*************

הקדמה של מנחם לס:

מה זה גאון? ממש גאון, כמו בובי פישר? את ההגדרה הטובה ביותר מצאתי כאן:

Genius is a form of tunnel vision and leaves little room for contact with common sense

גון ברודי, כתב הניו-יורקר, הוא שהגדיר את ההגדרה הנפלאה הזאת על בובי פישר, אחרי הצגת הבכורה של הסרט "PAWN SACRIFICE" על חייו של הגאון. האם היה גם חולה-נפש? זוהי שאלה שעד היום אין לה תשובה חד-משדמעית!

*************

כותב המאמר הוא שחר אלוני מתל-אביב, 45, מורה, כלכלן בבית תוכנה, ותלמיד לפילוסופיה באקרופוליס החדש

בובי פישר – האלוף הגדול מכולם

נתחיל מהסוף: המלחמה הקרה בין המעצמות, ארה"ב וברה"מ 1972, ארוע ספורט אחד מנקז אליו תשומת לב עולמית חסרת תקדים. דו קרב לאליפות העולם בשחמט נערך ברייקיאוויק בירת איסלנד, לאחר שמספר פעמים עמד בפני ביטול. מצד אחד אלוף העולם המכהן, הרוסי (אם כי טכנית יליד פינלנד ויהודי מצד אביו) – בוריס ספאסקי – אחד המוכשרים אי פעם ששיחקו את המשחק, וממשיך השושלת של כ 40 שנות כהונה רוסית על כס אלוף העולם בשחמט.

מהעבר השני, האמריקאי (ויהודי כשר משני הצדדים, אך מתנגד ליהדות ולאמונה היהודית) בובי (רוברט) פישר. גאון בלתי יציב שמייצג אומת ספורט שהשחמט בדרך כלל לא היה בראש מעייניה. העולם כולו מתבונן, תהפוכות פוליטיות וארגוניות רבות התרחשו כדי שהדו קרב (שאמור להערך בכל 3 שנים) בכלל יתקיים. מי יזכה בתואר הנכסף ששייך לבירת השחמט העולמית – מוסקבה ? בעוד מספר שבועות נדע.

בובי פישר נולד בשנת 43 בעיצומה של מלחמת העולם השניה, ככל הנראה מחוץ לנישואין, להורים יהודיים- קומוניסטיים – שלא חיו יחד, כאשר גם אביו הרשמי לא הכירו שכן לא קיבל ויזה לארה"ב. בגיל צעיר למדי (16) גם אימו התרחקה ואז עזבה אותו וועברה לאנגליה, וזאת בשל מחאתו על התערבות יתר מצידה בקריירה שלו.

כבר בגיל 14 דרך כוכבו של פישר כאשר זכה בגיל צעיר זה באליפות ארצות הברית ! (גם באליפות הנוער, באליפות הפתוחה, ובאליפות ארה"ב לבוגרים),  תוך שהוא מנצח בסגנון מרהיב – ובקלות יתר – מספר רבי אמנים מפורסמים. אחד ממשחקיו אף כונה אז "משחק המאה", וגרם לשינוי בתיאורית הפתיחות לאחר שפישר במשחקו הראה שהסתעפות מסוימת שנחשבה באינציקלופדיה לשוויונית הפכה ל"טבח" של השחור כנגד הלבן.

הוא הכריז אז שיהיה אלוף העולם לפני שימלאו לו 20.

אלוף עולם חדש!

פישר, שזמן קצר אחרי חי בנפרד מהוריו, נטש את בית הספר בטענה המעט מגלומנית ש "הורי ומורי אינם מוכשרים ולא יכולים לקדם את קריירת השחמט שלי ולכן אין להם מקום בחיי".

כבר בגיל 17 השתתף פישר במספר תחרויות בינ"ל חזקות ובאחת מהן סיים במקום ראשון משותף ביחד עם….בוריס ספאסקי (שהיה אז בן 20). ומשם זרם בטבעיות לייצג את ארה"ב בלוח הראשון באולימפיאדה בה שיחק מול הצמרת העולמית בהצלחה יפה.

כבר בשלב זה עבר פישר מספר אפיזודות פסיכופטיות בשל התנהגויות חריגות שונות שטובלו באמירות מרחיקות לכת בעיקר נגד יהודים, נשים, הממסד האמריקאי, הקומוניזם, ובריה"מ.

בהיותו בן 19 השתתף פישר בתחרות המועמדים (שהזוכה בה מעפיל לדו קרב מול אלוף העולם) אולם לא הצליח בה ולאחר מכן טען שהמשתתפים הרוסים הרבים עשו קנוניה נגדו (האריכו את המשחקים מולו כדי להתישו) והוא אף פרש בשל כך לשנתיים ממשחק תחרותי ונעלם (ברבות השנים התברר שהיתה אמת מסויימת לטענותיו).

הדפוס הזה חזר אצלו מספר פעמים לאורך שנות ה 60 בהם היה חוזר מפרישות לצמרת העולמית הגבוהה רק כדי לפרוש שוב למספר שנים בשל מחלוקות עם מארגני תחרויות שלא הסכימו לתנאים שונים ומשונים שהציב. במשך כל תקופה זו נחשב פישר לאחד הבכירים בעולם אך לא היה ממש בטופ בגלל חוסר האמינות שלו להופעות באליפויות, ובסדר העולמי של השחמט.

תור הזהב היה בשנים 1970-72.

בשנת 70 חזר שוב פישר מאחת מפרישותיו ונהנה גם מצ'ופר שהכניס אותו לתחרויות הסינון בסבב העולמי למרות שטכנית לא היה זכאי להשתתף בהן. בתקופה זו הוא הראה לעולם את אחת מתקופות הזוהר של שחקן בכל הזמנים, ורבים מחשיבים את השנתיים הללו לשיא השחמט הגבוה ביותר ששחקן כלשהוא הגיע אליו אי פעם. הוא הביס במהירות – ובהפרשים היסטוריים – כל שחקן שעמד מולו בכל תחרות ובשלב מסוים השיג 20 נצחונות רצופים מול שחקני צמרת עולמית (כאשר אז, וגם היום, נדיר להשיג אפילו 3 או 4 כאלה).

את השחקן השני השני בטיבו במערב – הדני בנט לרסן – הוא ניצח 6- 0 בדו קרב. ואת אלוף העולם לשעבר פטרוסיאן הביס בהפרש דומה למדי וזאת כדי לעלות לדו קרב הנכסף ב 1972 מול אלוף העולם המכהן, בוריס ספאסקי.

פישר הבלתי יציב ראה מולו את הארץ המובטחת אך ביטל בטוענות שונות את השתתפותו בדו קרב מספר פעמים, כאשר בכל פעם הוא מציב תנאים אבסורדיים למארגנים שהשתדלו לעמוד בכל תנאיו. סייע לכך גם נדבן פרטי שתמך כלכלית בהקמת התנאים מרחיקי הלכת שפישר דרש לקראת משחקיו באיסלנד מול האלוף הרוסי הגדול, שנתמך על ידי הממסד הסובייטי וצוות האימון שלו שכלל 3-4 אלופי עולם לשעבר, בעוד שפישר התאמן פחות או יותר לבדו – או נכון יותר – לא התאמן בכלל.

השגיו הפנומנליים של פישר גרמו לכך שמד הכושר שלו היה גבוה בהרבה משל ספאסקי בפתיחת הדו קרב שריתק אליו כמות עצומה של צופים בכל רחבי העולם (בעידן ללא אינטרנט). אנשים שלא התעניינו בשחמט לפני כן היו רואים משחקים של 6 שעות בשידור חי או בשידור חוזר כשפרשנים עושים כמיטב יכולתם להסביר מה בדיוק קורה.

במשחק הראשון בדו קרב הפסיד פישר ולאחר מכן טען כי רעשי המצלמות באולם הפריעו לו ולכן גם לא הגיע למשחק השני וקיבל הפסד טכני. באופן מעניין – אבל לא יאומן – שיתפו הרוסים פעולה עם גחמותיו והסכימו להעביר את הדו קרב לחדר קטן במרתף בו הרגיש פישר יותר בנוח. לאחר שנקלע לפיגור של 2-0 חזר פישר לעצמו וניצח בסופו של דבר (ב 19 המשחקים הנותרים ניצח 7 סיים 11 בתיקו והפסיד אחד בלבד). בגיל 29 הגשים פישר את חלומו והיה לאלוף עולם.



לאחר מכן פרש לחלוטין ממשחק לאחר שלא התייצב להגן על תוארו ב 1975 (מול קרפוב) בטוענות טכניות שונות שכללו דרישות חריגות יותר ויותר מהמארגנים. פישר הפך למעשה לסוג של אגדה בעולם השחמט כאשר איש לא ידע אם ומתי יחזור מהפרישה. אני זוכר כילד בשנות ה 80 שהסיכוי שפישר יחזור היה אחד הדברים היותר מרגשים בשמי השחמט העולמי (ואנחנו מדברים על התקופה של קספרוב וקרפוב).

קספרוב עצמו הציע פעם לפישר דו קרב בינהם, ולמרבה ההפתעה פישר הסכים אך התנה זאת בכך שהכלים בפתיחה יסודרו בשתי השורות המסורתיות אך באופן רנדומלי, שכן היה לו פער של שנים בנושא תאורית פתיחות שלא יכול היה לסגור. קספרוב סירב ופישר המציא את משחק השחמט 960 (שנקרא גם פישר ראנדום) שעד היום יש בו אליפויות עולם בהשתתפות שחקני צמרת עולמית.

הו לו עוד כמה המצאות שנשמרו עד היום, כמו הענקת תוספת זמן של כמה שניות בכל מהלך במקום קבועי זמן סטטיים, והוא אף חזר והבליח לדו קרב ראווה חד פעמי בשנת 1992 מול ספאסקי המבוגר. הוא ניצח והראה יכולת גבוהה – בלתי מובנת כלל אחרי שנים ללא משחק רציני – שרק העמיקה את השאלה מה היה קורה אם לא היה פורש ומתחרה בקרפוב וקספרוב.

בסגנונו הרגיל פישר בחר לערוך את הדו קרב של 92 דווקא בבלגרד המוחרמת על ידי האמריקאים ובכך הפך למבוקש בארה"ב ונאלץ לבקש מקלט מדיני בארגנטינה ולאחר מכן ב….איסלנד, שם מת בגיל 64 ונקבר לבקשתו כקתולי.

הוא היה גם חדשן בנושא פתיחות בשחמט ואת אחת הפתיחות שגילה והרחיב (ספרדית הסתעפות החילופין)  אימצתי כילד בשנות ה 80 ואני משחק אותה עד היום במסגרות שונות.

בובי פישר בן ה-64, כמה ימים לפני שהלך לעולמו!