פוסט שאינו על ספורט / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

פוסט שאינו על ספורט / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

למי שלא שם לב, לאחרונה חלק מהדיונים בא​​תר גלשו ממחוזות הספורט לנושאים אחרים, והפכו לכר פורה להעלאת דעות במגוון עניינים שברומו של עולם – ימין ושמאל, גזע, דת וחילוניות, נשים וגברים, שפה תקינה ושאינה כזו, ועוד.

אישית אני חושב שקצת הגזמנו בעניין הזה.

כמובן שזכותו של כל אחד להחזיק בדעותיו הוא במגוון הנושאים שעל הפרק, ולהתנצח עד זוב דם עם אלו שלא, ואני לא אומר לאנשים מה לעשות, אבל מצב שבו מעורב שלם על ספורט, אפילו אם הוא כולל מספר תמונות של בקי האמון הצעירה, הופך לדיון שלם ועוקצני על עניינים שאינם קשורים לספורט הוא, לדעתי, בלתי סביר.

אני גם מבין את הרצון שלא להפקיר את הזירה לידי "הצד השני" בדיון, אבל המוני התגובות גורמות למצב שבו גם בפוסט שעוסק ברובו בספורט כמעט אף אחד כבר לא מתייחס לפוסט עצמו, מאחר ויש 200 תגובות בעניינים שאינם קשורים בכלל לפוסט או לספורט.

ברור שלפעמים החיים נכנסים לספורט, וזה אחלה ואחד הדברים המיוחדים באתר, אז משפט כזה או אחר, או מתכון לחמוצים, תמיד יתקבלו בברכה, אבל אני חושב שהימים האחרונים הפרו את האיזון הרצוי הן כמותית, הן נושאית והן סגנונית.

מבחינתי האישית הכי טוב היה להשאיר עניינים שאינם קשורים ישירות לספורט מחוץ לאתר, אבל אני בהחלט יכול להבין גם דעה אחרת ואף הפוכה, אז אני אישית מציע להפריד בין פוסטים על ספורט לבין שאינם כאלה.

כך במקרה שמפורסם פוסט שאינו על ספורט, על מנת לדון בנושא כלשהו, כמו שמנחם ודקסטר עשו, המגיבים יכולים להלום זה בזה בעונג וברשות מלאה, אבל מי שאולדסקול, מעוניין לדבר על ספורט, ולא מרגיש דחף לאו-בר-כיבוש להיות חשוף להגותם הפוליטית של חברי צוות או גולשים ספציפיים, יוכל לעשות זאת בפוסטים ה"רגילים" ללא הפרעה.

נאה דורש, נאה מקיים! אז להלן פוסט שאינו על ספורט.

פיצוץ מחריש אוזניים הדהד ברחובות נשר עם אור ראשון והקפיץ את גיא רוזן ממיטתו. אימה מילאה את ליבו כשראה את ענן העשן מיתמר מעל הטכניון. גיא ידע היטב מה מקור הפיצוץ, ומבלי לאבד רגע רץ לאתר האירוע, שלושה חזרזירים צעירים עדיין מבצבצים מבין שיניו, שאריות מארוחת הערב של אתמול.

הדלת המפויחת של המעבדה לכימיה נקרעה ממקומה, ורק קול חלוש נשמע מתוך החדר. על הרצפה שכב עידו גילרי, שערו שרוף למחצה, בגדיו קרועים, נאחז בשארית כוחותיו במבחנה בודדת, בתוכה חומר ירוק זרחני מבעבע. "אני חושב שהצלחתי", פלט גילרי חלושות, "סבירות של 87.5%".

הכל החל שלושה ימים קודם לכן כשגילרי נקע את אחת מאצבעותיו ולא יכול היה להגיב עוד לתגובות של גולשים אחרים באתר. מדובר היה בתקלה זמנית וחד פעמית, אך היא הצביעה על הצורך בפתרון מערכתי וחדשני לאיום התגובתי חסר המעצורים מצד מוסד שמעון ברוך. נאמן לאסכולת מורי, הבין גילרי שנדרשת מערכת מתקדמת, ארוכת טווח, בעלת קצב שיגור גבוה, ואם אפשר – כזו שתדלבר גם בפלייאוף. ידיעותיו האורטופדיות של גיא הספיקו על מנת לייצר שלד נמוך קומה, אך מתת התבונה הייתה תלויה כל כולה באותה תרכובת כימית זרחנית.

כעת, עדיין מעט מבולבל לאחר הפיצוץ, השקה גילרי את השלד בתרכובת הירוקה עד תומה. ניצוצות חשמליים ניתזו לכל עבר, קולות חריקה משונים נשמעו, ותודעה אנושית החלה להיווצר בעיניים הכהות. צמד היזמים האנליטיים התחבק באושר – לפחות עד שזרתו הימנית של גיא סדקה בטעות את שתי הצלעות היחידות של גילרי שלא נפגעו בפיצוץ.

"אנחנו צריכים למצוא לו שם לתגובות", קבע גילרי, עדיין נאנק מכאבים, "עדיף משהו שלא יזהה אותו איתנו". "רעיון מצוין", הסכים גיא, "קודם כל צריך להרחיק אותו מהצפון. שים אותו, נניח, בירושלים, או משהו כזה". "בנוסף", המשיך גיא, "תיתן לו איזה מקצוע הומאני או משהו כזה, ככה נשדר שאנליטקס זה לא רק של גיקים מהטכניון. צריך גם איזה כינוי כזה, אגרסיבי – כאילו כמו שמעון, רק עם מספרים ועם דעות נכונות".

התותח הקטמוני בא לעולם.

מספר ימים לאחר מכן הבין גיא שהתוכנית השתבשה. "תשמע", הסביר לגילרי, "הקצב משביע רצון, התגובות מבוססות מספרים, והוא בהחלט מעסיק את היריב ללא הרף, אבל חפרתי בדאטאבייס ומצאתי שבהקשרים הפוליטיים הוא נוטה לימין ב-59.77% מהמקרים". גילרי, עדיין מגובס, תקע מבט עייף בשותפו, "משהו השתבש באלגוריתם. הגולם עלה על יוצרו", והוסיף, "דיברתי עם דריל. הוא אומר שזה כמו החשפניות של הארדן – מערכות מורכבות מפתחות א-נומליות שאינן ניתנות לחיזוי. אין מה לעשות". "אסור לוותר", לחץ גיא, "בחיינו הדבר, תתחיל לעבוד על גירסא משופרת". "אולי אתה תיקח את זה מכאן?", ביקש גילרי, "קצת קשה לי עם הגבס והכל". "אין לי טיפת זמן", מיהר גיא להסביר, בעודו נובר בצלעות הממותה שצד בבוקר, "יריתי אתמול 42 חיצים לאתר. אתה יודע מה זה לסמן עכשיו מטרות מסביב לכל אחד מהם? רק זה ייקח לי את כל היום. אבל אני כאן בשבילך לכל דבר שתצטרך. חיבוק!!!". "לא, לא, לא, לא… בלי חיבוק בבקשה, אין בעיה, אני אטפל בזה, רק לא חיבוק", התחנן גילרי הדואב. "מה שכן", הרהר גיא בקול רם, "לצורך קיצור זמן הפיתוח, ולנוכח ההתפתחויות האחרונות באתר, יתכן שאפשר לוותר על הפיצ'ר של בקיאות בכדורסל – רק נטייה לשמאל, קצב גבוה ואגרסיביות."

גיא צדק. בפעם השנייה זה אכן היה קל יותר – גילרי ערבב די.די.טי וטי.אנ.טי במעט דבק אפוקסי. "הרשה לי להציג בפניך את המצאתי החדשה", הודיע לגיא, "מגיב בקצב של פחות משבע שניות לתגובה, לא מתייחס בכלל לספורט, ומוצא לינקים עם מידע סותר עוד לפני שדקסטר מסיים את הפוסט המקורי!".

"thog" בא לעולם.

לא שזה הפריע לדקסטר, בכלל לא – מופעי הסולו המרהיבים נמשכו כסדרם. הקובי בריאנט של המילה הכתובה המשיך להטיל חיתתו על הגנת היריב, תוך שהוא מפליא להכות בה בטיעונים, נימוקים ובעת הצורך גם מראי מקום והפניות למקור. 81 מילים לתגובה, לכל הפחות, הספיקו על מנת לשכנע את המשוכנעים, לעצבן את המעוצבנים, ולגרור התייחסויות מהקהל המשולהב.

בינתיים, בקצה האחר של הגלקסיה ההופסית, החל במוסד שמעון ברוך עוד יום עבודה במשרד עטור תמונות של בחורות צעירות בביקיני, ציורי $ ענקיים, ומספר גולגלות של טרוריסטים צעירים ששימשו ככדורי ביליארד.

"בוקר טוב ברוך", אמר שמעון כשנכנס לחדרו של רובין, "מה קורה הבוקר?". "אני על טיפות הדלק האחרונות", הודה ברוך הרוכן על המקלדת, שני קונדומים תלויים מאוזניו, זכר למאורעות ליל אמש, "התותח הזה יורה בלי הרף, ונגמרים לי הנימוקים".

"מה קורה איתך ברוך?!?", נחנק שמעון, "על איזה נימוקים אתה מדבר??? השתגעת? תתחיל עם נימוקים, או עובדות, וזה לא יגמר לעולם! אל תיפול בפח שלהם", הוסיף שמעון, "אנחנו מדברים כמו אלוהים שמדבר אל הנצח! פשוט תגיד את הדברים, כמו שהם. אם הצד השני רוצה להוכיח שאתה טועה שיתאמצו בעצמם למצוא נימוקים – לא ההיפך!"

אך בעוד שמעון הנלהב מרענן לברוך מושכלות ראשונים, נשמע פיצוץ עז – החלון המשקיף לסנטרל פארק התנפץ לרסיסים ופגז אבן עגלגל חצה את החדר ונעצר רק כשפגע בפסל ברונזה בגודל טבעי של סמנתה פוקס! הייתה זו פגיעה מדויקת של הבליסטרה האוסטרלית מדגם מוריה, ושמעון וברוך קפצו ממקומם באימה.

"איך נבהלתי", אמר ברוך. "מה פתאום, לא נבהלת בכלל", הגיב שמעון, "זה פגע רחוק מאיתנו, בכלל לא שמנו לב". "אני מסכים איתך שמעון", חזר ברוך לקו המוסדי המקובל, "אני ואתה תמיד אמרנו שלא נבהלנו בכלל". "כמובן", הסכים שמעון, "אני זוכר היטב, זה היה במסיבה באחוזה שלך באי הפרטי בקריביים בשנות השמונים. הייתי בן 4 וכבר ניגבתי שם את כולן". "אני מסכים איתך שמעון", אמר ברוך. "גם אני מסכים איתך ברוך", אמר שמעון. "אני שמח שאנחנו מסכימים ברוך", אמר ברוך. "תמיד שמחנו שאנחנו מסכימים שמעון", אמר שמעון. והמיזוג הושלם.

בינתיים, גיא שב הביתה. חבורת המפגינים הטבעוניים שוב התגודדה מתחת לחלונו והוא התעתד להשליך עליהם את אחת מעצמות הלוויתן העצום שזלל במסעו האחרון ליפן, כאשר כרגיל, ללא שום התרעה מוקדמת, נחתה לימינו תגובה של הציפור הנדירה:

"הוּא בָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו. וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ. וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ."

"קרמרררר, מה אתה רוצה ממני?", שאג גיא, "אני כבר על 52% אפקטיבי בצליפה בטבעונים מתחת למרפסת". אבל בעודו מדבר נחתה תגובה נוספת, הפעם משמאלו – אהרון שדה עם רשימת הלינקים הטובים ביותר לברייטברט מאז שנות ה-80! זינוק מהיר לאחור הפחית קצת את גל ההדף, אבל שדה היטיב לכוון תגובה נוספת – רשימת הפרות אוסלו בשבועיים האחרונים – וגיא החל לאבד את שיווי משקלו לקול מצהלותיהם של הטבעונים שבחוץ. התגובה האחרונה של אהרון – 20 התקריות האנטישמיות בצפון מזרח דרום שיקגו מאז שידור פרק הסיום של הריקוד האחרון – הייתה כבר יותר מדי. "תמות נפשי עם פלישתים", זעק גיא בעודו דוחק 150 קילו שרימפס לתוך קיבתו, לפני שדמותו נעלמה בהמון הטבעוני העולה עליו.

בינתיים, באילת, הבליצ'ק חטף את הכדור לדן העסוק בשליפת גזרים סגולים מהגינה, בעודו מפתח שלושה בניינים חדשים בעברית עתיקה, ועוד שתי שפות המדוברות רק על ידו.  "@#&+++", שאג דן הנזעם, "$$%^&*&!!!". "I rest my case", קבע האבליצ'ק בעודו יוצא למתפרצת, ו-"אלה לא גזרים סגולים אלא חצילים". "לא האיש יקבעו לגזר את חצילותו כמכריעה", קבע דן, "יחצל הגזר את גזריו וישמלט!", וכמובן קינח ב-"אם רק היית יודע מה עבר עלי".

בשדה יעקב, אשך טמיר המקורי פתח את הבוקר, כהרגלו, בהשלכה נונשלנטית של שלושה אנשי PC ללהקת הכלבים המורעבת. "לא! מה אתה עושה???", זעקה הגננת באימה, "כמה פעמים אמרתי לך שהחיים הם לא משחקי הכס!!!". "לא! מה אתה עושה???", זעק גיא רוזן באימה, משליך מעליו עוד טבעוני חסר מזל, "כמה פעמים אמרתי לך שזה בזבוז של 45,689 קלוריות שיכלו להגדיל את מסת השריר ב7.38 אחוז!!!".

נשמע לכם מוכר?

 אני מאמין שהצלחתי להעליב חלק ניכר מהנפשות הפועלות, אבל למקרה שפספסתי מישהו, ועל מנת לוודא שכולם נעלבים, אנא השלם את שמך כאן:

"הריני מתכבד להודיע ש_____ הוא מתנשא/פשיסט/מרעיל בארות/שוטה הכפר/תינוק שנשבה/יודע רק מה שהוא קורא בוושינגטון פוסט/אנטי ציוני/עוכר ישראל/רק לא ביבי/רק לא טיבי/לא מבין מה קורה באמריקה/ישראל/אוזבקיסטן/מפיץ נתונים פיקטיביים/מציג נתונים אמיתיים באופן פיקטיבי/מתחמק מלענות לשאלה שנשאל/##&&&+++".

ובכל מקרה, תרגישו חופשיים לנסח תגובה "נאסטית" ולגלגנית, או 265 כאלו, כי זה פוסט שאינו על ספורט, אבל,

בבקשה בבקשה, בבקשה,

הימנעו מלעשות זאת בפוסטים על ספורט, בואו נשמור את אלו לדיוני לברון, ירידות על קיירי, ליגלוגים על הניקס, ניתוחים משעממים של הספרס, ועוד קצת ליגלוגים על הניקס.

תודה.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 78 תגובות

      1. התפוצצתי מצחוק בפומבי בנסיעה בתחבורה ציבורית, מזל שהמסכה היתה על פניי ואפשרה לי להרגיד משוחרר, לא לעצור את החיוך, ולהנות מכל משפט

    1. הפוסאט שלי עסק כולו בספורט. התגובות גלשו למקומות אחרים. היום, כשאין ספורט, כל מה שקשור להתערבות השחקנים במה שנעשה, החלטתו של לברון לא להתערב בזום, וההחלטות של התיכוניסטים בכדורסל – זה הכל ספורט, ואפילו לא כתבתי שום דבר פרוןבוקטיבי. רק דיווחתי מה קורה כאן עם שחקני NBA, ואפילו שחקני טניס שמאיימים להחרים את אליפות ארה"ב בטניס. זה שהיו 245 תגובות שגלשו לפוליטיקה זו לא אשמתי.

  1. אני יושב במשרד, לא אמור לבזבז את זמני על פוסטים של הופס. ופשוט מתקשה להצניע את החיוך (שלא לדבר על פרצי צחוק קצרים בלתי נשלטים…)
    הרגת אותי.
    לא נהינתי כל כך מפוסט כבר הרבה זמן!

  2. מאנו תודה פוסט אדיר צחקתי מכל רגע, אין ספק שזה בין הפוסטים המהממים והנפלאים שהיו אי פעם באתר, בסוף אני מקווה שכולם לוקחים את הדיונים כמוני ברוח טובה ויש טיפה טראש טוק בשביל הפאן , גילרי וגיא הם שניים מהכותבים המוערכים אליי למרות שלא פעם אני חולק על דעותיהם .
    .
    בסוף רוב דיוני הפולטיקה באתר הן בעיקר רק משום שאין את הNBA, ולדעתי הם משאירים את האתר חי ובועט גם בתקופה יבשה זאת , אבל אני מסכים איתך פוליטיקה יוצרת קרע בעוד ספורט נועד לאחד.

    1. כל מילה. לרוב אני חולק על דעותיך, אבל מכבד את השיח התרבותי שאתה מקפיד לקיים. חשבתי כל שניה שקראתי מעניין מה הרקטורים של האקדמיה החדשה על שם ברוך-שמעון מרגישים, שמחתי לקרוא את תגובת שניכם, חוטפים טראש טוק בכיף..

  3. מעולה! אני רק אוסיף כאן גפרורון תבערה ואומר שבימים אלו הספורט בהחלט מתערב בפוליטיקה ולהתעלם מההקשר הזה לגמרי זה לאו דווקא הפתרון. מסכים איתך שמה שהולך כאן זו הסחפות – אבל הכל אשמתם של הימנים פה באתר 🙂 .

  4. כאשר פתחת את הפוסט במשפט "פיצוץ מחריש אוזנים הדהד ברחובות נשר" הייתי פתוח שהפוסט יעסוק בקריסת ארובת האידוי "הלבניה" בבתי הזיקוק בחיפה….

    1. סיפור אמיתי: בלילה ששרון נבחר התעוררתי לקול הדי פיצוצים ב4 בבוקר. המחשבה הראשונה הייתה וואלה נסראללה ממש לא התלהב. כמה דקות מאוחר יותר ראיתי מהחלון שמשאית עם בלוני גז התהפכה ובערה על כביש 75. כל כמה שניות שוגר עוד בלון…

  5. אתה ענק. והתגובה לא פחות (אם כל הנפעלות שעידו מפעיל אותי זה מדויק) תודה על האזכור. נשתדל ליישם.

  6. פוסט ענק מאנו. צחקתי בקול.
    רק למה השחרת את פניו של גיא, שמעון וברוך הם אלה שמציירים את המטרה סביב החיצים ולא גיא.
    משעשע
    🙂

    1. עגל יקירי אנחנו לא מציירים מטרה אתם עוצמים עיניים, גיא מצחיק הוא מדבר על עולם אוטופי ולא מתייחס למה שקורה בפועל + ואין לי ספק שגיא אדם חכם מבריק ואחד המגיבים האוהדים עליי פה באתר אבל בגלל מקום מושבו כיום הוא לא מסתכל על התמונה המלאה, מתעלם מכל סטטיסטיקה אפשרית ,אני מאמין גדול ב action speak louder than words, והפעולות ואפילו המילים של בני דודנו לא מותירות מקום לצל של ספק וברור לי שיש ערבים שרוצים להשתלב בחברה אבל הן מיעוט( 81 אחוז הצביעו למאוחדת , 10 אחוז גיוס, אני בכלל לא נכנס למיסים ובנייה בלתי חוקית…

      1. אני דיברתי בעיקר על כדורסל . . .
        בפוליטיקה זה יותר לחזור על מנטרות ולשים בצד השני דברים שהם מעולם לא אמרו (טענת "איש קש")

        1. גם בכדורסל אנחנו די צודקים לרוב, בן סימונס על הורפורד והשילוב בפילי, לונזו בול, דרימונד גרין…
          ברור שיש לי גם טעויות אבל לרוב אני צודק

  7. הפוסאט שלי עסק כולו בספורט. התגובות גלשו למקומות אחרים. היום, כשאין ספורט, כל מה שקשור להתערבות השחקנים במה שנעשה, החלטתו של לברון לא להתערב בזום, וההחלטות של התיכוניסטים בכדורסל – זה הכל ספורט, ואפילו לא כתבתי שום דבר פרוןבוקטיבי. רק דיווחתי מה קורה כאן עם שחקני NBA, ואפילו שחקני טניס שמאיימים להחרים את אליפות ארה"ב בטניס. זה שהיו 245 תגובות שגלשו לפוליטיקה זו לא אשמתי.

    1. מנחם אתה אש, מאנו פה בצדק רק בא לעשות קצת סדר, לשים את הלכלוך מהפוליטיקה בצד אחד, ואת הצעצועי כדורסל לרכז במקום אחר, שמור, שלא יתלכלכו מהפוליטיקה. דפקתי אותו, היית מצפה שהשרת יתעסק בסדר וניקיון, אבל אין כמו צייד עטלפים שיעשה לכולם את העבודה השחורה.

  8. אני רוצה לתקן. ביצירה שלי לא היו מעורבים שום די.די.טי וטי.אנ.טי (אין תגובה לגבי האפוקסי) אלא את חפירה טלפון סלולרי וסוג של נקרומנסיה.
    ולמי שעדיין איכשהו לא הבין –

    The
    Horrible
    Other
    Gilary

    1. לא הבנתי בתאומים גילרי יש אחד מרושע ואחד גם כן מרושע?

      מצטער מיקי הטור ארוך מה500 מילים שאני מצליח לקרוא. עברתי את ה CUT ? ויש משהו שלא הצלחתי להעליב בתגובה שלי?

  9. מצוין. דווקא נחמד דיונים על פוליטיקה פעם ב אבל יום אחרי יום אחרי יום זה כבר היה מוגזם, כמו נניח לאכול סלט כל השבוע (גיא!)

  10. מעולה
    .
    רק ש… עבדתי כל כך קשה, כתבתי כל כך הרבה מלל, העלבתי והתנשאתי על כל מי שיכולתי, ועדיין אני לא נכנס לפוסט "אולימפיאדת המגיבים של האש… אה, זה מיקי כתב הפעם"?
    אני צריך להתחיל לרדת על עצמי כדי לקבל יחס באתר הזה?

      1. אם ימשיכו להתעלם ממני, אאלץ לצאת במהלכים דרסטיים.
        כמו להגביר את קצב הקללות למראה של פלייסטיישן 5 (שנראה כמו ניסיון ליצור רומבה משאריות נרתיקים של טלפוני מוטורולה שכל אבא שעובד יותר מדי ואיש צבא החזיק בשנת 2005), או לכתוב פוסט לפחות(!) פעם בשבועיים. זה יראה להם.

      1. הריני מתכבד להודיע ש-Ljos (שם אמיתי שמור במערכת לצורכי בדיחות פנימיות) הוא מתנשא/פשיסט/מרעיל בארות/שוטה הכפר/תינוק שנשבה/יודע רק מה שהוא קורא בוושינגטון פוסט/אנטי ציוני/עוכר ישראל/רק לא ביבי/רק לא טיבי/לא מבין מה קורה באמריקה/ישראל/אוזבקיסטן/מפיץ נתונים פיקטיביים/מציג נתונים אמיתיים באופן פיקטיבי/מתחמק מלענות לשאלה שנשאל/##&&&+++
        אמממ… כל התשובות נכונות. וגם מנהיג ארגון אנטיפה בסופי שבוע.

  11. מתנצל על החטיפה האנטיחוקתית אבל לכל מי שבמקרה מעוניין בנקודת מבט של אפרו אמריקאי שעדיין חלק מהקהילה ולא בשרלטנים שמתחנפים לכסף של גזענים לבנים בארה"ב(ומסתבר גם בישראל) וסוחרים בשקרים הסטות ואנשי קש, בנוגע לכל מיני "נתונים" שכל מיני אנשים ש"רק מעוניינים בעובדות" הביאו כאן.

    https://youtu.be/hkfgUsMSvN0

  12. "הריני מתכבד להודיע שצביקה בר-לב הוא מתנשא/פשיסט/מרעיל בארות/שוטה הכפר/תינוק שנשבה/יודע רק מה שהוא קורא בוושינגטון פוסט/ ציוני/לא מבין מה קורה באמריקה/ישראל/אוזבקיסטן/מפיץ נתונים פיקטיביים/מציג נתונים אמיתיים באופן פיקטיבי/מתחמק מלענות לשאלה שנשאל/##&&&+++".

  13. אני דווקא דיי מאוכזב. התעוררות גלובלית כזאת זה מאורע היסטורי. הרבה יותר מעניין מאיזה שלשה של דיימו מחצי מגרש. ואין כמו מנחם לכתוב על זה!
    .
    אם אנשים יציגו את העמדה שלהם ויזוזו הצידה בלי צורך להצטדק או להתנצח, הדיונים פה יעלו רמה.
    .
    הייתי מכיל את חוק שלוש תגובות למאמר.

  14. קראתי בריפרוף פעם ראשונה – והתגלגלתי… סימנתי לעצמי לקרוא שוב ברוגע. אחד הפוסטים המעולים בהופס מאז ומעולם – שאפו מאנו!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט