למל היה ויכוח עם דוק אם 'מאונט רשמור' של הספורט הישראלי בכל הזמנים ראוי להיות על ראש הר תבור או על ראש המוחרקה. הייתי מעדיף ארבעה פסלי ענק של ארבעת הספורטאים (ספורטאיות) הישראלים על ראש המוחרקה – 'קרן הכרמל' יעני, השם המודרני של ראש ההר.
*
*
*
זהו ראש הר הכרמל שמשם אתה יכול לראות את כל צפון מדינת ישראל עד החרמון ואפילו יותר, ועד הכנרת ויותר.
אבל בין שימון וביני, הר תבור מתאים יותר להיות 'הר רשמור' שלנו!
אולי מבחינת שנים אני הרבה יותר אמריקאי מישראלי (59 שנה נגד 23), אבל בנשמה – ובגיאוגרפיה – אני יכול להתחרות עם בוודאי חצי מכם (לפחות) . כמה מכם הייתם שם? אני לא מתכוון לדליית אל כרמל. אני מתכוון למנזר עצמו. גיא רוזן שלנו גר לרגלי המנזר פחות או יותר אבל מעניין אותי אם הוא היה שם אי-פעם. אני הייתי שם פעמיים כילד בן 13-14 כשכמה מאיתנו מקרית טבעון נסענו באופניים עד לרגלי ההר בין ג'למי ליקנעם, חיברנו את כולם בשרשרת כבדה וחזקה עם מנעול שנתן לנו האבא המסגר של גיורא, והכל מסביב גזע עץ. ועלינו עד למנזר.
טרוף מה שרואים משם.
היום זאת לא בעייה גדולה. ישנם כמה טיולים מאורגנים מדליית אל כרמל – אולי 4-5 קילומטר מהמנזר. אבל בזמני? לא היתה כל דרך המובילה לשם מלבד איזו דרך עפר מדלייה. בזמני? עלינו ממש עד ראש ההר. הייתי אומר איזה 500 מ' גובה בהר די תלול מרגלי ההר מול אלרועי ושם קשרנו את האופניים לפני שהתחלנו לעלות.
טוב, עלי לעצור את עצמי מלגלוש כי הסיפור עם הנזירים שם הוא סיפור בפני עצמו לפעם אחרת, ונחזור לעצם הדיון.
אין מקום טוב יותר בארץ מלקבוע שם את ארבעת פסלי ספורטאי ישראל בכל הזמנים, אבל המנזר תקוע בדיוק במקום בו עלינו להקים את הפסלים.
אז הר תבור הוא ברירת המחדל שלי (גיא, אני אפילו לא בטוח אם 'ברירת המחדל' הוא הביטוי הראוי כאן, אבל הכוונה ברורה אפילו לשימון).
אז הדיון הוא לא על 'מוחרקה Vs הר תבור'. הדיון הוא על בחירת ארבעת הגדולים/גדולות בכל תולדות מדינת ישראל.
ספורט בכללי: גל פרידמן, אסתר רוט שחמורוב, מוטל'ה שפיגלר, מיקי ברקוביץ'
כדורסל: מיקי, קטש, כספי, ג'מצ'י
הייתי שם את טל ברודי במקום מוטלה שפיגלר, אבל מצד שני יש לך צד חזק לדיון
ניסיתי להגביל לאחד מענף. ברודי ראוי גם כן למקום כמייצג של נושא לא פחות חשוב: תרומת העולים השונים לספורט הישראלי
שפיגלר לא אפילו הכי גדול בכדורגל, ברקוביץ ובניוו עשו קריירות מרשימות הרבה יותר , ובליגה הישראלית שאני עוקב אחריה מרחוק השחקן הכי מרשים בשיאו היה זהבי,וזה לא כולל ענפי ספורט אחרים כמו זוכה מדליות אולמיפות (ואלו שוב הגדולים היסטורית)
.
לגבי כדורסל הישראלי כספי הגדול ביותר , הוא עם כישרון בינוני (אני יכול לספור 10 שחקני כדורסל ישראליים יותר כישרוניים ממנו בהיסטוריה שלא הגיעו לרבע ממה שהגיע , כספי הגיע רחוק יותר מכולם ובפער וניצל כל טיפה של הכישרון שלו ואפילו יותר, ג’מצ’י ומיקי בהחלט ברשימה, לגבי המקום ה4 אני הולך עם תנחום כהן מינץ הרבה לא זוכרים באתר מכירים את הממושקף ממכבי שהגיע בתחילת שנות ושלט בליגה ביד רמה, אבל בהחלט דוד גם יכול להיכנס
ולגבי ספורטאים אריק זאבי ופרידמן חייבים להיכנס לרשימה
השם הראשון מיקי ברקוביץ.
השם השני אלכס אברבוך .
השם השלישי גל פרידמן.
והרביעי עמוס מנסדורף.
בין הנשים .
יעל ארד/ירדן ג'רבי
שחר פאר
אסתר רוט שחמורוב
ולי קורזיץ.
עוד קרובים להר .
גברים.
רגל .
חודרוב ,סטלמך,גלזר,שפיגל ,שפיגלר , אוחנה ,מלמיליאן, סיני , ברקוביץ , רביבו ,בניון , זהבי .
כדורסל.
גמצי קטש ברודי כספי .
כדוריד .
עידן מימון
טניס גליקשטיין.
גודו זהבי, מוקי , ואחריהם סמדגה וששון.
שחייה .אורבך ולאחריו טומרקין ונבו .
אתלטיקה . מאסוטוביץ , רוגל נחום .
התעמלות שטילוב.
שייט צוברי .
בנשים נציין
כדורסל את ענת דרייגור ואחריה את לימור מזרחי גילי כהן ושי דורון.
בטניס את סמאנשובה .
באתלטיקה את מיננקו וספליטר .
בלי נדר מחר ארחיב מדוע .
הייתי מוסיף את תני כהן-מינץ לרשימה שלך
בהחלט
בכדורגל אוחנה עוקף את כל מי שהזכרת. כשרון עצום והישגים שאף כדורגלן לא הביא. רוזנטל נותן תחרות בכל הקשור להישגים אבל לא מתקרב בסעיף הכשרון. ברקוביץ ובניון נותנים פייט טוב. את זהבי ומקומו בהסטוריה נדע רק בפרספקטיבה של זמן אבל אני לא חושב שהוא בהר תבור של הכדורגל הישראלי. יש גם קריירות נשכחות ויפות – בוני גנזבורג ודודו אוואט לדוגמא, שהיו ממוקמים גבוה יותר בהסטוריה עם היו משחקים בעמדה אחרת.
אוחנה לא ברמה של ברקוביץ ובניון, לא בהשגים לא בכישרון, בניון הגיע רחוק יותר מכולם הקריירה המוצלחת מכולם. זהבי כבר היום השחקן הדומיננטי ביותר שליגת העל הישראלית ראתה, אני שם אותו גם לפני אוחנה
אני חוזר, מבחינת כשרון אוחנה לא נפל מברקו או בניון (אותו דבר גם מלמליאן וסיני, אגב). בחו'ל אוחנה לקח גביע מחזיקות במו רגליו. ברקו שיחק בקבוצות בינוניות באנגליה ולא הגיע איתם לאף הישג. בניון נתן כמה שנים יפות בליברפול שלא היתה באותה תקופה מועמדת אמיתית וגם שם הוא לא ממש היה שחקן הרכב קבוע. לא מזלזל בכלל, אבל תארים בחו'ל שניהם לא הביאו (עד כמה שזכור לי).
אוחנה היה ענק שבענקים
לקח פרס בראבו (כדורגלן השנה באירופה כד גיל 23 או משהו כזה ) תסתכלו רגע ברשימה של פרס בראבו ותבינו איזה כישרון היה אוחנה.
בתקופתו פשוט היו רק 3 זרים בקבוצה אירופאית.
הוא הגיע למכלן ועשה אותה מחזיקת גביע המחזיקות זה היה בלתי נתפס .
יעל ארד .
מם יוד קוף יוד
אסתר רוט שחמורוב
אורי מלמליאן.
בזכות העובדה שציינת שני הרים "צפוניים",קרן הכרמל\המוחרקה והר תבור , הייתי מזכיר זוגות שהעפילו לשיאי ספורט, והשפיעו גם מעבר לו:
-מלמילאן ואוחנה,
-ברודי ודוויד בלאט,
-נטע ריבקין וולינוי אשרם,
-לדני ההלך ואסתר שחמורוב/ רוט מניצולי מינכן 1972,
-קטשפר,
-קרן לייבוביץ וענבל פיזארו,
-טורק וארמלי, נציגי המגזר,
סמדגה וזאבי,
ויש עוד הרים.
אם כבר זוגות,
איך לא שפיגלר ושפיגל
ואנדיוני?
רפול, אני יודע. אבל אותה בעייה עם הר רשמור: יש מקום רק ל-4!
מיקי ברקוביץ'
אלי אוחנה
יעל ארד
שחר פאר
קשה לשים ספורטאים מענפים שונים כי זה קצת כמו השוואה בין תפוחים ותפוזים. אני אתמקד בכדורסל. שחקנים כמו כהן-מינץ יסלחו לי כי לא ראיתי אותם משחקים ואפילו את בוזי ינאי האליל ראיתי רק בסוף הקריירה שלו (והוא היה נהדר). גם את טל ברודי לא ראיתי אז הוצאתי אותו מהרשימה (למרות שלפי הסיפורים יש לו קייס טוב).
1. מיקי, לא צריך להסביר.
2. דורון ג'מצ'י, קלעי עצום, גוף גבוה וחזק, שחרור מהיר, בדיוק מה שמחפשים היום בליגה – היה יושב היום על חוזה של כמה מליונים בנבא.
3. עודד קטש, למרות קריירה הקצרה, לא היה כשרון כזה ב72 שנות כדורסל. ראיתי אותו עוד בנוער והיה ברור שהוא נועד לגדולות.
4. אין לי רביעי. אני יודע, כספי והכל, אבל קשה לי לשים נגר כאן. עדי גורדון היה מיוחד וכמוהו גם שפר, אבל אין להם את הגרוש ללירה של להחשב להר תבור הישראלי.
זאת הבעייה AVRI
מסכים
אתם צעירים מדי להכיר את יואב רענן
אין ספק שכשנדבר על הר ראשמור של קפיצות המים הוא יתפוס את כל המקומות…
אז אסתפק בארואסטי ומיקי ברקוביץ,
ושפיגל ושפיגלר.
ואסיים בחודורוב!
תודה דוק
שלי בסדר אקראי:
1 עדי גורדון
2 מיקי ברקוביץ'
3 עודד קטש
4 דורון ג'מצ'י
קשה להחליט מה הקריטריונים לכניסה, הרי כדורגל וכדורסל הם ענפי הספורט הפופולריים בארץ אבל מעולם לא היה לנו בהם שחקן טופ עולמי. לעומת זאת ענפים אחרים אולי היו ספורטאים בטופ, אבל חלקם בענפים "שוליים" מבחינת עניין.
אני אלך על כדורגלן, כדורסלן ועוד שניים:
איל ברקוביץ' – קריירה פחות טובה מבניון או אוזנטל, אבל בשיאו היה מוסר ברמה עולמית.
מיקי ברקוביץ'
גל פרידמן
קרן לייבוביץ'
ולינוי אשרם, אם תיקח מדליה, תצטרף לשם.
לינוי אשרם – הכוונה באולימפיאדה הקרובה כמובן.
במחשבה נוספת מחליף את גל פרידמן ביעל ארד
לשיטתי בחירה נכונה. פרידמן אמנם מחזיק בהישג הגדול ביותר לספורטאי ישראלי בהיסטוריה, אבל הוא לא עשה מה שעשתה יעל ארד, גם הראשוניות, גם האופן שבו זוהתה עם הספורט, גם החשיבות שלה לענף ולענף האולימפי והקביעה של הג׳ודו בישראל כענף שמביא שנה אחרי שנה הישגים, אליפויות ומדליות.
אני אתמקד בכדורסל בלבד:
1. מ.י.ק.י.
2. דורון ג'מצ'י.
3. עודד קטש.
4. עומרי כספי.
למוחרקה הגעתי לראשונה בגיל 14, על גבי אופני הרים. תענוג של טיול, מומלץ בחום בימים אלו בהם מותר לטייל רק עם תירוץ של פעילות ספורטיבית…
.
הר ראשמור הישראלי?
בכללי –
אסתר רוט – שחמורוב, מיקי ברקוביץ', יעל ארד, אלי אוחנה.
.
כדורסל ישראלי –
מיקי ברקוביץ', עדי גורדון, דורון שפר, עומרי כספי
(למען הסר ספק – שפר לובש את מדי ההאסקיס, וכספי את מדי סקרמנטו).
או קשה מנחם
הר תבור זה מעולה 😎
1. אייל ברקוביץ עשה קריירה נהדרת כשחקן מפתח באחת מ3 הליגות הבכירות בעולם
2. קטש השחקן הישראלי הכי טוב שאני ראיתי (את מיקי לא ראיתי)
3. אריק זאבי
4. גל פרידמן
עם כל הכבוד לבניון וכספי הם הגיעו בעידן שבו קל מאד להגיע לnba ולליגות הבכירות בעזרת סוכנים מקושרים וכל פחון יכול לחמם ספסל בעזרת סוכן טוב וכסף שעובר מתחת לשולחן.
כמובן שלא מוריד מערכו של בניון שלדעתי הוא מס 2 אחרי ברקו בכדורגל.
זהבי הוא שחקן הליגה הישראלית הכי גדול בכל הזמנים אבל הוא לא קרוב לברקו בניון רביבו רוזנטל ועוד רבים שהצליחו ברמות הגבוהות (ישראל וסין זה לא הרמות הגבוהות).
קטש וגמצי היו מגיעים בקלות היום לnba, עולם אחר. פעם היית צריך להיות עילוי מאירופה להגיע לnba היום כל פחון יכול.
משה סיני. קל
כדורסל:
מיקי – הגדול מכולם
ג'מצ'י – צלף מהגדולים שהיו באירופה. היום היה מסיים עם 4 שלשות למשחק בקלות.
קטש – הכישרון הישראלי הכי גדול שהיה על הפרקט
כספי/שפר/גורדון/הנפלד – מתלבט מאוד…תלוי ביום.
שחקנים שראיתי ומקסימום אחד שלא
כדורסל: מיקי, כספי, קטש, אומרים שבארי לייבוביץ היה הכי טוב
כדורגל: סיני, בניון, מלמיליאן, אומרים שהכי טוב היה רוני קלדרון לשמרנים: חודורוב
אולימפיאדות: אסתר רוט, גל פרידמן, אברבוך, אפשר להחשיב את אגנס קלטי?
אחרים: בוריס גלפנד
ראשמור: מיקי, סיני (או קלדרון/חודורוב), אסתר רוט, גלפנד
הר תבור שלי:
– מיקי – הבחירה הכי קלה
– שפיגלר – התלבטות סופר קשה מול אייל ברקוביץ, המונדיאל הכריע
– יעל ארד – מדליה אולימפית ראשונה, היינו כחולמים
– עמוס מנסדורף – ספורטאי ענק, בזכותו (ובזכות גליקשטיין) דור שלם של ילדים התחיל לשחק טניס
מצטרף.
1. עמוס מנסדורף חייב להיות שם. הגיע למספר 18 בעולם, בעידן של לנדל ושות', עם מכת גב היד האגדית.
2. גל פרידמן חייב להיות שם – מדלית זהב ראשונה ויחידה בינתיים.
3. בוריס גלפנד. סגן אלוף העולם, ורחוק כמה מסעים מאלוף העולם. בלתי נתפס.
4. רלף קליין. אדם ענק קודם כל. מאחורי ההצלחה האדירה של כל ענף הכדורסל בישראל.
מנחם, סחטיין על דיון נהדר.
יפה לי, בחרתי לבחור את הרביעייה בלי לקרוא כדי לא להיות מוטה ואני רואה בבחירה שלך אישוש לזה שצדקתי. ההתלבטות שלי עם שפיגלר היתה מול אלי אוחנה, פשוט כי שפיגלר שיחק לפני זמני וכשאני הייתי נער, אוחנה היה The man, אבל הוא לא הגדיר את הענף כמו שפיגלר ולא לאורך זמן כמו שפיגלר.
כדורסל, ורק מאלה שראיתי:
מיקי
ג'מצ'י
כספי
קטש/הנפלד (אין יותר שונים מהם, אבל בכל זאת)
כללי בזמני:
מיקי
פאר
ארד
בניון/אוחנה
אני בוחר ארבעה בכדורסל וארבעה בכדורגל.
.
כדורסל:
מיקי ברקוביץ. השחקן הישראלי הגדול מכולם.
.
בוזי ינאי. אין עליו. איש ההתישבות העובדת שמייצג עולם ערכים והתנהלות שונים מהמקובל היום.
.
תנחום כהן מינץ ז"ל-שחקן ציר. בזמנו נחשב לנפיל. גובהו היה רק 2:04 אבל הוא שלט מתחת לסלים ללא עוררין וגם התמודד כשווה בין שווים נגד גבוהים ממנו באירופה.
.
בארי ליבוביץ-השחקן הישראלי הטוב ביותר אי פעם. ממש קוסם ומכשף בשיאו.
.
כדורגל:
מוטל'ה שפיגלר-גדול שחקני ישראל. היתה לו גם קריירה טובה מאד בחו"ל. הוא זכה לשחק עם פלה בניו יורק קוסמוס.
.
גיורא שפיגל. מהנדס על.
.
יעקב חודורוב. שוער נמוך קומה אבל קפיץ אנושי. היה שוער בקנה מידה עולמי לזמנו.
.
יצחק שום. טוב, אני משוחד בנושא כאוהד הפועל כפר סבא. זכיתי לראות באופן בלתי אמצעי ובטלוויזיה את כולם. שפיגל, שפיגלר, זהבי, בניון, רביבו, אוחנה. אבל שום עלה על כולם. הוא שיחק בקבוצה ללא יחסי ציבור. שתי אולימפיאדות. גביע העולם שבו נבחר לשחקן המצטיין בנבחרת ההיסטורית ההוא. לאחר הטורניר הוא קיבל הצעה לשחק בקליארי באיטליה. קבוצה מסרדיניה שבה שיחק אחד מגדולי השחקנים האיטלקיים, ג'יג' ריבה, אבל אז לא היה מקובל לשחרר שחקנים. בשיאו, לא היה ניתן לקחת ממנו כדור. הוא היה גבוה, חזק, ומהיר פשוט שחקן מדהים.
.
נוסיף עוד שחקן אחד: רוני קלדרון. ניתן לתאר אותו כגפרור שנשרף או פרפר שמצא את מותו כאש נגע בנורת חשמל. ללא ספק השחקן הכישרוני ביותר ששיחק אי פעם בישראל.
וואו. חתיכת אתגר.
מיקי וקטש בפער גדול פני הכדורסלנים. עומרי כספי לא. ההישג שלו הוא מרשים מאוד ברמה האישית, אבל הוא פרט טריוויה – הוא שיחק ב-NBA, עשה קריירה נאה, אבל הוא לא אחד הכדורסלנים הטובים שהיו לנו. הנפלד, לייבוביץ' וגמצ'י היו טובים מאוד, אבל בליגה אחרת.
אם אפשר לפתוח לענפי ספורט אחרים אז אריק זאבי בולט מאוד ביחס לאחרים.
כדורגלנים? כאן הפער בין הכדורגל הישראלי לבין הכדורסל הישראלי הוא גדול מדי בכדי שאפשר יהיה באמת לדבר על ברקוביץ או בניון באותה נשימה כמו מיקי וקטש. הראשונים – סוג של כספי מבחינת סוג הקריירה, האחרונים – אגדות אירופאיות בולטות. אבל אם צריך בכל זאת להתחשב שלמרות הרמה הנמוכה שלו הכדורגל הוא הספורט הפופולארי בארץ ובכלל – אז 1. אייל ברקוביץ' (למרות הקושי להפריד את הגרסה התקשורתית המבחילה שלו בהווה מאגדת העבר) 2. שפיגלר 3. אוחנה 4. מלמיליאן 5. בניון, אבל מאוד קשה לדרג. זהבי, בכל מקרה, לא נכנס לדעתי לעשיריה הפותחת. לא עשה קריירה של ממש בחו"ל, לא היה סמל לאורך שנים, לא היה וירטואוז. סקורר סטייל אלון מזרחי.
עדיין ניתן לעלות למוחרקה מכיוון אלרואי. עשיתי את זה עם חברים לפני שנה בערך. הר נהדר, כמו גם התבור.
לגבי מי נמצא שם: קודם כל גם ב-NBA מדובר רק על כדורסל, אז זה מי שאכתוב (אבל אני לא מתאפק ומכריז על בוחרי אוחנה כ"שלולי הבנה" ועל הבחור עצמו כשחקן נהדר אבל אוברייטד לחלוטין. זהו. הוצאתי את זה מהמערכת. בניון הכי גדול בענף המוזר הזה).
עכשיו אלינו:
יש שלושה שאין עליהם עוררין לטעמי: מיקי (הגדול מכולם), ג'מצ'י (האנדרייטד הנצחי), ועומרי (זה שהגיע הכי רחוק). אליהם אפשר להוסיף את עודד (הכי כישרוני), את גורדון (הכי מרגש), את בוזי (נציג הדור ההוא שגם היה שותף להיסטוריה מול יוגוסלביה), או את שפר (הכי שלם מקצועית, וזכה גם באירופה מחוץ למכבי).
מבולבלים? גם אנחנו… אין לי מושג את מי לבחור כרביעי – אבל אני יודע שבעוד 10 שנים כבר לא תהיה לי את הדילמה הזו…
תודה על אחלה דיון.
המוחרקה זה טוב, עליתי וראיתי, הייתי מציע לך את מצוק הארבל … יותר מתאים לפיסול וגם נוף נחמד
כדורסל : מיקי, תנחום מינץ, הנפלד, גורדון (רלף קליין )
כדורגל : אוחנה, ברקוביץ,
כללי : קרן ליבוביץ, יעל ארד, עמוס מנסדורף, אריק זאבי, אסתר רוט שחמורוב, גל פרידמן, אלכס אברבוך,
מיקי, ג'מצ'י, קטש, גורדון.
כפסע – שפר והנפלד.
לסיכום רק אוסיף שאם כבר צריכים משהו מתאים זה הארבל.
בנוי הרבה יותר מתאים מהתבור או המוחרקה
🙂
הארבל הפך לרשמור אצלי מאז שעליתי אותו בצבא עם 30 ק"ג ציוד על הגב ואלונקות פתוחות
תודה מנחם. בחירה קשה מאוד.
בכללי שלי: יעל ארד, ענבל פיזארו, מיקי ברקוביץ', גל פרידמן.
כדורסל: מיקי ברקוביץ, עומרי כספי (בכל זאת פורץ דרך), ענת דרייגור, עדי גורדון
מנחם דיון נהדר .
אתמול כתבתי היום אנמק.
חילקתי בין גברים לנשים .
בגברים.
רשמתי את
הראשון מיקי ברקוביץ. הוא זה שהגיע ממש עד לקצה ההר ועשה את הקריירה הכי מושלמת וחד משמעית בכל בחינה ובענף נחשב .
היה אם וי פי אליפות אירופה שם את מכבי והנבחרת על המפה ואין כלל שאלה לגביו.
השני הוא אלכס אברבוך.
שכן היה בענף האתלטיקה היה אתלט נהדר שזכה באליפויות אירופה ופעמיים על הפודיום באליפויות העולם (כסף +ארד) חסרונו היחיד שלא זכה במדליה אולימפית.
השלישי הוא גל פרידמן .
הוא שלישי ולא ראשון רק בגלל ענף זוטר יחסית שלא מאפשר לו זאת .
אך מדובר באלוף האולימפי היחידי אי פעם בישראל וכן בספורטיאי היחיד (גברים ונשים) לזכות ביותר ממדליה אולימפית אחת .
בקיצור זהב וארד אולימפים עושים אותו גדול ספורטאינו האולימפים בכל הזמנים.
4. עמוס מנסדורף .
היה טנסאי איכותי הרבה מאד שנים הגיע למקום 18 בעולם …הגבוה ביותר בין הגברים.
שנים היה בטופ 30 לקח כמה טורנירים גדולים כולל בבארסי המאד יוקרתי .
ניצח על בסיס קבוע לא מעט מהבכירים .
שם את ישראל לראשונה בבית העליון בדיוויס (יחד עם גליקשטיין). ושם ניצח את מציש הצכי הגדול בכדי לעלות את ישראל לרבע הגמר .
אלו הישגים ענקיים ועדיין לא היה בטופ של הטופ לא לקח גרנד סלאם או טופ 10 ולכן הוא לא בקצה כמו מיקי .
ראויים לציון .
בכדורגל
חודרוב,סטלמך וגלזר.
שהיו אגדיים אך עם הישיגים מקומיים בעיקר .
למרות שעשו גם קצת מעבר
סטלמך למשל עם השער מול יאשין .
חודרוב עם תצוגות שוערות בינלאומיות ועוד .
הדור הבא היה דור מונדיאל 70 ואין ספק ששני הנציגים הבכירים שלו שגם עשו קריירה בינלאומית בם שפיגל ושפיגלר ( האחרון נבחר גם למשל לכדורגל היובל של ישראל ) אפשר לציין בדור ההוא עוד שמות ( כשייע ושום) אך אין ספק שהשניים הללו היו הטובים ביותר .
יחד עם זאת ולמרות הופעה יפה בגביע העולם הם לא הגיעו להישג בינלאומי יוצא דופן ( חוץ מזכייה באליפות אסיה )
דור שנות ה 80 כלל את אוחנה מלמיליאן וסיני
אוחנה הייתה תופעה יוצאת דופן הוא ללא ספק עשה את הקמפיין האירופאי הגדול ביותר אי פעם הכוונה במפעלי גביע אירופה כאשר לקח את מכלן הקטנה לזכייה בגביע המחזיקות תוך שהוא כובש 4 שערים כולל צמד בחצי הגמר מול אטאלנטה האיטלקית ותוך שהוא מבשל בגמר .
כמובן שגם בבית"ר היו לו הישגים כולל 4 אליפויות ו 2 גביעים .
הוא גם החזיר אותה הישר מליגת המשנה לאליפות אבל הוא היה בדור שלא היה קל להיות בו זר והיו הרבה מגבלות לשיתוף זרים וזה פגע אפילו בגדולים ביותר כמו לאדרופ ופאפן.
ולכן הצד הזה פגע בזוכה פרס בראבו .
מלמיליאן וסיני היה הכי ענקיים כאן ללא תחרות אבל לא עשו קריירה בחו"ל ( סיני היה בבלגיה כמה חודשים וחזר) ובתקופתם ישראל לא הצליחה למרות שהתמודדה מול אוסטרליה.
( נציין גם את עודד מכנס ,אבי כהן ורוני רוזנטל מהדור ההוא).
בשנות ה 90 היה כאן דור נפילים שבראשם ברקוביץ ורביביו שאף עשו קריירה בינלאומית מכובדת.
הראשון לקח 2 אליפויות + 3 גביעים בארץ ועשה קריירה יפיפיה בחו"ל כאשר במשחק הפתיחה הוא כובש צמד ומבשל 3 מול יונייטד הגדולה ביותר אז .
אבל חסרונו היה שהוא שיחק בקבוצות קטנות בניגוד לבניון למשל וכן שלא הצליח להצעיד את הנבחרת לטורניר גדול למרות שהיה שחקנה המרכזי.
רביבו נתן שנים נהדרות בסלטה ויגו כולל רבע גמר אופ",א וניצחנות קבועים על ריאל הגדולה .
הוא היה לשחקן השנה בטורקיה לקח שם אליפות ואף היה לישראלי הראשון בליגת האלופות.
אך גם הוא לא הגיע לגדולות ביותר ובארץ לקח רק גביע בודד .
( בעשור זה נציין גם את טל בנין , עטר , חזן , ואלון מזרחי מהדור ההוא).
בעשור הקודם כיכב בעיקר יוסי בניון שעשה אולי את הקריירה האירופאית המצטברת הטובה ביותר ששיחק ועוד באופן ממשי בקבוצה גדולה כליברפול ואחר כך קצת פחות בארסנל וצלסי .
גם בארץ לקח 2 אליפויות + גביע כשחזר לחיפה .
החיסרון היחיד שלו היה בתארים הבינלאומיים.
כבר כשהיה בווסטהאם שיחק בגמר גביע 2006 היה נהדר בישל פעמיים אך קבוצתו חטפה שער דקה 89 והפסידה בפנדלים.
אח"כ הודח עם ליברפול בחצי גמר אלופות לצלסי לאחר שהדיח את ריאל עם שער ניצחון בברנבאו.
היה איתה קרוב לזכייה באליפות אך נותר מאחורי היונייטד .
ככה שתארו היחידי באירופה הוא הזכייה בליגה האירופאית עם צ'לסי 12 .
אבל אז שיחק רק בשלבים המוקדמים ולמרות שהיה בסגל לגמר לא שותף.
(ראוי לציון מהדור ההוא אבי נמני כמו דודו אוואט ואולי קטן ).
בעשור הנוכחי הגדול ביותר הוא זהבי עם הישגי ענק בזירה המקומית אבל ללא הצלחה בינלאומית למעט סין .
בכדורסל עשיתי עוול לעוד כמה שלא הזכרתי
הגדולים ביותר
תנחום כהן מינץ ובועז ינאי .
הראשון היה החלוץ בתחומו
השני לקח סגנות אליפות אירופה עם ישראל והוביל את גבת יגור לגביע היסטורי.
איתם נציין את בארי ליבוביץ .
בדור הבא
היה טל ברודי ששם אותנו במפה
אחריו היה גמצי
ואז קטש ואז כספי .
אך אף אחד לא היה מיקי .
ברודי היה כמובן הכי קרוב לכך .
כהן מינץ סבל מכך שמכבי לא הייתה חזקה בימים שלו .
ינאי זכה להישגים בינלאומים רק בנבחרת .
ליבוביץ היה קורבן למלחמות פוליטיות שמנעו ממנו לשחק בשנות שיאו .
גמצי היה צלף על אך הפסיד 4/4 גמרים אירופאים.
קטש היה כישרון מזוקק וטהור אך פציעות הרסו את הקריירה בגיל צעיר.
וכספי עשה קריירה נהדרת בנ.ב.א אבל לא היה כוכב כמו אלו ברשימה.
לכן למשל גם טל בורשטיין שלקח 3 גביעי אירופה כשחקן חמישייה אך לא היה כוכב לא ברשימה אם כי ראוי לציון כמו גם עדי גורדון שהיה כישרון יוצא דופן אך חסר תארים ( למעט 2 גביעים בירושלים ).
בענפים הקטנים
אז עידן מימון היה המלך של הכדוריד כמו טל סנונית בכדורמיים והרשקו בכדורעף.
הצד השווה של כולם היה שליטה מקומית אבסולוטית בענף קטן וזוטר ללא הישג מקומי יוצא דופן ( אפשר לצרף אליהם את יוסי בוגן מטנ"ש) .
בשחייה איתן אורבך היה לאגדה שבשיאו עשה גמר אולימפי אך לא התמיד
גם טומרקין עשה גמר וגם הוא לא הצליח לשמור מקומו בצמרת .
השלישי היה גל נבו שלא הגיע אמנם לגמר אולימפי אך שמר יותר זמן על מקומו בצמרת .
שלושתם היו גם מדליסטים באליפות אירופה .
עוד נציין בשחייה את ברנע וחליקה כשאת אייל שטיגמן עם 1.04.55 ב 100 חזה רק משוגע כמוני יכול לזכור .
באתלטיקה נציין
את מאסוטוביץ שסיים חמישי בסידני 2000 וגם זה רק בגלל פסילות שמנעו ממנו להיות הראשון באתלטיקה עם מדליה הוא היה קופץ גובה .
השני קופץ המשולשת (וגם רוחק) רוגל נחום שבשיאו קפץ 17.20 והגיע לגמר אליפות עולם .
השלישי היה דני קראסנוב חלוץ הקפיצה במוט שהגיע לגמר אולמפי .
בקטנה נציין את האצנים
פורחמסקי וכפרי ( הראשון שיאן ישראל עד היום )
שגם הצעידו את נבחרת השליחים להישגים יפים ולגמרים בינלאומיים.
(לפני שנים היה גם דוד טבק אצן נהדר ואת איתי אילוז ו 10.52 רק אני זוכר).
היו כמה מרתוניסטים לא רעים ששווים לציון כמו אמרה וטפרי וכמובן האגדה יובל קרני והאגדה הנוספת שאול לדני גם רץ 400 משוכות סטנפורד שווה התייחסות .
במקצועות השדה נציין את מטיל הכידון באבקין
את זורק הדיזקוס אברונין שנפטר לא מזמן.
כמו קופץ הרוחק יוחאי הלוי .
בגודו
היו לנו 3 מדליסטים אולימפים
הבכיר ביניהם כמובן זהבי שהיה גם 4 פעמים אלוף אירופה וכן סגן אלוף עולם .
איתם סמדגה המדליסט הגברי הראשון בכלל וששון המדליסט …האחרון עד כה.
וכמובן אלוף העולם ובעברו אלוף אירופה שגיא מוקי שהוא השם הבכיר ביותר להגיע להר תבור מבין הספורטאים הפעילים.
כמובן ששטילוב בהתעמלות
כמו קלגנוב מדליסט האולימפי בקיאקים
כמו שחר צוברי שעשה ארד אולימפי בשייט גם הם ראויים לציון .
בטניס שלמה גליקשטיין הייתה אגדה שאינה רחוקה כלל ממנסדורף שבהר תבור .
גליקשטיין היה 22 בעולם זכה בטורניר יוהנסבורג דאז וניצחונות שלו שמו את ישראל בבית העליון בדיוויס
בקצרה נציין את הקלעים סטריק וזה הנוכחי שברח לי שמו שהיה אלוף אירופה .
את אלדד ואמיר שייטי 470 שהיו צריכים להיות מדליסטים ראשונים בכחול לבן .
גם בלום פרקיס , סלע ואנדי יוני ראויים לציון .
כמו רבים וטובים אחרים .
איך סופרים? השפעה, הישגים, שניהם? מישהו שהיה ענק בישראל כמו נגיד מכנס, או מישהו שהיה זנב לאריות כמו בניון או רוזנטל? מה נחשב יותר, גביע אירופה למחזיקות בכדורגל או גביע אירופה בכדורסל? לשחק במונדיאל או לקחת מדליה אולימפית? להיות הראשון שהגיע לגמר או הראשון שזכה באליפות? קשה קשה. אז בצר לי, הבחירה היא פשוט במישהו שהגדיר ענף שלם, שההישג שלו היה כל כך ראשוני או מהותי שאין על מה לדבר. שבזמנו לא היה ילד שלא הכיר את השם ולא היה בן תשחורת שלא ידע לדקלם את ההישגים שלו ולא היה מבוגר שלא העביר שעות בדיונים עליו בפרלמנט השכונתי. אין חשיבות לסדר.
מיקי ברקוביץ׳
עמוס מנסדורף
יעל ארד
מוטל׳ה שפיגלר.
אין לי מושג.
מיקי, בניון, גל פרידמן, יעל ארד. אולי במקום יעל ארד – לי קורזיץ.
אבל באמת אין לי מושג.
קודם כל הלוקיישן אש- טיפסתי אותו כשעשיתי את שביל ישראל לפני שנה וחצי, מדהים שם.
מבחינת הכדורסל:
יהושע רוזין, רלף קליין, פיני גרשון וצביקה שרף
שחקנים:
תני כהן מינץ, ברודי, מיקי, קטש/בועז ינאי/ענת דרייגור
*לא בדקתי בתגובות אם ציינו, אבל ינאי מחזיק בשיא הנק' למשחק בליגה עם לי ג'ונסון (60 נק'). ל101 נק' של ג'יי ג'יי יובנקס ב96' יש כוכבית כי זה הושג נגד קבוצה שעלתה עם הנוער כל העוהה
כדורגל:
חודורוב, שפיגלר, בניון ו…הייתי שוקל את ראובן עטר (בגלל השער בצרפת) אבל א.יש מוכשרים ממנו וב. קשה לחצוב את התלתלים. שוקל גם את סילבי ז'אן בפנים
כללי:
רוט שחמורוב, ארד, גל פרידמן ואברבוך
יהודים:
מארק ספיץ, סידני קופקס, אגנס קלטי ו…אני חשבתי על בלה גוטמן, אבל זה ממש נתון לויכוח
אחלה רעיון
שלי
מיקי ברקוביץ׳
עמוס מנסדורף
יעל ארד
גל פרידמן
אסיים את הדיון בהר של הנשים
רשמתי .
יעל ארד /ירדן ג'רבי
שחר פאר
אסתר רוט שוחומרוב
לי קורזיץ.
נרחיב ונוסיף עוד שמות ראויים .
השם הראשון בקצה הפירמידה הוא של ארד/גרבי .
אממה צריך לבחור ביניהן אחת בלבד שכן כמו באולימפיאדה יש נציגה אחת….לכל מדינה .
וכאן ההתלבטות גדולה מאד .
ארד היא החלוצה היא פורצת הדרך והיא המדליסטית הראשונה ואף הבכירה עד כה מכל הישראליות עם מדליית הכסף היחידה בנשים של ישראלית.
גרבי היא המדליסטית השנייה והאחרונה עד כה אך עם מדליית ארד בלבד .
מצד שני גרבי זכתה באליפות העולם מה שארד לא עשתה .
בכל זאת גרבי פרשה מוקדם יותר לעומת ההתמדה של ארד ולכן בפוטו פיניש אני בוחר ביעל ארד שעשתה קריירה ארוכה יותר ועם הצלחה בעוד אולימפיאדה ( מקום 5 באטלנטה 96 ).
השם השני של שחר פאר שהגיעה בשיאה למקום ה 11 בדירוג העולמי .
והגיעה בשיאה לרבע גמר אוסטרליה והייתה כפסע מלהדיח אז את סרינה שלקחה לבסוף את הטורניר ההוא .
אבל פאר תיזכר אצלי תמיד כפספוס מסוים כי האמנתי שהיא מסוגלת ללכת עד הסוף ולקחת טורניר גרנד סלאם.
השלישית היא אסתר רוט שחמורוב.
היו לנו כמה אתלטיות טובות אבל שוחמורוב הייתה הטובה ביותר.
אסתר המלכה העפילה לגמר מינכן 72 ולא השתתפה בגלל הרצח ואז סיימה 6 באולימפיאדת מונטריאול.
שיאה ב 100 מטר נשבר רק לאחרונה לאחר מעל 40 שנה .
עדיין מחזיקה בכמה שיאים .
הייתה אלופת אסיה והאתלטית המצטיינת באסיה .
היום די ברור לכולם שאלמלא תופעת הסימום המזרח אירופאי היא הייתה בפודיום וכנראה בראש הפודיום שכן כל חמשת המקדימות אותה השתייכו למזרח אירופה איפה שבדיעבד התברר שהכל היה לא כשר ומקומם.
מי יודע ייתכן שיום אחד הצדק הזה ייעשה .
הרביעית היא לי קורזיץ ספורטאית על מדהימה שהצליחה לזכות 3 פעמים ברצף באליפות העולם ובסה"כ 4 פעמים.
שזה חסר תקדים לגברים ולנשים .
לחובתה בעיקר העובדה שהתחרתה בענף שולי .
היא גם סיימה שישית באולימפיאדה לאחר שהייתה בטופ 3 עד שיוט המדליות .
והיא בעיני בהר .
ראויות לציון נוספות .
בכדורסל .
הראשונה היא ענת דרייגור שהובילה את אליצור תל אביב דאז לשליטה אבסולוטית בארץ בדיוק כמו מכבי של הגברים…גם כאשר עברה עונה אחת לליגה הצרפתית לקחה שם אליפות .
היא הייתה ענקית אך לצערה ללא הישיגים בינלאומים במדי הנבחרת או בגביעי אירופה .
גם לימור מזרחי הייתה רכזת נבחרת ישראל נהדרת אך גם היא ללא משהו בינלאומי ועם הישגים מקומיים פחותים משמעותית מדרייגור .
גילי כהן הייתה שחקנית בצמרת היורוליג ועשתה גם פיינל פור יורוליג ועוד כמה תארים מקומיים בקבוצותיה בחו"ל.
שי דורון הגיעה לwnba כמדומני שנבחרה 15 בדראפט .
לפני כן זכתה באליפות המכללות בארה"ב כמו ביורוקאפ עם רמלה ובתארים מקומיים רבים .
בטניס נציין את אנה סמאנשובה שהגיעה בשיאה לטופ 15 (לערך ) ושיחקה שנים בצמרת הטניס העולמית .
באתלטיקה יש לנו
בעיקר את חנה מיננקו קופצת המשולשת שהייתה על פודיום באליפות עולם ואירופה …וסיימה חמישית באלומפיאדה .
לאחרונה ספילטר נכנסה חזק לעניינים תחילה בזכייתה באליפות אירופה 10,000 מטר ואז לתוצאות מרתון טופ 8 בהיסטוריה ( טופ 6 ברצות ) תוך שהיא מנצחת מרתון יוקרתי .
וכמובן לינוי אשרם התקווה הישראלית הגדולה בענף ההתעמלות האמנותית לאולימפיאדה עם אינספור מדליות מתחרויות שונות בכללם אליפות העולם ואירופה כולל בקרב רב . (שהוא המקצוע היחידי שבו מחולקים מדליות באולימפיאדה ).
שמות נוספים בקצרה
בכדורגל סילבי ז'אן
בשחייה אנה גוסטמלקי
בשייט מעיין דוידוביץ
ריבקין ואניה רוסינזון ( משהו כזה) בהתעמלות האמנותית .
המתאבקת ששכחתי שמה
וכן הגר הלוחמת אלופת עולם במקצוע לא אולימפי.
וכן לנסקי האמא באתלטיקה.
בטניס ציפי אובזילר לא הגיעה להשיגי פאר או אנה אך הייתה לוחמת גדולה .
ועכשיו לפי ענפים
כדורגל
שפיגלר כנציג דור המונדיאל
אוחנה כשחקן הקמפיין האירופאי הטוב בכל הזמנים
בניון כשחקן הקריירה האירופאית הכוללת הטובה בכל הזמנים .
ברקוביץ. כשחקן שהיה הכוכב המשמעותי ביותר באופן אישי באירופה כשחקן מרכזי .
( נציין שוב את סטלמך,גלזר ,חודרוב , מלמיליאן,סיני ,שייע ,שום , רביבו , עטר , חזן , בנין , נמני , מכנס , מזרחי אלון וזהבי)
בכדורסל.
1. מיקי ברקוביץ בראש ההר ללא תחרות
2. דורון גמצי הצלף הגדול ביותר בכל הזמנים .
3. עודד קטש הקוסם הגדול
4. עומר כספי בגלל הנ.בא.
( נציין גם את כהן מינץ , ינאי , שפר , גורדון , ליבוביץ ובורשטיין וכמובן את הנשים דרייגור , לימור מזרחי , גילי כהן ושי דורון ).
טניס.
1. מנסדורף
2. גליקשטיין
3. פאר
4. אנה סמאנשובה .
( נציין גם את פרקיס , בלום , אובזילר, אוקון והראל לוי עם סלע).
שחייה .
אורבך , תומרקין נבו וחליקה.
גודו .
ארד (פורצת הדרך )
זהבי ( סה"כ הקריירה הטובה ביותר).
גרבי ( אלופת העולם הראשונה).
מוקי ( אלוף העולם הראשון ).
( נותרו בחוץ 2 מדליסטים אולימפים סמדגה וששון).
אתלטיקה
שחמורוב
אברבוך
מיננקו
ספליטר.
( בחוץ מאסוטוביץ חמישי בסידני ).
התעמלות.
1. שטילוב
2. לינוי אשרם
3. אירנה / ריבקין
4. דולגופט .
ענפים ימיים
1. פרידמן
2. קורזיץ
3. צוברי
4. אלדד /אמיר
( בחוץ קלגנוב הקייקיסט כמו גם ענבר , דוידוביץ ומשיח).
ענפי כדור זוטרים
1. עידן מימון ( כדוריד ).
2. טל סנונית ( כדורמים).
3. יוסי בוגן ( טנ"ש).
4. טל הרשקו ( כדור עף).
ענפים נוספים
החתואלים בסייף
סטריק בקליעה
זילברמן בבדמינטון .
ועוד ועוד
ואת הרוכבי אופניים מהטור החדשים .
לא הכנסתי ספורטאי נכים .
וכן לא את גלפנד מהשחמט