הנער הנצחי-אייל חיים ישראלי שראוי לאזכור/צפריר אוזדובה

הנער הנצחי-אייל חיים ישראלי שראוי לאיזכור/צפריר אוזדובה

אייל חיים היה משחקני המפתח של בני יהודה בעונת האליפות בשנת 89/90 קשר אחורי חרוץ ופעלתן עם מסירות חכמות שהפך לאחד מגיבורי העונה הגדולה ההיא. לדעתי אפשר להשוות את האליפות ההיסטורית של בני יהודה לאליפות של לסטר סיטי באנגליה . ONCE IN A LIFETIME והדבר לדעתי שהכי מדהים אצל אייל היא העובדה שהוא עדיין משחק כדורגל!

יצא לי לשוחח עם אייל ולשמוע קצת על התקופה כשחקן..

אייל התחיל לשחק בגיל 8 כדורגל כשחבר שכנע אותו להירשם אתו לצפרירים חולון וממש ברגע האחרון אביו של אייל שהייתה דמות מפתח בחייו ובניהול הדרך שלו שכנע אותו להתחיל במכבי תל אביב. אייל שיחק במכבי עד גיל נוער וממש לפני הגיוס לצבא אביו החליט שזה הזמן לעזוב. מכיוון שמדיניות העלאת השחקנים של מכבי לבוגרים באותו זמן הייתה מינמילית והתבססה על רכש. מכבי לא רצתה לשחרר אותו, ואחרי קצת לחץ הוא שוחרר עם סעיף: אסור לו לחתום בהפועל.

אחרי שנה בנוער של בני יהודה הגיע הרגע המיוחל והוא הגיע לבוגרים ב83/84 רק שבני יהודה ירדה ליגה באותה שנה ודווקא בליגה השניה הוא תפס את מקומו בהרכב והם חזרו לליגה הבכירה אחרי עונה אחת.

בעונת 88/89 אייל חווה את המשבר הגדול בקריירה. במהלך משחק ליגה שבר את רגלו והושבת לחצי שנה. "הייתי שלושה חודשים בגבס ועוד שלושה חודשים בטיפולי פיזיותרפיה, העונה הסתיימה בשבילי והיינו עם מאמן חדש (גיורא שפיגל) אז גם הפסדתי משחקים שהעונה החדשה החלה וגם היה לי מאוד קשה לחזור לעניינים. ולקח לי זמן לחזור להרכב הראשון. ואפילו היו לי חששות שלא אצליח לחזור לאותה יכולת."

אבל עונת 89/90 הייתה עונה מופלאה של בני יהודה ואייל שחזר להרכב חבר לשחקנים משה סיני (שהיה כדורגלן העונה באותה שנה), חררדו גונזלס, יעקב אסייג, רוני לוי, וחזי שירזי לאליפות היסטורית ויחידה בתולדותיה.

"מה הזיכרון הכי גדול שלך מהכדורגל?"

"ללא ספק משחק ההכתרה. שיחקנו במשחק האחרון נגד ביתר תל אביב. ניצחנו 3-0 מיד בשריקת הסיום כל האוהדים פרצו למגרש ואפילו לחדר ההלבשה. המשחק היה באיצטדיון רמת גן ולקח לנו ארבע שעות של נסיעה באוטובס להגיע לגן התקווה לחגיגות האליפות. כל הדרך חסמו אותנו אנשים יצאו מהמכוניות והחלו לרקוד ולשיר. גם החגיגות בגן התקווה היו מרגשות."

"יצא לך להיות גם מוזמן לנבחרת.."

"פעם אחד נגד ארגנטינה. והגשמתי חלום ופגשתי בדייגו מארדונה."

"תמיד סיקרן אותי, איך מתכוננים למשחק חשוב אתה לחוץ לפני?"

"אני לא אדם לחוץ, ואם יש קצת התרגשות לפני משחק חשוב צוחקים על העניין ומתמודדים עם זה דרך הומור."

"אתה עובד היום כחבר אגד. ממתי אתה שם?"

"מגיל 21, בזמנו לא היה מספיק כסף בכדורגל להפוך את זה לקריירה יחידה. ורבים מאיתנו עבדו בעבודות אחרות במקביל."

"הכדורגל אי פעם התנגש לך בעבודה?"

"האמת שבאגד תמיד התחשבו בי. וגם האוהדים היו חמים, ימי ראשון בבוקר אחרי משחק היו עולים לי לאוטובוס ואומרים מילים חמות. ונותנים מחמאות."

"אתה עוד משחק כדורגל?"

אכן, בבני יהודה בליגה לוותיקים.

"יש עוד דברים שמרגשים אותך בכדורגל?"

"ב2017 היה לי הכבוד לייצג את הנבחרת בטורניר הותיקים במכבייה ואפילו לקחנו מדליית זהב."

אז אייל חיים באמת צעיר נצחי עם חיוך תמידי על הפנים וצניעות שלא תזיק להרבה כדורגלנים.

אייל בעת הזכייה עם הנבחרת במכבייה 2017
https://www.youtube.com/watch?v=6rqK2azHyqc

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  5. Yinon Yavor

    1 מאי 2020 23:08:43

    זוכר אותו כשחקן כישרוני למדי. זה שהיה נותן את הניצוץ כשהיריבה היתה סוגרת את סיני לגמרי (ומאוחר יותר גם בלי סיני בסביבה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט