מעורב הופס ליום רביעי / : YOU JUST CAN'T WIN!!! וסיפור מרתק מהעבר (1953) / מנחם לס

אנשים פשוט רעים. אפילו כשמייקל תורם, זה לא טוב מספיק

1.מה כל כך קשה להבין כשמייקל מחליט לתרום כספי "LAST DANCE" לצדקה?

אפילו כשמייקל הודיע (לפי ג'רמי ברברד ב-USA TODAY) שהוא תורם את כל רווחי ה-"LAST DANCE" לקרן נפגעי הקונביד-19 זה לא טוב מספיק לאנשים (https://www.forbes.com/sites/kurtbadenhausen/2020/04/17/the-inside-story-of-how-michael-jordan-became-the-worlds-richest-athlete/#8aaf1ad52766

מיד עלו הקושיות: "רגע, למה מייקל הסכים בכלל שיצלמו וישדרו את 'הריקוד האחרון' אם לא בעד כסף? עכשיו הוא תורם אותו…ז"א שצדקנו כל הדרך:

1.או שהוא רוצה לשפר את דמותו בלגסי של ה-NBA…

2.או שהוא באמת חושש שלברון ג'יימס יעבור אותו בריצה ל-G.O.A.T!

אין אפשרות אחרת, נכון?

אז אני – דוק לס – מגיב: כמובן שישנה אפשרות אחרת! אולי עתה, כשהוא מגיע לשלב III בחייו (קיימים IV או V שלבים בחיים; תלוי באיך שהכי נוח לך לחשוב) הוא פשוט מרגיש שהוא רוצה לתרום לאחים ואחיות -שחורים, היספנים, ולבנים – שסיכנו את חייהם ממש בטיפולי נפגעים בקורונה, וכמה מהם נפגעו בעצמם והשאירו משפחות שלמות ללא כל הכנסה? אולי יש לו לב הרבה יותר רך משחשבנו, מחוץ לכדורסל?

הרי ראינו כיצד הוא-הוא שניבחר לייצג את שחקני ה=-NBA בדברי האבל על קובי, ובאמצע הנאום הוא לא יכול היה לעצור בדמעותיו, וממש דיבר בשעה שדמעות זולגות מעיניו? דבר כזה אי אפשר TO FAKE אלא אם כן אתה לורנס אוליבייה.

מייקל הוא ביליונר. הוא בעל קבוצת NBA ששווה עוד איזה ביליון (מיליארד) וחצי, והוא בעל בראנד הסניקרס הפרסטיג'י ביותר בעולם.

אז לפי בדנהאוזן ממגזין 'פורבס' According to Badenhausen, “Jordan’s multimillion-dollar share of the proceeds from The Last Dance will all go to charity, including the Friends of the Children nonprofit in support of the group’s national expansion and work in Charlotte and Chicago, as well as other as-yet identified beneficiaries.”

אז הוא החליט לתרום את חלקו מהסדרה "THE LAST DANCE". מה כל כך קשה להבין פה, שימון?

2. גורן מעוניין להישאר בהיט אם יציעו לו "חוזה ידידותי"

תשאלו את שימון והוא יגיד לכם שהדבר היחידי שקובע את 'רמת הידידות' הוא מספר האפסים מימין למספר.

לפי האתלטיק (https://theathletic.com/1758770/2020/04/20/how-a-salary-cap-drop-would-affect-the-heat-in-free-agency-who-stays-who-goes/ הוא מוכן לכמה COCSESSIONS ('הנחות והקלות') כדי להישאר.

הוא השחקן הוותיק בקבוצה והוא אוהב את מיאמי. גם מיאמי אוהבת אותו. מיאמי כבר שילמה לסלובני 85 מיליון על חוזה 5 השנים שחתם ב-2015. מעניין מה ההנחות שהוא מסכים להן – הבנאדם שנראה כילד הוא כבר בן 34 – וייתכן מאד שכאן מסתיימת הדרך. הוא עשה את שלו, ופט ריילי עשה את שלו. מעתה והלאה זה 'הראה לי מה יש לך, ואני אראה לך מה יש לי'.

3. פרויקט 'השחקן הישראלי שראוי לאיזכור': "זכריה עופרי – התימני הגבוה בארץ" (תראו מה מצאתי!! ב…https://www.tabletmag.com/jewish-life-and-religion/293949/the-yemenite-giant-and-the-death-of-stalin)

הצעתי פרוייקט חדש בימים לא קלים אלה בשם 'השחקן הישראלי שראוי לאיזכור'. אף איש צוות או גולש לא נענה לפרויקט. אחרי הכל, את מי מעניין בועז ינאי? או ארי רוזנברג? או עדי גורדון?

תתפלאו. זה הכל עניין של מה שנקרא 'מחקר'. לא כל מחקר הוא מה שנעשה במעבדה כדי למצוא חיסון לקוביד19. ישנם גם מחקרים היסטוריים, ומחקרים ביביוגרפיים. כמובן שכאן ניכנסים עוד גורם או שניים, כלומר כמה זמן יש לכם, ואם, בכלל, יש לאנשים סבלנות.

אז היום החלטתי להתחיל עם הפרוייקט בעצמי, ואולי אחרים יהיו מעוניינים אף הם. התחלתי לבדוק מה ידוע על זכריה עופרי, שהיה משך עשור שלם (שנות ה-50) 'הישראלי הגבוה ביותר בנבחרת' עם ה-1.91 מ' שלו. אם לא 'התימני הגבוה ביותר בארץ' (אולי בעולם?…)

מצאתי דברים מדהימים שלא ידעתי עליו ועל הנבחרת, מידע חדש ומעניין ביותר. אותי לפחות.

*****************

התמונה למטה היא של נבחרת ישראל שטסה לאליפות אירופה ב-1953. לקח לה יותר משבועיים להגיע מלוד למוסקבה. גיליתי דברים מדהימים ממש:

הנבחרת שטסה לאליפות אירופה ב-1953 במוסקבה. עופרי 'הענק' – 1.91 מ' הוא קיצוני שמאלי. הסנטר של ישראל היה אברהם שניאור – 1.86 – ראשון מימין. נבחרת זו ניצחה כמה אריות באירופה כמו איטליה, יוגוסלביה, וצ'כוסלובקיה!!!

(שני הגארדים – אני כמעט בטוח – הם שמעון שלח – 9- ופרדי כהן 7 , והסמול פורוורד – מרסל חפץ. כהן וחפץ עלו ממצרים מתי שהוא אחרי מלחמת השחרור)

הייתי אומר שהגובה הממוצע של הנבחרת הוא בסביבות 1.83-1.84!

מצאתי פוסט שכתב בנו – או סבו – של זכריה עופרי. אולי מישהו מכם יצליח להיכנס למאמר ולעזור לי להחליט אם הוא ניכתב ע"י בנו, או סבו – ד"ר דניאל עופרי מניו יורק, ב-2018.https://www.tabletmag.com/jewish-life-and-religion/293949/the-yemenite-giant-and-the-death-of-stalintbh

אני מסכם את הפוסט אבל קודם מעט אינפו:

זכריה עופרי היה כוכב הכדורסל הישראלי הגדול השני בהיסטוריה. הראשון, כמובן אברהם שניאור, הסנטר הישראלי שאני משווה לצ'ארלס בארקלי באופי, בכוח, בשליטה, ובדונמיננטיות – יותר מאשר כל שחקן אחר, מלבד כמובן שאברהם שניאור היה לבן, והוא שיחק סנטר בגובה 1.86 מ'. הוא גם היה נמוך באיזה 6-7 ס"מ מצ'ארלס . השלישי ב'פרונטליין 'הגבוה' היה מרסל חפץ, או מחליפו רלף קליין רלף קליין, 1.89).

עופרי החל את הקריירה הספורטיבית שלו בגיל 7 במחלקת ההתעמלות של מכבי הצפון ת"א. כשהיה בן 13 החל לעסוק בכדורסל ובגיל 16 שיחק לראשונה בקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב. עופרי שיחק בקבוצת מכבי תל אביב לאורך כל הקריירה, מגיל 16 ועד לפרישתו.

כשהיה עופרי בן 20 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל, בדרך ל-21 הופעות, בהן קלע 155 נקודות. עופרי הוביל את הנבחרת בטורנירי אליפות אירופה (1953) ואליפות העולם (1954) ואף הוביל את הנבחרת למקום השני המכובד במכבייה הרביעית.

אליפות אירופה (22 מדינות): ישראל מסיימת באותו רקורד W/L כמו השנייה הונגריה, השלישית צרפת, והרביעית צ'כוסלובקיה.

  1.  ברית המועצות
  2.  הונגריה
  3.  צרפת
  4.  צ'כוסלובקיה
  5.  ישראל
  6.  יוגוסלביה
  7.  איטליה

אחרי שפרש מכדורסל, עופרי התנדב כמורה למתמטיקה ואנגלית בבית-ספר בתל אביב.

הלך לעולמו ב-9 במרץ 2018 בגיל 85[1].

מצאתי מאמר שניכתב ע"י בנו – או נכדו – פעם כתוב כך ופעם כתוב כך – שהוא ד"ר דניאל עופרי מניו יורק שהופיע ב-TABLET בכתובת שבכותרת. את הפרטים האלה – שהם רק חלקיקון קטן מסיפור נפלא שכתב ד"ר דניאל עופרי. אני מכניס ככמה עובדות מסיפור נהדר:

***************

Danielle Ofri is a physician in New York City and author of When We Do Harm: A Doctor Confronts Medical Error.

***************

*החמישיה שפתחה הנבחרת לאליפות אירופה ב-1953הורכבה משני צברים – אברהם שניאור ושמעון שלח, שני ילידי מצרים פרדי כהן ומרסל חפץ, ובן תימן אחד – זכריה עופרי.

*הכינוי של סבי זכריה עופרי היה Anak Temeni—the Yemenite Giant.

*אביו – אב-סבי – היה בערך חצי מגובהו…

*האליפות התקיימה במוסקבה זמן לא רב אחרי ה-Doctors’ Plot כשסטאלין ציווה על הוצאה להורג של 13 רופאים – רובם יהודים – בלילה אחד באוגוסט,  1952 https://www.tabletmag.com/jewish-life-and-religion/289530/night-of-the-murdered-poets

*הנבחרת הרגישה לא רק חובה אלא גם אחריות גדולה לעשות את הטוב ביותר עבור ישראל – המדינה הקטנה, החדשה, שסטאלין שנא כמעט מרגע עצמאותה . ד"ר דניאל עופרי מצטט את אביו“"Here we finally had a country, a safe haven, and our Russian brethren could not immigrate

*אחרי 'רצח הדוקטורים, לח"י ("STERN GANG") ביצע פיגוע בקונסוליה הרוסית ברח' רוטשילד 10, ב-9 לפברואר, 1953. מדינת ישראל שלחה התנצלות שבריה"מ דחתה, וגירשה את קונסול ישראל ממוסקבה.

*באווירה כזאת נבחרת ישראל היתה אמורה להגיע למוסקבה.

*סטאלין היה אז כבר שונא ישראל בגלל תמיכת מדינת ישראל בארה"ב במלחמת קוריאה.

*חמישה שבועות אח"כ סטאלין נמצא רטוב בשתן, מת, על ריצפת ה-DACHA שלו. "THE MAN OF STEEL" הלך לעולמו! מדינת ישראל מצאה את הרגע הזה כמתאים ביותר כדי לנסות לשנות את אהדת בריה"מ לליגה הערבית, עם שינוי המאזניים מעט לכיוון ישראל. גוד לאק.

*לפתע מי מופיע באימון הנבחרת? ראש הממשלה בן גוריון בכבודו ובעצמו. הוא אומר לבחורים שלא האמינו למראה עיניהם:

"Your mission, he instructed them, is to turn the tide of the Cold War in the Middle East – כך שיהיה קצת שיווי משקל!"

כולם נאלמו דום. כמה מהם זה עתה השתחררו מצה"ל ובן גוריון מבקש מהם לשנות את המצב הפוליטי במזרח התיכון לטובת ישראל???

“His brusqueness characterized the historical moment,” my father told me. “This was not a time in Israeli history for schmoozing; there was too much work to be done.” Such work was of course easier said than done. Israel had been officially disinvited from the European Cup. Visas to enter Russia could not be had. (On a smaller note, the third week of May also happened to be final exams week at the Teachers College of Wingate Institute, where my father was a first-year student not given to cutting class. He worried about missing the exams, but a professor encouraged him to go. “Russia,” he told my father, “is a once-in-a-lifetime chance.”)

*עכשיו משה שרת שר החוץ מגיע. הוא אומר לנו ש-'OUR TASK' – התפקיד שלנו – הוא "לחדש את היחסים עם בריה"מ"…

*בינתיים היו לנו את הבעיות הפוליטיות שלנו…מכבי – הפועל. רוצים שהשחקנים יהיו חצי חצי. אם המאמן (יהודע רוזין? מ.ל) הוא ממכבי, אז ראש הנבחרת (דב פרוסק? מ.ל) חייב להיות מהפועל…

*עזבנו את ישראל ללא ויזות כניסה לבריה"מ ולא ידענו אם ירשו לנו להיכנס…

*הגענו לאיסטנבול. אז נסיעה של 5 ימים באוטובוסים – 1500 מייל – דרך יוון ויוגוסלביה. אבי זוכר מלונות חשוכים ונוטפי מים מגשם…אבל האנשים בדרך היו חברותיים ומלאי התפעלות…

*בהונגריה הכל היה אחרת. לאיש אסור היה לדבר איתנו. היינו אוייב קפיטליסטי…סוף-סוף עלינו על רכבת והגענו לגבול הסובייטי (היום מולדובה).

*אבל הייתה בעיה קטנה כשהתברר שפסי הרכבת בבריה"מ היו בכמה סנטימטרים רחבים מאלה שברומניה. היו שאמרו שהסובייטים עשו זאת בכוונה למנוע מרכבות לעבור את הגבול בקלות. עובדים עבדו על כל גלגל של הרכבת להרחיב את הרווח בין הגלגלים כך שיתאימו לפסי הרכבת הסובייטים!

*בגבול הסובייטי עלו שני "חברים" שהיו איתנו משך כל 14 הימים. KGB? לא אמרו, אבל מה אם לא KGB? עוד שלושה ימים והגענו למוסקבה.

*"קיבלו אותנו במוסיקה ופרחים" אמר אבי. "בן גוריון יהיה גאה בנו!" לפתע הרמקול צועק: "ברוכים הבאים אורחינו היקרים ממצרים!…"We welcome the esteemed Egyptian delegation

*כשהטעות התבררה, המוסיקה פסקה, הפרחים נעלמו…" אבי תמיד נהנה מכל 'המלחמה הקרה' הזאת. השחמט הקר הזה תמיד בידר אותו…'היי' הוא אמר (בעברית כמובן) – WE JUST WANT TO PLAY BALL!

*התברר לנו שבמוסקבה אין אולם כדורסל לצופים. אנחנו נשחק באוויר הפתוח. לא נורא…אנחנו רגילים מ'גן אברהם' בר"ג. שיחקנו על מגרש שהוקם באיצטדיון כדורגל.

Ofri, #4, tipping off, May 1953, Moscow

תמונה שנילקחה משבועון TABLET ושניתרמה ע"י ד"ר דניאל עופרי מניו-יורק, בנו של זכריה: נבחרת ישראל במוסקבה, 1953. לפני שבמוסקבה ניבנה אולם הכדורסל הראשון

*

My father was billeted with Ralph Klein in a high-ceilinged room with a corner grate that concealed an obvious microphone. Each time they entered the room, he and Ralph would stand at attention and salute the grate with flourish. “Hakol beseder,” they would announce with military crispness to whomever was listening at the other end. “Todah raba.” (“Everything’s OK. Thank you very much!”)

*הסובייטים לא רצו שנישאר במלון המרופט בו שהינו. הם רצו שנהיה שם רק לאכול ולישון. לא רצו שניתחבר או נדבר עם אף איש או חברי אף קבוצה אחרת.

*משחק ראשון. 'הענק התימני' מגיע ראשון לכדור בהקפצה נגד פינלנד ואנחנו מנצחים 36-60. יום אחרי ניצחנו את בולגריה 48-61. אח"כ – תאמינו או לא – 'הענק התימני' וקבוצתו היכו את הצ'כים, האיטלקים, והיוגוסלבים. אבל אז – עייפים ורצוצים ממסע שנראה כנצח – מפסידים לצרפת, ואז הסובייטים מורידים לנו את המכנסיים עם 75-25. בסיימנו מקום 5 באירופה מתוך 22 מדינות, באותו רקורד עם 2-4.

* אבל סך הכל – It was an exhilarating outcome, both politically and athletically

*עכשיו אפשר להתחיל להתאמן לקראת האולימפיאדה במלבורן ב-1956.

הסיפור הנפלא ממשיך, אבל עלי לעצור כאן כי השאר הוא מלחמת סיני ב-1956 (שאני, מ.ל השתתפתי בה כשריונאי) ועוד ועוד. קריאה נפלאה אבל עליי להפסיק כאן (בחלק הזה הכותב מתאר מדי פעם את זכריה עופרי כ-'סבי'.

מקווה שנהניתם מקצת היסטוריה. אני חייתי את הכל, וזוכר הרבה פרטים מסיפורי הנבחרת של אז. (למי שבא לכתוב על שחקן אחר מהעבר – אז אנא. ולא כל סיפור צריך להיות אפילו רבע מאורכו של זה).

***

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  2. צ'יקו

    22 אפר 2020 06:42:13

    תודה מנחם!
    .
    דראגיץ השנה היה מדהים מהספסל, והשילוב שלו כמנטור ליד הצעירים יתנו הרבה למיאמי. לעניות דעתי כדאי למיאמי להשאיר אותו (השאלה בכמה כסף)
    .
    הסיפור על זכריה ועל הנבחרת מעולה!

  4. דני האדום

    22 אפר 2020 06:52:52

    מאוד מעניין הקשר הזה שמצאת..אגב עולם הדיפלומטיה מתנהל בכללים אחרים מהמציאות הרגילה. רואים את זה גם כאן. ברהמ אמנם ניתקה את היחסים הדיפלומטים וגירשה את השגריר אבל ..ביולי היא חידשה אותם( עד מלחמת ששת הימים)כמה שבועות אחרי שנתפסו ונשפטו מניחי הפצצה ( הם כמובן לא לח"י כי המחתרות הרי פורקו עם קום המדינה..יוצאי לחי) . שמצידם "פתאום" קיבלו חנינה מהנשיא אחרי שנתיים….

    קוראים לה דיפלומטיה.

  6. איצקו

    22 אפר 2020 07:23:24

    ג'ורדן רוצה לתרום כסף לצדקה אז מנחם בתגובה הוא בנאדם נפלא עם לב טוב
    לברון רוצה לתרום כסף אז מנחם בתגובה הוא חתיכת חרא שדואג לעצמו ומאדיר את עצמו על חשבון הנחשלים והמסכנים
    יש מצב גדול שזה באמת נכון אבל איפה עובר הגבול שאנחנו יכולים לדעת בוודאות מה הסיבה של הבחורים הללו לסיבות שלהם

  8. דוקטור רזי הופמן

    22 אפר 2020 07:45:11

    תודה מנחם
    יופי של סיפור היסטורי על עופרי.
    לגבי הרוצח סטאלין ימ"ש, קיימת טענה בין עולי רוסיה שהמוות שלו נבע מהרעלה.
    לגבי דבר אחד אין ספק, האיש היה רוצח המונים (אם כי לא באופן אישי), השאלה היא רק כמה באמת רצח. הדעות חלוקות.

  10. עידו גילרי

    22 אפר 2020 09:02:52

    וואי איזה סיפור נהדר. ממליץ מאד לקרוא את כל המאמר המקורי של דניאל עופרי (שהיא על פי הכתוב בתו של זכריה). גיא במיוחד בשבילך – ביקור ביאסי!

    1. גיא רוזן

      22 אפר 2020 19:42:32

      הויקיפדיה משום מה נתנה לעיר את השם יאשי,
      אבל ברומנית (וחשוב יותר, ביידיש) השם הוא יאש.
      דרך אגב,
      אותו משחק כדורסל אותו אולי ניצחו הישראלים, לא היה מול יהודי העיר. אלו, בממוצע, גובהם היה מטר ואסימון.

  11. Alex Rabino

    22 אפר 2020 09:21:02

    סיפור קטן (לא בטוח שהוא אמיתי) על בניין השגרירות הרוסית בשדרות רוטשילד. לאחר ניתוק היחסים עם ברה"מ, עמד הבנין ריק הרבה שנים. לבסוף נקנה הבניין ע"י ענקית המכירות הפומביות סות'ביס. כשהתחילו לשפץ את הבניין מצאו הפועלים אין ספור מיקרופונים ומכשירי האזנה חבויים בקירות.

    ולגבי הנבחרת האגדית של 1953. הייתי ילד שחזרו ממוסקבה עם המקום החמישי אבל אני זוכר את ההתרגשות הרבה שזה גרם. מבין השחקנים שבתמונה הייתי בקשר הרבה שנים עם שמעון (צ'ינגה) שלח. לאחר שאימן שנים בליגה העליונה פנה לכדורסל בכיסאות גלגלים. הוא ריכז את הענף בארגון הספורט לנכים. אגב בנו אמיר שלח (מכבי ת"א) ונכדו תום שלח (הפועל כפר סבא) פנו דווקא לכדורגל.

    1. ארז

      22 אפר 2020 11:15:50

      נראה לי שהתבלבל לך הסיפור, הבדיחה היא שבשגרירויות הזרות ברוסיה היו מיקרופונים בקירות, מה יש לרוסים להטמין מיקרופונים אצלהם?

  16. ארז

    22 אפר 2020 11:14:14

    דוק, מה עם הכיוון שבעצם הוא לא הסכים שישתמשו בחומרים ליצירת סרט כי הוא חיפש יוצר שהוא מאמין בו, ואז שבא אליו מייק טולין, המפיק ובעל חברת ההפקות והסיפור שג׳ורדן קלט שהם עשו את הסרט על אייברסון הוא הבין שהוא מצא את האיש שהוא מאמין בו? לדעתי זה יותר חשוב מכן לברון או לא לברון. ברור שהוא חושב על הלגסי שלו, ולכן הוא ישב על החומרים האלה שנים, כי לזרוק אותם לסתם מפיק לרגע יעשה לו הרבה יותר נזק, וזה גם נזק מצטבר, עכשיו שזה ״בחוץ״, יכול כל מי שרוצה לגזור קטעים ולהציג אותם כמובאות, ולכן חשוב ה״סטורי״, הנראטיב שבו הם מוצגים.

  17. אמנון

    22 אפר 2020 13:16:10

    כמה הערות היסטוריות:
    .
    עוד קצת מידע על הפיגוע בצירות הסובייטית.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA
    קבוצת הטרור שבצעה את הפיגוע נקראה 'מלכות ישראל' (או 'מחתרת צריפין' על שם המקום בו שפטו אותם). חלק מחבריה היו חברים בעוד קבוצת טרור שנקראה 'ברית הקנאים'..
    .
    'רצח הדוקטורים'-משפט הרופאים היהודים בברית המועצות.
    באותה תקופה התנהלו גם 'משפטי פראג' בצ'כוסלובקיה ובהם הוצאו להורג פעילי ציבור ממוצא יהודי. כמו כן נידונו לעונשי מאסר הישראלים מרדכי אורן ושמעוון אורנשטיין.
    .
    "THE MAN OF STEEL"-סטלין. הכינוי של שליט ברית המועצות ששמו המקורי היה יוסיף ויסריונוביץ' ג'וגאשווילי.
    הפירוש המילולי של סטלין הוא פלדה כלומר אדם קשוח וחזק ביותר.
    דרך אגב. היה גם טנק רוסי ששמו היה סטאלין שהיה בעל שיריון עבה. היו פריטים רבים שלו בשירות צבאות ערב והם נלחמו, בין היתר, נגדנו.
    https://yadlashiryon.com/armored/%D7%98%D7%A0%D7%A7-%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-js3/
    .
    וכמובן, תודה על המעורב.

  18. Yinon Yavor

    22 אפר 2020 13:27:46

    מל – לפי השם הפרטי זו בת/נכדה ולא בן/נכד.
    אם השם דניאל מאויית עם שני L ואז E בסוף, זו אישה. אם זה מסתיים ב L אחת וללא E, זה גבר

  22. שגיא נאור

    22 אפר 2020 19:46:39

    תודה רבה מנחם, מעניין מאוד.
    ההחלטה של ההיט לגבי דראגיץ' מאוד חשובה כי יש המון דיבורים שהם מנסים להשיג כוכב נוסף.
    בעונה הבא יורדים להם מהקרה החוזים של דראגיץ, סלומון היל, מיירס לנארד וקראודר שמרוויחים ביחד 50 מיליון.
    נאן, רובינסון, אדבאיו והירו ירוויחו בעונה הבאה 12 מיליון. ביחד…

  23. Zvika Bar-Lev

    22 אפר 2020 21:03:41

    ראיתי עכשיו את שני הפרקים הראשונים של הסדרה על הריקוד האחרון של ג'ורדן – וואוו. איזה תענוג של סדרה!

  24. Amitlahev

    23 אפר 2020 00:54:45

    תודה על המעורב. איזה שינוי חל בגובה השחקנים מאז ועד היום! הסיפור עם הרוסים מרתק. אלה היו ימים אפלים של קומוניזם פרנואידי ואכזרי בתקופת סטלין שאני מקווה שלא יחזרו. לאחרונה קראתי שני ספרים על תקופת מלחמת העולם השניה. לעיתים נראה שחיילי הצבא האדום פחדו ממדינתם יותר משפחדו מהאויב.

  26. דן רוזנבלום

    23 אפר 2020 21:30:10

    שעליתי מניו-יורק לאילת ארי רוזנברג היה גר מעליי בבניין.
    הוא, אייל חי, שמעון אמסלם, יובל אשכנזי, אמיר כץ ואחרים גרו שם בבניין.
    יום אחד כרגיל רצתי מהר במדרגות ופתחתי את דלת הכניסה ללובי במהירות…
    טראח! "איה! הלו!" מישהוא צעק.
    ארי רוזנברג ושימי ריגר.
    שימי קיבל מכה חזקה במרפק מהדלת…
    הוא רצה להגיד לי משהו אבל דפקתי ריצה למגרש.
    –
    חחחחח , my 2 cents.
    תודה על השיתוף 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט