מעורב ספורט ליום ששי: ה-NCAA הוא 'FULL OF S..T', כרגיל/ אייזיה? "מייקל רק 4 ברשימה" / מנחם לס

ה-NCAA תהיה בצרה גדולה אם לא תרשה לאתלט שבפרסומת להרוויח כסף מוריג'יניה טק (או מי שמרוויח מהפרסומת). בינתיים היא לא מרשה, והמאבק רק מתחיל!

1.כשה-NCAA יוצאת בהצהרה לטובת אתלטים – עליך למהר לשורות הקטנות

לא יכולתי לכתוב זאת בכותרת שכולם יראו – ובגוגל מיד יכניסו כשתחפשו "מנחם לס על ה 'NCAA' "- אבל כאן למטה כשמתחילים הסברים, מאומה לא מועתק אלא אם כן לוחצים וניכנסים לפוסט, אז אגיד זאת בשפה פשוטה שאפילו שימון יבין: ה-NCAA הוא FULL OF SHIT.

לפני יומיים הארגון יצא בהצהרה שכמה SCOOP-MEN (אנשים שחיים מסקופים) כמו צ'רנייה מיד קפצו עליה בכותרות של קידוש לבנה: "ה-NCAA תתחיל להרשות לספורטאי מכללות להרוויח כסף". אפילו ש'הופס מסקרים' שלנו בווטסאפ החלו צעירים בני 14 ב-03:12 כמו רותם אלרן (הצעיר הזה כנראה לא ישן) להתלהב מהסקופ הזה של צ'רנייה (ואחרים).

אני אמרתי "NOT SO FAST"..

אני מכיר את הסיפורים על כמה מהבוסים מה-NCAA מהעבר, ומאומה לא השתנה: הבוסים של ה-NCAA הם הגנגסטרים של ספורט המכללות. הם הבני- (מלא את החסר) הגדולים שבספורט. שקרנים, רמאים, ונצלנים שלטורנדו בטכסס יש יותר מצפון.

הם יודעים שכל גרוש שהולך לספורטאי הוא גרוש פחות שהולך ל-NCAA (דרך המכללות, או 'נייקי', או הטיווי), וכמה של-NCAA יש פחות גרושים, כך הם ישלמו פחות לכנופייה שמריצה את הארגון. כמה מהם משתכרים מיליונים, בעוד שלספורטאי הממלא איצטדיונים ב-100,000 צופים או אולם ב-20,000 ישבנים אסור לתגמל בסנט אחד מלבד שכר לימוד, ו-ROOM & BOARD.

אז כשקראתי שה-NCAA תתחיל להרשות לספורטאים להרוויח כסף מ-NIL (רוצים לדעת מה הם ראשי התיבות? לא תאמינו: NAME, IMAGE, LIKENESS) – הווה אומר 'שם', 'דמות' – כולל פנים -ו-'משיכה' – דברים שהם אוהבים, נניח המבורגר 'מקדונלד' או שתיית 'פפסי-קולה') לא צהלתי ולא יצאתי בריקודי 'קרקוביאק' כי אני מכיר את הארגון הנצלני הזה, ותהיתי – כמו שאומרים החברים שלי משפיים – אם יש 'דברים בגו' (גיא, אני כותב 'דברים בגו' כבר 59 שנים בלי שיהיה לי מושג מה זה 'גו'. אתה אולי יודע, – או מישהו אחר – מה זה 'בגו', במקרה?).

"מה מסתתר מאחורי המשפט 'ה-NCAA ירשה לספורטאים להרוויח כסף'???" מנחם לס שאל את מל לס.

כרגיל, הולכים לשורות הקטנות.

הלכתי. קראתי. הבנתי.

ירוויחו כסף מיי אס.

ה-NCAA מורה לכולם ללכת לבדוק ב-GUARDRAILS – 'גבולות ההגנה' – או 'עד כאן'. במילים פשוטות שגם שימון יבין – "ההגבלות". מה הן ההגבלות של ה-NIL?. מה מותר ומה אסור?

מסתבר שכמעט הכל אסור מלבד רווח של כמה דולרים בסושיאל מדיה. אם ג'יי פרום רוצה להרוויח כסף, מותר לו לפתוח טוויטר, ואם 'קוקה-קולה' מוכנה לשים שם מודעה בתשלום של $500 לנניח 1,000 הגולשים לטוויטר שלו, אז ברצון. 'גבולות ההגנה' או ההגבלות לרווחים לאתלטים של מכללות מרשים זאת.

אבל לשים את תמונתו שותה 'קוקה קולה' בפרסומת ב-NBC וקוקה קולה משלמת לפרום איזה מיליון ול-NBC שלושה מיליון? NEVER! זה אסור. זה 'מקצוענות'.

ה-NCAA שמה גבולות: אסור לכלול שם…אסור לכלול דמות…אסור לכלול 'LIKENESS' בכל פעילות המוגדרת כ-'PLAY FOR PAY', ז"א משחקים. …כל פרסומת המערבת NIL והליגה (קונפרנס) ושם השחקן אסורה…ועוד ועוד.

תגידו לי על חברה אחת בעולם הזה שתסכים להשקיע כסף בפרסומת באיצטדיון או בעלון הכניסה למשחק מבלי להזכיר שם של כוכב המשחק?

ה-NCAA כתבה שורה כזאת ארוכה של מגבלות ו-GUARDRAILS עם מחשבה שהשחקנים, סוכני השחקנים, אנשי הקונגרס, או מושלי מדינות, יאמינו שישנה כאן "התקדמות".

מדוע ה-NCAA חששה כל כל מהקונגרס, או מושלי מדינות?

בקונגרס הדמוקרטי כל כך התעייפו מה-NCAA שרוב הקונגרסמנים היו כבר מוכנים לצאת עם 'חוק תשלומים לשחקני מכללות' אם ה-NCAA לא תצליח להסיר את האיסור בצורה הגיונית בעצמה, ומושלי המדינות – כמו מושל קליפורניה למשל – הירשה לשחקני אוניברסיטאות של ה-STATE כמו UCLA, אונ' קליפורניה בבארקלי, או סאן דיאגו סטייט להרוויח כסף מפרסומות. ה-NCAA מיד הודיעה שהם לא יהיו ELIGIBLE לאול-סטאר, לגביע ופרס 'הייסמן' (ל'שחקן המכללות') או לאליפויות ה-NCAA. מושל קליפורניה כבר הודיע שהמדינה תתבע את ה-NCAA ובינתיים ייערכו אליפויות משלהם.

הוושינגטון פוסט מדווח ש"השנה ה-NCAA השקיע מיליונים על CONGRESSIONAL LOBBYING".

על מה ולמה?

כי מרק וולקר, קונגרסמן מצפון קרולינה, עמד TO CO-SPONSOR חוק שעיקרו הוא להכיר בספורטאים מהדיביזיה הראשונה על מילגה מלאה כ'עובדים' (WORKERS) עם 'כל הזכויות של WORKERS' הכוללים, אגב, זכות לשבות.

ה-NCAA יודעת, כמוני ובטוח יותר טוב ממני, שאם אתלטים על מילגה יוכרו כ'עובדים' ה-NCAA יהיה לא יותר מאיזה שומר במגרש חנייה.

הדבר שה-NCAA פוחדת ביותר ממנו הוא שכל העסק יגיע לקונגרס. אז הם יצאו שלשום בהחלטה המרשה לספורטאים להרוויח מפרסומות. אבל כשהתבררו כל המיגבלות, והסתבר שהרשות היא רק מפרסומות ב-SOCIAL MEDIA, הליברלים בקונגרס (הנישלט ע"י דמוקרטים, ואחרי הבחירות בנובמבר נראה שהדמוקרטים ינצחו בגדול גם בקונגרס, גם בסינט, וגם בנשיאות) צוטטו שוב בעתוני ארה"ב המובילים שההצעה של ה-NCAA 'לא מספקת בשום פנים ואופן'.

עד 2021 יש זמן. אני בטוח שה-NCAA יציעו הצעה הרבה יותר ליברלית ונוחה לטובת הסטודנטים, כי אם לא – והקונגרס מכיר בהם כ'עובדי המכללות', זה הסוף של הביליונים ב-NCAA.

2. עכשיו שבבולס יש נשיא חדש, וסגן נשיא ומנכ"ל, האם הגיע הזמן למאמן חדש?

אוקיי. כתבתי ודברתי על Arturas Karnisovas . אתמול כתבתי כמעט מעורב שלם על מרק אברסלי.

כמה מכם אהבו את הבחירה. 'טראסט' – הגולש שלנו ואוהד הסיקסרס מלוס אנג'לס הגדירו כאדם שהרס את הקבוצה בעיר האחים, ונתן כמה סיבות להאשמה.

אני, אגב, שאלתי אם ארטוראס הוא הבוס, מה עושה שם מייקל ריינסדורף, הבן של בעל הקבוצה, שתפקידו מוגדר כמין 'הבוס של הבוסים' . אתם יודעים, כמו במאפיה. אביו כבר בן 84, ומלבד הבולס הוא גם בעל הווייט-סוקס בבייסבול.

טוב, אלה הן לא הבעיות שלי.

הגיע הזמן לדבר על המאמן ג'ים בוילן.

האם הוא STAYING או GOING?

המרגש שלי הוא שהוא החלק האחרון שנשאר בתשבץ. האם הוא החתיכה המתאימה או לא. הלוואי וידעתי כיצד לערוך סקר. מישהו הראה לי פעם אבל שכחתי, ואין לי חשק להוסיף עוד אינפורמציה למוח הקשיש שלי שהורה לי לא מזמן "די עם אינפורמציה חדשה".

לי יש רושם שזאת תהיה ההחלטה הראשונה שמרק יחליט עליה. או קרניסובאס. או שניהם יחד.

אני לא שמעתי מילה על בוילן לכאן או לכאן מאז שאדם סילבר נעל את הליגה.

לי יש רושם שבקרוב נשמע על מאמן חדש. בד"כ נשיא חדש ומנכ"ל חדש רוצים להביא 'אחד משלהם'. ESPN ו-B/R מדווחים ש'ישנן שמועות ממקורות מקורבים' שהבולס מעוניינים בעוזר מאמן הסיקסרס אימי אודוקה שהיה עוזרו של גרג פופוביץ. שמעתי מ-NBC.SPORT שביל סלף מקנזס הוא מועמד רציני. אם קרניסובאס יביא את 'האיש שלו', אני מאמין שזה יהיה אנדרה גריפין, עוזר מאמן של הרפטורס. הוא היה עם קרניסובאס שתי עונות בסיטון הול תחת קרליסימו, והם חברים טובים עד היום. אם לא הוא, אז אין לי מושג. אבל אני יודע שיהיה מאמן חדש לבולס.

אני שם כסף על גריפין, גם בגלל שהוא שחור.

3. לו ויליאמס הפתיע את עולם הכדורסל בשאלה: "איזה שיא הגנתי יש לי?"

לו ויליאמס, הגארד של הלוס אנג'לס קליפרס החליט להפתיע את עולם הכדורסל לפני שבוע עם שאלה באינסטגראם: "איזה שיא NBA הגנתי אני, לו ויליאמס מחזיק?"

אני לא יודע אם מישהו ידע את התשובה. כל מה שאני יודע זה שאם לו ויליאמס היה שחקן הגנתי טוב הוא היה נחשב היום כאחד מגדולי השוטינג גארדס. הבעייה שלו – תמיד – היתה הגנה!

היום, באינסטגראם (https://www.instagram.com/p/B_nYhGeBdnq/) הוא נתן את התשובה. אם פתחתם את הלינק, אתם יודעים. אם לא…

אז השיא ההגנתי של לו ויליאמס הם עשר גניבות של שחקן אחד!

עם בעייה קטנה: עשר גניבות שהוא אחראי להן…אישית…

4. רון ת'ורן: "אני הייתי הארכיטכט לבחירת 'הדרים טים'. מספיק לשטויות שג'ורדן 'דרש' שאייזיה ת'ומאס לא יהיה בנבחרת"

https://www.espn.com/nba/story/_/id/29112818/dream-team-architect-rod-thorn-michael-jordan-never-discussed-isiah-thomas

אחד הנושאים החשובים ב-"THE LAST DANCE" הם היחסים בין המיוחדים בין דניס רודמן ומייקל ג'ורדן. עוד נראה הרבה על כך באפיזודה 5 ואז ב-7. מייקל ודניס רודמן יצרו ביניהם יחסים חמים במיוחד. מייקל הרגיש כמו 'הדוד' הגדול של רודמן, ורודמן קיבל אותו כהאבא שלא היה לו.

נושא לא פחות חשוב היו היחסים בין ג'ורדן ואייזיה תומאס. הם לא אהבו אחד את השני אז, והם לא ביחסי תקשורת עד היום.

אבל מייקל ג'ורדן אמר עשרות פעמים, עד שנמאס לו לדבר על זה יותר, שהוא מעולם לא אמר מילה אחת לכאן או לכאן בקשר להשתתפותו של אייזיה תומאס בנבחרת. אני כתבתי כמה וכמה פעמים שאני מאמין לו. מייקל היה שחקן חשוב ב-1992 אבל לא מה שהוא הפך להיות, ולמייקל גם את האופי של להיות מעורב בהחלטות של הרכבים או תפקידים.

אייזיה אמר והודה כמה פעמים שאי בחירתו לנבחרת היתה אחת מהאכזבות הגדולות ביותר שלו כשחקן כדורסל, והוא הוסיף יום אחד אחרי האפיזודה השלישית (המראה את הפיסטונס יורדים מנוצחים ב-1991 ומסרבים ללחוץ את ידי המנצחים) שהוא יודע ש"היה לי מקום ב-12 ואם מייקל היה שותף באיזו שהיא צורה להחלטה לא לשתפני בקבוצה, זה היה פוגע בי אפילו יותר".

רון ת'ורן, שהיה מנג'ר השיקגו בולס מ-1979 עד 1985, וב-1992 נהיה כבר אחד הבוסים הגדולים ב-NBA, ומנהל 'הדרים טים' יחד עם ג'רי קולנג'לו , אמר אתמול לתכנית "GOLIC&WINGO ב- ESPN חד וחלק:

"There was never anything in my conversation with [Jordan] that had to do with Isiah Thomas, period,"

גם אייזיה תומאס דיבר עם ה-ESPN בתכנית "HEAVY PRICE" והודה שהדבר עדיין מכאיב לו, ושאי-בחירתו לנבחרת עדיין מציקה לו, 28 שנה אחרי.

הוא אמר:

"I thought I should've made that Dream Team," Thomas said Monday. "However, I wasn't a part of it — that hurt me.

"Looking back, if I'm not a part of the Dream Team because a lapse in emotion in terms of not shaking someone's hand — if that's the reason why I didn't make the Dream Team, then I am more disappointed today than I was back then when I wasn't selected."

הבחירה היתה בק-קורט של מג'יק וג'ון סטוקטון כגארדים, ומייקל ג'ורדן וקלייד דרקסלר בשוטינג גארד. סקוטי פיפן ולארי בירד היו הסמול-פורוורדים. אז היכן ובמקום מי היית מכניס את אייזיה תומאס? תומאס הוא פוינט גארד, ומג'יק וסטוקטון היו אוטומטים לנבחרת, ואולי גם בגלל שסטוקטון שחקן לבן ואז היה חשוב שיהיו כמה לבנים בנבחרת (לארי בירד, כריס מאלין, וכריס לייטנר שהיה בנבחרת בגלל הסכם למפרע עם ה-NCAA – ואז הוא היה באמת שחקן המכללות הטוב ביותר (או, לפחות, הידוע ביותר). ייתכן ולאייזיה היה 'ויכוח' אילו טען שלנבחרת יש יותר מדי 'ביג-מן' ויותר חשוב עוד גארד מעוד פורוורד (בנוסף לפטריק יואינג, דייויד רובינסון, קרל מלון, צ'ארלס בארקלי – ואת לארי בירד ולייטנר כבר הזכרתי.

ת'ורן נשאל" "אם כך, מדוע אייזיה לא ניבחר?".

תשובתו? "שאלה טובה. היה מקום ל-11 שחקנים (על לייטנר סוכם למפרע). 10 ניבחרו פה אחד. ה-11 היתה בחירה בין דרקסלר, אייזיה, רג'י מילר, ג'יימס וורת'י, ודומיניק וילקינס, ודרקסלר ניבחר. AS SIMPLE AS THAT!".

5. אין שאלה שאייזיה תומאס היה אחד ה-PG הגדולים, ואחד מיוצרי ה-PG המודרני

6. הצגת הבכורה של GAME OF ZONES – עונה 7!!!

7. אייזיה תומאס לפני 3 שעות: "עם כל הכבוד, מייקל הוא רק 4 ברשימה שלי!

CBS SPORT עשה ראיון עם אייזיה תומאס. מציע לכם (מאד, מאד!) להיכנס למאמר ולקרוא את דעתו של אייזיה תומאס על 'הריקוד האחרון' ועל מייקל ג'ורדן.

ראיון מהלב. היכנסו לקרוא.https://sports.yahoo.com/isiah-thomas-ranks-michael-jordan-as-the-fourth-best-player-he-ever-faced-213947721.html

He gives me this list:

  1. Kareem
  2. Bird
  3. Magic
  4. Jordan
  5. Dr. J

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 81 תגובות

  1. לא חשוב שאחרי הפסד של הפיסטונס לסלטיקס בגמר הפלייאוף של המזרח, אייזיה נשאל על לארי בירד והוא אמר: "אם הוא היה שחור הוא היה סתם עוד שחקן טוב"

  2. תודה דוק.
    נראה לי שאיזייאה סתם מחפש קצת צומי.

    לגבי המכללות – הם ייאלצו לעשות עוד שינויים, וכמו כולם נכנסים לתקופת מבחן עכשיו.
    אם יראו שהחבר'ה שהולכים לג'י ליג לשנה משתלבים טוב יותר ב-NBA, הם באמת יתחילו להיפגע.

  3. תודה מנחם.
    .
    בויילן לא מתאים להיות הפנים של קבוצה. הגנתית דווקא שיקגו שיחקו טוב מאוד אהבתי את מה שהוא הפיק מהם אבל הצד ההתקפי היה זוועה, והיחסים הבין האישיים שלו 🤦‍♂️ הוא באמת נראה עם בעיות בתחום התקשורת הבין אישית וזה פשוט לא יכול לעבוד עם אנשים מבוגרים בלי קשר לפרינסיסיות של זאק לווין או כוכבים אחרים בנמצא.
    .
    הרשימה של אייזאה – תום לב זה לא, אבל היא לפחות לא פרובוקטיבית

    1. בוקר טוב, חגי.
      לא קשור לתגובתך הנ"ל, או לפוסט הזה, אבל זו הזדמנות טובה להגיב על משהו שקראתי באמצע הלילה במהלך השבוע –
      .
      לכתוב שכל הכוכבים (אני מצטער שהציטוט רחוק מהמקור, זה מזיכרון בלבד) "הוחמצו" ברמה כזו או אחרת, לטעמי זו אמירה שחוטאת למציאות.
      .
      תיקח את קווין גארנט. הוא נבחר ב-95' (אם אני זוכר נוכן) ישירות מהתיכונים על ידי פאקינג מינסוטה.
      שנתיים אחר כך, טים דאנקן נבחר ראשון על ידי סן אנטוניו.
      נתאר תרחיש דמיוני (כמו הבסיס לאותו דיון שהיה) בו גארנט בוחר ללכת למכללות, ובתום שנתיים בוחר להירשם לדראפט.
      מה אם הספרס בוחרים את גארנט בבחירה מס' 1, ודנקן נבחר על ידי הסיקסרס במקום ה-2 של אותה שנה?
      ברור שזו לא יותר מספקולציה זולה,
      אבל זה לא מסובך לדמיין את גארנט מסיים קריירה פסיכית עם 5 טבעות אליפות, (לפחות) 2 תארי MVP, ומקום גבוה גבוה בצמרת הדיון על הפאוור פורוורד מס' 1 בתולדות הליגה.
      זה גם לא מסובך לדמיין את דנקן צומח להיות הרבה יותר מטומבו והרבה פחות דנקן שאנחנו מכירים, וזה היות ובאותה קבוצה שיחק כבר אחד אלן אייברסון.
      .
      מה מלמדת אותנו הספקולציה הזולה? האמת, לא הרבה. זה טבען של ספקולציות. אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שיש הבדל עצום בין הזכות להיבחר על ידי הספרס לבין "הזכות" להיבחר על ידי מינסוטה.
      את אותו הדבר בדיוק אפשר לכתוב על מג'יק ג'ונסון ולארי בירד ששפר מזלם להיבחר על ידי מועדוני על (באותה תקופה). לא בירד, ולא מג'יק, היו מסיימים את הקריירה שלהם כפי שסיימו אותה אם היו נבחרים על ידי הקינגס והקאבס של התקופה.
      .
      ישנם כמה שחקנים שלא שפר עליהם גורלם, עת נבחרו בדראפט. גארנט, כאמור. שאקיל אוניל. כל מי שאי פעם נבחר על ידי הקליפרס. וכן, גם לברון.
      ההבדלים בקריירות של השחקנים הנ"ל הוא השלב בקריירה בו החליטו לקחת את גורלם לידיהם, ולא להישאר בסיטואציה בעייתית. לגארנט זה הספיק לאליפות אחת (לקח לו זמן לעזוב), ללברון 3, ולשאקיל 4.
      .
      קרי, דנקן, ווייד, קובי. אלו שחקנים ששפר מזלם להתחיל את הקריירה, ולהמשיך אותה לעוד כמה וכמה שנים, במועדונים שיודעים מה הם עושים.
      .
      זה ההבדל בין מי שהנסיבות "החמיצו" להם חלק מהקריירה, לבין מי שזכו לנסיבות מקלות…

      1. לא אמרו על דאנקן שבכל שנה שהיה מחליט לצאת לדראפט הוא היה נבחר במקום ה-1?
        איכשהו, נראה לי שדאנקן (גם בזכות האופי) היה מרים כל קבוצה שהיה מגיע אליה, הוא בהחלט עונה לטעמי לשחקן של פעם בדור כמו שאקיל שלא משנה איפה היה נוחת הוא היה הופך למפלצת שהיה לבסוף.
        .
        גילוי נאות – מבחינתי דאנקן הוא ה-PF הגדול בהיסטוריה

        1. השאלה היא האם דנקן במקום כמו מינסוטה שווה 5 אליפויות? אלו פאקינג מינסוטה…
          מה שבטוח, גם השחקנים הגדולים ביותר, אלא אם נחתו לתוך סיטואציה מושלמת, הם לא זוכים באליפות כבר במהלך חוזה הרוקי (מה לעשות, אלו בדרך כלל קבוצות תחתית שבוחרות ראשונות).
          מג'יק, בירד, דנקן, קובי, הם זכו להיבחר על ידי מועדונים מהעילית של הליגה.
          .
          (גם ברשימה שלי דנקן במקום הראשון בעמדת ה-PF)

          1. אצלי דאנקן שני אחרי בארקלי ולפני גארנט. בארקלי היה פאוור אדיר בגובה של גארד אך ריבאונדר טוב יותר מדאנקן וגארנט וגם קלעי גדול יותר וגם הוא היה בעל חכמת משחק גבוהה.

      2. גיא מה זה קשור? הדיון היה על לברון כמי שהנסיבות בזבזו לו לא מעט שנים מהקריירה. אני טענתי שלברון הוא ממש לא היחיד למרות שעם אצם הטענה אפשר להסכים. החבר'ה שמניתי – ויש עוד לא מעט בוזבזו כל אחד מסיבותיו הוא ויש עוד רבים כאלו, כשמי שבולט מעל כולם זה דורנט, שבנסיבות אחרות מאוד יכול להיות שהיו מדברים עליו כגדול בדורו ולברון הוא זה שמסתרך אחריו כשחקן סופר מוכשר שלא הצליח לתרגם את הגדולה שלו מעבר לטבעת אחת.

        1. לטעמי, יש הבדלים ברורים בין לברון לדוראנט.
          תתבונן בסגל שהצליחו הקאבס בעידן לברון 1.0 לבנות,
          תתבונן בסגל שבנו באוקלהומה סיטי.
          אני חושב שהפער הוא גדול עד גדול מאוד.
          .
          לברון התחיל לשחק בקבוצה שהיא באמת קונטנדרית רק ברגע בו החליט לעזוב את הקאבס.
          לכן בניגוד למבקרים, מעולם לא החזקתי את עזיבתו של לברון כנגדו (דרך אגב, תקרא את התגובות אחרי שדוראנט בחר להגיע לגולדן סטייט. גם על זכותו לבחור הגנתי).

          1. גיא אני חושב שאתה מפספס את העניין המהותי. השאלה היא לא של מי הקבוצה יותר טובה אלא מי יותר מפוספס בקריירה. אפשר להסתכל על זה מצד הסגל מסביב, מצד המאמן או מאלף ואחד נסיבות אחרות. לברון בקאבס 1.0 אכן היה מפוספס עם סגל לא טוב שהוא על גבו הביא אותו לגמר. אז? לדורנט היה את ראס שהוא פנומן בזכות עצמו אבל לא מתאים לשחק איתו. ליאניס היה מאמן שהזיז אותו להיות עושה משחק ובכך קידם אותו לא מעט אבל לא ידע להוציא ממנו טיפה מהמפלצת שהוא הפך להיות בהגנה. גם AD בזבז שנים תחת ג'נטרי וסגל בינוני. סטף בזבז שנים על מאמן שדגל באיזו ושנים של פציעות שמנעו ממנו להפוך לסטאר שהוא הפך. הרבה מאוד כוכבים משחקים תחת הנסיבות הללו, אז למה רק לברון מאותרג עם הטיעון של "מה היה יכול להיות אם…" למה להעצים שחקן מעבר למה שהוא צבר באמת? זה נשגב מבינתי

            1. אני לא חושב ש-"רק לברון מאותרג". למעשה, לדעתי, במצטבר לברון הוא אחד השחקנים הפחות "מאותרגים".
              .
              קרי בגולדן סטייט אלו נסיבות "קשות"? נו באמת. זה יפה ככה להביא לגארנט עוד התפרצות זעם?
              דוראנט באוקלהומה סיטי אלו נסיבות בעיתיות? אם הארדן, ווסטברוק, אובאקה, ו-GM שיודע להוציא מים מהסלע? כל מי שאי פעם נבחר על ידי הקליפרס מביט עליך במבט של "אתה רציני???"
              .
              (AD, אתה צודק. מסכן. עד שסוף סוף מצא בית חדש עם סיכוי של ממש, נפלה עליו הקורונה…)
              .
              השורה התחתונה לא קשורה כלל ללברון. בכוונה הבאתי את גארנט כדוגמה. להשוות את הנסיבות שלו לאלו של קרי ודוראנט זה ניסיון מאולץ להכפיף את מה שהתרחש הלכה למעשה לכדי טיעון שמסתבר שקשור לדיון אחר לגמרי.

            2. דרך אגב, אני לא חושב שידידנו ההיסטוריון שייך למסדר הבונים החופשיים (מלשון "בוני").
              אני לא חושב שאותו פוסט היה עוד פוסט האדרה של מוסד המלוכה.

          2. סבבה. Kg הכי מסכן ואז לברון ואז דייוויס ואז כל השאר שלא באותה הסקאלה. גיא הטיעונים הללו הם בדיוק תמונת המראה של הטיעונים הלא רציניים של חולשת המזרח ריי אלן הציל בלה בלה בלה

            1. חגי,
              אתה מנכס לי כוונות שכלל לא היו לי.
              כל מה שאני אומר זה שזה פשוט לא נכון לייחס "החמצה" לכל הכוכבים. הנסיבות שונות משחקן לשחקן.
              (בעוד שאני אכן אוהד של לברון, אני ממש לא חבר בארגון הבונים החופשיים…)

            2. נו אז למה לעוות? כמה שנים הארדן שיחק עם דורנט וראס? אתה באמת לא רואה את ההבדל בין דורנט עם ראס ואולהומה לבין דורנט עם קרי והווריורס? מלווקי שהפכו למפלצות מאז שבודנהולצר הגיע והגנה הסטורית לעומת קיד שהם דורגו איתו הרבה יותר למטה (נכון גם בגלל הסגל מסביב ועדיין) זה גורם לחשוב שאתה לכל הפחות פוזל להצטרפות לארגון הבונים החופשיים ולמאבק עתידי בגיא צלמוות

            3. חגי, דוראנט לא שייך לרשימה עם כל הכבוד.
              שיחק עם שחקנים מעולים באוקלהומה, ותמיד היה אלפא דוג. זה פשוט לא הצליח, וגם באשמתו.
              היו לו כלים ללכת הכי רחוק עם ווסטברוק, במיוחד כשהארדן היה שם.

            4. etayef קודם כל מסקרנות האם היית מגיב פעם גם בשם אחר?
              .
              זה שיש חומר שחקנים מסוים זה אחלה הוא לא תמיד מתאים. וזה בלט מאוד באוקלהומה בזמנו.

            5. אם במועדונים עסקינן, לי יש את התחושה שלדף המסרים של ה-ללל יש משקל מסוים בתגובות שנכתבו…
              .
              וקצת יותר ברצינות –
              לא אני הבאתי לדיון את עלילות לברון בעבר הספקולטיבי. אני מתייחס אך ורק לטענה ש-"כל הכוכבים הוחמצו ברמה כזו או אחרת" (התנצלותי מראש על שיבושים בציטוט).
              לא, לא כל הכוכבים הוחמצו. הדוגמאות של קרי ודוראנט? הן לטעמי דוגמאות לא רציניות. קרי ודוראנט נבחרו על ידי מועדונים שהקיפו אותם בסגלים ששווים קונטנדריות. הקאבס של עידן לברון 1.0 פשוט הציגו הנהלה/בעלים שנמצאים כמה וכמה מדרגות מתחת לארגונים הנ"ל.
              עכשיו, האם זה תירוץ כלשהו? האם העובדה שלארי בירד נבחר על ידי מועדון מפואר עם מקבל החלטות מהמרשימים שה-NBA ראה, מורידה במילימטר מערכו? ממש לא.
              אבל כאמור, זה דיון אחר לגמרי, דיון עליו לא ממש ניסיתי להיכנס.

            6. חגי דוראנט של גולדן סטייט זה דוראנט של אוקלהומה איזה הבדל ראית? ההבדל שבמקום מטיל כידוני ברזל כמו ראס היה לו צלפים כמו קרי וקליי

            7. חומר השחקנים של הת'אנדר הפסיד 3 – 4 לגולדן סטייט של 73 הניצחונות. אם דוראנט היה בוחר להישאר, הוא היה משחק בקבוצה שהייתה בצמרת הברורה להתמודדות על התואר (רק להזכיר, לפני עזיבתו של דוראנט, הת'אנדר הביאו את איליאסובה, סבוניס, ואולדיפו בטרייד).

            8. וזה לא נכון להציג אותם רק כצלפים קרי הוא מגה סופרסטאר בשיאו, וקליי הוא אולסטאר שלושתם עם קליעה אבסולוטית מכל טווח

            9. ברוך תראה את המספרים של פלייאוף גולדן סטייט ואת פלייאוף אוקלהומה. תראה איזה קפיצה פסיכית באפקטיביות יש לו כשמי שמשחק איתו ממקסם את היכולות שלו

            10. גיא אחר כך אתה מתפלא 'אני מייחס לך כוונות. קרי הוקף בשחקנים שמתאימים לו מההתחלה? מה? מונטה אליס? דריימונד גרין שהתגלה בטעות? ראס ובחירת הזריקות ההזויה שלו (שאתה כזכור לי חלק מהמבקרים) זה השחקן שמתאים ליד דורנט?

            11. חגי,
              בוא, תראה את גרף השיפור של גולדן סטייט ברמת חומר השחקנים ב-7 העונות הראשונות של קרי בקבוצה. רמז אם (אין לך כוח למגילה):
              ככה נראה המתכון המושלם לבניית קבוצה.
              .
              לפי הסדר:
              בעונה 2 של קרי הצטרף דייויד לי.
              בעונה 3 קליי תומפסון.
              בעונה 4 בארנס, וגרין. במהלך העונה המהלך הראשון שהתחיל את המהפך לקראת האימפריה – בוגוט במקום אליס.
              בעונה 5 המהלך השני – איגודאלה מגיע בטרייד מדנבר. גולדן סטייט הופכת לקבוצת הגנה מפחידה. בנוסף, באותה עונה מגיעים ספייטס וברבוסה כשחקנים חופשיים.
              עונה 6, עונת האליפות הראשונה – מגיע החלק האחרון בפאזל, לווינגסטון כשחקן חופשי.
              .
              הניצול המדויק של בחירות הדראפט. הבחירה הנכונה בחוזים לשחקנים חופשיים. והיכולת לדעת לקבל החלטות קשות בזמן אמת (הטרייד על בוגוט), כל אלו יחדיו הופכים את גולדן סטייט למה שהיא.
              .
              דוראנט.
              לכתוב על הקבוצה שהלכה ראש בראש עם גולדן סטייט של 96' לסדרה של 7 משחקים, שזה חומר שחקנים לא טוב, זה לטעמי לכופף את המציאות. כן, ברור שעדיף לדוראנט לשחק לצד קרי ולא לצד ווסטברוק. ועדיין, הוא עזב קונטנדרית בשורותיה משחק ALL NBA לצדו, והקבוצה זה עתה הביאה בטרייד כישרון כמו אולדיפו ומרווח משחק כמו אליאסובה.
              ההשוואה בין כמות הכישרון ששיחקה לצדו של דוראנט ב-7 העונות הראשונות שלו בליגה, לזו ששיחקה לצדו של לברון, היא משעשעת במקרה הטוב.
              בכלל לא רציתי להיכנס להשוואות לברון. לא זו הייתה הפואנטה. אבל ככה זה, כאשר אני נתקל בדף המסרים של הלמדים, קופץ לו לרגע ה-OCD…

              בלית ברירה –
              שחקנים עם 10+ נק' למשחק לצדו של לברון בקדנציה הראשונה בקאבס:
              .
              2005: מקיניס, גודן, אילגאוסקס (42 ניצחונות באותה עונה).
              2006: רונלד מורי, לארי יוז, אילגאוסקס, וגודן (50 ניצחונות. הפסד בסיבוב השני של הפלייאוף).
              2007: יוז, גודן, אילגאוסקס (50 ניצחונות, הפסד בפיינלס).
              2008: ווארז'או, אילגאוסקס, גודן, ווסט, ודניאל "בובי" גיבסון (הפסד בחצי גמר המזרח, 3 – 4 לאלופה שבדרך).
              2009: אילגאוסקס, מו וויליאמס, דלונטה ווסט (66 ניצחונות, הפסד בגמר המזרח)
              2010: ג'יימסון, מו וויליאמס, ושאקיל אוניל בן 37 בגרסת 23 הדקות למשחק (61 ניצחונות, הפסד בחצי גמר המזרח).
              .
              אלו הם "הנסיבות". קליבנד, אין דרך אחרת לתאר את המצב, כשלו בניסיון לבנות סביב לברון מתמודדת אמתית. ג'יימסון שחקן נחמד. פעמיים אולסטאר, פעם אחת השחקן השישי. הוא הטוב ביותר שהצליחו הקאבס להביא.
              לצד דוראנט שיחקו 2 זוכי MVP עתידיים. שיחק מי שנבחר 3 פעמים לחמישיית ההגנה.
              אני לא רואה איך אי אפשר להבחין בהבדל (דף מסרים, או לא…)

            12. גיא אתה מתאר דף מסרים ובא עם אחד כזה בדיוק משלך, והocd קופץ משום מה רק במקומות שבהם נוח לך לראות חוסר התאמה.
              .
              תן לי להבין הדיון הוא על איזו הנהלה טובה יותר? מי בונה קבוצה טוב יותר? מי בוחר טוב יותר בדראפט? כי אם על זה אנחנו דנים אז סבבה אני מסכים איתך מההתחלה.
              .
              אבל הרי לא על זה הדיון. הדיון הוא על ההנחה של "מה היה קורה אילו" זה היה הדיון שלי מהפוסט שהבאת והטיעון המאוד פשוט הוא שאת זה כל שחקן יכול לומר. אתה בוחר להתמקד בטיעון (המוצדק בפני עצמו) שמי שהקיף את לברון הוא שחקנים עם יכולות לא גבוהות וששחקן אחר לא היה מגיע לאותם ההישגים עם אותם השחקנים וואלה אתה צודק. אבל למה זה הטיעון היחידי שאתה מתייחס ובוחר להתעלם מכל השאר ? (פציעות, התאמה של שחקנים אחרים, מאמנים וכו') אז כן בסופו של דבר אני מייחס לך כוונות של להאדיר את לברון ושימוש בדף מסרים

            13. "בוקר טוב, חגי.
              לא קשור לתגובתך הנ"ל, או לפוסט הזה, אבל זו הזדמנות טובה להגיב על משהו שקראתי באמצע הלילה במהלך השבוע –
              .
              לכתוב שכל הכוכבים (אני מצטער שהציטוט רחוק מהמקור, זה מזיכרון בלבד) "הוחמצו" ברמה כזו או אחרת, לטעמי זו אמירה שחוטאת למציאות."
              .
              זה הפתיח של תגובתי שהתחילה את השרשור הנוכחי. אתה מוזמן לפרש את תגובתי כניסיון להלל, לשבח, ומה שזה לא יהיה עוד (אזכר שוב עת הגדת 2021…).
              זו פרשנות מוטעית.
              אין לי בעיה להלל, לשבח, וכ"ו,
              רק לו דרך הגדלת חלקו של לברון/הקטנת חלקם של אחרים. אני לא מאמין בזה. הנסיבות של שחקן הן מה שהן. אפשר לשפוט רק על מה שהוא עשה, לא על מה ש-"אילו".
              לא החמצתי את ההזדמנויות להלל, לשבח, וכ"ו, כאשר אותן הזדמנויות היו אקטואליות (ע"ע דיון על מנהלי משחק).
              הפעם?
              מצטער.
              לפעמים סיגר הוא רק סיגר.
              כאמור –
              "לכתוב שכל הכוכבים (אני מצטער שהציטוט רחוק מהמקור, זה מזיכרון בלבד) "הוחמצו" ברמה כזו או אחרת, לטעמי זו אמירה שחוטאת למציאות."
              לא. לא כל הכוכבים "הוחמצו". יש כאלו שקיבלו לימונדה מיום א'.
              לא שאני מוצא בכך משהו רע,
              לא שאני חושב שזה מוריד אפילו במעט מערכו של בירד, נגיד.
              אבל אי אפשר לשלול את דיוני ה-"מה אם" בטיעון הנ"ל.
              פשוט כי הוא לא נכון (בלשון ההמעטה).

            14. בימים כתקונם הייתי אומר סבבה אבל אנחנו בימי קורונה אז מה עוד נותר לעשות?
              .
              כתבתי במקור כך: "נדירים הכוכבים או הקבוצות שאתה יכול לומר עליהם שהם לא הוחמצו ברמה כזו או אחרת במהלך הקריירה, בין אם זה בשל טיפשות, חוסר היכולת למקסם כישרון שהיה שם כל הזמן, חוסר הצלחה להביא מספיק כוכבים וכו' – הארדן יאניס סטף דורנט כל אחד בזבז כמה שנים מהקריירה" אכן אלו היוצאים מהכלל
              .
              אז יודע מה בוא נעשה הפוך כמה כוכבים בעבר או בהווה אתה יכול לומר שהם לא הוחמצו? לארי מגיק קוואי אולי דנקן קובי. זה מי שאני יכול לומר בשלוף. מי עוד?

            15. זו שאלה מעניינת.
              א. על איזה סדר גודל של כוכבים אנחנו מדברים? כאלו שברור היה מיום א' שהם בדרכם להיות בטופ של הטופ (שאקיל, דנקן, לברון)? או כאלו שהפכו לכוכבים ענקיים למרות סימני שאלה עת הגיעו לליגה (קאוויי, קרי)?
              ב. מה רמת המדרג? הרי ברור שמרבית כוכבי סעיף א' מוצאים דרכם לקבוצות חלשות. זו מהות שיטת הדראפט. אבל כידוע, לזבל יש דרגות של ריח. אי אז בתחילת שנות ה-90' עת שירתתי כטירון בגבעתי, התחתית זכתה לשם "המיץ של הזבל". אותה שארית שנותרה בפח האשפה לתוכו רוקן כל הזבל בסיומה של תורנות מטבח.
              אז המיץ של הזבל, איך שאני רואה את זה, אלו מינסוטה, הקליפרס לפני העידן הנוכחי, וניקס של דולאן. הקאבס של גילברט והסאנס של סארבר קרובים מאוד למיץ.
              .
              ישנו גם מדרג גם בצד של הקצפת והדובדבנים. להיבחר על ידי הלייקרס (ע"ע מג'יק, וורת'י, וקובי), על ידי בוסטון בעידן האימפריה, או על ידי הספרס של פופ בעונת טנקינג חד פעמית, זה באמת יוצא דופן.
              לטעמי, לזכות בהחלפת בעלים והנהלה כמו מקרה קרי, גם זה סבבה לגמרי.
              .
              וישנו האמצע.
              יוסטון בחרו באלאג'ואן, והצליחו לעזור לו לפרוח (למרות מזל רע עם ראלף סמפסון),
              הבולס הצליחו לאט ובהתמדה לבנות קבוצה לא רעה בכלל סביב מייקל ג'ורדן (בדגש על הטריפיט השני).
              .
              מה שמחזיר אותנו להתחלה.
              .
              אם צריך לחלק לכוכבים הבאמת גדולים ציון "מקדם נסיבתיות", כאשר הציון הנמוך ביותר הוא לזוכי פרס כפית הזהב,
              והציון הגבוה ביותר הוא לשחייני מיץ הזבל:
              את גארנט אני ממקם גבוה גבוה לצד מיץ' ריצ'מונד וכריס וובר (עד שכבר הצליח בדם, יזע, ודמעות, לשחק בקבוצה טובה, הגיעו השופטים ושדדו אותו…),
              וסביב צווארם של מג'יק ולארי תלויה לה נוצצת, כפית זהב בוהקת.
              .
              לברון? הוא קרוב יותר בסקלה לצד של המיץ,
              בעוד שקרי בהחלט קרוב יותר לצד הנוצץ, ודוראנט היכן שהוא באמצע, עם נטייה קלה לכיוון הכפית.
              זו לפחות דעתי.
              .
              (למען הסר ספק –
              לא תקרא מסר שלי שמשתמש בטיעון ה-"אם… אז היו ללברון כבר עשרים טבעות…"
              אני ממש לא חלק ממסדר הבונים החופשיים)

            16. וואי עשית לי דה-ז'ה-וו מטורף לזה(ותודה לאשך על פוסט לפנטאון – אשך זה רמז..): https://hoops.co.il/?p=127373
              .
              יופי על הבסיס אנחנו מסכימים, כמו גם על זה שנקודת הפתיחה של לברון בקליבלנד הייתה נוראית. ונסכים גם שנקודת המוצא של קרי ודורנט גבוהה יותר משל לברון בקאבס. עכשיו בבקשה רק תסכים איתי שמדובר לפחות על אותה הסקאלה עם ההסתייגויות הנ"ל ושצריך להוסיף לעניין גם מאמנים ופציעות, ואני אוכל להתפנות לילדים שלי שמהבוקר לא מבינים למה אבא לא מתייחס אליהם.

            17. יאללה, היות וביטלו את השנה האולימפית,
              אז אסכים על תיקו רב נפגעים…
              .
              (כמעט ואך ורק בשביל לעצבן, אבל רק כמעט) פציעות, לא כולן נולדו זהות. יש חוסר מזל, יש קונדישנינג גרוע, ויש רשלנות ברמת התאונה שרק ממתינה להתרחש.
              .
              (נכון שזו כבר לא שנה אולימפית, אבל צריך לשמור על כושר לקראת השנה הבאה…)

            18. מודה לך על ההתחשבות

        2. חגי לצד דוראנט היה את ווסטברוק הארדן איבקה אתה משווה את זה לנגרים שהיו ליד לברון, בקדנציה הראשונה בקליבלנד?
          גיא מוציא את לברון כתלית שכולה תכלת, לברון בקדנציה הראשונה הבטיח לקאבס שישאר, לא נתן להם להטריד אותו בטרייד ואז השחצן הנרקיסיסט זה שקורה לעצמו מלך יצא לטלוויזיה ״אני לוקח את הכישרון למיאמי״ ואחרי זה הוסיף חטא על פשט עם נאום הטבעות האומלל, וזה למה זכה לטונת ביקורת, אותו דבר דוראנט שעזב לקבוצה היסטורית שהייתה רחוקה דקה מריפיט שהדיחה את אוקלהומה קבוצתו 5 דקות מגמר המערב (הוא יצא בטענה אומללה שרצה לשפר את הסגון ולהתפתח )
          .
          גיא שוב טועה ומטעה שהוא מכניס את שאקיל למשוואה שאקיל לא עבר ללייקרס במרדף אחרי טבעת אלא כרצה לשפר את הקריירה הקולנועית (הוא גם הגיע לקבוצה בבנייה שיש לה ילד בן 18, אחרי שעזב קבוצה סופר כישרונית שהייתה מטומטת מספיק והציע לו את המקס הנמוך שקיים ,שגרי ווסט מציע לו הררי מזומנים ותהילה בLA) אבל זהו סיפור ליום אחר.

            1. “ההבדלים בקריירות של השחקנים הנ"ל הוא השלב בקריירה בו החליטו לקחת את גורלם לידיהם, ולא להישאר בסיטואציה בעייתית. לגארנט זה הספיק לאליפות אחת (לקח לו זמן לעזוב), ללברון 3, ולשאקיל 4.“
              .
              שאקיל לא עשה את זה במרדף אחרי אליפות , גם לא קארים (שרצה שוק גדול)…
              .
              לברון שינה את ההיסטוריה הוא הראה שהמטרה מקדשת את האמצעים (גם אם זה לקנות אליפויות) והעביר את הכוח לידיים של השחקנים, והוא בן הגדולים שהיו ללא צל של ספק אצלי הוא שלישי (מייקל וקארים במדרגה נפרדת מהשאר)

            2. ברוך. תקרא שוב את מה שרשמתי. לא כתבתי מה הייתה המטרה של כל שחקן שעבר. כל מה שכתבתי זה שמדובר על שחקנים שעזבו מקום לא טוב, כל אחד ממניעיו.

            3. לברוך: במה כארים טוב מווילט שהיה אדיר בשני צדי המגרש, ריבאונדר ומוסר נפלא וחוסם ענק ואתלט מדהים?

            4. קריירה ארוכה משמעותית, כמות אליפויות MVP ,השפעה על המשחק ומה לא?

          1. ברוך – לא אני לא משווה בין הסגלים אני טוען שאין כמעט כוכבים למעט בודדים (סטייל קוואי) שנולדו בסיטואציה שטובה להם. ראס כוכב. אז מה? הוא ודורנט זה פשוט לא זה. הארדן? עזב ברגע שהיה מבושל ומאז הוא השחקן שהכי אתגר את הלוחמים עם סגל ממש לא חזק באופן יחסי. תמיד אפשר למצוא למה שחקן כזה או אחר בסיטואציה אחרת היה פורח הרבה יותר. מה שאני טוען (וזה היה דיון בהקשר מסויים על כמה טבעות היו לברון אם רק…) הוא שזה נכון לגבי כולם כמעט

  4. אחלה רשימה, כתב אייזאה. לא בהכרח הרשימה שלי (כל ה-4 הראשונים הם 4 הראשונים גם ברשימה שלי. ההבדל היחיד הוא הסדר),
    אבל עבור שאלה כל כך סובייקטיבית, זו בהחלט תשובה ראויה. 4 שחקנים שכל אחד בתקופתו היה הפנים של ה-NBA, והיה מתמודד ראוי לתואר "השחקן הטוב בעולם" בזמן תקופת השיא שלו בליגה.

  5. תודה מנחם מעולה..בואו לא נהייה תמימים..כבר הבנו שמייקל הוא טיפוס שזוכר ולא שוכח ,שהוא מונע מיצרים תחרותיים טיפל'ה מוגזמים..באולסטאר הראשון של מייקל היה הסיפור שאייזיה ניצל את מעמדו ושיכנע את חבריו לא לשתף את מייקל..אחכ בא הסיפור של הלחיצת ידיים..ואחרי כל זה כשהוא כבר האדם הכי מוכר בעולם,הכדורסלן הכי טוב בעולם,סוףסוף הכוח בידיים שלו והוא לא נצל את זה?כבר אז יצאו פרסומים שהוא אמר לבוסים שאם תומאס יבחר הוא לא יהיה שם..ועכשיו כולם מכחישים..בולשיט..אדריאן גריפין כבר 12 שנים עוזר מאמן,עזר לראפטורס לזכות באליפות היה עוזר מאמן באחת מהדרים טים..שווה להם לנסות. ודי עם אייזאיה תומאס עם החיוך המזוייף שלו והצומי שהוא כל הזמן מחפש…כדורסלן אדיר אבל נכשל בכל דבר שהוא נגע בו:מהרפטורס הוא ברח אחרי שנתיים,את ה cba הוא הביא לפשיטת רגל,לארי בירד השאיר באינדיאנה קבוצה מעולה ולא עבר 3 פעמים את הסיבוב הראשון..את הניקס הוא הפך לבדיחה ולסיום אימן 3 שנים את מכללת פלורידה אינטרנשונל ולא ניצח יותר מ 7 משחקים…וגם כפרשן הוא ברברן בלתי נדלה.

    1. כל מה שאתה אומר נסיבתי מאד, ומבוסס על שמועות. לעומת זאת, מגיע אדם שאומר שהוא היה בין אלה שהרכיבו את הדרים טים ואתה לא מאמין לו?
      אם אתה רוצה להבין למה אייזיאה לא היה שם, נראה לי דווקא שהכי טוב לראות את הדקות האחרונות של האולסטאר של 93' , האחרון של מג'יק. שם אפשר לראות שלמרות שאייזיאה היה שחקן מעולה, הוא פשוט לא ידע את מקומו בחבורה, ולא הבין שהליגה השתנתה.
      ולגבי שמועות, הן לא תמיד נכונות, מה לעשות. לדוגמא, אחת השמועות רצו הכי חזק בשנות ה 90, היתה שמייקל גרם לדאג קולינס להיות מפוטר, כדי ג'קסון יחליף אותו. הגדיל לעשות שימי ריגר, שאמר בשידור חי שג'ורדן "פיטר" אותו בגלל שלא אהב את איך שהוא שופט במשחקי אימון!
      בסדרה התברר שקולינס היה המאמן האהוב על ג'ורדן, ושג'ורדן לא רק שלא יכל לפטר מאמנים, הוא גם לא הצליח להשפיע על הקבוצה להחזיק את ג'קסון, אפילו במחיר שהוא עצמו יעזוב.

  6. בוילן לא מתאים להיות מאמן ראשי בבולס. אין לו את אמון השחקנים.
    .
    היו מספיק תוכניות וראיונות על הדרים-טים שאפשר לראות את הרמיזה שבגלל שג'ורדן לא נתן את ה-"OK" אייזיה נשאר בחוץ.
    היה חשוב לאמריקאים שג'ורדן יסכים כי הוא היה הפנים של הכדורסל האמריקאי ולכן אני מניח שכל שחקן היה צריך לקבל את ה"אישור" שלו – כל הדיברוים שזה לא קרה וכל זה הם לדעתי נימוס אמריקאי.
    .
    אייזיה היה PG נהדר בקבוצת הפיסטונס, אבל כל התוכניות על הבולס יורת המון באזז וזאת הזדמנות של כל מי שאיכשהו היה קשור לתקופה ההיא לקבל קצת תשומת לב.

  7. איזייה לא היה הכי טוב ברשימה ההיא וגם לא הכי מושך קהל. היה הרבה מעבר לשיא, ופחות אטרקטיבי מדומיניק והשאר ברשימה. לפי דעתי זה טוב בשבילו שחושבים שבגלל ג'ורדן הוא לא נכנס כי ככה הוא כאילו היה ראוי- והוא לא.
    בקשר לדראפטים- ברור שלדוראנט היה צ'אנס הרבה הרבה יותר טוב מלברון מבחינת הקבוצה והוא לא עשה עם זה כלום… אפילו עשה שלילי עם זה שהלך ליריבה.
    ועוד דבר- לפי דעתי גולדן סטייל של ה73 מפסידה בסוויפ לבאד בויס. לא רואה אותם עוברים את ה100 באף משחק.

    1. הבד בויס לא ידעו מה פגע בהם קרי וקליי היו מרקידים את הצבים הכסחנים בקלות. הם ידעו לצופף בצבע ולהרביץ אבל עם הצאקות של הספלאש הם היו מושפלים.
      מה שכן רודמן המשוגע היה עושה מדריי הכלבה שלו

      1. אנשים פה לא צפו ראו משחקים של שנות ה90, הם מדברים בעיוורון מוחלט גולדן סטייט של ה73 נצחונות היו מפרקים כל קבוצה בשנות ה80,90 בסוויפים של 20-30 הפרש,משחק המסירות פנימה החוצה שהיה נהוג באותה תקופה מול הפאסט ברייק של הווריורס, היכולת של קרי גבוהה בכמה מונים מכל שחקן בשנות ה90. מצחיק אותי שרק בכדורסל ״היכולת יורדת ״ לפי אוהדי הכדורסל ככל שהעולם מתקדם, קרי של היום בשנות ה90 והיה G.O.A.T חדש , מייקל הוא השחקן הכי גדול היסטורית לא הכי טוב, היכולת השתפרה מאז בעשרות מונים

      2. סביר שהיו מנצחים בסדרה, לא מאמין שהיו מושפלים..
        לא היה לגולדן שום סיכוי בריבואנד או בהגנה, וכל כניסה לסל היתה שולחת אותם לחופשה עם קרח

        1. איזה ריבאונד ואיזה הגנה אתה מדבר לחשוב שמשחק המסירות האיטי פנימה והחוצה היה יכול מול האקפלוסיביות ומשחק הריצה של הלוחמים, ההגנה החכמה של הלוחמים מול קבוצה עם עם כמעט 0 ריווח , אני לא יודע אם אתה זוכר אבל ב89 הם שלחו את דנטלי תמורת מגווייר שנתן להם אפשרות לפוסט אפ, מהורן ורודמן אם 0 קליעה ולמבייר היה תלוי בגאמפ מחצי מרחק, גם תומאס לא שחקן של קליעה מ3 , מול הלוחמים זה היה נגמר הרבה לפני והתקפית הם היו מפרקים כל קבוצה בליגה בטח בעבר,
          השוואה כזאת לא הוגנת בשביל דטרויט, הרמה של היום גבוהה פלאים

          1. גלוריפיקציה שלא במקומה.
            כן, הכדורסל משתנה כל הזמן. זה לא אומר שיש לכך משמעויות עמוקות עד כדי כך בהשוואה בין קבוצות על פני 30 השנים האחרונות.
            .
            היה זינוק עצום ברמה בעשורים הראשונים של ה-NBA. זה קשור לליגה שהייתה בחיתולים שלה, ולשאלה של היצע שחקנים.
            בין סוף שנות ה-80' לימינו, הקפיצה קטנה בהרבה, כאשר ההשוואה בין קבוצות ספציפיות וסגנון משחקן קשורה יותר לסגנון מאשר ליכולת.
            בפיינלס של 2010 נפגשו הלייקרס ובוסטון. באותה סדרו נקלעו פחות שלשות בממוצע למשחק מאשר בפיינלס של 93', כאשר בפיינלס של 93' (להזכיר, רק 3 שנים אחרי האליפות האחרונה של דטרויט) האחוזים גבוהים לאין שיעור. למעשה, הבולס והסאנס סיימו את אותה סדרה ב-93' עם אחוזים גובהים מאשר של גולדן סטייט באליפות הראשונה שלהם ב-15'.
            .
            השורה התחתונה זהה לראשונה.
            הגלוריפיקציה לכדורסל של ימינו, לוקה מעט בחסר, והרבה בעובדות.
            .
            זה כמובן לא אומר שדעתי היא שהפיסטונס מנצחים במאצ'-אפ דמיוני את גולדן סטייט, בטוח כאשר מדובר בגרסת 17'-18' –
            גולדן סטייט של 17'-18' היא אחת מקבוצות הכדורסל המרשימות ששיחקו.
            זה מעיד יותר על גולדן סטייט ספציפית, ופחות על העידן.
            .
            (אם במאצ' אפים עסקינן – הרוקטס גרסת פלייאוף 95' הם מתמודדים ראויים מול כל גרסה של גולדן סטייט. שחקני הגנה שתפורים למשימת גולדן סטייט, יכולת לחילופים אוטומטיים כמו יוסטון 18', רק טוב יותר. קלעים מצוינים. ואחד אלאג'ואן. דוראנט אף פעם לא פגש הגנה שמציגה שלוב של הורי + אלאג'ואן)

  8. מנחם אל תתעצבן על הncaa ידוע שהכל שם בדיחה החל מהציונים שמזייפים לשחקנים, השוחד שמשולם מאז ומעולם מתחת לשולחן, הזונות המסיבות וההטבות האחרות שמסופקות גם מתחת לשולחן. ככה האמריקאים תמיד אחד בפה ואחד בלבד זה נקרא צביעות מוסרית.

    אני אוהב את השינאה בין מייקל והחברים לפיסטונס מעדיף את זה מהחיבוקים והחיוכים המזוייפים בכאילו של היום והכולם אוהבים את כולם, בולשיט.

    גים בוילן מאמן אידיוט, מהגרועים בליגה וגם אף שחקן בבולס ממילא לא מקשיב לו. מכיוון שלדעתי הבולס לא ישיגו שום מאמן טוב שידע מה לעשות עם חומר השחקנים המשובח שיש להם, כדאי להם להטריד את לאבין ולהפוך את קובי וויט לכוכב שלהם.

    1. אני מסכים איתך, לגבי בוילן הוא כנראה המאמן הכי גרוע בליגה, הוא מנסה להנחיל את סגנון המשחק האיטי שלו על פריקים אתלטים וזריזים כמו לווין וויט במקום לרוץ איתם , הופך את וויט לשוטר שמחכה על קו ה3, אבל שיקגו ארגון רקוב מהייסוד, עכשיו הביאו את המטומטם מפילי להיות הGM שלהם, אבל כל עוד אני לא משלם להם את הכסף לא בעיה שלי.

  9. אף פעם לא הבנתי את הצורך של אנשים "לדרג". לא רק בספורט אלא בכול שטח אחר. כול אחד מהרשומים מעלה היה כוכב בפני עצמו אבל האם סטטיסטיקה היא המדד לכול דירוג? מצטער אני לא מקבל את זה וגם לא קורא ולוקח בחשבון כול מיני דירוגים אחרים ולא רק בספורט.

    1. ברור שהדירוג של אייזיאה קשור ליחסים האישיים עם מייקל. אני אוהב את בירד יותר מכולם, אך לא הוא ולא מג'יק לפני מייקל שהוא לפני כולם והוא החבילה השלמה יותר מכולם והווינר והמנהיג והתחרותי הגדול מכולם.

  10. תודה מנחם. יש לא מעט כסף בכל התחום של פרסומות במדיה החברתית היום. לא בהכרח כמו מקצוענות אמיתית, אבל צעד בכיוון. מאמין שנראה את המגמה מתרחבת כשיותר שחקנים יעברו לג'י-ליג בעתיד, אם זה אכן יקרה. כדורסל המכללות מותג עצום וגדול מכדי ליפול.
    .
    אדריאן גריפין כמאמן ראשי זה לא רעיון רע – הוא הוזכר כמועמד כמה פעמים ונחשב לאחד העוזרים הטובים בליגה. הוא היה מתאם ההתקפה בשיקגו של ת'יבודו ומשמעותי גם בטורונטו של נרס. יכול להיות מאמן מעולה, למרות שהייתי הולך על יגר או אטקינסון המוכחים יותר.

  11. לא מת על אייזיאה אבל הוא צודק MJ הוא לא ה GOAT.
    לשלושה שחקנים יש קייס ל GOAT:
    למג'יק ולבירד – שהיו הטובים ביותר בשנות השמונים (הגדולות בהרבה משנות התשעים), בולס של התשעים לא היתה בליגה של הלייקרס וסלטיקס כשהן היו בשיאן בשנות השמונים, ולא היתה לוקחת אליפות מאף אחת מהן.
    לראסל – שלקח 11 אליפויות, 8 ברציפות, בליגה עם הרבה פחות קבוצות ולכן צפופה יותר בכשרון.
    ג'ורדן שחקן גדול אבל הרעיון לדחוף אותו כ GOAT מקודם על ידי שיווק נמרץ של הליגה, של נייקי בתקופה שכח השוק של הליגה גדל מעבר לכל מה שהיה קודם והיה צריך למכור אותה ואת נייקי ואת …
    (ובכל מקרה לברון לא בסביבה של הדיונים הרציניים על ה GOAT)
    ולסיום מילה של קארים בעניין:
    https://www.youtube.com/watch?v=27DUb5VZlns

  12. אני חושב שעם כל העליהום על ה NCAA צריך להסתכל על הדברים בצורה הוגנת.
    לא הכל צריך להיות מה אני נותן לעומת מה אני מקבל כאן ועכשיו בצורה חומרית.
    מה המכללות נותנות:
    1. מסגרת חינוכית
    2. חיבור לקהילה
    3. ניסיון של מאמני עלית
    4. אימון יסודות ברמה גבוהה
    5. שחקנים המשחקים כקבוצה
    6. חשיפה גבוהה

    אז נכון ציון לא קיבל שכר על הכלום משחקים שהוא שיחק..
    אבל לא נראה לי שהוא כזה מסן עם חוזה של 100 מיליון דולר לנעליים ועוד בערך 300 מיליון שמחכים לו מחוזי מקסימום וגם אם יגמור את הקריירה מחר יסיים עם 30 מיליון דולר.

    נכון שהעלית של השחקנים "מופסדים" כספית אבל לדעתי הם מקבלים תמורה הרבה יותר גדולה מהסדר כספי כזה או אחר.
    זה לא אומר שלא צריך למצוא סידור אבל כן צריך להסתכל גם על הצד השני.

  13. אחלה מעורב,

    אור תגובתי אליך מהמעורב אתמול על game of zones:

    לדעתי מבריק, מלא בייצי איסטר, מלא עקיצות קטנות, וגם הנרטיב של עונה 7 אחרונה ומייקל הוא הנייט קינג מחייה את כל שחקני העבר ובא להשתלט על ההווה, זה ספין יפה מאוד, אולי עונה 7 של game of zones תתעלה על המקור שעליו מבוססת הפארודיה, בינתיים כולנו נחכה למרטין שיסיים לכתוב את האמת. יצא להם אדיר הנרטיב על מייקל לצד השידור של נטפליקס של הריקוד האחרון.

          1. צפיתי בפרק שוב עם אישתי, אין לה מושג יותר מידי בכדורסל אבל היא מאוד התרשמה וכמובן היא צפתה בגיים אוף טרונס.
            .
            הייתי גאה כשאמרתי לה שזה דווין ווייד שהיא זיהתה. אבל זה רק בגלל שהיא ראתה אותו לצד גבריאלה באמריקן גוט טאלנט, את שאק היא לא זיהתה 😂
            .
            אחרי צפייה שניה לצד אישתי תוך כדי מחשבה איזה פרטים היא מבינה ואיזה לא, הבנתי כמה עומק וכמה עשיר הסיפור שהם מצליחים לספר ב-8 דק, פשוט מדהים. ווניהורסט והציפורים שלו, זה פשוט פרייסלס.

  14. מל,
    המהלך של ה-NCAA הוא מבורך, גם אם הם מנסים לשמור כמה קלפים אצלם. השחקנים יוכלו להופיע על שלטי חוצות של סוכנויות המכוניות, או מכוני יופי מקומיים ולהרוויח כסף. הם יוכלו לשכור סוכן לנושא הזה ולוודא שהם מקבלים הכנסות. החריג הוא שהשם שלהם לא יכול להיות מקושר לאוניברסיטה, אך זה טמטום לחשוב שזה ישנה משהו (כולם יודעים מי זה טים טיבו, לא כולם יודעים איפה שיחק).
    המציאות הזאת תעשה צדק גדול יותר עם שחקנים שמשחקים במדינות קטנות – וויומינג, איידהו, צפון דקוטה וכו' – שם השחקנים יוכלו להרוויח הרבה כסף למרות שהקולג'ים שלהם לא מוכרים לכל חובבי הספורט. אגב, אולי זה יעשה אפקט הפוך, כאשר שחקן פוטבול מבטיח יתחיל להתלבט בין משחק כמחליף באלבמה או כוכב בבויזי סטייט.
    יש כמובן *המון* דברים שצריך להוסיף להסכם הזה, אבל זה צעד ראשון שסרבו לקחת עד עכשיו (וזה נושא בפני עצמו).
    .
    איזייה תמיד היה "נבל" והוא נהנה שהתקשורת מתעסקת בנושא, במקום להתייחס לבולס ולג'ורדן. אבל כשהיתה פחות תקשורת, במרחק הזמן, הוא הודה שלא היה מגיע לו להיות בנבחרת. אם אם לצטט אותו: "סלמון תמיד שוחה נגד הזרם, אבל לפעמים הדב תופס אותו".
    .
    לגבי הבולס – אשמח אם ימנו את בקי האמונד.

  15. מצחיק להשוות את שאק ללברון ודוראנט. שאק לא עבר לסופר טים אלא רצה את הזרקורים של העיר הגדולה. הלייקרס בזמנו לא היו סופר טים.

    לברון ודוראנט זה משהו אחרי לגמרי הם באו לקנות אליפויות, פשוטו כמשמעו.
    המעשה של דוראנט חמור משל לברון כי דוראנט כן היה בקונטנדרית בניגוד ללברון והייתה לו קבוצה מספיק טובה להיות אלופה והוא נחנק בעצמו ולא הצליח איתה ואז גם חיזקו לו את הקבוצה עם אולדיפו והוא העדיף לברוח ללוחמים לקנות טבעות בזיל הזול ובמבצע מיוחד.
    ללברון באמת היה קבוצה פח לפני המעבר.

    1. אם לשאק היה את הדרייב ואת ההשקעה של כמה מהשחקנים הפחות נעימים במשחק (קובי, לברון), לדעתי הוא היה בולט בכל דיוני העזים.
      זה לא משנה את העובדה שמסלול הקריירה שלו השתנה בעקבות ההחלטה לעזוב את אורלנדו (יהיו מניעיו אשר יהיו).

  16. לא מבין את ההגדרה של "כוכב שפוספס". כל מי שזכה אי פעם ב-MVP – אז כל עונה שלו שלא נגמרה באליפות היא פספוס?
    כל השנים הראשונות של דוראנט, וגם של שאקיל, היו סופר תחרותיות. הם שיחקו בקונטנדריות, או סמי-קונטנדריות, והגיעו לגמר הליגה תוך הצגת מספרים מרשימים ושת"פ עם שחקנים מעולים. פני הארדאווי, ראסל – היו טופ 10 בליגה ליד הכוכבים שהזכרתי. אחרים באורלנדו ובאוקלהומה היו גם כן שחקנים מעולים. לכן אני לא רואה בשנים שלהם טרום האליפויות כשנים "מבוזבזות". האם שנות ה-80 של מייקל היו "מבוזבזות"? גם הטיעון על "התאמה" הוא לא יותר מתירוץ בעיניי. אם יש לך בקבוצה שניים שייזכו אחר כך ב-MVP ואתה לא מצליח לייצר איתם "התאמה" – זה פאק שלך לא פחות משל אף אחד אחר.
    בכל מקרה, השניים האלה (שאק ודוראנט) בכלל לא באותה סקאלה של:
    א. לברון – שיצר קבוצה קונטנדרית במו ידיו עם חבורה די עלובה סביבו. מראה על האיכויות שלו ועל הלגיטימיות שלו בדיון ה-GOAT. הוא הצליח בתנאי פתיחה גרועים יותר משלהם, שדומים לאלה שהיו ל:
    ב. גארנט – שלא הצליח ליצור קונטנדרית עם חומר דומה למה שהיה ללברון. וזה מראה שהוא פשוט לא בסקאלה של האחרים – הוא אפילו לא הצליח להתקדם מעבר לסיבוב ראשון מלבד שנה אחת. לשלישי שהוזכר:
    ג. סטף – היו תנאי פתיחה לא משהו, ולקח לו זמן לבנות שושלת. עם זאת, הוא לא היה כה דומיננטי בקבוצתו הוא אז קשה לכמת את גדולתו.

  17. ולגבי איזיה – פשוט קשקשן צמרת. אחרי שהוא חוזר ומדגיש עד כמה לברון ובני זמנו עליונים על ג'ורדן והכדורסל של פעם, הוא מכניס לחמישיית כל הזמנים שלו שחקנים רק מאותה תקופה "נחותה".
    עם זאת, מדובר לדעתי באחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה. אולי טופ 20. בטח טופ 30. הוא היה זריז וחתולי והיה מסתדר נהדר גם בכדורסל של היום (כמובן עם פיתוח ושיפור של הקליעה מרחוק, אבל זה נכון כמעט לכל אחד מהתקופה ההיא)

  18. לא ראיתי קארים בשיאו, אבל מסכים לגבי כל שאר הארבעה. מבחינת עמדת הסנטר, שאקיל אצלי בטופ אבל זה כי לא ראיתי את קארים וווילט בלייב..
    .
    כמובן שלברון כשיפרוש ינשל את לארי מההר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט