מעורב ספורט ליום שני: כיצד הרגשתי אחרי סיום הסידרה 'הריקוד האחרון'? במילה אחת – "זהו?" / מנחם לס

1.סידרת 'הריקוד האחרון' רקדה את ריקודה האחרון. מייקל יצא נעים וחינני יותר מ'ילד טוב ירושלים'

אפיזודה 10 הסתיימה. הריקוד האחרון הסתיים.

המנצח הגדול? מייקל ג'ורדן.

אני חיכיתי, קיויתי, ציפיתי – כי אפילו כתבו למפרע שזה מה שיהיה – שיסבירו את מייקל ג'ורדן. שינסו להסביר, להראות, לדסקס, לראיין שחקנים חברי קבוצתו, ולשמוע כיצד האובססיה שלו לנצח גרמה לו להיות העריץ, האוטוקרט, הדיקטטור, הדטפוס, המונארך, השתלטן, המושל, והשליט של 11 השחקנים האחרים, וכיצד הוא רדה בהם ביד חזקה ובזרוע נטוייה.

כן?????????????

מי שלא היה יודע למפרע את כל הדברים הללו היה יוצא מהסידרה עם הרגשה ודיעה שמייקל ג'ורדן הוא השחקן העדין,,האדיב, האהוב, הרגיש, החברותי, ובעל הנפש הרכה ביותר מהצד הזה של העולם המערבי.

לא תאמינו לי. אבל אתם יודעים מה קרה בסוף (אבל עליכם לשים לב עד הסוף ממש כי אמרו זאת בחטף והשמיעו זאת ב-3-4 שניות וזה נעלם)???

מייקל, השחקן הטוב מכולם שאני לא מאמין שיהיה שני כמוהו, מזיל דמעה וכותב פואמה, פור גאד סייק. שימון, אני נשבע לך שהבחור כתב פואמה. הבנזונה הוא גם משורר!

אני נשבע לכם בכל היקר לי: במקום לראות את מייקל רודה, מציק, ומעליב חברים לקבוצה, ואז בא הסבר שאין בו למעשה כל רוע של ממש אבל הוא הווינר האופטימלי שלא נח ולא נרגע עד הנצחון האחרון, אנחנו רואים את מייקל מזיל דמעה פור גאד סייק, וכותב פואמה כשהכל ניגמר!!!

לומר את האמת, לאחד שראה את כל המשחקים (בטיווי כמובן) וזוכר ממש כל רגע מהם, האפיזודות 9 ו-10 לא חידשו דבר. ראיתי את מייקל עם הרעלת הקיבה. ראיתי אותו מזיע כאילו הוא בקדחת בשעת טיים-אאוט במשחק ה-5 ההוא ביוטה. לא יודע אם היה לו חום או לא, אבל הוא נראה חצי מת. אני זוכר כאילו שזה היה אתמול כשרג'י מילר – שהרגיש שאינדיאנה פייסרס היתה קבוצה טובה יותר, ואני הרגשתי כמוהו – דחף את מייקל כאילו היה פחון זבל קטן לשלשה שלו שעשתה 94-96, והישוותה את הסידרה. איך הזיברות לא שרקו לעשר זריקות פאול אני לא יודע עד היום.

ואגב, מי שזוכר את 'הדחיפה' של מייקל ג'ורדן את בריאן ראסל מיוטה ורואה זאת שוב בסלו מושיון, רואה בבהירות שבריאן פשוט התחלק.

טוב, לצעירים שביניכם הכל יהיה מרתק.

אני חיכיתי להרבה יותר, ומבחינת יחסי אנוש של מייקל לחבריו, ונסיונות להסביר את הטרוף שלו לנצחון, כל מה שאתה רואה הוא מייקל שמחבק את סטיב קאר, מעשן סיגרים במטוס, ונראה הסאחב של כולם ללא טיפת רוע בדמו. ילד טוב שיקגו, זהו מייקל שבסידרה. אבל כמובן ש'ילד טוב' שמנצח את כולם וזוכה כל עונה ב-MVP ובמלכות הסלים.

היי, לך תדע. אולי מייקל הוא באמת סמל הרגישות והמתיקות? ראיתם אותו בנאום האזכרה על קובי. ברגעים רבים הערב הוא נראה די דומה לאותו מייקל.

למעשה אחד הקטעים שעניינו אותי ביותר לא היה שייך למייקל בכלל. אני מתכוון לקטע שהראה את אביו ואמו של סטיב קאר, ולראות פרטים שאף פעם לא ראיתי על רצח אביו ע"י שני טרוריסטים שהתחפשו לסטודנטים, הוציאו אקדחים, והוריקו עליו את המחסניות.

מה עוד ראיתי שלא ידעתי? שהבת של מייקל היא יפהפיה מדהימה, ויש לו שני בנים כנראה בגיל 20-25 שנראים בחורים על הכיפאק.

סוף הסידרה היתה חגיגת הנצחון בפארק. אפילו תהלוכת משאיות עם כל השחקנים לא היתה. פשוט מין מסיבה בפארק, עם 6 גביעי אליפות, וכולם שמחים ומאושרים.

כולם ידעו שזה הסוף. פיל ג'קסון אומר ש"זה זמן טוב ללכת". האש בערה במין פח והנייר הבוער הצית להבה שהלכה וקטנה עם צלילים מרגיעים ונעימים. האש הולכת וקטנה. הולכת ונכבית…אולי רצו שנזיל דמעה על סופה של תקופה נפלאה שלא היתה כמוה בכדורסל?

אני לא הרגשתי כל עצב או געגועים.

פתאום הכל ניגמר.

2. אולי שימון יודע איך, אבל היום אומרים ש"מחנהו של למלו ינווטו לבחירת הניקס"

LaMelo Ball camp may steer him to Knicks

בעצם, אם דייב דבושר ודוויד סטרן יכלו לעשות זאת, אז למה לא אדם סילבר, המפלגה של המותג הנקרא "בול", ושאר מושכי החוטים בתיאטרון הבובות הנקרא NBA והדראפט? (https://nypost.com/2020/05/14/lamelo-ball-to-the-knicks-lavars-possible-2020-nba-draft-scheme/

מרק ברמן מדווח שכנראה ש-"משפחת בול" – משפחת פשע של המאפיה החדשה מודל 2020 או משהו כזה, שימון יודע את הפרטים – החליטה שמתאים לה שלמלו יהיה 'פנוי' בזמן שהניקס תיבחר בדראפט הבא, והם יקראו בשמו.

TAMPERING? מה פתאום? היום ישנן שיטות כאלה טהורות ומשוכללות שאפילו אלוהים משתתף בהן כשהוא מחליט על גורל כמה פלנטות ברקיע!

לא רק זה. GUESS WHAT? הניקס עצמה מעוניינת בבול אחד לפחות בקבוצתה. עבור הניקס האבא לבאר בול הוא דווקא יתרון לניקס ולבראנד שהיא מתכוונת לברוא מחדש בעזרת בן ה-18 הזה (https://larrybrownsports.com/basketball/new-york-knicks-high-lamelo-ball/549927).

ימים טובים הגיעו. פעם זה היה פטריק יואינג. היום איזה ילד שעדיין מחליף חיתולים.

3. "אני לא יכול אפילו לחשוב על דבר אידיוטי מזה!"

סטפן קרי מגיב על שאלת עתונאי מה הוא יחשוב – ומה הוא ירגיש – אם ישחקו ללא קהל וכמה שחקנים ימשיכו עם הפקה-פקה שלהם.

4. הנה דבר אידיוטי יותר: מישהו משלם $560,000 עבור הסניקרס שג'ורדן נעל!


$560,000

הטרוף של מייקל חזר. הבנאדם עדיין שובר שיאים שנים אחרי שפרש. תופעה שלא תחזור לעולמי עולמים.

היום נמכרו ה'אייר-ג'ורדן הראשונים שהוא נעל עבור $560,000 במכירה פומבית (https://www.sothebys.com/en/press/slam-dunk-sothebys-sets-new-world-auction-record-for-any-pair-of-sneakers?locale=en). נא לזכור שכף רגלו הימנית היא 13.5 וכף רגלו השמאלית – 13. אלה הסניקרס שהוא נעל במשחקו הראשון וכמה משחקים אח"כ ב-1985. מעניין אם הסרחון של כפות רגליו עדיין נודף.

מה שמעניין אותי הוא למה הוא החליט למכור אותן? חסר לו כסף? בסוף הוא יאמר שהכסף הולך ל-CHARITY. שיהיה. השיא הקודם – $437,000 – הוא גם על סניקרס מסריחות שלו.

מייקל הפך את ה'אייר ג'ורדן' לנעל הנמכרת והנפוצה ביותר בעולם.

הממזרים ידעו מתי לקיים את המכירה הפומבית: ביום של האפיזודות 9 ו-10 – האחרונות – של "THE LAST DANCE".

5. שקיל: "אליפות טים דנקן והספארס ב-1999 חייבת להירשם עם כוכבית". לפעמים שאק לא מצחיק. סתם טיפש.

טים דאנקן ייכנס להסטוריה כאחד מגדולי שחקני הפרונט-ליין הגדולים בהסטוריה, אבל שקיל או'ניל לא חושב שהוא כזה גדול כפי שעושים ממנו.

הוא מביא למשל את אליפות 1999 "שלא צריכה להיחשב ברשימת האליפויות שלו".

מה קרה, שאק? Why not?

הוא עונה שעונת 1999 ארכה רק 50 משחקים בגלל ה-LOCKOUT. הספארס סיימו 13-37.

אני לא יודע מה נמצא UP TO SHAQ'S ASS, אבל שכל בוודאי הוא לא אחד הדברים מהם הוא סובל מעודף. הוא טוען שלטים – בעל 5 הטבעות – יש למעשה 4.5".

אתם רוצים לדעת WHAT IS UP SHAQ'S ASS?

הסוויפ שטים דאנקן והספארס גרמו ללייקרס בסיבוב השני.

לפעמים בא לי להכניס סמרטוט במקום בו נמצא פיו של שקיל.

6. ספר חדש של ווילי מייז, עם ג'ון שיאה: "THE SAY HEY KID"

זה עתה סיימתי לקרוא את ספרו החדש של ווילי מייז. הוא ניכתב עם כתב 'הכרוניקל' המצויין ג'ון שיאה. השם המלא של הספר הוא "24: LIFE STORIES AND LESSONS FROM THE SAY HEY KID".

לווילי מייז בן ה-89 בייסבול הוא כמו חמצן לריאות. כל חייו הסתובבו מסביב המשחק הזה, ומאומה לא השתנה. הוא ממשיך לבוא לכמה משחקי בית של הסן פרנציסקו ג'איינטס, לוקח חלק ברצון בכל סיפור או הלצה. באימוני האביב הוא עוזב את ביתו לחודש ימים לסקוטסדייל, אריזונה, "להיות עם הצעירים כשהם מתכוננים לעונה. אם מישהו מבקש עיצה – אני מציע את מיטב ידיעתי בנידון".

ג'ון שיאה כותב שבייסבול הוא ה-OUTLET היחיד והמועדף עליו. ווילי מייז אף פעם לא היה האדם לדבר על גזענות. הדבר היחיד שתמיד עניין אותו היה בייסבול.

הוא חי עתה בביתו באת'רטון, קליפורניה, עם 'עוזר אישי' שהיה גם עוזרה של אשתו מאי לפני שהלכה לעולמה ב-2013. ווילי שיתף פעולה לפני כן בכתיבת מספר ספרים עליו והספר הזה לא ריגש אותו באופן מיוחד: "הסיפורים לא משתנים. מה שמשתנה היא נקודת המבט שלך על מה שקרה, והחשיבות שאתה משייך למאורעות שקרו". פה ושם הקריאה הרגישה לי כמו נאום פרידה.

שיאה נותן למייז להיות אחראי על הנרטיב. להביע דעתו, להפוך מחשבותיו למילים, ואז הוא משתמש בנסיונו העשיר כאיש הבייסבול של הסן פרנציסקו כרוניקל למלא את החורים, ולקשר בין מחשבותיו של ווילי. שיאה הציע את רעיון הספר לווילי מייז לפני 15 שנה, ובתחילה הוא לא התלהב כי חשב שהספר המתוכנן הוא להיות מין תורה לתלמידים על המשחק.

אבל כששיאה הסביר למייז שזו לא מטרת הספר כלל וכלל, אלא לעדכן את מחשבותיו ולארגן את נסיונותיו הוא הסכים, ואפילו בהתלהבות. הספר מכיל גם 'טידביטס' כגון דברי הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש שאמר לשיא שכשהיה ילד הוא רצה להיות ווילי מייז, ולא נשיא ארה"ב.

ווילי כמובן מספר על הגזענות שחש משך רוב הקריירה, ובעיקר כשהיה שחקן מינור ליג בטרנטון, ניו ג'רסי. הוא גם סבל מסירובים מלמכור לו בית באזור מסויים בסן פרנציסקו שהיה אזור לבן. "אין חוק המכריח אדם למכור את ביתו לאדם מסויים אחר, אבל כמובן שהסרוב היה בגלל צבע העור ושום דבר אחר". מה שמעניין מאד בספרו היא העובדה שהוא אף פעם לא נשמע ממורמר מדי על הגזענות שסבל. "זה היה חלק ממהלך החיים. ההסטוריה מתגלגלת. בסופו של דבר רוב הדברים מסתדרים", הוא אומר. כמובן ישנו הסיפור הידוע כיצד הרד-סוקס יכולה היתה להחתימו ולא עשתה זאת. בגלל שבוסטון היא עיר גזענית מיוחדת במינה.

"אין לי בעייה עם זה. מכל מקום שנאתי לשחק בבול-פארקס של הליגה האמריקאית. תמיד העדפתי את הליגה הלאומית. היא לא רק עדיפה אלא היא גם משלמת יותר טוב (אני, מנחם לס, לא מסכים לא עם זה ולא עם זה).

ווילי מייז מחזיק (יחד עם ארון וסטן מיוסיאל) בשיא 24 הופעות באול-סטאר. הספר מסביר באיזו רצינית ווילי לקח את משחקי האול-סטאר ואת מקומו לא רק כשחקן אלא גם כבדרן. הוא אף פעם לא זילזל במשחק אבל אהב לעשות ממבצעים קשים מבצעיםמ קלים, וממבצעים קלים לעשותם כאילו קשים יותר. למשל כשהגיע אליו כדור גבוה, הוא כאילו התעצל להגיע אליו. אבל כשהכדור היה בידיו הוא החל בתאוצה שלא היתה שנייה לה, לסיים את ה-OUT הנוסף (מלבד התפיסה) בנגיעה ברץ, או במסירה חדה ומדוייקת מקצה המגרש האחד לשני.

כן? לא? אולי? האם היה מנסה לרוץ עד הבית או לא?

כל זמן שיש בייסבול בעולם לא יפסיקו לשאול "WOULDA…SHOULDA…COULDA…

כל עכבר בייסבול יודע את התשובה. אילו היה זה וילי מייז עצמו על הבסיס הראשון בדאבל שהוא חבט במשחק 7 של 1962 עם 2 אאוטים…בתחתית האינינג ה-9…סן פרנציסקו מפגרת 1-0 ועל הגבעה עומד הפיצ'ר . רלף טרי מהיאנקיס הארורים…

ווילי מייז חובט בכדור טיפונת גבוה מדי, אחרת היה זה הום-ראן נוסף להיסטוריה. אבל היה זה כדור חזק אבל מספיק רק לדאבל. הדשא היה רטוב, עובדה שהאיטה את גלגול הכדור ברגע שנחת. מאטי אלו היה על הבסיס הראשון עם שניים וחצי מטרים של קידום. יחד עם החבטה הוא החל בריצה לעבר הבסיס השני. סיבוב מהיר והוא אץ לכיוון השלישי. אחרי שעבר את השלישי והיה בדרכו הביתה, הוא שינה דעתו וחזר לשלישי.

זה היה כל מה שמקוביי היה צריך כדי לסיים את המשחק עם LINER.

ווילי מייז דיבר על המקרה הזה בכל הזדמנות שהיתה לו ושוב – בספרו החדש.

"אם זה היה ווילי מייז במקום מאטי, הם היו חייבים לגמור איתו בריצה הביתה. אין מקרה בעולם שאני נעצר בשלישי". הוא כותב.

אחת עשרה שנים אחרי – בצד השני של המפרץ, באוקלנד, לווילי היתה עוד הזדמנות להגיע הביתה כשהוא האאוט הפוטנציאלי האחרון במשחק ה-7, הפעם כשחקן הניו יורק מטס נגד ה-A'S. אחרי שני ERRORS בתשיעי, אוקלנד הורידה מהגבעה את רולי פינגרס עבור הזורק השמאלי דרול נולס, כשהחובט הוא השמאלי וויין גרט המשפשף את מחבטו כאילו היה האוצר של סיירה מדרה. הוא הרץ המשווה. (כמובן שווילי מייז הוא חובט ימני, אבל הוא יושב על הספסל ורק מסתכל במנג'ר יוגי ברה).

למה יוגי ברה לא מכניס את ווילי מייז במקום החובט השמאלי?

גרט חבט כדור לשמים, אבל בזווית הלא נכונה. POPPED-OUT.

END OF GAME.

"רציתי לקום ולרוץ לעבר יוגי ולצעוק, 'הכנס אותי ל-PINCH-HIT'. הוא היה מכניס אותי. אני יודע. אני מכיר את יוגי טוב יותר אולי מכל אחד אחר, והוא היה אומר, "אתה רוצה TO PINCH-HIT? אין בעייה. היכנס ל-PINCH HIT". אבל לא זזתי ממקומי. אתה לא מתנהג ככה. יוגי יודע שאני יושב…יוגי יודע שאני ימני…לא עשיתי דבר למרות שממש בעטתי בעצמי".

החבטה האחרונה של מייז היתה ה-GO AHEAD SINGLE באקסטרה אינינגס במשחק ה-2 של הוורלד סרייס. אבל התמונה שנשארה אצל העכברים היא של ווילי מייז נתקל רגל ברגל בסנטר פילד ונופל, כשהוא מנסה לתפוס כדור כשהשמש מסנוורת אותו. איזה ניגוד ל'תפיסה' בפולו גראונדס ב-1954 שעשתה ממנו ה-MVP של הסידרה.

הוורלד סרייס של 2020 אולי יהיה. ווילי מייז היה יכול, במקום, לדבר על שיא ההום-ראנס של בארי בונדס, אחרי שנמצא משתמש בסטרואידים. אבל ווילי לא ייגע בנושאים כאלה. התנצחויות הם לא הסטייל שלו. כל מה שהוא עשה משך כל הקריירה היה לשחק – ולתת לאחרים לשפוט. גם עתה, כשהוא כותב (או מכתיב) הוא לא מעוניין במיקוח או דין ודברים. כל מה שמעניין אותו הוא להיזכר בחוויות, ולהעלותן בכתב.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 68 תגובות

  1. אני אוהד NBA כבר 3.5 עשורים,
    וממה שראיתי, אני זוכר, ולמיטב דעתי –
    "כוכבית" מרוויחים כאשר התנאים לא שווים ל-2 הקבוצות.
    שאק, הוא כותב מנקודת מבט של אגו. כמו לא מעט מהכוכבים שמקבלים מיקרופון לידיהם.
    שנת 99'?
    החוקים היו ידועים וזהים, הן ללייקרס, והן לספרס.
    .
    מתי כן "מרוויחים" כוכבית?
    כאשר החוקים לא זהים לכל הקבוצות.
    מנקודת מבטי (אני מודה – מאוד סובייקטיבית),
    יש 2 אליפויות באותם 3.5 עשורים בהם אני צופה ב-NBA שהרוויחו את אותה כוכבית:
    הלייקרס ב-2002, הספרס ב-2007.
    אז אולי שאק צודק, לדנקן יש "רק" 4.5 אליפויות. אבל לפי אותה משוואה של שאק, זו המלמדת שאליפות עם כוכבית שווה רק חצי,
    אז לשאק יש "רק" 3.5 אליפויות (יש מי שיטענו שעל האליפות ב-2006 צריך גם להדביק כוכבית. לטעמי, לא. 2002 ו-2007 יצרו רף שקשה מאוד לשחזר).
    .
    וקצת יותר ברצינות –
    שטויות.
    אין דבר כזה אליפות עם כוכבית, גם מנקודת מבטו של אוהד ממורמר.
    עד שלא יוכיחו לי שללייקרס ולספרס הייתה יד במה שהתרחש על הפרקט,
    אלו לא הם שהרוויחו את אותה "כוכבית", אלא הליגה.
    לשמחתי הליגה מתפתחת ומציגה כיום רמת שקיפות שפעם אפשר היה רק לחלום עליה,
    והם עושים זאת למרות הביקורת (ברובה דמגוגית למדי) שהיא מאפשרת.
    .
    תודה, מנחם.

    1. איזה שקיפות יש בליגה? גיא או שאתה תמים או שאתה נאיבי לחלוטין, מתי בפעם האחרונה הראו את בדיקות הסמים שהליגה עושה, את שיבוץ השופטים הרקוב שמקבל הוראות מלמעלה, כמה פעמים במהלך עונה ובפלייאוף אנחנו רואים ״טעויות איומות ״ שגם עיוור היה רואה אבל השופטים מעלימים עין, ואז אחרי המשחק יוצא דוח מביש של טעינו,רק דוגמה אחת מבן רבות לאלה שקורות על בסיס קבוע במשחקים:
      https://youtu.be/rAGZPmQGLb8
      .
      כמה פעמים אתה רואה יחס מועדף לכוכבים בצורה בוטה ומגוחכת אני רואה את לברון ויאניס… מעיפים את המגן עם מרפק חדה אחרי 3-4 צעדים, וכל נשיפה מן הצד השני שריקה .
      עכשיו אני מחכה להסבר איך זה שיאניס ולברון… מקבלים שריקות אוויר מכל צוות השופטים בליגה ושחקנים אחרים ממש לא.

      1. נרטיב נרטיב נרטיב? נרטיב, נרטיב!
        .
        עכשיו כאשר המהות מאחורינו, אפשר להתעסק בזוטות –
        אז ההוכחה שלך לשיפוט מוטה, לכך שתוצאות נקבעות מראש, זה שיש טעויות שיפוט?
        לא משהו, ההוכחה שלך.
        הרי בעידן בו אנו חיים, בו כל שנייה של כל משחק NBA מצולמת ומתועדת,
        זה פשוט מאוד להשתמש באותם קבצי מידע המשמשים את יצירת שלל הנתונים הסטטיסטיים בשביל להוכיח שיש הטיה לטובת קבוצה מסוימת,
        שיש יד מכוונת.
        אז ברוך –
        היכן ההוכחות לאותה הטיה מכוונת?
        עזוב הוכחות, היכן הבדיקה שמראה הלימה כלשהי בין טעויות השיפוט לבין יד מכוונת?
        .
        (במאמר מוסגר – זה אחד הדברים המוזרים ביותר בעיני, העובדה שאתה בוחר להמשיך לעקוב אחרי ענף שאתה חושב שהוא לא יותר מ-WWE)

        1. נרטיב נרטיב נרטיב :
          גיא איך אתה מסביר ״טעויות כה בוטות״, אני לא מדבר על טעויות שיפוט רגילות שקורות בכל ענף , אני מדבר על״ טעויות״ שלא יכולות לקרות, ששלושה שופטים רואים את דוראנט מטר מאחורי הקו ולא שורקים? איך יאניס לברון … מקבלים שיפוט שאף אחד לא מקבל , תמימות דעים

          1. איך אני מסביר טעות שיפוט? אתה רציני?
            .
            אתה באמת לא מבין את ההבדל בין אירוע לבין מגמה?
            אני לא מבקש "הוכחות". זה דמגוגי לדרוש מאוהד ספורט לעשות עבודה של עיתונאי. אני רוצה לראות מגמה –
            כזו שניתן להסיק ממנה מסקנה לוגית התומכת בטיעון שלך.

            1. צפית בלברון? ביאניס? בקוואי? … אתה יכול להגיד בפה שלם שהם מקבלים שיפוט שווה לשאר שחקנים? נוצר בליגה סט של חוקים רק בשבילם שבו למילה צעדים ולמילה מרפק אין משמעות, אסור לגעת בהם, כמעט כל משחק יאניס לברון עושים עבירות תוקף שלא נשרקות ועוד מקבלים על זה עבירה.
              .
              איך אתה מסביר שדוראנט מטר בחוץ ושלוש שופטים שאחד 80 סנטימטר ממנו לא רואה את זה וכל שאר העולם רואה? אני יכול להביא לך עוד 10 מקרים שאין שם בכלל חמת הספק וגם עיוור היה רואה אותם, שאין סרט שהשופט יכול לומר בלב שלם שזה היה גבולי ושהוא לא ראה את זה, לרוב זה קורא אם קבוצות שהליגה רוצה לפמפם / כוכבים.
              .
              ממליץ לך לצפות במשחק של גולדן סטייט מול ממפיס שהם היו בדרך לעונה היסטורית, ממפיס באה לקטוע אותו וכנראה שהייתה קוטעת אותו אם הלוחמים לא היו עוברים להיאבקות בחסות השיפוט ״הישר והוגן״.

        2. ברור גם wwf אני צופה וגם בכדורגל למרות שברור לי שריאל הייתה קונה שופטים במשך שנים עם שריקות הזויות , אבל סך הכל זה מהנה אז צופים למרות שהמשחק מכור

    2. 2006 זה אליפות שריקות האוויר של וויד בניסיון למתגו כמייקל הבא..איזה שריקות אוויר הוא קיבל כל הסידרה 😂😂😂 שחקנים היו עוברים לידו 2 זריקות ישר.
      נוביצקי הוא השחקן הכי נשדד בnba לדורותיה לקחו לו טבעת ו2 mvp. שהיו מגיעים לו. תכלס עם 3 mvp ו2 אליפות הוא היה טופ 10 היסטורי.

    3. הכוכביות הם לא איזה סימון רשמי, אלא משהו שנוצר במהלך השנים כדי להדגיש שעונה או קבוצה חרגו מהרגיל. מה שקורה זה שנגיד יש סיקור של קבוצה X ומציינים שם שהקבוצה לקחה אליפות 1956, *1967, 1968, 1985 ואז למטה, *הליגה קוצרה ל15 מחזורים עקב מלחמת ששת הימים. זו ה״כוכבית״. אין איזה סטנדרט כוכביתי, אלא שיקולי עריכה, מה שמכונה manual of style, ולא הנחיות של הליגה, למיטב ידיעתי.

  2. שאק סתם מנסה לייצר כותרות. מעניין מה הוא היה אומר על האליפות הזו אם הוא היה זה שזכה בה.
    .
    כמו שגיא רשם, כולם שיחקו באותם תנאים את אותה עונה מקוצרת עקב השביתה.

  3. משפחת בול מקווה שלמאלו יגיע לניקס מכיוון שהניקס צריכים רכז, ושם למאלו יקבל את המושכות ישר מהתחלה ויתנו לו אור ירוק במשחק.
    ודבר שני, שזה הכלי השיווקי הכי גדול שיכול להיות להם אם הוא נוחת בניו יורק.

  4. מנחם יש לי שאלה פצצה למעורב הבא שלך.
    בהנחה שהליגה מפסיקה עכשיו ל 20 שנה, וכל שחקני הליגה לא משחקים יותר משחק nba בחייהם, כמה שחקני היכל התהילה יש כרגע בליגה?

      1. כפוסט זה קצת גדול עליי, אבל בתור תשובה:
        לברון, הווארד, קרי, קליי,דריימונד גרין, קוואי, דוראנט, הארדן, פול, ווסטבורק ויאניס
        ההתלבטויות הגדולות שלי: לאב ודני גרין

    1. ברור הוא חלק ממשפחת בול, המשמעות של המותג שלהם BBB זה בלוף בלוף בלוף, מסכנים אוהדי הניקס אם יפול עליהם לא רק שמקבלים את השוט מלמעלה דולן יקבלו גם את בול מלמטה

  5. קודם כל תודה על המעורב. אין לי הרבה זמן כל יום אבל לזה אני מפנה זמן גם אם אני לא מגיב. לא קראתי את החלק על הריקוד האחרון כי עוד לא ראיתי אז אתייחס לשאר
    למלו בול. הוא לא sure thing אבל יש אפקט פיגמליון שהוא חשוב לכישרון ברמתו. הקרדיט לטעות. כאשר נותנים כזה חבל ארוך לשחקן כדי להתפתח ולצבור נסיון וביטחון דברים טובים יכולים לקרות גם אם בתחילה זה על חשבון הקבוצה. טריי יאנג לדוגמא היה קטסטרופה בתחילת עונת הרוקי שלו. הוא קלע באחוזים של גבינה שווצרית ואיבד כדורים כמו שמהמר מפסיד חפיסת דולרים בבלק ג'ק. אבל כל איזה 5-6 משחקים משהו השתפר. אותו כנ"ל קאם רדיש שסיום העונה המוקדם דפק התאוששות מדהימה. בלא מעט קבוצות, אחרי 30 המשחקים הראשונים שלו הוא היה נעלם לקצה הרוטציה ומוכרז סופית כבאסט. אבל אטלנטה האמינה בכישרון שלו והוא רק החל להראות זיק של פוטציאל. הדבר הכי חכם שלמלו יכול לעשות זה לשחרר את שירותיו של אביו בכל מה שקשור לכדורסל. לילד יש את הגנטיקה ואת החינניות של ילד שנתנו לו לעשות מה שהוא רוצה. באוסטרליה החל להיכנס למסגרת והשתפר בצורה משמעותית בפעם הראשונה מאז ימיו בצ'ינו הילס. הוא הבין איך נראה כדורסל של חצי מגרש. עדיין הוא חייב להקדים את אחיו ולהיכנס לתהליך ארוך של שיפור המכניקת זריקה שלו כבר עכשיו (אולי כבר עושה זאת). על זה תקום ותיפול הקריירה שלו.
    .
    מגפת הקורונה תהיה מאחורינו עוד כמה חודשים. בינתיים אין שום הוכחה לאותו הגל השני הארור שהיה בשעפת הספרדית של 1918. אפילו ארה"ב כבר בדרך מטה ומתחילה להתאושש (זה ככל הנראה יגמר "בהצלחה אדירה של הנשיא" ב"רק" 100 אלף הרוגים. 2 איצטדיוני פוטבול של גופות בגלל הנשיא שאף אחד לא מבין ב(הכנס נושא שצריך 20 שנה כדי להתמקצע בו) כמוהו. בכלל לכל המומחים עף הסכך כשבאו במגע עם הגאוניות שלו בנושא. בעיני עדיף עונה הרוסה שתוחלף בעונה נורמלית מאשר לגרור טורנירים עמוק לתוך ספטמבר. סיימו את העונה הזאת ללא אלופה נשתדל למחוק אותו מהזיכרון ולא נצטרך לדון 20 שנה קדימה על הכוכבית של סדרה קצרה, או ללא קהל ביתי או כל דבר אחר שיטפש לנו את החיים. עונת 2020? תזכירו למה היא לא הסתיימה? אה כן היה את המגפה ההיא. ווטאבר
    .
    אין לי עצם נוסטלגית או סנטמנטלית אחת בגוף. אז ככל הנראה הייתי משתמש בכסף הזה לשלוח 10 ילדים מעוטי יכולת לקולג' או לממן איזה סטארט אפ מעניין שצריך משקיע. 550K לננעליים? ווטאבר…
    .
    לגבי שאק, אני חושב שלפעמים מכיוון שזה לא קול לבוא בתלונות על איך אתה נתפס יותר קל לבוא בטענה על חוסר איזור על ידי הבאת הישגי אחרים. אני חושב שטים דאנקן שחקן היסטורי. ככל הנראה בטופ 15 אי פעם. אבל בדיוק כמו שעושים לאחרונה לפיפן שהפך מאנדרייטד לשחקן האוברייטד בהיסטוריה מאז שאוהדי לברון ג'יימס הפכו אותו לאליל כדי להוריד מההשגים של מייקל, טים דאנקן הפך לאליל תוך כדי שימוש בטענה שהצליח להפיל "לבדו" את הלייקרס של שאק וקובי. וכאחד שבאמת אין לו עצם נוסטלגית ואחד שיש לו 0 אהדה לשאק וקובי (רוח הרפאים של סקרמנטו 2002 עדיין מרחפת), אני חייב לציין שהוא צודק. תוך כדי הפיכתו לאל, אוהדים שכחו את תרומתו של דיוויד רובינסון זרקו שת שון אליוט לאשפת ההיסטוריה (הם פאקינג ניצחו 59 משחקים עם רובינסון ואליוט שנתיים קודם), פארקר וג'ינובלי נחשבים שחקנים טובים אבל אף אחד לא מדרג אותם כשחקים אלמותיים ששייכים לטופ היסטורי למרות ששניהם היו בלתי עצירים לחלוטין (מאנו בגמר 2005 היה סופרסטאר). שוכחים שתמיד גם הייתה צלע רביעית כמו מייקל פינלי, סטיבן ג'קסון, קוואי לנרד וכו', ומביאים את העובדה שפופוביץ' בשנים הראשונות נבנה בגלל טים ולא גם הפוך. הספרס אלופים ראויים כקבוצה. טים דאנקן מדהים ואני חושב שאני יכול לכתוב סקאטינג ריפורט של 2 עמודים על יכולותיו. אבל שאק בשיאו לא ראה אותו ממטר. ההבדל היה בקבוצה סביבו. קל לשלוף את 2003 אבל מבט אחד בלייקרס של השנה ההיא מראה שזה היה הסגל הכי זוועה בתולדות הדיינסטי הזה אחרי שאק וקובי. טים דאנקן נתן את הסדרה הכי טובה שלו מול אותה הלייקרס אך שאק היה ממש איתו בכל שלב וגם לא נפל ממנו ממש סטטיסטית. קובי נתן סדרה מופרעת אבל קלע בלי סוף. אבל אחרי השניים לא היה ללייקרס כלום (דריק פישר נתן סדרה של דריק פישר אבל זה בטח לא שחקן שלישי בקבוצה אלופה). הספרס היו עמוקים בלי סוף והעמידו קבוצת הגנה מופלאה בכל עמדה. כשללייקרס הייתה קבוצה אמיתית סביב השתיים ב-2000-2002 זה נגמר בתבוסות קשות לספרס. כולל סוויפ מביך ב-2001. שאק בשיאו בכלל לא נתן לדאנקן לדגדג אותו. דאנקן הצליח להחזיק את השיא שלו טיפה יותר ולמד להיות שחקן מוביל גם כשכבר ירד ביכולת ונשאר כמנהיג בחדר ההלבשה ועוגן הגנתי. עצם הימצאות שאק וקובי באתה הקבוצה לאו דווקא מרמז על גדולתה. שאק למרות שבזמן אמת קיבל ממני 0 סימפטיה (היה בריון מילולי מגעיל מחוץ למגרש כלפי יריבות) בדיעבד בצפייה בלייקרס קשה שלא להרגיש שהליגה ממש עשתה מאמץ לעצור אותו. את חוקי האק א-שאק יצרו אחרי שפרש. אני לא חושב שיש שחקן שהתעלמו מפאוולים עליו כמו שעשו עם שאק. וזה לא כמו לברון שמצד אחד מתעלמים ממגע עליו אך ההוא גם שולח מרפקים ומשחק עם החוק לא מעט. שאק חטף אופנסיבים בלי סוף כשהפך לאגרסיבי. שוב, שאק האדם גם היום קטנוני ואין מקום לזלזול בספרס אך אני מבין את לב הדברים. הספרס היו ארגון וקבוצה גדולה וטים ללא ספק היה בלב העניין, אבל ברמה האישית טים דאנקן נחגג ברמה שהיא אוברייטד לעומת מה שהיה בשיאו וקצת אחריו. אני עדיין יכול לחשוב על 10 שחקנים שהייתי לוקח לפניו למשחק 5-5 אם כולם בשיאם ועוד 5 שאני הייתי מתלבט טוב טוב לפני.

    1. ב 2005 מאנו נגזל מהתואר אמ וי פי גמר מה שהיה הופך אותו לשחקן הבינלאומי המעותר ביותר כשבראשותו גם זהב אולימפי ומצטיין במדי ארגנטינה. אני חושב שאם אז היו נותנים למאנו את הפרס, הוא היה נחרט כ״אירופאי״ הטוב בהיסטוריה. כרגע נוביצקי קצת מאפיל עליו עם תארי mvp של עונה רגילה ושל פיינלס

      1. מאנו כבודו במקומו מונח בהיכל התהילה של כל איש כדורסל. אבל מאנו נהנה מדאנקן ופרקר (כמו שהם נהנו ממנו), אבל נוביצקי היה הפרנצייז בדאלאס, מה שאי אפשר לומר על מאנו.
        ברמת ה-NBA נוביצקי גדול יותר. מבחינת קריירה ותארים, מאנו היה גדול מנוביצקי, גם באירופה וגם בנבחרת, דבר שנוביצקי לא ממש צלח.
        .
        מבחינה אישית, אני מת על מאנו, אחד השחקנים הכי כיפים לצפייה

      2. אין מה להשוות בין דירק למאנו בכלל זה כמו להשוות את קר למייקל.

        דירק היה mvp ואלוף לבדו וסחב פרנצייז 20 שנה על גבו. מאנו היה שחקן נחמד ותו לא שעלה מהספסל היה שחקן 3 ו4 בקבוצתו ונתן 13 נק קריירה. לא מדגדג אפילו. היחיד שיוכל לדגדג ולעבור את דירק כאירופאי הגדול מכולם אם יזכה באליפות זה יאניס.

        1. ברור נוביצקי 10 רמות מעל מאנו שני האירופאיים היחידים שיכולים וכנראה יעקפו את נוביצקי זה יאניס ודונציץ, יאניס כבר עם שני MVP אני בהחלט רואה אותו מסיים עם 4-5 בקלות , מאמנים מפגרים אתלטיות יוצאת דופן ושיפוט סופר מוטה לכיוונו דונציץ כבר היום סופרסטאר בעונתו השנייה בליגה

        2. מאנו לקח זהב אולימפי על הפנים של לברון שהיה שחקן ספסל בנבחרת, קיבל 3 דק בחצי גמר נגד ארגנטינה. שחקן 3-4 זה עניין של פרספקטיבה, עבורי מאנו היה פיינלס אמויפי ב2005 מה שהפך אותו לשחקן הטוב בעולם שנתיים ברצף בשני מפעלים שונים.

          1. מאנו מעולם לא היה קרוב להיות הטוב בעולם. גם לא טופ 10 או טופ 20.
            לקח על נבחרת ארהב. נבחרת ארהב לא באמת מתאמצת בטורנירים האלה. גם הנגר פאפלוקאס ניצח אותם..

            1. ההפסד היחידי שלהם בנוקאוט באולימיפיאדה מאז תחילת הדרים טים.

    2. אני מסכים איתך לחלוטין בטח לגבי פיפן שESPN כתבי החצר של לברון ג’יימס שמו אותו 20 בהיסטוריה של הליגה (בסוף הוא היה שחקן מוגבל התקפית ביחס לכוכבים, לא יודע איך אפשר לשים אותו לפני הארדן לאונרד אנטטקומפו…) , גם דאנקן די אוברייטד בראי ההיסטוריה שאק היה 10 רמות מעליו ומעל כל שחקן בליגה בשיאו (ושלא ישוו לי את נתוני הסדרה על שאק עשו שמירות כפולות ומשלושות בהגנה , אםדאנקן היה שומר עליו לבד שאק היה קולע עליו 50 בשינה) , וגם קובי מ2004 הרבה ייתר טוב .
      .
      לגבי שאק אני רוצה להרחיב אין שחקן שנכנסו בו כל כך חזק זה חלק מהסיבות לפציעות שלו במהלך העונה , השופטים בגלל הפיזיות שלו נתנו באופן מכוון להיכנס בו בעבירות של פלייגרנטים ללא שריקה (הליגה לא רצתה שבחור כמו שאק שהוא גדול מדי , יהיה הפנים שלה, ולכן שינתה את החוקים שיתאימו יותר לגארדים ופווארדים).

      1. שאק כנראה היה הכי דומיננטי, אבל מה שמנע ממנו להיות דומיננטי לאורך תקופה הייתה הסיבה הפשוטה שהוא נהנה מהחיים, ולא ממש שמר על הגוף שלו.
        הוא העלה משקל כדי להיות יותר דומיננטי, אבל חזק ככל שתהיה, יש גבול למה שהברכיים שלך מסוגלות לסחוב. פיל ג'קסון אפילו אמר את זה, ששאק פשוט היה שמן מדי (ולדעתי גם שאק אמר את זה בכמה הזדמנויות). שאק היה מקצוען עד גבול מסוים, וזה פגע לא בקריירה ולא ממש הפאולים שעשו עליו.
        בו נגיד שאם היה מתאמן על קליעות עונשין, ומכניס אותם אפילו ב-75%, הוא לא היה מקבל כל כך הרבה עבירות

        1. הוא לא העלה משקל כדי להיות דומיננטי שאק בשיאו היה מפלצת אתלטית על 10 אחוז שומן, הוא פשוט לא שמר על עצמו לא התעניין כל כל במקצוע ומה שקרה לו שהפיק היה קצר בגלל שהשרירים הפכו לשומן שאק מקיץ של 2001 כבר חלה ירידה עצומה ביכולת האתלטית שלו , (בפיק שלו הוא היה השחקן הטוב בהיסטוריה של המשחק ). גם ב60 + אחוז לא היה משתלם לשלוח אותו לקו אבל אצל שאקיל הכדורסל היה משני בניגוד לקובי ואחרים.

          1. לדעתי ג'קסון מדבר על זה בספר שלו, ששאק החליט לעלות במשקל כדי להיות יותר מסיבי.
            It was after the Lakers’ first championship that Shaq made a decision that had immediate rewards but proved to be a long-range disaster. Feeling that massive centers like Arvydas Sabonis and Luc Longley were pushing him around in the low post, Shaq felt that he needed to be heavier. In his equation, mass equaled power equaled total domination. He therefore instructed his personal chef to overload his meals with meat and potatoes and the pounds quickly began to accumulate.

            1. לייקרס של האליפות השנייה היו אחת הקבוצות הטובות מאז ומעולם, הם ריסקו כל דבר שזז בפלייאוף אני לא רואה סיבה למה שאק יחפש להשמין, יכול להיות שזה ב2002 (הוא חזר בכושר על הפנים לתחילת עונה), אני ליוותי את הלייקרס מקרוב באותו תקופת זמן

            2. זה ששאק היה בלתי עציר אין בכלל דיון על זה. אבל העניין שהוא לא שמר על עצמו וזה מה שגרם לשיא שלו להיות יחסית קצר (להבדיל משחקנים גדולים אחרים). הגוף שלו פשוט לא עמד בעומס של לרוץ עם משקל כזה.

            3. גם אני זוכר כתבה שציטטה את שאק כמי שאמר שהוא קיבל החלטה אסטרטגית שאם הוא יוסיף כמה ק"ג הוא יהיה בלתי עציר. וזה עבד לו, הבעיה היתה שלטווח הארוך זה פגע בו עקב משקל עודף.

        1. זה לא מפתיע אותי הרי הם שמו גם את סימונס לפני קלי דונציץ דונבון מיצל… תלקק למלכה תזכה לקידום, ולברון וכתבי החצר שלו אפילו מפמפמים יותר מהG.O.A.T שגם הוא הגזים .

  6. שאק מעולם לא היה העפרון הכי מחודד בקלמר. יחד עם צ'ארלס בארקלי הם צמד שאי אפשר להתייחס ברצינות למה שהם אומרים. בקיצור הם הטוש בקלמר.

  7. שאק צודק במאה אחוז לגבי העונה המקוצרת.
    הייתי אפילו אומר שזו אליפות עם כוכבית כפולה.
    בכלל לגבי טים דאנקן לדעתי רוב האליפויות שלו עם כוכביות כאלו ואחרות, הוא אולי הסופרסטאר הכי אוברייטיד בתולדות הליגה, וגם שיחק בסגנון משעמם למדי.
    לטים דאנקן היו 2 אליפויות שהשופטים נתנו לו, אחת בעונה המקוצרת, אחת שמאנו
    גינובלי נתן לו, ואחת שקוואי לנארד ובוריס דיאו נתנו לו.
    גם לשאק יש 2 אליפויות עם כוכבית, לייקרס מול סרקמנטו ומיאמי מול דאלאס.
    טוב שהסדרה על מייקל נגמרה, פולחן האישיות של מייקל הפל להיות מגוחך והזוי.
    אני לא מתכנן לצפות בשטיפת המוח הזו.

  8. חח מנחם היה ברור שמייקל יעצים את עצמו בסידרה. סתם עשה לזה הייפ שאנשים יצפו. אני האמת התאכזבתי בטוטאל. לא ראיתי דברים יותר מידי חדשים ועשו פה העצמה והאדרה למותג.
    מה שכן הפרקים האלו הזכירו לי איזה כוסית כרמן אלקטרה, צריך לחשוב טוב אבל היא היכל התהילה בטוח ואולי גם בראשמור שלי. אין ספק שדניס שיחק אותה.
    וואלה שגם אני חשבתי שהבת של מייקל כוסית, זה בדיוק מה שעבר לי בראש. לעומת זאת בניו נראים גירסה של משפחת בול.
    אין ספק שבלוף מתאים לפלופ ולמאלו תפור על הניקס לפלופ משותף, יהיה צחוקים אבל לפחות לבאר יוכל לעקוץ כמה פראיירים בניו יורק.

      1. לא הכרתי את מייגן פוקס, ראיתי עכשיו בגוגל, נחמדה אבל לא goat🤗, אין לה מספיק אליפויות והסטט חלש.
        בכלל לימי הקיץ מצופה ממומי חציל או פאנל מומחים לדרג את היכל התהילה של מיס ביקיני, מוזר שהדבר טרם קרה בהופס.

  9. פרויקט האדרתו של ג'ורדן הסתיים?
    יש משהו בריקוד האחרון מעבר למידע רכילותי?
    אם אין, אז אני לא מבין מה אתה מתרגש מנחם, הרי אתה לא שנה א' בנב"א . . .
    עונה עם כוכבית? אין דבר כזה. אםכבר אז להיפך – אנחנו כל הזמן מתלוננים שיש יותר מדי משחקים והשחקנים עייפים ונפצעים. העונה הנוכחית היא מקוצרת וכשהיא תחזור היא תחזור על מוד טורבו. נראה עצימות גדולה יותר, אחרי ביטול משחקים לא מעטים לכל משחק תהיה חשיבות גדולה יותר. מבחינתי שיהיה ככה כל שנה.

  10. ווילי מייז הוא אחד הענקים, התחיל בנגרו ליג והמשיך לקריירה מדהימה בג׳איינטס, ואפילו שנתיים במטס. בניגוד ל״גודסאן״ שלו, בארי בונדס, יש לו טבעת אחת מ54, עדיין בניו יורק, אבל כלומה ומאומה מאז המעבר לסן פרנסיסקו, אבל בבייסבול זה לא העיקר, אלא הרקורד, והוי איזה רקורד. במשאלים מודרניים האיש נחשב לאולי גדול השחקנים בהיסטוריה, שני רק לבייב. ואם כבר בונדס, כשהוא שבר את שיא ההומראנס לקריירה, שאלו אותו מה היה הרגע הקשה ביותר מבחינתו והוא ענה שכשהוא התקרב למייז והבין שהוא בדרך לעקוף את הגאדפאת׳ר שלו.
    לגבי ג׳ורדן, עכשיו שהסדרה הסתיימה, נראה לי שאלך לצפות בה ואבין על מה כולם מדברים.

  11. עוד לא ראיתי את הפרקים האחרונים, אבל ממה ששידרו בערוץ הספורט בסופ"ש יצא לי להיזכר איך יוטה נשדדו במשחק השישי ב-98', משחקו האחרון של ג'ורדן בבולס. לא רק שביטלו להם שלשה על שעון 24 שניות (שנקלעה בזמן), גם אישרו סל של שיקגו שנקלע אחרי הזמן. אלה 5 נקודות שאי אפשר היה אז לערער עליהן, וזה במשחק שנגמר בסל ניצחון (עם עבירה מפוקפקת…), כלומר בנקודה הפרש. אפשר גם לראות שם כמה שריקות לא סבירות לטובת מייקל שנתנו לו נקודות קלות מהקו.
    אז זה לא אומר שעכשיו היתה לסטוקטון ומלון טבעת, אבל הם לכל הפחות היו מרוויחים את הזכות למשחק 7 אצלם בבית, על כל הקופה.
    בקיצור – מייקל היה מספיק גדול גם ככה – ואם אנשים מתחילים לחלק כוכביות וחצאי אליפויות – אז גם לשיקגו יש רק חמש וחצי…

  12. טמפרינג לא קורה רק כשהליגה והקבוצות חוברות אלא גם שחקן-קבוצה. ע"ע קובי בראיינט, שלדעתי היה הטמפרינג הגרוע בהיסטוריה (אך הגיע בתקופה ששחקנים העדיפו לשחק באירופה ולא בקליפרס, אז זה עבר מתחת לרדאר והיום זה נשמע לו הגיוני).
    .
    לגבי הנעליים – לא בטוח שהוא הבעלים שלהן. לאורך הקריירה הוא נהג לחלק אותן לאנשים שונים (צדקה, מנגבי זיעה מהפארקט וכו'). את השיא הקודם החזיקו הנעלים ממשחק השפעת, אותם הביא לילד מיוטה שהתחבב עליו בזמן המשחק. לדעתי מעולם לא שמר את הנעליים שלו, אותם היה מחליף כל משחק.
    .
    אחד הסיפורים שהכי אהבתי מתקופת הקריירה של ג'ורדן הוא זה:
    מאמן במחנה כדורסל לצעירים פנה במכתב לג'ורדן וביקש $20,000 כדי לקנות ציוד חדיש יותר. אחרי כמה שבועות היא קיבל קופסה עם זוג נעליים. "נעלתי אותם למשחק", כתב ג'ורדן. "אני נותן לך אותם במתנה כדי שתערוך הגרלה, ותיקח מכל משתתף $2. אני מניח שבסיום יהיו לך יותר מ-20,000". הוא צדק, ובסיום ההגרלה המאמן נשאר עם $50,000.
    (הציטוטים כמובן לא מדויקים, כי בכל זאת עברו יותר מ-20 שנה, אבל הסכומים כן)

  13. מומי עובד על סדרה דוגי-מונטרית
    הריקוד האחרון של ניקול
    מצלמות שיספרו את 13 השנים של ניקול ה GOAT של מועדון הפוסי קט. עד ליום שהיס״מ סגרו את העסק ודפקו מכות רצח לשמעון אלמושיננו שהיה ה״בעלים״ של המקום

  14. תודה מנחם.
    לא קראתי על הריקוד האחרון כי עוד לא ראיתי את פרקי הסיום. סדרה מופתית וחד פעמית כמו הקבוצה ההיא. כל הזמן כל מיני חבר'ה בעבודה וכו' מדברים איתי על הסדרה והכדורסל של פעם, מדהים איך שזה תפס גם כל מיני כאלה שלא ממש בעניינים. איפה פיפן ואיפה הארדן..
    לגבי דאנקן- mvp אחד של סדרת גמר הוא הרוויח על חשבון מאנו ב-2005. לגבי אליפויות, אם יתחילו עם כוכביות לא יגמרו, בכל עונה כמעט אפשר למצוא איזו מחט בערימת השחת הזו. אם כבר- האליפות השניה של הלייקרס ב-2002 היתה גניבה בגלל שיפוט מושחת חסר בושה וקונססטנטי. היו קבוצות עלובות במזרח באותה תקופה וגם המערב לא היה משהו, רק צריך היה לעבור את גמר המערב.

  15. 1-סיכום נהדר.
    את כל הרשמים והמסקנות שנלמדו על ה'ריקוד האחרון' רשמתי כבר אחרי הצפייה בפרק הראשון.
    ג'ורדן הוא גאוןא שיווקי ואת אז איאפשר לקחת לו אבל הסרט מנסה להצדיק כל טעות שביצע ומסתיר את הכשלונות של ג'ורדן כלא היו.
    4-מבלי לבדוק אני בטוח שהטיימינג של ההוצאה הפך את הסדרה הזאת לאחת הנצפות שהיו.
    הילדים שהיום קונים את הנעליים של לברון רצו לקנות זוג של ג'ורדן.

    5אין שום פסול באמירה והדיעה של שאקיל.
    טים דאנקן הוא כוכב אפור כזה שלא יכנס אף פעם לדיון עם גדולים כמו ג'באר,ראסל,צ'מברלין ושאקיל עצמו.

  16. דאנקן מספר 4 הטוב ביותר בכל הזמנים והוכיח זאת מ2 צידי המגרש
    לקח אליפות ב3 עשורים
    שאקיל מעולם לא ידע לפרגן

    1. דאנקן נכנס לטופ 10 אבל לא יותר מזה.
      ג'ון סאלי היה הראשון שלקח 3 אליפויות ב3 עשורים.

      שאקיל בשיאו היה בלתי עציר גם מול אותו דאנקן.

  17. תודה מנחם.
    עכשיו כשנגמרה הסדרה אני יכול לומר שאמנם נהניתי, בכל זאת נוסטלגיה לשנים שה-NBA הייתה מרכז עולמי, אבל סה"כ מרגיש שרימו אותי בכל מה שקשור ל-"הקלטות הגנוזות" שבסוף התפזרו לאורך 10 שעות ולא ממש היו העוגן של שום דבר.
    דווקא את הקטע על משפחת קר פשוט הרצתי קדימה, לא מבין מה היה קשור וגם לא ביקשתי דוקו על סטיב קר (בכלל, היה לו המון זמן מסך בקטע לא ברור בהתחשב בשוליות שלו בבולס וביחסים הדי לא-קיימים שלו עם MJ…)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט