הם הגיעו מכל קצוות עולם. מת"א (לפחות שניים)…מאטלנטה (4! – רועי שושן, גייל לס, שירה ליפטון, ופרופסור מנחם לס) …ממודיעין (שניים – רועי ויינברג ורותם אלרן) ..מירושלים…מאילת…מפורטלנד (שניים!)…מסן-פרנציסקו (לוס-אנג'לס?)…מדאלאס…ועוד חורים בארץ. השתתפו כ-25 איש, אשה, וילדים. היה זה אחלה תחליף למפגשי הופס המסורתיים שהתחילה בפתח תקווה, המשיכה בי"ם, והסתיימה בכמה מפגשים מוצלחים בפארק הירקון (מסורת שניפסקה משום מה, ואולי 'מפגש זום' ייתן תיאבון לחדשם).

המשתתפים? לפי הרשימה ששלח לי רותם השתתפו ראובן בראל, רותם אלרן, רועי שושן, רועי ויינברג, שי בוקר, חיים, מתן סרי, מולי, דן רוזנבלום, שחר צ'קוטאי, SMV (מי זה?) , יונתן גזלה, רון טחן, תומר שנאן, אור (או ORI? – אורי) מנור, אבי טרכטמן, יאיר פרנקל, וכמה הביאו את ילדיהם – הפתעה ברוכה ביותר – ואני קראתי לאשתי גייל לומר שלום ואז לנכדתי שירה. אם מישהו היה איתנו ויכשהוא שמו לא כלול, חובה להוסיף את שמך בתגובות.

היה כזה כיף לשמוע את כולם. לי הכל נשמע כמו צלילי פסנתר נפלאים של מוצרט (אני מקווה שאני לא מתבלבל עם גיטרה, כינור, או צ'לו), ולדעת שכולם מתנדבים הכותבים ל'הופס' מתוך סיבה אחת בלבד – הם אוהבים כדורסל (וספורטים אחרים) ונהנים לכתוב.

על מה לא קשקשנו? ועל כולנו מנצח ילד בן 14 (עוד כמה שבועות) שכמנצח על הפילהרמונית ישב עם אוזניות ושתי ידיים על הלפטופ שלו (אני משער) והעביר את התמונה השלטת והמדברת מאחד לשני.

על מה לא דברנו? על הכל-מכל-כל. על האתר. על שחקנים. הווה ועבר. רעיונות. הצעות. בדיחות. על ה-NBA. הסיכויים שתחזור. על טראמפ. אנשים הופיעו ונעלמו. חדשים הגיעו. פתאום החלו כמה אבות להציג את הבנות הצעירות שלהם. בנות כאלה חמודות! אז החלטתי אם כבר אז כבר: קראתי לגייל שתגיד שלום. אחרי זה קראתי לנכדה שירה.

כל אחד הציג את עצמו ודיבר קצת על פועלו וכל מה שבא לו. לי היה כיף גדול לראות כמה פרצופים של אנשים שידעתי רק את שמם -והערכתי את פועלם ותרומתם – ועתה אני מכיר את פרצופם.

ישנה לי תמונה של קבוצת המשתתפים הראשונה, אבל אין טעם לפרסמה כי היא כוללת אולי שליש מהמשתתפים.