אפשר לסגור את העונה עוד לפני שהתחילה? / מנחם לס

ברכיים מפוצלין ומתכת!

אין כמו הבית!!!

כל האמת על מיאמי היט 

דבר אחד ברצוני להבהיר, ואני כותב זאת בכל הרצינות: אני לא כותב שום דבר שאני לא מאמין בו. כשאני כותב שלוס אנג'לס הופכת בהדרגה לעיר של הקליפרס, אני לא סתם זורק מילים.

גם מיאמי מתחילה להימאס. העולם כולו עובר עתה תהליך של שינוי: מי היה מאמין ביטוח רפואי לכל העם בארה"ב? האבות המייסדים מתהפכים בקברותיהם: מה קורה כאן? הפכנו למין צ'כוסלובקיה, או מדינה של "קופת חולים" כמו ישראל? אלוהים ישמור! זה בניגוד לעורקים ולוורידים של המדינה הזאת.

 

הצעירים, הטכנולוגיה, הסושיאל מדיה, האנליטיקס בספורט – הכל משתנה לנגד עינינו. מוסכמות העבר משתנות בקצב. קבוצות חדשות, צעירות,  עם מנהלים צעירים מבריקים המאמינים במאני-בול (רק תראו מה אוקלנד A' עושה בבייסבול!), באנליטיקס, בשימוש בסינמטוגרפיה וסטטיסטיקה מחליפים את זקני העבר לועסי הטבק שגדלו על הדיאמונד או הדשא באיצטדיון, ולועגים לצעירים עם המספרים שלהם.

 

לכן אני מאמין שזאת השנה האחרונה של מיאמי. למרות שיש לה מאמן צעיר עם ראש של "E", היא פתאום הזדקנה ביחד. היא מזכירה לי את בוסטון סלטיקס של שנות ה-90 כשלארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פריש, ביל וולטון, דניס ג'ונסון, דני איינג', וכל האחרים הזדקנו וגמרו כמעט ביחד. עוד שנה, פחות שנה, אבל האוויר ניגמר, ולקח להם יותר מתריסר שנים להתאושש, עד שקווין גארנט, פול פירס, וריי אלן הזדקנו ביחד, ועתה עליהם להיוולד מחדש.

 

זהו גל שעובר על כל קבוצה ב-NBA. הוא עובר עתה על מיאמי והלייקרס. אבל בעוד שהלייקרס לא נישאר מספיק מהזיקנה הטובה, למיאמי נשאר מספיק לעוד עונת אליפות אחת, ואז היא מתפוררת לרסיסים, וגם חמישה פט ריילי לא יעזרו.

למיאמי העונה הזאת היא ההזדמנות להפוך את הקבוצה הזאת למין 'דיינסטי'. אולי שלוש אליפויות רצופות לא מספיקות להגדיר דיינסטי, אבל הם הגיעו לגמר שנה לפני, ועדיין נותר לראות מה יהיה שנה מעכשיו. אבל THREE PEAT – המושג שריילי בכבודו ובעצמו המציא – יעשה ממיאמי הזאת קבוצה גדולה, ויהפוך את לברון ג'יימס לשחקן הגדול שהבטיח – ועשה. איש לא לוקח ברצינות את ה-"5,6,7" שלו. שלישייה קטנה כזאת תספיק לכפר עליו כשנדר את הנדר.

אז הנה מה שקורה במיאמי, נכון להיום, והכל לקוח מאתר הקבוצה, משיחות עם פעיל בהנהלה שהוא סטודנט שלי לשעבר, מה-NBA DAILY, ומה-INSIDER DAILY.

הספור פשוט, והוא לא יישמע טוב לשונאי ההיט: הם אפילו יותר EQUIPPED העונה מאשר בשתי העונות הקודמות לאליפות נוספת. אבל באותו משפט עלי להוסיף גם "יותר שבירים; יותר מועמדים לפציעות, ויותר מופקרים וקנדידטים לאסונות מכל המינים והסוגים  כי אף דבר רע לא קרה להם כבר שלוש שנים, וכאילו "הגיע הזמן לאיזה  DISASTER".

מה שאני מנסה לומר הוא שהרגשתי היום כאן, ב-MOBILE, אלבאמה,  היא שמיאמי היא הקבוצה המועמדת מספר אחד שלי מכולן לגדולה אמיתית העונה, או לאסון. קשה TO PIN IT DOWN ולהסביר הרגשה כזאת, אך היא קיימת. זוהי קבוצה אדירה שמסתכלת בפרצוף של UNCERTAINTY. לחיוב ולשלילה: זכייה, כיבוש, והשתלטות או חורבן, טרגדיה, ומחשך.

אני אפילו לא מדבר על מה ששואה תעשה להם: היא תבריח בעונה הבאה של 2014-15 את לברון, דוויין ווייד, וכריס בוש כמגיפה. נצחון ועליונות עלולים להכניס בהם את המוטיבציה ללכת באמת על ה-"5,6,7" של לברון ולהפוך לקבוצה הגדולה בהסטוריה של הכדורסל אם ריילי יצליח להביא שוטינג גארד ברמה של ריי אלן, ושחקן כל-בו במקום שיין בטייה. עד כדי כך לעונה הזאת ישנה חשיבות אדירה.

מה שפט ריילי עשה הקיץ הוא GAMLE אדיר. האמא של ההימורים כשהביא את גרג אודן ומייק ביזלי.

אגיד לכם את דעתי ללא כחל וסרק: אם ההימור יצליח ואודן וביזלי יתרמו כפי שמצפים, להיט ישנה אליפות שלישית. אם ההימור לא מצליח, ההיט לא תנצח עם הקבוצה שהיתה לה בשנה שעברה מינוס מייק מילר.  ההיט ללא ביזלי ואודן לא מסוגלת לקחת אליפות, אלא אם-כן רשאד לואיס יצליח להגיע לרמת המשחק הגבוהה שהיתה לו בשנים האופטימליות שלו (ואגב, במשחק האימון אמש נגד אטלנטה הוא היה הקלעי המצטיין והשחקן הטוב באולם!).

כל אחד מהשניים מגיע עם יותר שאלות מתשובות: אודן בגלל שפציעות מחפשות אותו כמו פרפרים לפרחים עסיסיים, וביזלי בגלל אופיו, אישיותו, וה-CHARACTER הדוחף אותו.

לאודן יש  מתכות ופורצליין במקום רצועות וגידים בברכיו, ולביזלי ישנם כנראה רוחות ושדים במוחו.

אבל נניח שהפוצליין עובד כפי שצריך, ובמקום שדים ממלאים את מוחו של ביזלי מלאכי שכינה של יופי וטוב?

במקרה הזה להיט יש את ה-INSIDE PRESECE שאף פעם לא היה להם. הוא יכול בקלות להיות ה-GAME CHANGER של ההיט, ובמקום סמול-בול יש להם מין אדוניס סבוניס בן 25 תחת הסל שיאכל אנשים מספרד ששם משפחתם מסתיים ב-"גאסול" לארוחת בוקר, לוזר בשם דווייט לארוחת צהריים, ומין תאומים אמריקאים/היספנים בשם לופז לארוחת ערב. ב-22 דקות בפורטלנד – כשהוא אינו בשיא כושרו – הוא קלע 9.4 עם 7.7 ריב'. אם הוא הופך להיות כשיר ל-35-38 דקות במאי, אתם מסתכלים ל-20 נק' ו-14 ריב' למשחק ישר בעיניים. וזה אחרי שלברון, דוויין, וריי אלן עשו את השטיק שלהם. ה-INSIDE PRESENCE שלו יהיה HUGE  בהגנה ובהתקפה.

אולי זה יותר מדי לבקש? אולי האמת היותר מקובלת היא שהוא לא יוכל לתת להיט יותר מ-8-10 דקות למשחק?

