נבחרת גרמניה / שחר אלוני

כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים – נבחרת גרמניה בשנות ה 80

שחר אלוני, 46, תל אביב, מורה לסטודנטים, כלכלן בבית תוכנה ותלמיד באקרופוליס החדשה


התחלתי לשחק כדורגל בגיל 3, ובגיל 5 כבר עברתי למגרש של הגדולים – מגרש החול מאחורי הבית בו שיחקו ילדי השכונה. אני הצטרפתי כשוער, כשהשער הוגדר בין גדר האבן של הבניין לבין קצה שביל האספלט. בשנת 79' בשעה ארבע כשהסתיימה מנוחת הצהריים, כולם היו יורדים לשחק בחוץ. היו שם ילדים עד כיתה ח' מכל הרחובות בסביבה ולכל אחד היתה את הנבחרת שלו. אנגליה, הולנד האגדית, ברזיל, איטליה, ו…גרמניה המערבית שאותה אני בחרתי. קשה לומר איך הגעתי לזה, אבל משהו בשם "גרמניה המערבית" נשמע לי מבטיח. אז עדיין לא ידעתי על העשור שהסתיים של ה 70' שבה הם זכו ביורו (72) במונדיאל הגדול של 74, גמר יורו ב 76, ובתווך זכתה נבחרת גרמניה בשמה השני "באיירן מינכן" שלוש פעמים רצוף בגביע אירופה לאלופות (74-76) לאחר שלוש זכיות של אייאקס.:



כל זה לא שינה אז, כאשר כילד בן 5 התרכזתי בבלימת הכדורים הדי מקריים שהתגלגלו לכיוון השער שלי, בין ההפוגות שנגרמו מכך ששכנים שונים היו הולכים על שביל האספלט שבצדו של מגרש החול.
גם שנה לאחר מכן לא הייתי מודע לכך שנבחרת גרמנית צעירה ומפתיעה לקחה את יורו 80, וזאת בדרך האופיינית: ניצחון מינימלי ממצב נייח (קרן) בדקות הסיום של המשחק.




את מונדיאל 82 כבר הכרנו, החברה' מכיתה ב' בביה"ס היסודי "ידלין" בראשון לציון. לכמה מאיתנו היו אפילו אלבומים של המונדיאל, ואני אפילו זוכר את שידור המשחק ההסטורי והטראגי בין ברזיל האגדית לבין איטליה הבונקריסטית, שהסתיים בתוצאה 3-2 לאיטלקים והוביל את אירופה והעולם ל 10 שנים של כדורגל הגנתי וחסר ברק. אני הייתי כמובן אוהד גרמניה המערבית שעמדה לפגוש בחצי הגמר את צרפת המעולה ולפי כל התחזיות היתה אמורה להיות מודחת. בסופו של יום גרמניה ניצחה ועלתה לגמר המונדיאל ואני התחלתי לזהות שעליתי פה על בוננזה! נבחרת שתמיד מצליחה מעבר לציפיות. בגמר המונדיאל, הפסידה הנבחרת הצעירה והמפתיעה לאיטליה שהניפה את הגביע.



ב 86 כבר היינו מומחים לכדורגל עולמי, עקבנו אחרי הטורניר שהיה אחד הטובים, כולל שער הזהב של מראדונה. גרמניה שוב פגשה את צרפת אלופת יורו 84 בחצי הגמר ושוב הפתיעה וניצחה ועלתה לגמר מונדיאל שני רצוף שבו נחשבה לאובראצ'יברית. הגמר היה אחד הטובים והסתיים בסוף ב 3-2 למראדונות שהיו הנבחרת הטובה בעולם, ואני הפסדתי ארטיק או פחית למורה שלי לאורגן שחזה לא רק את תוצאת הגמר אלא גם את מהלכו.


בטורניר של 90' כבר היינו בתיכון, חבורה של בני ובנות כיתה י'. לא רק שעקבנו יחד אחרי הטורניר, אלא גם תכננו את הטיול המשותף לכנרת לפי מועדי המשחקים. גרמניה הגיעה הפעם כפייבוריטית עם המאמן האגדי בקנבאואר שאף זכה כשחקן במונדיאל 74. הנבחרת של קלינסמן, מתיאוס ופלר כיכבה בשלב הבתים עם משחקים של 4 ו 5 שערים, הדיחה בשמינית הגמר את אלופת יורו 88  – הולנד במשחק טעון. ולאחר מכן התגברה על בונקרים של יריבותיה כדי להעפיל לגמר שלישי רצוף, שוב מול ארגנטינה. המשחק התעלה לרמה לא גבוהה, כפי שקורה לעיתים במעמדי גמר, ובסיום 1-0 לגרמניה (העדיין מערבית) מפנדל בדקה ה 85.
מתנה מתוקה לסיום כיתה י'.


ולמתעניינים, בסביבות 2008 עברה הנבחרת הגרמנית מהפך והחלה לשחק בסגנון מהיר, שובה עין ורב שערים (קצת כמו הליגה הגרמנית). זה הביא אותה לגמר יורו, מקום 3 במונדיאל, וזכיה במונדיאל, אך היה לזה גם מחיר.
משהו ביציבות הבלתי מתפשרת והאובראצ'יבריות כבר לא כמו שהעיד עליו גארי לינקר – "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה שחר .
    1. אף פעם לא הבנתי כיצד ניתן לעודד את הנבחרת ההיא בוודאי ובוודאי בשנות ה 80 .

    2. למזלי פספסתי את שנות ה 70 הגדולות של מינכן
    והנבחרת

    3. את 82 אני זוכר במעומעם בעיקר בגלל סיפור סביב איטליה-ברזיל

    4. מ 86 אני זוכר נהדר .
    לא אשכח איך הנבחרת הגרמנית הבינונית מאד של 86 עשתה את כל הדרך לגמר דווקא הבינוניות הזו יצרה את האתוס עליה …בגדר אם נבחרת כזו מגיעה לגמר .
    אז היא הגיעה לגמר לאחר ניצחון תיקו והפסד בבתים
    ואז ניצחון דקות אחרונות על מרוקו 0-1 ואז ניצחון מהנקודה על מקסיקו ועוד פעם על צרפת
    וכשאתה חושב שהיא מתה בפיגור 2-0 לארגנטינה היא חוזרת פתאום משום מקום ל 2-2 ( פלר ורומינגה) עד שדייגו במסירת אומן גמר אותה סופית .

    ההמשך הגרמני היה כזה
    88 חצי גמר יורו אז הודחה דקה 89 מול ואן באסטן בתענוג גדול

    90 לקחה את הגביע לאחר שפלר רב עם רייקרד ואז 0-1 מפנדל על הצכים ברבע ואז ניצחון מהנקודה על אנגליה בחצי ושער 1 קטן בפנדל שלא היה ולא נברא מול ארגנטינה בגמר דרך קלאסית של גרמניה דאז .

    92 עוד נבחרת בינונית ביותר מגיעה עד לגמר שם לשמחתי הופתעה מול דנמרק

    94 הנבחרת הזקנה הזו מקבלת בעיטה אדירה ברבע גמר מול קרואטיה הנהדרת עם 3-0

    96 זאמר מוביל נבחרת חזקה לזכייה בתואר לא לפני שמנצחת מהנקודה את אנגליה בחצי ושער זהב בגמר את צכוסלובקיה (ביראוף ).

    98 הנבחרת מגיעה לרבע גמר ומובילה לפני שבולגריה הנהדרת של סטויצקוב לאצקוב ובאלקוב הופכת ומדיחה אותה בסנסציה גדולה של הנחברת הבולגרית הטובה בכל הזמנים עם קוסטדינוב ופנב גם

    00 התענוג הגדול גרמניה מושפלת בבתים מול פורטוגל רומניה ואף אנגליה

    02 גרמניה הקלאסית מסיימת בתיקו עם אירופאית בודדת אירלנד ומגיעה לגמר אחרי שההגרלה מזמנת לה את סעודיה , קמרון ואז בשמינית את פארגוואי וברבע את ארה"ב ובחצי את דרום קוריאה
    הגמר היה מפגשה הראשון אי פעם מול ברזיל והיא מפסידה 2-0

    04 השפלה שנייה ברציפות הודחה בבתים להולנד וצכיה בבית עם לטביה

    06 קלינסמן משנה את הנבחרת לאופי התקפי היא שורדת את הנקודה מול ארגנטינה ברבע אבל גרוסו 119 ודל פיירו 120 סותמים את הגולל בהארכה מול איטליה

    08 תחילת עידן לאו כמאמן ראשי טורס סוגר הסיפור בגמר מולה .

    2010 הנבחרת מפחידה אותנו מאד כשמביסה את אנגליה בשמינית וקורעת את ארגנטינה ברבע אבל טרזן פויול שואג בקול ונוגח אותה הביתה

    2012 הם שוב בחצי הגמר טורניר 4 ברצף אך בולוטאלי במשחק קריירה כובש צמד ושולח אותה הביתה .

    2014 כולם יזכרו את 1-7 על ברזיל בחצי בדרך עברו רק בהארכה את אלג'יריה ניצחו בשער את צרפת והכריעו את מסי בפעם השלישית ברציפות הפעם בגמר שהיה חלש במיוחד בשלהי הארכה

    2016 שוב חצי גמר הפעם צרפת שלחה אותה הביתה

    2018 התענוג הגדול בו לראשונה לאחר 64 שנה גרמניה הודחה לפני רבע הגמר ועוד בבתים

    יש הרבה להאריך אך דומני שמה שיסכם יותר מכל היא השורה הבאה
    המשחק מול צרפת היה קרב הפנדלים הראשון בהיסטוריית גביע העולם
    גרמניה ניצחה אותו ועד היום היא עם
    4/4 במסגרת גביע העולם בתחום .

    1. תודה על התגובה המפורטת אהרון
      לגבי מונדיאלים:
      82 – גמר מפתיע מעבר לציפיות מקבוצה צעירה
      86 – גמר מפתיע שוב מעבר לציפיות
      90- זכיה במונדיאל כפייבוריטית עם משחקים מלהיבים למשל מול יגוסלביה
      94 -נבחרת מצוינת הודחה ברבע גמר מול קרואטיה לאחר הרחקת שחקן (במחצית הראשונה עד ההרחקה קרואטיה לא עברה את החצי)
      98 -רבע גמר
      2002 – גמר מפתיע, מעבר לציפיות
      2006 – מקום 3
      2010 מקום 3
      2014 זכיה במונדיאל
      2018 הדחה מפתיעה לראשונה בעידן המודרני בבתים

    2. אהרון, באמצע שנות התשעים הייתי סטודנט שהצטרף לקורס ישראלי-גרמני שנמשך שבועיים פלוס בגרמניה ועסק בצומח וצמחיה בגרמניה.
      התודעתי מקרוב מאד לסטודנטים גרמנים והייתי אתם בברגן בלזן. תאמין לי שהם בכו יותר ממני.
      יש גרמניה אחרת היום. גרמניה של שיתוף פעולה עם ישראל, גרמניה שביטחון ישראל חשוב לה.
      הנכדים והנינים ורוב הבנים לא אשמים בחטאי הסבים. צריך להבין את זה.
      הגרמנים ברובם מבינים את אחריותם לישראל. הם לומדים על השואה ומתעניינים ברובם.
      המימון לקורס בא ממשלת גרמניה שמעודדת שיתופי פעולה והובילו אותה שני בוטנאים ידועי שם, יואב וויזל ז"ל מאוניברסיטת תל אביב וסיגמר ברקלה מאוניברסיטת בילפלד ז"ל על שולחנו אכלתי ובגינתו עשיתי סיור להכרת צמחי ישראל 🙂

      1. אני מסכים איתך בזה דוק, עדיין קשה לי לסלוח למה שהסבים הנאצים עשו ואי אפשר להאשים את הנכדים בחטי הוריהם, יכול להיות שזה בגלל שאני מאותה תקופה

    1. אז הנה קראתי ואני מגיב.
      האהדה שלי לקבוצות אומות נתונה לכמה מדינות ובעיקר למערב גרמניה וליריבתה הולנד אבל גם קצת לברזיל.
      איזה זכרונות של פלטיני מול רומיניגה הצעיר, זה שלא מסתכל בשעון מתי המשחק של באיירן מסתיים…
      גרהרד מולר, רודי פלר, בקנבאוור מול קרוייף, קלינסי, לותר מתיאוס ושות.
      הגרמנים נצחו הרבה בגלל ששיחקומסודר והיו ממושמעים.

  2. תודה שחר. בחירה מעניינת , בטח כילד בתחילת שנות ה-80 עם כל האווירה והמטען ההיסטורי שעדיין נדמה לי היה חזק מאוד מסביב בנוגע לגרמניה במדינתנו.

  3. אני מאד אוהב את הגרמנים. אני מבין שזה גימיק ישראלי לשנוא נבחרת גרמנית, אבל זה נהיה אדיוטי, במיוחד בהתחשב באהדה להולנדים או בהרכבים שעלו בעשור האחרון שמשתפים הרבה מהגרים. מה שמדהים בגרמנים הוא שהם תמיד ״היו שם״, לרוב בתור מחרבי המסיבה, למשל שנצחו את הונגריה והולנד ומנעו משתי נבחרות התקפיות מדהימות גביעי עולם, אבל מצד שני הם גם היו שם לקבל שלישיה מארגנטינה של מראדונה, לקבל גול שלא היה מאנגליה ב66 או להפסיד לדנמרק. מבחינתי הרגע הכי גרמני הוא דווקא לא במונדיאל 90 אלא ב96, אחרי שהאנגלים חגגו את ״חזרת הכדורגל למולדתו״ כאילו שעצם המשחק על אדמת המולדת יגרום לכדור להתגלגל מעצמו לשערי היריבה, והרכיבו נבחרת קצת מוזרה ואפורה משהו, אנגלית מאד. האופן שבו ג׳עג׳עו האנגלים לחצי הגמר מול הגרמנים (נצחון בפנדלים על ספרד אחרי 0:0) גרם משום מהלעיתונים לצאת מדעתם הלא יציבה בימים כתיקונם, ואני שומר עד היום צילום של הדיילי מירור עם צילום של גאזה ופירס עם קסדות על הראש והכותרת Achtung! Surrender!. המשחק נגמר 1:1 וגרמניה נצחה בפנדלים. עד היום שהאנגלים פוגשים את הגרמנים הקהל הגרמני פוצח מיד בשירת It's coming home football's coming home.

    1. תודה ארז, כן, הם עשו מהפך מעניין לפני 15 שנה מקבוצה אפורה שמנפקת תוצאות (קצת בסגנון איטליה) לקבוצה מאד מלהיבה שחסר לה לפעמים הגרוש ללירה (קצת כמו נגיד ברזיל )

  4. מה שאסף אמר – אתה אחד מיחידי הסגולה בעניין הזה, בטח חטפת על זה לא מעט.
    .
    הם היו נוראיים. ממש מכונה שלא משנה כמה היית יותר טוב מהם מצאו את הדרך לעקוץ אותך. תחושת חוסר אונים שבאמת הדהדה את ההיסטוריה. שנים אחר כך, ב-2015, הייתי בכנס על טכנולוגיות מדיה בספורט, ורומיניגה, כבר קשיש, ישב שם באחד הפאנלים – ועדיין פחדתי ממנו.
    .
    במאמר מוסגר – הגעתי באיחור לפאנל הזה, וכבר כמעט לא היה איפה לשבת. ברגע האחרון אני מזהה כסא פנוי ודורך על כמה אנשים בשורה כדי להגיע אליו. התיישבתי, עם התיק, הלפטופ והכל, ופניתי להתנצל בפני זה שישב לימיני על ההפרעה, כשאני קולט שזה ג'יאנלוקה ויאלי!!!!! לא הצלחתי להוציא הגה, ושלחתי בווטסאפ לכל העולם ואשתו – אני יושב ליד ויאלי !#₪&&&!!!
    .
    לדעתי בסופו של דבר הם הרוויחו מהשינוי הזה – פחות מרתיעים אבל יותר נעימים לצפייה, ובוודאי יותר אהודים – חזרו למשפחת העמים.
    .
    תודה שחר, אחלה פוסט.

    1. תודה מאנו
      הפאנל – חבל על הזמן 🙂
      האמת לא חטפתי על זה יותר מדי, לא היו סביבי אנשים שעשו מזה עניין
      .
      האמת שהם היו די מלהיבים בחלק מהטורנירים לפני כן, נגיד 90, 94, אבל מהפך של ממש היה ב 2006 לדעתי.
      היום הם אחת הנבחרות הקצביות שיש כשהם בכושר

  5. בהחלט נבחרת אובראצ'יברית שממש לא טריוויאלי לאהוד, בטח לא בשנות ה80 (ובלי להזכיר את ההתנקשות של הראלד "טוני" שומאכר בפטריק בטיסטון ב82'…נבחר לדעתי כמה שנים אחרי לגרמני השנוא ביותר בצרפת. הוריד את היטלר למקום השני). טור מעניין
    הנבחרת של 2002- אחת ההפתעות הגדולות בתולדות המונדיאלים, לא פחות, נבחרת מאוד בינונית, שהשחקן המצטיין שלה היה השוער (אוליבר קאן- שנבחר לשחקן הטורניר ואז השמיט בגמר מול רונאלדו). הם זכו להגרלה נוחה מאוד,(מי יודע מה היה קורה אם היה שיפוט שמתקרב לנורמלי בשמינית בין דרום קוריאה לאיטליה), אבל גמר מונדיאל לנבחרת ההיא היה מאוד מאוד מרשים
    וכן המהפך ב2006 של קלינסמן ולב בנבחרת היה מרשים, שהטורניר נגמר עבורם בצורה הכי לא גרמנית שיש- פאביו גרוסו בדקה 119 בחצי הגמר, דל פיירו הוסיף את השני דקה אחרי. האיטלקים לפחות עשו תיקון ל2002

    1. כן, ב 2002 הם בשלב הבתים למשל נזקקו למאמץ הרואי בעיקר של אוליבר קאן מול נבחרות יריבות כמו קמרון. בגמר הם שיחקו בלי כוכבם היחיד באלאק שקיבל צהוב שני בחצי גמר. מאז שינו את החוק והצהובים הצבורים מתבטלים לפני הגמר

    1. אפשר להבין
      סבא שלי בזמנו לא הבין איך זה יתכן, הוא היה בבריגדה באירופה
      כשהייתי ילד גם היו דיונים ציבוריים אם אפשר להשמיע בישראל את ואגנר
      אבל מעבר לזה לא חוויתי בתקופה ההיא יותר מדי התנגדות לעניין, אחרי מונדיאל 90 היו יחסית הרבה אוהדים של נבחרת גרמניה בארץ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט