1.קודם נתחיל באפיזודות 5 ו-6

אהבתי את התחלת אפיזודה 5 כי הייתי כל כך חלק ממנה. אבל בואו נתחיל עם 1998. מייקל הזקן נגד הכוכב העומד לרשת אותו קובי בריאנט. משחק האול סטאר במדיסון סקוור גארדן.

אז כבר לא כתבתי לאף עתון בארץ, ולמרות שהודיעו שנותרו כמה כרטיסים למכירה ב-$100 דולאר ביציע העליון, הייתי בכל כך הרבה אול-סטארים שאני יודע שבד"כ זה שעמום אחד מתמשך.

לא הפעם! למה? כי קובי בריאנט בא לרשת את מייקל, והוא אף לחש לו באוזן שהוא "הולך לרשת" אותו במשחק הזה. מייקל ענה לו בחיוך: "NOT SO FAST"…אבל מה שלא ידעתי היה שמייקל אמר לו עוד דבר: "קובי, אם אתה אי-פעם בבעייה, צלצל אלי. אני תמיד כאן לעזור".

ואז, למרות שקובי ניסה הכל, מייקל החליט שהוא לא מוכן עדיין לתת את הירושה לאף אחד, במיוחד כשאז הוא גם לא ידע שזאת תהיה שנת המשחק האמיתית האחרונה שלו. אני לא מאמין שמייקל בא לשחק, אבל מילותיו של קובי כנראה אילצו אותו לתת הצגה – ואיזו הצגה הוא נתן! – ולסיים עם ה-MVP. אולי הוא כן ידע שזהו זה, כי לפי עתונאי ניו יורק אז אחרי המשחק כשכל השחקנים התחבקו ואמרו שלום, מייקל אמר לקובי – "IT IS ALL YOURS NOW!". אז כנראה שמייקל התחיל לחשוב שזאת העונה האחרונה של הבולס.

חלק חשוב מאפיזודה 5 הם המשחקים האולימפיים ב-1992. כתבתי כבר על זה באריכות לפני כמה ימים ב'מעורב' שלי, אבל רק כדי להזכירכם – או אם לא קראתם – הבולס החתימה שחקן קרואטי אלמוני (אבל לא אלמוני לג'רי קראוס) ב-1990, ועל משכורת גבוהה יותר משל סקוטי פיפן. הוא היה אמור להגיע ב-1993. סקוטי ופיפן החליטו ללמדו אותו שעור בכדורסל. למעשה – להשפילו.

אבל כמובן שלפני שהנבחרת עזבה את ארה"ב עלתה הבעייה של אי בחירת אייזיה תומאס. מייקל הביט ישר למצלמה ואמר": "אני שמח שאייזיה איננו בקבוצה. אני יודע שהוא שחקן גדול. במחברת שלי הוא הפוינט גארד השני בטיבו מכולם אחרי מג'יק. אבל הנבחרת שאתם מכנים 'נבחרת החלומות' היא גם נבחרת בה כולם מסתדרים ואוהבים את כולם. מבחינה זאת להרגשתי אייזיה לא היה מתחבר טוב לקבוצה".

-"האם היתה לך איזו שהיא השפעה על ההחלטה לא לצרפו לקבוצה?"

הוא מסתכל ישר למצלמה ואומר שוב: "I HAD NOTHING TO DO WITH IT. לא שאלו אותי ולא התייעצו איתי. IT WAS NOT ME".

אני מאמין לו ב-100%.

אבל לפני פתיחת המשחקים האולימפיים היה משחק בין גופיות לבנות וכחולות.

וואו איזה משחק אימון היה זה בין הלבנים של מג'יק והכחולים של מייקל. המשחק לא אמור היה להיות יותר ממשחק אימון. אבל מהון להון – כמו שאומרים החברים שלי ברבת-עמון המשחק התחמם. לפי אלה שחזו בו ולפי ספורטס אילוסטרייטד זה היה "משחק הכדורסל הגדול שאי-פעם שוחק". השחקנים התאבדו על כל כדור. פתאום המשחק הפך למשחק על יקרה, כמו במגרש המשחקים, וכל הדרים-טים הפכו לילדים בשכונה.

כולם ניכנסו לאוטובוס בדרך למלון. שחקנים 'לבנים' (צבע הגופייה כמובן) סירבו לשבת ליד שחקנים 'כחולים'. איש לא הוציא מילה. האוויר היהמ מחושמל כאילו משהו עמד להתפוצץ.

ואז צ'ארלס בארקלי אמר משהו (שלא קלטתי) וכולם התפוצצו מצחוק, קמו ממושביהם, ו'לבנים התחילו לחבק 'כחולים' וכחולים לחבק לבנים, ומאז ועד סוף הטורניר כולם רק החמיאו אחד לשני, ולהיפך – צ'אק דיילי המאמן גער בהם כמה פעמים לשחק כמו שהם יודעים, ולא להגזים ב'קבוצתי'.

אהבתי את טוני קוקוץ'. לא היה לו מושג על מה שהלך בבולס עם סקוטי פיפן, ולא היה לו מושג שמייקל וסקוטי החליטו לחסל אותו. "עבורי זה היה סתם משחק מוקדם באולימפיאדה, ולא הבנתי את השמירה הזאת עלי. עבורי זה היה סתם משחק מחורבן (הוא היה 2 מ-12). במשחק הגמר הוא היה הרבה יותר טוב עם סלים, דאנקים מרהיבים, ושלשות בידו השמאלית, ולמייקל וסקוטי היה ברור ששחקן-שחקן מגיע אליהם.טוני הפך לחבר טוב של פיפין. עם מייקל היו לו יחסים טובים, אבל למייקל אין אף חברים ממש קרובים. זה לא ב-DNA שלו.

עם האליפות הראשונה ב-1993 מייקל הפך לאלוהים. "BE LIKE MIKE הפך להיות משחק מילים שעשה ממנו את האתלט הגדול והמפורסם בעולם. "תהיה כמו מייק ותשנה גייטורייד", זעקה מודעה אחת. או "תהיה כמו מייק ותשתה קוקה קולה" היתה פרסומת טלוויזיה . כל 'תהיה כמו מייק' הכניטס לו עוד מיליונים. הוא הפך לאישיות הפופולרית והידועה בעולם. יש לו את הפרצוף הנכון, וכשהוא מעשן סיגר זה נראה טבעי.

אבל היה קטע ארוך ממנהיגי שחורים שטענו שלא הכל במייקל הוא PURE. בעיקר לבחירות של צפון קרולינה לסינט בין הגזען הלבן הידוע לשמצה הלמפ לבין המנהיג השחור גאנט. מייקל – בן צפון קרולינה – נשאר מחוץ לויכוח הפוליטי. כולם דיברו על המשפט שאמר פעם ש"גם רפובליקנים קונים סניקרס". אפילו אובמה – פריק אמיתי של ג'ורדן – טוען שמייקל היה צריך להיות מעורב יותר בענייני שוויון וכו'. היו מנהיגים שחורים שאמרו ש"לכן מוחמד עלי היה ויישאר הספורטואי הגדול מכולם, והרבה אחרי שישכחו ממייקל, יזכרו את מוחמד עלי (אני, אגב, לא מסכים לכך לחלוטין. מייקל יישאר לפחות ב-100 השנים הבאות האתלט הגדול והידוע מכולם).

אהבתי את תגובת מייקל.

הוא אמר, "זה לא באופיי להתערב בעניינים פוליטיים. לכל אחד ישנה דיעה מה הוא רוצה ויכול לעשות. אני לא פוליטיקאי. אני לא מוחמד עלי. הוא אחד מגבורי הגדולים מכולם אבל אני מייקל ג'ורדן, ואף פעם לא הייתי מעורב בפוליטיקה וגם לא אהיה. זה לא בגנים שלי. זה לא יהיה טבעי עבורי להתערב בעניינים פוליטיים".

כשהמצלמה עברה ל-1998, ומשחקו האחרון באטלנטה הבנת איזה כוכב הוא הפך להיות. כאילו שהגיע איזה כוכב מעולם אחר. לא נותנים לאדם מנוחה. אפילו לאוטובוס הקבוצה צלמים רודפים אחריו.

לפני המשחק הראשון של סידרתצהגמר הוא יושב לבדו בחדרה ההלבשה, על הריצפה. הוא סחוט פיזית ונפשית. מספיק היה לתת בו מבט להבין שהוא לא יכול יותר. הוא יסיים עוד סידרת גמר אחת, ויפרוש, או יעבור לאיזו קבוצה לשחק סתם ללא לחץ וללא צורך להיות הגדול מכולם.

האפיזודה הששית מתרכזת בחצייה לפחות בבעיית ההימורים של מייקל.

אתה רואה אותו באוטובוס של הקבוצה יושב בסוף האוטובוס, ומשחק קלפים על אלפי דולארים. אחד מהשחקנים הוא, אגב, טוני קוקוץ'.

משום מה מייקל קם מ'השולחן 'לרציניים' באוטובוס ומגיע לשולחן הקדמי.

-"אפשר להצטרף?" הוא שואל.

בילי וונינגטון אומר לו, "מייקל, אנחנו משחקים על דולר לקלף. אתם משחקים שם מאחורנית על אלף. מה אתה רוצה מאיתנו?"

מייקל: "אני רוצה את הכסף שלכם בכיס שלי". זה מייקל.

חלק די גדול מוקדש לגולף שלו. שחקן עם STYLE לא רע בכלל. הדרייב שלו לא מדוייק, אחרת היה שחקן ממש טוב.

אבל בקשר לבעיית ההימורים שלו, הוא תמיד טען, וטוען עד היום, שהוא לא מכור להימורים. הוא פשוט אוהב את התחרות והמתח שבהימורים. "יכולתי להפסיק להמר מתי שרציתי, וככה זה ממשיך. זה הכל כסף שלי ואני לא גוזל מאף אחד". אלה שמאמינים לו אומרים שעבורו להפסיד $10,000 דולאר זה כמו עבורך להפסיד $10, ומייקל אף פעם לא הפסיד – או הרוויח – סכומים אסורים. כל ההתערבויות בחייו הסתכמו באולי 5-6 מיליוני דולארים. אבל הבנאדם ביליונר.

ישהם באפיזזודה דברים שמייקל מבצע בהגנה ובהתקפה שמסבירים לך אחת ולתמיד מדוע לא היה, אין, ומי יודע אם יהיה אחד אחר כמוהו. אמרתי זאת כבר עשרות פעמים, ואעצור כאן.

מה הכי אהבתי באפיזודה השישית? כמובן את הדאנק של ג'ון סטארקס על מייקל, ועוד ביד שמאל, וישר לפרצוף של אלוהים. אתה רואה בברור שמייקל לא אהב את הדאנק הזה, בלשון המעטה. אני לא חושב שהיה ששחן אחר שהצליח לדנקק עליו ככה בצורה מחלטת ונקייה. וואללה כמה אהבתי את הדאנק הזה התקוע במוחי הקשיש עד היום.\

ולקראת סוף האפיזודה הששית כמה ריחמתי על צ'ארלס בארקלי בסידרה של 1997!

שיקגו מנצחת בפיניקס את המשחק הראשון. שיקגו מנצחת בחוץ את המשחק השני. 2-0 וכולם מאמינים שהעסק סגור. בארקלי משחק מצויין אבל הסאנס מפסידה. המשחק השלישי בשיקגו. איזו הפתעה! פיניקס מצמצמת ל-1-2. משחק שני בשיקגו. צ'ארלס בארקלי אדיר אבל שיקגו מנצחת. בארקלי אומר: היה זה המשחק הטוב ביותר שלי. יותר טוב מזה אני לא יכול לשחק, ומייקל עדיין ניצח אותנו. אין לי בעייה עם זה. פשוט הפסדנו לשחקן הטוב ביותר בעולם.

משחק חמישי – השלישי הרצוף בשיקגו. בארקלי נותן עוד משחק-על ופיניקס מנצחת!!! לא סתם מנצחת. היא קורעת את הבולס 108-88, ומצמצמת ל-2-3!!!

ועכשיו משחק ששי בפיניקס. וואללה הם הולכים להשוות ל-3-3???!!!

אבל לא. מייקל מוצא את פקסון לשלשה מהפינה עם 4 שניות לסיום והבולס מנצחת 99-98 ואת הסידרה 2-4.

2. אתם מאמינים שאפיזודה מס' 10 של 'הריקוד האחרון' לא היתה גמורה אחרי אפיזודות 1 ו-2?!

ESPN has taken advantage of the downtime in sports by bumping up the air

זוהיט הכותרת שתחת האיור. לא יאומן!

לא יאומן כי יסופר!

ESPN החליטה לנצל את מגיפת הקורונה והעובדה שאין ספורט 'לנפח' ולהגדיל את כל העניין וההו-לה של הסידרה.

חלקים 1 ו-2 זכו לרייטינג ענק (https://larrybrownsports.com/basketball/first-episodes- וthe-last-dance-most-viewed-espn-documentary-ever/547114

הסידרה היתה אמורה להמשיך עמוק אל תוך חודש יוני בימים שלא יהיה פלייאוף. אבל ה-ESPN החליטה לנצל את ההתלהבות העצומה ולא לתת לה לגווע, אלא להיפך, להעלותה עוד ועוד.

כיצד? ע"י הכאת הפטיש על הברזל בעודו חם. התכנית המקורית היתה למשוך את הקהל בהדרגה באפיזודות 1 ו-2, ואז להגדיל את המתח ב-3 ו-4 עד שכולם יהיו 'מכורים'. אבל אז להמשיך את 5 ו-6, ולחכות קצת. להגדיל את הציפייה עד שתהפוך לחוסר הסבלנות. את 7 ו-8 כבר יידרשו. עשרות מיליונים כבר לא יוכלו לחכות..

\9 ו-10??? יש זמן….

מי שגילה זאת היה אראש מרכזי מה-LA TIMES:

The Los Angeles Times’ Arash Markazi reported on Friday that the ninth episode of the series was not completed until Friday. He says the final episode is not completed yet.

Even if the final episode is not complete, that does not mean it’s not close. There are several people who have said they have already watched the entire thing. That means barring a few tweaks here and there, the episodes are probably all done.

מה שה-ESPN היה לצמצם את זמן הציפייה בין האפיזודות הראשונות והאחרונות. מה שנראה להם כאסטרטגיה נכונה כשיש בייסבול, ופלייאוף בכדורסל, פתאום הפך לאסון העומד להתרחש ול-ESPN לא היתה ברירה אלא להציג שתי אפיזודות כל שבוע ללא כל הפסקה!

****

3. ה-GM של הנטס אומר שקווין דוראנט 'יחזור כמעט בטוח' כשהליגה תיפתח'

כשעונת 2019-2020 תחזור, האם קווין דוראנט יהיה עם הפארקט?

לפי שון מרקס התשובה חיובית. טוב, ראשית השאלה נשאלה בניו-זילנד ולך תדע מה הולך שם בדאון-אנדר (https://www.newshub.co.nz/home/sport/2020/05/basketball-kiwi-sean-marks-ready-for-any-eventuality-after-nba-coronavirus-shutdown.html

שנית, לך תדע אם העונה תתחדש לפני דצמבר. אדם סילבר אמר משהו בנידון. מה שנראה לי זה שכשהעונה הבאה תתחיל, ימציאו איזו קקה-מאייקה ב-NBA, נניח שבועיים של איזה טורניר שבסיומו תהיה אלופה כדי שילדי ילדיכם לא יראו חור לצד 2019-2020.

אז כן, אני מאמין שאם העונה תתחיל באוקטובר או כל זמן אחרי החודש ה-10 של השנה דוראנט יעלה לשחק. גם קיירי אירוינג.

הוא הגיב: "זוהי שאלת ה-110 מיליון (הכסף שהוא ישתכר בעבודה קשה בנטס…), והמשיך:

“ “In all seriousness, we’ve tried not to talk about his timeline a lot. He knows his body better than anybody. Our performance team and training staff have done a tremendous job getting him to this point, but I just don’t know how coming out of this pandemic will affect anybody, let alone Kevin.

“When you’ve got enough invested in a player like Kevin, we’re never going to push him to come back. When the timing is right, he’ll be 100 percent when he gets on the court. I can tell you this though — before the pandemic, he looked like Kevin Durant and that’s a good thing.”

4. קובי ולברון הם OUT מ'החמישייה הגדולה' של בארקלי

(אם אתם לא יכולים לראות הסרטון, אז תצטרכו לראותו דרך יוטיוב, באותו לינק)

5. בארקלי נגד למבייר, כשכדורסל היה כדורסל והבד בויז היו באמת רעים

UNCLE DREW .6 על 'לעבוד עם קיירי אירוינג וכריס וובר'

7. לא תאמינו את האובססיבה של כמה שחקני NBA להתערבויות. לא רק ג'ורדן

זה לא מצחיק כשקיירי אירוינג מציע לקובי משחק של 'אחד נגד אחד' "על 50K" (חמישים גדולים, כמו ב-$50,000), ואחריפם מתערבים כמעט על כל דבר.