גם זה יספיק. זה לא יתן להיט את ה-GAME CHANGER, אבל יתן להם את הבשר והנפח לעצור את המרק גאסולים או ה-דווייט האוארדים של העולם ברגעים הקריטיים. יכניסו אותו ברגעים הקריטיים במשחקים הקריטיים, ובשאר המשחקים הוא יישב על הספסל ויתבדח עם חואן האוארד, עוזר המאמן החדש. הוא יהיה ה-SECRET WEAPON שלנו. הנשק הסודי להכניס בעת צרה, אבל רק כשהצרה רצינית, ולא באיזה משחק של 84-85 נגד מילווקי, כשהרקורד שלנו הוא כבר 9-49.

הוא נותן למיאמי מה שלא היה להם מאז שקיל: ELITE SIZE. כמובן שזה נכון רק אם אתם לא מזכירים לי שם של 'אדי קרי'.

רץ, מזיע, נראה כילד!

ביזלי הוא אופרה אחרת. גופו תמיד בריא. איתו השאלה היא הראש. אם ראשו מוברג העונה בסדר (ובעזרתם של פט ריילי ודוויין ווייד – שהוא הגורו של ביזלי, האדם היחיד שהוא בוטח בו, ושתחת פיקוחו ביזלי היה בסדר גמור בהיט – אני מאמין שהראש יהיה בסדר, ובמיוחד שעתה ישנו שוטר נוסף בשם לברון ג'יימס!. ואני מתכוון לשוטר כמו POLICEMAN, ולא שוטר כמו ריי אלן!), אז להיט יש את הבחירה מס' 2 בדראפט, שניבאו לו עתיד מזהיר של סמול פורוורד. העתיד יכול מאד להיות עכשיו. הוא ייכנס לרוטציה קבועה בסמול, ואז ישנה אפשרות להעביר את לברון ל-4, וב-5 ישחקו בוש, או אודן, או כריס אנדרסן עם גילוח הראש החדש שלו.

ומי יודע אם הוא לא יפרוץ העונה לרמה כזאת שהוא אפילו יעלה בחמישייה כסמול פורוורד. לביזלי יש הכל אם הוא רוצה. לי נדמה שמאז הועבר בטרייד ממיאמי לא היה לו חשק לשחק, והוא סתם עשה טובה. עתה הוא מאושר לפי מה ששמעתי. הוא חזר לכור מחצבתו. יחד עם  מריו צ'אלמרס, לברון, דוויין, ריי אלן, שיין בטייה, כריס בוש, אדוניס האסלם (POLICEMAN נוסף שביזלי פוחד ממנו פחד מוות!), נוריס קול, כריס אנדרסן, רשאד לואיס, רוג'ר מייסון (היה  מ-צ-ו-י-י-ן  אמש נגד אטלנטה ואולי קנה חוזה במשחקו), ג'ואל אנטוני, ג'יימס ג'ונס (חברו הטוב ביותר), וכמובן האחרים כמו Jarvis וורדנו, , Larry Drew II, Eric Griffin, Justin Hamilton – ביזלי מגיע לשכונה שלו.

אני חותם לכם כבר עכשיו שמשך כל העונה הבאה עלינו לטובה "B EAZY" לא מעשן יותר מעשרה ג'וינטס, וגם זה רק בחופשת חג המולד!

הוא יהיה ה-GARBAGE MAN EXTRAORDINAIRE של מיאמי כשאריק ספואלטרה לא צריך לשרטט אף תרגיל בשבילו. הוא ימצא את זריקתו, האמינו לו, ואל תתפלאו לקרוא לפעמים "20 ב-8 מ-11" לצד שמו. אני מת על משחק ה-OFFENSIVE GLASS שלו שאני זוכר כל כך לטובה מהימים שהייתי שם בכל המשחקים הביתיים.

חזר הביתה!!!!!!!!!

לא. ההיט לא יהיו קבוצת לוטרי אם ההימור על אודן וביזלי לא יצליח. הם אפילו יהיו מועמדים לאליפות, אך אני לא מאמין שייקחו אותה בלי שני הטיפוסים הציוריים הללו, לטוב או לרע. הם יהוו EXCELLENT ROTATION PIECES שבלעדיהם ההיט בבעייה, במיוחד עם הבריאות והברכיים של דוויין, ושיין בטייה המתבגר.

כמה מילים על בורג הכרחי נוסף, ושמו דוויין ווייד. אמש הוא ביקש מאריק ספואלטרה לא לשחק. התרוץ שקראתי היום היה שהוא מחפש "עוד קצת מנוחה". אני לא מבין מדוע כל הקיץ לא הספיק לו, אבל מחיוכיו על הספסל והבדיחות עם כריס בוש ולברון הוא לא נראה לי כאדם פצוע בדכאון.

אני מודה שהיה לו פוסט-סיסון מכוער. אבל אני מעדיף להתרכז בעונה הרגילה בה יצר 21.2 נק' ב-52.1% עם 5.3 ריב' ו-5.1 אסיסטים. הראו לי יותר משלושה שוטינג גארדס עם סטטיסטיקה טובה מזו. אני לא דואג לילד הזה שהוא אחרי הכל רק בן 31. גיל אופטימלי לכדורסל, אם אתם שואלים אותי. תראו, גם ה-15.9 נק' שלו בפלייאוף הוא מספר מכובד, אבל לא עבורו.

ביום המדיה הוסבר שוב ושוב שהברך של דוויין סבלה כתוצאה מ-COLLISION (חבטה ראש בראש, או ברך-לברך) ולא פציעה כרונית למפרק הברך. ישנו הבדל אדיר בין השניים. פציעה מחבטה – אלא אם כן היא דרמטית – עוברת עם הזמן. דוויין טען ביום המדיה שהוא מרגיש "טוב יותר משהרגשתי בשנים האחרונות". לי זה מספיק. אלא מילות חן – מרגליות לאוזני ממש – ואני לא מתכונן להקשיב לשונאי ההיט שייללו לי כאן ש-"דוויין זקן, פצוע, וגמור". הוא "זקן, פצוע, וגמור" MY ASS. הוא יאכיל את קובי ואפילו את טוני פרקר ודריק רוז מרורים בפלייאוף – אם זה יגיע לזה –  ואני חותם על משפט זה. הוא יהיה מצויין משך כל העונה כמו בעונה שעברה, אך ימשיך במצויינותו ישר אל תוך הפלייאוף.

למיאמי היט יש את הטריינר הטוב בעולם – טים גרובר – ולכן אני כה אופטימי בקשר לדוויין ואודן.

ועתה אני מגיע ללברון.

כבר אמש בכמה הדקות ששיחק ראית לברון אחר, חדש. הוא הפך למנהיג היחיד – המנחה, הרועה הרוחני, הקברניט של הספינה, בעל ההגמוניה היחידי – בקבוצה. אף פעם לא ראיתיו ניגש לשחקן שרק יצא לספסל ומייד משוחח איתו. מה שראיתי אמש היה את הרמטכ"ל החדש של ההיט עם בגרות ומנהיגות של רועה את צאנו ביד חזקה ובזרוע נטוייה. הוא גם אמר ביום המדיה שהוא "למד לעשות דברים חדשים הקיץ". אני לא דואג ללברון. הוא יהיה שוב ה-MVP של הליגה.

אז למה אני חושש שההיט – שלפי הסברי ניתן לחשוב שהיא טובה אפילו יותר משבשנה שעברה גם ללא אודן וביזלי? אני לא חושש מההיט. אני חושש המקבוצות האחרות. לא מקבוצות המערב חס וחלילה. אני לא רואה שם אחת אפילו שיכולה לדגדג את ההיט ללא אודן וביזלי. אני פוחד מהמזרחיות: מאינדיאנה, משיקגו, מהנטס, ומהניקס, שכולן הבריאו, התחזקו, ובאות במוטיבציה לנתק את שושלת הנצחונות ההיטית.

אני אפילו לא חושש מהורדת המתח בהיט, כי בד"כ אלופה דופליקטית מאבדת מעט מהאגרסיביות שלה, נהנית מה-LAURELS – עלי הדפנה – שלה, ומורידה מתח ונותנת ליריבותיה לעבור אותה. נו סיר. בהיט זה לא יקרה. 66 הנצחונות – 27 מהם רצופים – הוכיחו שזה לא באופי הקבוצה להירגע. לברון לא ייתן להם. פט ריילי לא ייתן להם.

אז זה בסופו של דבר ספור פשוט: עם אודן וביזלי יש אליפות על בטוח. בלעדיהם היריבים התקרבו מאד להיט ואולי הגיעו לרמתה והכל פתוח.

*******

זהו למעשה סוף הפוסט שלי, אבל החלטתי להעתיק שני קטעים מעניינים מאד, למי שמעוניין:

אמש, אחרי המשחק נגד אטלנטה:

"The best training camp ever," raved Chris Bosh. "One of my favorite training camps in my 11 seasons," said Dwyane Wade. LeBron James and Erik Spoelstra also expressed similar sentiments as to how their first week of training camp came to an end, setting up a scrimmage for Sunday that was “the best team scrimmage ever as a coach”, as Eric said. James added: “There's no championship hangover. We are all eager to start the journey again!”

 ובקשר למייק ביזלי:

 

Since leaving Miami, Michael Beasley's career has been in a downward spiral that's been weighed down by several arrests related to marijuana possession.

 

Beasley had his best years with Miami, in terms of his PER, and it is sounding as if the Heat may have received a steal judging by comments on Michael out of training camp. Word is: the coaching staff is impressed with Beasley, and the effort he's exerting is being noticed.

 

The Sun-Sentinel's Ira Winderman had this to say about Beasley  after spending a week in the Bahamas with the team::

 

"Michael Beasley has been pushing himself, trying to make the best impression, practically affixing himself to Dwyane Wade's side for mentorship. He wants to make this work, and he's trying, really trying. This won't fail for lack of effort, and apparently not for anything off the court, either. It's a matter of making the not-so-easy adjustment to complementary player, something he never had been asked to do. I asked him about that Friday and he insists you won't see him as a ball-stopper anymore."

 

One can no longer question Beasley's commitment to becoming a better player and attempting to salvage his career, but there are questions in whether or not he can adjust to becoming a role player. He has been looked at either as a first or second scoring option throughout his NCAA and NBA career and will most likely end up in a small rotational role if he does end up making the team.

 

What the Heat are going to look for from Beasley is whether or not he can successfully acclimate to the fluid motions of the Heat offense. As Beasley pointed out himself, he can no longer be a ball-stopper that is indecisive as to what to do when the ball is in his hands. He will have to involve himself off the ball, as well as being someone who can make smart decisions in the few opportunities he receives.

 

Motivation does not appear to be a problem in Beasley's life, which is usually what happens when your career is nearly over and you join a championship-bound team, but it's going to take far more than that to earn consistent minutes.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. אני חושב שאתה צודק. נבנה של דיינסטי עם פט ריילי ואריק ספואלטרה, וכמובן שלברון ודוויין עוזרים. אני מחזיק אצבעות לאודן. הלוואי שימליח. פוסט נפלא על מיאמי היט, ונראה לי לא מוגזם בכלל.

  2. ווייד לא הולך לשום מקום בקיץ הבא.
    אני גם ספק לגבי בוש.

    ואודן / ביזלי הם בדיוק ההיפך מה"אמא של ההימורים".

    לשניהם יש חוזי מינימום לעונה אחת שיעלו לקבוצה פחות מ 900 אלף $, והחוזה של ביזלי אפילו לא מובטח עדיין – הוא עדיין בתקופת מבחן…

        1. אני יודע שאין לו עדיין חוזה. אבל הבטחון שיהיה לו חוזה הוא כמו הבטחון לשים כסף בבנק. גם בבנק הכסף יכול להיעלם אם הבנק קורס!

          1. אז אתה יודע שאין לו בכלל חוזה מובטח, אבל הוא וחוזה המינימום של אודן הם חלק מה-"אמא של כל ההימורים" ?

            אוקיי.

  3. לא חידשת כלום ברור שאם אודן יהיה מה שציפו ממנו אז מיאמי יזכו באליפות נוספת העניין שנראה לי הזוי ששחקן מאז שנבחר הדראפט ועד היום שיחק פחות מעונה במצטבר ועליו מה שנקרא אתה בונה את כל הציפיות של ההיט אודן לא

  4. פוסט משובח
    אני מקווה עבור ביזלי שישקם את הקרירה שלו
    המקרה של אודן מזכיר את ברנדון רוי
    לא נראה שיצליח לעמוד באיזה ציפייה כלשהיא
    מדובר בשני בחירות מס 1 ו 2 בדראפט שעשיות להזכיר כפלופים גדולים.
    אם ביזלי לא יצליח להשתקם במיאמי שיבקש מהסוכן חוזה באמסטרדם אסטרונאטוס , הבן אדם הוכיח שליטה גם במריחואנה וגם כאסטרונאוט
    נראה שילוב מתאים כמו כפפה , שיבק עוד יחזור לאמן שם .

  5. פוסט מס 15 שחוזר על עצמו…טוחנים מים….
    נאמר כבר הכל…באמת שמפתיע אותי שלברון לא נפצע..כמו מסי הסטרואידים עובדים מצוין

  6. העונה האמיתית תתחיל בפלייאוף.
    וזה אופרה אחרת לגמרי, כמו שראינו שנה שעברה.
    גם אם מיאמי תדרוס את הליגה בעונה הרגילה זה לא יגיד כלום.

    באינטנסיביות הזו של הפלייאוף הברגים משתחררים וכבר בשנה שעברה הספינה כמעט טבעה, אז למה שלא תטבע השנה כשהים סוער יותר ויש כמה ברגים חלודים ורופפים?

  7. האמת שמאז שאודן עבר למיאמי אני ממש רוצה שהם יצליחו אבל לצערי אינדיאנה נראת כמו קבוצה שיכולה וצריכה להעיף את ההיט, תעשה את המאצ' אפים ותבין למה אני מתכוון. ככה שאני חושב שבאופן אבסורדי מיאמי תלויה בעונה שתהיה לאודן, מיאמי לא תשרוד עוד סדרה נגד הפייסרס בלי ביג מן משמעותי.

  8. מנחם אתה מכין את כתב ההגנה
    כדי שתוכל להגיד בסוף העונה, אבל אמרתי
    החששות שלך מעודדים אותי
    אינדיאנה יפרקו אותם בכל מפגש השנה.

  9. דדי – זה אמא של ההימורים כי זה מה שיש למיאמי מול ההתחזקות במזרח (אינדי עם יותר ניסיון וגריינג'ר, דרק רוז, נטס). מיאמי לא הביאה שום חיזוק מוכח, לא הביאו איזה קמבי/מרטין/רג'י אוואנס/קיימן שיתנו קצת בשר או ריבאונד בטוחים בשביל שקלים מועטים אלא הלכו על שני שחקנים בחוזים שהם לא סיכון בפני עצמם, אפסייד אדיר כמעט בחינם, אבל נראה שהתלות בהצלחת ההימור גדולה. קיימן בשלושה מיליון לעונה (לדעתי לא ניצלו את המיד לבל אקספשן העונה) זה תרגיל שאם מיאמי היו עושים לדעתי האליפות הייתה הרבה יותר סגורה.

    מה שנותן למיאמי צ'אנס והיופי בהימורים שלהם זה העובדה שמספיק להם שרק שחקן אחד מחוץ לשלושה הגדולים יתפוצץ בשביל להבטיח ניצחון במשחק פלייאוף נגד כל קבוצה אחרת (יכולים לנצח גם לבד, אבל לא בביטחון) כך שגם אם זה קורה לצ'אלמרס/קול/אלן/באטייה/ביזלי/ג'ונס אחת ל-10 משחקים כל אחד בנפרד, זה 60% שזה יקרה לפחות לאחד מהם בערב נתון, וזה כבר סיכוי טוב מאד. אני לא יודע אם הוא בחוזה מובטח, אבל מייסון לדעתי יהיה בסגל הסופי וגם הוא יכול להופיע פתאום עם 4-5 שלשות ולגמור למיאמי משחק. זה היופי (או הגועל), זאת לא שאלה של כדורסל אלא של סטטיסטיקה.

    מנחם – אני לא מסכים שלא קרה להם שום דבר רע, וויד פצוע כרוני. צריך גם לזכור שלא קרה להם שום דבר טוב, אף שחקן של מיאמי לא הפתיע לטובה מהרגע שחתם שם (אולי קצת הבירדמן, אבל זה יותר התאמה לשיטה ולא יכולות מופלאות שהוא פתאום גילה) אלן נחלש, לואיס נעלם, קרי לא היה קיים, באטייה נראה העונה כאילו גמר את הסוס, ג'יימס ג'ונס קבור בסוף הספסל, אפילו בוש נראה חלש לעומת בוש של טורונטו וכאמור, וויד פצוע, הדבר היחיד שעקבי זה שלברון ג'יימס ממשיך להיות השחקן הטוב בליגה וגם זה לא הפתעה לטובה.

    כתבת גם שבמערב אין איום על מיאמי, אני נוטה להסכים, אלא אם יקרה משהו בלתי סביר – אנדרו בוגוט בריא לחלוטין.

  10. הימור גדול זה כשיש לך גם מה להפסיד.

    שני חוזי מינימום שלא מגבילים בשום צורה את האפשרות שלך להביא שחקנים נוספים, מה גם שאחד מהם כאמור בכלל לא חוזה מובטח (רק בינואר) – זה הדבר הכי רחוק מהימור גדול – זה מה שנקרא NO BRAINER. או בסנוקר – SHOT TO NOTHING.

    אין פה שום סיכון.

    אם אתה טוען שההימור הוא שלא הביאו אף אחד אחר – זה כשלעצמו ממש לא הופך את ההחתמות עצמן להימור גדול שיש בו איזה שהוא סיכון.
    זה עניין נפרד לגמרי.

  11. עלות השכר של מיאמי היתה גבוהה מדי כדי להביא עוד שחקן ב 3 מיליון דולר.
    במשכורות מינימום – שזה מה שהם החליטו שהם יכולים להוציא, הם לא יכלו להביא אף סנטר עדיף על אודן (מה גם שאנדרסון נכון לעכשיו הוא הסנטר הראשון מהספסל), או סמול פורוורד ששווה משהו ויסכים לחוזה לא מובטח כמו ביזלי.

    ומיאמי לגמרי תלויים בזה שאודן או ביזלי "יתפוצצו" (לא סתם יתנו תרומה מנימלית), אחרת אין שום סיבה הגיונית לחשוב שהם אפילו מנצחים את המזרח השנה.

    אז אם לך נראה שלהיות תלויים בזה – זה ה"יופי" שבעניין – לבריאות.

    נתראה בפלייאוף… 🙂

    1. ברנדון רוי הראה לנו איך נראה שחקן שחוזר מפרישה בגלל בעיות ברכיים. הועלתה פה בעבר דוגמת מקדייס (מקדייס, לעמת אודן, עבר גם מספר עונות ללא פציעות משמעותיות) כאפשרות שאם תתממש אז לא נראה לי שמישהו לא יכתיר את מיאמי כמועמדת כמעט בלעדית לתואר. אני נוטה יותר להאמין שנראה ממנו אולי 200 דקות העונה (למרות שלטובת הסיפור אני אשמח להתבדות).
      לא הייתי נסחף ואומר שבלעדיו לא הגיוני שהם מנצחים את המזרח (באופן שונה מהעונות האחרונות, קבוצה שתנצח את המזרח תהיה פייבוריטית לאליפות, כך שזאת לא הבחנה מהותית). זאת אלופת המזרח בשלוש השנים האחרונות, ללא שינויים מהותיים בסגל ועם השחקן הטוב בליגה, הסיכוי נמוך מבעונה שעברה אבל יש סיבות הגיוניות לרוב.

      ה"יופי" זה שלא תלויים בהתפוצצות שחקן בודד כי אספו במיאמי כמות אדירה של שחקנים שכל אחד מהם לא יציב ולא כוכב אבל יכול לתת פתאום 15-20 נקודות, ואז זה כבר לא התפוצצות חד פעמית, זה מבטיח שיהיה לך אחד כזה כמעט כל ערב, בנוסף לתרומה של השלישיה.

      1. אין חוקים לחזרה מפציעה – אודן עוד יכול להפציע.

        אבל בוא נגיד שאני לא בונה על זה.
        (או להיפך – בונה על זה שזה לא יקרה ברמה משמעותית…).

  12. לא נראה לי שביזלי יכול לתרום בפלייאוף במשחקים חשובים. הוא הרבה דברים אבל וינר גדול בנבא הוא לא. אודן -סיכוי קטן מאוד, אולי יוכל לתרום כמה דקות אבל הוא לא יהיה האקס פקטור. אבל צ'אלמרס יכול ונוריס קול יכול ובאטייה בטח יחזור בכושר משופר כי הוא מקצוען דלוקס. וגם כריס בוש יכול להשתפר. לגבי אינדיאנה…. לא יודע, היברט לא יציב ולא צפוי. הלוואי. תמיד קיים גם הסיכוי שלברון ייחנק… הוא לא היה רחוק מזה בשנה שעברה ורק אלילת המזל הייתה לצדו. ודרך אגב מנחם, אני דווקא חושב שהדברים שוייד עשה על ברך אחת דפוקה לגמרי בפלייאוף הם לא פחות ממדהימים. בניגוד לחברו הצ'וקר יש לוייד ביצים מפלדה.

  13. שחקן שקולע יותר נקודות מדקות ברבע האחרון במשחק 6 וברבע האחרון במשחק 7 הוא צ'וקר? תגיד, מתחשק לך גם לפעמים להסתמך על עובדות ונתונים או שאתה בקטע של לזרוק ססמאות לאוויר?
    אלילת המזל זו השלשה של אלן או העובדה שהוא בעצמו החזיר את הקבוצה מהקבר כדי שהשלשה הזו בכלל תשנה משהו?
    ד"א, אתה יודע שהוא השחקן עם ממוצע הנקודות הכי גבוה במשחקי הדחה בתולדות הליגה? (כן, כן, אפילו יותר ממייקל – אם כי ראוי לציין שהאחרון היה עם הגב לקיר בשנים שלפני השיא שלו).

  14. והספרס לא מעבר לשיא? ולברון לא ברח עד שנה שעברה מקליעות קלאצ' כמו שבורחים מהוריקן? מיאמי השיגו אליפות במזל, הם לא הרשימו וגם לברון לא.

  15. דרור צודק, לברון בכלל לא הרשים בפליאוף. האמת שיש מלא שחקנים שמובילים את הקבוצה שלהם בנקודות, אסיסטים, ריבאונדים וחטיפות בסדרת גמר (מול אינדיאנה בגמר המזרח הוא היה בנוסף לאלו החוסם המוביל).
    הוא גם בורח מזריקות קלאץ', בגלל זה הוא השחקן שקלע בממוצע הכי הרבה נקודות במצבי קלאץ' (פחות מ-5 דקות לסוף ופחות מחמש נקודות הפרש) בפלייאוף האחרון.
    http://stats.nba.com/leaguePlayerClutch.html?pageNo=1&rowsPerPage=25&SeasonType=Playoffs&sortField=PTS&sortOrder=DES

    בקיצור, לך לעשות בדיקת אינטואיציה.

  16. דוק אתה כותב נהדר ויש לך אחלה אתר שמעביר לי הרבה רגעי קקי משובחים

    אבל למה לפאקינג עזאזל אתה כבר חודשיים כל פוסט פותח בהתנצלות של פיסקה
    יאללה צא מזה שחרר
    זה סתם מעקב לי את הקקי

    סמיילי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט