דיון הופס: כמה נקודות ג'יימס הארדן היה קולע בשנות ה-90? / רועי ויינברג

בעקבות הריקוד האחרון היו לא מעט דיונים, גם כאן באתר וגם ברחבי האינטרנט, על השילוב של מייקל ג'ורדן בליגה של היום כקלע והדומיננטיות היחסית שהיינו רואים ממנו. בואו נדבר על הכיוון ההפוך: איך מלך הסלים הנוכחי של הליגה, ג'יימס הארדן, היה משתלב בליגה של הניינטיז?

היום הארדן קולע 34.4 נקודות למשחק, ירידה קלה מ-36.1 נקודות למשחק לפני שנה ו-30.4 לפני שנתיים. בשלושת השנים האלה בממוצע המזוקן עם 33.7 נקודות למשחק, 44.2% מהשדה ו-10.9 זריקות עונשין בערב. לצרכי הדיון נניח שהארדן לא נכנס לבעיית עבירות ומצליח לקבל כמות דקות משמעותית כשחקן חמישייה בליגה. כמה נקודות היו לו?

מצד אחד, ב-2017/18 קצב המשחק לא היה כל כך שונה משנות ה-90: 97.3 מהלכים במשחק, דומה לקצב המהלכים שהיה בשנות הטריפיט הראשון של ג'ורדן. הדירוג ההתקפי, כמות הנקודות שקבוצה קלעה בממוצע ל-100 מהלכים, היה דומה: 108.2 ב-1991/92, למשל, לעומת 108.6. ההבדל הגדול בין השנים נמצא בזריקות העונשין – מספר זריקות העונשין בשנים האחרונות יציב סביב 22 זריקות ל-100 מהלכים של קבוצה לעומת 28 בשנות התשעים.

לכאורה, זה עובד לטובת הארדן. סגנון המשחק מבוסס הבידודים היה נפוץ בשנות התשעים, תקופה בה ההגנה האזורית הייתה אסורה ולכן היה יותר קשה לראות שחקנים מגיעים "לעזור" בהגנה וראינו קבוצות עושות את המיטב בשביל לאפשר לשחקנים כמו מייקל ג'ורדן להגיע למצב של 1-על-1 מול שומר חלש יותר. למומחה בידודים כמו הארדן מדובר בגן עדן, גם אם היינו רואים אותו מתאים את המשחק לסטנדרטים של התקופה וזורק יותר זריקות ארוכות ל-2 נקודות משלשות, בדומה לשחקנים ששיחקו אז. הגנות חילופים לא היו קיימות בליגה והדאבל-טימז היו נדירים יחסית (וחוקיים רק מה-weak side). יחד עם העלייה בכמות שריקות העונשין, אפשר לדמיין מצב בו הארדן מגיע ל-40 נקודות למשחק בתקופה הזאת, במיוחד כשגארדים אחרים כמו קלייד דרקסלר ומיץ' ריצ'מונד קלעו כמויות נאות של נקודות משלהם.

מהצד השני, רוב זריקות העונשין באותה תקופה לא היו של גארדים. ג'ורדן בשנות האליפות לא זרק יותר מ-9 זריקות עונשין למשחק, וגארדים גדולים אחרים כמו גארי פייטון או קלייד דרקסלר לא היו קרובים לזה בשום שלב בקריירה. רוב זריקות העונשין היו של אנשים כמו קארל מלון (10 עונות בהן זרק 9 זריקות עונשין או יותר למשחק). המשחק היה יותר פיזי וכנראה הארדן לא היה זוכה לכמות השריקות הגבוהה לה הוא זוכה היום. באותה תקופה לא היה את חוק ההאנדצ'ק שאוסר מגע בשחקן בזמן שהוא עם הכדור והארדן נחשב לחזק במיוחד ביחס לשחקן חוץ ממוצע, אבל בתקופה ההיא היה מתמודד עם הגנה אחרת לגמרי. תוסיפו לזה את אי-קיומו של חוק שלוש השניות בהגנה שהיה מאפשר לשחקנים כמו דיקמבה מוטומבו ואלונזו מורנינג לחכות משחקים שלמים בתוך הצבע ואפשר גם לדמיין מצב בו הארדן מסתפק ב-15-20 נקודות לערב.

אז כמה נקודות למשחק, בערך, הארדן היה קולע ב-1992/93 או 1997/98?

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. נראה לי שהיה יורד קצת מהממוצע שלו.
    עולה קצת ב% קליעה בגלל חוסר עזרה בהגנה, יורד בכמות בגלל שכל כניסה לסל הייתה כואבת לו …
    יורד קצת בעונשין ועולה קצת בשלשות. (בגלל השינויים בהגנה)
    סה"כ כ 25-28 נק'

  2. היה קולע 50 נקודות בשינה ומוכרז G.O.A.T אותו דבר קרי דוראנט … הארדן מול ההגנות האיטיות והמטומטות של שנות ה90, מדובר על אחד משחקני הבידודים הטובים בהיסטוריה אם לא הטוב מכולם

    1. כמה שאלות
      .
      איך יקלע פי 1.5 מג'ורדן ה-GOAT? (שעד כמה שידוע לי השיג את זה במאמץ ולא מתוך שינה)
      .
      לא אמרת שהכל היום קרקס ואין הגנות וסילבר השמאלן הרס את הליגה עם החוקים לטובת ההתקפה והארדן רק מקבל שריקות אוויר ופעם היו נותנים להרביץ?

      1. כן אבל אפילו הנכדה שלו הייתה קולעת 20 נקודות מול ההגנות של שנות ה-90. אלא אם הוא היה המאמן והג'נרל מנג'ר.

      2. אני אמרתי שאין הגנות , אני אמרתי שהחוקים מסרסים אותם עדיין הן פי 10 יותר חכמות מהירות ומתרומות מהגנות של שנות ה80,90
        ההגנות של היום הרבה יותר טובות, כן סילבר נתן העדפה ברורה לחלוטין, אבל השחקנים של היום עדיין יותר טובים בהרבה ממה שהיה בשנות ה90 (70 אחוז נגרים) זוהי אבולתיה , אז אתה שם את אחד הסקוררים הטובים בהיסטוריה שהוא שיא האבולוציה מול הגנה של 30 שנה קודם והיה טווח והשפלה, הרמה עלתה פלאים.

          1. כי זה אבולציה אני לא מטומטם, העתיד תמיד טוב מעבר , והיום הדור הרבה יותר מפותחים בהכל, השתרעו בצורה דרמאטית מאז שנות ה90 בכל התחומים (כן גם בכדורסל) זה אבולציה , השחקנים היום הרבה אבל הרבה יותר טובים, חכמים טכניים קליעה כושר, כדרור, אתלטיות רפואה תזונה … אני לא יכול לחשוב על פרמטר שהשחקנים של פעם מתעלים על היום, אז לשים עילוי התקפי כמו הארדן מות הגנות הרבה יותר איטיות וטיפשות וזה היה גמור. אני תמיד הצהרתי בבירור שנבחרת של היום הייתה מפרקת בבלואטים את נבחרת החלום כיוון שזה אבולציה

            1. i rest my case

            1. כן, עוד באירופה…

            2. לא הבנתי מה ניסית להוכיח? ואם הצלחת כל הכבוד , ילד גדול אתה רוצה סוכרייה ?

            3. מישהו רגיש היום?

            4. לא צריך להכניס לך מילים לפה, אתה חוזר עליהן בכל פוסט. בכל מקרה נגיד שהכנסתי לך מילים לפה עדיין לא ענית על מה ששאלתי

  3. לשאלתך – לא יודע, אבל מסכים שהוא היה נחשב צלף אז, ממש כמו היום. אבל – אני מרשה לעצמי להוסיף שאלה – האם היה רק צלף או שהיה מגיע להישגים קבוצתיים? האם היה סוג של אלכס אינגליש? אדריאן דנטלי? או שהיה סוג של מייקל או אייזיאה? ובגלל ההגנה, אני לא חושב שגורלו היה שונה אז.

