גארנט ופירס: הגענו הנה רק עבור טבעת נוספת
אני לא יודע בדיוק מה היתה הסיבה או הרעיון כשפול פירס וקווין גארנט החליפו את הטי-שירטים שלהם היום (אתמול) ביום העתונאים בברוקלין ששדר למחזיקי פס NBA. "הגעתי הנה רק עבור מטרה אחת: לנצח עוד אליפות. בסלטיקס זה היה בלתי אפשרי. כל דבר אחר מלבד אליפות יהווה כשלון". פירס אמר: "יש לנו הכל: קבוצה מנוסה, שחקנים מבוגרים אך עדיין בכושר טוב, נסיון, גובה, הכל. אין כל סיבה שלא ננצח".
כשהוא אמר
"I'm here to get another ring," Garnett said. "That's the only reason we came to Brooklyn."
יכולת לראות את אנדרה קירילנדו וברוס לופז מחייכים. מאחר ולהם עדיין אין טבעת הם לא יכולים לדבר ככה, אבל נעים לשמוע מילים כאלה. הנטס רחוקים רק שתי עונות מה-44-22 האיום של העונה המקוצרת, אבל מאז הקבוצה וכל הארגון עברו מטמורפוזה מחלטת. פירס נשאל אם מוזר לו ללבוש גופייה שאינה הגופיה הירוקה של הקבוצה היחידה בה שיחק, ובילה איתה 16 עונות. "בתחילה זה היה מאד מוזר. לא הפסקתי להסתכל במראה בחדר ההלבשה ולראות את עצמי במדי ברוקלין נטס. עכשיו כבר לא. התרגלתי לרעיון. אני עכשיו שחקן הנטס, וזה מרגיש טבעי לחלוטין". ברוק לופז אמר: "לראות את כל הכוכבים האלה ולהבין שהם בני קבוצתך, זה SURREAL, MAN. ממש חלום. אני משפשף את עיני להיות בטוח שאיני חולם". לופז בן ה-26 יהיה הילד בחבורה. הצעיר ביותר בחמישייה.
גארנט היה המרואיין ביותר: "אני כבר אמרתי להנהלה שפול ואני אפילו לא רוצים שיתלו דגל אליפות האטלנטי. היו לנו כאלה איזה 40 בסלטיקס. זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים רק את ה-'ביג וואן' – דגל האליפות".
ואז הוא נשאל על יחסיו עם ג'ייסון קיד. "אתה לא יכול פתאום להתייחס לשחקן שאתה משחק איתו בליגה 17 שנים כ-'מאמן'. הוא כמובן המאמן, אבל פול ואני זכינו בזכות ובכבוד להביע דעתנו, ולהחליט דברים בעצמנו".
-למשל?
-"למשל, ג'ייס אמר לי שהוא לא רוצה שאשחק בשני משחקים רצופים. אמרתי לו, 'היי, ג'ייס, תן לי להחליט. אני מכיר את גופי טוב יותר ממך או כל אחד אחר. אני אהיה זה שיחליט בקשר למשחקים רצופים. הרווחתי את הזכות לכך'.
לא הייתי אומר שזו התחלה טובה, אבל נחכה ונראה.
************
דראזן פטרוביץ' האירופאי הטוב בכל הזמנים
שחקני אירופה באליפות אירופה האחרונה נתבקשו לרשום את חמשת השחקנים הטובים ביותר ששיחקו באירופה מאז ומתמיד: ראשון, שני, שלישי, רביעי, וחמישי. אלה התוצאות שהתפרסמו היום:
. 1Drazen Petrovic (Croatia)910551 2. Tony Parker (France)101334 3. Arvydas Sabonis (Lithuania)54476 4. Dejan Bodiroga (Serbia)53623 5. Dirk Nowitzki (Germany)25375 6. Pau Gasol (Spain)21264 7. Toni Kukoc (Croatia)344 8. Predrag Danilovic (Serbia)123 9. Juan Carlos Navarro (Spain)23 10. Andrei Kirilenko (Russia)22 11. Dimitrios Diamantidis (Greece)111 12. Marc Gasol (Spain)112 13. Aleksandr Djordjevic (Serbia)112 14. Aleksandr Volkov (Ukraine)11 15. Nando Gentile (Italy)116. Dino Radja (Croatia)11 17. Radivoj Korac (Serbia)1 17. Vincenzo Esposito (Italy)1 17. Zarko Paspalj (Serbia)1 20. Rudy Fernandez (Spain) 1 21. Linas Kleiza (Lithuania)1 22. Vlade Divac (Serbia)3 23. Dino Meneghin (Italy)1 23. Andrea Bargnani (Italy)1 23. JorgeGarbajosa (Spain)1 23. Zoran Savic (Serbia)1 27. Marco Belinelli (Italy1 28. Vassilis Spanoulis (Greece)1 29. Jim Bilba (France)
************
בעיות עם ג'רלד וולאס לפני שהעסק בכלל התחיל?
אני לא מבין כיצד דבר כזה ייתכן עם שחקנים השווים מיליונים, אבל דני איינג' הודה ב-'יום המדיה' של הסלטיקס שלשום ש-
"הפעם הראשונה שאני רואה את ג'רלד וואלאס היא היום".
-מה? וגם לא דברת איתו?
-"לא. לא היתה הזדמנות"
-כיצד זה ייתכן?
-"אתה יודע איך זה. כולם עסוקים!".
טוב. כנראה שחוסר הקומיניקציה הוא בגלל תגובתו הלא מפרגנת לסלטיקס כשנודע לוולאס שהוא עובד מהנטס לבוסטון סלטיקס. ז"א מקבוצה החושבתצ 'אליפות' לקבוצה החושבת 'פלייאוף'. הטרייד היכה בו בשוק אמיתי: "אני כבר 13 שנה בליגה. ב-30 החודשים האחרונים זאת הקבוצה השלישית שלי. אני בן 31 ואני רוצה לבנות בית באיזה שהוא מקום שיהיה העוגן למשפחתי.
אבל הוא הבהיר שלמה שאמר אין כל כוונה לפגוע בסלטיקס:
. "I think the main thing that a lot of people that have taken out of this is that I didn’t want to come, I didn’t want to be here, I didn’t want to be a part of it. That’s so far from the truth," said Wallace. "I think the main thing was, with me being in the league for 13 years, I’ve been traded three times in the past three or four years. This trade kinda caught me off guard, I didn’t see it coming. I didn’t know anything about it. ."It wasn’t like my agent talked to me about it and said, ‘There’s a possibility there might be a trade' or something. I was basically sitting at home with family and friends, we were sitting around the table, playing cards and getting ready to watch the NBA draft, and, bam, it hits the screen. I don’t know anything about it. It kinda caught me off guard, it put me in shock. You kinda sit down and look at yourself and wonder what happened. Is there something I could have done better to stay… "I'm actually happy to be here in Boston. I’ve always loved the city of Boston when I came here. Besides, I’m a Red Sox and Patriots fan, so I’m close to my teams. I’m happy to be here, and I want to be here. A fresh start, it’s kinda hard when you’ve been in the league 13 years, coming somewhere that’s got to start all over. But for me, I think it’ll be challenging, trying to turn this team around like I did in Charlotte, kinda help these guys out, and push as far as we can here." Em
בקיצור ולעניין, "רק הייתי בשרלוט ועזרתי להתחיל קבוצה. נמאס לי לעשות זאת. רציתי להישאר בנטס. אבל אני בסלטיקס. אז מאחר ואני כאן, אז אעשה ככל יכולתי לעזור!"
************
לברון הגיע אל השלווה והמנוחה במיאמי
NO HURRY. NO WORRIES. NO PROBLEMS
קודם הוא התחיל ברצינות:
For me, being a leader of this team, I owe it to this organization, I owe to my teammates to really not get involved in it, to not talk about it
הוא התכוון שהוא לא רוצה יותר לדבר על כושרו הגופני, והשיפור ביכולתו ככדורסל. אבל הוא המשיך:
: "I did get some rest. I will not reveal what I worked on in my game. I know you guys are tired of hearing me say this, but I got better. I'm a better basketball player than I was last year, in every aspect. I feel very confident and comfortable in my game right now."
ואז הוא המשיך בהערצה לארגון המיאמי היט שהוא "המודרני והמתקדם" בין כל קבוצות ה-NBA, ואולי בכל ההסטוריה של ה-NBA. הוא דיבר על ה-(הכל ציטוטים) "COMFORT" וה-"CONFIDENCE" בעצמו כאדם וכשחקן מיאמי היט.
ואז השאלה:
"?DID YOU ACCOMPLISH IN MIAMI WHAT YOU CAME TO MIAMI FOR"
התשובה? הוא מעט התבדח כשאמר:
"No, I haven't accomplished it, not yet," James said. "Not till I win, not 11, not 12, not 13, not 14. Not until I win that will I have accomplished my feat. No, just messing around, but…that will be the front of the damn page right there."
צחוק בקהל. לברון צוחק בעצמו. "לא…לא השגתי את מה שבאתי להשיג, לא 11…לא 12…לא 13…לא 14…
ואז, "אני מבטיח אליפויות רצופות עד שאהיה בן 50, והכל כאן במיאמי…!".
הוא התבדח על הנצחון במשחק הששי, שהזריקה של ריי אלן ניכנסה "רק בגלל שאלוהים חשב שמגיע לנו לנצח". הוא התבדח על הטי-שירט שלו עם הכיתוב "KING", והוא התבדח על 'הבטחתו' לקלוע 90% מהקו: "קודם שאקלע 80%!…". הוא התבדח על היהלומים באצבעותיו. הוא התבדח על כך שאישה אחת אמרה לו כשהיה בגיל 18 שהוא "נראה כמו בן 38".
העיקר שהוא הגיע למקום ממנו הוא יכול להתבדח על עצמו. לי זה מראה שיחרור מחלט מהעבר, והצגת העובדה שהיום ישנו לברון ג'יימס חדש לחלוטין.
היה זה שיין בטייה שאמר לעתונאים: "היום אתם רואים לברון אחר. מבוגר, בטוח בעצמו. שלם עם עצמו. שליו ורענן, ואפילו אוהב את עצמו. הוא הפך למנהיג הבלתי מעורער שלנו. הוא מרגיש טוב בלהיות צעיר בשנות ה-20 המאוחרות, ולראשונה בחייו במקום ש-"השחקן הטוב בעולם" יהיה BURDEN, מעמס עליו ועל נפשו, היום הוא למד לחיות עם זה ואפילו ליהנות מזה. והוא גם אבא למופת שילדיו באים ראשונים לפני כל דבר בעולם. ודבר אחרון: אני בטוח – ואמרתי לו זאת – שככל שימשיך להתפתח אישית ונפשית, וככל שירגיש יותר שלמות עם עצמו, ככה גם משחקו ישתפר!"".
-האם אתה תמשיך לשחק במיאמי?
"נכון לעכשיו אני משחק עם שני חברי הטובים ביותר, בקבוצה בה כולנו חברים ללא קליקים. אני אוהב את הים ואת מזג האוויר. אני מכבד מאד את מיסטר אריסון וקטוץ' פט ריילי. אני אוהב לשחק תחת 'ספו' כי הוא מבין אותי לחלוטין. הכל טוב לי כאן. אבל אנחנו כולנו מקצוענים וישנם כל מיני משתנים, וכל מיני תנאים שאין לנו בדיוק שליטה עליהם. דוויין, בוש, ואני לא חתמנו חתימת דם להישאר ביחד לעולם. נישאר חברים לעולם, זה בטוח, אבל לא חרוט בשום מקום שנסיים את הקריירה ביחד."
כמה טוב אתד עוד רוצה להיות?
"אני רוצה להיות הכי טוב שאי פעם שיחק את המשחק. אני לא מתכוון על מה שיכתבו בספרים או בויכוחים. אני מתכוון רק להרגשתי. אני שואף להרגיש שאני משחק כפי שאף אחד לא שיחק לפני"!
-ושאלה אחרונה: אילו לא תנצח יותר, האם תסתפק בשתי טבעות?
"יש לי שלוש. את השלישית קבלתי לפני שבועיים והיא הכי חשובה!"
יניב
1 אוק 2013 09:19:08קודם כל מסכים עם הבחירה של פטרוביץ הגדול כאירופאי הגדול ביותר,שאר הרשימה מבחינתי טיפה שונה מקום 2 -נוביצקי מקום שלישי-פארקר,מקום רביעי-סבוניס ומקום חמישי-קוקוץ.
לגבי לברון לבי לבי על מנחם ששנה הבאה שוויד יפרוש ולברון יבין שחוץ מהאחוזה המפוארת על חוף הים אין לו מה לחפש במיאמי ויעבור לקבוצה אחרת,מה תאמר אז מנחם,אין מה לעשות כפארפזה על מה שפיני גרשון פעם אמר על קטש שאתה הולך לישון עם ילדים על תתפלא שאתה קם רטוב,ולענינו כשאתה מסתמך על שחקן שלא הראה שום נאמנות לביתו שלו אל תתפלא שיגמר החוזה הוא יקח את כישוריו למקום אחר
לבקן
1 אוק 2013 09:25:35יש לי כל כך הרבה השגות על הרשימה של האירופאים שלא ברור לי מאיפה להתחיל. אני מבין שלא מדובר על דירוג לפי המשחק באירופה אלא על השחקנים האירופאים בכלל. בדירוג כזה אני לא מבין איך פטרוביץ מגיע למעלה. עם כל הכבוד לו והכשרון הרב שהיה לו הוא לא יכול להשתוות לאלוף NBA 3 פעמים כמו פרקר ולאלוף ו MVP כמו נוביצקי. גם לסבוניס היתה קריירה מפוארת ממנו. אולי אם לא היה נהרג היה יכול להיות מדורג למעלה. ואם מדברים רק על המשחקים באירופה עצמה מה נוביצקי עושה ברשימה בכלל?
גם קוקוץ צריך להיות הרבה יותר גבוה. הבנאדם שלט באירופה בלי עוררין ולקח 3 אליפויות NBA.
חסר לי ניקי גאליס ברשימה הרבה לפני הספאנוליסים והדנילוביצים. וגם שרונאס מרצולינאס.
בקיצור, חרא של רשימה…
מנחם לס
1 אוק 2013 16:09:40יש לי רושם שרוב השחקנים האירופאים (וזה נכון גם לגבי האמריקאים) של היום לא יודעים הרבה על שחקני העבר. אולי אפילו פחות המאוהד המזדמן, והם בחרו רק לפי "פופולריות".
Mbk
1 אוק 2013 22:21:53מסכים לחלוטין
הבוחרים עשו בחירות על סמך השנים האחרונות בלבד
איפה ניקי גאליס ?
לבקן
1 אוק 2013 09:25:35יש לי כל כך הרבה השגות על הרשימה של האירופאים שלא ברור לי מאיפה להתחיל. אני מבין שלא מדובר על דירוג לפי המשחק באירופה אלא על השחקנים האירופאים בכלל. בדירוג כזה אני לא מבין איך פטרוביץ מגיע למעלה. עם כל הכבוד לו והכשרון הרב שהיה לו הוא לא יכול להשתוות לאלוף NBA 3 פעמים כמו פרקר ולאלוף ו MVP כמו נוביצקי. גם לסבוניס היתה קריירה מפוארת ממנו. אולי אם לא היה נהרג היה יכול להיות מדורג למעלה. ואם מדברים רק על המשחקים באירופה עצמה מה נוביצקי עושה ברשימה בכלל?
גם קוקוץ צריך להיות הרבה יותר גבוה. הבנאדם שלט באירופה בלי עוררין ולקח 3 אליפויות NBA.
חסר לי ניקי גאליס ברשימה הרבה לפני הספאנוליסים והדנילוביצים. וגם שרונאס מרצולינאס.
בקיצור, חרא של רשימה…
דורבן32
1 אוק 2013 10:43:32רשימה הזויה ותלושה מהמציאות. אם זה מה שהשחקנים בחרו, אז סימן שאין תרבות כדורסל באירופה ולא זוכרים את העבר.
זה נראה שלא היה קיים כדורסל באירופה לפני שנות ה-80. מזל שהכניסו את דינו מנגין..
ג'ים בילבה ברשימה? הם אמיתיים?
לא ברור לי לפי מה הדירוג, אבל אין לי ספק שפטרוביץ' צריך להיות ראשון. אומנם הקריירה שלו ב-NBA היתה קצרה (טרגדיה..) אבל באירופה וברמה הבינלאומית היא מרשימה הרבה יותר משל טוני פארקר.
גם את קוקוץ' הייתי מדרג לפניו.
אי אפשר להשוות רק לפי קריירת NBA, ה-NBA היום הרבה יותר פתוח לאירופאים מאשר פעם.
צביקה
1 אוק 2013 12:07:16באמת מצחיקה הרשימה האירופית. קוקוץ היה מלך אירופה בצורה שבכלל לא ניתן לתאר, הוביל את יוגוסלביה ל2 אליפויות אירופה רצופות ולאליפות עולם שבה הוא נבחר לשחקן המצטיין (1990), כאשר פטרוביץ היה חלק מאותה נבחרת, היה MVP של 3 סדרuת גמר רצופות של היורוליג שבה הם זכו (יוגופלסטיקה – ניצחו את מכבי ופעמיים את ברצלונה) ואח"כ בשיקגו נבחר כשחקן השישי של הליגה והיה שחקן מרכזי ב-3 אליפויות השניות של שיקגו.
בקיצור, קוקוץ' ופטרו הם מספרי אחד ושתיים לא באמת חשוב הסדר, ללא שום ספק בכלל.
דורבן32
1 אוק 2013 12:39:42אם כבר הכוכב הראשי של יגוסלביה אז היה פטרוביץ'. קוקוץ', ראדג'ה ודיבאץ' היו צעירים (למרות שכבר אז היה תותחים).
פטרוביץ' גם הוביל את ציבונה זאגרב לשתי אליפויות אירופה לאלופות רצופות.
אבל הם באמת לדעתי 1-2.
אחרי זה הייתי שם את סאבוניס
מנחם לס
1 אוק 2013 16:11:53כפי שציינתי מעל, כנראה ששחקני היום לא יודעים דבר על העבר, וההצבעה היתה על פי "פופולריות" ללא כל ידע על העבר הרחוק (ניק גאליס למשל).
לדעתי מרצ'ולניס היה אחד האירופאים הטובים ביותר.
צביקה
1 אוק 2013 17:32:38דורבן – באותה אליפות העולם של 1990, פטרוביץ אכן היה כבר כוכב גדול ומוכר, זה היה כבר כ-5 שנים אחרי שתי האליפויות עם ציבונה, ובדיוק הוא עבר לNBA לפורטלנד, אבל מי שנבחר לשחקן המצטיין של האליפות היה חברו לקבוצה טוני קוקוץ'. שגם באותה שנה התחיל סריה של 3 גבעי אירופה לאלופות עם יוגופלסטיקה.
זה לא מוריד מפטרו כלום – הוא היה השחקן המצטיין של אליפות העולם ב1986 בה הגיעה יוגוסלביה (עם קקוקץ' ופטרו) למקום 3.
שורה תחתונה: את רוב ההישגים הגדולים של נבחרות יוגסלביה וקרואטיה לאחר הפיצול, בשנים 1988 עד 1992, הם השיגו כאשר שניהם בסגל ביחד.
עוד נקודה מעניינת להשוואה בין פטרו וקוקוץ':
ההפרש ביניהם בגיל הוא 4 שנים. אפשר להשוות את ההישגים של כול אחד מהם עד לגיל 29, בגיל בו נהרג פטרו בתאונה. זה די שקוף שגם בהשוואה כזאת קוקוץ' עולה על פטרו – ב1997 כשהוא היה בן 29 כבר היו לו שתי טבעות NBA וכמובן כמו שהזכרנו 3 טבעות מאירופה. כאשר לפטרו כשנהרג ב1993 היו 2 מאירופה ואף לא אחת מהNBA.
בקיצור קוקוץ' הוא מספר אחת ללא כל ספק בעיני, ואחריו באמת פטרו.
יניב
1 אוק 2013 18:37:51צביקה אני באמת אוהב את קוקוס עוד מהימים שהוא שבר לי את הלב מול מכבי ובאמת הוא היה שחקן ענק שלדעתי למרות 3 אליפויות בnba הוא קצת פיספס שם(לא באשמתו) בוא נגיד שאם הוא היה יוצא בגיל שהוא תפר את מכבי אז הוא היה נחשב לאחד הסופר סטר גם בnba אבל הוא עדיין לא היה פטרוביץ שאין מה לעשות היה לו את המשהו המיוחד שרק לגדולים באמת באמת היה להם אני במהלך חיי ראיתי גם משחקי nba וגם היה לי מנוי למכבי בשנות ה80 ורק מ2 שחקנים התרגשתי שאני רואה אותם בליבי אחד היה כמובן מייקל והשני היה פטרוביץ
צביקה
1 אוק 2013 19:12:35מבין אותך יקירי. ראיתי את שניהם. אבל המספרים והרקורד מדברים לכיוון קוקוץ' כמו שהצגתי. פטרו סקורר ענק שנתן בחייו כמה משחקים אגדיים, ואכן היה וירטואוז, אבל טוני היה חבילת כדורסל יותר טובה שגם מימש את יכולתו בצורה עילאית.
דדי
1 אוק 2013 23:04:24לקרוא לפטרוביץ' סקורר זה רק אומר שהיכולת הזו שלו היתה כל כך גבוהה עד שלא שמת לב כמה אסיסטים הבן אדם מחלק.
לפחות באירופה כשהכדור גם היה אצלו כל הזמן – אין לי כמעט ספק שהוא לא חילק פחות אסיסטים מקוקוץ'.
היה מפרפר את כל ההגנה עם ההטעיות שלו, ומשאיר חברים לקרש-סל פעם אחר פעם.
דדי
1 אוק 2013 19:18:35היתה לו הרבה יותר עזרה מאשר לפטרוביץ'.
אף אחד לא היה דומיננטי כמו פטרוביץ' בכדורסל האירופאי.
היחיד שהתקרב זה גאליס.
קשה להחליט על הקריטריונים לדירוג, אבל מבחינתי זה שפטרוביץ' צריך להיות מעל קוקוץ' (גם אם לא הרבה מעל) זה ברור.
צביקה
1 אוק 2013 21:25:51דדי, שניהם שחקו באירופה בערך מגיל 18 עד גיל 25 (בהתאמה), שניהם שלטו בה ללא עוררין. אבל עדיין יש יתרון מסויים לטוני. בבית, ב1988, אאל"ט, יגופלסטיקה של טוני לקחה אליפות (והפסידה את הגביע לציבונה של פטרו), ומשם המשיכה לעוד 3 אליפויות רצופות ובמקביל באותן שנים 3 גביעי אירופה לאליפות ברציפות כאשר בשנתיים האחרונות ברצף היא גם זוכה בגביע היוגסלבי במקביל. בסך בכל בחמש שנים של טוני ביוגופלסטיקה, מ86 עד 91 היא שברה את כל השיאים גם בבית וגם בכל אירופה. פטרו ששיחק בציבונה מ84 עד 88 זכה באליפות, אחת וגביע אחד בליגה ועוד 2 גביעי אירופה, שזה מופלא, אבל עדיין קצת פחות.
אם להשוות הישגים באירופהלאחר יוגוסלביה אז אמנם בריאל פטרו זכה בגביע (והפסיד אליפות) ולקח גביע מחזיקות (במשחק שלא ישכח בגמר של 62 נקודות נגד קזרטה), אבל טוני הביא לבנטון טרוויזו באיטליה בשנתיים ששיחק שם אליפות אחת, וגביע אחד, והגעה לגמר גביע אירופה לאלופות – שם הפסידו בגמר אבל עדיין טוני קיבל את הMVP של הפיינל פור (נדמה לי שהוא היחיד שקיבל זאת למרות שלא זכה בגביע). לדעתי גם כאן יתרון קל לטוני.
עכשיו בוא נדבר על על החמש שנים הראשונות של כל אחד מהם בNBA. באמת אנחנו צריכים זאת? נתחיל מנתון פשוט שאומר משהו בכל זאת: פטרו נבחר מקום 60 בדראפט וטוני מקום 29. אולי זה עניין של מה יש להציע באותה שנה, אבל בכל זאת זה גם אומר משהו. טוני הצליח, בחמש שנים הראשונות שלו בליגה, להיות שחקן שבאמת משפיע וחשוב בקבוצה של מייקל ופיפן והשתתף כשחקן משמעותי ב-3 אליפויות. אולי זה עניין של מזל, אבל אין מה להשוות למה שהספיק לעשות פטרו לפני שנהרג, והוא עוד שיחק בקבוצות הרבה פחות חזקות משיקגו.
דדי
1 אוק 2013 22:40:19יוגופלסטיקה לא מעניינת אותי.
תחליף בין קוקוץ' לפטרוביץ' ומשהו משתנה ?
בספליט ברור שלא כי הסגל של יוגופלסטיקה היה ב 4 רמות מעל זה שהיה בציבונה, אבל קוקוץ' בציבונה ? בחיים לא היה מסוגל לעשות מה שפטרו עשה.
לדומיננטיות שלו באירופה אין שום השוואה.
ההבדל במיקום בדראפט הוא בדיחה דמגוגית.
פטרוביץ' נבחר בזמן שעוד אף כוכב אירופאי לא הצליח או אפילו הגיע לנבא (רגע, בעצם היה אחד גלושקוב – בולגרי. מבין את סדר הגודל ?).
בגלל ההצלחה שלו והעובדה שהוא בכלל עשה את המעבר לנבא (מה שתמיד היה בספק גדול באותה תקופה של הגוש הקומוניסטי), הוא פרץ את הדרך לקוקוץ' ולכל האחרים שבאו אחריו.
לדבר על ה 5 שנים הראשונות בנבא ?
למה זה בדיוק רלוונטי ?
צ'ונסי בילאפס בשנתיים הראשונות שלו היה נפילה. אז מה ?
בשנתיים האחרונות בנטס פטרוביץ' היה מדהים ולא פחות טוב מאף עונה של קוקוץ' בנבא – בטח שלא בגילו, והוא היה בדרך הבטוחה להיות אולסטאר עם למעלה מ 22 נק' למשחק, 52% מהשדה, ו 45% מהשלוש.
שוב, שים אותו בשיקגו ואת קוקוץ' בנטס/בלייזרס, והיום לפטרוביץ' היו 3 אליפויות…
ובוא לא נשכח שאלא אם כן יש איזה הבדל דרמטי כמו למשל טוני פארקר/נוביצקי מול כל האחרים – אז לקריירת הנבא יש הרבה פחות משקל כשבאים לבחור את השחקן האירופאי הגדול מכולם.
לא יכול להאמין שיש מישהו שהספיק לחזות במה שדראזן עשה באירופה, וידרג את קוקוץ (הענק בפני עצמו) לפניו.
פשוט לא מקבל את זה.
צביקה
1 אוק 2013 23:56:27דדי, אני בן 50. חזיתי בשניהם בשיאם וזה היה פחות או יותר ברצף של כ-9 שנים מ1984 עד 1993 (מסוף הצבא שלי עד לסיום תואר שני בערך…)
אתה קצת דמגוג כי אתה נתפס לדירוג בדראפט. הכנסתי אותו רק כבדיחה. אבל בכל זאת: ההבדל בדרפט היה רק 4 שנים. תכל'ס גם פטרוביץ וגם קוקוץ' נחשבים בין פורצי הדרך הזאת בNBA. מה שאני רוצה להוסיף בקטנה זה רק שעדיין קוקוץ' נבחר ע"י אלופת NBA, ופטרו ע"י נמושת NBA ידועה (אני יודע שהיא הייתה לא רעה בכלל באותה תקופה). טוני זכה בתואר אישי של השחקן השישי של העונה בעונת אליפות, כאשר הוא משחק עם מייקל פיפן ורודמן, זה עדיין לדעתי נחשב יותר מאשר חמישיה השלישית של העונה שאליה הגיע פטרו בשנה האחרונה בנטס עם המספרים היפים שעשה.
באמת בתגובה שלי התמקדתי בחלק האירופי של הקריירה. ושוב – פטרו הסקורר המזהיר שיודע גם למסור ועושה הכל בצורה שלא יכולת לשבוע מלראות אותו, ובמקביל, מעט לאחר מכן, טוני שמשחק הכי חכם בעולם, ומביא כל קבוצה שהיה בה לשיא יכולת, עושה בעצמו דברים נפלאים אבל גם במקביל מביא את קבוצותיו לרצף מופלא של הישגים. ביחד הם לקחו אליפות עולם ב1990, אבל שים לב – ב1986 פטרו היה הMVP של אליפות העולם, אבל יוגסלביה זכתה בארד. ב1990, הם זכו בזהב, והMVP היה קוקוץ'.
גם במאזן המדליות הקבוצתיות (ורובם – 6 משותפות לשניהם כי שניהם היו ביוגסלביה ובקרואטיה), עבור אותה תקופה מבחינת הגיל בערך, טוני עובר את פטרו (באחת – 8 מדליות לעומת 7 – בדוק בויקיפדיה).
סיכום – שניהם בבירור לפני כל אחד אחד באירופה, ובהרבה, ובין שניהם המרחק לא גדול, אבל לטעמי, לטובת טוני.
תום
2 אוק 2013 00:03:53לברון שנה הבאה בקליבלנד. אם הוא היה כל כך מרוצה במיאמי הוא כבר היה חותם על הארכת חוזה.
דדי
2 אוק 2013 00:09:46קוקוץ' לא נבחר על ידי אלופת הנבא.
צביקה
2 אוק 2013 00:38:14בסדר דדי. נבחר בסיבוב שני, ע"י פיינלסטית גמר המזרח, זאת שמייד לאחר מכן עשתה ת'ריפיט. ודרזן נבחר בסיבוב שלישי, מקום 60 ע"י קבוצה שלא עברה סיבוב בפלייאוף. אותה קבוצה ששנתיים קודם בחרה את סם בואי ולא את מייקל…
דדי
2 אוק 2013 01:09:34עכשיו אתה כבר סתם מתפזר בלי הגיון בטיעון גרוע מאד שכבר הפרכתי, אתה ענית שהוא היה רק בדיחה, והנה אתה חוזר אליו "מחוזק" באלמנטים על גבול המגוחכים בעיני שלא קשורים לשום דבר ?
זמן בשבילי לפרוש מזה.
צביקה
2 אוק 2013 07:40:31חשבתי שאתה נהנה… אני ממש התנצחתי בשביל הכיף. אבל עדיין אני חושב שהצגתי טיעונים לא רעים בכלל. וכשאתה מתקטנן לי על נקודה קטנה הייתי חייב להגיב בדיוק על זה…
בסופו של דבר לא נראה לי שאחנו חולקים לגבי זה שהם מספרי 1 ו-2 באירופה בפרספקטיבה הסטורית ומעל כולם. אני חושב שעשיתי איזה ביסוס עובדתי על העדיפות של טוני, אבל אני לגמרי מבין מי שבוחר בקסם של פטרו ושם אותו מעל כולם. בהחלט הייתה לו את ההילה הזאת.
דדי
2 אוק 2013 08:43:46ברור שאני נהנה – איך אפשר שלא ?…
אבל ברצינות, בגלל זה אני לא נכנס בדרך כלל לוויכוחים סובייקטיביים לגבי השוואות שחקנים – רק אומר את דעתי וממשיך הלאה.
מזל שבמקרה הזה, גם כל העובדות (וההצבעות – 0 קולות למקום ראשון לקוקוץ') לטובתי… 🙂
צביקה
2 אוק 2013 11:26:17קודם כול כבר כולם הסכימו שמדובר על מדרגים די עלובים שלא באמת מכירים את ההסטוריה באירופה (מסתבר שאלו השחקנים שיש באליפות), ובמצב הזה, ההילה של פטרו, שרק הוגברה בגלל המוות הטרגי בתאונה, מנצחת.
שנית – באמת שעדיין לא מבין איך שמו את בודירוגה וסבוניס לפניו. (נניח שמובן למה שמו את פארקר, נוביצקי ופאו, שחקני מפתח באליפויות NBA, לפניו).