פוטבול – שבוע 4 ב-NFL / מנחם לס

משחקים נבחרים מאתמול

אטלנטה פלקונס (3-1) 23 – ניו אינגלנד פטריוטס  (0-4) 30 

 

 

חזרתי רק הבוקר מאטלנטה. לכן הפוסט הזה יוצא קצת מאוחר. תיכף תשמעו מעוזי חבושה כותב "אני מתערב שלא היית שם". אז גם הפעם החלטתי לשמור את הכרטיס, ואני מתערב איתו על 5,000 שקל שבפגישת הופס באפקיל אני מביא לו לא רק כרטיס אחד. אני מביא לו שניים: אחד מהמשחק בשרלוט ואחר ממשחק אמש.

אז חבושה, תכתוב כאן שאתה מקבל את ההתערבות, ושנינו נבוא עם 5,000 שקל לפגישה (אני רק חושש שהוא בחייו לא ראה אפילו 5,000 שקל).

היה משחק מרתק על הכיפאק במזג אוויר עשר. ישבתי במקום הטוב ביותר באיצטדיון עם כרטיס VIP של CNN. זה לא רע כשהחותן שלך הוא העורך הספורט ב-CNN.

'אגיד זאת בפעם המאה: טום בריידי הוא הבנזונה הגדול בין כל הקוורטרבקים שכל מה שהוא יודע זה לנצח.

היו לו שלושה שבועות גרועים. אז מה? הוא לא ניצח? הוא היחיד מכולם היכול לנצח גם כשהוא גרוע. יש לו השפעה כזאת על הקבוצה, משהו שהיה לאלוהים בזמנו. אמש במשחק הלילה הוא לא רק ניצח.הוא גם היה מצויין. 316 יארדס, שני TD, שליטה מחלטת בעניינים כפי שטדי קולק שלט פעם בירושלים. והכל במשחק חוץ באטלנטה, אחד המקומות שקשה ביותר לנצח שם.

היה כבר 30-13 כשרבים מאוהדי הפלקונס – כמו אוהדי ההאוקס הם הגרועים בליגה – החלו לעזוב את האיצטדיון. 

ודווקא אז החל ה-RALLY של הפלקונס.  ה-RALLY היה כזה שמאט ריאן, הקוורטרבק של אטלנטה יכול היה להביאם לשוויון, ואפילו נצחון בהארכה, אלמלא המסירה לרןדי ווייט בתוך ה-END ZONE לא היתה נהרסת ע"י הנוק-דאון של עקיב טליב עם 36 טיקים בשעון. איזה מתח היה אז בין החכמים שנשארו לראות את הראלי של אטלנטה! הראלי מ-16 נק' דפיציט ב-6 דקות היה נפלא לחזייה. במסיבת העתונאים אמר ביל בליצ'יק: "עלינו ללמוד לסיים יתרון כפי שצריך ולא לתת לו להתמוסס ככה. אבל לפחות הבאנו את עצמנו למצב שיכולנו להרשות לעצמנו נפילה מסויימת בסוף!".

הפטריוטס שוב שיחקו ללא כוכבם ה-TE רוב גרונקוסקי, והרסיבר דני אמנדולה. שניהם אפילו לא הגיעו הנה ונשארו בבית. אבל כשלגרט בלאוט רץ 47 יארדס עם הכדור והרוקי קנברל ת'ומפקינס תפס TD ל-18 יארדס, הפטריוטס נראתה כעובדת על כל הבוכנות. ת'ומפקינס, פרי אג'נט שלא היה בדראפט, תפס 6 כדורים ל-127 יארדס. הוא נראה לי ככוכב. בריידי אמר במסיבת העתונאים: "יש לו אאורה של כוכב. אתה לא רואה יותר מדי צעירים כמוהו שבאים משום מקום ונותנים משחקים כאלה כאילו הם כוכבי הליגה כבר שנים. אני צופה לו עתיד גדול!". ג'וליאן אדלמן תרם כמובן את שלו עם 7 תפיסות ל-118 יארדס.

לאטלנטה זו ההתחלה הגרועה ביותר מאז 2007 למרות יום מצויין של טוני גונזלס, בשיא קריירה של 12 תפיסות ל-159 יארדס ושני TD.

מאמן הפלקונס סמית' אמר במסיבת העתונאים: "אנחנו 3-1 כי זה מגיע לנו. את כל שלושת ההפסדים השגנו ברבע הראשון. אנחנו מצויינים בין קו ה-20 עד קו ה-20. עלינו להיות מצויינים לכל אורך ה-100 יארדים, לא רק 60 יארדים באמצע".

 

 

 

 

יוסטון (2-2) 20 – סיאטל (0-4)  23 (הארכה)

 

האינטרספשיון וה-TD של שרמן להשוואה 20-20

שלוש נקודות חשובות: 1. סיאטל ניצחה נצחון חשוב ביותר בחוץ, והכל עדיין ללא משחק משובח של הקווטרבק ראסל וילסון (12 מ-23 וס"ה 123 יארדס עם אינטרספשיון אחד). 2. סיאטל הוכיחה שוב שיש לה את ההגנה הטובה בליגה. 3. J.J WATT יוצא מעורו. למה? כי מאט שאוב וכל הקבוצה לא יכולים TO CRUMBLE ככה בביתם! הסיהאוקס הם 0-4 לראשונה בהסטוריה שלהם  אחרי שסטיבן האושקה בעט מ-45 יארדס לנצחון בהארכה. סיאטל חזרה מדפיציט של 3-20 להשוואה 20-20 כשריצ'רד שרמן עשה אינטרספשיון ברבע הרביעי. ההגנה של סיאטל – ללא ספק הטובה ב-NFL – לא נתנה ליוסטון הביתית מאומה בכל החצי השני, וכמובן בהארכה. נצחון אדיר, עצום ממש לסיאטל!

 

בופלו בילס (2-2)  23 – בולטימור רייבנס (2-2) 20

 

 

 

 

מרסל דריוס וכל הגנת בופלו בילס עשו את החיים ארורים עבור הקוורטרבק ג'ו קלאקו, ה-MVP של מנצחת הסופרבול. לדריוס היו שני סאקים, והרוקי ליינבקר קיקו אלונזו והסייפטי אהרון ויליאמס העשו שני אינטרספשיונס, ואלןפת הסופרבול שניבאו לה עונת זהב, היא בינתיים רק 2-2. מי שחזה במשחק כבר ראה את ההשפעה של מאמן ההגנה החדש מייק פטין: אגרסיביות מהשנייה הראשונה, התקפת הקוורטרבק משני הצדדים, ואי נתינת חופש לשנייה לכל התקפת בולטימור. בופלו צימצמה אותם ל-15 דאונים ראשונים לכל המשחק. הם הירשו לבולטימור רק 305 יארדס אחרי שס"ה שבוע לפני כן הירשו לג'טס 513 יארדס בהפסד 27-20.

אלונזו חתם את הנצחון כשביצע תפישה בזינוק של הקוורטרבק שאוב עם 57 שניות לסיום, כשלשאוב היה דאון שלישי ו-8 יארדס על קו ה-48 של הבילס. איזו אכזבה לבולטימור אחרי ה-9-30 הנפלא נגד יוסטון בשבוע שעבר!

האינטרספשיון החמישי של ג'ו פלאקו הוא שיא קריירה שלילי עבורו, ביום שלריי רייס היו רק 5 נשיאות כדור.

 

דטרויט (1-3)   40 –  שיקגו (1-3) 32

 

רג'י בוש לא ידע כיצד ברכו תחזיק מעמד בחזרה שלו למשחק. הוא היה מלא חששות. הסתבר שכל החששות היו צריכות להיות אצל האורחת משיקגו כשהספידסטר הזה עשה עוד ריצה ל-37 יארדס ל-TD כחלק מה-27 נק' שקבוצתו רשמה ברבע השני. היו לו 139 יארדס נשיאת כדור – שיא עונתי – כחלק מה-173 יארדס בנשיאת כדור של דטרויט. בסיום המשחק שתי היריבות הגדולות הללו היו עם רקורד של 1-3 כשהן מובילות את הNFC צפון.

דטרויט חתמה 24 נק' ישרות, כולל 3 TD, והכל במירווח של 3 דקות ו-26 שניות, אחרי ש-TD של מאט פורטי מ-53 יארדס נתן לברס יתרון 10-6 בתחילת הרבע השני.

דטרויט הובילה 16-40 בתחילת הרבע הרביעי, והיא היתה זקוקה ל-CUSHION הזה כשהקוורטרבק האוייב ג'יי קטלר – אחרי שהיו לו 4 איבודי כדור – זרק לשני TD ו-2 נק' CONVERSION ב-4 הדקות האחרונות, להביא את שיקגו עד 8 נק' מדטרויט, אבל הזמן ניגמר להם. לקטלר היה זה משחק שהוא ירצה לשכוח. הגרוע ביותר שלו תחת מארק טרסמן.

 

קנזס סיטי (0-4)  31  – ניו יורק ג'איינטס (4-0) 7

 

מי שחשב שהמשבר של הג'איינטס הוא זמני, והוא יעבור, כי "הג'איינטס תמיד מתחילים את העונה רע", שיחשוב פעמיים. הג'איינטס הם לא סתם גרועים. הם גמורים. גם בהגנה וגם בהתקפה. קבוצה בייאוש מחלט ואתה מסתכל על האהובה שלך ושואל 'ומה הפתרון?', והצרה היא שאין כל פתרון.

קנזס היא 0-4, ויחד עם סיאטל הטובה ביותר בליגה, והג'איינטס היא 4-0, ואחת משלוש הגרועות בליגה. קנזס עושה זאת עם מאמן חדש מפילדלפיה (אנדי ריד) וקוורטרבק חדש מסן פרנציסקו (אלכס סמית').

לצ'יפס? קבוצה שהיתה 12-2, והחליטה לא לאבד תקווה. "WE ARE FAMILY", היו המילים של אריק ברי', הסייפטי הנפלא של הצ'יפס.

הסיפור הנפלא הוא שאלכס סמית', שניזרק מהניינרס כאילו היה חתיכת זבל כדי לפנות מקום לקולין קפרניק, משחק עד הלום כקוורטרבק בין הטובים בליגה. הוא זרק לשלושה TD ודקסטר מקלסטר החזיר פאנט ל-89 יארדס, והצ'יפס הפכו לקבוצה השנייה בהסטוריה (הראשונה היתה דטרויט ליונס מ-1980) לחזור מעונה של רק 2 נצחונות, להתחיל עונה חדשה 0-4. אלכס סמית' הוא הסיבה הראשית לכך במשחקו הבטוח, מחושב, ופיקח. אחרי הכל בוגר אייבי-ליג לא הולך ברגל כשמגיע לתפוקה מוחית.

הג'איינטס, אלופי הסופרבול ב-2007 ו-2011 סובלת מפציעות, חיכוכים עם המאמן, קוורטרבק בעונה שלא ידע כמוה (איליי מנינג), וכל מיני צרות אחרות. מה שלא עוזר לאיליי הוא קו התקפה שלא מסוגל להגן עליו, ולתת לו זמן לזריקות. למעשה אחרי שלושה רבעים המצב היה עדיין בר הצלה עם 7-17 אחרי "CATCH-AND-RUN" של 69 יארדס מאליי מנינג לויקטור קרוז. אבל אז TD של אלכס סמית מ-4, 2, ו-35 יארדס סיימו עניין. הוא לא היה גדול: 24 מ-41 ל-288 יארדס עם 2 אינטרספשיונס הוא לא יום מי-יודע-מה, אבל כשזה יום עם "W" לצידו, הכל בסדר קומראד. מנימג היה 18 מ-37 ל-217 יארדס ו-TD אחד. אבל 3 סאקים ואינטרספשיון אחד חתמו יום שחור נוסף לכחולים מהתפוח הגדול. איליי מנינג – אם ימשיך ככה – הוא בדרך ל-40 אינטרספשיונס העונה, והאמינו או לא – הוא אפילו לא הבעייה הגדולה ביותר של הג'איינטס.

לצ'יפס? לקח להם 4 שבועות להכפיל את סך נצחונותיהם מהעונה שעברה!

 

מינסוטה (3-1) 37 – פיטסבורג (4-0)  24

 

80,000 צופים באיצטדיון וומבלי בלונדון חזו במשחק פרוע, מהנה, ומלא נקודות. בסופו הסטילרס הם 4-0 לראשונה מאז ימי מתושלח. יותר נכון, מאד 1968 שזה בערך אותו דבר בפוטבול.

הסיפור של המשחק היה גרג ג'נינגס שהראה שלויקינגס ישנו שחקן שלא קוראים לו אדריאן פטרסון היודע מה לעשות עם הפוטבול. שניהם היוו את ה-"1-2 PUNCH" שיחסל רבים וטובים העונה שהויקינגס קיוו שיהיה להם כשהחתימו את ה-WR הזה, ג'נינגס. "לעשות זאת בעיר לונדון, באיצטדיון כדורגל שרק קראתי עליו, זה משהו מיוחד. UNBELIEVABLE", אמר ג'נינגס. "אילו לא ניצחנו, היתה זו טיסה מאד ארוכה חזרה הביתה. אחרי הנצחון הטיסה תהיה כאילו משיקגו" (שעה וחצי טיסה, מ.ל)

"אנחנו לא יכולים להיות הקבוצה הגרועה בליגה", אמר בן רות'ליסברגר, הקוורטרבק של הסטילרס, שלדעתי הרבה מהאשמה היא הוא ולא אחר. יש לו יד זהב, אבל יותר מדי פציעות עבר שהאיטו אותו, ומונעות ממני כל תנועה צדדית., די מגבילות את כל ההגנה."אנחנו נצא מזה", הוא אמר. אני שואל, "כיצד?".  אם מדברים על סטטיסטיקה, כרגיל יש לו את המספרים. הפעם 36 מ-51 ל-383 יארדס, אבל מה זה מספרים ללא נצחונות?

ג'נינגס נתן עונג ל-80,000 בריטונים בתפישה אקרובטית ל-70 יארדס שפתחה הפרש של 0-10 ברבע הראשון.  הקוורטרבק של הויקינגס מאט קאסל שעלה במקום הקוורטרבק הפצוע כריסטיאן פונדר, ונתן משחק מצויין, אמר עליו: אני זורק לו מסירה של 5 יארדס והוא עושה ממנה מסירה של 70 יארדס". קאסל סיים משחק מצויין של  16 מ-25 ל-258 יארדס.

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. הפטריוטס וקנזס סיטי בכושר מצויין.

    מנחם, אוכל להוסיף כל שבוע לפוסט שלך שידורים של כל משחק וערוציהם (הפריוויו)?

  2. טום בריידי לא רק הקוורטרבק הכי טוב, הוא גם הכי חתיך מכל הספורטאים בעולם. פניו הם פנים של שחקן קולנוע!

  3. ודאלאס שוב מפסידים אחרי הובלה בחצי. יהיה נחמד פעם בכמה שבועות להוסיף את הטבלאות של הבתים. המזל של דאלאס הוא שהבית שלהם כזה גרוע ואלא אם כן וושינגטון יתאפסו על עצמם הם יעלו לפלייאוף מהמקום הראשון גם במאזן גרוע.
    את הג'יאנטס והסטילרס פשוט לא נעים לראות.
    ביג בן נראה בעונת פרישה ואיליי נראה כאילו לא בא לו לעלות לשחק ולחטוף מכות.
    אני לא יודע מה להגיד על יוסטון חוץ מזה שאסור לפספס משחקים שלהם

  4. איזה קהל אוהדים יש לאטלנטה. בזמן שהם עשו את הריצה בסוף, חצי מהאיצטדיון היה כבר ריק. לא מגיע לפלקונס לנצח עם קהל אוהדים כזה.

  5. מנחם, לקנות כרטיס משומש באינטרנט עולה דולר. עד שלא תביא תמונות שלך עם המעודדות מהאצטדיון, אני לא קונה בגרוש את זב שהיית שם.

  6. ותעשה לי טובה, אלכס סמית לא משחק כאחד הקב הטובים.
    היה ונשאר דלק גדול. מסירות על בטוח , זה גם הנכדה של עוזי חבושה , ואולי אפילו סילבי של מומו יכולות לעשות.

  7. ביקרתי בפיטסברג לפני מספר שנים
    חוץ מפוטבול וקצת בייסבול זאת עיר משעממת מאוד
    בכל פינה יש דגלים של הסטילרס

    1. אתה טועה MBK בשני דברים:!. 1. כל הדאונטאון בסביבת ה-THREE RIVER נעשה אזור IN ביותר עם מסעדות יקרה, פאבים וספורטס באר מהדרגה הראשונה. 2. הספורט הראשון שם כבר 20-25 שנה הוא הוקי קרח עם הפינגווינס ולא הסטילרס, והעובדה שכוכבי ההוקי הגדולים בתבל (מריו למיו, סידני קרוסבי, ועוד) שיחקו (ומשחקים) שם.

  8. הייתי מוסיף לסיקור את קליבלנד – סינסניטי .
    הבנגלס מוכיחים שלא לוקחים אותם ברצינות בצדק.
    בכל נקודה בה הם צריכים להוכיח משהו הם מפשלים.
    נכון שיש להם סגל איכותי אבל אנדי דלטון לא יכול להחזיק קבוצה כזו על הכתפיים.

    ולמי הפסידו , לקבוצה שלפני שבועיים גמרו את הסיכוי עליה אחרי שהעבירה את הרץ האחורי ריצ'רדסון תמורת בחירת דראפט סיבוב ראשון מאינדי.

    מאז הם עם 2 נצחונות רצוף ובמאזן חצוי בדיוויז'ן שלא סגור על עצמו בכלל.
    כל אחת יכולה לראות את עצמה מעפילה משם למרות שאני בכל זאת חושב שאלה יהיו הבנגלס.

    פייטן מאנינג הוא הדוקטור של המשחק, בריידי הוא הבן זונה של המשחק.

    רוג'רס יכול להשוויץ בסטטיסטיקה כמה שבא לו הוא לא היה עושה מת'ומפקינס מה שבריידי עושה ממנו בפטריוטס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט