שליחות לא קטלנית – אדם מול מכונה/ אריאל הכהן

העתיד כבר כאן .

שליחות לא קטלנית- על המאבק הנצחי בין אדם למכונה / אריאל הכהן

כמובן שהתמונה מעל היא מין איור של מה שקרה באמת: המכונה קבעה את המהלך, ואדם ששירת את המכונה וענה לצוויה ישב מולו, ורק הציז את החיילים והסוסים כפי שציוותה המכונה. סליחה, המגה-מחשב BIG BLUE!

התחרות הזאת העריכו המומחים תביא את העתיד. אולי בעוד חמישים שנה זה יהיה חזיון נפוץ אבל בשביל פברואר 1996 המשחק בין היריבים האלו שייך יותר לסוג של מדע בדיוני מאשר לספורט .

ג. עיין בהצעה, התקשר לאוון הסוכן ואמר : הולכים על זה. שקט הישתרר בצד השני של השפופרת ( כן! באמצע שנות התשעים דיברו עדיין אל השפופרת..) אתה בטוח ? שאל לבסוף.


ג. זרק מבט על מרפסת החדר בחלון עיניו נמשכות אחר קו גורדי השחקים שבחוץ . "מה יש לי להפסיד?" שאל.

הכל. ענה הסוכן .

שלושים ושלוש שנים לפני כן נולד גארי בעיר עתיקה מאוד באסיה.לא רחוק ממקדש האש. עדויות כתובות על יישוב במקום מתוארכות למשהו כמו לפני 2600 שנה. המקדש היה אחד המקומות הקדושים ביותר לבני דת. הזרטוסתרא שהיתה נפוצה באיזור יותר מאלף שנה. משמעות השם שלה – באקו – עיר הרוחות. אולי ההיסטוריה קצת הישתעשעה כשדווקא כאן בין מקדשי האלים של האריים העתיקים היא הולידה יהודי. יהודי גאון. שבאופן משונה מעשיו. אישיותו וכוונותיו כאילו נכתבו על ידי הגתות (ספרי הקודש העתיקים של זרטוסטרה) הקובעים :


הומאטה! הוכאטה! הובראשה!

מחשבות טובות. מילים טובות. מעשים טובים.

כשגארי קספרוב היה גארי ויינשטיין

כמה שנים אחרי. אותן גבות עבודות. אותו שיער שחור משחור:

עכשיו כבר גארי קספרוב

הוא היה ילד טוב. ילד טוב למשפחת ויינשטיין. אימא שלו לימדה אותו לנגן על פסנתר. אבא שלו הראה לו את לוח השחמט. האגדה מספרת שבגיל 7 האב הפסיק לשחק איתו מחמת בושת ההפסד. גארי הקטן נשלח ללמוד בבית הספר לשחמט עש בוטבניק .אלוף עולם לשעבר. בגיל 12 אביו הלך לעולמו. האם עם בחושיה המחודדים הרגישה כי יותר טוב בשביל העתיד שהויינשטין היהודי הזה ייעלם מתעודת הזהות של הילד. הם הלכו ביחד למשרד הרישום האזורי והחליפו את השם. ויינשטין הלך.מעכשיו גארי יהיה קספרוב.

המתמודד היה בסך הכל בן שבע כשפגש לבסוף את גארי בן ה-33!


קראו לו "DEEP BLUE" ואם היית קורא לו הוא לא היה עונה. כחול עמוק לא היה אנושי ;הוא היה מחשב .מחשב ותוכנה שפותחו על ידי IBM במשך שבע שנים על מנת להביס ולנצח את אלוף העולם בשחמט.

גארי בן ה-13 עכשיו קספרוב היכה בהלם את המשתתפים בתחרות החשובה ביותר לנוער אליה מגיעים כל הגאונים מכל רחבי ברה"מ. הנער האלמוני השמיד ניקה טיאטא את הלוח באופן כל כך גורף כל כך החלטי וכל כך מקורי שביחד עם התואר ולקראת גיל 14 קיבל את התואר "אמן". עניין חסר תקדים בעולם השחמט. התקדמותו המטאורית נמשכה ותוך שנתיים הוכתר בתחרות בגרמניה לאלוף העולם לצעירים. השנה 1980. כולם רוצים לראות קרב בינו לבין אלוף העולם הרשמי אנטולי קארפוב.

א. קארפוב נציג הממסד


זה לא יקרה ככ מהר. הממסד הקומוניסטי נירתע מאישיותו .הוא היה בחור טוב. הוא דיבר יפה. היה צנוע ושאפתן. אוה..אוה..כמה שאפתן. ההתאחדות העולמית פיד"א שנשלטה בידי החברים של השמש והמגל תעשה לו את המוות בתוך ארבע שנים של תחרויות מול כל טוען אפשרי לכתר כולל קרב מול אויב המשטר ( ויקטור קורצ'נוי אלוף העולם לשעבר שערק). קספרוב ניצח את כוווולם.

מחשב-העל "כחול עמוק" (Deep Blue) נבנה בשיטת חישוב מקבילי (BINARY), כך שיוכל לחשב עד 200 מיליון מצבי שחמט בשנייה. כלומר הוא רואה 12 מהלכים קדימה, בעוד ששחקן שחמט בדרגת רב אמן יכול לחשב רק עד כ-10 מהלכים קדימה. מקסימום.

הוא מבוסס על "הרהור עמוק" (Deep Thought), התכנה הראשונה של IBM שעוצבה במטרה לשחק שחמט נגד רבי אמן. “הרהור עמוק" נקרא על שם מחשב-העל בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דגלאס אדמס, שחישב את התשובה להכל.

התכנה בה השתמשו לבניית "כחול עמוק" נכתבה בשפת C, ובסיס הנתונים כלל ספר פתיחות (גמביטים) בו היו יותר מ-4,000 מצבים, ספר סיומי משחק בשישה כלים, ו-700,000 משחקים שלמים של רבי אמן.

ב10 לספטמבר 1984 במוסקבה. נפגשו ידיד המשטר קארפוב והטוען לכתר קספרוב לקרב אליפות העולם בשחמט. הראשון שמגיע לששה נצחונות לוקח הכתר. מנקודת מבטו של גארי הצעיר הוא נכנס פה למאבק לא רק מול מוח מבריק של שח אלא מול מנגנון מפלגתי שלם ורב עוצמה שיעשה הכל כדי לגרום למועמד "שלו" לנצח. הם לא עבדו קשה.


אחרי 9 משחקים מצבו של גארי הפך נואש. ארבע על האפס הוביל קארפוב נציג מנגנון החושך שחיכך ידיים בחוץ.


אבל אז הגיעו 16 משחקים שהסתיימו בתיקו שעל אף ניצחונו הנוסף של קארפוב שהביא אותו מרחק ניצחון מהתואר הוכיחו לגארי שהשד לא נורא. ואם הוא ישמור על ריכוז, הנצחונות עוד יגיעו. והם הגיעו!
עשרים משחקים נוספים על תיקו הובילו לניצחון הראשון של קספרוב שאחריו הגיעו עוד שניים רצופים. אנטולי קארפוב אמנם מוביל 5:3 אבל המומנטום אצל הבחור הטוב ואילו החזית של קארפוב התמוטטה. האיש היה שבור פיזית ונפשית מהלחץ, מהמתח ,מהסיגריות (זה רוסיה. כווולם עישנו .גם השופטים וגם הקהל) מ48 משחקים רצופים שמתחו לו את העצבים הוא נשלח לאשפוז לפחות פעמיים. גארי הרים את הראש מהלוח ולראשונה זה חמישה חודשים הוא ראה את האור.

ההתאחדות כיבתה לו אותה.

במהלך מנוול ומסריח הכריז ראש ההתאחדות המושחת קמפונס על השהיית התחרות בשל בריאות המתמודדים ועל עריכת דו קרב חדש בעוד כמה חודשים. חוקי התחרות שונו. לא עוד קרב מנטלי פיזי מטורף ללא גבולות אלא תחרות בת 24 משחקים. הראשון שמגיע ל12.5 נקודות לוקח. במקרה של תיקו התואר נשאר אצל קארפוב. הכל רק כדי לייאש את הבחור הטוב לוותר על ההשתפות ועל הכתר הנכסף. אך
הבחור הטוב אמר כן. בסדר.רוצים עשרים וארבע יהיה 24. והפעם קרע את קארפוב ולא הביט עוד אחור.

בגיל 22 שבר גארי ויינשטין שיא עולם והפך לאלוף העולם הצעיר ביותר שאי פעם היה. אחת עשרה שנה מאוחר יותר הפך קספרוב לאדם עשיר. סלברטי .איש העולם הגדול ויחד עם זאת צנוע הומני שוחר טוב פילנתרופ גדול ( תרם רבות גם בכסף לפיתוח הענף בישראל!) ואלוף עולם. כלומר אף אחד לא הצליח לקחת ממנו את גורלו. הוא היה אלוף העולם הראוי ביותר למשחק האצילי ביותר.

גארי קאספרוב (אפילו הרצפה בבית שלו ..)


ואז הגיעה ההצעה.
1996
תחרות .
אתגר
האדם מול מחשב העל.
המנצח מתוך שישה משחקים – לוקח.
מהצד של האנושות – גארי. מהצד של המכונות – דיפ בלו

אנשי חברת IBM אמנם סמכו בהודעות לתקשורת על ניצחונו של דיפ בלו אבל הם לא רצו לקחת סיכונים. הם פנו בחשאי אל מספר שחקנים בדרגת רב אמן, שחלקם אף שיחקו מול קספרוב, על מנת לחדד את יכולת האסטרטגיה והטקטיקה של התכנה. זה עבד! במשחק הראשון הדהימה התוכנה ולא "לקחה" את הפיתיון שקספרוב השאיר לה וניצחה. לראשונה בתולדות עם עולם ניצחה מכונה את אלוף העולם. כותרות העתונים זעקו. מהדורות חדשות פתחו בידיעה המרעישה. גארי מצידו הרגיש שעובדים עליו. יש אנשים הוא סינן למי שהיה מוכן לשמוע שמכוונים את התוכנה לקחת החלטות שאין לה יכולת אמיתית להעריך .אני משחק מול אנשים לא מול מחשב..וכדי להוכיח את הנקודה הוא התעלה וקרע למחשב את הצורה במשחקים שנותרו..האנושות ניצלה.

דיפ בלו בצבעים טבעיים

הגימיק הזה שוחזר מאוחר יותר עם בלו דיפר המשוכללת ועם תוכנה ישראלית עם יכולת חישוב פי 10 מאלו ה"כחולים" ובכל המשחקים נותר מאזן לא מכריע בין המחשבים והאנשים בחלוקים הלבנים לבין בחור טוב ממשפחה טובה שאימא שלו לימדה אותו על פסנתר ואבא שלו לימד אותו שח.

המשחק השני בין קספרוב ו-DEEP BLUE – 1996

לפוסט הזה יש 81 תגובות

      1. ארז

        13 מאי 2020 12:08:26

        כמדומני שההפך דוק. הוא אמנם אנטי פוטין, וגם היה אנטי הקומוניסטים, ובערך האדם היחיד ברוסיה שיכל להיות במופגן גם זה וגם זה כי לא הקומוניסטים ולא פוטין פסיכים כדי להוריד את אלוף העולם בשח, שזה מקביל לפלה בברזיל, או טנדולקר בהודו, אבל בכל הנוגע לעם היושב בציון הוא דווקא התבטא באופן פרו ציוני.

  3. dror2

    12 מאי 2020 09:09:31

    יופי של טור, תודה!
    עולה השאלה מה הופך שחמט לספורט, אבל רמת המאמץ המנטלי והפיזי (תזכרו שגם במצב רגיל המוח צורך רבע מהדם בגוף) היא גבוהה מאוד.
    חידשת לי לגבי הקרב עם קארפוב, ובאמת שגם לגבי הניצחונות של קספרוב על כחול עמוק – הייתי בטוח שכחול עמוק ניצח בקלות

    3. thejanitor

      13 מאי 2020 20:26:46

      המילה תחרות מאפיינת מוטיב מרכזי בספורט ובשח. בספורט יש גם אלמנט פיזי/אתלטי עם משמעות רבה יותר לכן השיא של שחקנים נגמר בסביבות גיל השלושים, בשח אפשר להישאר בצמרת העליונה עד גיל ה-50+. לא הייתי מגדיר שח כספורט, אבל זה עניין סמנטי, כי אנחנו מוגרלים לחשוב בעברית ולבלבל בין ספורט לתחרות, יענו אנחנו מורגלים שאלופים מגיעים רק מהספורט.

  6. פאקו

    12 מאי 2020 10:42:01

    מצויין. אגב קספרוב אמר שהמשחק המעניין ביותר שבו השתתף היה המשחק ב-1999 מול שאר העולם – משחק שהתנהל דרך האינטרנט שבו המהלכים נגד קספרוב התנהלו בשיטת רוב של גולשים. קספרוב ניצח לבסוף.

  8. הקוריוז

    12 מאי 2020 11:27:37

    אי אפשר לנצח את המחשב ברמה 10 באתר chess.com. כמה שלא ניסיתי יש לו פתרון להכל 🤨🤔😐. המאזן שלו מולי נראה לי עומד על משהו כמו 600 0. 4 פעמים הייתי ב"כמעט". אבל למדתי ממנו טריקים שם שאני מנגב בקלילות יריבים אנושיים😎.

  10. עגל

    12 מאי 2020 13:11:00

    מצוין, תודה. בתור ילד אני עוד זוכר את ההיפ של התחרויות מול קארפוב, ואח"כ את הרעש בהפסד לדיפ בלו. לטווח הארוך אין לאדם הרבה סיכוי מול המחשבים. אולי בלשחק על תיקו ("בונקר")?
    בסופו של דבר שחמט זה משחק פשוט וטכני מדי. עדיין יש לנו יתרונות שיקח לעולם המחשבים הרבה זמן להדביק.
    נ.ב. היתה שחקנית הונגריה יהודית פולגר או משהו כזה. הבן הממזר כתב עליה פוסט מבולבל כאן (סורי בן ממזר). גם היא היתה גאונה מיוחדת במינה.

    1. Yp

      12 מאי 2020 13:38:57

      זהו , שלפני 40 שנה זה לא נחשב פשוט וטכני , ההיפך הוא הנכון . רק כשהסתבר שניתן לבנות מכונה שתתעלה על כל שחקן אנושי ההגדרה השתנתה .. ג'ודי פולגאר בשיאה היתה מדורגת בעשיריה הראשונה של הגברים , היא מעולם לא התחרתה בתחרויות של נשים . נדמה לי שהיא הגיעה עד המקום השביעי .

    2. אמנון

      12 מאי 2020 14:53:42

      אכן. מדובר ביהודית פולגאר. אחת משלוש שחמטאיות אחיות יהודיות הונגריות.
      היא לא שיחקה נגד נשים.
      שני קישורים שעוסקים בה ובאחיותיה:
      https://www.haaretz.co.il/misc/1.825699
      מאמר של אלי שווידלר שעוסק בשלוש האחיות ובשיטות הלימוד שלהן.
      .
      מאמר קצר של רונן דורפן שראיין אותה. אבל הקישורים במאמר לא עולים. נושאו: קשר בין גנטיקה לסביבה
      http://debuzzer.com/dorfan/10762

      נ. ב
      כנער, אני זוכר את הדו-קרב האולטימטיבי שנערך ב-1972 בין בובי פישר לבוריס ספאסקי בריקיאוויק בירת איסלנד. המפגש הזה היה פוליטי הרבה יותר מזה של קרפוב נגד קספרוב. כלומר ארצות הברית נגד ברית המועצות בעידן שבו רק החלה ההפשרה בין הגושים.
      גם קיסינג'ר מזכיר המדינה דאז, חובב שחמט ידוע, היה מעורב.
      יש ספר ראוי שתורגם לעברית שכתבו דיוויד אדמונדס וג'ון איידינאו ונקרא 'בובי פישר יוצא לקרב'

      2. ארז

        13 מאי 2020 12:12:24

        הפרדת הנשים-גברים בשח היא בדיחה לא מצחיקה, וכל מי שמשתתף בפארסה הזו בין אם נשים או גברים צריך לבוז לו ולא להולל אותו, אולי פרט למשפחת פולגר.

  11. Yp

    12 מאי 2020 13:11:31

    בעבר היה כאן מגיב בשם סטוקטון שהיה מומחה עצום בשחמט מחשבים והיה מעדכן אותנו מדי פעם לגבי ההתפתחויות בתחום . ב-1979 כשלמדתי מבוא למדעי המחשב , התפרסם באוניברסיטה אתגר לפתח תוכנה שתנצח דוקרב עם שחקן אנושי , עד כמה שזכור לי בדרגת אמן . גדולי הגאונים דאז ניסו ולא הצליחו , והקונצנזוס היה שאם זה יקרה אי פעם זה לא יקרה בימי חיינו . הכשלון הזה , היה הוכחה ניצחת לעליונות האינטלקט האנושי על תבונת מכונה . מחשבי השחמט האלו שפותחו 20 שנה אחר כך היו הפתעה עצומה למי שהאמין שגאונות בשחמט היא אינדיקציה לגודל האינטלקט . מסתבר שיותר קשה למכונה להבחין בין חתול לכלב מאשר לנצח רב אמן בשחמט .

    1. Ljos

      12 מאי 2020 13:20:18

      אני מבין לחלוטין את מה שאתה אומר, ובכל זאת:
      הכוחה ניצחת לעליונות האינטלקט האנושי על תבונת מכונה הוא בניית מכונה שמנצחת את האינטלקט האנושי. כמו שאל יברא אבן שהוא לא יכול להרים ואז יתגאה ביכולת האלוהית של עצמו.

    2. עגל

      12 מאי 2020 16:19:31

      למיטב הבנתי זה היה ברור מאוד מאוד מזמן שמתי שהוא המחשב ינצח את האדם. אני חושב שכל מי שהתעסק במחשבים ידע שזו בעיה עם "סיבוכיות" קטנה יחסית. זה רק עניין של מהירות המחשבים, אולי ההפתעה היא שמהירות המחשבים עלתה כל כך מהר . . .

      1. Yp

        12 מאי 2020 17:43:09

        עגל יקר
        קודם כל מה דעתך על השתלבותו של ראס בקבוצה שלך ?
        ב-1979 הבעיה הזו נראתה בלתי פתירה בימי חיינו . אף אחד לא העלה על דעתו שבימי חיינו ניתן יהיה לבנות מכונה שבעיקר באמצעות ברוט פורס תתעלה על אלוף העולם בשחמט . לא זוכר מתי מור פרסם את ה'חק' שלו , אבל לא הרבה אנשים האמינו בזה . להזכירך , תלמידי תואר ראשון ניקבו כרטיסים במכונת ניקוב , העבירו את החבילה למפעיל , וכעבור שעתיים קיבלו תדפיס שהראה שיש להם שגיאת תחביר . לכתוב תכנית טריויאלית שבימינו לוקח כמה דקות , היה לוקח אז כמה ימים במקרה הטוב . לכתוב תכנת שחמט שתשחק ברמה של לא לחטוף מט סנדלרים היה לחלוטין לא טריביאלי .
        לאור הלקח מתוכנת השחמט , כיום אני מסוגל להאמין שתוך מספר שנים לא ארוך , אפשר יהיה לפצח קוד RSA בזמן שיהפך את השיטה הזו ללא רלבנטית , כמו שהשחמט האנושי הפך לא רלבנטי .

          1. Yp

            12 מאי 2020 17:56:13

            תביא בחשבון שבאותו זמן דיסק קשיח מקובל במיני מחשבים ובמחיר סביר עבור מחשב של 2 תכנתים במקביל היה 2mb ( זו לא טעות ) .
            ב-1984 עבדתי על מחשב דאטא ג'נרל , חברה שהצטיינה במיני מחשבים לתכנות מדעי . המחשב הזה הריץ מערכת הפעלה מרובת משתמשים , ועבדו על המחשב הזה 16 מתכנתים במקביל . למחשב היה HD של 50mb . כשכל משתמש קיבל מחיצה של 3mb . כשהבינו שזה מעט מדי , קנו את הדבר הכי מתקדם : דיסק של 350mb שעלה 65000 דולר . ( של 1984 , לא יודע כמה זה במונחים של היום ) .

            1. מנחם לס

              13 מאי 2020 06:18:52

              YP, אני כתבתי מאמרים לעתון 'חדשות' ב-1983 על מחשב שהופץ ע"י RADIO SHACK והיה לו זכרון של כמה MB. זה היה 'מחשב' – ז"א יותר ממעבד תמלילים. לפחות כך הוא הוגדר. כל מאמר של 1,000 מילה הייתי צריך לשלוח 4 פעמים – 200-250 מילה מקסימום במכה. זה עבר דרך הטלפון. את הדיסרטציה שלי כתבתי ב-1965-1967 בשפת FORTRAN. היו לי כמה אלפי כרטיסים מנוקבים. מאות שעות עבודה.

  12. Yp

    12 מאי 2020 13:34:11

    מה שהתכוונתי להגיד זה שבמשך מאות שנים גאונות בשחמט נחשבה לדבר כל כך נעלה מבחינת אינטלקט , שלא ניתן לבנות מכונה עם אינטלקט כזה . מה שהסתבר לנו בדור האחרון , שדווקא הדברים הכי טריוויאליים שנתפסים אצלנו כמובנים מאליהם , מהווים את הבעיה הכי קשה לתכנות . הדברים שלנו מאד מאד קשים ( למשל להכפיל 2 מספרים של 5 ספרות ולקבל תשובה נכונה אפילו כשכותבים את זה ) , המכונות עושות בזמן שואף לאפס , ובעית התכנות הזאת נפתרה כבר לפני 70 שנה ויותר . בקיצור , ההגדרה מה זאת אינטיליגנציה חזרה להיות בסימן שאלה .

    1. שחר דלאל

      12 מאי 2020 17:49:53

      אם ניקח את ההקבלה שלך, אז רק ב-2017 מתכנתים הצליחו לייצר תוכנה (AlphaGo) שתנצח את אלוף העולם ב-GO.
      זה מדהים אפילו יותר, כשחושבים שכמות הידע שנצברה ב-20 השנים בין 1997 (אז ניצח דיפ בלו) ל-2017, לבין 20 השנים שעברו מאז היית סטודנט לדיפ בלו, היתה גבוהה אקספוננציאלית לאין ערוך.

      1. Yp

        12 מאי 2020 18:09:44

        שחר , כמו שעגל ציין , זה תלוי משאבים ותלוי סיבוכיות . בזמנו התענינתי בנושא , ומסתבר שהסיבוכיות של גו הרבה יותר גדולה משל שחמט , ולא הרבה תכנתים הכירו גו כי אין לזה מסורת בארהב ובריטניה , וזה הסבר חלקי לתהיה שלך .
        בסופו של דבר , השאלה היא איך מגדירים תבונה . כפי שאמרתי , דברים מאד בסיסיים שבני אדם וגם חיות לומדים בשנים הראשונות לחייהם באופן אינטואיטבי לחלוטין , מהוים את הבעיות הקשות ביותר בלמידת מכונה .

        1. שחר אלוני

          13 מאי 2020 01:19:29

          התכנה שזכתה בגו היתה בגישה חדשנית:
          היא לא למדה באופן מסורתי את האסטרטגיות והטכניקות בגו, אלא הכירה את חוקי המשחק בלבד, שיחקה מליוני פעמים נגד עצמה ולמדה מכך. בשיטות המסורתיות כנראה מאד קשה למחשב לנצח בגו שבו יש לוח של 19 על 19

    2. Ljos

      12 מאי 2020 18:22:49

      אני עדיין לא מבדיל בין כוסברה לפטרוזיליה. אני אינטליגנט?
      נדמה לי שזו בעיה להגדיר משהו כמו אינטליגנציה בצורה שלא תהיה א) מוטה, ב) מוטה תרבותית, ג) שגויה לחלוטין, ד) כוללנית

      1. Yp

        12 מאי 2020 18:40:19

        השאלה אינה אם אתה אינטליגנט . האינטילגינציה שלך היא אקסיומטית . השאלה היא האם המכונה אינטיליגנטית ?
        דורות סברו שמכונה שתנצח באופן עקבי רב אמן שחמט אנושי היא אינטלגינטית לפי הגדרה . משנוצרה מכונה כזו , היה הכרח לשנות את ההגדרה מאחר ולפי מבחן העין אנחנו יודעים שהמכונה הזו לא אינטליגנטית . מקווה שזה מבהיר את הענין .

        1. Yp

          12 מאי 2020 18:50:06

          יש השערה לא מוכחת שבני אדם מכילים בתוכם איזשהוא זכרון גנטי , שמאפשר להם ללמוד על ידי חשיפה לחתול אחד לזהות את רוב/כל סוגי החתולים כחתולים . לא צריך לחשוף אותם למאות חתולים כדי להשיג את היכולת הזאת .

      2. Yp

        13 מאי 2020 00:03:13

        ליוס ועגל
        לסיכום הדיון , מאמר מעולה שמסביר בקיצור את מהות הענין
        https://davidcarmel.org/2014/02/21/did-ibm-watson-pass-the-turing-test/
        מסתבר , שמדענים גדולים יותר ממדעני אוניברסיטת תל אביב חשבו ככה , עד שהמציאות טפחה להם על הפנים . תסתכלו על המפרט הטכני של המכונה שזכתה באליפות הטריוויה , זה מסביר הרבה .

  15. מתן גילור

    12 מאי 2020 15:03:25

    תודה על הטור.
    רק לעדכן: מעולם לא הגיע אדם למד כושר של 2900.
    stockfish 11 כבר עבר 3600.
    אין כיום שום תחרות. המחשבים עליונים על שחקני השחמט וזאת למרות שלרוב מגבלת הזמן עליהם חריפה יותר.
    אולי בבולט (בעיקר בלי שעון פישר) יש ל-GM סיכוי. אפילו בליץ כבר נראה לי קשה מדי. על ראפיד וקל וחמר קלאסי אין מה לדבר.

  16. שחר דלאל

    12 מאי 2020 16:54:32

    נהדר אריאל! (מחכה בקוצר רוח לפוסטים שלך)
    .
    אני זוכר שבכיתה דיברנו על המשחקים של קאספרוב עם דיפ בלו כמו שדיברנו על המשחקים של הבולס. קשה לי לדמיין משהו כזה היום.
    .
    ציינת העובדה שמעולם לא איבד את תואר אלוף העולם, אז רק אוסיף שזה היה בעקבות מאבקים בין התאחדויות השח השונות.

  17. eyal

    12 מאי 2020 17:26:49

    אחרי 9 משחקים מצבו של גארי הפך נואש. ארבע על האפס הוביל קארפוב נציג מנגנון החושך שחיכך ידיים בחוץ.
    שלום כולם . פעם ראשונה מגיב באתר (קורא נלהב) . חבל לטעמי ניסול כזה על אדם נחמד מאד במציאות ולמעשה חבר טוב של "יריבו" דאז קספרוב
    לא חושך כלל וכלל . בנוסף מבחינה שחמטית קספרוב שרד רק עקב אי הגבלת אורך הדו קרב. כדאי להבדיל בין מציאות לבדיה.
    תודה

  19. eyal

    12 מאי 2020 17:31:22

    בנוסף סתם עובדות זניחות..קרפוב וקספרוב התמודדו עוד שני דו קרבות מעבר ל1985 ובהם וגם ב1985 קספרוב לא "קרע" את יריבו למעשה הדו קרב השלישי נגמר תיקו 12 ..

  21. שחר אלוני

    13 מאי 2020 01:23:55

    קספרוב וקרפוב נחשבים כשניים מהחזקים ביותר בכל הזמנים. אגב, גם אלוף העולם הנוכחי קרלסן נחשב כך.
    באתר chess.com יש היום 36 מליון יוזרים (יש עוד כמה אתרי שח גדולים) הרבה מזה עלה בתקופת הקורונה

      1. שחר אלוני

        13 מאי 2020 16:47:03

        שאלה טובה
        כשעושים טופ 10 בכל הזמנים שלושתם תמיד בפנים
        אפשר לומר שקספרוב ראשון לפי אורך הקריירה, היה מדורג ראשון בעולם במד כושר 20 שנה רצוף
        אבל כנראה שהפיק של פישר בשנים 70-72 היה הכי גבוה, הוא ניצח בין היתר 20 משחקים רצוף מול הצמרת העולמית (כאשר לנצח 3-4 רצוף ללא תיקו זה הישג גדול בדרך כלל).
        לאלוף הנוכחי קרלסן יש סיכוי להחשב ברמה הזו בסוף הקריירה

  22. מנחם לס

    13 מאי 2020 06:56:49

    YP – שאלה: אני זוכר שבשפת ה-FORTRAN בה כתבתי את הדיסרטציה שלי לפני 55 שנה, השפה היתה מרכבת מהמון פונקציות של "IF" ו-"DO". זאת נראית לי שפה שמתאימה מאד לשחמט. ז"א שאם אתה עושה כך אז אני עושה כך (וכמובן שישנן כמה אפשרויות ל-"DO"), אבל אם אתה עושה משהו אחר, אז אני עושה משהו אחר.

  23. Yp

    13 מאי 2020 08:15:21

    הי מנחם
    מה שלומך ?
    לכבוד הוא לי . אני אנסה לענות לך על שתי השאלות למרות שבשחמט אני הרבה פחות מבין :
    1.בובי פישר בסוף שנות הששים ורוב שנות השבעים , בפרט לאחר הדוקרב עם ספאסקי , נחשב ל-goat על ידי רוב חובבי השחמט . עם השנים , בפרט לאחר עליתו של קספרוב , מעמדו ירד במקצת , אבל עדיין אנשים לא מעטים מחשיבים אותו ל-goat . הוא לא נשכח .
    2.שפת פורטראן היתה אחת משתי שפות התכנות העיליות הראשונות ושימשה למה שנקרא בזמנו תכנות מדעי . למי שמתענין , השניה נקראה קובול , ושימשה ועדיין משמשת לתכנות מסחרי ( עיבוד נתונים ) . עם התפתחות התחום המדעי שנקרא בימינו מדעי המחשב , נוצרה הרבה ביקורת נגד פורטראן , בפרט נגד התחביר שלה שגרם לכתיבת מה שנקרא בלעג קוד ספגטי . הקוד ספגטי הזה גרם לדעת מדעני המחשב לתכנתים ליצור הרבה באגים . כתגובה על זה נוצר זרם שנקרא התכנות המובנה ( structured programming ) שיצר סדרה חדשה של שפות שהתחביר שלהן אפשר לכתוב קוד שאינו ספגטי . המפורסמת בשפות האלו נקראת 'c' , ותוכנות מחשבה עמוקה שבהן עוסק המאמר נכתבו בשפת 'c' .
    בסוף שנות השבעים היה נסיון אחרון להציל את פורטראן וליתר את הצורך לזרוק לפח 20 שנה של קוד מדעי . אז נוצר ניב שנקרא פורטראן 77 , שהכיל את כל כללי התחביר הדרושים כדי לכתוב קוד מובנה ולהמנע מקוד ספגטי . למעשה , בפרויקט הראשון שהשתתפתי , שהיה פרויקט בטחוני די גדול , הוכתב לנו להשתמש בפורטראן 77 . זו הפעם האחרונה שנתקלתי בפורטראן , מייד עם סיום הפרויקט כל החברה עברה לשפות החדישות יותר של אותו זמן , ושפת 'c' החליפה את פורטראן בתחום המדעי , שפת פסקל החליפה את קובול בתחום עיבוד הנתונים ( אבל קובול עדיין קיימת עד היום ) , ושפה בשם plm שלטה בתחום ה-realtime . זה מסכם את המצב בסוף שנות השמונים , על סף המהפכה הבאה בתחום שפות התכנות , object oriented programming .

    1. עידו גילרי

      13 מאי 2020 08:19:47

      רק שתדע שהשימוש בפורטן באקדמיה היה נפוץ הרבה אחרי עד תחילת ה2000 אפילו ורוב חברי הסגל הותיקים בפיזיקה וכימיה שנדרשים לכך לא מוכנים לשמוע על שום שפה אחרת (הם יתרצו את זה מאד יפה…).

      1. Yp

        13 מאי 2020 08:37:49

        אהלן עידו
        בתעשיה כפי שכתבתי זה פשוט התאדה באמצע שנות השמונים , התכנתים שבאו ממדעי המחשב לא היו מסוגלים להביא את עצמם להשתמש בזה . הותיקים משתמשים בזה בצורה המודרנית , או כמו פורטראן 4 ?

      2. Yp

        13 מאי 2020 08:44:16

        עידו
        יש לי שאלה בתחום האנליטיקס
        האם כשמשוים איכות של זריקות לוקחים בחשבון גם את סטית התקן ? מה סטית התקן של שלשה מול מיד ריינג' ?
        אני תמיד נזכר במשחק 7 בגמר המערב 2018 עם ההתעקשות של יוסטון להפציץ מהשלוש .
        שאלה נוספת זה לגבי הענין שנקרא streaky shooter . האם האנליטיקס מתחשב בכך שאצל חלק מהשחקנים האיכות של זריקה n מושפעת מהתוצאה של זריקה n-1 ?

          1. Yp

            13 מאי 2020 15:57:18

            האם נבדק אי פעם סטטיסטית האם התופעה קיימת ?
            ומה אומר האנליטיקס על
            7/10 , 0/10 משלוש : שזה 21 נקודות במשחק 1 , לעומת 3 נקודות במשחק 2
            לעומת
            7/10 , 5/10 ממידריינג'
            מה עדיף ? מה נותן יותר סיכוי ליותר נצחונות ?

    2. שחר אלוני

      13 מאי 2020 16:51:36

      פישר למעשה היה שחקן צמרת טוב, טופ 10 בעולם לאורך שנות ה 60 (כאשר לא היה בפרישה כזו או אחרת), אבל לא היה ממש בטופ.
      הוא עשה קפיצה ב שנת 70 והציג רמה שיתכן שהיתה הכי גבוהה בכל הזמנים עד לפרישתו ב 72

  24. ארז

    13 מאי 2020 12:17:23

    בסופו של דבר כל מה שהוכח פה הוא שניתן לתכנת מחשב לבצע את הפעולות החישוביות הדרושות לנצח במשחק שח יותר טוב מאשר המוח האנושי. זהו.
    זו לא ״בינה מלאכותית״, ״בינה״ משמעה לקחת מחשב, ללמד אותו את חוקי המשחק כמו שילד לומד, וזהו, סע לשלום, תקרא ספרים, תלמד פתיחות, עלה והצלח, זה לא קרה, וספק גדול אם זה יקרה, בטח לא במודל הנוכחי שרחוק מהאופן שבו המוח עובד כמו שמכונה לזריקת כדורים לא יכולה לדמות את ג׳ייסון דה-גרום או מקס שרזר

    1. רביד אראל

      13 מאי 2020 20:48:55

      Stockfish עובד ככה אם אני לא טועה, הראו לו את החוקים ואז הוא עשה מיליוני סימולציות מול עצמו ולמד את המשחק לבד.

  25. Yp

    13 מאי 2020 12:39:02

    מה שאתה מגדיר זו בינה אנושית . וזו בעצם השאלה העקרונית : האם יכולה להיות בינה לא אנושית ? הכוונה לא לבינה חוצנית , אנחנו מניחים של-ebe תהיה בינה אנלוגית לבינה האנושית , אולי בשלב יותר מתקדם ואולי לא .
    אחרי הדיון אתמול , שוחחתי עם מדען מחשב שמתמחה בבינה מלאכותית בין השאר .
    הוא אמר , שמה מחשבה עמוקה הפגין זו בינה 'אלוהית' , כשבעצם הוא יודע בכל רגע נתון כל סידור שהוא שיכול להתפתח על הלוח , שזה סוג של יכולת שבזמנים עברו היינו מיחסים לאלוהות . הבינה הזו לא עוברת את מבחן טיורינג , כי משקיף מיומן מבחין מיד שהבינה הזו לא משחקת שחמט כמו אדם ( אלא כמו 'אלוהות ?' )

    1. ארז

      13 מאי 2020 16:26:00

      השאלה בפיתוח אלגוריתם שמסוגל לשחק שח היא לא חישוב של מהלכים עתידיים, אלא להפך, לגרום למחשב לבחור אילו נתיבים יתנו לו תוצאות, כי גם המחשב הכי ייעודי וחזק וכיוב לא יכול לבצע את זה בbrute force, ולכן יש צורך בפיתוח אלגוריתמים, שזה משהו שבני אדם עושים כדי לבחור את המסלולים הכי אפקטיביים, שזה קריטריון אנושי. בסופו של דבר אין פה לא בינה, מלאכותית, אנושית או אלוהית, יש פשוט יכולת חישוב ובזה אין על מחשבים. היכולת לנהל משחק שח ברמה של גראנד מאסטר מצריכה יכולות אינטליגנטיות מאד גבוהות, ולכן שחקני שח אלופים נתפסים כמו אוסיין בולט רק ביכולת מוחית, אבל זה לא מלמד דבר וחצי דבר על האדם והמכונה, אלא אולי על המקום הקצת מוגזם שניתן לשחקני שח בתרבות האנושית.

      1. Yp

        13 מאי 2020 19:46:24

        אני חושב ששנינו אומרים אותו דבר . נצחון המכונה על האדם בשחמט לא אומר שהמכונה אינטיליגנטית , אלא שטעינו בזה שחשבנו שעליונות בשחמט היא אינדיקציה לאינטליגנציה נעלה , למרות שמן הסתם גאון שחמט אנושי הוא מאד אינטליגנט . מה שניסיתי להגיד , שבזמן שהייתי סטודנט , גדולי מדעני המחשב חשבו שהאתגר כל כך גדול שהוא לא יפתר בימי חייהם של הסטודנטים אם בכלל . תקרא את הבלוג הזה שציינתי למעלה .

  26. Yp

    13 מאי 2020 12:45:36

    הסתכלתי גם על מפרט החמרה של מחשבה עמוקה , מה שהדהים אותי זה שפתחו VLSI מיוחדים שיודעים לעשות מהר מאד פעולות מוגדרות היטב שרלבנטיות רק לשחמט . כלומר , זה שתוך 20 שנה בנו מכונה כזאת לא נבע מההתקדמות בתחום חמרת המחשב , אלא מזה שנוצרה יכולת לפתח רכיבים יעודיים , דבר שב-79 לא היה על הפרק אפילו כחלום .
    לסבר את האוזן , המדען סיפר שהדורות האחרונים לא צריכים רכיבים יעודיים .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט