זכרונותיו של תכנת בדימוס – הכתפיים נשמטות / הגולש YP

YP הוא גולש ותיק באתר ואוהד מושבע של מספר 35. הוא מביא לנו מזכרונותיו האישיים על תקופת לידת ההייטק בארץ עם נגיעות רלבנטיות ל-NBA של ימינו.

***

הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1983 . תעשיית האלקטרוניקה הצעירה של ישראל בפריחה חסרת תקדים . גיבורי הסיפור הם שניים :

YM – בוגר תואר ראשון , ו-YP תלמיד שנה א' תואר שני . שני הליצנים מחליטים לעשות קיצור דרך כדי להשתלב בפריחה הזאת , הם מתקבלים לליגת הפיתוח  של התחום – קורס תכנות יוקרתי ביותר שממומן על ידי חברת האלקטרוניקה הגדולה בישראל, שמשלמת להם משכורת בעת הקורס, ומתחייבת להעסיק אותם עם סיומו בהצלחה .

הקורס נערך בשני מחזורים, והשניים במחזורים שונים, כך שלא נוצר ביניהם כל קשר . בסיום הקורס, השניים הם החניכים המצטיינים כל אחד של מחזורו ומגיעים לאותה חטיבה של החברה דנן ויושבים באותו בנין .

YM משתלב בצוות פיתוח של מכשיר קשר מתקדם , ומהר מאד הופך לכוכב של אותו צוות . ראש הצוות הזה נקרא S, אבל מקצועית YM הצעיר הוא הכוכב ללא עוררין. הוא מתמחה בשפת תכנות שנקראת PLM86 עם קמצוץ של ASM86. נכון לאותו זמן, ההתמחות הזאת היתה הסקייהוק של תכנות זמן אמת. זריקה בלתי עצירה עם אחוזי הצלחה עצומים. השמיים היו הגבול עבור YM הצעיר והוא מתפרסם בכל רחבי החברה לאחר שהוא מפתח רכיב תוכנה מאד מיוחד .

YP מגיע לצוות שיושב בקצה השני של הבנין. הצוות הזה עוסק בתחום אוונגרדי שנקרא עיבוד אותות. YP מעולם לא רצה לעבוד בתחום הזה, אלא בסוג העבודה שבה עסק YM , בפרט שזה היה הנושא העיקרי של הקורס .נכון לאותו זמן, עיבוד האותות הזה היה שקול לזריקת שלוש. מעט מאד תכנתים התמחו בזה, ועוד פחות מזה היו קבוצות שהיו צריכות תכנתים כאלו. השמים היו קודרים עבור YP .

בסופו של דבר, משהובטח לו שאם יעמד במשימה מסוימת המשימה אחר כך תהיה יותר לרוחו. הוא התרצה והתחיל לעבוד בעיבוד אותות. ראש הצוות שלו נקרא R. מהר מאד YP הפך לכוכב של הצוות , בברכתו ובעידודו של R. הוא התמחה בכתיבת קוד אסמבלי למעבד האות, והתפרסם בחברה כאוטוריטה במחשב PC בפרט בתוכנות המערכת של המחשבים האלו שנקראו BIOS ו-DOS.

לרוע מזלו של YP, ההתמחות הזאת היתה עוד פחות מבוקשת מאשר עיבוד אותות. אם עיבוד אותות דמה לשלשות של קרייג הודג'ס, ההתמחות הזאת היתה יותר כמו שלשות של מאנוט בול, רק קבוצה מאד מאד משונה יכולה להתענין בדבר כזה.

ההבטחה הנ"ל כמובן לא קוימה. משימה רדפה משימה וכעבור כמה שנים שני הפרוייקטים הסתיימו בהצלחה והשניים היו מוכנים להמשך הדרך. ברקע התחולל משבר גדול מאד בחברה עקב קיצוץ בתקציב הבטחון והתחילו דיבורים על פיטורים המוניים. ואז נס! נכנס פרוייקט ענק שהיה אמור להציל את החברה. בגדול, דובר על פיתוח של PC מוקשח עם מסך מגע !!! וכמה רכיבים מאד אקזוטיים. הדבר הכי סקסי בפרויקט הזה היה פיתוח של של פרוטוקול תקשורת מעל שכבת X25. זה היה אז הבאזוורד הכי גדול בעולם התכנות.

לצורך הענין ההנהלה הבכירה סברה שאבן הנגף העיקרית בפרוייקט זו התוכנה, והם החליטו להרכיב נבחרת חלומות מכל רחבי החטיבה ( השנה היא 1988). האחריות לפרויקט הוטלה על ראש התחום שבו עבד YM.

בבחירה הראשונה בדראפט הזה נבחר YM. בבחירה השנייה נבחר YP שכאמור היה בתחום אחר לחלוטין ולא הכיר איש מהנפשות הפועלות . בסיבוב השני נבחרו שני תכנתים פחות ידועים .את הצוות נבחר לנהל S.

YP התמים שמח מאד אפילו שנבחר שני . הנה, אמר לעצמו, סוף סוף עבודה במיין סטרים בדברים שלמדתי, ועוד תקשורת ? ומעל זה X25 ? ימים מאושרים .

כעבור כמה ימים S כינס את צוות החלומות בחדר שיועד לכך והודיע כדלקמן :

"תקשורת פלוס X25 ושפת C"…

YP כבר החל להתלהב, זה היה שקול להגיע לשואוטיים לייקרס , הכדורסל הלוהט ביותר והחדשני ביותר .

"…YM" – המשיך S

באותו שלב ל- YM לא היה לו מושג בשפת C, הוא היה שחקן פוסט קלאסי מה לו ולמשחק מעבר?

S עבר הלאה והמשיך:

"BIOS ,DOS,שילוב רכיבים אקזוטיים, אסמבלי – YP"

באותו שלב YP נחשב לתכנת C המוביל בחטיבה, רוב התכנתים עבדו ב-PLM ובטורבו פסקל מבחינתו  זה היה להגיע לאנטיתיזה של השואוטיים לייקרס, לכדורסל המזרחי חסר הברק והכבד. הכתפיים של YP נשמטו וגופו כאילו קרס לתוך עצמו . הוא ידע באותו רגע, שזה סוף דרכו בחברה הזאת, חברה שבה הוא תכנן להתנחל עד סיום הקריירה. זה היה בדיוק 5 שנים אחרי שהתחיל. המועד המדויק של הפרידה לא היה ידוע, אבל ההחלטה העקרונית נסגרה בשניה.

***

גולשים קדימה 32 שנים בזמן. YP, חולה כדורסל מגיל 7, צופה בענין רב בשלבי הנוקאאוט של מונדובסקט 2010. הוא שם לב במיוחד לשני שחקנים צעירים שלא הקדיש להם תשומת לב מיוחדת קודם לכן. הכוכב הגדול של נבחרת ארה"ב הוא בחור צעיר בשם KD. קשה שלא להבחין שמדובר בעילוי התקפי יוצא דופן שYP לא ראה כמותו הרבה זמן. כמו כן הוא מבחין, שבכל פעם שהמאמן רוצה שינוי מומנטום במשחק, הוא מכניס בחור בשם RWB המכניס אנרגיה עצומה למשחק ומשנה תוך דקה שתיים את מהלכו .

YP יודע שהם משחקים ביחד ב-OKC ומחליט אחרי הרבה שנים ללא קבוצה, לאהוד את הקבוצה הזו. הוא החל לעקוב אחריה באובססיביות ושקע יותר ויותר באהדה הזו. עם השנים הוא שם לב לדינמיקה האישית בקבוצה. היה ברור ש-KD הוא מספר אחד בהיררכיה, אבל RWB לא היה מספר שניים קלtסי. זה נראה היה משהו כמו 1 ו- 1a. היררכיה ש-YP לא ראה קודם בקבוצת NBA.

מבחינת הסגנון, למרות ש-RWB היה הרכז של הקבוצה, התקפות KD היה מוביל את הכדור ו-RWB היה המסיים. הסגנון הזה יחסית עבד לא רע, ולמרות שהקבוצה מעולם לא הגיעה ליעד הסופי, במשך שנים היא הייתה קבוצת צמרת גבוהה והביאה הרבה גאווה לאוהדים (וגם הרבה עגמת נפש 😉🤐).

לקראת עונת 2015/2016, אחרי עונה לא מוצלחת, הקבוצה עשתה שינוי דרסטי. המאמן השנוי במחלוקת ברוקס נזרק ובמקומו הגיע מאמן מכללות מוערך בשם בילדו. המהלך התמיה מאד את Y . למרות שברוקס היה שנוי במחלוקת, היה ידוע ש-KD קשור אליו מאד מבחינה רגשית ורואה בו איש מפתח בקידום הקריירה שלו. מאחר וזו הייתה העונה האחרונה בחוזה של KD, לא היה ברור ל-YP למה לבצע מהלך כזה בזמן כזה, כשכנראה בכלל לא שאלו את KD מה דעתו על המהלך.

העונה החלה ואחרי פחות מעשרה משחקים YP הבחין בשינוי סגנון ומן הסתם בשינוי היררכיה. RWB קיבל מונופול על הובלת הכדור ופיתוח תכנת התקשורת. KD נדרש להיות סקורר (ולשתוק ?) ולהתעסק עם ה- BIOS.

ההיררכיה החדשה היתה ברורה : RWB מספר 1 בעוד שKD הוא 1a.

ככה זה התחיל

YP לא היה היחיד ששם לב לזה. באחד האתר התפרסם ראיון עם בילדו שבו הסביר את המוטיבציה לשינוי הסגנון. המראין הוסיף בסיום הראיון בחצי משפט שכנראה KD לא כל כך מרוצה מההתפתחות הזאת. מבחינת YP המהלך היה תמוה עוד יותר מההעפה של ברוקס. בלי להיכנס לענין המקצועי, העיתוי של זה היה פשוט מטורף בעיניו.

אצל YP החלה להבשיל ההכרה שהסיפור הזה הולך לקראת הרבה שברון לב.

באחד המשחקים בחודש הראשון של העונה , כמה ימים אחרי הראיון הזה, היה קטע שבו RWB לא מסר ל-KD בזמן ש-KD מנופף בידיים כמו הליקופטר לסמן שהוא פנוי. בפסק זמן הבא KD רץ לספסל בזעם עצום והתחיל לצרוח על בילדו. לא היה שם מיקרופון ואי אפשר היה לדעת מה היו חילופי המילים. בילדו, בלי שום התרגשות ובקור רוח, פלט איזשהוא משפט. ואז בא הדג'ה וו : ראו את זה לשנייה או שתיים אבל הכתפיים של KD נשמטו והגוף שלו התכווץ.

באותו רגע ידעתי שבעונה הבאה כבר אוהד קבוצה אחרת . חיפשתי בימים לאחר מכן איזושהיא התיחסות לרגע הזה, לא היתה . בהמשך שאר העונה טענתי בעוז ש-KD יעזוב בפרי אייג'נסי , חברי אוהדי הNBA חשבו שאני הוזה.

ממה שכתבתי אפשר להבין שאני מאמין שהדברים האלו שנראים מוזרים נעשו בכוונת מכוון כדי לגרום ל-KD לעזוב את הקבוצה בלי שיאשימו את את בנט ופרסטי כמו במקרה הארדן. זה אפשרי, אבל זה לא ההסבר היחיד. יש מצב שהמעסיקים בNBA כל כך אטומים, וכל כך לא מתייחסים לנכסים האנושיים שלהם כאל אנשים, שזה נראה לנו זדוני. בסופו של דבר, האטימות הזאת פוגעת להם בעסק ולכן אני מאמין שהדבר הזה ישתנה בהמשך, ממש כפי שהשתנה בהייטק. בימינו, מבינים שהנחתה כפי שהנחיתו על YP, תביא לתוצאה שתפגע בעסק, ועושים את זה בצורה שונה לגמרי. זה יקרה בעתיד גם בספורט, ומקרים כמו KD קוואי, וקיירי ילכו ויתמעטו.

וככה זה נגמר

***

תשובות לכמה שאלות שאולי יישאלו ואולי לא:

1.אני לא זוכר באיזה משחק זה היה שKD התעמת עם בילדו . הדבר היחיד שאני זוכר שזה בשבוע 3 או 4.

2. לא מצאתי קישור לראיון עם בילדו שבו הוא הסביר את שינוי הסגנון. עד כמה שאני זוכר, הוא אמר שהם רוצים התקפות מעבר יותר מהירות ולכן מעדיפים שהכדור מהריבאונד ילך ל-RWB כמובן שאחרי העזיבה של KD הם הקצינו את זה למקסימום, הגבוהים סוגרים והריבאונד מגיע ישר ל-RWB שרץ מיד להתקפ.ה

3. יצא שכרם בהפסדם . שינוי המאמן והסגנון לא הביא ל-OKC אליפות, ההיפך הגמור. זה מיקסם את היכולת האישית של RWB , אבל כנראה שהמתכון לאליפות היה אחר. אולי בדור הבא.

4. YP ו S נפגשו כעבור כמה שנים בהשתלמות במלון דן פנורמה בתל אביב . S סיפר שהעזיבה הפתאומית פגעה מאד בשאר הצוות ובפרט ב YM. הוא ביקש לדעת מה היתה הסיבה האמיתית, מה הם עשו שכל כך פגע בו. YP סיפר ואז S אמר שמאחר והנושא של תכנות מערכת של PC היה טריטוריה לחלוטין בלתי מוכרת באותה חברה, ונתפס כסיכון הפיתוח הכי גדול, הם הפקידו את זה אצל YP שהיה היחיד שחשבו שיכול להרים את זה. הוא אמר שבעצם הפקידו את גורל המפעל בידי  YP וחשבו שזה מובן מאליו שזו מחמאה …

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. אחלה סיפור וטור וגם נקודת מבט מעניינת
    מעניין אותי לדעת אם גם YP לקח אליפות (כזאת או אחרת) בקבוצה שאליה הצטרף

      1. אני מקווה שמצאת חיים חדשים בפנסיה. אני מכיר כאלה שהיציאה המוקדמת לפנסיה הייתה הפסד בסיבוב הראשון של הפלייאוף. אני יצאתי לפנסיה מוקדמת. בתחילה – השלב הראשון – היה קל. זה היה כאילו עברתי לשלב הבא אוטומטית ע"י פסילת היריב. השלב השני היה הפסד לפני העלייה לגמר, ואתו אכזבה וחשבון נפש. אבל אז, לפתע, בא בהפתעה השלב השלישי: הגיעה הודעה שהקבוצה שניצחה בשלב השני שיתפה שחקנים שהשתמשו בהורמוני גדילה והקבוצה נפסלה! אני עליתי לשלב הבא! אני עכשיו בשלב השלישי – בגמר.
        משחק הגמר נערך ברגעים (ובשנים אלה) ממש: לפעמים מוביל, לפעמים מפגר, ואז נילחם להשוות. במחשבה שלי אני בגמר ואפילו אם אפסיד, מדליית כסף זה לא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות. מצד שני…אם אנצח…

            1. אם אתה יודע להתמודד עם הלחץ זה מצוין. הכי טוב שיש.

          1. עידו, זה הכל תוצאה של אישיות מסוג A.
            excessive ambition, aggression, competitiveness, drive, impatience, need for control, focus on quantity over quality and unrealistic sense of urgency. It is commonly associated with risk of coronary disease and other stress-related ailments.
            למזלי הכל בירידה משמעותית, אבל ניצוצות נשארו

            1. ערב טוב מנחם .
              שמח לשמוע ממך , מקווה שהענינים בארהב ירגעו בהקדם ותוכל לחזור לשגרת חיים טובה עם הרבה כדורסל .
              התכנות מאד חסר לי בפרישה .

            2. נשמע שאתה מדבר על הגישה שלי לסקס
              🙂

  2. תודה YP.
    שאלה – אחרי ש-KD עבר, "עברת" איתו לג"ס?
    לא שואל חלילה כדי להקניט. זה באמת מעניין אותי, בטח בהתחשב בכך שהחלטת לאהוד את OKC בגיל מאוחר יחסית ולא בתור ילד (במקרה שלהם אפשר להבין למה הם יימשכו קודם כל לקבוצה מנצחת ולכוכבים גדולים).

    1. בוקר טוב . כמובן שעברתי איתו , ועכשיו גם לברוקלין . מצד שני , יש לי גם סימפטיה מאד גדולה לראס ומאד מקווה בשבילו שיצליח ביוסטון . לזכותי יאמר , שב-2010 kd וראס היו על תקן של הבטחות גדולות , לא ממש כוכבים מהשורה הראשונה .
      הנבחרת הזאת כונתה
      the c team
      אפילו לא נחשבה לדרג שני .

  3. מעולה.
    אבל אני חושב שדוראנט היה לחוץ על טבעת ומורשת ולכן קנה טבעות בלטביה.
    עובדה שזה לא עשה אותו מאושר ובטח שלא אצל האוהדים ואז חתך משם למרות כל הסיפורים שסיפר שהתפתח ושטויות כאלו.

    1. אני מסכים בגדול, אבל צריך לזכור שאנשים משתנים וסיטואציות משתנות, מה שהוא הרגיש כשהצטרף לקבוצה זה לא מה שהרגיש כשעזב. כמו שאתה נכנס לחברה וחושב שזה ההזדמנות הכי טובה שיש ותהיה מאושר במשך שנים ובסוף אחרי שנתיים נמאס לך מהאנשים / תפקיד / תנאים / תחומי אחריות וכו'. למזלו בתור סופרסטאר הוא יכול לבחור את הסיטואציה לעצמו, כמו מפתח בטופ של המקצוע

  4. תודה YP סיפור מעולה!
    אני מסכים עם רועי שאם KD היה נשאר באורלוהומה הם היו זוכים באליפות.
    לגבי האהדה לKD – האם לדעתך הוא יצליח בברוקלין כשיש לו את קיירי לצידו?

  5. יופי של סיפור, YP, וגם אהבתי את ההקבלה לאוקלהומה. אני אגב גם בתחום שלך, ויכול לומר שמבחינתי ומבחינת כל מי שאני מכיר, העניין המקצועי היה תמיד השיקול מספר אחת בכל הקשור להישארות בחברה לפני הכל.

    1. בדיעבד היו פה הררי דיונים (כולל בפוסטים שלך) לגבי אם היו צריכים להטריד את ווסטברוק אבל הם הניחו שדוראנט יישאר ויחד עם ווסטברוק הם ייקחו אליפות אז זו הייתה התנהלות מתבקשת שנכשלה.
      .
      לגבי ההתנהלות בחברת ההייטק גם נשמע לי סביר לאותה נקודת זמן, כנראה שהסיפור היה יותר מסובך קצת ממה שכתוב כך שאי אפשר לדעת אם היה אפשר היה לפתור את זה או מה היה מקובל באותם ימים אבל מה שבטוח העולם השתנה לעומת לפני 30 שנה

      1. בנוגע לאוקלהומה – כתבת שהם הניחו שישאר. תקשורת יכולה לסייע לדעת במקום להניח. אני לא יודע כמה דיברו איתו, ואני לא יודע כמה הוא דיבר איתם (הוא נראה לי בן אדם שלא קל לדבר איתו, ולא קל לו לדבר אם אחרים), אבל הלקח, לדעתי, לא משתנה – צריך לדבר. כנ"ל בנוגע להייטק. לא חושב שזה עניין שהשתנה כליל ב-30 שנים האחרונות – זה יותר עניין של אופי ויכולת תקשורת מאשר של תקופה, אני יכול לחלוק הרבה סיפורים של חוסר תקשורת מהשנים האחרונות, יש אנשים שמדברים ויש כאלה שפחות.

        1. ברור שהם עשו מה שחשבו בהתבסס על המידע שהיה להם. האם זה כל המידע שיכלו לאסוף או שהיו שאננים? הייתי אומר 50-50

      2. אפשר קצת הרחבה לגבי התרבות בחברות ההיי טק למי שלא מעורב בשום צורה (והאמת, שמע רק דברים שהוא מגדיר כרעים עליה)?

        1. מפליא אותי המשפט שכתבת בסוגריים. חושב שהוא רלוונטי יותר לתקופה שבה ההייטק כאן היה צעיר, וסבל מכמה מחלות ילדות קשות (בעיקר עניין חוסר האיזון בין העבודה לבית), שתודלקו בעיקר ע"י האשלייה של "הנה הנה אני מביא את המכה".

          1. לכן אני שואל. גם כדי להבין את הרקע קצת יותר טוב וגם כי אין לי שום דרך אחרת לדעת אם מה שנאמר לי הוא נכון. זה לא שאני הולך להתחיל לעבוד בהיי טק בקרוב (אין לי שום יכולות שנדרשות שם. או ברוב מקומות העבודה, למען האמת).

        2. כן רק מאיזו בחינה? בזמן עבודה או במעבר בין חברות? (אגב אני לא מומחה גדול, עבדתי בחברה אחת גדולה ועכשיו בסטארטאפ ומכיר גם מה שאני שומע מחברים בחברות אחרות)
          גם אשמח לדעת מה שמעת ואוכל להתייחס

            1. חלק מזה כתבתי בתגובה מעל. אם אתה מדבר על לפני שלושים שנה, זאת הייתה תחילת הבועה בהיי-טק. מילת המפתח הייתה אקזיט, ולהרבה מאד חברות (למעשה רובן המכריע) לא היה מודל עסקי נורמלי. אני הייתי אישית עד לכמה חברות שייצרו מיצג שווא של מוצרים, רק כדי להירכש ע"י חברות אחרות. בהרבה מקומות אנשים עבדו כמו משוגעים על בסיס קבוע (יכול לומר שגם אני בתקופות מסויימות). העסק די התבגר מאז מהרבה מאד בחינות. גם בכל הקשור לבגרות של החברות עצמן וגם ליחס אל העובדים, ושל העובדים עצמם. עניין האקזיטים הפך להרבה יותר נדיר – ברור שיזמים חושבים על זה, אבל הרוב המכריע של העובדים לא רואה בזה פקטור. יש כמובן עדיין בועות מקומיות (נגיד חברה כמו WeWork, שמיצבה עצמה כחברת הייטק אפילו שלא הייתה כזאת), ותקופות לחץ יש בכל מקום, אבל עניין האיזון בית-עבודה הפך לחשוב הרבה יותר.

            2. או במילים אחרות – תעבדו מהבית את אותו מספר שעות שאתם בעבודה….?

            3. או במילים אחרות – איזה בית?

            4. תודה על התשובה.
              אם אפשר עוד שאלה (ככה מתחמקים מהתשובה הברורה "אבל כבר שאלת") – איך הקשר בין המנהלים לעובדים?

            5. בכל המקומות שהייתי בהם, ולדעתי ברוב המוחלט של ההייטק זה כך, מדובר בקשר מאד בלתי אמצעי. קטע ישראלי שמאד מוקצן בעולם ההייטק, שבו אין כמעט את הגישה המעונבת שקיימת במקומות אחרים. זה כמובן כשמדובר בחברות ישראליות. בחברות בינלאומיות זה יכול להשתנות לפי התרבות הארגונית, אבל לא רחוק מדי מזה לדעתי.

  6. בוקר טוב לכולם . אני אנסה לענות לכולם בתגובה אחת .
    קודם כל אני מופתע ושמח מהתגובות החיוביות לפוסט . אני יודע שלפעמים התגובות שלי נראות כמו פוסט , אבל האמת היא שזה הפוסט הראשון שלי , והרבה תודות לעידו גילרי שעזר לי מאד .
    לגבי KD בגולדן , מלכתחילה חשבתי שלטווח ארוך הוא עושה טעות קשה , וזה בהתבסס על נסיון החיים שלי . יחד עם זאת , לפי מיטב הבנתי בכדורסל , גולדן לא היו לוקחים את שתי האליפויות האלו ללא דוראנט . לגמר הם היו מגיעים , אבל המיסמץ' מול לברון היה כל כך גדול שלדעתי זה היה נגמר בדיוק כמו ב-2016 . אני לא חושב שפול ג'ורג' בעמדה הזאת היה מאזן אותם מול לברון . מה שמצער הוא שאוהדי גולדן לא הכירו בזה , וזה שוב נגמר מכוער .
    לגבי ברוקלין , ברור שהם לקחו הימור מטורף שדולאן לא הסכים לקחת . לפי מה שגיא כתב אתמול , אפשר להסיק שגם עונת 21 אבודה לברוקלין . משאיר להם רק את עונת 22 בתוך חלון ההזדמנויות , בהנחה ש-KD חוזר ביכולת של כוכב על בגיל 34 .
    צריך להניח פה יותר מדי הנחות אופטימיות כדי ש-KD יביא אליפות לברוקלין , או בקיצור , סיכוי קלוש .
    אשמח להתבדות .
    יום טוב והרבה בריאות .

  7. מאד אהבתי את החיבור שעשית.
    אני מן הסתם לא הייתי מעורה בענייני OKC כמוך אהל מפתיע אותי שדונובן עשה שינויים בלי להתייעץ עם דוראנט. עד כמה שאני זוכר כל מה שהוא כל הזמן חפר עליו כשהוא נכנס לתפקיד היה שהוא לא כאן כדי לקבוע עובדות בשטח אלא כדי לשמוע מה יש לשחקנים שלו להגיד והוא דואג להיפגש איתם בקביעות כדי להקשיב להם.

    1. אהלן עידו . תודה על כל העזרה , יצא חביב ביותר . הייתי מאד מעורה בעניני הקבוצה , גלשתי באופן קבוע בשלושת אתרי האוהדים העיקריים , והיו שם כמה מקורבים שספקו מדי פעם מידע שלא התפרסם בתקשורת הרגילה , מה עוד ש-okc היתה קבוצת נישה שכמעט לא ענינה את הקהל הרחב . אחד הדברים שיצאו מהאתרים האלו , שההנהלה לא התיעצה עם השחקנים בשום ענין , רוב הדברים הונחתו מלמעלה . המקרה הבולט ביותר היה כמובן הטרייד של הארדן . דוראנט שחתם שנה קודם על חוזה לחמש שנים , טען שבמהלך המגעים לחוזה הזה הובטח למחנה שלו שהשלד של הקבוצה ישאר שלם שנים קדימה וזו הסיבה שחתם לחוזה כזה ארוך . הם הבינו שזה כולל גם את הארדן , והיו בהלם מוחלט כשהודיעו להם שהטרייד הזה סגור ובלתי הפיך . זה נעשה לגמרי בהנחתה , ואם תרצה , כבר אז התחילו ספקולציות באתרים איך זה ישפיע על הפרי אייג'נסי של 2016 . רוח הדברים באתרים היתה שניהול השחקנים הוא כקבוצת מכללות על כל מה שמשתמע מכך . לא היה לשחקנים שום פתחון פה , ויותר מזה , הרינונים היו שהדברים שהם אומרים בתקשורת הכללית מוכתבים להם והם די מדקלמים אותם .
      אני מזכיר לך איזו תדמית היתה לדוראנט עד לעונת הפרי אייג'נסי , האנטיתיזה ללברון .
      לאור כל זה , ההתנהגות של בילדו לא הפתיעה אף אחד . מה שהפתיע זה שהם המשיכו בגישה הזאת בשנת חוזה של השחקן העיקרי של הזכיון . אני שוב מעלה את הרעיון לקיים דיון האם מדובר באטימות מוחלטת או ברצון אמיתי לסלק את השחקן אבל לגרום לזה שכל השנאה והרעל יפלו על השחקן ולא על הקבוצה .

      1. אני מאד שמח שאתה מדגיש את זה כי הרבה שוכחים שלדוראנט הייתה את התדמית הנקייה של ה-MVP הילד של אמא הנאמן לקבוצתו או כמו שאמרת האנתיתיזה להחלטה של לברון. גם אני הייתי בטוח שהוא נשאר (למרות שאח שלי אמר לי כל הזמן שהוא בטוח הולך לווריורס). עכשיו ההנהלה זה משהו אחד והמאמן זה משהו אחר. אני זוכר בפירוש שלפחות כלפי התקשורת דונובן התבטא כל הזמן כמאמן שבא לשמוע מה יש לשחקנים שלו להגיד ולא בא להנחית דברים מלמעלה. האם זה לא היה ככה?

        1. עידו אהלן
          אני לפני כמה שנים הבטחתי ולא קיימתי לכתוב פוסט על כל השתלשלות האירועים שבסופו של דבר פירקה את OKC , מזוית של אוהד מאוד מעורה יחסית לאוהד ישראלי של הקבוצה . היו לי אז גם קישורים לרוב הדברים , ולצערי לא שמרתי . אני מצטט מהזכרון :
          בפברואר 2015 , אחרי 3 ניתוחים כושלים בכף הרגל , פרסטי מודיע שדוראנט מושבת עד העונה הבאה .
          במרץ 2015 , מתפרסמת ידיעה צנועה כי לאור היכולת המעולה והדומיננטיות של ראסל ווסטברוק בזמן היעדרו של דוראנט , פרסטי ניסה לענין 3 קבוצות בטרייד על דוראנט . הקבוצות לא היו מעונינות מאחר ושבר ג'ונס נחשבת לאחת מפציעות הספורט הקשות ביותר , וברוב המקרים השחקן הפצוע לא חוזר ליכולתו לפני הפציעה . ( החריג הכי ידוע , פאו גאסול ) . בכל מקרה , אומרת הידיעה , הקבוצה החליטה לשנות כוון ולהתבסס על ראסל ווסטברוק , מאחר ויש ספק גדול אם דוראנט יוכל לחזור ליכולתו לפני הפציעה . היה לי קישור לידיעה הזו , אבד .
          באפריל 2015 אוקייסי מפסידה משחק מכריע מול הפליקנס , ולמרות 4 נצחונות רצופים לאחר מכן , לא עולה לפלייאוף אחרי שנים של הצלחות , בגלל שובר השויון עם הפליקנס .
          כעבור כמה שבועות , פרסטי מודיע שהחוזה של ברוקס לא הוארך , בילדו הוא המאמן החדש .
          ברוקס מסרב להגיב לפיטורין , למעשה עד עצם היום הזה הוא לא הגיב . לדעתי חתום על NDA .
          דעה אישית שלי שהתגבשה באותו זמן : פרסטי את בנט מחליטים להחליף את הכינור הראשון . צריכים מאמן שיבצע את זה . ברוקס לא מסכים ועף . בילדו מבצע את זה בלי להניד עפעף , הוא לא חייב כלום לאף אחד .

            1. אהלן
              בזמן הזה , ההנהלה עדיין היתה לחלוטין מושקעת בדוראנט . פרסטי יחד עם לחץ עצום מצד דעת הקהל באוקלהומה , אילצו את העיתון לפרסם התנצלות פומבית כעבור יומיים . טראמל הזה הצליח להסתכסך גם עם ווסטברוק . הדעה באתרים היתה , שהתמיכה הבלתי מסוייגת של הקבוצה ודעת הקהל , יספיקו כדי להשכיח את הענין . נקודת השבר האמיתית היתה אותה פציעה קשה ואיך שהיא טופלה על ידי הקבוצה . זה שינה לגמרי את כל הנתיב של הקבוצה .

          1. אם להפטר מדוראנט הייתה החלטה של הנהלת התאנדר מדובר באחד ממחדלי הניהול הכי קשים בהסטוריה של הליגה שבילי קינג לא חתום עליו.

        2. אח שלך אמר לך שעל פי הדברים שדוראנט אמר לגבי מה הוא מחפש בפרי אייג'נסי המקום הכי מתאים לזה אצל הווריירס.

  8. תודה YP, פוסט מעולה!
    זה גם קצת זורק אותי לתקופה (ב 1984- 1985 התחלתי את צעדי "התכנות" הראשונים שלי בתור תיכוניסט).
    החיבור לכדורסל מעניין.
    מה היתה החברה שעבדת בה?
    לדעתי דוראנט לא יצליח בברוקלין, בגלל האופי שלו ושל קיירי ובגלל בעיות בריאות.

    1. מכיוון שאתה טיפה מקדים אותי… מה הייתה השפה שבה תיכנתתם בבית ספר (אנחנו היינו בטורבו פסקאל בתחילת ה-90)?

      1. עגל ועידו צהריים טובים .
        אני במכוון לא ציינתי את שם החברה , בוא נאמר שחלק גדול ממה שנקרא היום הייטק צמח מאותה חברה .

        1. זה היה לעגל, אני חושב שאתם די חופפים.
          פורטרן הייתה שפת העבודה שלי במשך שנים אחר כך אבל לא למדנו אותה בתיכון.

            1. לא…לוגו/בייסיק.
              פורטרן לימדו אותי באוניברסיטה.

            1. 45 יותר מדי

            2. ואחיך? לאן נעלם? שיחזור

            3. אם לא שמת לב לנפח הטראפיק בתגובות ביומיים-שלושה האחרונים אז עשה ריוויינד ותראה שהוא דווקא כן…

            4. עד עכשיו לא קישרתי אבל ברוכים השבים

      2. בייסיק כמובן, אבל עוד לפני זה היו כמה שפות מוזרות שאני לא בטוח לגבי השם שלהן, , ada, lisp, היה את השפה הדבילית עם הצב (turtle או משהו כזה), וכמובן פסקל, אבל זה היה יותר מאוחר.
        בשנת 1985 היה ההלם הגדול שלי כשהייתי בג'מייקה ויצא לי "לעבוד" על מחשב PC XT שרק יצא לשוק. נתקלתי בפרומפט של <c
        ויכולתי לו. ואז גם נתקלתי באסמבלר ומאקרו אסמבלר (אבל זה היה גדול עלי)

  9. גרמת לי לקרוא פוסט כמעט שלם על תכנות. אני חושב שאני מתבגר. או שהייתה קריאה נחמדה.
    משהו ארוך על ביטול היררכיות וקיום דמוקרטיה במקום העבודה שאין לי כוח לרשום.

    1. תודה על המחמאות . האמת שאני נהנה לקרוא את התגובות שלך . אני אשמח לכתוב משהו על התרבות בהייטק והדמיון המסוים לספורט .

  10. יציאה כמו YP לפנסיה מוקדמת זה סיפור. כתבתי את הסיפור שלי ב-1.1.2
    אני התחלתי עם תכנה לפני שכולכם נולדתם: ב-1965 למדתי פורטרן כי חייב הייתי לכתוב תכנה לעשרות אלפי משתנים שהיו לי, ולהסיק מסקנות.
    ב-1984 חזרתי "לעולם המחשבים" עם מין לפטופ מ-RADIO SHACK (שכנראה היה מעבד תמלילים יותר מ'מחשב' – אני כבר לא זוכר, ואני גם לא יודע בברור מה היא ההגדרה של 'מחשב'. האם זה 'דבר' שיש לו זכרון? כי לרדיו שאק הזה היה קצת זיכרון לאיזה 20,000 אותיות ומספרים , עם יכולת שידור ודרכו שלחתי את מאמרי הראשונים לעתון 'חדשות'. ללא הרדיו-שאק הזה הייתי אבוד באולימפיאדת סיאול ב-1988. הוא עשה את הג'וב.

      1. סוג של הומור . אבל גם סוג של רגשי נחיתות מאנשים שעוסקים במדעי המחשב. ממש לא הייתה בזה רמיזה שהפוסט הוא לא חכם. להיפך פוסט פשוט מעולה ומחכים מאוד.

  11. לYP – האנלוגיה שלך היא מעולה מעולה. וכמו שאני רואה את זה, יש לדבר הזה שני צדדים – צד העובד וצד המעסיק. המעסיק החכם צריך לחשוב, במיוחד כלפי הכוכבים שלו, ולא רק כלפיהם, בצורת ווין ווין – להבין בדיאלוג עם הכוכב לאן הוא רוצה להגיע – ולנסות לבנות איתו מסלול התפתחות והתקדמות שימקסם את מה שהחברה רוצה להשיג תוך כדי שהיא משיגה עבור העובד את ההתפתחות בה הוא מעוניין. וכלפי כוכבים – השוק הוא לגמרי בידיים שלהם, וחברה שלא מבינה את זה, פשוט תפסיד קבוע את כוכביה. אבל יש אחריות גם לעובד – הוא צריך לנהל את הקריירה שלו. הוא צריך בשיחות עם המעסיק שלו לשתף אתו במסלול הרצוי לו, במטרות שלו, ולתת לו אפשרות לתת לו להתפתח בתוך החברה בהתאם לעקרון של ווין ווין כמו שציינתי. גם צריך לדעת שתהליכים לוקחים זמן.
    אני די בטוח, שאם מצד אחד הייתה מודע כמה אתה כוכב מבחינתם, ומצד שני הייתה מנהל איתם שיחה לאן בדיוק אתה רוצה להגיע – זה היה יכול להסתיים אחרת. גם אם יכול להיות שבצוות המדובר הייתה עושה את אותו תפקיד שרצו לתת לך דווקא בגלל שהיכולות שלך היו קריטיות עבורו (כמו שסיפרת) – הייתה מקבל הבטחה לתפקיד הבא שבדיוק מתאים לך, כדי להשיג את שביעות הרצון שלך ולשמר אותך.
    אספר סיפור מההסטוריה שלי:
    אחרי שסיימתי תואר שני בפיזיקה התחלתי לעבוד בחברת טאואר סמיקונקטור כמהנדס device, ולדעתי הייתי כוכב. אחרי שנתיים כבר בער לי מאוד לקבל תפקיד של מנהל קבוצה. ישבתי עם הסמנכ"ל (שהיה שתי רמות מעלי) ואמרתי לו בדיוק למה אני שואף. וגם הייתה הזדמנות מתאימה, המנהל מעלי עזב ובהחלט חשבתי אני צריך לקבל את התפקיד שלו. זה היה בשנת 1997, מצב השוק היה מצויין וידעתי שיש לי אלטרנטיבות, וידעתי שרוצים שאני אשאר ושמתלהבים ממני, אז הרגשתי בטחון להגיד בדיוק לאן אני רוצה להגיע. הבחור (שבאופן כללי אני לא חושב שהיה כזה מוצלח) ידע להגיד לי שאני אכן כוכב גם בעיני החברה, שהם רואים אותי מתאים לקידום לתפקיד מנהל קבוצה, אבל שאתאפק עוד שנה, ובנתיים אעבוד תחת מישהו אחר שהם רצו לתת לו את התפקיד (בחור שהיה ד"ר ובא ממחלקת מו"פ). הסכמתי. נתתי שנה אדירה מבחינת ביצועים. שיחקתי תפקיד מכרעי בהצלחה של אותו בחור שהגיע מהמו"פ בתפקיד שלו – הייתי יד ימינו, לויאלי כלפיו וכלפי המערכת, ועושה עבודה של שני אנשים באיכות פנטסטית. אחרי שנה נוצרה הזדמנות למנות אותי לתפקיד מנהל קבוצה במו"פ – וקיבלתי את התפקיד. באמת יצא פה ווין ווין שיצא מאוד מוצלח לכולם.
    אם זה מעניין – אספר לכם עוד על ההמשך – זה יכול להיות מעניין לאנשים צעירים ששואלים פה שאלות לגבי ניהול קריירה.
    נחזור באנלוגיה לכדורסל:
    אני מת על KD – אבל אני לגמרי בצד של לברון בנושא של ניהול קריירה. האחריות היא שלך כלפי עצמך, כלפי להביא את עצמך למקסימום, ואם אתה יכול לייצר סופרטים כדי להביא אליפויות,אחרי שנתת את מיטב שנותיך למי שגייס אותך בדראפט ולא השכיל לייצר סביבך קבוצה לאליפות – לך על זה ותעשה מה שנכון בעיניך.
    KD אולי בהנתנהלות אחרת היה יכול לגרום לזה שלא יאבדו את הארדן, ובטח לייצר תהליך יותר הגיוני של בניית קבוצה לאליפות לאחר זה שקבוצה כה צעירה הגיעה לגמר ב2012. לאחר שזה לא קרה, ההצטרפות לגולדן מבחינתי הייתה צעד מעולה ונכון, ורק בזכותו יש לקבוצה שתי טבעות ולו יש 2 FMVP, שזה לבד כבר מקבע את מעמדו בהסטוריה, אלא אם כן יצליח לעשות משהו בלתי צפוי בברוקלין עם קיירי (לא יקרה, לצערי).

    1. האמת היא שהסיפורים האלה מעניינים! אפילו שאנחנו לא מכירים. קצת כמו לקרוא מודעת אבל על מישהו ולגלות כמה החיים שלו היו מעניינים וחד פעמיים.
      חס וחלילה אני לא רומז כאן כלום. 🙂
      אבל אפשר ללמוד הרבה מחיים של אחרים, אם הם מוכנים לחשוף, גם אם זה בתחום שונה לגמרי מהתחום שאתה נמצא בו.

    2. צביקה , אני אשמח מאד לקרוא פוסט שלך ברוח הדברים . מנחם ועידו לתשומת לבכם .
      לגבי הסיפור שלי , אם זה עוד מענין מישהו , כשמימשתי את ההחלטה , הם ניסו גם ניסו להניא אותי בסגנון שאתה מזכיר .
      זה פשוט היה בגדר מעט מדי ומאוחר מדי .
      לגבי דוראנט , שזה בעצם הסיפור האמיתי בפוסט הזה :
      1.אם היה לו את האופי והנחישות של לברון , הוא היה הופך לכוכב הרבה יותר גדול והרבה יותר מוקדם .
      2. מה שאתה בעצם אומר , שכבר ב-2011 הוא היה חייב לעשות לברוניזם ולאלץ אותם להתחיבות חוזית לשמור על הסגל כתנאי לחתימה על ה-extension . לא מאמין שהיתה איזושהיא קונסטלציה שבה זה יכול היה להתממש .
      3. ההישגים שלו לאחר החזרה מהפציעה די הסתירו את זה , אבל דוראנט שלאחר הפציעה לא לגמרי אותו שחקן שהיה לפני הפציעה . מוזמנים לבדוק את כמות זריקות העונשין למשחק בטווח של שלוש שנים לפני ואחרי הפציעה .
      4.אני מקווה שגם אחרי הפציעה הזו הוא יוכל לשנות קצת את המשחק שלו שיתאים יותר למה שהגוף שלו מסוגל , ואולי תהיה לברוקלין תקווה . לא רואה אליפויות אבל בסיכוי סביר .סיבובים מתקדמים בפלייאוף .

      1. לא מצדיק פוסט נפרד, אבל אולי פה בתגובות לפוסט המצויין שלך אוסיף עוד תגובה שמפרטת שלבים אחרים בקריירה שלי – אולי יעניין מישהו. בכל מקרה, די ברור שלא כל דבר שאתה מסיק בעצמך על עצמך תקף לאחרים – כל אחד כמובן אחראי על המסקנות שלו (כמו על הקריירה שלו)

      2. כל הרעיון הוא – לא להגיע למצב שאתה צריך לשכנע עובד שכבר מודיע על עזיבה – לוותר על המקום החדש שהוא כבר מצא – כדי לקבל ממך בעצם תחת איום העזיבה, מה שהיה מבחינתו מגיע לו לקבל ממך ללא שום לחץ מבחינתו. עכשיו זה ברוב המקרים מאוחר מידי גם אם זה לא בדיוק מעט מידי. אני אבל כמו שציינתי שזה לגמרי החובה של העובד לדאוג שהמעביד ידע בדיוק מה הוא רוצה, אחרת בעצם איך הוא ידע?
        אני כמנהל, ניסיתי לעבוד מול העובדים שלי ככה – אני דחקתי בהם להגיד לאן הם שואפים, כדי שאוכל לנסות לייצר להם מסלול ווין ווין כזה.

  12. תודה על הפוסט!
    החברה נשמעת כמו קומברס או ראד למיטב זכרוני והתמצאותי המאד מוגבלים בתחום.
    אתה כמובן לא צריך להגיב על זה 🙂
    מי זה אח של עידו גילרי שמגיב?

  13. ומשהו על KD
    הוא אחד השחקנים המוכשרים אי פעם, היה לו שילוב של קליעה מכל טווח, שליטה בכדור, חדירה לסל והגנה (כשרצה) ברמה הגבוהה ביותר. הוא סקורר על (לפחות היה) ואני מאמין שיחזור בסדר, לא יפעיל את אותה אתלטיות אבל יקלע יותר ממרחק, בסגנון נוביצקי.
    אבל האתגר האמיתי שלו הוא בהתמקמות במרקם הקבוצתי, או בוא נקרא לזה אתגר חברתי בין אישי, למה אני מתכוון?
    אין שום פוזיציה במרקם הקבוצתי שהוא ממלא טוב:
    כמנהיג ומוביל (בסגנון לברון , קוואי, או יאניס) אין לו את האופי המתאים, הוא לא שחקן שחבריו רואים בו מנהיג טבעי.
    כחלק מתלכיד מגובש (בסגנון בוסטון, או …..גולדן) קיוויתי שזה יעבוד בגלל אופיו החיובי, אבל הנסיון מראה שהוא לא יודע לשים אגו בצד ולהיות חלק מתלכיד. זה התפרק כי הוא מעולם לא ממש השתלב בתלכיד בגולדן.
    כמספר 2 בהיררכיה (כמו קיירי בקליבלנד או פיפן) הוא לא יהיה מוכן להיות ובטח לא מספר 2 בנטס, ששם אין שחקן שהוא נושא עיניו אליו.
    כלומר, אין שום סיטואציה שהוא תפור עליה.
    התקווה שלו היא דווקא ההתקרבות שאתה מזכיר לגיל 34 והפציעות שקצת יגבילו אותו, אולי הוא יהיה קלייד דרקסלר וימצא האקים לחבור אליו כשיהיה מבוגר ויסכים להיות מספר 2 ברור (של מישהו כמו יאניס, דונצ'יץ' או ציון)

    1. שחר לילה טוב . נראה לי אתה כבר מוכן לחידוש העונה , והאמת גם אני .
      גיא הסביר פה אתמול שהוא יצטרך לפחות חצי שנה של משחק תחרותי כדי לחזור לכושר משחק מלא אם בכלל , בגלל שזה אופי הפציעה . המשמעות היא שרק בפלייאוף של 21 הוא יהיה בכושר מלא , ומן הסתם הנטס יגיעו לזה ממיקום נמוך ובלי יתרון ביתיות מה שמאד יקשה עליהם . הקבוצה האחרונה שלקחה תואר במצב כזה היתה יוסטון לפני 25 שנה .
      לא מסכים איתך לגבי השילוב והמנהיגות של דוראנט . שחקן שמאד קל יחסית לבנות סביבו קבוצה , הערעור על המנהיגות שלו התחיל רק בעקבות הפציעה ההיא , לפני כן לא היו שום ספקות לא להנהלה ולא לאוהדים מי ה-top dog , וראס קיבל את זה . אחרי הסאגה של הפרי אייג'נסי והחבירה לגולדן התחיל איזשהוא שכתוב של ההיסטוריה , אבל אני זוכר היטב מה היתה המציאות . לגבי גולדן , הכשלון היה מובנה בעצם ההחלטה . ברגע שבחר בקבוצה שזכתה שנתיים קודם באליפות בלעדיו , היה לי ברור שהאוהדים של גולדן לא יקבלו אותו ולא יתנו לו קרדיט , לא משנה מה יקרה במגרש . זה מאד מזכיר את תופעת ה-nih שיש בהיטק . אני כבר בתחילת אותה עונה חזיתי את זה , ואתה יכול למצוא את זה בתגובות מלפני 4 שנים . עובדתית , בסדרות הגמר , כשהם התמודדו עם ה-real deal ( דהיינו לברון ) ראינו בדיוק מה הם עשו , ולאיזה מהלכים הלכו . בסופו של דבר , מה ששבר את KD בגולדן , זה אותו דבר שה-NIH גורם בהיטק , לא היה לזה שום קשר לכדורסל וליכולת שלו להשתלב .

      1. אני מקווה שילך לו בנטס, אבל אני לא מריך שזה יקרה כמו שצריך. זה יהיה פחות ממה שהיה עם ווסטברוק.
        אבל בוא נראה איך זה יתגבש שם, בינתיים הסימנים לא משהו, קיירי מדכא את שחקני המשנה והמאמן המוכשר פוטר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט