כמה טוב יהיה בשנה הבאה / עמיחי קטן

כמה טוב יהיה בשנה הבאה / עמיחי קטן

מטבע הדברים, עיקר ההתמקדות של חובבי הספורט בכלל, ואלו של ה-NBA בפרט, הוא בחזרה האיטית לשגרה ואל הליגות והקבוצות שחוזרות לעניינים. כאן אנחנו נתמקד דווקא ב-8 הקבוצות שלא נוסעות לאורלנדו, וננסה לסקור כל אחת מהן. הסקירה של כל אחת מהקבוצות תתחיל בסיכום קצר של העונה שעברה/הנוכחית (תלוי איך מסתכלים על זה) ואחרי זה כמובן לנסות לחפש את הכיוון המתאים עבור כל אחת מהן להמשך.

הפעם נתחיל במזרח:

שארלוט הורנטס:

מאזן: 23- 42.

תקציר העונה שעברה: ההורנטס ויתרו על קמבה ווקר בעיקר כדי להיות גרועים, עד כדי כך שבמשחק NBA2K20 אין להם אף שחקן עם רייטינג של 80 או יותר. בדיעבד, הויתור על קמבה הצמיח את דבונטה גרהאם שקלע 18.2 נקודות והוסיף 7.5 אסיסטים למשחק. גרהאם וטרי רוזיר שהגיע מבוסטון הובילו את שארלוט למאבקי פלייאוף בשלבים מסוימים, וההורנטס לא הצליחו להיות מספיק גרועים כפי שרצו, מה שממקם אותם רק במקום השמיני במירוץ לבחירה הראשונה בדראפט.

הצעות להמשך: הקו האחורי מכיל שני גארדים די טובים, וגם בעמדות הפורוורד יש את ברידג'ס ואת וושינגטון הצעירים שנתנו עונה לא רעה, אבל ברור שחסר לשארלוט כוכב צעיר שיוכל להוביל את הקבוצה יחד עם שאר הצעירים הטובים. החוזה של ביומבו סוף סוף נגמר, וגם אלו של באטום וקודי זלר ייכנסו לשנתם האחרונה, ואולי אפשר לנסות להעביר אותם הלאה כחוזים נגמרים עבור שחקן טוב, או כדי להתקדם בדראפט.
לשארלוט יש הזדמנות טובה לבנות שלד שמורכב מהרבה שחקנים צעירים, ולוותר על חלק מהותיקים, והשלד הזה יוכל להיבנות בנחת תוך כדי חיפוש בדראפט אחר כוכב כזה או אחר.

שיקגו בולס:

מאזן: 22- 43.

תקציר העונה שעברה: היו הרבה ציפיות משיקגו לעשות קפיצת מדרגה ולפחות לאיים על הפלייאוף, אבל משהו בחיבור שבין המאמן ג'ים בוילן ובין השחקנים לא עבד, והבולס מצאו את עצמם בתחתית לאורך כל העונה. זאק לאבין המשיך להשתפר, ורשם אפילו משחק של 13 שלשות, והפך לראשון שאינו ספלאש בראדר שמגיע לציון הזה, אבל מארקנן ממשיך לאכזב והקבוצה ככלל לא ממש עשתה את מה שצפו בתחילת העונה.

הצעות להמשך: קודם כל, מאמן חדש. בוילן קיבל די והותר הזדמנויות ולא הצליח לקדם את שיקגו. הבולס צריכים להחליט האם מנסים לבנות דרך זאק לאבין ככוכב, או שמחפשים כיוונים אחרים, ואני הייתי ממליץ כן לתת הזדמנות ללאבין עם מאמן התקפי יותר. את אוטו פורטר ניתן להוריד לדרגת שחקן שישי ולחפש בעיקר חיזוק בדמות סמול פורוורד הגנתי, ואז אולי חמישייה של כריס דאן, לאבין, שחקן 3&D, מארקנן וקרטר ג'וניור תוכל להגיע לעשות את הקפיצה המיוחלת.
לשיקגו יש שחקן מוביל ולידו התחלה של צוות מסייע, כך שעוד 2-3 שחקנים טובים יכולים להפוך את הבולס לקבוצת פלייאוף במזרח, ומשם כבר יהיה אפשר לנסות להתקדם.

ניו-יורק ניקס:

מאזן: 21- 45.

תקציר העונה שעברה: הניקס התחילו את העונה שעברה באופן מזעזע, עד שהוחלט על פיטורי פיזדייל ומינוי מייק מילר במקומו. בתקופה של מילר הניקס הגיעו ל-38% הצלחה, מה שהיה מספיק להם למקום באורלנדו אם הוא גם היה פותח את העונה. הטרייד על מרקוס מוריס שחרר את בארט ורנדל שסיימו את העונה טוב יותר מכפי שהתחילו אותה, למעט כמה הפגזות של בארט בשבוע הראשון של העונה, וליד מיטשל רובינסון הקו הקדמי של הניקס נראה די טוב בשלבים המאוחרים של העונה.

הצעות להמשך: דרושים גארדים. אלפריד פייטון עשה עבודה סבירה כשהיה בריא, אבל ניליקינה ודניס סמית לא הצליחו לספק תרומה של גארדים מובילים בקבוצת NBA, ולכן הניקס זקוקים לגארדים טובים. במקרה הזה נכון להם לקחת גארד מתאים בדראפט, בעיקר מהסיבה הידועה שהניקס תמיד רוצים לשמור מקום מתחת לתקרת השכר מתוך אותה אמונה תפלה שבסוף יחתמו אצלם הכוכבים הגדולים.
לניקס יש הזדמנות לתת לרנדל את המפתחות להובלת הקבוצה, ויחד עם האופי ההגנתי שהביא מייק מילר לקבוצה, אולי יכולה לצאת מכאן קבוצה לא רעה, ואפילו כזו שתעודד שחקנים טובים להצטרף אליה.

דטרויט פיסטונס:

מאזן: 20- 46.

תקציר העונה שעברה: בלייק גריפין לא הצליח להתאושש מהפציעה שהוא סחב בפלייאוף הקודם, והפיסטונס כולה נראתה כמו בתבוסות היוצאות דופן שהיא חטפה באותו פלייאוף. ברוס בראון הוביל חבורה של כמה שחקנים צעירים שניצלו את המצב ונתנו תפוקה לא רעה, אבל בדטרויט כבר מיואשים, והם שלחו את אנדרה דראמונד בטרייד כשכמעט אף אחד לא זוכר מה הם קיבלו בתמורה.

הצעות להמשך: אם יש הזדמנות, להעביר את בלייק גריפין בטרייד. יש לו עוד עונה אחת בחוזה, ואחריה אפשרות שלו להאריך את החוזה בעוד עונה, ולדטרויט פשוט אין מה לעשות עם גריפין עכשיו. עונת 2019 שלו הייתה מצוינת, ויש לא מעט קבוצות שיכולות להמר על כך שגריפין ישחזר את היכולת הזאת או לפחות יתקרב אליה, ובקבוצה שבה יוטל עליו פחות עומס ניתן לקוות שהברכיים יחזיקו מעמד.
חוץ מזה, דטרויט צריכים לשאוף בעיקר להשגת שחקנים צעירים ולנסות לבנות מחדש, אחרי לא מעט שנים של בריחה מהתהליך.

אטלנטה הוקס:

מאזן: 20- 47.

תקציר העונה שעברה: טריי יאנג המשיך את מגמת השיפור שלו וכעת מדורג בטופ של הליגה גם בנקודות וגם באסיסטים, מה שסייע לו להיבחר לחמישיית האולסטאר כבר בעונתו השנייה. ההוקס זיהו את הבעיות ההגנתיות והביאו את קלינט קאפלה שאמור לסייע בתחום, ולצד המשך ההתקדמות של קולינס והוארטר, יחד עם ההתאקלמות של הרוקיס, הרבה חיוכים נרשמו לאורך העונה בג'ורג'יה, גם אם זה לא בא לידי ביטוי במאזן.

הצעות להמשך: אטלנטה היא כבר עכשיו מועמדת להגיע לפלייאוף בעונה הבאה. יש להוקס אולסטאר בן 21 שצפוי להמשיך ולהשתפר, ונמצאים לידו לא מעט שחקנים צעירים ורעבים שיכולים לעשות קפיצת מדרגה. אטלנטה זקוקים בעיקר לשחקנים שיש להם ניסיון בפלייאוף שיוכלו לסייע לסגל הצעיר להגיע לשם ולהתמודד עם המצב.
אם נהיה ספציפיים יותר, אטלנטה זקוקים לגארדים בעלי יכולות הגנתיות לחיפוי על יאנג, ולהרבות בקלעים שיוכלו לנצל את הפיק-אנד-רול של יאנג עם קאפלה או קולינס.

קליבלנד קאבלירס:

מאזן: 19- 46.

תקציר העונה שעברה: אם מיד אחרי העזיבה של לברון היה מי שחשב שקליבלנד עדיין קבוצה רלוונטית במאבקי הפלייאוף, מהר מאוד הוא גילה את הטעות, ובעונה האחרונה איש כבר לא התהלך באשליות האלה. הקו האחורי של סקסטון וגארלנד החל להתגבש, וההגעה של אקסום מיוטה סיפקה קצת יותר גיוון למצבת הגארדים. בקו הקדמי הקאבס ראו שאין דורש לדראמונד ולקחו אותו מדטרויט במבצע, מה שלפחות על הנייר שדרג משמעותית את הקו הקדמי שלהם.

הצעות להמשך: לקוות שלאב ודראמונד יישארו בריאים. לפחות על הנייר, לקאבס יש את אחד מהקווים הקדמיים הטובים בליגה, וליד הקו האחורי המוכשר עיקר הביקוש הוא לפוורוורדים שיכולים לתת חיפוי לחולשה ההגנתית של סקסטון וגארלנד. אחרון החוזים על סעיף חבר של לברון ייגמר בקיץ וקליבלנד תנסה לקמץ קצת יותר בתקציב, כדי שתהיה אפשרות להתחזק בשלב עתידי של הבנייה מחדש.
כרגע מעט מוקדם להעביר את לאב בטרייד, בעיקר בגלל חוסר הביקוש הנוכחי ואורך החוזה, וכדאי לנסות לראות האם הוא מסוגל לחזור להיות נכס חיובי לפני שמנסים להיפטר ממנו בכוח.

ועכשיו מערבה:

מינסוטה טימברוולבס:

מאזן: 19- 45.

תקציר העונה שעברה: לכמה רגעים נראה היה שאנדרו וויגינס עושה את השדרוג ביעילות, ולצד טאונס שנתן נתוני שלשות דומים לממוצעי קליי תומפסון, מינוסוטה פתחו טוב את העונה. בהמשך העסק נראה דומה יותר לצפוי, והזאבים ערבבו את הקלפים, תוך כדי ניצול של מצבה של הקבוצה הבאה שנדבר עליה, וכעת יש למינסוטה חמישייה חדשה כמעט לחלוטין ליד טאונס, ואולי כזו שתתאים לו יותר.

הצעות להמשך: להקיף את דיאנג'לו ראסל ואת טאונס בשחקני הגנה. למינסוטה יש כעת 2 יצרני נקודות מהטובים בליגה, ושניהם צעירים ויכולים להשתפר, כך שהגיע הזמן להתחיל להתאים את העסק סביבם. הצורך בקלעים טובים ליד שחקנים יוצרים תמיד חשוב, אבל במקרה הזה הצורך ההגנתי דחוף יותר, בגלל החולשה של שני הכוכבים.
לא פחות חשוב מסגנון המשחק יהיה גם למצוא שחקנים שיוכלו להתחבר לטאונס וראסל, שניים שהסתבכו בעבר עם שחקנים תחרותיים ואווירה לוחצת מדי. שחקני הגנה טובים עם אופי נוח זה המצרך הדרוש כאן.

גולדן סטייט ווריורס:

מאזן: 15- 50.

תקציר העונה שעברה: גולדן סטייט הצליחו להביא אולסטאר חלופי כשדוראנט החליט לעזוב, וגם ללא קליי הפצוע האמונה הייתה שהם ימצאו את הדרך להסתדר, אבל אחרי 4 משחקים סטף נפצע גם הוא והווריורס ויתרו על העונה. ראסל היה טוב באופן אישי כששיחק, אבל לא התאים לסגנון המשחק של גולדן סטייט, ונשלח בטרייד למינסוטה עבור וויגינס, אולי בתור תואם של האריסון בארנס, שהפגין שיפור קל בתקופה הקצרה במדי הלוחמים. סטף הספיק לחזור למשחק אחד ולהלהיב קצת את הקהל, ובעיקר כדאי לציין את אריק פסקאל הרוקי שלקח על עצמו את הנהגת הקבוצה בשלב מסוים.

הצעות להמשך: בהנחה שסטף וקליי יגיעו בריאים לעונה הבאה, יש כאן מועמדת לאליפות שיש לה כמה אפשרויות טובות להתחזק. קודם כל, בחירה גבוהה בדראפט, שיכולה להיות שימושית גם בטרייד עבור שחקן ותיק במקרה הצורך, יש כמה אפשרויות להתחזק בקיץ בשחקן או שניים, ובעיקר רצון להתאושש משנה טראומטית ולהוכיח שהמכונה של גולדן סטייט יכולה לעבוד גם בלי חמישיית אולסטאר.
שאלת המפתח כאן היא האם הצעירים של גולדן סטייט יצליחו להשתלב גם בקבוצה מנצחת, ולא רק לתרום נקודות בקבוצה שלרוב מפסידה, כמו העונה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה חיים, סקירה מעניינת.
    מה שבלט לי, זה שיש כאן קבוצות משלושה סוגים עיקריים:
    גולדן סטייט – שיכולה, עם הרבה שכל וקצת מזל, לחזור לצמרת כבר בעונה הבאה.
    אטלנטה, ואולי גם מיניסוטה – צעירות שיכולות להתפתח למשהו יפה (או לא, במקרה של מיניסוטה 😉
    כל השאר – קבוצות שנראות לי כלא הולכות לשום מקום. אפילו לא עם בחירה טובה בדראפט הקרוב.
    מבין כולן הכי מעניינת זו גולדן סטייט, שווה פוסט בפני עצמו.

    1. תודה.
      למעט המקרה הייחודי של גולדן סטייט, החלוקה היא בין הקבוצות שיש להן כוכב צעיר, והוא הכיוון דרכו הקבוצה מקווה לחזור לצמרת, ובין אלו שמחפשות את הכוכב הבא שלהן, ועד אז לא הולכות לשום מקום.
      לכל אחת מ-8 הקבוצות האלה יש את הבחירה שלהן העונה (של קליבלנד מוגנת טופ 10, כמו גם של אטלנטה, ושל גולדן סטייט מוגנת לוטרי. בכל המקרים ההגנה תופעל והבחירה תישאר בידיים המקוריות).

  2. תודה רבה חיים.
    שיקגו מלאת כישרון ועם מאמן חכם מספיק הם יכולים להיות כבר בעונה הבאה חזק בתוך הפלייאוף ועוד כמה שנים לחזור לצמרת כמו בראשית העשור.
    קובי וויט מזכיר את די רוז בהרבה אספקטים של המשחק, לוין יכול להיות הגאנר אך לא לקחת ולנהל את המשחק של הבולס. מארקנן וקרטר יכולים לעשות הרבה צרות להגנות שלא ידעו איך להתמודד איתם, שניהם בעלי יכולת קליעה מבפנים ומבחוץ, רק שיעשו את הקפיצה הזאת. סמול להביא מישהו שיכול להוביל ולהיות העוגן. בספסל- דאן שמספק ניהול משחק והגנה טובים. סאטו שנותן ריכוז ושותפות, יאנג שיכול לתת נקודות וניסיון לצעירים אך חייב לשחק 4 ולא 3.
    שארלוט יכולה להיות מרוצה יחסית מהשחקנים שלה העונה שנתנו קפיצת מדרגה.
    אטלנטה מרגישה לי כבאסט… היא על סימן שאלה גדול אם כל החלקים יתאימו.
    גולדן המרוויחה הגדולה מהנפילה וכבר בעונה הבאה יכול להתמודד בצמרת.

    1. תודה.
      לגבי שיקגו, השאלה העיקרית היא האם אתה בונה על לאבין שיהיה הכוכב של הקבוצה, ואז אתה מתאים אליו את ההרכב, כלומר כריס דאן בחמישייה וקובי וויט שחקן שישי, או שאתה מהמר על וויט, ואז אתב מנסה להתאים את עצמך בהתאם.
      לגבי שארלוט אני מסכים, אבל הם כנראה לא יקבלו בחירת דראפט גבוהה, וזה עלול לתקוע אותם במקום עוד.
      לגבי אטלנטה, זה מאוד תלוי בהשתלבות של קאפלה. אם הוא יחזיק הגנה בינונית וההוקס ישמרו על התקפה טובה זו תהיה קבוצת פלייאוף כבר בעונה הבאה, אבל אם התקפית זה יגרום לבעיות ובהגנה קאפלה יגלה שבלי פי ג'יי טאקר החיים הרבה יותר קשים אז באמת יהיה שם מורכב.
      גולדן סטייט בכלל המרוויחה הגדולה, כי היא קיבלה זמן בלי לחץ לעשות אודישנים לתפקידי משנה לצד כוכבים שכבר הביאו אליפויות. אני בהחלט רואה אותם לוקחים טבעת ב-2021/2022

  3. שארלוט – העזיבה של ווקר הצמיחה את גרהאם (בתקווה שהוא לא "פלא" של עונה אחת). אבל הוא ורוזייר בקו האחורי זה שני שחקנים שהם אותו הדבר ולדעתי שארלוט צריכים לנסות לחפש קונים לרוזייר (אולי הניקס יסכימו לאכול את החוזה שלו כי אף שחקן בכיר לא ממש ירצה להגיע אליהם).
    שיקגו – מתחילים לבנות מחדש עם GM נורמלי אחרי האכזבות שהצמד פקסון-פורמן סיפק בשנים האחרונות. פורטר הוא אחלה 3&D, הבעיה שהוא לא ממש בריא. אבל הוא יכול לפתור עבורם את הבעיה בעמדה הזו, בהנחה שהוא יהיה בריא (עכשיו נשאר רק החוזה הגדול שלו).לאבין לטעמי עדיין ממשיך בתור "קלוריות ריקות" והוא הגרסה האתלטית של מונטה אליס. כמו מונטה, שבזמנו מצא את קרלייל וחווה רנסנס במאבריקס, לאבין צריך למצוא את המאמן הקשוח שלא יעשה לו הנחות. על הדרך יצטרכו לראות איך הם משלבים את מארקנן חזרה בחיים יחד עם וונדל קרטר.
    ניו יורק – הכל תלוי במה שליאון רוז יצליח לעשות. אבל בגדול, הם צריכים לתת לצעירים זמן משחק. בארט, נקליטינה, סמית ג'וניור, נוקס ומיטשל רובינסון שווים יותר דקות ממה שהם מקבלים, ועם הדקות האלה יבוא גם השיפור. אוהדי הניקס יכולים רק לקוות שרוז יכניסקצת שפיות וסבלנות במועדון הזה.
    פיסטונס – לנסות לקבל כמה שיותר נכסים על גריפין ולהתחיל בניה מחדש.
    אטלנטה – לתת לתלכיד הצעיר הזה שבנו שם זמן לרוץ ביחד ולהתפתח. הםכרגע פשוט צעירים מדי, אבל יש שם המון כישרון, שעם תוספות קטנות והשיפור שבה עם הניסיון, וההוקס יכולים להיות בקלות קבוצה טובה מאוד במזרח.
    קליבלנד – מצד אחד גבוהים עם דראמונד-לאב-תומפסון ומצד שני קו אחורי של גאנרים עם סקסטון וגארלנד. הקאבס צריכים להחליט לאיזה כיוון הם הולכים. די ברור שלאב ותומפסון כבר לא שייכים לשם ויש לנסות להוציא עליהם בטרייד כמה שאפשר.
    טימברוולבס – גם פה יש שלד צעיר וטוב. השאלה איך KAT וראסל יסתדרו עם מאמן תובעני ולא אחד שמנסה להיות חבר שלהם. יש להם כישרון ושחקנים משלימים, אבל המאמן לא ממש מצליח לחבר את הסגל הזה.
    ווריורס – לא שייכים לפה. פשוט לקחו שנת שבתון עם כל הפציעות ונפלו עליהם וחוסר החשק לשחק אחרי שהפציעות נפלו עליהם. תלויים רק בבריאות של שלישיית הליבה שלהם. על הדרך קיבלו את וויגינס שיכול להשתלב שם ככינור שלישי-רביעיואולי זה מה שיוציא ממנו את המיטב ועוד יקבלו כנראה בחירה גבוהה בדראפט.

    1. תודה
      שארלוט – החוזה של רוזיר בעייתי כי נותרו לו עוד שנתיים. בסך הכל גם היכולת שלו לא רעה ואם יבהירו לו שהוא לא הכוכב של הקבוצה, אז יהיה לדעתי שיפור משמעותי בקבלת ההחלטות שלו.
      שיקגו – הסגל טוב מספיק והשאלה היא מי אנשי המקצוע שיכולים לגרום למשהו לקרות.
      ניו יורק – זה היה הכיוון בתקופת מייק מילר כמאמן. אני מאמין שהניקס יצליחו לתת דקות לצעירים, אבל בקיץ 2021 ייתכן ששוב יהיה בלאגן.
      פיסטונס – אפשר לומר שהם כבר התחילו, וקודם כל נפטרו מדראמונד, שזה היה אמור להיות יותר קל. גריפין זה מקרה יותר מורכב, אבל אני מאמין שיהיה מי שיהמר עליו.
      אטלנטה – אני מסכים בעיקרון, אבל הם כן זקוקים לחיזוק במקומות מסוימים, ולא יזיקו להם שחקנים מנוסים יותר עבור מאבקי פלייאוף.
      קליבלנד – לתומפסון נגמר החוזה. לאב כרגע עם עוד 3 עונות בכיס, ככה שהוא די בלתי סחיר, ולכן לדעתי כדאי לנסות אותו יחד עם דראמונד, ואולי עוד יקרו מזה דברים טובים.
      טימברוולבס – עם מאמן תובעני אני מאמין שהם יכולים להסדתר, אבל הם צריכים מנהיגים עם אופי נוח יחסית כדי להסתדר.
      ווריורס – אפשר לומר שיש להם חמישייה מועמדת לאליפות, אבל השאלה היא כמה שחקני ספסל הם הצליחו לגרד. אני אישית מאמין בהם…

  4. תודה חיים סיכמת יפה את הנקודות.
    .
    כמו שמאנו ציין לעיל יש כמה סוגים או אולי אפשר לומר שיש ספקטרום:
    גולדן סטייט עומדת עומדת בנפרד בקצה הקשת. היא שם במקרה (או במזל שלא מפסיק להיות שם בשבילה). לדידי גם בהרכב הנוכחי הם מועמדים לאליפות. אם נוסיף לזה את ההצעה שלך להמיר את בחירת הדראפט בשחקן מוכח זה יכול להיות עוד בונוס משמעותי.
    .
    אחר כך באות אטלנטה שיקגו, מיני קאבס ובסוף שרלוט. בקצה הרצף מצויים הניקס ודטרויט בלי עתיד בלי תקווה ובלי חלום.
    אטלנטה – לדעתי הם מתנהלים בצורה מאוד נכונה. לא רצים להחתמות גדולות שלא יביאו תוצאות בטווח ארוך (נגיד דארמונד) הצליחו להמיר בסופו של דבר את טוריאן פרינס (שהוא סבבה לגמרי אבל לא יתרום המון על העמדה של קולינס) בקפלה. צריכים עכשיו או החתמה גדולה (הצעתי בעבר את ואן-פליט על מקס אם הרפס לא יסכימו לתת לו) או כמה שחקנים שיתנו עומק לקבוצה (נגיד ג'ו האריס וניסיון להביא בטרייד את מארי מהספרס)
    שיקגו – פשוט צריכה שיטתיות, והם כבר עשו חלק מזה. יש להם את החתיכות הנכונות ברובן. וויאט ולאבין חייבים ללמוד לשחק ביחד כי הם השחקנים הכי מוכשרים בקבוצה הזו. כריס דאן הוא סטופר הגנתי אדיר אבל פציע ושחקן התקפי מוגבל. הבולס חייבים ללכת בכל הכוח על מאמן טוב כמו אטינקסון, ולעבות קצת את הקו הקדמי (נגיד ג'רמי גראנט יכול לשבת עליהם די טוב)
    מיני – בול מה שרשמת. הם שיחקו אותה בחלון ההעברות האחרון כשהצליחו להעביר את וויגניס. מקווה בשבילם שלא במחיר כבד מדי (הם העבירו לג"ס את הבחירה הראשונה של 21 מוגנת טופ 3)
    שרלוט – יש לה חלקים לא רעים בכלל. אבל הקבוצה הזו כל כך לא מיומנת.. ההגנה שלהם יכולה להגיע הרבה יותר גבוה וההדמנויות שהם מגיעים אליהם בהתקפה לא מספיק טובות. יותר מדי שלשות בפולאפס, יותר מדי רוזיר מרכז (יותר נכון מפזר) להם את המשחק.
    דטרויט – כשהכוכב שלך הוא הMVPשל תחילת העשור.. הקודם.. אז..
    והניקס. הם ימשיכו לשאוף לאליפות בשנה הקרובה ויביאו את כל השחקנים שלא יתנו לצעירים להתפתח, לא יעבדו מספיק קשה בשביל השלב הבא וימשיכו להיות אחת הקבוצות הכי מכניסות בליגה.

    1. תודה.

      אטלנטה תצטרך לתת בקיץ הבא חוזה גדול לקולינס ובזה שאחריו ליאנג. יחד עם החוזה של קאפלה (54 ל-3 השנים שנותרו) הקיץ הנוכחי הוא הזדמנות טובה להתחזק, כשאני במקומם הייתי מעדיף להתחזק לרוחב (כמה שחקנים טובים), כי אני מאמין שאת הכוכבים כבר מצאתי. יהיה להם מקום להשיג לפחות 2-3 שחקנים טובים, וזה עדיף לדעתי על פני חוזה מקס לשחקן אחד, כשיש לך עוד 2 לתת להם משהו כזה בשנים הבאות.

      שיקגו תצטרך להחליט אם היא מנסה את וויט ולאבין ביחד או לא. אני אישית מאמין יותר בלאבין והייתי הופך את וויט למעין לו וויליאמס כזה – 30-34 דקות, אבל לא בחמישייה, לפחות עד שיוכיח את עצמו קצת.

      המחיר להיפטר מוויגינס היה קצת גבוה עבור מינסוטה, אבל הם גם הוציאו מזה אולסטאר שנראה מאוד מתאים, לפחות התקפית.

      שארלוט – צריך מישהו שהדברים יעברו דרכו. יכול להיות כוכב ויכול להיות מנהל משחק. הכי טוב זה גם וגם.

      דטרויט – החוזה של רוז לא מזיק לאף אחד. זה של גריפין כן, ולא נשאר עוד הרבה, ככה שיש סיכוי סביר להצליח להעביר אותו.

      הניקס – אם יצליחו למדר את דולאן מקבלת ההחלטות זה עשוי להשתנות.

  5. הקבוצה המעניינת ביותר ברשימה היא גולדן סטייט.
    .
    נתחיל בכמה גורמים שלא נכנסו לדין עדיין, אבל הם כאלו שיש להם השלכות עצומות על היכולת של גולדן סטייט להיבנות בעונה הבאה –
    נתחיל בשאלת תקרת השכר, ורף המס.
    השכר הצפוי בעונה הבאה (לפני טריידים כאלו או אחרים) הוא 144 מיליון בחוזים מובטחים (והרבה מקומות חסרים בסגל).
    היכן אי הוודאות?
    סביב שאלת רף המס (גולדן סטייט בכל מקרה במרחק עצום מתקרת השכר).
    נכון לנתונים של לפני הקורונה, רף המס היה צפוי להיות 139 מיליון. עם הסגל הנוכחי, המשמעות היא חשבון מס של משהו כמו 20 מיליון, וכל ההגבלות הרגילות שיש על קבוצה משלמת מס.
    אבל מה אם תקרת השכר ורף המס יצנחו ב-10 עד 15 מיליון (סביר לחלוטין בהתחשב במצב?)
    מצב כזה, עם הסגל הנוכחי, מקפיץ את גולדן סטייט לחשבון מס של 40 עד 50 מיליון. זה לפני החתמות של השחקנים שמאיישים את הספסל,
    לפני השימוש ב- MLE למשלמי מס (ניצול מלא שלו יוסיף מעבר לסכום, עוד יותר מ-10 מיליון לחשבון המס).
    .
    אני לא מכיר את הלך הרוחות בקבוצה,
    אבל במצב הכלכלי של ימינו,
    אלו שאלות שחייבות להישאל (ולהילקח בחשבון על ידי האוהדים שמתכננים שימושים היפותטיים בחריגות טרייד כאלו או אחרות).
    .
    תודה, חיים.

    1. השאלה האם הליגה תרשה צניחה כזו והפעלה נגד קבוצות שמראש לא יכולות לרדת במשכורות הקיימות עקב סיטואציה שאף אחד לא יכול היה לחזות

      1. שאלה טובה.
        אני מנחש שיהיו שינויים ב-CBA,
        אולי אמנסטי "קורונה" (יכול לשחרר שחקן, תוך תשלום מלא של חוזהו אך הורדה של החוזה מחישוב השכר),
        אולי שינויים בגובה ה-"סינר".
        .
        השורה התחתונה?
        גם כאשר יסיימו לשחק "בבועה", משעמם, לא יהיה…

        1. בסוף הליגה מנוהלת ע"י הבעלים ואני לא רואה מצב שהם יסכימו להפעלת סנקציות כאלה נגד עצמם עקב הקורונה. יכולים להגיד מראש שבמשך שתי העונות שאחרי הבאה תהיה ירידה הדרגתית כדי שיוכלו להיערך בצורה סבירה

    2. קוצר היריעה גרם לכך שלא הרחבתי בנושא.
      זה שווה פוסט נפרד אולי בהמשך (יכול לסכם יפה את "יומן גולדן סטייט" העונתי).
      בהנחה שהמצב הכלכלי לא יגרום לגולדן סטייט לקיזוז, נקודות ההתחזקות הפוטנציאליות הן:
      1. דראפט/טרייד על החירת דראפט.
      2. חריגות אקספשן שניתן להשתמש בהן בטרייד.
      3. מיד לבל אקספשן.
      יש כאן פוטנציאל לפחות ל-2-3 שחקנים טובים, וגולדן סטייט נחשבת מקום שכדאי להגיע אליו, גם מקצועית וגם כלכלית…

  6. טקסט מעולה. אני רוצה להתמקד בקליבלנד: מאמין שרק דראמונד ונאנס ישארו. הקו האחורי שלהם היה בסדר, התקפית לפחות, בחצי השני של העונה. המשימה הגדולה שלהם מעבר למאמן היא בניית הגנה טובה סביב השניים ולכן אני חושב שדייב יגר יתאים מאוד. אנחנו רואים העונה את הקשיים של לילארד ומקולום, שחקני התקפה שעדיפים עשרות מונים על סקסטון וגרלנד כרגע, בלי שחקני הגנה טובים מסביבם. הקאבס צריכים למצוא את האמינו, ההרקלס והנורקיץ' שלהם.

    1. תודה.
      אני מסכים לגבי הקו האחורי, ואני חושב שאקסום יכול להיות משמעותי כמחליף בכיר לגארדים ואולי אפילו הרכב 3 גארדים פוטנציאליים.
      קווין לאב לדעתי כרגע רחוק מטרייד כי החוזה שלו כבד וארוך, והוא דווקא יכול לתרום לקאבס בקו קדמי עם דראמונד שמשלים אותו מצוין. אני מסכים שלאב לא אמור לגמור את החוזה בקליבלנד, אבל, לפחות בטווח הקצר, הוא כנראה יהיה שם ויקבל דקות בהתאם.

  7. אני לא מבין מדוע אף אחת מהקבוצות הדדלה האלו לא לוקח את מרק גקסון כמאמן. הסיבוב שלו בג"ס הסתיים בצורה מכוערת. מערכת יחסים גרועה אם ההנהלה ומיצוי היכולת שלו כמאמן הביאו לזריקתו מהקבוצה. ההצלחה של סטיב קר (שהגיע די במזל) הצדיקה את המהלך. יחד עם זאת גקסון קידם את הקבוצה בעיקר בדרישה מהכוכבים הצעירים – קרי וקלי לשפר את משחק ההגנה שלהם והצליח להכניס סטנדרטים של "ניצחונות" לקבוצה שבעשרים השנים שקדמו לו עלתה רק פעם אחת לפליאוף. ניקס ובולס צריכות לחזר אחריו בעוז.
    .
    צפי ההכנסות של ג"ס לשנת 2020 (טרום קורונה) עמד על 700 מיליון דולר. זה כ 200 – 300 מליון יותר מההכנסות של ליקרס וניקס. זה היה מאפשר לקבוצה לשלם מס מותרות של 130 – 150 מיליון דולר (בעקבות מיצוי כל האופציות לחיזוק הקבוצה) בקלות. כל משחק מכניס לקבוצה 5 מיליון דולר (3.5 מיליון נטו) ו כמה עשrות קונצרטים בשנה אמורים להוסיף סכום נאה לקופה. בנוסף כל רוכש מינוי שנתי מפקיד פיקדון ללא ריבית של 10,000 עד 30,000 דולר שיוחזר לו אחרי 30 שנה (זו היתה הכנסה חד פעמית של 150 עד 300 מיליון דולר שעזרה לממן את בנית ההיכל) לקבוצה יש החזר חוב שנתי של 30 מילון דולר עבור ההלואות לבנית ההיכל. בחמש שנות האליפות הקבוצה הרוויחה סכומים נאים. שורה תחתונה. ג"ס אולי לא תרוויח השנה ובשנה הבאה, אבל תוכל לכסות את ההוצאות ולא תדרש למכור אחד מארבעת השחקנים הבכירים. מצד שני לא בטוח שההנהלה תרצה למקסם את יכולת ההוצאה על רכש בקיץ.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט