הביג גארד הראשון – "BIG O", אוסקר רוברטסון / אלכס רבינו

גוף מושלם לגארד. אתלט מושלם. שחקן הכדורסל 'המושלם' מכולם עד היום: במילים אחרות היה מסוגל לכל דבר יותר טוב מכל שחקן אחר בהיסטוריה

*****

אלכס הוא ישראלי שלמד באונ' אדלפי והיה שוער שלי בקבוצה שלמעשה הייתה צעד ראשון בבניית הדיינסטי בכדורגל של אדלפי בשנות ה-70. חיפאי שהיה מנהל אולימפיק אייר בישראל (ונדמה לי גם בריטיש אייר), כרוז, ומנהל הכדורסל של מכבי חיפה בשנים עברו. אני אפילו לא בטוח בגילו, אבל SPRING CHICKEN הוא לא!

*****

אינני יודע כמה מכם זכו לחוויה לעמוד פנים אל פנים מול דמות שהייתה לאגדה בעודה בחיים. במהלך חיי הכי קרוב שהגעתי לכך היה שהוזמנתי בשנת 2002 למסיבת יום ההולדת של אליזבת מלכת אנגליה בגני ארמון בקינגהאם. לזה אפשר להוסיף את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל. אוניברסיטת אדלפי בחרה בי להיות המלווה האישי שלו בביקור ונאום בקמפוס. רבין שהיה אז שגריר ישראל בארה"ב הגיע מוושינגטון לנמל התעופה לה גווארדיה בטיסה מסחרית רגילה באקונומי ללא מלווים או אנשי בטחון. אני נשלחתי עם מכונית שרד לאסוף אותו ולהביאו לקמפוס. ההתרגשות הייתה גדולה. אבל יסלחו לי המלכה ורבין ז"ל שזה לא הגיע לקרסוליים של ההתרגשות שלי כאשר עמדתי פנים אל פנים מול אגדת ה NBA אוסקר רוברטסון,  The Big "O".


היה זה בקיץ 1970. מספר שבועות קודם עברתי לגור עם משפחתי בלונג איילנד לפני תחילת הלימודים באדלפי. זה עתה יצאתי מביתו של מנחם לס בגארדן סיטי. יחד איתי היה גם בני הוד שהיה אז תינוק בן 16 חודשים. הייתי בדרכי לקמפוס לסידורים אחרונים. ממש לפני שנכנסנו למכונית אמר לי מנחם: "דרך אגב, יש הבוקר באוניברסיטה קליניקת כדורסל לילדי האזור אותה מעביר אוסקר רוברטסון הגדול".

נסעתי לקמפוס וליד מגרש החניה ראיתי התקהלות של אנשים. מסתבר שאת קליניקת הכדורסל בחר רוברטסון להעביר באוויר הפתוח דווקא במגרשי הטניס של האוניברסיטה (כמובן עם כ 10 סלים ניידים מסביב). בסבלנות אין קץ הסביר רוברטסון לדרדקים את יסודות המשחק. בני הוד רצה לצפות במתרחש והוציא מפיו את אחת המילים הראשונות שלמד Up. בתרגום, אבא קח אותי על הידיים או על הכתפיים. לקחתי אותו על כתפי ונצמדתי לגדר. לפתע צעד רוברטסון הגדול ישר אלינו, חייך חיוך גדול ואמר: "Hi Reds" . כאן המקום להזכיר שבאותה תקופה היה לי שיער אדום כאש. לבני הוד היה שיער בצבע דומה אך מתולתל. כנראה שגם רוברטסון הגדול לא היה יכול להישאר אדיש לצמד הג'ינג'ים מארץ הקודש. אני זוכר שלקח לי שעות להירגע מהמעמד שרוברטסון הגדול התייחס לבני הבכור ואל עבדכם הנאמן. 

אוסקר רוברטסון אולי לא היה מוערך כמו מג'יק ג'ונסון ומייקל ג'ורדן שהגיעו אחריו אך מהרבה בחינות הוא היה החלוץ לפני המחנה. כשחקן הוא היה למעשה ה"ביג גארד" הראשון ב NBA . עם גובה של 1.96 מ' הוא שיחק רוב הזמן כרכז אך בהרבה משחקים שיחק גם כשוטינג גארד או סמול פורוורד. הוא היה יו"ר איגוד השחקנים והיה הכוח המניע לאחת ההחלטות המשמעותיות בתולדות ה NBA. החוק המאפשר לשחקן המסיים חוזה לעבור לקבוצה אחרת ידוע היום כ Free Agency Rule . אך שהחלו המגעים על החוק ב 1971 (הוא אושר סופית רק ב 1976) במו"מ בין הליגה לאיגוד השחקנים הוא היה ידוע אז כ "חוק אוסקר רוברטסון".

רוברטסון כיהן כנשיא איגוד השחקנים משנת 1965 עד 1974. עד היום זוהי הכהונה הארוכה ביותר של שחקן כנשיא האיגוד.  גדולתו כשחקן הייתה אולי פועל יוצא מהרקע הקשה בו גדל. הוא נולד לפני 82 שנים בטנסי אך גדל בשכונות העוני של אינדיאנפוליס. בית הספר התיכון שלו לא הורשה לשחק נגד בתי ספר לבנים (אבל הוא היה השחור הראשון להיבחר ל'מיסטר בסקטבול אינדיאנה). בקולג' הוא בחר באוניברסיטת סינסינטי. אך למרות שהיה כוכב הקבוצה, הוא לא הורשה ללון במשחקי חוץ בבתי מלון עם שאר חברי הקבוצה הלבנים והיה נזקק לסידורי שינה אלטרנטיביים. זה עדיין לא מנע ממנו להצטיין.

הוא סיים את הקריירה בקולג'ים עם ממוצע שיא של 33.8 נק' למשחק. שיא זה החזיק מעמד עד 1970 אז נשבר ע"י פיט מראביץ האגדי. הוא נבחר לאול אמריקן בכול העונות בהם שיחק והגיע עם האוניברסיטה פעמיים לפיינל פור.

באוניברסיטת סינסינטי

לפני שנרשם לדראפט של 1960 נפוצו שמועות שהוא שוקל להצטרף להארלם גלובטרוטרס. אך הוא העדיף להישאר באזור ואף השלים את תוארו האקדמאי באוניברסיטת סינסינטי. האוניברסיטה לא שכחה את תרומתו. בשנת 1994 הציבה בקמפוס פסל של רוברטסון. בשנת 2004 הוא גם אימן לתקופה קצרה את נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת סינסינטי. איגוד כתבי הכדורסל קרא על שמו את הגביע והפרס המוענק לשחקן השנה במכללות. 

ב 1960 היה  רוברטסון אחד משחקני החמישייה של נבחרת ארה"ב למשחקים האולימפיים ברומא. בין שחקניה היו ג'רי ווסט, ג'רי לוקאס, וולט בלאמי. נבחרת זאת לקחה את מדליית הזהב שהיא מנצחת את כול יריבותיה בהפרשים גדולים. רוברטסון נבחר בדראפט 1960 ע"י סינסינטי כ"בחירה אזורית". הוא שיחק 10 עונות בסינסינטי ו 4 עונות במילווקי.

הוא היה שחקן מאוד משמעותי לאורך הקריירה שלו. ברוב עונותיו הוא היה קרוב מאוד לממוצע שנתי של  Triple Double. בעונת 1961/62 היה לשחקן הראשון שסיים את העונה עם ממוצע טריפל דאבל שנתי של 30.8 נק', 12.5 ריב' ו 11.4 אסיסטים. שיא זה נשבר רק בעונת 2016/17 ע"י ראסל ווסטברוק. אבל, רוברטסון מוביל במספר הכולל של טריפל דאבלים לאורך הקריירה עם 181 (שיא שכנראה יישבר בעתיד ע"י ווסטברוק) למעשה, רוברטסון היה השחקן הראשון ב NBA שהגיע לממוצע שנתי של טריפל דאבל. 


בשנת 1964 חבר רוברטסון לקבוצת כוכבי NBA שיצאה ביוזמת משרד החוץ האמריקאי  למסע משחקים במזרח אירופה ומצרים. הקבוצה שמנתה רק 8 שחקנים ניצחה את כול משחקיה בהפרשים גדולים אך זכתה בחשיפה תקשורתית מועטה ביותר. במאמר שפרסם בשנת 2016 קרא רוברטסון לקבוצה: 

"The Dream Team You've Never Heard of"

על כוכבי הקבוצה נימנו ביל ראסל, בוב קוזי, ג'רי לוקאס, בוב פטיט ועוד. (בעתיד הקרוב יכבד אותנו אלכס במאמר על פלאי הקבוצה הזאת שאיש לא יודע עליהם – אפילו לא אני, ואני מחכה בקוצר רוח! – מ.ל)

לרוברטסון מקום של כבוד בכול טבלה סטטיסטית או פרמטרים אחרים של ה NBA  :

רוקי העונה ב 1961

MVP של עונת 1964

12 הופעות רצופות במשחק האול סטאר

מקום 12 ברשימת הקלעים של כול הזמנים עם 26,710 נקודות

מקום 4 במספר קליעות העונשין 7,694 קליעות

מקום 4 בממוצע אסיסטים למשחק עם 9.5  

מקום 6 במספר האסיסטים לקריירה עם 9,887 

עם סינסינטי הגיע רוברטסון 6 פעמים לפלייאוף אך לא זכה איתה בשום תואר. בעונת 1969/70 הגיע בוב קוזי האגדי לקבוצה כמאמן. בגיל 41 קוזי החליט לחזור מפרישה וללבוש לזמן קצר גם את מדי הרכז הפותח על חשבון רוברטסון. השניים לא הסתדרו ביניהם (הם לא מדברים עד היום). קוזי רצה לשלוח את רוברטסון בטרייד לבלטימור אך הוא סירב כי הייתה לו אופציה בחוזה לשלול טרייד בו הוא מעורב. לבסוף, באחד הטריידים המדוברים ב NBA עבר רוברטסון למילווקי תמורת 2 שחקנים אלמונים. במילווקי חבר לסנטר הצעיר לו אלסינדור (קארים עבדול ג'אבר) ובשנת 1971 זכתה הקבוצה באליפות ה NBA. בסדרת הגמר גברה מילווקי על בלטימור בסוויפ 0:4 . בשנת 1974 הגיעה מילווקי שוב לגמר הפעם מול הסלטיקס. זאת הייתה אחת מהסדרות הטובות אי פעם אבל בוסטון ניצחה במשחק מס. 7 וזכתה באליפות. דווקא את משחק זה שהיה האחרון בקריירה שלו ירצה אוסקר רוברטסון לשכוח. הוא קלע רק 2 מ 13 מהשדה. בשנת 1980 נבחר רוברטסון להיכל התהילה ובשנת 1996 לאחד מ 50 הגדולים בהיסטורית ה NBA .

לאחר פרישתו התמקד רוברטסון בבניית פרויקטים למגורים למיעוטי יכולת בעיר סינסינטי. למעשה הוא התחיל להשקיע בנדל"ן עוד בזמן ששיחק ב NBA. בנוסף, רוברטסון הקים 2 חברות כימיקלים שהתמחו בייצור חומרי ניקוי למכונות ואריזות. שמות החברות התחילו באותיות OR, ראשי התיבות של שמו (ORCHAM & ORPAC). הוא עלה שוב לכותרות בשנת 1997 כאשר תרם כליה לבתו החולה. רוברטסון הגדיר את התרומה כ "אסיסט של חייו".

אחרי ההשתלה נהפך אוסקר לפנים ולדובר של ארגונים העוסקים בהשתלות בארה"ב.  במשך תקופת מה היה רוברטסון הפרזנטור של פפסי בארה"ב אך ב 1999 סירב להיות פרזנטור של "קונברס" בטענה שהיא הפלתה בעבר ספורטאים שחורים.  אחרי פרישתו הוא שימש  תקופה קצרה גם כפרשן בשידורי רדיו וטלוויזיה. רוברטסון מאמין שפעילותו הענפה באיגוד השחקנים הייתה לו לרועץ  (הוא פוטר ע"י CBS אחרי שנה). הוא עדיין פעיל במגוון ארגוני צדקה ונותן את שמו למסעות גיוס כספים למטרות החשובות לו.

ולסיום, חז"ל אמרו "יהללוך זרים ולא פיך". הנה מה שאמרו על רוברטסון כמה מהשחקנים והמאמנים הגדולים בהיסטוריה של ה NBA :

ג'רי ווסט: "הוא מעולם לא היה רוקי. הוא יישאר תמיד אמת המידה לפיה נמדדים שחקנים".

ווין אמברי: "הוא כנראה שחקן הכדורסל הכי טוב בהיסטוריה".

ג'ייסון קיד: "כול פעם שעליתי על המגרש רדפתי אחרי צל האגדה ששמה אוסקר רוברטסון".

ביל ראסל: "לא היה ולא יהיה שחקן כמוהו".

רד אורבך: "הוא כול כך טוב, זה מפחיד אותי"

ג'רי לוקאס: "הוא היה שחקן מושלם שהקדים את זמנו"

************

אני, מנחם לס, כמובן שלא שייך לקבוצה הזאת של האנשים שהביעו דעתם עליו. אבל אני ראיתיו כמה פעמים כשגרתי ולמדתי באוהיו מ-1961 עד 1964. נסעתי כמה פעמים לסינסינטי, אבל ראטיתיו בעיקר באקרון, אוהיו, בשנתיים שלמדתי בקנט סטייט, אולי 15 מייל מהאולם באקרון. מהרגע הראשון שראיתיו ידעתי שהוא השחקן הטוב מכולם. "פשוט לא יכול להיות טוב יותר ממנו" כתבתי אז ל'חדשות הספורט'. וזה כתבתי לפני שראיתי את בוב קוזי או ג'רי ווסט. אלג'ין ביילור, בוב פטיט, ווילט צ'מברליין וביל ראסל היו סנטרים ופאור-פורוורדים – קטגוריה אחרת. אני משוכנע עד היום שאילו לקחת את אוסקאר רוברטסון בדיוק כפי שהיה בשנים שראיתיו והשתלת אותו ב'BUBBLE שמתחיל עוד חודש וחצי באורלנדו, הוא היה עולה בכל חמישייה ולעולם לא היית מרגיש שהוא לא שייך. אילו אמרו לך שהוא בכלל ממאה אחרת, והוא שיחק בדיוק כך לפני 60 שנה, לא היית מאמין בשום פנים ואופן. היחיד שהייתי מצביע עליו כ'טוב יותר' היה מייקל ג'ורדן. מלבדו – הוא שייך והוא לא נופל – ממאף כוכב גדול ביותר מתחת לשני מטרים. זה אולי מסביר איזה כוכב עליון הוא היה בזמנו.

***********


מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

    1. הציפור הנדירה

      7 יונ 2020 13:41:46

      בירד לא פחות יעזור ואולי אף יותר. נראה לי לי שבירד היה וינר ומנהיג גדול יותר והתעלה יותר במשחקים המכריעים וברגעים החשובים.

  7. הציפור הנדירה

    7 יונ 2020 12:56:20

    לאחר 5 עונותיו הראשונות הייתה לו ירידה משמעותית בכ"ח מ-9 למשחק ל-7.7 ועונה הבא ל-6.2 ובהמשך ירידה מתונה.
    ובפלייאוף ירידה גדולה לאחר שתי עונות הפלייאוף הראשונות שהיו בעונות השניה והשלישית שלו (מממוצעים של 13 ו-11 למשחק ל-8.9 ובהמשך ירידות ועליות במספרים נמוכים יותר [פעם אחד 7.6 בעונת הפלייאוף הרביעית ובשאר 5.8-3.4 – כולל השלישית עם 4.8]).
    בנתונים ביחס ל-36 דקות רואים ירידה הדרגתית בכ"ח מטווח של 10.1-8.5 בשלוש הראשונות (הטווח העליון בעונה השנייה ובשתי האחרות הטווח התחתון) ל-7.9 ו-7.1 בשתיים הבאות, 6 בעונה השישית, 5-4.7 ב-7 העונות הבאות ו-4.1 באחרונה. ובפלייאוף בשתי העונות הראשונות 8.6 ו-9.9 ובדאר העונות ירידות ועליות בטווח יש 6.8-2.8

    יש למישהו הסבר לכך?

  9. עידו גילרי

    7 יונ 2020 13:38:40

    ביג או היה חלוצי בכל הנוגע למה שמתרחש על הפרקט ומחוצה לו. חשוב להדגיש שהוא אמנם הפרוטוטייפ לגארד הגבוה, אתלטי וחזק אבל הוא גם היהי קולע באחוזים יוצאי דופן לאותה תקופה בטח כשמדובר בגארד. גם בתחומים מחוץ למגרש ביל ראסל מקבל המון קרדיט (ובצדק רב) את רוברטסון לפעמים שוכחים אולי בגלל החוסר בתארים (למרות שזה לא קשור). שיתוף הפכולה בין השחקנים אז שחורים ולבנים כאחד היה זה שאפשר לארגון בהנהגת רוברטסון להביא להישגים את תוצאותים אנחנו רואים היום במשכורות הענק של השחקנים אבל גם בכך שיש להם את החופש לבחור איפה ישחקו.
    הטור שלו מלפני ארבע שנים על הקבוצה ההיא הוא אקטואלי להחריד גם בימינו:
    https://theundefeated.com/features/the-dream-team-youve-never-heard-of/

  10. הציפור הנדירה

    7 יונ 2020 14:17:15

    לגבי הכיתוב של מנחם לתמונה בראש המאמר, מייקל היה לא פחות מושלם ממה שהיה אוסקאר לפניו אף שבעיקרו אוסקאר היה טוב יותר בקליעה מרחוק אך הוא ידוע לקלוע מרחוק כשהיה צריך.

  14. הציפור הנדירה

    8 יונ 2020 00:28:23

    חמישייה עם אוסקאר ועם בירד או לברון ב-4 היא לא פחות טובה בכדורסל נטו מאשר חמישייה בלעדיו ועם בירד ולברון.
    וכן חמישייה של אוסקאר, מייקל, בירד, לברון, מג'יק יכולה לנצח כל חמישייה אף שאין בה ציר אימתני כמו וילט.

    1. הציפור הנדירה

      8 יונ 2020 12:02:22

      אמנם זה נכון גם לחמישייה עם קוזי/אייזיאה/פרייזר/סטוק/טייני/קיד/נאש כרכז לצד מייקל, שניים מבין מג'יק/בירד/לברון כפורוורדים, וילט/ראסל/כארים/ החלום/וולטון בשיאו/שאק/מוזס מלון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט