בס"ד

אסיסט 88# – פיל בחנות חרסינה

 אחת השאלות שהכי היה קשה לענות עלה בשנה שעברה היתה: האם הקליפרס הצליחה בשנה שעברה או לא?

מצד אחד אליפות הבית הפסיפי, יתרון ביתיות בפלייאוף, סיום לפני היריבה העירונית ומאזן שיא של 26-56.

מצד שני הדחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, ועוד אחרי יתרון של 2:0 בסדרה מול ממפיס.

אין לי ספק שהדחה לפני גמר המערב השנה ייחשב לכישלון בקבוצה הנוכחית. את תקרת הזכוכית יש לנפץ ונראה שהאיש שייעשה את זה הוא דווקא המאמן החדש: דוק ריברס.

ההשוואה היחידה שעולה לי לראש להבאת מאמן ולא שחקן, כזה שיעשה את קפיצת המדרגה, היא הגעת פיל ג'קסון משיקגו ללייקרס(אחרי הפסקה של שנה מהאליפות האחרונה של בשיקגו) כדי להביא לסגל המוכשר של הלייקרס עם שאק וקובי את האליפות המיוחלת. שם זה נגמר בשלוש שמפניות. וכאן?

בשנה שעברה נראה שמה שהכשיל את הקליפרים היה ניהול הדקות. הספסל הסופר מוכשר איפשר המון אפשרויות להרכבים שונים, שיטות משחק שונות וכאב ראש לא קטן למאמן עם מי ללכת במאני טיים.

בלדסו היה נפלא אבל התייבש בזמן האמת כשצ'ונסי המאכזב משחק במקומו, גרנט היל לא נספר, ונראה שמלבד גריפין וכמובן כריס פול היה קשה לדל נגרו שפוטר לזהות עם מי ללכת בדקות המכריעות.

כבר כתבתי בשנה שעברה את טור ה"פחדן". ניהול הספסל הוא נתון קריטי בקבוצה עם סגל רחב ומשמעותי. נראה שזו נקודה משמעותית לה התייחסו בהבאת דוק בהתמודדות עם כמות האגו הגדולה על הספסל.

נראה שגם העונה יהיה עומס בעמדות 2-3 בקבוצה. רדיק, קרופורד, גרין דאדלי ובארנס שחקנים מצויינים שיצטרכו קרדיט מהמאמן לחמם את הידית ולקלוע כשחשוב באמת. נראה שבארנס יישאר כדי לעצור את הלברונים והדוראנטים, קרופורד ייכנס עם המחליפים לתת נקודות כשהבאר תהיה יבשה, ורדיק וגרין ישחקו בצוותא עם גריפין למנוע שמירות כפולות ולאיים מחוץ לקשת.

הפקטור שיכריע יהיה משחק הפנים. כבר קטלתי מספיק את משחק הגב לסל של גריפין ונראה שרק עליית מדרגה נוספת במשחק שלו ושיפור הקליעה מחצי מרחק ומהעונשין יכול להביא את הקליפרס לארץ המובטחת. עם כל הכבוד לכוח האש מבחוץ ולניהול המשחק של CP3, ללא משחק פנים אין סיכוי לקליפרס לעשות את הLOB CITY עד לגמר הNBA. מיאמי הם עדיין לא.

מה אני הייתי עושה? מביא את גריפין ל'טופ' במשחק עם הגב לסל (גם במחיר הפסדים!!) והופך אותו לאופציית התקפה משמעותית אחרי פול. בשנה שעברה ראינו אותו בעיקר חוסם לפול, ומתגלגל פנימה או זז לחצי מרחק לקליעה שצלחה באחוזים בינוניים.

הייתי לוחץ על כל המגרש. ראינו איך במשחק איטי הקליפרס נטחנה עד תום עם הגבוהים המאסיביים של ממפיס שמעכו את הצמד של הליפרס. דיאנדרה ג'ורדן חוסם מצויין אבל פשוט לא נספר על ידי גאסול ורנדולף. איבודי כדור ומשחק מהיר יעזרו לגריפין להשיג נקודות קלות ועם הרכב אתלטי של פול, בארנס קרופורד גריפין וג'ורדן ניתן לרוץ ולזרוק שלשות במעבר.

JJ רדיק הוא אופציה מעניינת במיוחד. הוא בקו עלייה במספרים שלו(עלה ל15 למשחק בעונה האחרונה). ראינו את ריברס משחק נפלא בשביל קלעי גדול(ריי אלן) בבוסטון ומעניין אם נראה את הפילוסופיה הזו גם כאן. הרצת רדיק סביב חסימות תאפשר לגריפין מרחב גדול יותר ולפול לשחק בתפקיד רונדו כמנהל ומקבל ההחלטות סביב ה"קרוסלות" שיעשה הקלעי שלו.

מתחיל בתרגיל קלאסי לCP, שיהיה האופציה הראשונה שלי בהתקפה.

שני דברים ארוויח כאן: 1- אם רדיק חם הוא יקלע. 2- גריפין יהיה פנוי למסירה ל1X1 מבלי יכולת להביא עזרה.

מלבד גריפין ורדיק בצד הרחוק יהיה לי קלעי נוסף שיוצא על חסימה(קרופורד או בארנס) ונותן אופציה נוספת לכריס פול.

מי החמישייה?

אני הייתי פותח עם פול, רדיק, בארנס, גריפין וג'ורדן. את קרופורד, השחקן השישי הנפלא הייתי מריץ בדקות המתות ונותן לו רישיון הפצצה חופשי.

הייתי מתפלל שגריפין לא יפצע כי לא נראה לי שהשנה לקליפרס יש סיכוי רב עם ג'יימיסון הדועך, הולינס בינוני ומולנס הוא חידה בעיניי. נראה שנקודת התורפה העיקרית תהיה מחליפי הגבוהים של הקבוצה.

במאני טיים הייתי שם את הכדור אצל פול, ומעלה את הקלעי החם ביותר(קרופורד,בארנס או רדיק), אולי עם שניים מהם, ומתפלל שגריפין וג'ורדן יקלעו מהעונשין.

בשנה שעברה ניבאתי להם את אליפות המערב, השנה נראה אם הם יקיימו באיחור את ההבטחה.

מעניין אם ריברס מסוגל לניצוצות של אז, כנראה שהלייקרס מוציאים ממנו את המיטב..