      1. משקפיים דחוף. הוא השומר הכי גרוע בליגה באחד על אחד מקפיצים רצים ומשאירים לו אבק. אולי הוא שומר בידודים טוב על צנדלר פרסונס, דיאנדרה גורדן וכאלה, זה יכול להיות

          1. מככבים איפה באפקטיבי? טריי שומר טוב מהארדן ובראדלי ביל ליד הארדן זה קאווי בהגנה. אבל ככה זה שמסתכלים על כל מיני מספרים תיאורטיים שלא קשורים לכלום לעומת שרואים את הביזיונות במשחק האמיתי…

            1. טריי הוא השומר הגרוע בליגה גם בראדלי שומר נוראי, וגם הארדן, בכל מקרה טרי והארדן בשנות ה90 וקולעים 50 כל ערב בשינה .

            2. שמעון,
              לצפות בהיי לייטס זה לא נחשב.
              .
              אין לי ספק שצפיתי השנה בהרבה יותר משחקים מלאים ממך,
              כך שאתה יכול להמשיך לקשקש על "מספרים תאורטיים" כאוות נפשך (אחוז אפקטיבי, דרך אגב, זה לא מספר תאורטי…)
              אבל בסופו של יום, מי שצפה בכדורסל העונה (משחקי כדורסל, שמעון. לא היי לייטס), יודע –
              יש מעט מאוד שחקנים ב-NBA שמגנים פחות טוב מיאנג. הארדן הוא לא אחד מהם.
              .

            3. זה לא הופך את הארדן למגן טוב הארדן עדיין מגן נוראי , פשוט טרי הוא המגן הגרוע בליגה, אבל ההתקפה שלו מפצה בעשרות מונים על ההגנה בדומה לקרי

        1. קולעים נגדו ב-45% אפקטיבי בבידודים, בדיוק באמצע הליגה (שנה שעברה היה גבוה יותר עם 40% כשהולכים נגדו להרבה iso). טיעון יותר טוב מ"ראיתי אותו נרדם בהגנה בשאקטין א פול"

  4. בהתקפה היה קטלני לא פחות מאשר היום, כי הוא באמת גם חזק פיזית וגם אלוף באחד על אחד. אבל הגריעות שלו בהגנה הייתה בולטת יותר אפילו מאשר היום.

  5. להיות סקורר חסר מצפון וחסר מושג בהגנה, שלא מוביל לכלום היה בשנות ה 70 80 את וורלד בי פרי שכמו הרדן לא יכול היה לשמור על דלת השירותים..בשנות ה90 הוא היה נשלח לcba או לליגה האלבנית

  6. אני מאמין שהיה קולע אותו מספר נקודות, אולי אפילו יותר. הוא אחד המתקיפים והסקוררים המוכשרים בליגה התקפית מאוד, אבל עם הגנות חכמות. בשנות התשעים הוא היה משתלב נהדר, גם בגלל שהוא שחקן שמתבסס על משחק איטי כמודל שלו, ולדעתי בגלל שההגנות היו פחות מתוחכמות, או פשוט אסורות, היה יכול לקלוע יותר, לאבד פחות ולהיות מוערך יותר בעיניי הצופים ולא להיות מוגדר כפלופר או שחקן תיאטרון.

    1. איך בדיוק איסור ההגנה האיזורית היה אמור להשפיע עליו. אם כבר יש משהו שאמור להשפיע עליו זה שהיה עדיין מותר לעשות הנדצ'קינג. מה שאומר שהוא היה עודה עוד יותר פלופים.

  7. הארדן עדיין היה סופרסטאר אבל לדעתי לא היה עושה את מה שהוא עושה עכשיו ברגע שאפשר לשים עליו ידיים הוא לא אותו שחקן היום שומרים עליו עם ילדים באוויר שלב וחלילה לא ישרקו לו פאול וילך לעונשין
    הריווח שיש לו עכשיו שהוא מוקף בקלעים לא היה קיים אז אז אסיסטים גם היו יורדים
    ריבאונדים לא היה חילופים אוטומטים אז הרדן היה שומר למעלה והגבוהים ולא היו נותנים לו לקחת את הכדור החוזר במקומם
    הייתי שמח לראות את זה קורה כי לראות אותו ממש מגעיל אותי ואני מאמין שהוא שחקן טוב והייתי רוצה לראות אותו בלי ההתבכינויות שלו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט