צוות ESPN בוחר את 74 הגדולים. הנה ה-10 הראשונים / מנחם לס

(התמונות מגטי אימאג', AP, ואתרי הקבוצות)

לכם נמאס לקרוא? לי נמאס לכתוב על זה. אבל זוהי חובתי. כמו אמא שחייבת לנקות ולהחליף את החיתולים של תינוקה כמה פעמים ביום.

אני לא מחליף אף חיתול של אף אחד כאן, אבל כש-ESPN – אתר הספורט מס' 1 בעולם ללא כל תחרות בכלל במספר גולשים, מספר כתבות, מפסר תמונות – משתמש בכל מומחיו, ומשתמש בכל הקומבינציות, פרמיוטציות, וצורות אחרות של "קומבינטוריקה" (שמעון, ומהמרים גדולים אחרים יודעים על מה מדובר, אבל בגדול זה חיבור מספרים שונים, או אנשים שונים, בכל מיני צורות ואפשרויות כדי להגיע לאיזה מקסימום שמחפשים) ומגיעים לעשרת שחקני הכדורסל הגדולים בתולדות המשחק – זו חובתי לדווח על כך.

אז היו כל מיני שאלות וחישובים: מייקל או לברון? מייקל ומג'יק וצ'מברלין או לברון, מג'יק, וצ'מברליין? וכו' וכו'. ביל ראסל או וילט צ'מברליין? סטפן קרי או קווין דוראנט? או קרי + מייקל + לארי בירד + טים דנקן + ביל ראסל או דוראנט + מייקל + לארי _ דקנן + ראסל? או דוראנט + קרי + מג'יק + דנקן + שקיל?

הכל כמובן תלויט בנתונים שמכניסים למחשב ואיזה קומבינציות או פריוטציות קובעים.

ה-ESPN מבטיח לנו ש – –

ESPN's NBA expert panel voted on thousands of head-to-head matchups, taking into consideration both total career value and peak performance.

10. שקיל אוניל 

  • 1992-96 Orlando Magic; 1996-2004 Los Angeles Lakers; 2004-08 Miami Heat; 2008-09 Phoenix Suns; 2009-10 Cleveland Cavaliers; 2010-11 Boston Celtics
  • 23.7 PPG, 10.9 RPG, 2.3 BPG
  • שאקיל שינה את המשחק עם קומביציה של ניידות וכוח אימים. לא היתה מפלצת כדורסל כמוהו עד שהוא הופיע, ולא היתה מפלצת כזאת מאז שפרש. 4 אליפויות, 15 אול סטאר. בנוסף לכל היתה לו אישיות שהפכה אותו ל'ביג דדי' של כל העולם.

9. קובי בריאנט  

Noah Graham/NBAE/Getty Images
  • 1996-2016 Los Angeles Lakers
  • 25.0 PPG, 5.2 RPG, 4.7 APG, 1.4 SPG, 1.4 3s PG

מה שמייחד את קובי בריאנט – וכמובן שא6נחנו יו8דעים על 5 האליפויות, על משחק של 81 נק', ו-20 עונות גדולות, הייחוד של הבלק-ממבה היתה תמיד תשוקתו למשחק ורצונו להיות הטוב ביותר שהוא יכול להיות.

8. טים דנקן 

'הענק הלוחש'. 'הענק השקט'י. 'הענק הבכיישן'. הכל מתאר את הפאור-פורוורד הטוב מכולם. לכמה הבחירה לא מתקבלת ברצון כי "הוא שחקן משעמם". אותי הוא אף ]פעם לא שיעמם כי הוא 'THE BIG FUNDAMENTAL'. הוא היה דומיננטי בשני צידי המגרש. הוא היה 'WINNER'. חמש טבעות. הוא קלע בקריירה 1,001 נק', המספר הרב ביותר של איזה שהוא שחקן בקבוצה אחת.

7. לארי בירד

Larry Bird

  • 1979-92 Boston Celtics
  • 24.3 PPG, 10.0 RPG, 6.3 APG, 1.7 SPG

את 'גביע הצלת הליגה' ניתן בקלות לתת ללבן והשחור, לשואו-טיים ולקאונטרי-בוי מפרנץ'-ליק באינדיאנה. הוא השתתףפ ב-5 גמרים ו-3 טבעות. המשחק שלו היה מרתק אולי יותר מכל שחקן אחר – לפחות עבורי. מסירותיו, קליעותיו, שליטתו במשחק כפוינט פורוורד – כולם עשו ממנו שחקן שלא יכולת להוריד את עיניך ממנו. הוא זכה בשלושה MVP ברציפות. עד שלברון ג'יימס הגיע לליגה, לארי נחשב לסמול-פורוורדה הטוב שהיה בליגה.

6. וילט צ'מברליין

  • 1959-62 Philadelphia Warriors, 1962-65 San Francisco Warriors; 1965-68 Philadelphia 76ers; 1968-73 Los Angeles Lakers
  • 30.1 PPG, 22.9 RPG, 4.4 APG
  • שחקן שהגיע כאילו לפני זמנו. הוא היה כה גבוה וכה טוב, שלפעמים היטתה לך הרגשה שהוא לא מתאמץ כלל כדי לא להעליב את יריביו. ה-50.4 נק' שלו יישאר ממוצע לעונה שלעולם לא יישבר. ה-100 נק' שלו? עד ה-81 של קובי חשבתי שגם שיא זה לא יישבר. הבעייה שלו – שקלטתי בלפחות 10 משחקים שראיתי אותו משחק? חוסר תאווה לנצחון, או למשחק. הוא כמעט תמיד שיחק בקצב הנראה כרגיעה יותר ממשחק NBA קשה.

5. מג'יק ג'ונסון

  • 1979-91, 1996 Los Angeles Lakers
  • 19.5 PPG, 7.2 RPG, 11.2 APG, 1.9 SPG

אפתיע אתכם במה שאכתוב עכשיו: מג'יק היה הרבה יותר טוב מאשר אנשים היום חושבים. הוא שחקן כזה שאתה 'לוקח' FOR GRANTED, ולאחרונה – מאז לברון וסטפן קרי, שוכחים איזה שחקן ענק היה מג'יק. עם ה-2.07 מ' שלו הוא היה הפוינט גארד הגבוה בתולדות המשחק. הוא שינה את המשחק – REVOLUTIONIZED IT – והוא היה הווינר האופטימלי. בלעדיו (ובלי חברו הטוב לארי בירד) הליגה לא היתה היכן שהיא היום. הוא היה השחקן עם הכריזמה הגדולה מכולם – SHOWTIME במיטבו. אבל תמיד רק כשהנצחון היה בכיסו. הוביל את הסלטיקס ל-9 גמרים, מהם ניצח ב-5.


4. ביל ראסל

  • 1956-69 Boston Celtics
  • 15.1 PPG, 22.5 RPG, 4.3 APG

עם 11 טבעות מ-13 גמרים הוא חייב להיות מוגדר כווינר הגדול מכולם, נקודה. הוא הפך את הסלטיקס ל-DEFENSIVE JUGGERNAUT. אילולא הוא – צ'מברליין היה שולט בליגה כמו פיל בלול תרנגולות. הוא היה סנטר מגן עם הטיימינג והמיקום הטובים מכולם. הוא היה רק 2.06 מ' אבל החסימות שלו, הריבאונדים שלו, וההו-שוטים שלו עשו ממנו בחירת MVP חמש פעמים. הוא כתב כמה ספרי היסטוריה חשובים, והוא נחשב לאחד מהאייקונים הגדולים ביותר של המשחק, ואחד הספורטאים יחידי הסגולה שזכו ב-PRESIDENTIAL FREEDOM AWARD – הפרס הגבוה ביותר שניתן ע"י נשיא ארה"ב.

3. קרים עבדול ג'אבר 

  • 1969-75 Milwaukee Bucks; 1975-89 Los Angeles Lakers
  • 24.6 PPG, 11.2 RPG, 3.6 APG

גם בפנקס שלי הוא גדול הסנטרים. שש פעמים MVP, שש אליפויות, 19 פעמים אול-סטאר. הסקייהוק שלו היה בלתי ניתן לעצירה והוא הקלע מס' אחת מכולם

לא היה שום דבר FLASHY במשחקו מלבד הגוגלס שלו . כמובן מלבד יותר נקודות מכל שחקן אחר.


2. לברון ג'יימס

  • 2003-10, 2014-18 Cleveland Cavaliers; 2010-14 Miami Heat; 2018-20 Los Angeles Lakers
  • 27.1 PPG, 7.4 RPG, 7.4 APG, 1.6 SPG

לברון הוא 2.06 השוקל 112 ק"ג, עם מהירות, זריזות, ומסירת זהב. 4 פעמים MVP ובעל שלוש טבעות, לברון הוא הדוגמא הטובה ביותר לאתלט שהגיע ל-PRIME עם מה שיש לו. יש לו אופי דומיננטי וצון ברזל, ומקומו השני אחרי מייקל הוא – לדעתי – משוריין להרבה, הרבה שנים.

1. מייקל ג'ורדן 

מייקל הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק כדורסל, והוא מוביל בכזה הפרש גדול על השני אחריו, שמקומו הראשון מובטח…לעולם?

שש אליפויות וכולן ב-6 משחקים או פחות, מוביל כל שחקני ה-NBA בכל הזמנים בממומצע לעונה (30.1) וממוצע לפלייאוף (34.2 נק'), אבל אלה הם רק המספרים המאשרים מה שאני ידעתי כמעט מיד אחרי שראיתיו משחק פעם ראשונה. משחקו TRANSCENDED את כל משחק הכדורסל.


מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 112 תגובות

  1. כמו כל רשימה מסוג זה, גם זו נתונה להשפעות ההייפ, הזיכרון הקצר, או להבדיל, הנוסטלגיה.
    ברשימה ה אישית שלי, קארים מדורג נמוך מדי. כנ"ל לארי.
    אבל כאמור,
    זו הרשימה האישית שלי.
    .
    תודה, מנחם.

      1. מנחם, ראש בראש קארים מול לברון. מדוע אתה חושב שלברון טוב ממנו? לי נראה שלמעט תכונת המנהיגות קארים מקבל ציונים גבוהים מלברון בכל שאר התחומים.

    1. אפשר להתלונן על ההייפ לטובת השחקנים הצעירים, ואפשר גם לקחת את זה הלאה ולהגיד שפשוט מיותר ובלתי אפשרי להשוות בין ישן וחדש – מי יודע איך קארים (או ראסל) היה נראה לו היה מתמודד מול שאקיל בשיאו? והאם ג'ורג' מיקן בכלל שיחק את אותו המשחק בשנות ה40?

  2. חח ברור שespn ערוץ הבית של התאגיד היו שמים את השיקצה מקום 2. לא הייתי מופתע אפילו אם היו שמים אותו 1.
    רשימה בדיחה במיוחד שבירד מאחורי מגיק. שאק מאד נמוך שלא נדבר על קובי ובירד תמיד היה טוב ממגיק.

    1.מייקל
    2. קובי
    3. לברון
    4. קארים
    5. שאק
    6. בירד
    7. מגיק
    8. דאנקן
    9. האקים
    10. קארל מלון

    אם הייתי צריך לדרג גם שחקנים מתחת לשנות ה80 למרות שלא ראיתי מעולם אלא לפי סטט ותארים. אז ווילט ביג או ודר גיי בפנים אצלי בטופ 10.

    אגב קארים בהחלט יכול להיות גם 2 אבל הוא פשוט לא היה מלהיב.

    1. שמעון אמנם אתה גדול המדרגים מאז שנות ה 80 וגם בפיקוח עצמי של רו״ח אבל מג’יק על 5 טבעותיו מול ה 3 של בירד קצת לפניו.
      גם בירד הודה ב 87 מול המצלמות שמג׳יק השחקן הטוב ביקום
      מג’יק גם מוביל 1-2 על בירד בעימות ישיר בגמרים
      בירד בהחלט לא היה תמיד טוב ממג’יק וזה משהו שאפילו בירד אמר

      1. מגיק שיחק עם קארים. ושניהם שיחקו בסופרטים מה שעומד לרעתם. מגיק אוברייטד. שמתי אותו 7 בגלל 5 טבעות אבל ביכולת אישית הוא לא טופ 20 אפילו. גורסה ישנה והרבה פחות טובה של לברון

      2. בירד אמר שמג׳יק שחקן אדיר ושהוא חזה באלוהים מתחפש ג׳ורדן, בעיקר בגלל שלארי הוא קלאסה של בנאדם. לא הייתי מעלה את זה כנגדו. גם לא הייתי מזכיר את המאזן ביניהם כהוכחה – שיחקו שם קבוצות, זה לא בדיוק היה אחד על אחד. אין לי תשובה מי יותר טוב ואני גם לא חושב שקיימת כזאת תשובה, לא במקרה הזה. אה, ומה שסיימון אומר כאן על מג׳יק זה כמובן קשקוש.

    2. כתבתי על זה אתמול רשימה בדיחה , לגבי מג’יק אני חושב שהוא לפני בירד, לברון בשום עולם לא לפני קארים בדירוג היסטורי, לקארים ולמחיקת יש פער ענק עליו.
      גם קובי לפני דאנקן אבל הכי מוגזם זה פיפן שמקשט את מקום 21 ברשימה, פיפן היה שחקן הגנה ענק ושחקן התקפי די מוגבל לעומת הכוכבים הוא בשום מצב לא נמצא לפני הארדן יאניס וקוואי ברשימה.

          1. אין ויכוח על זה שהיה לו ממוצע 20 לערב. יש לי ויכוח על זה שאמרת שהוא היה שחקן מוגבל. היה לו כדרור טוב (אפילו הוביל כדור די הרבה), קליעה נקייה, חדירה משובחת, הוא היה הכל חוץ ממוגבל.

            זה שסקוטי לא היה מסוגל להוביל קבוצה בסופר סטאר ראשי זה קשקוש. הוא הביא את הבולס של 93-94 לחצי גמר קונפרנס בלי אף כוכב לידו.
            קובי – להבדיל מפיפן – מעולם לא הוביל קבוצה לבדו ולא עשה פלייאוף בעונה אחרי ששאקיל עזב.

            1. שחקן התקפה מוגבל ביחס לכוכב הוא לא יכל לקלוע 30 נקודות לערב או לסחוב קבוצה על גבו גם אם חייו צלויים בזה , קובי לא הוביל קבוצה לבדו? תגיד לי אברי צפית בקובי ברייאנט קובי לקח 2 אליפויות עם שפאו גאסול השחקן השני בקבוצה ומגרד את ה19 נקודות כל השאר שחקנים בינוניים/ משלימים במקרה הטוב (אחת מאלופות הפחות עמוקות ). אתה זוכר מי שיחק לידו ב2007,2008,2009,2010? לברון היה מטריד את כל הקבוצה פעמיים ואז עוזב, קובי פרט למייקל השחקן שסחב קבוצה הכי רחוק שאפשר

            2. ברוך אני מבין שאתה לא רגיל לפחות משלושה HOF בהרכב אבל בבקשה אל תקטין את פאו גאסול בשביל ההזיות שלך.
              קבוצה עמוקה זו לא הייתה אבל שישיה מצויינת בהחלט הייתה להם.

            3. פרט לגאסול וטיפה אנדרו ביינום מי היה בקבוצה ? למאר אודים היה אחרי השיא שלו, או אולי אריזה עם ה9 נקודות למשחק,או אולי אתה מדבר על הגופה של דרק פישר, אני רוצה לראות את לברון לוקח אליפות עם סגל כזה

            4. פרט לפיפן וקצת קוקוץ' מי היה בקבוצה? דניס רודמן היה אחרי השיא שלו, אולי לונגלי עם ה-11 נקודות למשחק. או אולי אתה מדבר על הגופה של רון הארפר. אני רוצה לראות את קובי לוקח אליפות עם סגל כזה.

            5. ברוך, אחת התגובות ההזויות שלך (ויש פייט טוב). למאר אודום ואנדרו ביינום היו שחקנים אדירים באותה תקופה, כשמסביב הסתובבו כל מיני דרק פישרים (שה'גופה' שלו קלעה ב3 השנים שאתה מזכיר 12, 10 ו8 נקודות למשחק, ועלתה ל82 משחקים) וטרבור אריזאים.

              שוב, לא יודע אם חייו אכן היו תלויים בזה אבל סקוטי הוביל קבוצה ככוכב ראשי (שלא נאמר יחיד) לחצי גמר אזורי. כשקובי היה לבדו הוא לא עשה פלייאוף.

            6. אוי ואבוי איך אתה משווה את סקוטי לקובי ומציג לי עונה שקובי לא עשה פלייאוף (גם לברון לא עשה פלייאוף שנה שעברה…) סקוטי פיפן לעולם לא היה אחד מ3 השחקנים הטובים בעולם ונהיה די אוברייטד בראי ההיסטוריה , הוא לא ברשימה של הסקוררים הגדולים .

            7. גם מג'יק לא…

            8. אני לא טענתי שסקוטי היה יותר גדול מקובי. אני כתבתי את זה בשביל להמחיש כמה מופרכות הטענות שלך לגבי סקוטי. ברוך, אני מבין שאתה מעריץ של קובי (ואני משתמש במילה 'מעריץ' להבדיל מ'אוהד' במכוון) אבל בחייאת, הבנאדם לא היה אלוהים ואפילו לא קרוב לכך. לא מובן כתב ההגנה האוטומטי שאתה מקפיץ כל פעם שהשם שלו עולה.

  3. הדירוג שלי .
    1. מייקל
    2. מגיק
    3.לארי
    4.ראסל
    5.צימברלין
    6. קארים
    7. לברון
    8. האקים
    9.דאנקן
    10.קובי .
    11 נוביצקי.

    1. בעיני לברון לא טופ 3 הנה ההסבר.
      2. מייקל אין מה להסביר
      2.מג'יק אותם טבעות בפחות שנים ובתחרות יותר גדולה
      3. לארי כנ"ל.
      4.ראסל אמנם עידן אחר אבל 3-11
      5.צמברלין סט מטורפות בלתי ניתנות לתפיסה גם אם בעידן אחר .
      6. קארים 3-6 .
      הוא היה דומיננטי מהאקים ודנקן למרות שהאחרון לקח יותר תארים ממנו .
      כנ"ל קובי
      הוא גם לא לקח אף פעם אליפות עם סגל מוגבל כמו נוביצקי .

      שורה תחתונה לברון מפלצת אך כזו שנהנתה מאזור נחות באופן קיצוני.
      כשהגיע לגמרים ( לאחר שעבר התמודדות קלה בהרבה מיריביו) הפסיד 6-3. בגמרים .

  4. רשימה עלובה למדי, הם מנסים להאדיר את דאנקן משום מה.
    הדירוג שלי-

    1.קובי

    2. מייקל

    3. לברון

    4. קארים

    5. מגיק

    6. בירד

    7. שאק

    8. אייזיאה תומאס

    9. קווין גארנט

    10. קארל מלון

  5. דירוג משובש
    לפני 3-4 שנים היה להם פרויקט דומה
    קובי שודרג מ 12 ל 9 לאחר מותו
    איך אפשר לדרג את הטופ 10 בכל הזמנים? זה דירוג סובייקטיבי ואין שום טיעון שיכול לחזק או להחליש את הטענות האלו.
    עזוב את הטופ 10, אייזה תומאס דורג 31 וסטיב נאש 30
    באיזה עולם בדיוק נאש טוב מתומאס??
    שחקן שהוביל קבוצה ל 2 אליפויות בעידן סופר תחרותי והשני יזכר כשחקן היחיד שנבחר פעמיים ל MVP מבלי להיות בגמר הליגה( דרק רוז ויאניס הם ה MVP היחידים שלא שיחקו מעולם בגמר)
    בקיצור בעוד 3 שנים יהיה דירוג חדש, לברון יהיה ראשון והקליק בייטס יחגגו

    1. לא מאמין שללברון תהיה עוד טבעת אבל כן חושב שישבור את השיא של לו אלסינדור.
      בכל מקרה מייק ישאר לפניו ברשימה.

  6. הדירוג שלי
    1 מייק, ללא עוררין כ 2
    2. מגיק כ 1
    3. בירד כ 3
    4. ראסל כ 4
    5. לו אלסינדור כ 5
    6. קובי כ 2
    7. טימי כ 4
    8. לברון כ 3
    9. שאק כ 5
    10. סטף כ 1

  7. רשימה עלובה למדי, אני כבר כמעט ולא קורא כתבות שלהם.
    מייקל הודה בעצמו שקובי שחקן יותר טוב ממנו.
    גם ההישגים היחסיים של קובי יותר מרשימים, למרות הכוככית שאני שם על האליפות מול הקינגס.
    דאנקן מדורג גבוה מדי, אם הוא היה מגיע לקבוצה כמו מינסוטה אפשר לדמיין אותו מסיים את הקריירה כסוג של יואינג או בלייק גריפין, בטח שהוא לא ברמה של גארנט או מלון.
    הדירוג שלי-
    1.קובי
    2.מייקל
    3.לברון
    4.קארים
    5.מגיק
    6.בירד
    7.שאק
    8.אייזיאה תומאס
    9.קווין גארנט
    10.קארל מלון

    1. "מייקל הודה בעצמו שקובי שחקן יותר טוב ממנו"
      התבלבלת עם הכדורים חבריקו? לקחת "ז'אנר"?
      תבקש אישור מיוחד למחוק את כל התגובה לך, זה לטובתך :))

    2. מדהים כמה אנשים פה מדרגים את קובי גבוה (ועוד לפני מייקל!!) זו ממש מחלה מתפשטת..
      על בסיס מה? פוזה? כי בשום דבר אחר, אבל בשום דבר ממש קובי לא היה מקום ראשון.
      הוא החטיא יותר משקלע, לא היה טוב בקלאץ' כמו שהנרטיב טוען, היה אגואיסט שעצבן את חבריו לקבוצה, מה שגם לו גם להפסיד יותר אליפויות משהיה צריך. עוד משהו? אז כן הוא היה להטוטן ועשה דברים מגניבים וזה מספיק כדי לשבות את ליבם של כל הילדים כאילו הוא איזה שחקן גדול כשהוא בעצם לא יותר מדמר דרוזן עם מוטיבציה.

    3. כדי שתבדוק אין מקורותיך כי אין דברים כאלו של מייקל!!!
      ג'ורדן פשוט טוב מקובי בבירור:
      שחקן הגנה טובה יותר שזכה השחקן ההגנה של העונה והיה מועמד לכך פעמים נוספות כשקובי מעולם לא באמת איים על תואר זה,;
      שחקן התקפה יציב יותר עם אחוזי קליעה טובים משמעותית מהשדה והפער גדול יותר בפלייאוף וגדול עוד יותר בגמרים ובהם אף מהשלושה ומהקו למייקל אחוזי קליעה גבוהים יותר בבירור;
      וינר גדול יותר כשלומדים זאת למשל מהיתרון העולה של מייקל באחוזי קליעה מהשדה ומהקו בפלייאוף ובגמרים ומכך שבהזדמנויות לשיוויון או ניצחון למייקל 50% ולקובי 28%;
      שחקן מגוון יותר שהיה טוב משמעותית מקובי בחטיפות ובחסימות כשקובי אמנם היה חוטף טוב אך מייקל מהטובים ביותר בכל הזמנים ובחסימות היה מהגארדים החוסמים הטובים בכל הזמנים יחד עם וייד וג'רי וסט;
      כן היה שחקן חכם יותר שטעה פחות וכן היה לו יחס אס-אי' טוב יותר בבירור.

      בקיצור, אין מצב לראות את קובי טוב יותר!!!
      גם ההשפעה שלו על המשחק

    1. אז אין לך מושג!!!
      לברון הוביל שתי קבוצות לאליפויות, זכה ארבע פעמים בתואר המצטיין של העונה ושלוש פעמים המצטיין של הגמר, נבחר 12 פעמים לחמישיית העונה הראשונה – שיא נב"א, היחיד עד כה שהוביל את שחקני שתי הקבוצות בגמר בכל חמשת הנתונים העיקריים (נק' וכ"ח ואס' וחט' וחס') והשיג ממוצע של ט"ד בגמר.

      שקוף שהשנאה שלך ללברון משפיעה על שיקול דעתך ללא קשר למציאות!!!

      1. אני לא אקבל התבטאויות כאלה ולא אתייחס כלל לתגובות שלך.
        אם אתה מעוניין לקיים דיון, אנא עשה זאת באופן מכבד וראוי, כזה שיאפשר לי לשמוע את דעתך בכל הכבוד הראוי לה, ולהביע את שלי.
        כרגע זה לא נעשה, ועל כן אני רואה את עצמי מנוע מהתייחסות לתוכן התגובה שלך.
        תודה רבה.

        1. גם אם אינך מקבל ולא מגיב לא משנה את העובדה שאתה שנא את לברון ודבריך עליו מושפעים מהשנאה אליו ללא קשר לעובדות במציאות שמראות היטב שהוא כוכב על וראוי להיות בחמישיית כל הזמנים ומועמד רציני מאוד להיות הםורוורד הטוב ביותר אי פעם עד כה.

  8. על טעם ועל ריח… לא ממש איכפת לי איך אתם מסדרים אותם ברשימה, העיקר שזכיתי לראות כמה מהם (את אלה משנות ה80 ואילך כמובן)

  9. הדירוג הלא אובייקטיבי שלי:
    מייקל, מג'יק, בירד, לברון, וילט, ראסל, כארים, החלום, בארקלי, דאנקן.
    לחלום לא הייתה נקודות חולשה (חוץ מקליעה מרחוק) והוא היה נהדר גם בחט' שהיה נדיר אצל שחקני ציר.
    בארקלי היה פאוור אדיר בגובה של גארד והיה טוב בכ"ח מכוכבי על אחרים גבוהים ממנו משמעותית כמו דאנקן והחלום וטוב מהם גם בקליעה ולא פחות חכם.

    1. בירד היה גאון כדורסל ומנהיג ווינר והשפיע על המשחק והקבוצה ברמה דומה למג'יק. שניהם היו מנהיגים ווינרים ועושים את השחקנים שסביבם לטובים יותר מהמשחק הראשון שלהם בניגוד ללברון שהיה צריך לשפר יכולות אלו עם השנים ובפרט את היכולת להתעלות במשחקים החשובים וברגעים המכריעים.

  10. הערב ב-ESPN, אייזאה מגיב לרשימה ולמה הוא רק במקום 31 + דיון באולפן האם אייזאה נופנף מהטופ 20 + דיון באולפן מי יותר טוב אייזיאה או נאש + מי יותר טוב אייברסון או סטוקטון + דיון באולפן מי נשאר מחוץ לטופ 10 שלא בצדק + דיון באולפן מי השחקן הכי אנדרייטד בכל הזמנים

  11. 6 מהרשימה שיחקו בלייקרס. וזה נפלא. לא ברור איך ג׳יימס הצליח לעבור את קארים מג׳יק וקובי בדירוג. אני באמת רוצה להבין על סמך מה בודקים. תארים? תארים אישיים? סטטיסטיקה?
    אם לא ג׳ורדן גם קרל מלון היה ברשימה. ולפני דנקן שלא ברור איך עבר את שאקיל שהיה הרבה יותר דומיננטי ממנו אבל עם אליפות אחת פחות. קיצור מעצבן אותי כל הדירוג הזה ואי אס פי אן אף פעם לא פירגנו לקובי שבשבילי הוא מקום ראשון.

  12. גם לדעתי קובי במקום הראשון לפני מייקל.
    קובי לקח את סט של מייקל והביא אותו לגבהים חדשים.
    כולל דברים שמייקל התקשה בהם כמו קליעה מבחוץ.
    לדעתי התקשורת והמדייה דוחפים את השם של מייקל ושל לברון חזק יותר, כי יש תעשייה גדולה יותר שנשענת עלהם, בכדורסל נטו קובי עקף את שנייהם.

  13. גם לדעתי קובי במקום הראשון לפני מייקל.
    קובי לקח את סט היכולות של מייקל והביא אותו לגבהים חדשים.
    כולל דברים שמייקל התקשה בהם כמו קליעה מבחוץ.
    לדעתי המדייה דחפה ודוחפת את השם של מייקל ושל לברון חזק יותר, כי יש
    תעשייה גדולה יותר שנשענת עלהם, בכדורסל נטו קובי עקף את שנייהם.
    לא מעט אוהדים נכנעו לשטיפת המוח ולפולחן האישיות שעשו למייקל

    1. כדאי שתבדוק טוב את הנתונים
      לקובי ממש לא היה את סט היכולות של מייקל וגם מהשלושה מייקל היה טוב יותר בפלייאוף וטוב עוד יותר מקובי בגמרים ורק בעונה הסדירה לקובי יתרון קטן, וכך גם מהקו!!!
      מייקל היה שחקן הגנה טוב יותר בבירור עם התמודדות רצינית על תואר שחקן ההגנה של השנה ופעם אחת זכה בתואר כשקובי לא היה קרוב לכך; למייקל אחוזי קליעה מהשדה טובים משמעותית מקובי והפער גדול יותר בפלייאוף ועוד יותר גדול בגמרים; מייקל מוסר טוב יותר בבירור ועם יחס אס'-אי' טוב יותר
      למייקל; מייקל היה חוטף טוב יותר משמעותית כשקובי היה חוטף טוב אך מייקל היה מהטובים ביותר בכל הזמנים; מייקל היה חוסם טוב משמעותית מקובי ואולי צ"ל בהרבה כשמייקל מהגארדים החוסמים הטובים בכל הזמנים קובי ביכולת חסימה רגילה לשחקן חוץ; מייקל היה וינר גדול יותר והתעלה יותר במשחקים החשובים וברגעים המכריעים וביצע פחות טעויות ולמשל, בזריקות לשיוויון או ניצחון למייקל 50% ולקובי 28%; גם כמנהיג ותחרותי ובכל תשוקה למשחק מייקל לא פחות מקובי אם לא יותר.
      בקיצור אין עולם שבו קובי טוב מייקל אלא רק פחות טוב בבירור!!!

  14. הדירוגים האלה כל כך מטופשים.
    כל מיני ילדים פה, כמו שמעון, שמים את קובי כל כך גבוה בדירוג שזה מצחיק.

    1. זה בניגוד לנוסטלגים ששמים את מגיק ששיחק בסופר טים עם קארים ובלי שום תחרות למעט הסלטיקס והיה נגר בקליעה או ערוץ התאגיד.
      רוב שחקני הליגה לדורותיהם שמו את קובי 2. אתה מוזמן לחפש כבר הבאתי את זה פעם.

      1. קובי סחב קבוצה הכי רחוק שאפשר, כל מי שמסתכל על קובי ברייאנט בעיניים של אפקטיבי מפסיד את כל האפקט שהיה לקובי שהסטטיסטיקה לא מראה ורחוקה מלספר את הסיפור שלו בטח בעניין האנלטיקס. ,הזריקות שקובי מכל נקודה על הפארקט לכך והשמירות הכפולות והמשולשת שהביאו עליו פינה את הקבוצה שלו לריבאונדים ולמבטים פנויים. קובי הוא בין השחקנים הגדולים שדרכו על הפארקט אצלי ברשימה הוא מספר 6 ויכול בקלות להיות יותר גבוה.

          1. אני אמרתי שקובי היחיד שראה דאבל טים איפה אמרתי את זה ? שוב דמגוגיה זולה מצדך , אני אמרתי שכל ההסתכלות על האחוזים של ברייאנט זה רחוק מלספר את כל הסיפור

            1. אני דמגוג זול

            2. מצחיק איך אתה מנסה לשנות את המילה ,קראת לך דמגוג? כתבתי דמגוגיה למה שכתבת , אבל שוב שתרצה לפרט אני כאן

            3. נו תפרט…. אבל בצורה מספרית משכנעת לא בקשקושים הרגילים.
              בכל פעם שביקשתי ממך עד היום שתפרט בסוף הלכת בלי לחזור.
              ואגב אני לא אמרתי שאתה אמרת שום דבר…

            4. ברוך ראיתי את הטיעון שלך על זה שהזריקות הקשות של קובי אפשרו לחברים שלו זריקות קלות יותר. ראיתי ולא השתכנעתי. אתה יכול להפנות אותי למשהו שיוכיח את זה? משחק בולט? ביטויים סטטיסטיים של עלייה בריב' התקפה כשהוא משחק? משהו כזה? כי אחרת אני פשוט חושב שזו דעה שבאה להאדיר את קובי ותו לא.

            5. אני אנסה להמחיש לך את זה שתבין כי זה נקודה די קשה להסברה בטח בלי לצפות במשחקים, ובטח שהNBA מחקה את הנתונים.
              קובי ברייאנט היה שחקן הבידודים בין הטובים בהיסטוריה ואחד הסקוררים הגדולים מכולם , העבודת רגליים שלו הייתה פנטסטית (זה הסיבה לטרו שוטינג הגבוה ) ולא היה ניתן לשמור עליו בשמירה יחידנית בשום מצב כיוון שזה שני נקודות קלות על הלוח, קובי גם בניגוד להארדן זרק מכל נקודה על הפרקט דבר שפגע כביכול באפקטיבי אבל הפל אותו למגוון בהרבה למסוכן ובלתי צפוי יותר (זה הסיבה שקוואי כל כך מסוכן בפלייאוף ), המטרה של ההגנה הייתה רק דבר אחד לעצור את ברייאנט הלייקרס שקלטו שיש להם את אחר הסקוררים המסוכנים מכולם והבלתי צפויים מכולם הציבו ענקים מעל 7 פיט שיקטפו את הריבאונדים ואז ליריבה , קובי גם בניגוד לראסל ווסטברוק היה יעיל

            6. ברוך, יש משחקים ספיציפים שהיית רוצה להפנות אליהם? כי בינתיים אתה ממשיך לדבר באויר.

            7. ברוך הTS של קובי לא היה כזה גבוה. הוא אמנם הגיע הרבה לעונשין והיו לו עונות שקובי היה מעל הממוצע אבל לא ברמת הסטף קרי או ברמת לברון ג'יימס. וגם אם כן איך זה עונה על הטיעון שלך שעצם ההחטאות שלו סידרו לחברים מצבים טובים יותר? קוואי כל כך מסוכן בפלייאוף? אני מזכיר לך שהקבוצה שלו נותנת בראש גם בלעדיו וגם השנה הם יכולים להגיע לגמר איזורי. נכון שהגיוון שלו חשוב אבל מה שנתן לקוואי את היכולת הקטלנית שלו היה הדיוק המטורף שלו מהעונשין.

            8. ברוך כבר מזמן עבר לשלול הבנה.
              הוא יורה חץ ומצייר מטרה מסביב.
              ברוך, האם תוכל להזכיר מהן 3 החמישיות (ראשונה, שניה, שלישית), של השחקנים הטובים בהיסטוריה.. כולל היום!

            9. היה ספר שהייתי מקריא לאחים שלי שמסיבה לא ברורה אהבתי – קראו לו שלולי , אתה מוזמן לאמץ…

      2. שמעון חיפשתי ולא מצאתי. יש מצב שתשים לינק?
        או אחד הארכיאולוגים של האתר שזוכר את כל התגובות של שמעון?
        גיא? עידו? סומסום??

  15. כמו רבים מעלי, גם אני חושב שזה דירוג מוזר. מה שמדהים זה איך אנחנו זוכרים ומעריכים שחקנים בראי הזמן, והרבה מזה קשור למה הם עשו אחרי פרישתם (ראה קובי שכמו שמיידן אמר – קפץ בדירוג לאחר מותו). יש לי הרגשה שהדירוג המוגזם של שחקנים כמו קווין גארנט ירד ככל שהזמן יעבור והפרופיל הציבורי שלהם ירד.
    השחקן שהוא לדעתי נפגע הזכרון הכי גדול הוא פטריק יואינג, ואני די משוכנע שירידת ה'ערך' שלו נבעה מזה שהוא מחתת רגליו במשרות עוזר מאמן נידחות ומשעממות ולא פעיל באולפנים. בזמנו הוא היה ראש בראש עם חאקים ורובינסון, ובשורה אחת עם שחקנים כמו קרל מלון או בארקלי. בדירוג של היום הוא רואה את האחוריים של שחקנים כמו ווייד או אפילו ג'ייסון קיד.

  16. חחח אנדרו ביינום ולמאר אודום 😁😂😂 לברון היה בועט אותם מהסופר טימס שלו. שחקנים פחים שצריכים לומר תודה שזכו לשחק לצד קובי ושמישהו בכלל זוכר אותם.
    איזה הזויים יש פה.
    אנשים שכחו שהממבה הביא 2 טבעות לבד לגמרי ועשה 3 גמרים ובאים פה כאלו שחושבים שביינום ואודום היו שחקנים כוכבים 😂😂.
    טוב שלא אמרו שריק פוקס היה גם כוכב
    וכל זה במערב…עם דאבל טימס כל ערב ולא כמו היום שנותנים לכוכבים לכדרר באחד על אחד ואסור להתקרב אליהם.
    כל ההיטרים של קובי זה טהרני המשחק והוא דפק להם 5 טבעות על הראש למרות כל הסיבות שהם הביאו שהוא לא יביא אליפויות.
    המזל שלהם זה שקובי בשיאו האמיתי היה עם סמושי וקאוומי אחרת היה לו יותר מ6 גם.
    בניגוד לשיקצה בירד מגיק קארים הוא לא שיחק בסופר טימס ובאזורים בלי תחרות.
    אגב פאו גאסול זה המס 2 החלש בהיסטוריה אחרי גייסון טרי.

    1. ברור אין פה שאלה מציגים פה את גאסול כמו איזה סופרסטאר , די בדיחה מי שצפה בריאנט ובלייקרס של אותה תקופה יבין, קובי עם סופר טים כמו שלברון בנה היה היום עם 7-8 טבעות

    2. בירד ומג'יק שיחקו באזורים עם תחרות ובמזרח אף הייתה אז יותר תחרות והוא היה אז יותר חזק מהמערב ולסלטיקס לא היו חיים קלים בכלל. אך גם הלייקרס לא ליקקו דבש.

  17. שמעון, איך שאני אוהב את היכולת שלך לתפור מציאות אלטרנטיבית…
    .
    אתה חושב שקובי 2 אחרי ג'ורדן? סבבה.
    אבל הניסיון להמציא עובדות ("רוב שחקני הליגה לדורותיהם שמו את קובי 2") או סתם לשנמך את חבריו לקבוצה של קובי, לא ממש עוזרים לקייס שלך…
    .
    (אישית, אני לא מצליח להבין באיזה עולם קובי ממוקם 2, 3, 4, או 5 ברשימה כלשהי. הוא היה השחקן השני הכי טוב ב-3 מהאליפויות שלו, וכאשר החליט שהוא רוצה להיות מס' 1 הוא פירק קבוצת על. עם MVP בודד ו-2 פיינלס MVP, הוא פשוט לא שם. וזה לפני שנכנסים לעובי הקורה ומתבוננים בנתונים עצמם).

    1. קובי היה מספר 2 בלייקרס 😂😂😂😂. תסתכל על המשחקים היותר קשים לא על הגמרים אלא על חצי גמר גמר מערב. מי לוקח יותר זריקות? שאק או קובי? אם קובי לא זורק מלא זריקות שאק היה נחנק – בטח עוד רגע תשאל גם למה, נכון גיא ותביא לי נתונים על אחוז אפקטיב ושמקטיב? למה לאיזה שחקן עוד יש גם טבעות וגם אוסקר? ראינו איך שאק נחנק עם הקאזאם.

      1. מה שלא מסתדר לך בנרטיב הופך ל-"שקר", תמשיך לספר לעצמך (ולמי שמוכן להאזין) שקובי ושאק היו שווים…
        (סיפורים, בדיות, שקרים, נרטיב – איך שמתחשק לך)
        שאק היה מס' 1 של הלייקרס, חד משמעית. אין בכך להמעיט במה שקובי עשה מול הספרס, אבל עם כל הכבוד,
        הזיכרון הסלקטיבי שכל כך בקלות שכח איך שאק של אותה תקופה היה השחקן הדומיננטי ביותר בליגה, זה קצת עצוב. בדיה טובה צריכה רמז של אמת. אתה הולך "אול אין טראמפ" עם הסיפור שלך…
        .
        קובי ניצח את הקינגס? באמת?
        זה כבר לוקח את הזיכרון הסלקטיבי למחוזות הדמנציה…
        קודם כל, בלי עזרה נדיבה מהשופטים, אלו היו הקינגס שמנצחים. מעבר לכך, קובי בראיינט סיים את אותה סדרה עם בחירת זריקות שהייתה גורמת גם לווסטברוק להסמיק…
        לא בפעם הראשונה, או האחרונה, בקריירה, למזלו של קובי היו אחרים בקבוצה שהיו שם בשביל לקלוע את הזריקות המכריעות. מול אותה סקרמנטו, אני זוכר אותו אך ורק מחטיא במאני טיים. לדעתי, לא הייתה לו זריקת קלאצ' אחת שנכנסה באותה סדרה (כולל לפני אותו סל הניצחון מפורסם של הורי. קובי הלך עם הראש לקיר, והחטיא). נראה אותך מפריך טענה זו עם עובדה/נתון/הוכחה כלשהם.
        או שסביר יותר –
        .
        נמתין לסיפור שתמציא הפעם, שמעון.

        1. חח שלא נדבר כמה השופטים עזרו ללברון מגיק בירד וטימי אתה מדבר על שיפוט? אמיתי?
          שנות ה80 היו 2 קבוצות סופרטימס בלי תחרות עם ליגה של פסחים מסביב רוב השנים. ובי ניצח כן. קלע יותר משאק שהוגבל. לא מול פחוני המזרח ששם שאק בכלל לא היה צריך את קובי או להיפך הם היו מנצחים את בדיחות המזרח גם אחד בלי השני. יש אמת ויש נרטיב שלך למאר אודום כוכב 😂😂😂😂

    1. חחח שטויות. שלמייקל הייתה תחרות הוא סיים עם 0 טבעות בשנות ה80.
      אחכ ניתן לומר שניצח את הפיסטונס וזהו מאז הוא התמודד מול קבוצות חלשות עם מאמנים כסילים.
      גם ללברון לא היה תחרות שהוא היה במיאמי אבל הוא הצליח לפשל פעמיים איתם, היה צריך להיות לו 5 טבעות היום והוא גם נזקק לכסילות של פופוביץ לגנוב טבעת. התחרות באה אחכ עם גולדן סטייט. וגם שם הכסיל קר נתן ללברון טבעת.
      אני מתעלם מהמזפח שהיה בדיחה כל השנים ששיחק שם. ולפני מיאמי השיקצה שיחק עם פחוני על כמו סשה פבלוביץ ביג זי אריק סנואו ודניאל גיבסון. אבל בטוטאל הקבוצה של okc הספרס והלוחמים היו יותר חזקים מכל החייקרס פורטלנד סיאטל ויוטה שמייקל שיחק מולם בגמר.
      מצד שני לברון שיחק בסופר טימס לעומת מייקל.
      ההיט הייתה קבוצה שהייתה צריכה לקחת 4 טבעות בקלות ים כשרון מסביב ל3 האולסטארים היה גם, הם לא מיצו את הפוטנציאל.

  18. הדירוג סבבה
    רק בעיני ביל ראסל ראשון, מנהיג של 11 אליפויות, בלי שחיקה, בלי חיכוכים בקבוצה, בלי עייפות החומר ושובע, זה השחקן להתחיל איתו קבוצה. עשה גם 10 מתוך 10 במשחקי 7 בקריירה.
    נלך על:
    ראסל, ג'ורדן, קארים, לברון (עם סיכוי לעלות ל 2 או 3 עד סוף הקריירה), מג'יק בירד צ'מברליין, שאקיל, דנקן, קובי

    1. אני חושב שיש איזשהו גבול שבו אי אפשר להשוות ולדרג שחקנים דוגמת ראסל וצ'מברליין לעומת שחקנים שבאו אח"כ

  19. פתטי.
    מייקל לא ראשון למרות כל השיווק האגרסיבי שלו. בשנות השמונים מול לייקרס וסלטיקס החזקות הוא היה מוציא אליפות אחת. אולי שתיים.
    לברון לא מספר 2 – שתיים מהטבעות הוא השיג כאופורטוינסט רודף טבעות ואחת מהשתים לא רשומה על שמו.
    קרים לא מספר 3, רק שתי האליפויות הראשונות רשומות על שמו. כל הבאות אחריהן רשומות על שם מג'יק.
    קובי – מחרב קבוצות שקיבל קידום לרגל מותו הטרגי. האליפויות הראשונות שלו רשומות בספר של שאקיל.
    בקיצור – espn, nike וכמובן הנהלת ה nba – צריכים למכור. ונראה להם שנכון לרגע זה מייקל + לברון מוכרים הכי טוב אז בואו יוצרים סביהם באז תקשורתי.
    איך אמר הדוקטור הפלט של הנתונים תלוי בדרך שבה מזינים אותם ובערכים שנותנים לנתונים השונים – תנו לי לשחק עם הנתונים והערכים ואני מוציא לכם עשיריה 'מדעית-ממוחשבת' כבקשתכם.
    אז מה כן, במקומות 1-3: מג'יק + בירד (שהיו הפנים של שתי הקבוצות הגדולות בהיסטוריה) + ראסל (11 אליפויות) – הסדר לא משנה.

  20. קובי היה שווה או יותר חשוב משאק ב-2 מתוך 3 האליפוית שלהם ביחד.
    שאק זכה בתואר המצטיין של הגמר כי הוא היה הפנים החדשות של הליגה באותה התקופה, הוא היה שם יותר גדול מאשר קובי בנקודת הזמן הזו, בהצבעה אוביקטיבית קובי היה זוכה פעם או פעמיים, בלי לדבר על זה ששאק התקשה בחלק מהסדרות במערב וקובי היה השחקן המוביל בלייקרס בסדרות החשובות

    1. פלייאוף 2000 (לא רק הפיינלס. כל הפלייאוף):
      שאקיל: 30.7 נק', 55.6% TS (אני בכוונה מכניס TS ולא אחוז אפקטיבי, בגלל ההאק-דה-שאק ששלח את שאקיל לקו העונשין, עקב אכילס שלו)
      קובי: 21.1 נק', 51.7% TS
      .
      פלייאוף 2001:
      שאקיל: 30.4 נק', 56.4% TS
      קובי: 29.4 נק', 55.5% TS
      .
      פלייאוף 2002:
      שאקיל: 28.5 נק', 56.9% TS
      קובי: 26.6 נק', 51.1% TS
      .
      פלייאוף 2003:
      שאקיל: 27 נק', 57% TS
      קובי: 32.1 נק', 53.1% TS
      .
      פלייאוף 2004:
      שאקיל: 21.5 נק', 56.5% TS
      קובי: 24.5 נק', 50.6% TS
      .
      לא מסובך לראות שהעובדות מספרות את אותו סיפור שכל מי שעיניים בראשו (כאלו שלא מוסתרות על ידי משקפי אוהד, או איזה נרטיב קלוקל…) –
      בשנות האליפות זו הייתה "הקבוצה של שאקיל". הפער המצומצם יחסית באחוזים לא מספר את כל הסיפור –
      העבירות ששאקיל סחט היו חלק בלתי נפרד מהדורסניות של הקבוצה. הם אולי הורידו לו את מכסת הנק' ואת ה-TS, אבל הם פגעו אנושות ביריבות.
      .
      בשנים בהן הלייקרס הודחו (2003, 2004)?
      אז זו כבר לא הייתה "הקבוצה של שאקיל". קובי לקח חלק גדול יותר. לאליפות, זה לא הספיק. ב-2003 זו לא הייתה אשמתו (קובי היה אדיר מול הספרס בסדרה בה הלייקרס הודחו), אבל ב-2004?
      הצורך של קובי להיות מס' 1 תרם המון להפסד מול דטרויט. הוא קלע באותה סדרה 22.6 נק' (מול 26.6 של שאקיל),
      אבל הוא קלע את אותן נק' (להזכיר – 4 נק' למשחק פחות משאקיל) כאשר עם הרבה יותר ניסיונות קליעה. "חזירי הזריקות" הגדולים ביותר, דוגמת ווסטברוק, גם הם היו מסמיקים אם היו מסיימים סדרה בדרך אותה בריינט סיים את הסדרה מול הפיסטונס –
      45.6% TS
      39.8% אפקטיבי! זה בסדרה אותה שאקיל מסיים עם 63.1% אפקטיבי. אבוי לבושה…
      .
      השורה התחתונה פשוטה למדי –
      הלייקרס של האליפויות הייתה הקבוצה של שאקיל. הוא זכה ב-3 פיינלס MVP, ובצדק.
      כאשר זו כבר לא הייתה הקבוצה של שאקיל?
      הליקרס סיימו את שרשרת ההצלחה.
      אלו העובדות בניקוי הנרטיב, הסיפורים, והעלילות שמשום מה צומחות לאחרונה.

      1. טוב שאתה משמיט את הסדרות מול הקינגס והספרס שהיו הגמרים האמיתיים וקובי ניצח אותם ששאק הוגבל. אם זה היה הגמר קובי היה fmvp. נרטיב הקבוצה של שאק קיים רק אצלך. אחרי זה קובי זכה בעוד 2 טבעות לבד ולא בסופר טים…אלא עם אולסטאר 1 וכמה נגרים

        1. יא רבאק,
          שוב אתה מנסה לשכתב את ההיסטוריה???
          קובי היה נוראי בסדרה מול הקינגס. פעם אחר פעם אתה ממציא שטויות בשביל לגבות את הנרטיב.
          אם לרגע נבחר להתחבר למציאות –
          הבן אדם לא היה מסוגל לקלוע בקלאצ' של אותה סדרה גם אם חייו היו תלויים בזה.
          זה היה הורי שהציל את הלייקרס אחרי החטאה של עוד מהלך ראש בקיר מבית היותר של קובי בפעם הראשונה,
          ואלו היו השופטים במשחק 6.
          אתה יכול לנסות ולהמציא עובדות כמה שמתחשק לך,
          זה לא משנה את מה שקרה בשטח.
          2002 הייתה הופעת שיפוט שהתחרתה רק עם זו של 2007. הניסיונות להפוך את הדיון ל-"אבל גם אחרים" הם משעשעים עד עצובים.
          .
          הסדרות מול הספרס?
          בסדרה אחת זו ההגנה שניצחה (הספרס לא חצו את רף 90 הנקודות אפילו פעם אחת באותה סדרה). לא שאקיל, ולא קובי, פגעו ב-2002. האחוזים של ה-2 היו נוראיים באותה המידה (למעשה, ה-TS של שאק היה ממש מעט גבוה מזה של קובי).
          הסדרה שקובי היה בברור עדיף על שאק במפגש מול הספרס?
          2003.
          הלייקרס הפסידו.
          .
          עכשיו אם תחזור לרגע לנתונים (אני יודע שאתה מעדיף את הנרטיב, אבל עדיין…),
          אלו לא משאירים הרבה מקום לספק.
          כאמור,
          הלייקרס של עונות האליפות הייתה הקבוצה של שאק. כאשר קובי הפך לשחקן הדומיננטי בקבוצה, הלייקרס בעידן שאקובי הפסיקו לזכות באליפויות.

            1. לא משהו מיוחד. מה זה קצת הורי ובואן בין חברים? . . .

  21. קובי קלע כמעט כמו שאק ב-2001 וגם ב-2002, האחוזים הקצת יותר גבוהים של שאק צפויים בגלל שהוא משחק קרוב לסל, בכלל המספרים ממראים ששאקיל הגיע לשיא בעונת של 2000 2001 ואחר כך ירד במספרים בהדרגה מעונה לעונה, ב-3 העונות שלו במיאמי הוא אפילו לא הגיע ל-20 נקודות בלי קובי.
    גם הקצת יותר נקודות ששאק קלע הגיעו בגלל האק שאק שפגע בלייקרס.
    שאק התקשה בסיומי משחקים גם בשיא שלו, גם בגלל כושר גופני ירוד, גם בגלל אחוזי עונשין, וגם בגלל שהוא צריך את הכדור בנקודות מסוימות בשביל להיות אפקטיבי.
    קובי נשדד בצורה ברורה בגמר מול הנטס, לא היה שחקן בהיסטורייה שנתן מספרים כאלו בסדרת גמר ולא זכה בשחקן מצטיין, שאק פשוט היה שם יותר גדול מאשר קובי בנקודת הזמן הזו ולכן כנראה הוא זכה.
    בגמר נגד דטרויט קובי נאלץ לקחת זריקות קשות מול ההגנה החזקה של דטרויט שהתמקדה בו, שאק היה מעבר לשיא והתקשה מול ההגנה של בן וואלאס ושל ראשיד וואלאס, קארל מלון היה פצוע, וללייקרס לא היה סגל עמוק.
    לדעתי הלייקרס בתקופת קובי שאק הייתה מפלצת דו ראשית, קובי לא היה פחות חשוב, ואולי אפילו יותר חשוב בגלל המגבלות של שאקיל.

    1. ???
      את הסדרה מול הנטס שאקיל סיים עם 36.3 נק' ב-63.6% TS,, לצד 12.3 רב', 3.8 אס', ו-2.8 גגות.
      קובי סיים את אותה סדרה עם 26.8 נק' ב-62.3% TS, לצד 5.8 רב', ו-5.3 אס'.
      .
      כן, לקובי הייתה אחלה סדרה מול הנטס. אבל ההשוואה למה ששאקיל עשה באותה סדרה היא מוזרה משהו.
      .
      בסדרה מול דטרויט, שאק היה צריך להתמודד מול האחים וואלס. הוא עדיין קלע 26.6 נק' ב-63.1% אפקטיבי.
      קובי להבדיל, פשוט לא פגע, הכריח זריקות באחת מההופעות היותר אנוכיות שאני זוכר, וסיים את הסדרה עם 39.8% אפקטיבי איומים. 17.4% מהשלוש היו לו בסדרה.
      השיא היה במשחק מס' 4 (המשחק שהכריע את הסדרה) . שאקיל היה מצוין במשחק, אבל קובי עשה קובי.
      לרבע האחרון הקבוצות נכנסו בשוויון, אבל במאני טיים, באותן דקות שריצה של דטרויט פתחה הפרש של 6 -7 נק', קובי החטיא שלשות קשות (כולל אחת מקילומטר), ודטרויט סתמו את הגולל על המשחק והסדרה.
      בלילה בו שאקיל מסיים משחק עם 16 מ-21 מהשדה, קובי לקח 25 זריקות. הוא קלע מהן רק 8.
      .
      כאמור,
      כאשר זו הייתה הקבוצה של שאקיל, הלייקרס לקחו 3 אליפויות.
      כאשר קובי לקח פיקוד, ובכן, להלן התוצאה העגומה (אלא אם אתה אוהד דטרויט…)

        1. שמעון, מה הפואנטה שלך?
          לברון היה MVP מול הלוחמים בסדרה אותה הוא סיים עם 56.2% אפקטיבי.
          את הפיינלס של 15' לברון אכן סיים עם אחוז אפקטיבי מזעזע (43.1%),
          אבל –
          א. אתה לא קראת תגובה שלי שהוא היה ה-MVP של אותו פיינלס. כתבתי לא פעם שהגיע לקרי לקחת את אותה זכייה.
          ב. לצד לברון שיחק באותה סדרה מוזגוב, לא שאקיל. ועדיין לברון סיים את הסדרה עם 8.8 אסיסטים (להזכיר – קיירי ולאב היו פצועים).
          .
          תבדוק, שמעון. זה לא מסובך. תבדוק כמה סלי קלאצ' יש לקובי בפלייאוף, וכמה יש ללברון. תבדוק כמה סלי ניצחון יש לקובי בפלייאוף, וכמה יש ללברון. התוצאות, דרך אגב, לא עושות חסד לנרטיב שלך…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט