האם הפיסטונס עצרו את מייקל? / דביר בשן

האם הפיסטונס עצרו את מייקל? / דביר בשן

אני לא רואה את עצמי כמבקר-ג'ורדן, כי אם לומר את האמת, אני מת עליו כשחקן. הריצה השנייה שלו לאליפויות באמצע-סוף שנות ה-90 הייתה בדיוק בזמן שהתחלתי לאהוב כדורסל, ויש לי קיטונות של הערכה אליו כבנאדם, וכשחקן. אני לפעמים נתפס כמבקר כשאני מוצא את עצמי אל מול מה שאני מרגיש בתור סגידה חסרת בסיס למיתולוגיה של ספק שחקן ספק דמי-גוד. אבל אל תטעו – מייקל ג'ורדן בעיני הוא השיט!

זוהי הקדמה, חדי העין ודאי זיהו, של מישהו שהולך לכתוב כמה דברים שליליים על ג'ורדן, בימים שבהם ההילה סביבו בשיאה והלבלים של הסגידה מכוונים למקסימום. זוהי הקדמה לטור קצר על הפעמים שמייקל פגש את הפיסטונס. הקבוצה שאני אוהד. אז אולי זה בכלל טור על הפיסטונס עם טיימינג מקרי.

ארבע סדרות הפגישו את ג'ורדן עם הבד-בויז של דטרויט בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. ארבע שנים ברציפות שבהן בכל פעם שמייקל הגיע לסוף, הוא ראה שם את אותה חבורה של אייזיאה וג'ו וביל ודניס. ב-3 השנים הראשונות הפיסטונס סיימו את העונה של הבולס. ב-2 מתוכן הם גם זכו באליפות. בשנה האחרונה, שהיא הפעם הראשונה שהבולס עברו את דטרויט, הם המשיכו לזכות באליפות הראשונה.

כדי לעשות סדר, כי זה היה מבלבל, הנה זה כאן:
88: דטרויט מנצחת 4-1 בחצי גמר אזורי (ממשיכה לנצח את בוסטון ומפסידה ללייקרס בגמר)
89: דטרויט מנצחת 4-2 בגמר המזרח (וזוכה באליפות מול הלייקרס)
90: דטרויט מנצחת 4-3 בגמר המזרח (וזוכה באליפות מול פורטלנד)
91: הבולס מנצחים 4-0 בגמר המזרח (וזוכים באליפות מול הלייקרס)

כאות לאותה יריבות, עמוד היוטיוב של דטרויט לא שכח בימים האחרונים להעלות סרטון בן 12 דקות על מה שכונה באותם ימים "חוקי ג'ורדן". סט של חוקים חצי פורמליים שנהגו כנראה על ידי אייזיאה תומאס, ויושמו על ידי המאמן האגדי צ'אק דיילי, על איך עוצרים את ג'ורדן (ותודה ל Dror Haas על ההפניה לסרטון).

הנה החוקים בגדול (כי חצי פורמליים, כן?).
1) שמירה: לפעמים ג'ו דומארס שומר על ג'ורדן, לפעמים עם עזרה מצד רודמן, ותמיד בנסיון למלכודת שיגרום לו להיות חייב ללכת לכיוון הגבוהים של דטרויט (אדוארדס, סאלי..). בפעמים אחרות, דווקא רודמן על ג'ורדן. מה הרעיון? הרעיון הוא להכריח את ג'ורדן להתמודד עם שני סוגים שונים של הגנות. מצד אחד דומארס עם הרגליים הזריזות והיכולת להיצמד לג'ורדן על הקרקע. מצד שני דניס רודמן ה-8'6 האתלטי והפיסי שיכול לאתגר כל נסיון עלייה לסל.

2) לגרום לג'ורדן לעבור בהגנה: אם ג'ורדן שומר את אייזיאה אז עושים תרגילים עבורו. אם מייקל שומר את דומארס אז הוא הולך להיות הטארגט. לא לתת לו לנוח. שימו לב שזה ממש נוגד את האינטואיציה כי ג'ורדן שומר מדהים ולרוב קבוצות מנסות לאתר את השומר הפחות טוב ולשחק עליו. לא כאן.

3) אגרסיביות: הפיסטונס היו קשוחים עם ג'ורדן. מאוד. בכל פעם שהוא עלה לסל או רק נכנס לצבע, דטרויט דאגו להבהיר לג'ורדן שאיפשהו קיים גם סיכוי שהוא יסיים את המהלך בחדר ההלבשה.

אז האם החוקים עבדו? בואו נראה.
הוצאתי בוקס-סקורס של ג'ורדן מול הפיסטונס באותן שנים, והשוואתי לכל סדרות הפלייאוף האחרות של מייקל. הנה הנתונים.

מייקל מול דטרויט:
נקודות: 29.9
אחוזים מהשדה: 47.7%
אחוזים מ-3: 27.7%
ריבאונדים: 6.7
אסיסטים: 6.09

מייקל מול השאר:
נקודות: 37.1
אחוזים מהשדה: 54.1%
אחוזים מ-3: 33.2%
ריבאונדים: 6.9
אסיסטים: 7.7

בסיכום, מייקל מול דטרויט לוקח 4 זריקות פחות וקולע באחוזים פחות טובים. אם תהיתם, ההגנות הכפולות לא תורגמו ליותר אסיסטים לשחקנים פנויים (אולי חצאי אסיסטים אבל לא מדדו את זה). חוקי ג'ורדן עובדים.
כביכול.

חוקי ג'ורדן עובדים כי היו לדטרויט את השחקנים שיגרמו להם לעבוד. חוקי ג'ורדן כן או לא, סביר שאיכות ההגנה של אותה קבוצה, היה "מוריד" ממוצעים לכל סטאר התקפי מולם, עם או בלי החוקים.
אגרסיביות? לא בלי מהורן וליימביר וסאלי ורודמן ואדוארדס. שחקנים שאינם רק אגרסיביים, אלא גם בעלי אינסטינקטים הגנתיים מוצלחים, ואינטליגנציית משחק. שמירה? כן כשיש לך את הכלים ההגנתיים לזרוק על השחקן הטוב בעולם מספר שומרים ברמה גבוהה בעלי איכויות משתנות.

החוקים עבדו בגלל שדיילי ידע להתאים אותם עבור השחקנים שהיה לו.

אבל הנה הטוויסט בסיפור:
לגרום לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה לרקוח סט של חוקים מיוחד עבורך? לדעת שחבורת השומרים הכי ידועה לשמצה בתולדות הליגה חולמת ונושמת רק את השם שלך?

אולי זה כן טור שמהלל את ג'ורדן אחרי הכול.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  2. רועי ויינברג

    21 אפר 2020 18:14:00

    תודה דביר. אני חושב שהסדרות האלה היו בסיס להגנת כוכבים בשנים הבאות וראינו משהו דומה (שמירה של כמה שחקנים שונים על אותו שחקן במקביל או ניסיון לגרום לו לעבוד בהגנה) גם נגד לברון או שחקנים אחרים. האגרסיביות שונה, אבל הבסיס קיים עד היום, יחד עם השילוב של כמה שחקני הגנה היסטוריים ומגוונים באלופות, משהו שהיה גם לפני דטרויט.

    1. הקוריוז

      21 אפר 2020 20:58:37

      פחח על לברון שמרו אחד על אחד כל מיני קורברים וגם על מייקל בשנות ה90. שלברון קיבל דאבל מכות ואגרסיביות מול הסלטיקס 08 הוא ניגר את התחת כמעט כל הסידרה חוץ ממשחק 1 והפסיד גם.
      השמירה על לברון מאז 2012 היא בזיון מתמשך כמו שהיה על מייקל בשנות ה90.

      1. ברוך רובין

        22 אפר 2020 00:30:05

        ברור השמירות על מייקל היו מביכות בשנות ה90, רק לראות את הסדרה של הסאנס נגדו עם פול ווטספל האהבל כמאמן מפתיע אותי שהוא אימן עד העשור שלנו,ההגנות היו כל כך טיפשות ואיטיות באותה תקופה .
        .
        שמעון אני מסכים איתך חלקית עם השמירה על לברון, יש מאמנים שעשו עבודה גרועה על לברון (קר, בונדלהצר…), אבל יש הבדל עצום בין לברון 2008 ללברון גרסת 2012. לברון גרסת 2008 זה יאניס של היום פחות או יוצר מפלצת אתלטית בלי שום קליעה שברגע שחוסמים לו את החדירה אין לו מה לעשות, לברון 2012 הוסיף משחק פוסט אף בלתי עציר וכשהוא ליד סופר טימס כמו שהוא בנה קשה מאוד להתמודד איתו.

    1. דה סוויפ

      21 אפר 2020 20:28:38

      ברשותך אני אגיב כדה סוויפ כי אין לי כח להחליף יוזר 🙂
      התשובה לא תמונה בהגנה של דטרויט אלא בהתקפה שלהם (או שמא בהגנה של הבולס)
      ג'ורדן עדיין היה מאוד פושר בסטנדרטים של ג'ורדן בסדרה הזו

            1. עידו גילרי

              22 אפר 2020 09:11:18

              אהה אז: טרי פורטר, ג'רום קרסי, באק וויליאמס, קווין דאקוורת', קליף רובינסון ודני איינג'.
              מקווה שלא שכחתי אף אחד.

        2. Yinon Yavor

          22 אפר 2020 12:11:07

          זו היתה אחת הקבוצות הכי מוכשרות שאני זוכר, עם עומק אדיר בחמישייה שכללה 4 אולסטארים לגיטימיים:
          באק וויליאמס בפאוור עם משחקי 20-15 כעניין שבשגרה. אולי בדומה לפול מילסאפ בשיאו. אולי אל הורפורד גם השוואה מתאימה.
          ג'רום קרסי בסמול שהיה קלעי ורסטילי, חזק ויעיל. קצת כמו קאוואי רק בלי ההגנה המדהימה. אולי יותר דומה לגאלינארי רק יותר אתלטי.
          קלייד דרקסלר בסקנד שהיה תואם ג'ורדן והיו קולות שהעדיפו אותו על השור משיקגו. יש בו משהו מקובי רק יותר חזק ופחות חתולי.
          טרי פורטר בפוינט היה שחקן נהדר עם מסירה וקליעה מצוינות. היה משהו בסקאלה של קונלי/טוני פארקר/לילארד. בזמנו הזכיר לי מאוד את קווין ג'ונסון הנפלא של פיניקס.

            1. Yinon Yavor

              22 אפר 2020 12:26:51

              הייתי בטוח שהם מחסלים את הפיסטונס בגמר

            2. אור

              22 אפר 2020 21:02:33

              תודה לשניכם, כל השמות מוכרים לי אך לא ראיתי אותם משחקים גם לא בדיעבד (חוץ מדרקסלר)
              .
              מסתבר שהם הפסידו בגמר 4-1 ולא 4-3 כפי שחשבתי

  7. עידו גילרי

    22 אפר 2020 00:46:30

    נקודה יפה דביר.
    כאמור לא באמת עוצרים שחקנים כמו ג'ורדן רק מאטים אותם מספיק כדי שאפשר יהיה לנצח.

  8. מנחם לס

    22 אפר 2020 06:12:45

    אסור לשכוח שבשנים הראשונות ג'ורדן היה צעיר מדי כדי להכריח קבוצה שלמה כפי שעשה כשהתבגר. דטרויט, אגב, יקבוצה מצויינת, ושיקגו – מלבד ג'ורדן – הייתה קבוצה בינונית למדי.

  9. ohadxd

    22 אפר 2020 18:48:03

    הדבר הכי חשוב שבזכותו הבולס סוף סוף ניצחו זה שמייקל התחיל להרים משקולות והתאמן כמו חמור בחדר כושר והעלה כמה קילוגרמים של שריר .
    תחשבו עם לג'ורדן היה חדר כושר ומאמנים אישיים כמו שיש היום בליגה מהעונה הראשונה שלו בnba , או אפילו כבר במכללות ובתיכון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט