השיר האחרון של קרליטו / אריאל הכהן

השיר האחרון של קרליטו.

אמרו שהוא זקן. אמרו שהוא גמור .אמרו שהוא זקן עשיר וגמור. אמרו ש4 גולים בעונה האחרונה בליגה הסינית זו שירת הברבור שלו. החלוץ עם רשימת ההישגים הבלתי נגמרת . אליפויות ארגנטינה. ליברטדורס. אליפות ברזיל(!) .אליפויות באנגליה. אליפויות באיטליה. גביע האלופות. גביעים. ומדליית זהב אולימפית –  שחקן הכדורגל המעוטר והפופולארי בדרום אמריקה חוזר אל כור מחצבתו – עייף,רצוץ סופר את הדקות עד הפרישה.

ההתחלה היתה פנומנלית. אוקטובר 2001. בן 17 עולה קרלוס אלברטו טבס אל הבוגרים של בוקה ג'וניורס ועל המקום רוכש את לב האוהדים  בכוח המתפרץ, בשליטה בכדור ובחתירה הבלתי נלאית אל השער. שדר הטלויזיה הוותיק והצבעוני של בוקה ,שקורא לשחקנים במהלך המשחק  רק בכינויים . ( ריקלמה הוא רומן. בארוס שאלטו הוא "הפקק" . אבונדנסיירי השוער הוא "הברווז" .ברמודס הבלם הוא "הפטרון". וכן יש "הסיני" "הצ'לן" "השחור" "המשוגע" "השמאלי") קורא במחצית לשחקן הצעיר והחדש – "אפצ'ה" .  האינדיאני. גם בשל מראהו המצולק מתאונת מים רותחים בילדות, וגם בשל מוצאו משכונת העוני המפורסמת בבואנוס איירס : אל אפאצ'ה. זה ההישג הראשון של קרלוס. שהרי זו מסורת עתיקה בארגנטינה כי כל שחקן שמראה יכולת  על המגרש מקבל שם במגרש. כוווולם .חוץ מאחד. מס 10. שקוראים לו דייגו.

מכאן עלתה וצמחה כפורחת הקריירה של ה"אינדיאני" אשר למרות המיליונים והתהילה שקצר בכל העולם היה חוזר  שבוע בשנה אל השכונה. להיפגש עם החברים הותיקים. לחזור להיות ולו רק לשבוע,  אחד מהחבר'ה. ובדמעות לספר בראיונות איך החברים לא נותנים לו לשלם על כלום.

אחרי אליפויות וליברטדורס בבוקה עשה את הבלתי ייאמן והלך לככב בקורינטיאנס בברזיל. קבוצת הפאר לשעבר שהביאה לעולם את סוקרטס. ריבלינו. רונלדו. ריבאלדו. רוברטו קרלוס והיתה שקועה בתחתית הטבלה . קרליטו השם שנישא על שפתי האוהדים הביא למועדון אהדה חוצת יבשות.ואליפות. משם חצה את האוקיינוס אל היבשת האירופית הזקנה מביא את מגע הקסם שלו לכל קבוצה שהניחה עליו את ידו. יש אפילו שחקן דובר עברית  שזכה לשתף איתו פעולה על המגרש העונה לשם יוסי בניון. זה היה בווסטהאם וזה היה מזמן…

אך במרץ 2020 כל זה נחלת העבר הרחוק. השנים האחרונות לא חייכו לטבס לא מצד היכולת לא מצד האהדה. החדות כהתה. המהירות הואטה. הרעב נעלם. בנסיון אחרון להציל את המורשת ואת השם עושה קרליטו את מה שעושה ועשה כל כדורגלן על בארגנטינה ,וחותם בקבוצת ילדותו, כדי  לתרום את העונה האחרונה למועדון לאוהדים ולשחקנים הצעירים שיובילו הלאה. ככה עשה דייגו. ככה עשו קמפס הגדול. אורטגה. גז'ארדו. רמון דיאז. ככה יעשה אולי גם ליאו מסי בבוא השעה.

העונה התחילה טוב. הצעירים מקאליסטר סלדנו  ואבילה מוליכים היטב את בוקה גוניורס אל הצמרת הצפופה הנשלטת בידי היריבה האלמותית ריבר פלייט המאומנת בידי שחקן עבר שלה שאכל הרבה דשא במאבקים מול טבס ב"סופר קלאסיקו"  – מרסלו "הבובה" גז'ארדו. 

קרליטו עצמו כאילו נולד מחדש. הקולות מהיציע מטריפים אותו. הוא רזה. הוא רץ. הוא נותן גולים משוגעים. הוא מרגיע את הצעירים הוא מתווכח עם השופטים. מרוויח את הכבוד של כולם עמיתים ויריבים כאחד. ועם זאת הבונבוניירה .הקריסטל האמיתי  האליפות למרות כל השערים והיכולת הולכת ליפול בכיס של ריבר!

מרץ 2020. העולם כבר מתחיל לסגור את הדלפקים של הבאסטה מפני הנגיף ובארגנטינה משחקים מחזור אחרון של הסופר ליגה. ריבר בראש הטבלה.נקודה על בוקה. ניצחון של ריבר על אתלטיקו טוקומן החלשה והאליפות שלה. בוקה חייבת לנצח ולקוות להפסד או לתיקו של ריבר. אבל הנה העוקץ:

סידר מי שסידר שאת המשחק האחרון תשחק בוקה במגרשה מול חימנסיה. שאותה מאמן לא פחות ולא יותר יקיר המועדון לדורותיו:…דייגו ארמנדו מראדונה.

האם יש דרמה גדולה מזאת? האוהד מס 1  כנגד המועדון שאותו הוא מעריץ. במגרש שהעלה אותו לדרגת אל?

לפני תחילת המשחק נערך טקס הוקרה לגדול מכולם. נשיא המועדון הודיע מראש שהוא  לא יורד אל הדשא ללחוץ ידו של האויב אבל קרליטו טבס עושה את הדבר הנכון. לצהלת מליוני צופים במגרש ובעולם הוא ניגש אל המאסטרו מתכופף ומנשק את ידיו כאילו היה בישוף. דייגו מחבק את טבס בהתרגשות .המשחק נפתח.

בוקה יושבים על השער של חימנסיה. אבל לא הולך. סלדנו מחטיא נגיחה מושלמת. השוער לוקח קרן מסוכנת. אפס אפס

במגרש בטוקומן   הפתעה קטנה .איפה שציפו למבול שערים של ריבר התוצאה היא תיקו.  המצלמות במגרש תופסות את המאמן גאז'ארדו מחייך בשלווה. הכל בסדר. הכל לפי התוכנית. עד הדקה העשרים. בעיטה חופשית מ30 מטר עולה על פי השער של ריבר הבלם של טוקומן עולה ושם את הראש .גול! האוהדים של ריבר בשוק. המאמן עצבני. במגרש של בוקה תכונה בין האוהדים…"יש תקווה"..אבל כאמור זה לא מספיק. הפסד של ריבר זה נחמד אבל תיקו של בוקה לא מספיק בגלל הפרש השערים.

 טבס נוגח מעשר מטר. השוער של חימנסיה מתעופף ומציל . זמן עובר. רגע לפני המחצית עוד מפח נפש לעשרות אלפי אוהדי בוקה.שבמגרש והמיליונים שבבית.מתיא סוארס מריבר מסתנן לרחבה וברגל מונפת קדימה פוגש כדור מסובב שהורם משמאל לרחבה . גול!

טוקמן 1 ריבר 1.

מחצית ראשונה מסתיימת. התוצאה כמעט ברורה..ריבר בדרך להניף את הגביע.

מחצית שניה. דקה 5. בו זמנית .השוער של טוקמן עוצר בעיטת פגז של קשר ריבר .אנדרדה שוער בוקה מציל את הקבוצה בזינוק פנתרי נואש לאחור .

כולם על הרגלים. האוהדים משתי הקבוצות הגדולות של דרום אמריקה כוססים ציפורנים ולא יודעים את נפשם. איזה מתח. איזה לחץ. בעיטה לפה .בעיטה לשם. כלום לא קורה. ריבר אלופה .

כמעט.

במערבונים השריף  קם מהכיסא במשרד מצחצח את הכובע מניח על הראש מהדק את חגורת הנשק אל מתניו ויוצא לדו קרב בצהרי היום. זה מה שעושה קרליטו טבס. כשכולם מתעייפים נכנס בו פתאום הדיבוק. הוא צועק הוא רץ הוא מעודד את הצעירים לוקח כדור על הקו משמאל עובר שניים מרים..אבילה בועט…בחוץ! לא נורא . המצלמה על הפנים המצולקות של הילד לשעבר מאל אפאצ'ה מחפש חופר את הכבוד האחרון המגיע לו.

כמה דקות לסיום. ריבר בועטת ומחמיצה על קו השער בטוקומן. עכשיו במגרש של בוקה כדור מורחק מגיע  לרגלים של קרליטו מחוץ לרחבה.הוא לוקח קטנה ימינה ומשחרר  עם כל העצבים כל התיסכול כל הייאוש שהיצטברו לו בנשמה בעיטה בסגנון טומהוק למרכז השער לשוער אין סיכוי." גולללל! "זועק השדר. "גוללל! של טבס . בשביל החלומות בשביל הזיעה בשביל מה שמגיע לקרליטו. בשביל  מה שמגיע לאוהדים ..גוללללל.."

במגרש של טוקומן נשאר עוד זמן. אבל החיוך נמחק מעל פניו של הבובה. גם הוא יודע ששום דבר . שום דבר לא יוציא את האליפות הזאת מהידיים של השחקן הצנוע מהשכונה  שחזר הביתה בשביל לשמוע את הלב של האוהדים הזועקים את שמו  .אהבת היציעים הפועמת  פעם אחרונה לפני שיירד עליו המסך.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. יפיפה!!!!
    אחלה מתנה ליום העצמאות הטור הזה…
    יש לי סימפטייה גדולה לבוקה אז אשאל אותך שאלה.
    אני זוכר שכילד ראיתי משחק שמרטין פלרמו נפצע בצורה לא פשוטה, אך המשיך לשחק וכבש ואז יצא על אלונקה.
    האם היה דבר כזה או שדימיינתי?

  2. סיוט. ממש סיוט היה המחזור האחרון העונה. אני מתנחם בזה של ריבר יש עדיין יותר אליפויות ומה שקרה שנה שעברה בגמר הליברטדורס ישאר איתי לנצח.

  3. ★כן★ ★כן ★.★ כן★

    פני..אתה זוכר נכון! זה היה ב99 במשחק מול קולון. קרע את הרצועה המשיך לשחק והביא גול! אחר כך ישב חצי שנה בבית..בכלל מרטין פלרמו זה סיפור של פצחעות מטורפות כולל יציע שנפל עליו בספרד באמצע משחק כששיחק בויאריאל..זה רעיון טוב לכתוב עליו😁😁😁

  4. מקסים. תודה.
    שחקן שראוי לכל כבוד
    אבל מה שאי אפשר לשכוח לו זה שהוא היה חלק מאחת ההתקפות הקטלניות בהיסטוריה של נבחרות ולא להשיג שום תואר. ביחד עם מסי היגוואין אגוארו ודי מאריה

  5. העזיבה של טבס לברזיל ב-2005 היתה ביחד עם מסצ'ראנו מריבר. הם הביאו אליפות לקוריניתיאנס. הוא זכה בתואר השחקן המצטיין. הראשון אי פעם שלא היה ברזילאי. כמובן שכמו בדרום אמריקה, היו שם דברים לא תקינים מבחינה כספית.
    נשיא ברזיל דאז לולה סילבה הוא אוהד שרוף של הקבוצה והיתה פגישה בינו לבין טבס שבה הוענקה לו חולצה של המועדון. הוא גם זכה באותה שנה בתואר שחקן השנה בדרום אמריקה.
    .
    היטבת לתאר את הדרמה הגדולה במחזור האחרון בליגה הארגנטינאית.
    אולי לא היה לך נעים לכתוב, אבל טבס נישק את מראדונה בשפתיים עם חיבוק גדול.
    https://www.youtube.com/watch?v=OlszSqXcrJ4
    במחזורים האחרונים של הליגה הוא היה השחקן והכובש המצטיין וסחף אחריו את הקבוצה. הוא מבין היטב שהקריירה שלו נמצאת בסופה וראו את התשוקה והמחוייבות שלו.
    בפגרה שהיתה בליגה בוקה החליפה מאמן (גוסטבו אלפרו) ומינתה את מיגל אנחל רוסו (האחרון שהביא לבוקה את גביע הליברטדורס (שנת 2007) והדבר הוכיח את עצמו.
    .
    עוד רגע ידוע (אחד מרבים) בקריירה המפוארת של טבס היה 'תנועת התרנגולת' שהוא ביצע במשחק נגד ריבר פלייט לאחר הבקעת גול באצטדיון המונומנטל בקופה ליברטדורס 2004 לאחר שהבקיע שער. בעקבות כך הוא הורחק מן המגרש.
    https://www.youtube.com/watch?v=Y-j4UcnadT4
    .
    תודה על פוסט מענג ביום העצמאות.

  6. נהדר …
    אני עוד זוכר את גמר הקופה אתשקד ששוחק בספרד .
    בתגובה אוזכר מרטין פאלרמו הענק שהיה כל כך ענק עד כדי כך שהיה לראשון בהיסטוריה לפספס 3 פנדלים במשחק אחד …..אבל לא לטעות זה בגלל שהוא ענק כי רק לענק כמוהו נותנים פנדל שלישי אחרי שתי החמצות.

    1. https://www.youtube.com/watch?v=a6fG-QRLpTU
      המשחק המדובר התקיים בטורניר קופה אמריקה 1999 בשלב הבתים. ארגנטינה נגד קולומביה שניצחה 0:3.
      מאמן נבחרת ארגנטינה היה מרסלו ביילסה שכינויו, כמו זה של פאלרמו הוא "משוגע" (loco).
      בסגל ארגנטינה היו בין היתר רוברטו אג'אלה, דייגו סימאונה, חבייאר זנטי, אריאל אורטגה, פבלו איימר וחואן רומן ריקלמה.

  7. תודה רבה אמנון עכשיו ראיתי זאת …איזה אומץ צריך לגשת בפעם השלישית ….
    אמנון תגיד מה נגמר עם הקופה של הצעירות ששתי הראשונות (כמדומני ) היו צריכות להיות באולימפיאדה .
    האם הטורניר הושלם ? ומי העולות ?

    1. אהרן,
      הטורניר הקדם אולימפי בדרום אמריקה נערך בקולומביה והסתיים לפני משבר הקורונה.
      הקבוצות חולקו לשני בתים כששתי הראשונות מכל בית עולות.
      לאחר מכן עוד שלושה משחקים בין הקבוצות הללו והשתים הראשונות עולות לאולימפיאדה.
      .
      עד כמה שזכור לי, בפעמים האחרונות שתי העולות לאולימפיאדה היו שתי הנבחרות שסיימו במקום הראשון והשני בטורניר האליפות היבשתית לנוער עד גיל עשרים הקרוב לאולימפיאדה (יש גם טורנירים עד גיל 15 ו-17).
      .
      הפעם היתה החלטה לערוך טורניר מיוחד לנבחרות עד גיל 23 שהיה מעניין ואיכותי ביותר שבסופו של דבר עלו שתי הגדולות. ארגנטינה במקום הראשון וברזיל סגניתה.
      https://en.wikipedia.org/wiki/2020_CONMEBOL_Pre-Olympic_Tournament
      אם אתה לוחץ על השמות של הנבחרות בקישור הזה אז אתה מקבל את הסגלים.
      .
      חלק מהשחקנים יעברו לאירופה בתקופה הקרובה והם יהיו מוכרים בעולם.
      לדוגמה: בברזיל רינייר שנרכש על ידי ריאל מדריד הוא שחקן מרכז שדה קדמי. בארגנטינה שיחק הבלם נהואן פרס שנרכש ע"י אתלטיקו מדריד ונשלח ל'קבוצת הבת' הפורטוגלית פמליקאו שהיתה עד לאחרונה הפתעת הליגה.
      .
      הנה קישור לסיכום קצר של המשחק המרתק בשלב הגמר. ארגנטינה נגד אורוגוואי:
      https://www.youtube.com/watch?v=ctH601rkJzI&list=PLJzA1-rL2Kagn0G7h6m_LwBROWBdOIhgC&index=26
      .
      נ.ב
      אני חושב שקראתי במקום כלשהו, אבל אני לא בטוח בכך: במידה והאולימפיאדה תיערך בכל זאת בשנה הבאה ביפאן, אז הטורניר יהיה לשחקנים שגילם עד 24 פלוס שני שחקנים בוגרים.

      1. אמנון באיחור ניכר ( יום העצמאות …😀)
        תודה רבה !!!.
        לגבי הסיפא אני שמעתי שאכן כך הדבר שקבוצת הגיל המותרת תגדל לעד 24.

  8. דני אתה אלוףףףף
    תודה רבה כמה א י מחפש את זה משום מה לא מופיע ביוטיוב תחת palermo injury
    כבר התחלתי לחשוב שאני פסיכופת

  9. פוסט נפלא על שחקן שמייצג את הכדורגל הדרום אמריקאי בכלל והארגנטינאי בפרט בצורה הטובה ביותר – לב, נשמה, מלחמה, ניצחון בכל מחיר ובכל האמצעים. אגדה צהובה-כחולה אמיתית.

    1. אז זהו שזה מייצג רק חצי מהכדורגל הארגנטינאי.
      כמו כל סיפור סטאר וורז טוב, יש מאבק קשה בין האור והאופל של הכוח (הארגנטינאי). הכדורגל היפה, המנוטי, הביילסה, המכונה של ריבר. ומולו הכדורגל של אותו לב, נשמה ולנסות לנצח בכל מחיר.
      כחובב נלהב של הראשון, מעולם לא הצלחתי באמת להתחבר לטבז.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט