מעורב הופס ליום רביעי: הפעם מרכוס ג'ורדן כחלק מהפוסט / מנחם לס

1.הוראס גראנט: מייקל שיקר ב-'ריקוד האחרון' בקשר ל'האשמה'

הסידרה 'הריקוד האחרון' אולי רוממה את הוד מעלתו מייקל ג'ורדן, אבל היא נשארה נקודה כואבת עבור הוראס גראנט.

בסידרה, מייקל מאשים את גראנט שזה היה הוא שסיפק חומרים לסם סמית' עבור ספרו "חוקי ג'ורדן", הכולל 'עובדות' (את העובדות האלה שולל מייקל) לא נכונות.

"Grant says "That is nonsense.

הוא אמר ל-KAP AND CO ברדיו 1000 של ESPN שהאשמות של ג'ורדן הן – –

"Downright, outright, completely lies"

הוא איתגר את מייקל: "אם יש לו טינה נגדי, אז הבה, בוא נפתור את הבעייה כמו גברים" (תשאלו את שימון אם הוראס לא מחסל את MJ ללא מלח) – – (https://www.espn.com/nba/story/_/id/29195428/horace-grant-says-michael-jordan-lied-last-dance-calls-snitch).

““Let’s talk about it. Or we can settle it another way. But yet and still, he goes out and puts this lie out that I was the source behind [the book]. Sam and I have always been great friends. We’re still great friends. But the sanctity of that locker room, I would never put anything personal out there. The mere fact that Sam Smith was an investigative reporter. That he had to have two sources, two, to write a book, I guess. Why would MJ just point me out?

(אני מקווה שאיש לא זקוק לתרגום)

והוא מוסיף:

It’s only a grudge, man. I’m telling you, it was only a grudge. And I think he proved that during this so-called documentary. When if you say something about him, he’s going to cut you off, he’s going to try to destroy your character.”

גראנט יודע גם יודע מה היא הבעייה של ג'ורדן: "הוא רצה שבדראפט של 1987 הבולס יבחרו מישהו אחר בבחירה 10 ולא אותי. הוא לא סלח על הבחירה שלי (https://podcasts.apple.com/us/podcast/horace-grant-last-dance-episodes-5-6-mt-flushmore-billys/id1089022756?i=1000473500509), ופתאום אני הופך לאיש ההגנה הכי חזק של הבולס.

הוא גם אישר את 'סיפור האוכל' (https://larrybrownsports.com/basketball/reporter-michael-jordan-would-not-let-horace-grant-eat-after-bad-games/549606) ואמר שהוא ניגש ישר לפניו של MJ 'ואני לא הייתי זה שנסוג'.

גראנט מאמין שכל הסידרה היתהמ מוטית לכיוון מייקל,'וזה מוכן כי מאומה לא נעשה ללא אישורו. גראנט אומר: "היו מקרים רבים בהם שחקנים לא אהבו את הביקורת של MJ וה-BULLYING שלו, 'והזהירו אותו להפסיק'. אבל כמובן שמאומה לא הוכנס כי זה פוגע בדמותו של MJ. (https://larrybrownsports.com/basketball/michael-jordan-last-dance-documentary-horrible-guy/546460)

כמובן שלמרות ההתנגדות של MJ לבחירתו, גראנט קלע 11.2 עם 8.1 קרשים, היה החוסם מס' 1 של הבולס, זכה איתם ב-3 אליפויות, והיה ה-PF של האול-סטאר ב-1993 ו-1994. (אגב, הוא זכה בעוד טבעת עם הלייקרס ב-2001).

2. אני שואל שוב, הפעם את סמיילי ושחר דלאל, מדוע מזהים במיוחד את גריפין כאחד שיסבול ביותר מה-AMNESTY CLAUSE?

אני מודה שאתמול הוטעיתי ע"י כתב של UNDEFEATED שכתב שבלייק גריפין יהיה הקרבן הגדול של ה-AMNESTY CLAUSE אם אכן ה-NBA יחליט להשתמש ב-PROVISION שהוסכם עליו בחתימת ההסכם הקיבוצי, "כי דטרויט תהיה מסוגלת להשתמש ב-PROVISION לבטל חוזה של העונה הבאה ב'מקרים מיוחדים'"

זה נשמע לי מוזר אבל ככה הכנסתי זאת.

WRONG!

.האפשרות הזאת – במקרים מיוחדים, ווירוס הקורונה הוא 'מקרה מיוחד' – היא לקבוצה 'TO WAIVE' (מילה נעימה יותר מאשר 'לסלק' או 'לזרוק') שחקן מבלי שמשכורתו תיחשב נגד סף המשכורת של הקבוצה. אבל משכורתו מובטחת כמובן באם הקבוצה משאירה אותו או זורקת אותו.

דטרויט פיסטונס מחוייבת לבלייק 76 מיליון לשתי העונות הבאות, 37 מיליון לעונת 2020-2021, ו-39 מיליון לעונת 2021-2022.

המקרה הגרוע ביותר שיכול לקרות לבלייק בן ה-31 – עם שתי רגליים בעייתיות מאד, וברך אחת שזה עברה ניתוח – הוא שדטרויט תגיד לו 'תודה, אבל אנחנו ממשיכים בלעדיך', ואף קבוצה לא תרצה אותו בשום מחיר. זה כנראה לא יקרה כי דטרויט תסכים לכל BUY-OUT אם זה יקרה. אלא אם-כן, כמובן, בלייק גריפין מחוסל ולא כשר לשחק כדורסל. עבורו זה לא משנה מבחינה כספית. ה-76 מיליון שלו מובטחים.

אז מה בדיוק הרחמים עליו? באוקטובר עוד שנתיים הוא יהיה בן 34. לשחקן שעשה קריירה מניתורים לשמיים הפרוספקט לחזור לשחק ביכולת שהראה בשנתו הראשונה בדטרויט הוא אפסי. אז כן, לשחקן כדורסל גדול כמוהו המחשבה שאולי הוא לא ישחק יותר היא חדשה לא נעימה, אבל הידע שלידיעה הלא נעימה מצטרפים שבעים וששה מיליוני דולארים, עושה מהידיעה הלא נעימה, הרבה פחות לא נעימה, אם אתם עוקבים אחרי הלך מחשבתי.

בקיצור, ה-AMNESTY CLAUSE נותן 'חנינה' לקבוצות במקרים מיוחדים ביותר לזרוק שחקנים מבלי שמשכורתם תיחשבנה כחלק מסל המשכורת. לכמה שחקנים – ואני מאמין שבלייק גריפין הוא אחד מהם – זוהי לא חדשה מרירה כפי שחושבים. במקרה של גריפין אולי אפילו מעז ייצא מתוק, כמו שאומרים החברים שלי מראשון לציון.

אני לא יודע מה בדיוק הוא מצב הברך של בלייק. אבל אם הוא בריא, ומסוגל להתחיל להתאמן, ואם אני בעל דטרויט פיסטונס, אני אומר לעצמי "לא משנה מה, את משכורת השנה השנייה – 39 מיליון – אני הרי חייב לשלם לו ויהי מה. אז אני לוקח צ'אנס, ולא WAIVE HIM (כפי שהסברתי כבר, זוהי מילה אנגלית אסתטית וחמודה ל'מעיף אותו', או 'מסלק אותו'). אחרת בעלי הקבוצה צריכים לחפש שחקן מעולה אחר, ובפחות מ-15-20 מיליון (נוספים ל-39 של בלייק) הם לא ישיגו שחקן שיכול לעזור.

תום גורס, בעל הקבוצה הוא ביליונר עם ערך נטו של 4.1 ביליון (פורבס) והוא מסוגל לעשות את השטות הזאת, אבל אילו עשה שטויות כאלה הוא לא היה ביליונר.

3. כנראה שבוגדנוביץ' הסתיר את פציעת מרפקו ועתה עבר ניתוח מסיים עונה

אם יהיה סיום עונה או לא – בוגן בוגדנוביץ' מיוטה ג'אז לא ישתתף בה.

הוא חייב היה לעבור ניתוח שהוגדר כ'מסובך' למרפק יד ימינו, שימנע ממנו לשחק כדורסל 4-5 חודשים. ישנה דיעה שהוא עצמו הוסיף לבעייה כששיחק עם מרפק פצוע כבר מחודש ינואר אך הסתיר את פציעתו. טוני ג'ונס מה 'האתלטיק' דיווח על כך כבר בנובמבר https://twitter.com/Tjonesonthenba/status/1262482027531481088 אבל בוגדנוביץ' החליט לשחק למרות הכאבים בניגוד לתוצאות ה-MRI.

מה יש לי לומר בנידון? כששחקן קולע 21.0 בממוצע עם 41% מהעומק עם מרפק דפוק, פי מתמלא מים. כמובן שהסיפור הוא אם יוטה ג'אז ידעה על הבעייה והסכימה להרשות לו להמשיך לשחק, או שהוא הסתיר את הפציעה. למעשה, אני לא יודע אם קיים חוק המכריח שחקן לדווח על בעיות פיזיות – או נפשיות – מהן הוא סובל. עבור זה ישנם מאמנים, טריינרים, ורופאי הקבוצה. אחריותו היחידה היא להתאמן ולשחק.

4. מרכוס ג'ורדן – לדעתי – היה מספיק טוב לשחק ב-NBA, אבל לא כ'בן של מייקל'

אני לא אומר שהוא היה טוב מספיק להיבחר בדראפט. אם כן אז בשלבים המאוחרים, נגיד בין 50 ל-60.

אבל לא כ'הבן של מייקל'. אם אתה הבן של מייקל מצפים ממך להיות הרבה יותר טוב, והוא לא היה: הוא היה מרכוס ג'ורדן, ואילולא היה בנו של מייקל היה לו סכוי טוב יותר להיבחר.

מה שמוזר – אולי 'מיוחד' היא מילה מתאימה יותר – בקשר לבניו של מייקל היא העובדה שהם – שלא כמו האבא – שיחקו כדורסל להנאתם. הם אף פעם לא הביעו רצונם לשחק ב-NBA או להיות המשך ראוי לאבא. או שהם ידעו למפרע שאין סכוי כזה, או שכדורסל היה עבורם הובי וספורט מתאים להשתתף בו, אבל ללא הרצינות והתאווה כמו לבנים אחרים של שחקנים מעולים כמו הבנים של שאקיל, לברון, או דוויין ווייד.

LAST DANCE היה על מייקל. מעט מאד על משפחתו. לזכותו של מייקל – וזו זכות חשובה מאד – הוא כמעט לא התערב בחייהם הספורטיבים של ילדיו. הבנים אהבו כדורסל מגיל צעיר כי היו במשחקים ובאימונים של הבולס כבר מגיל צעיר, וכאתה בן 5 או 6 בוודאי שמה שאתה רואה הוא גם מה שנחרט בראשך. כמובן שכילד אתה רוצה להיות 'כמו אבא'.

אבל כשהתבגרו קצת יותר הם כנראה הבינו את מיוחדותו של אביהם, וההחלטה להמשיך עם כדורסל היתה פשוטה: זה היה המשחק שלהם. הם אהבו כדורסל, וגם הצטיינו תמיד, אבל לא כיכבו בצורה 'מדהימה'. הם פשוט נהנו לשחק, ואין בזה כל רע כמובן.

ג'פרי הבכור נעצר ב-1.85. מרכוס – הבן השני – המשיך לצמוח ל-1.94 מ'.

ג'פרי בחר ללמוד ולשחק בתיכון 'וילמט' – פרבר בשיקגו. מרכוס העדיף את 'ויטני יאנג הי'. לא מצאתי כל חומר על מעורבותו של מייקל בהחלטתם היכן ללמוד ולשחק. שני ילדיו היו ילדים פקחים – ובזכות אמם בעיקר -ועצמאים. אני זוקף זאת לזכות נוספת במייקל כאב, שנתן חופש החלטה ועצמאות לבניו. כנראה גם האם וגם האב הבינו שישנם להם שני בנים פקחים, שנונים, ובמידה רבה 'טבעיים' ושפויים למרות העובדה שפעם עתונאי יפאני שאל את אביהם אם הוא אלוהים.

אגב, הבת ג'אסמין אף פעם לא הראתה כל עניין בכדורסל או כל ספורט אחר. היה לה את עולמה שלה להיות מעורבת בו.

מרכוס בחר בסנטרל פלורידה מהדיביזיה הראשונה. הוא גרם למיני מהומה כשהחליט שהוא נועל את ה'נייקי' שלו למרות של-UCF היה הסכם עם אדידאס ששחקניה נועלים את הבראנד שלהם.

מרכוס סרב לנעול אדידאס .הוא נולד וחי עם נייקי כל ימי חייו. הוא לא ינעל 'אדידאס' ויהי מה.

אדידאס לא האמינה למשמע אוזניה ומראה עיניה. מרכוס הצעיר לא ויתר. UCF ויתרה למרכוס!!! אדידאס ביטלה את החוזה, שעלה לאוניברסיטה 3 מיליון (https://bleacherreport.com/articles/2630228-michael-jordans-son-marcus-recounts-costing-ucf-adidas-deal-with-complex).

אני בטוח ששימון יודע שמייקל (או נייקי…) 'פיצה' את האוניברסיטה ב-10 מיליון (אולי יותר, לפי שימון), אבל אני לא שמעתי אף פעם על 'סידור' לכאן או לכאן.

מרכוס היה שחקן טוב מאד ל-UCF. עלה בחמישייה והיה שחקן מפתח בקבוצה הדיביזיה הראשונה הזאת.

אבל בעיותיו של מרכוס לא נעצרו עם מקרה אדידאס. בשנתו השלישית ב-UCF הוא נאסר ב-OMAHA, נברסקה, על 'התנהגות פרועה' כשהוא שתוי ומבולבל. הוא נמצא אשם ונאסר לכמה ימים. שוב – לא מצאתי פרטים על תגובת האבא.

כשחזר לאוניברסיטה מרכוס פתח בוטיק לסניקרס (למרות שמייקל אמר לו 'בשום אופן לא' ומרכוס מרה את פיו של אלוהים!) בשם 'TROPHY ROOM'. הוא פתח את הבוטיק בדיסנילנד, והאמינו או לא – הבוטיק הצליח מאד, והוא קיים עד היום עם מרכוס כ-CEO, אם כי כל המכירות הפכו ONLINE. שוב, אין כל ידע על כיצד פתח את הבוטיק – ובאיזה כסף – למרות התנגדותו של מייקל, אבל העובדה ידועה וקיימת.

בשנת הג'וניור שלו, האח ג'פרי הצטרף אליו מאוניברסיטת אילינוי, ולמרות שלא מצאתי כל חומר בנידון, אני כמעט בטוח שהוא עשה זאת כדי לסיים את לימודיו בשלוש שנים עם INTERNSHIP במרכז נייקי שבאורלנדו. לשניהם יש B.A מ-UCF.

"'קרעתי' את מייקל הגדול ב-אחד-על-אחד!"

בריאיון עם TMZ, מרכוס אומר שהוא 'WOOPED' (קרע את הצורה) את אביו במשחק אחד-על-אחד. הוא מספר שהוא נהג לשחק את הוורזיה 'CUTTHROAT' של אחד-נגד-אחד עם אביו בחצר הכדורסל בחצרם. "הוא ניצח אותי תמיד, אבל יום אחד לא סתם ניצחתי, אלא השפלתי אותו!"!

-מה היתה התוצאה?

-"אני לא זוכר אבל ניצחתי אותו!"

-כיצד הוא הגיב?

-"כמו שה-G.O.A.T תמיד מתנהג. הוא הכריח אותי לשחק משחק נוסף והוא ניצח אותי"

-ומה היה אח"כ?

-"כמעט שלא שיחקנו יותר אחד-על-אחד או כל משחק אחר בהופס. שנינו לא רצינו זאת יותר."

-מה הזכרונות?

"When I was a kid, Jay-Zand Beyonce came to our house. My dad and Jay-Z actually really played 'around the world' in our gym."

The moment was even immortalized in a Hov track, "N***a Please" … where Jay says "I damn near beat Jordan in around the world."

-עוד זכרונות מיוחדים?

-"היינו עם אבא בבית הלבן כשהנשיא אובמה נתן לו את ה-FREEDOM MEDAL. אני מיד הרגשתי נוח עם ה-FIRST LADY ובנותיו. אבל זה די טבעי עבורי. ביתנו היה תמיד מלא ב-'אנשים חשובים', ואני התרגלתי לזה. אני לא מתרגש משמות ו-VIP'S. הם כולם HUMAN BEINGS עבורי!

בתמונה הבאה ג'פארי ומרכוס מתראיינים ב-ESPN לסידרה "LAST DANCE". שניהם אמרו אותו דבר: לדעתנו הסידרה חשובה מאד כי היא מראה את אבינו – מייקל ג'ורדן – כפי שהוא: אדם רגיל. אבא עם רגשות. אבל אלוהים נתן לו כשרון מיוחד בכדורסל. אנחנו לא הרגשנו שונים מהחברים שלנו. אמא ואבא ניסו לעשות הכל שהחיים שלנו יהיו הכי נורמלים שהם יכלו היו להיות.

מרכוס, כמו ג'פרי – אחיו המבוגר בשנה – וג'אסמין – האחות הצעירה בשנתיים – כולם הם מנהלי "JORDAN BRAND".

בשום מקום לא מצאתי כיצד העסק עובד, אם 'גורדן בראנד' היא חברה עצמאית, מי משלם למי, כיצד הרווחים מתחלקים. זה מעניין מאד אבל לא הצלחתי למצוא. אתם הצעירים טובים יותר ממני בזה!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 61 תגובות

  1. אכן הוראס זכה עם הלייקרס ב2001 עם עוד שחקן חמישיה של הבולס רון הארפר הנפלא ואולי אפילו ה אנדרייטד שלא הוזכר מספיק בלאסט דאנס. ציינתי כבר שזו עונת הפלייאוף הגדולה אי פעם? רק הפסד בודד לסיקסרס המעצבנים. את כל המערב עשינו בסוויפ!

    1. לסיקסרס המעצבנים הייתה כמובן עונת פלייאוף יותר גדולה מול יריבות הרבה יותר חזקות ב 1983 עם מוזס הגדול ב פו פו פו
      אני מניח שזה דיי פשוט לתת סוויפ בגמר למג'יק ג'ונסון וקארים עבדול ג'אבר…

  2. סאם סמית כבר אמר בעבר שפיל ג'קסון היה זה שהדליף לו את המידע וג'קסון אישר את זה.

    מנסים למכור לוקשים ובאריזה חדשה.

  3. מייקל מפורסם בלהמציא סיפורים כדי להדליק את עצמו. הוא הודה שאת "Good game, Michael" שכביכול אמר שחקן וושינגטון הצעיר לאחר הנצחון על הבולס הוא המציא.
    מאמין להוראס גראנט. תמיד אהבתי אותו עם המשקפי בריכה שלו
    🙂

  4. פולחן אישיות לג׳ורדן
    יש סרט שלא הוסיפו לסדרה את סקוטי פיפן הולך לקרל מלון ואומר לו- הדוור לא מחלק דואר ביום ראשון כשהוא עומד על הקו ל 2 קליעות קריטיות בגיים 1 של 97.
    איפה רון הארפר בסדרה?
    נתנו במה לטלפון סטיב קר שמחזיק בממוצע קריירה של 4.3 נקודות למשחק בפליאוף, 4.3 כן
    לדעתי בפרק 9 הקרינו חצי מהנקודות של קר בקריירת הפלייאוף. נסיון להציג אותו כאיזה סייד קייק של מייקל, פחחחחחחח
    כשאתה חלק מתקופה שום דוקו לא יכול למרוח אותך.
    יש את האמת ויש את הנרטיב
    הדוקו שילב הרבה אמת כמובן אבל לא מעט נרטיב

    1. נו ברור זה סדרת פולחן והאדרה למייקל להכיר אותו לדור הצעיר , ברור שלא יראו אותו מתעמר בחבריו לקבוצה , הBULLY שהיה… אותו דבר אם יהיה סדרה על לברון נראה לך יציגו את הפאסיב אגרסיב שלו? יציגו אותו כמו זה שסחב את קליבלנד על הגב (לא תראה אזכור לקיירי ארווינג בסדרה או ללאב), יציגו אותו כמי שניצח סופר טים (ישכחו שהוא דם שיחק בספור טים) , יציגו את ״ההחלטה ״ כדבר הכי ספורטיבי… וכנראה שגם לו יהיה משחק ״ שפעת״ קורונה להאדרת המותג

      1. פרומו ל"מלך האחרון". ושכחת שזה יצא הוא יהיה מועמד הדמוקרטים לנשיאות והסידרה תציג אותו כמנהיג השחורים תורם לקהילה פילוסוף מביע דעות פותר משברים גלובלים מול הסינים משחרר העבדים ממליך המלכים, יראיינו את דיוויס עם גבות בוהקות כמה לברון גילה לו את העולם ושהוא לא ידע כלום בניו אורלינס. יראיינו את קיירי כיצד למד ליישם את הפאסיב אגרסיב שלו בהמשך בנטס, פילנטרופ דה רוטשילד תחת הסלוגן
        the last king:more than basketball

      2. אגב הבן שלי נהיה מעריץ קטלני של הארדן. הוא עושה אותם מספר צעדים שהוא זורק אמרתי לו בnba זה חוקי באירופה אסור😂😂
        הוא כבר קולע עם כדור 7 לסל אמיתי בגיל 4 ו8 חודשים. כל הקורונה עשיתי לו מחנה אימונים מ3 עד 6 יום יום. שהוא יחזור לחוג המאמן ישתגע הוא הולך לנגב קשה שם. שיחק עם ילדים בכיתה ד וניצח אותם ויודע כבר לשחק משחקי 5 על 5 על כל המגרש. והוא כבר טראש טוקר לא רע בכלל על הדרך

          1. הוא סוג של בואן בהגנה מוריד לי מכנסיים חולצות מכות בבטן הגיע גם לביצים. על ביצים יש עבירה אצלי וככה הפסקתי את זה 😁 למרות שדריי לא מסכים. הוא אומר לי עשיתי עבירה למה אתה לא מבקש אני אומר לו אם השופט לא רואה זה לא עבירה.
            אני מחכה לתגובת המאמן. לפני הקורונה הוא לא היה מגיע עם כדור 5 לסל של כיתות א ב הקטן הזה והיו שמים לו חישוק מיוחד באימונים שהיו תולים על הסל בשבילו וזה היה הסל שלו כי הוא הכי קטן שם בהרבה. היום הוא קולע עם כדור 7 לסל אמיתי ומגיע גם יחסית מרחוק לסל. לדעתי עם עוד חודש אימונים הוא יגיע מהעונשין גם. ונהיה דריבליסט קטלני. אני צופה ניגוב באימונים 😂
            אני גם משמש כקונוס לאימוני נאטמג שהוא אוהב להתאמן לקראת סוף האימונים. לפעמים בהגנה הייתי בא אליו בכוונה עם רגליים פתוחות לראות אם ינסה להשחיל וואלה הצליח להשחיל וגם לקלוע אחרי זה. עכשיו באימון יש לו איזה אחד גבוה מגושם בכיתה ב אמרתי לו שאם הוא יוצא נגדו והוא בא עם רגליים פתוחות שינסה להשחיל יהיה מצחיק

            1. שמעון, זה נשמע שאתה מגדל שם יורש ראוי. 🙂

            2. אכן אם היה אפשר לעלות פה וידאו מהוואטסאפ הייתי מראה לך אפילו עשה אנקל ברייקר לילד בכיתה ב 😂😂 ויש לי את מצולם. תכף יוצא איתו לאימון להתאמן על קרוסאוברים😎

            1. ודופק צאקות מהלוגו. הוא רצה לוגו אז שירטטתי לו מגרש בקנה מידה שלו על המגרש האמיתי עם שלשה לוגו והכל. צריך להעצים את המותג כמו לבאר😂😂

  5. שמו דגש על גריפין כאחד שכנראה יחתך במידה וחוק האמנסטי יחזור כי השווי שלו לא מצדיק את התמורה שלו. הוא פשוט כבר לא אותו גריפין שהיה פרנצייז בקליפרס. הוא פצוע מדי ולא יעיל מדי למשחק המודרני.
    במידה והוא נחתך, גם שווי השוק שלו יחתך בהתאם. אני לא רואה אותו מצליח להוציא חוזה של 8 ספרות מעבר לחוזה הנוכחי שלו, אלא אם כן הוא יוכיח אחרת וכרגע נראה כי השווי שלו מתרסק ככל שעוד שנה ועוד שנה חולפת, בטח עם כשירות בעייתית.
    אבל אם הוא סובל ממשהו זה רק מהפציעות שלו וזה שהוא בקבוצה חלשה כמו דטרויט.

    1. גריפין הגיע סופר בשל לליגה אחרי העונה הראשונה בליגה שבה נתן עונה מדהימה לרוקי גילו שאין לו יותר מדי מה למכור כפרנייז פלייר (והוא היה שווה מקס בליגה של 30 קבוצות) פשוט הוא לא השחקן שיוביל אותך לאליפות , תוסיף לזה לא עמיד לעונה הארוכה של הNBA, ותקבל חוזה נוראי שהקליפרס החתימו אותו ודטרויט שהייתה מוכנה לקבל את הלקרדה שלו.
      .
      לגבי החוק אני לא רואה את דטרויט משתמשים בו בכל מקרה אין להם משהו יותר טוב ממנו, הוא לא רעל בחדר הלבשה כמו וול כרמלו (בתקופתו)… ואני לא רואה סיבה שישלמו לו 80 מליון דולר כדי לשחק בעיר אחרת

    2. ברוך – הגיוני מה שאתה אומר אבל מצד שני הם גם נתנו את דראמונד בשביל פשוט כלום אז אולי המחשבה היא ללכת לטנקינג, מי יודע.

      סמיילי – יש מצב שהחוזה הבא של גריפין יהיה נמוך משמעותית אבל הוא עשה כבר 200 מליון רק מכדורסל ככה שלא נראה לי שהוא יקטר. מי יודע מה תהיה התקרה כשהחוזה שלו יגמר ומה יהיה גודל החוזים כשזה יקרה, אבל בסטנדרטים של היום גם בעוד שנתיים הוא מוציא 8 ספרות בקלות – 10-12 מיליון. גם בלי הדאנקים הוא שחקן לא רע ומי יודע, אולי שינוי בסגנון המשחק, צוות רפואי טוב ובגרות נפשית (כן, הפציעה ההיא) יעשה אותו יותר דורבילי לעת זקנה – זה כבר קרה בעבר.

      1. אני חושב שבמצבו (בעיקר בריאותית) הוא לא יותר מכוכב שלישי בקבוצה אלופה, וגם שם הוא צריך התאמה מיוחדת למספר 1 ו-2. השלב הבא שלו זה כנראה להיות סנטר בסמול-בול.
        להבדיל למשל מכרמלו, אני כן צופה שהוא יבין את המצב ויקח צעד אחורה במנטליות ויבין שהוא בדרך לשחקן משלים אם הוא בעניין של להאריך את הקריירה ולרדוף אחרי טבעת.

    1. מעניין באמת אם הקורונה תהווה תירוץ לקבוצות פשוט להפטר מחוזים גרועים, ונראה סוג של ניקוי אורוות. יש מצב ששחקנים כמו מייק קונלי ואל הורפורד יצטרפו לרשימה, ואולי גם וויגינס, קווין לאב וסטיבן אדאמס, למרות שלשלושה האחרונים יש שווי שוק ואפשר להוציא עליהם יותר בטרייד.

      1. איזה שווי שוק יש לוויגנס ולאב ? השווי שוק אפסי על אדאמס שהירידה חדה עדיין אפשר להוציא משהו אבל לא הרבה

  6. אם יש משהו אחד שכנראה לא דומיננטי אצל ג'ורדן, אלו הגנים שלו. עזבו כדואסל, אף אחד מהילדים לא דומה לו.
    תודה רבה על המעורב

  7. תודה מנחם. הריקוד האחרון היה מגמתי לטובת ג'ורדן, זה די בלט מהסדרה. לא סותר שהיא הייתה סדרה מעולה. כדוקו ESPN עשו דברים טובים יותר (הסדרה על או ג'יי סימפסון למשל), אבל 10 שעות של מוצר צפייה טלוויזיוני נפלא. כל הכבוד להם.

    1. מה הכוונה ב"לטובת"?
      אם מישהו חשב שסדרה על הבולס של אותה שנה לא תפאר את המיתוס של מייקל אז הוא היה נאיבי לטעמי.
      מה שכן בעיני ג'ורדן יוצא ממש איש קטן בהרבה מאד קטעים בסדרה. באיך הוא נוטר טינה לכל כך הרבה אנשים שהרבה מהם עזרו לו להגיע לאן שהגיע והכל על שטויות. איך הוא אשכרה מתעלל במי שהוא תופס כחלש ממנו הכל בשם הניצחון כביכול. מי שרוצה לראות בזה גדולה ימשיך להאדיר את המיתוס. אני לפחות לא חושב שזה פועל "לטובתו".

  8. מה קורה לשחקן שנחתך באמנסטי? אני מבין שהוא עדיין מקבל את הכסף, אבל הוא יכול לחתום בנוסף במקום אחר ולקבל למעשה יותר מהמקס? אני מניח שכל מה שהוא יקבל יתקזז מהמשכורת שהקבוצה המקורית צריכה לשלם לו כי אחרת זה נשמע לא כל כך הגיוני.
    אם אכן ההנחה שלי נכונה, אז הוא סוג של גיים-צ'יינג'ר כי הוא יכול לחתום בכל קבוצה על מינימום ודטרויט תשלים למקס. תארו לכם את בוסטון, או את הקליפרס עם בלייק?

        1. כל שחקן שנחתך מקבוצה עובר בוויברס. זה אומר שקבוצות יכולות לבחור לשלם את החוזה שלו במקום הקבוצה שחתכה אותו.
          עכשיו כרגע אין סעיף אמנסטי ב-CBA אבל אם יסכמו על אחד כזה והוא יהיה זהה למה שהיה בפעם הקודמת אז תהיה האופציה לקבוצת לבצע תביעת ווייברס רק על סמך חלק מהחוזה בלבד. במקרה כזה הקבוצה שתציע הכי הרבה תזכה לשירותיו של גריפין.

  9. עם כל הכבוד לUCF ולחוזה שלהם (ואיך לעזאזל קולג׳ סוגר על חוזה עם חברת הלבשה אבל אסור לו לשלם לשחקנים? ואם אסור לשלם לשחקנים למה הם מחוייבים למשהו כמו קוד הלבשה? אין על התרמית הזו שמכונה ספורט קולג׳ים), אבל אין מצב שמישהו מהבראנד ״ג׳ורדן״ ילך למכולת שלא בנייקי, בטח ובטח ובטח שיעלה לשחק כדורסל שלא בנייקי. מרקוס ג׳ורדן לא צריך את UCF לשום דבר חוץ מלהנות מהמשחק כי העתיד הכלכלי שלו ושל ילדיו מובטח בזכות המאות מליונים שאבא שלו מקבל מנייקי, ואם מישהו חושב שהוא יעשה מהלך שיגרום לפרה החולבת הזו למצמץ מול כותרת כמו ״הבן של ג׳ורדן משחק כדורסל עם אדידס״, אז ממש לא. אם כבר מגיע לו בונוס מנייקי על הפרסום הזה שהוא פרגן להם.

  10. הריקוד האחרון היא סידרה על ג'ורדן קודם כל, ועל הבולס. בהתחשב בזה, הסידרה מציגה את ג'ורדן כבן אדם עם תכונות שליליות, ובעייתיות, וכמובן שהיא מוטה לטובתו.
    אי אפשר לשקר או להחביא את האמת בעידן שלנו, כמו הוראס, כל אחד בבולס יכול להצביע על שקרים, ולכן אני נוטה להאמין שמה שלא הגיבו עליו, נכון.
    סטיב קרברמת היה שחקן שולי ומקבל יותר מידי מקום, אבל זהכנראה בגלל הפירסום שלו. הוראס היה ענק בתקופתו, יותר טוב מרודמן. הארפר גם היה חשוב, אבל אף פעם לא ממש בלט, אפילו לא כמו פקסון שניצח את הלייקרס.

    1. זה נכון שזו סדרה קודם כל על ג'ורדן וזה לחלוטין היה צפוי אבל היה יכול להיות מעניין יותר בעיני לקבל את הסיפור מהפרספקטיבה הקבוצתית.
      בסך הכל היה כאן מרקם סבוך ודי מרתק של מערכות יחסים.
      בעיני הקטע הכי חזק בסדרה היה כשקרטרייט סיפר על הנאום שלו לקבוצה אחרי שפיפן סירב לעלות לשניות האחרונות.

  11. אומנם הסדרה בעיקר על ג'ורדן
    אבל גילינו כאן לא פחות דברים על שאר החברי הקבוצה.
    נכון שהיה סיפורים פה ושם אבל לא באמת חיברנו לקול ולתמונה את מה שקרה עם פיפן, רודמן, גרנט, קר וכו…
    הקבוצה הזו היתה מיוחדת לא רק בגלל היכולת הכדורסלנית שלה אלא דווקא בגלל שאר המימדים הכמעט מוטרפים מדי פעם הייתי אומר.
    .
    דווקא זה גרם לי להעריך את החוזק של גורדן אפילו יותר.
    יותר מכך, אם הוא לא היה רודן תחרותי מניאק ושאר הירקות הקבוצה לא היתה ממשת 50% מהפוטנציאל שלה.
    זה לא שהם דרסו יריבים על ימין ועל שמאל. הם היו חלק מכ"כ הרבה סדרות קרובות, קשוחות, צמודות ומתישות שבקלות זה יכל להתפרק ומי יודע איזו סדרה היינו עושים היום..
    .

    1. צודק. תכלס חוץ מפיפן שיחקו שם 10 נגרי על אבל גם התחרות הייתה פח ומאמנים ושחקנים התרפסו לפניו בלי בושה המבט והלשון הפחידו אותם…
      יש גם סיפור שלא היה שם שהוא קנה לבארקלי טבעת יפה בסדרת הגמר ועוזר המאמן שאל אותו למה קנית לו טבעת ככ יקרה מייקל אמר לו זה גרושים בשבילי וככה לבארקלי לא יהיה ביצים לעשות מולי כלום בגמר ואין קבוצה שהתרפסה בפניו יותר מהסאנס.
      ככה עושה גם לברון מנסה להפוך את כולם יעני לחברים שלו שיתרפסו לפניו וזה די מה שעושים רוב הליגה

      1. אני ממש לא חושב שהתרפסו בפניו.
        הוא לקח בכוח את הדברים.
        התחרות אז לא היתה פחות קשה מהיום.
        אולי היום יש יותר "טאלנט" אבל אז היה יותר מוסר עבודה, חוזק מנטלי, ריכוז וגאווה.
        אף אחד לא היה מתרכז בלעשות אלבום היפ הופ או מתחזק חשבון מעריצים באינסטגרם כמו היום.
        היו באים להרוויח את הלחם ואת הכסף.

        1. התרפסו התרפסו. שנות ה90 פרסו לפניו שטיח בשנות ה80 שלא התרפסו נתנו לו בראש.
          שלא יובן לא נכון הוא הgoat בפער ענק גם ביכולת האישית אבל השופטים סייעו לו המאמנים היו גלמים שהתרפסו בפניו ושמו עליו שומר אחד כמעט תמיד שהוא היה בקבוצה של נגרי על למעט פיפן שגם לא היה צלף מי יודע מה.
          השחקנים נתנו לו כבוד, שלא נתנו לו כבוד זה היה צמוד.

    2. הם דווקא די דרסו. בסך הכל מתוך 12 הסדרות שהם שיחקו הם הפסידו משחק או פחות ב-8. היו כעם הגב לקיר רק במשחק השביעי מול הפייסרס ופיגרו רק פעם אחת במשחק הראשון בסדרה האחרונה מול הג'אז.
      אני לא בטוח עד כמה מימוש הכישרון הוא בזכות הרודנות של ג'ורדן – כי בוא נודה באמת זה משפיע בעיקר על השחקנים היותר שוליים (לא נראה לי שעל קוקוץ' או רודמן זה השפיע באיזשהו אופן). אני חושב שהעובדה שג'ורדן נתן לגיקסון לעשות את הקטע שלו ולאפשר לו לעשות מהם קבוצה היא הנקודה החשובה (פריבלגיה שהוא לא נתן לקראוס, אבל קראוס לזכותו יאמר עשה מה שבא לו).

      1. זה לא משנה רק בכמה הפסידו אלא בכמה ניצחו.
        הסדרה מול הניקס הפייסרס הג'אז יכלו בקלות להיות הפוכות.
        אפילו הסאנס היו ממש קרובים כל משחק למעט אחד היה קרוב.

        1. אתה קצת מערבב. אלו שתי קבוצות שונות התירפיט הראשון והשני.
          אני התיחסתי לזו השנייה שהייתה מאד דומיננטית (הרבה בגלל ההגנה). מול הפייסרס והג'אז הם באמת כבר היו על אדים והתוצאה בהחלט הייתה יכולה להיות הפוכה. אבל עד אז הם די שייטו.

          1. הערבוב במודע.
            דיברתי באופן כללי על השושלת של אותן 8 שנים.
            מספיקה סדרה אחת לא במקום כדי להרוס את כל הסיפור

    3. תדע כל אם עבריה שהפקירה גורל בניה בידי מפקדים רודנים שימחצו וישברו אותם בכל דרך אפשרית, כי זו הדרך הנכונה והיחידה למצות פוטנציאל.

  12. סחתיין על הוראס גראנט שלא מוכן לתת לנרטיב להמציא מציאות. תכלס אם רק ראית את הסדרה זה נשמע בערך שג'ורדן התעלל בחבורת גברים מגודלים שגדלו בשכונות הכי קשוחות בארה"ב, ואף אחד לא הגיב לו עד שהגיע סטיבי קר הקטן (שנהיה קשוח כי אבא שלו נהרג בלבנון…) ועמד על שלו.
    בכלל, הימור שלי שהמפיקים של הסדרה הזו עושים בקרוב משהו על הווריירס, אחרת אין שום הסבר לכמות הדקות שסטיב קר קיבל בלאסט דאנס

    1. קר הוא גם פרצוף מוכר, שם חם בצמרת הכדורסל הנוכחי, וגם מתראיין מעולה. לא מפתיע אותי שדוחפים אותו מתי שאפשר.

  13. Zach Lowe:
    I'm not sure what the screen-time math says, but in totality, "The Last Dance" felt more like a documentary about Michael Jordan than one about the 1997-98 Bulls. The filmmakers devoted early episodes to Chicago's other stars, but those always included Jordan's thoughts on those characters and what they meant to him. When non-Bulls discussed Jordan, he got the last word via iPad.

    And that's fine! I devoured every second of "The Last Dance." Jordan is the main character of the Bulls' story, and of the modern NBA, and in that sense every other person until maybe LeBron James is a side character in a larger Jordan-centric arc.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט