כשרון ממיקל, מה שיש למייקל ואין להם זה הלוחמנות וזה מה שהביא לו אליפוית ואת התואר הגדול מכולם אם דוראנט ולברון יקחו ממנו תתואר זה הזמן יגיד …
יניב
12 אוק 2013 11:14:21ברוך שובך יובל ישלי רק בעיה של סמנטיקה כי לברון הוא לא השובר שיווין אלא הוא הדבר היחידי שבגללו מיאמי בכלל מועמדת לחזור לקחת את האליפות בלעדיו אולי אולי הם יועברו סיבוב ראשון בפלייאוף ולכן כמו שאמרת זה שנת המבחן שלו כי אם הוא יצליח להביא טבעת נוספת במצב הקיים אז אפשר יהיה להתחיל דיון( שבו הוא תמיד יפסיד בגלל ההחלטה שלו) אבל כמו שמנחם עצמו מודה האליפות של מיאמי תגיע רק בתנאי שאודן ישחק כמו שחשבו שהוא יכול לשחק אז לברון את האליפות הבאה שלו ישיג בקבוצה אחרת
מנחם לס
12 אוק 2013 13:44:51גם ג'ורדן הוא הדבר היחידי שבגללו הבולס זכו, וקובי הדבר היחידי שבגללו הלליקרס זכו, וגם לארי בירד הדבר היחידי שבגללו הסלטיקס זכו, וגם טים דנקן הדבר היחידי שבגללו הספארס ניצחו, וגם מג'יק….וגם ביל ראסל…וגם ביל וולטון (בפורטלנד)…וגם אייזיה תומאס…
רועי ויינברג
12 אוק 2013 14:04:11קובי היה הדבר היחיד שבגללו הלייקרס זכו ב-2009 וב-2010. בטריפיט הראשון הוא היה סייד קיק של שאק.
דובי
12 אוק 2013 14:14:37שיקגו של שנות ה90
לייקרס של תחילת המילניום
סלטיקס של שנות ה80
לייקרס של שנות ה80
ספרס של העשור הראשון למילניום
דטרויט של תחילת ה90
אלה שש קבוצות שונות בתכלית, בסיטואציות שונות בתכלית.
אי אפשר לגזור גזירה שווה לששת הכוכבים שהזכרת, בלי לכלול את ראסל ו-וולטון שלא ראיתי.
מה שכן, בלי ג'ורדן, קובי, בירד, דאנקן, מג'יק ואייזיאה, שיקגו, לייקרס, סלטיקס, ספרס, לייקרס ודטרויט לא היו לוקחות אליפות.
בוב
12 אוק 2013 15:00:29זה בדיוק מה שהדוק ניסה לומר.
פוסט מצויין.
יניב
12 אוק 2013 15:51:06אני לא מתווכח ואני לא סותר את זה רק טענתי שלקרוא ללברון שובר שיווין זה לא נכון כל מה שאמרתי שבלעדיו אין מיאמי ולכן זה לא נכון להגיד את זה אני מסכים שגם כל השאר שהזכרתם בלעדיהם הקבוצות שלהם לא היו זוכות באליפות שובר שיווין מבחינתי זה למשל דני גרינגר מאינדיאנה שאם הוא יצליח להשתלב חזרה הוא יהיה השובר שיווין או אפילו אודות במיאמי במידה והתחזית האופטימית של מנחם תתגשם
יניב
12 אוק 2013 15:52:00אודן
יוסי צרפתי
12 אוק 2013 16:59:10מיאמי לא תיקח השנה אליפות,
קובי חוזר השנה ובגדול ייתן הכל בשביל עוד צלחת
דובי
12 אוק 2013 17:20:10בזה אפילו דדי לא מאמין, והוא לייקרס פריק.
כאילו אני אסביר איזה סקורר כרמלו ובגלל זה הניקס יהיו אלופים.
יש גבול אפילו לעיוורון של אוהד.
123
12 אוק 2013 22:50:32הצלחת היחידה שקובי יקבל השנה זה הצלחת שיגישו לו בבית חולים.
עם פירה וקציצות.
בתאבון.
ת'אנדר
12 אוק 2013 19:46:22יובל- התגעגנו! לאיפה נעלמת?
שחר +
12 אוק 2013 22:45:33יובל עוז חזר, רבותי!
דרור
12 אוק 2013 23:11:27ק.ד 35 התגובה שלך לגבי מייקל ולברון לא קרובה למציאות. מייקל היה הרבה הרבה יותר מוכשר משניהם, שומר טוב יותר ווינר גדול בהרבה.
דווקא לברון מתבסס יותר על פיזיות ופחות על כשרון. מה שכן – הוא מוסר טוב ממייקל. אבל כשרון? לו לברון היה מסוגל לעשות פיידאווי כמו מייקל או להיכנס לסל בחתוליות של מייקל אפשר היה לסגור את הליגה. הוא היה לוקח אליפות גם איתי ועם שלושת בני הדודים העיוורים שלי בחמישיה. סוסמעץ- שותף לתחושותיך לגבי לברון, לחלוטין. "טוני פרקר המלך" – נכון מאוד לגבי איכות היריבות של לברון. יובל -ברוך שובך, התגעגענו.
קובי
13 אוק 2013 01:52:37המטרה של לברון היא לא להיות טופ 10 של כל הזמנים, אז זה הוא השיג בשנה שעברה,המטרה שלו היא להיות בלבל של ביל ראסל ומייקל ג'ורדן שעשור שלם רשום על שמם כאלה שלא נתנו לאף שחקן מהדור שלהם להיכנס לרשימת 10הגדולים ביותר(ווילט נכנס אבל בגלל המספרים המטורפים לא בגלל הטבעות),שנתנו תחושה של בלתי מנוצחים
5 אליפויות כשחקן מוביל ישימו אותו שם באופן ודאי,טיפה פחות מזה ישימו אותו בלבל של מג'יק וקארים
אליפות בשנה הקרובה בסך הכל תקרב אותו עוד מדרגה בדרך לשם ותציב אותו לצד שמות כמו ווילט,בירד,שאק,דאנקן וקובי מה שכן אליפות תיתן סוג של תחושה של בלתי מנוצח, להשיג טריפיט עם קבוצה זקנה ועייפה עם וייד מתחלש משנה לשנה מול יריבות מתחזקות כמו אינדיאנה,שיקאגו וברוקלין יהיה הישג אדיר עבורו
ינון יבור
13 אוק 2013 03:05:19קלייד אמנם נפגע ממייקל, אבל הצליח לזכות בטבעת בשנת הפרישה השנייה של ג'ורדן
captain beefheart
13 אוק 2013 09:27:22יובל: כתוב מעולה! (אני מקווה שאתה יודע לתרגם את כשרונך זה לכסף).
כדורסל: אינני רואה את לברון עוזב את מיאמי. אמנם לא קיימתי איתו שיחות נפש אך דומני שהדבר האחרון שהוא רוצה זה להשאיר אחריו שם של מתגרש סדרתי, בוגד סדרתי ואגואיסט שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא מספר הטבעות שעל אצבעותיו.
הוא מספיק חכם כדי לדעת שגם אם מיאמי לא לוקחת את הטייטל הבא, זה לא סוף העולם ואפשר לחזור בעונות הבאות בכוחות מחוזקים, עם טריידים טובים, עם מציאות דראפט ועם בניה איכותית של שחקנים אלמונים והזנקתם. את שתי האליפויות הראשונות שלו הוא לקח במתכונת של גלאקטיקוס (למרות שווייד ובוש לא סיפקו את הסחורה ברמות על). בשבעים ומשהו שנות NBA, רוב האליפויות הושגו בדרך המסורתית. אתה יכול לצאת גדול גם אם האליפויות שלך לא מגיעות ברצפים (לארי, מג'יק, קובי ואחרים מכירים זאת מקרוב). יותר מזה: אתה יוצא יותר גדול אם אתה מביא אליפות בסיטואציות משתנות ובגילאים שונים.
לפיכך אני עובר למוד של read my lips ומצהיר שאעמוד כאן בעוד שנה ואתעמת עם התחזית הזו (אם כמובן ההיט לא יעשו תריפיט).
יוסי צרפתי
13 אוק 2013 20:52:17לקפטן אני איתך שלברון לא רוצה להיות מתגרש סדרתי
בטח לא אחרי העליהום שעשו לו על "ההחלטה",
אך לא יישאר במיאמי לעונת בניה-הוא הולך ומזדקן אל תשכח,
התחזיות לגבי קובי אומרות שעוד חודש הוא חוזר ורעב מתמיד,
נפטרנו בשעה טובה מהמקלות בגלגלים כמו ארטסט והווארד שתקעו את ההתקפה,
גאסול הענק חוזר לעמדת הסנטר שם הוא בלתי עציר ובלתי שמיר-גם בדאבל טים אי אפשר לעצרו,אני צופה 40 נק' ו-20 קרשים כל משחק עד שקובי חוזר,אח"כ יירד ל-30 נק' ו-15 קרשים,נו גם קובי צריך לאכול
סוף שנה הלייקרס לקוחת אליפות,אימפריה!!!
טוני פרקר המלך
13 אוק 2013 21:43:34יוסי, אל תהיה אגואיסט, תן לכולנו מהחומר שאתה מעשן… 🙂