בובי פישר. הגדול מכולם (!?!?) / שחר אלוני

בובי פישר נגד בוריס ספסקי, אליפות העולם, 1972

*************

הקדמה של מנחם לס:

מה זה גאון? ממש גאון, כמו בובי פישר? את ההגדרה הטובה ביותר מצאתי כאן:

Genius is a form of tunnel vision and leaves little room for contact with common sense

גון ברודי, כתב הניו-יורקר, הוא שהגדיר את ההגדרה הנפלאה הזאת על בובי פישר, אחרי הצגת הבכורה של הסרט "PAWN SACRIFICE" על חייו של הגאון. האם היה גם חולה-נפש? זוהי שאלה שעד היום אין לה תשובה חד-משדמעית!

*************

כותב המאמר הוא שחר אלוני מתל-אביב, 45, מורה, כלכלן בבית תוכנה, ותלמיד לפילוסופיה באקרופוליס החדש


בובי פישר – האלוף הגדול מכולם


נתחיל מהסוף: המלחמה הקרה בין המעצמות, ארה"ב וברה"מ 1972, ארוע ספורט אחד מנקז אליו תשומת לב עולמית חסרת תקדים. דו קרב לאליפות העולם בשחמט נערך ברייקיאוויק בירת איסלנד, לאחר שמספר פעמים עמד בפני ביטול. מצד אחד אלוף העולם המכהן, הרוסי (אם כי טכנית יליד פינלנד ויהודי מצד אביו) – בוריס ספאסקי – אחד המוכשרים אי פעם ששיחקו את המשחק, וממשיך השושלת של כ 40 שנות כהונה רוסית על כס אלוף העולם בשחמט.


מהעבר השני, האמריקאי (ויהודי כשר משני הצדדים, אך מתנגד ליהדות ולאמונה היהודית) בובי (רוברט) פישר. גאון בלתי יציב שמייצג אומת ספורט שהשחמט בדרך כלל לא היה בראש מעייניה. העולם כולו מתבונן, תהפוכות פוליטיות וארגוניות רבות התרחשו כדי שהדו קרב (שאמור להערך בכל 3 שנים) בכלל יתקיים. מי יזכה בתואר הנכסף ששייך לבירת השחמט העולמית – מוסקבה ? בעוד מספר שבועות נדע.

בובי פישר נולד בשנת 43 בעיצומה של מלחמת העולם השניה, ככל הנראה מחוץ לנישואין, להורים יהודיים- קומוניסטיים – שלא חיו יחד, כאשר גם אביו הרשמי לא הכירו שכן לא קיבל ויזה לארה"ב. בגיל צעיר למדי (16) גם אימו התרחקה ואז עזבה אותו וועברה לאנגליה, וזאת בשל מחאתו על התערבות יתר מצידה בקריירה שלו.


כבר בגיל 14 דרך כוכבו של פישר כאשר זכה בגיל צעיר זה באליפות ארצות הברית ! (גם באליפות הנוער, באליפות הפתוחה, ובאליפות ארה"ב לבוגרים),  תוך שהוא מנצח בסגנון מרהיב – ובקלות יתר – מספר רבי אמנים מפורסמים. אחד ממשחקיו אף כונה אז "משחק המאה", וגרם לשינוי בתיאורית הפתיחות לאחר שפישר במשחקו הראה שהסתעפות מסוימת שנחשבה באינציקלופדיה לשוויונית הפכה ל"טבח" של השחור כנגד הלבן.


הוא הכריז אז שיהיה אלוף העולם לפני שימלאו לו 20.

בובי פישר בן ה-10 נגד 50 אומני שחמט

אלוף עולם חדש!

נראה נורמלי לחלוטין. אבל מה מתרחש בתוך המוח?
פישר נגד קסטרו בהבאנה…


פישר, שזמן קצר אחרי חי בנפרד מהוריו, נטש את בית הספר בטענה המעט מגלומנית ש "הורי ומורי אינם מוכשרים ולא יכולים לקדם את קריירת השחמט שלי ולכן אין להם מקום בחיי".

כבר בגיל 17 השתתף פישר במספר תחרויות בינ"ל חזקות ובאחת מהן סיים במקום ראשון משותף ביחד עם….בוריס ספאסקי (שהיה אז בן 20). ומשם זרם בטבעיות לייצג את ארה"ב בלוח הראשון באולימפיאדה בה שיחק מול הצמרת העולמית בהצלחה יפה.


כבר בשלב זה עבר פישר מספר אפיזודות פסיכופטיות בשל התנהגויות חריגות שונות שטובלו באמירות מרחיקות לכת בעיקר נגד יהודים, נשים, הממסד האמריקאי, הקומוניזם, ובריה"מ.


בהיותו בן 19 השתתף פישר בתחרות המועמדים (שהזוכה בה מעפיל לדו קרב מול אלוף העולם) אולם לא הצליח בה ולאחר מכן טען שהמשתתפים הרוסים הרבים עשו קנוניה נגדו (האריכו את המשחקים מולו כדי להתישו) והוא אף פרש בשל כך לשנתיים ממשחק תחרותי ונעלם (ברבות השנים התברר שהיתה אמת מסויימת לטענותיו).


הדפוס הזה חזר אצלו מספר פעמים לאורך שנות ה 60 בהם היה חוזר מפרישות לצמרת העולמית הגבוהה רק כדי לפרוש שוב למספר שנים בשל מחלוקות עם מארגני תחרויות שלא הסכימו לתנאים שונים ומשונים שהציב. במשך כל תקופה זו נחשב פישר לאחד הבכירים בעולם אך לא היה ממש בטופ בגלל חוסר האמינות שלו להופעות באליפויות, ובסדר העולמי של השחמט.

תור הזהב היה בשנים 1970-72.


בשנת 70 חזר שוב פישר מאחת מפרישותיו ונהנה גם מצ'ופר שהכניס אותו לתחרויות הסינון בסבב העולמי למרות שטכנית לא היה זכאי להשתתף בהן. בתקופה זו הוא הראה לעולם את אחת מתקופות הזוהר של שחקן בכל הזמנים, ורבים מחשיבים את השנתיים הללו לשיא השחמט הגבוה ביותר ששחקן כלשהוא הגיע אליו אי פעם. הוא הביס במהירות – ובהפרשים היסטוריים – כל שחקן שעמד מולו בכל תחרות ובשלב מסוים השיג 20 נצחונות רצופים מול שחקני צמרת עולמית (כאשר אז, וגם היום, נדיר להשיג אפילו 3 או 4 כאלה).

את השחקן השני השני בטיבו במערב – הדני בנט לרסן – הוא ניצח 6- 0 בדו קרב. ואת אלוף העולם לשעבר פטרוסיאן הביס בהפרש דומה למדי וזאת כדי לעלות לדו קרב הנכסף ב 1972 מול אלוף העולם המכהן, בוריס ספאסקי.


פישר הבלתי יציב ראה מולו את הארץ המובטחת אך ביטל בטוענות שונות את השתתפותו בדו קרב מספר פעמים, כאשר בכל פעם הוא מציב תנאים אבסורדיים למארגנים שהשתדלו לעמוד בכל תנאיו. סייע לכך גם נדבן פרטי שתמך כלכלית בהקמת התנאים מרחיקי הלכת שפישר דרש לקראת משחקיו באיסלנד מול האלוף הרוסי הגדול, שנתמך על ידי הממסד הסובייטי וצוות האימון שלו שכלל 3-4 אלופי עולם לשעבר, בעוד שפישר התאמן פחות או יותר לבדו – או נכון יותר – לא התאמן בכלל.


השגיו הפנומנליים של פישר גרמו לכך שמד הכושר שלו היה גבוה בהרבה משל ספאסקי בפתיחת הדו קרב שריתק אליו כמות עצומה של צופים בכל רחבי העולם (בעידן ללא אינטרנט). אנשים שלא התעניינו בשחמט לפני כן היו רואים משחקים של 6 שעות בשידור חי או בשידור חוזר כשפרשנים עושים כמיטב יכולתם להסביר מה בדיוק קורה.

בובי פישר ואימו, שעזבה אותו בגיל 16 והיגרה ללונדון


במשחק הראשון בדו קרב הפסיד פישר ולאחר מכן טען כי רעשי המצלמות באולם הפריעו לו ולכן גם לא הגיע למשחק השני וקיבל הפסד טכני. באופן מעניין – אבל לא יאומן – שיתפו הרוסים פעולה עם גחמותיו והסכימו להעביר את הדו קרב לחדר קטן במרתף בו הרגיש פישר יותר בנוח. לאחר שנקלע לפיגור של 2-0 חזר פישר לעצמו וניצח בסופו של דבר (ב 19 המשחקים הנותרים ניצח 7 סיים 11 בתיקו והפסיד אחד בלבד). בגיל 29 הגשים פישר את חלומו והיה לאלוף עולם.



לאחר מכן פרש לחלוטין ממשחק לאחר שלא התייצב להגן על תוארו ב 1975 (מול קרפוב) בטוענות טכניות שונות שכללו דרישות חריגות יותר ויותר מהמארגנים. פישר הפך למעשה לסוג של אגדה בעולם השחמט כאשר איש לא ידע אם ומתי יחזור מהפרישה. אני זוכר כילד בשנות ה 80 שהסיכוי שפישר יחזור היה אחד הדברים היותר מרגשים בשמי השחמט העולמי (ואנחנו מדברים על התקופה של קספרוב וקרפוב).


קספרוב עצמו הציע פעם לפישר דו קרב בינהם, ולמרבה ההפתעה פישר הסכים אך התנה זאת בכך שהכלים בפתיחה יסודרו בשתי השורות המסורתיות אך באופן רנדומלי, שכן היה לו פער של שנים בנושא תאורית פתיחות שלא יכול היה לסגור. קספרוב סירב ופישר המציא את משחק השחמט 960 (שנקרא גם פישר ראנדום) שעד היום יש בו אליפויות עולם בהשתתפות שחקני צמרת עולמית.


הו לו עוד כמה המצאות שנשמרו עד היום, כמו הענקת תוספת זמן של כמה שניות בכל מהלך במקום קבועי זמן סטטיים, והוא אף חזר והבליח לדו קרב ראווה חד פעמי בשנת 1992 מול ספאסקי המבוגר. הוא ניצח והראה יכולת גבוהה – בלתי מובנת כלל אחרי שנים ללא משחק רציני – שרק העמיקה את השאלה מה היה קורה אם לא היה פורש ומתחרה בקרפוב וקספרוב.

בסגנונו הרגיל פישר בחר לערוך את הדו קרב של 92 דווקא בבלגרד המוחרמת על ידי האמריקאים ובכך הפך למבוקש בארה"ב ונאלץ לבקש מקלט מדיני בארגנטינה ולאחר מכן ב….איסלנד, שם מת בגיל 64 ונקבר לבקשתו כקתולי.


הוא היה גם חדשן בנושא פתיחות בשחמט ואת אחת הפתיחות שגילה והרחיב (ספרדית הסתעפות החילופין)  אימצתי כילד בשנות ה 80 ואני משחק אותה עד היום במסגרות שונות.

בובי פישר בן ה-64, כמה ימים לפני שהלך לעולמו!










מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 50 תגובות

    1. שחר אלוני

      21 מאי 2020 11:24:17

      הפיק שלו באמת היה קצר, זה דומה להשוואה בין דיוקוביץ שהיה לו פיק הסטורי סביב 2011 ( זכה כמעט בכל תחרות לאורך שנה וחצי),לעומת פדרר שהיה בטופ יותר זמן

    2. שחר אלוני

      21 מאי 2020 11:25:27

      עם קרפוב הוא יכול היה להתמודד מבחינת גיל לפחות עד סוף שנות ה 70. עם קספרוב יש לו הפרש של 18 שנה בגיל אז כנראה היה מצקשה להתמודד איתו ישירות בגלל שהיה מבוגר מדי

    1. שחר אלוני

      21 מאי 2020 11:27:01

      הפיק שלו ב 70-72 היה הסטורי. כשעושים משאלים בקרב רבי אמנים הוא זוכה לתמיכה כגדול מכולם עוד יותר מאשר בציבור הכללי

        1. שחר אלוני

          21 מאי 2020 20:05:12

          מסכים,
          היחיד שהראה יכולות נקודתיות כאלה הוא האלוף הנוכחי קרלסן בתחרויות בקצב בליץ (5 דקות למשחק). בשנה שעברה היו לו כמה תחרויות שהוא פשוט ניצח כמעט כל משחק מול הצמרת העולמית, אבל בקצב מלא לא חושב שזה קרה חוץ מפישר.
          אגב, בתקופתו לא היו הרבה תחרויות בליץ אבל היתה אחת מפורסמת שהוא השתתף בה וזכה בהפרש גדול (בתחרות השתתפו מספר אלופי עולם לשעבר)

        1. Ljos

          21 מאי 2020 22:46:52

          תראה, למרות שתמיד היה לי עניין במשחק, אף פעם לא הייתי מגניב מספיק כדי שיזמינו אותי לאחד.
          ככה שהמידע שלי בנושא הוא הרבה יותר מקריאה מאשר מעשי.
          ממה שאני יכול להגיד, חוכמה זה לדעת שאיפשהו באינטרנט בכל רגע נתון יש לפחות שני אנשים שמתווכחים מה ההבדל ביניהם. תבונה זה לדעת לא להתחיל ויכוח כזה כאן.

          2. חגי "התותח" ניסני

            22 מאי 2020 02:38:45

            גדול.
            מניסיון מה שצריך לעשות זה להסתכל ימינה ושמאלה, ולראות את כל אלו שלא הזמינו אותם ואז להקים חבורת משחק חדשה. בשלב כלשהו החבורה תתפרק ואז יסתבר שהם הקימו חבורה חדשה בלי לידע.

  4. אמנון

    21 מאי 2020 12:25:27

    למשחקים בין פישר לספסקי היה גם היבט פוליטי בולט. המאבק בין ברה"מ לארה"ב בתקופה של התחלת ההפשרה בין הגושים (דטאנט). גם הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקאי דאז שהיה חובב שחמט היה מעורב במידה מסוימת.
    .
    המשחקים עצמם עוררו עניין עצום ברחבי העולם וגם בישראל ניתן להם סיקור נרחב בכל העיתונים. אני זוכר שהיינו משחזרים את המשחקים יום אחרי סיומם ומנסים לנתח אותם.
    .
    התפרסמו בעברית שני ספרים ראויים בנושא:
    שאול הון-הקרב על הכתר – הדו-קרב בין בובי פישר לבוריס ספאסקי, 1972
    בספר הזה יש את כל הקרבות עם פרשנות של אחד ממייסדי ענף השחמט הישראלי.
    https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=239965
    .
    דיוויד אדמונדס וג'ון איידינאו ונקרא 'בובי פישר יוצא לקרב'
    זה ספר שמתאר את הדו-קרב. האווירה. האנשים. חייו של פישר ועוד.
    .
    כמו כן, ראוי לציון ספרו המשובח של פרנק בריידי:
    Endgame: Bobby Fischer's Remarkable Rise and Fall – from America's Brightest Prodigy to the Edge of Madness
    https://www.amazon.com/Endgame-Fischers-Remarkable-Americas-Brightest/dp/0307463915/ref=sr_1_2?s=books&ie=UTF8&qid=1328218432&sr=1-2#_

    1. שחר אלוני

      21 מאי 2020 12:55:31

      מעניין תודה
      לפישר היה במובן מסוים קשר טוב לישראל
      הוא חזר מאחת מפרישותיו דווקא לתחרות שח קיט נתניה 🙂 וזכה בה כמובן. הכרתי פעם אנשים ששיחקו מולו בתחרות ואף אירחו והלינו אותו בבית

    2. שחר אלוני

      21 מאי 2020 12:56:48

      פישר גם פרסם ספרים שאחד מהם נקרא 60 משחקי הגדולים בו הוא מנתח משחקים שלו. בשנים האחרונות העלו את הניתוחים האלה על מחשב וראו שהם מאד מדויקים

  5. מנחם לס

    21 מאי 2020 13:54:29

    זה שהוא גדל להורים קיצונים שמאלנים – קומוניסטים באמריקה של אז וגם יהודים – רק הוסיף לטרוף בראשו. חבל. הוא היה צעיר נאה, גבוה, ממש מין שחקן הוליווד שהפך ל-RECLUSE כבר בגיל צעיר.

    1. שחר אלוני

      21 מאי 2020 14:04:00

      כן, הוא נבחר לפחות פעם אחת לספורטאי השנה או תמונת השער של ספורטס אילוסטרייטד ואני לא בטוח שהוא מינף את זה אפילו לחוזה פרסום משמעותי כלשהו.
      הרקע שלו עם ההעדרות של הוריו בילדותו בטח לא עזר למצבו

  6. מנחם לס

    21 מאי 2020 13:54:48

    וזה שהוא גדל להורים קיצונים שמאלנים – קומוניסטים באמריקה של אז וגם יהודים – רק הוסיף לטרוף בראשו. חבל. הוא היה צעיר נאה, גבוה, ממש מין שחקן הוליווד שהפך ל-RECLUSE כבר בגיל צעיר.

  7. אור

    21 מאי 2020 17:24:12

    תודה שחר
    .
    לא לגמרי קשור אבל למי שזה מעניין אותו יש בנטפליקס סרט טוב מאוד בשם the coldest game שמשלב בין דו-קרב שחמט, המלחמה הקרה ועלילת ריגול.

    1. שחר אלוני

      21 מאי 2020 17:30:52

      תודה אור
      היו כמה סרטים טובים על שחמט
      פרש – fresh, סרט אמריקאי
      הפרש השחור – ניוזילנד
      וכמובן queen of katwa, שהיה בקולנועים לפני שנתיים שלוש
      היו גם כמה טובים על פישר

  9. eyal

    21 מאי 2020 18:47:48

    לא גדול ולא מכולם. יש הרבה מאמרים (בעיקר של חברה מארצות הברית) שטוענים שהייה מתמודד בהצלחה מול קרפוב אך אילו רק ספקולציות. במציאות פיק קצר משמעותית משל אלופים כמו קרםוב קסםרוב בוטביניק לאסקר ועוד..

    1. eyal

      21 מאי 2020 18:48:35

      לא גדול ולא מכולם. יש הרבה מאמרים (בעיקר של חברה מארצות הברית) שטוענים שהייה מתמודד בהצלחה מול קרפוב אך אילו רק ספקולציות. במציאות פיק קצר משמעותית משל אלופים כמו קרפוב קספרוב בוטביניק לאסקר ועוד

    2. שחר אלוני

      21 מאי 2020 20:09:28

      ברור שהפיק היה קצר, נראה שהפיק היה הכי גבוה, השאלה איזה קריטריון לוקחים בקטע הזה.
      אף פעם אין הסכמה על השוואות כאלה בהסטוריה.
      אגב, אחד הקריטריונים הוא להשוות משחקים של האלופים עם המלצות מחשב על בכל העמדות שהיו במשחקים.
      בודקים למי יש אחוז הכי גבוה של מהלכים שהמחשב ממליץ עליהם.
      מי שיוצא ראשון בבדיקות כאלה הוא האלוף הקובני קפבלנקה משנות ה 20

  14. אבי טרכטמן

    23 מאי 2020 03:54:26

    מעניין שמי ששיחק אותו בסרט היה טובי מגווייר. ואם פישר הוא הבן זונה הכי גדול ששיחק את המשחק, נדמה לי שמגווייר הנ"ל הוא שחקן הקולנוע הכי מניאק בהיסטוריה. לפרטים צפו ב Molly's game
    היום אף אחד לא נותן לו הזדמנות

  17. אהרון שדה

    24 מאי 2020 01:31:09

    שחר תודה .
    יש כמה סיפורי שחמט מעניינים אך אין ספק שפישר המעניין שבהם .
    פתחת אגב כך צוער לעוד משהו שרלוונטי במיוחד בכדורגל והוא שאלת הקריטריון לטוב מכולם .

    ובסוף הכל עניין של הגדרה .
    בכדורגל למשל אם תשאל מי היה הגדול בכל הזמנים
    אז בנבחרות ובייחוד בגביעי העולם התשובה כנראה פלה עם 3 כאלו והכי חשוב פער 12 שנה בין הראשון לאחרון .

    אבל אם מחפשים שחקן שהפייק שלו הכי גדול בעיני זה ללא ספק דייגו 86 בטורניר גביע העולם במקסיקו.
    ובכלל דייגו של 86-90 רק מה הפייק קטן יחסית של 4 שנים .
    ( כאשר מתחרה גדול לו הוא רונאלדו הברזילאי אך שיא של עונה 2 בברצלונה ואז אינטר ).

    אבל אם מחפשים את השחקנים לא בשיא הכי גבוה אלא קריירה הכי גדולה לאורך כל הקריירה אזי מבחינתי מסי מנצח ללא תחרות למעט מתחרה אחד…ושמו רונאלדו זה הפורטוגלי.

    כנ"ל בשחמט בפייק + העניין פישר.
    ביציבות ובהתמדה היו כמה לפניו, ( אחרון שבהם קספרוב ).

    1. שחר אלוני

      24 מאי 2020 11:41:42

      מסכים לכל ההשוואות
      מרדונה זה פיק, רונאלדו הברזילאי גם פיק אבל כולל מונדיאל 98 ו 2002.
      פלה ומסי ורונאלדו בתחרות
      הייתי מדרג את פלה ומסי ראשונים קשה לבחור.
      אייברסןן גם פיק במידה מסוימת.
      בשחמט הפיק זה כנראה פישר ואז טל. ולפי קריירה בכללותה :
      אחרי המלחמה קספרוב קרפוב וקרלסן בסדר לא מחייב. לפני המלחמה : לסקר קפבלנקה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט