1.מה קרה שמייקל ג'ורדן נתן אוקיי לשדר סידרה שהיתה מוכנה זה שנים?
הסידרה של עשרה חלקים המרכיבה את ה-LAST DANCE של ג'ורדן ניפתחת הערב ב-9 (4 בבוקר בבית שאן) והיא כבר מעוררת ציפייה ושאון כפי שמזמן לא נראה או נשמע בספורט.
בקטע מספר "2" אני מציע סרטון שמראה חלקים מהקריירה של מייקל שצולמו לפני 30 שנה ויותר. וידיאו שמעולם לא ראיתם. גם אני לא.
לפי כמה מקורות מייקל ג'ורדן – השומר באדיקות על דמותו – לא הירשה משך שנים שהסידרה תשודר. הוא שינה את דעתו.
השאלה היא למה.
מייקל הסכים להתראיין. הסידרה מתרכזת בעיקר בעונת 1997-8 של הבולס. NBA ENTERTAINMENT קיבלה רשות שאף פעם לפני-כן לא ניתנה. 'הרשות' סוף-סוף ניתנה לשדר צילומים ורגעים מאד אינטימיים, פרטיים, ודי סודיים שעד עתה איש לא ידע עליהם.
כחלק מההסכם בין מייקל ו-NBA ENTERTAINMENT מאומה לא היה מורשה לשידור ללא הסכמת מייקל ג'ורדן בכתב. לצלמים הורשו רגעים המתוארים כ-UNPRECEDENTED לפני כן , צילומים עליו, על הקבוצה, ועניינים בין לבין, שאיש לא ידע ולא שמע לפני כן. משך שנים ניסו לקבל את אישורו של מייקל, והוא סירב. הסרטונים שכבו וחיכו בחדר הכספות הסודי והשמור ביותר במגדל ה-NBA במנהטן.
מה קרה?
כמובן שאיש מלבד מייקל עצמו לא יודע מה גרם למייקל לשנות את דעתו. מייק טולין, אחד מיוצרי הסידרה "THE LAST DANCE" רומז שאולי בשלוש-ארבע השנים האחרונות הרגיש שלברון ג'יימס עלול לרשת אותו כגדול מכולם, ומייקל האמין שהצגת הסידרה תסביר הרבה פרטים לא ידועים עליו, על אופיו, ועל האובססיה שלו לנצח.
טולין אמר לרמונה שלבורן מ-ESPN (https://www.espn.com/nba/story/_/id/29044827/an-all-access-michael-jordan-documentary-how-last-dance-was-made-possible) שב-2016 מייקל היה בישיבה של השרלוט הורנטס להחליט בקשר לבחירת הדראפט כשלפתע, בחדשות הערב בטיווי, מופיע לברון ג'יימס מחזיק את גביע ה-NBA בראש התהלוכה בדאונטאון קליבלנד, האליפות הראשונה של העיר, והשלישית של לברון. זה קרה גם בעונה שלווריורס היה שיא חדש של נצחונות – 73 – כשהקודם היה של מייקל והבולס עם 72.
טולין לא אומר דוגרי שלפתע הקרקע מתחת רגליו של מייקל החלה לרעוד כי הוא הבין שיום אחד מישהו יעבור אותו כ-GOAT, ואת ההישג של הבולס – 72 נצחונות, 10 הפסדים בעונה שלמה – שהיו בטוחים שאף קבוצה לא תשבור. אבל אולי הוא רומז בדבריו שלעובדות האלה היתה השפעה על החלטתו של מייקל להרשות את פרסום הסידרה בטיווי.
טולין אומר שכשמייקל ראה את הסידרה שהוא העלה (יצר וערך) על אלן אייברסון, עיניו החלו לדמוע. "הוא בכה. מייקל ממש בכה. לא ראיתי אף פעם מייקל ג'ורדן רך ורגיש כך כך. ייתכן שאז עלתה בו ההחלטה להרשות את הצגת הסידרה כי אולי ישנם אנשים שחושבים שהאובססיה של מייק היתה סתם 'תאווה' ומי שיראה את הסידרה יבין שזאת לא היתה התאווה לעוד טבעת, אלא הרצון להיות הטוב ביותר ולעשות הכל שאיש לא יגבור עליו ועל קבוצתו.
ייתכן שמייקל החליט שהגיע הזמן להראות לעולם מי היו הבולס, ומה זאת אומרת לנצח 6 אליפויות, 3 רצופות ועוד שלוש רצופות, בלי להרשות משחק 7 באף סידרה גמר. לדעת מייקל אנשים לא מתארים לעצמם מה זה היה, ולמה מאז לא היה דבר שאפילו מתקרב ל
דעתי שונה לחלוטין.
אני לא ראיתי את הסידרה כמובן אבל ראיתי חלקים פה ושם. הלילה (או הבוקר) – אלה מכם שיחזו בחלק הראשון (ויותר מכך בחלקים הבאים) תראו את מייקל ג'ורדן, בנזונה עם קבלות. מנצח, כובש, שיאן, וצ'מפיון שלא היה כמוהו, ומי יודע אם נראה אחר בימי חיינו, אם בכלל.
אבל הסידרה מראה גם את ההשקעה האדירה שהוא עצמו השקיע כדי להיות אלוף, ורצונו להגן על האליפות. את העוצמה של אישיותו, והאינטנסיביות בה הוא ניסה – והצליח – להשריש בכל שחקני קבוצתו את הרצון להקריב עבור הנצחון מה שהוא היה מוכן להקריב. הוא לא ביקש ולו את הדבר הקטן ביותר מבלי שהוא עצמו היה מוכן לעשותו. הגדולה שלו היתה משולבת עם שתלטנות על חברי קבוצתו. אבל כנראה שכולם שאבו ממנו את החוסן והנמרצות והרגשת השגיבות והעליונות על כל יריב. העובדה הפשוטה היא שבכל שנות האליפות לא היה שחקן אחד שרצה לעזוב את הקבוצה, ולא היה שחקן אחד שלא היה מוכן להצטרף לקבוצה.
הוא בנזונה עם קבלות. אבל נראה לי שרובכם תבינו אותו ותקבלו אותו ואת שתלטנותו בהרבה יותר הבנה והערכה בסיום הסידרה, מאשר בתחילתה.
2. חלקים ממה שתראו הלילה
הסידרה הזאת תוכננה לפני 22 שנה. הנה חלקים ממנה:
3. הבולס מעוניינת במייקל פינלי כנשיא BASKETBALL OPERATIONS
זוכרים את מייקל פינלי? כוכב הוא לא היה אף פעם, אבל כל שחקן המחזיק מעמד בליגה 15 שנה, כולל אליפות עם הספארס ב-2006, חייב להיות שחקן לפחות 'טוב'. אם תדעו שממוצעו ל-15 שנה היה 15.6 נק' (עם 3-4 שנים בדאלאס עם 20+ ממוצע), וריבאונדים מצויינים לסמול פורוורד הזה אז תבינו שפינלי היה לעתים שחקן 'טוב מאד', ותמיד – תמיד – הוא בין הריבאונדרים הטובים בין הסמול פורוורדים (הוא היה 2.00 מ' גובה אבל לוחם עז ללא ויתור).
בשנים האחרונות בן שיקגו הזה היה סגן נשיא פעולות הכדורסל של דאלאס מבריקס. שיקגו בולס הזמינה אותו לראיון הוויקאנד הזה.
Sources: Mavericks vice president of basketball operations Michael Finley interviewed for the Bulls' general manager job. Finley, a Chicago native who was twice an All-Star in his 15-year career, has spent the last seven seasons in the Dallas front office.
— Tim MacMahon (@espn_macmahon) April 18, 2020
4. מייקל משחק HORSE נגד מייקל פינלי בן ה-17
— MJO23DAN (@MJO23DAN) April 18, 2020
5. הטוויטר של קודי זלר מתאר את המצב לאשורו
קודי, בעונתו השביעית ב-NBA מתאר מה קורה כשאמו הזמינה CARRYOUT בשבת. הוא מתאר את המצב כאילו היתה שם עיסקת סמים!
Is my mom a drug dealer or just placing a carryout order?
“I’ll pull around to the back of the building at 12:30. I’ll be driving a white SUV. You can open the back door on the passenger side. Take the cash on the seat and leave the bag. We can’t have any contact!”
— Cody Zeller (@CodyZeller) April 18, 2020
אני שונא את דיבורי ה goat שהייתי ילד חשבתי שמג׳יק הכי גדול בגלל שהפך את שחקני קבוצתו לטובים יותר. ואז ״הסבירו״ לי שאני טועה כי ג׳ורדן הכי גדול 6 טבעות הוא הקלעי הכי גדול שחקן הגנה. ועכשיו אומרים לי שלברון הכי גדול . מספרים מפלצתיים ויכולות פיזיות. תארים זה כבר לא הכי חשוב אבל לברון כן הופך את חברי קבוצתו לטובים יותר. אז יש לי כמה שאלות. אם זה נכון לגבי לברון האם צדקתי לגבי מג׳יק? למה לעזאזל קובי לא מוזכר בשיחות האלה?
ולמה אנחנו אובססיבים לקבוע מי הgoat? זה משנה?. זה גם ככה דעה ולא עובדה וזה רק ממעיט מערך אחרים. אבל אם זו דעה אני בוחר ב… קובי! לפחות בשבילי
״למה אנחנו אובססיבים לקבוע מי הgoat?״
זה כמו שתשאל למה אוהדים קבוצה. אני אוהב את לארי בירד כי אני אוהד את הסלטיקס, וכי סגנון המשחק שלו הכי תואם למה שאני אוהב, והשגים וכאלה, והנה, עכשיו כל מי שיגיד ״מג׳יק/ג׳ורדן״ כאילו אומר לי ״אתה הפסדת״, כי אין פה ממש מדד, הכל סובייקטיבי, וברגע שזה סובייקטיבי נכנס פה אלמנט של הגדרה עצמית, משמע אם אתה לא מסכים עם דעתי אתה פוסל אותי במובן מסויים.
אף אחד לא פוסל אף אחד. המורה שלי קווינט לימד אותנו כבר בכיתה א' שעל טעם וריח אין להתווכת.
וכאן ישנם גם מספרים להוכחה:
1. ממוצע הקליעות הגבוה לקריירה בתולדות הליגה
2. ממוצע הקליעות הגבוה בליגקה במשחקי פלייאוף
3. אף פעם לא הפסיד סידרת גמר (מתוך 6)
4. אף פעם לא נתן לסידרת אליפות להגיע למשחק 7
6 פעמים MVP של סידרת הגמר
5 פעמים MVP של הליגה
(ועוד ועוד כמו 3 פעמים 'שחקן ההגנה, 3 פעמים 'מלך הגניבות, ועוד)
נגד מספרים כאלה איש לא יכול לטעון נגד הטענה שהוא הגדול מכולם
העניין של "מי הטוב ביותר" מעניינת עולםמ ומלואו, תמיד, וזה לא ייפסק. אתה לא מאמין לי? לך לתחרות 'מיס ישראל'
לברון אפילו לא קרוב טיפה למייקל. שיקח עוד 3 טבעות יהיה על מה לדבר. זה שלברון דרך התאגיד מנסה למתג את עצמו כGOAT לא יעזור לו.
ואם נעזוב תארים וממוצעי נק גם מבחינת יופי של המשחק מייקל זה ליגה אחרת.
לברון נפל לשחק בזמן הנכון עם התרחבות המדיה וככה יכול כל היום לזמזם בתאגיד. אם מייקל היה בתקופה הזאת הוא עוד יותר פי 10 יותר גדול מלברון.
אחרי מייקל זה קובי ואז אפשר לדבר על לברון או קארים/בירד/שאק
100+
אם מייקל היה משחק עכשיו היו נכנסים בו על זה שהוא לא עובד על המשחק שלו בקיץ, על ההתמכרות להימורים ועל היחס לאנשים באופן כללי. ובנוסף אי אפשר לדעת אם הוא היה מצליח להסתגל לשיטה שהיא לא אייסו.
בליגה הרכה של היום עם שמירת נגיעה מייקל היה שם 45 למשחק.
ראית משחקים מפעם? זה שהרשו ללכת מכות לא אומר שההגנה הייתה יותר טובה אם כבר ההגנה הייתה יותר פרימיטיבית ונשענה הרבה יותר על הגנת אחד על אחד שזה מגוחך.
זה די היה האופציה היחידה עם חוק ההגנה הבלתי חוקית
זה ודאבל-טים או טראפים.
מייקל היה הראשון שעבד בקיץ, הפך את זה למשהו הכרחי עוד לפני שקובי הגיע לליגה וניסה לחקות אותו. כשהוא הרגיש שמשהו פחות טוב ממה שהוא מוכן לקבל, הוא היה עובד עליו עד שהיה משתפר.
.
המשפט שהיו אוהבים להגיד היה תמיד: "הוא היה כל הקיץ בצפון קרוליינה, מעניין איזה אספקט נוסף הוא הוסיף למשחק שלו".
אולי היא נכונה, אבל כאמירה היא לא משהו. חסר לה איזה פאנץ'.
על האדם שככל הנראה אמר לחבר לקבוצה שהוא ראה מקבל כרטיסים לחלק לחברים ומשפחה "הם יכולים לראות אותך יושב גם בבית על הספסל", הייתי מצפה למשפט עם יותר מחץ.
שהוא לא האדם הרך והענוו בעולם כולנו יודעים
🙂
שחר, אני יודע את העובדה שבשנים הראשונות הוא היה מבלה את כל הקיץ בטאר הילס
ראיתי לפני כמה זמן טענה הפוכה, שבקיץ הוא בכלל לא היה משחק כדורסל ובמחנה האימונים הוא היה חוזר לכושר תוך מעט מאוד זמן.
בכל מקרה אפשר לבדוק אבל אני מניח שנוכל למצוא מידע שתומך בשניהם אבל הרבה יותר לכיוון מה שאתה מתאר אז מבחינתי תמחק מה שאמרתי 🙂
מייקל עבד יותר מכל אחד אחר בקייצים, והיטמורים זו התמכרות נפשית הצורכת טיפול אבל הוא עדיין ביליונר, והוא הימר על הכל מלבד כדורסל
תודה מנחם. היום שבו מייקל יפחד מלברון יהיה יום קר בגיהנום. מאמין ששיקוליו לחלוטין לא קשורים לשיקוץ.
פינלי – היה שחקן יותר טוב מ'טוב מאוד'. היה מצוין.
דאלאס שלו הייתה קבוצה עמוסת כישרון, אימתנית ומלהיבה.
נכון פינלי היה שחקן נהדר
היו לו שנים של דומיננטיות עצומה, וקליעה בסיבוב מחצי מרחק בלתי-עצירה
אכן בעיקר בשנים במאבס
צודק, אבל הוא אף פעם לא יה אחד שנחשב בכיתת הסופרסטארים
קשה לי להאמין שזו הסיבה. כל הקשקשת הזו כל כך לא רלוונטית. עוד 20-30 שנה חצי מהכוכבים של היום יהיו זכרון עלום, ייתכן שבכלל יגידו ״מייקל מי?״ או ״לברון? תזכיר לי״ אבל ההיסטוריה לא נקבעת מראש ודפיה מלאים באנשים שבזמנו נחשבו להכי גדולים שיש ואז מסיבות כאלה ואחרות נעלמו. במידה מסויימת זה מחזק את הטענות עליו, אם הוא אכן אישר כדי להטות דיון על הגדול מכולם, כי זה מראה שהוא עדיין חושב שהוא חייב לנצח בכל מצב, בכל דיון, בכל שיחה, בכל דבר. אבל שוב, אני בספק אם זו היתה הסיבה, דברים כאלה בדרך כלל מלמדים שהודיעו לו שנניח בעוד שנה ישתנה מצב חוזי ויוכלו לשדר בלי לשאול אותו אז הוא העדיף שזה יבוא בצורה הזו שהוא נותן את הOK.
ארז, אני חייתי כאן ובתוך NBA מ-1961. עד מייקל אף פעם לא היה קונסנסוס כזה. דיברו על ראסל. אולי צ'מברליין. אולי אוסקאר רוברטסון. ואח"כ אולי ד"ר ג'יי. אוליט מג'יק. אולי קרים.
עד שבא מייקל וטרף את כל הדברים, ומאז – 35 שנה – מייקל הוא השם המיידי, כמעט ללןא יוצא מין הכלל. את מייקל לא ישכחו לא אחרי 20 שנה. גם לא אחרי 200 שנה. בדיוק כמו 'בייב' רות' ומוחמד עלי, ואולי וויין גרצקי, אבל להוקי אין מספיק אוהדים. יש סכוי שגם יוסיין בולט יתחבר אליהם כי אני לא מאמין ששיאיו יישברו לפחות ב-100 השנים הקרובות
יש עוד סיפור מעניין שמסתובב, מסתבר שכשמייק טולין בא לג׳ורדן לקבל את אישורו לערוך את החומרים לסרט דוקומנטרי, ג׳ורדן עשה לו ריאיון עבודה ועבר ככה על כל הרזומה של טולין להבין מה האיש מביא ואז הגיע ל״אייברסון״ הסרט מ2014 שטולין ערך על אלן אייברסון. ג׳ורדן אמר לטולין ״ראיתי את זה שלוש פעמים ובכיתי בכל פעם, בוא נעשה את הסרט״.
הסרט על אייברסון אדיר. ויש כזה גם על וינס קרטר שאני ממליץ בחום. שניהם בנטפליקס
מה שאותי הפתיע בנוגע לסרט זה שמי שהעלה את הרעיון המקורי וצילם את החומרים במשך שנה הוא אח של מיקאל תומפסון (או דוד של קליי לצעירים שביננו).
אם קראת בעיון את הפוסט שלי, הסרט על אייברסון היה אחת הסיבות שמייקל החליט לתת אישור לסידרה
השיקוץ לא קרוב להיות GOAT
==
קודם שינצח בגמר יותר משיפסיד, אח"כ נדבר
ג'ורדן? הכל יכול להיות עם הבנאדם הזה.
מספיק לראות את התגובה שלו בתכנית בידור לג'יי לנו כשנשאל אם הוא עדיין יכול להטביע. האיש הכי תחרותי שיש
מעורב מצויין, תודה רבה מנחם
לברון אפילו לא קרוב.
הנפח, הרעש והפמפום של התקשורת הרגילה ושל הרשתות עלה בטור הנדסי בכל מה שהיה בעבר, מה שיוצר נפח-יתר לכל מי שמשחק היום.
אחלה מעורב
פינלי תמיד היה שקט כזה. בא לתת עבודה.
ומייקל… נראה שהתרכך עם השנים
הזיל דמעה וזה
ומה יהיה בסוף? ישחררו גם את מערכוני הגשש ביוטיוב???
🙂
מעניין איך הסדרה תשפיע על הדמות של ג'ורדן. מאמין שלטובה אחרי הסיפור הזה.
איזה סיפור? הקורונה?
לא חושב שזה יהיה משמעותי בנוגע אליו.
ניסוח לא ברור, אז אתקן: בהתחשב בזה שהסדרה הייתה תלויה בזה שהוא ישחרר את החומרים אני חושב שהיא תציג אותו באור חיובי יחסית.
ממש לא בטוח.
היא ללא ספק תאדיר את המיתוס – ואת זה מייקל רוצה.
אתם ורוב עולם הכדורסל מדברים על ג'ורדן עכשיו. הוא כבר הרוויח.
למייקל יש מותג. מייקל איש עסקים. ככל שהדור החדש והצעיר שקונה את נעליו יתחבר למותג כך ייטב. אני לא חושב שמייקל עסוק בשאלת ה-GOAT כמו שחושבים. הוא העריך מאוד את קובי ועזר לו גם בתחומי כדורסל וגם בתחומי עסקים. הוא פרגן לא מעט ללברון במהלך הקריירה. אני חושב שקצת מפריזים לגבי אופיו ה"חרא" בכך שצובעים את כל אופיו על בסיס אותם 10 סיפורים. מדובר על פילנטרופ שטרם לא פחות כסף מלברון ג'יימס
https://www.nba.com/article/2019/02/15/jordan-week-michael-jordan-philanthropy
מדובר על שחקן שחבריו לקבוצה לא ברחו ממנו בתחינות לטריידים. הוא היה מאוד נוקשה וקשוח איתם אבל בדיוק כמו בצבא כשהם התמודדו עם האיומים מבחוץ הכל נראה קטן עליהם. בעיני "לשפר" את חבריך למשחק זה יותר מלהשאיר להם קליעות פנויות. זה ממש לנטוע בהם ביטחון בכמה הם טובים וכמה הם לא תלויים בך.
.
כן היה בו צד חשוך מבחינת ההתמכרות להימורים שלו. הסיפור עם רצח אדי דאוו איש העסקים ומנהל אמפריית הימורים וסמים בלתי חוקיים בצפון קרולינה, שעל חפצי גופתו נמצאו צ'קים של מייקל על סך 108 אלף דולר במרץ 1992, קיבל הד לא קטן. אבל לא מספיק בכדי לערער את מייקל שהסתער על הדאבל שלו באותו הקיץ, אליפות ומדליה אולימפית שנייה. גם רצח אביו של מייקל ב-93 שגרר שמועות בדבר סיבות המוות הושתקו על מכונת יח"צ ויש הטוענים על ידי דיוויד סטרן. תיאוריות קונספירציה רבות טענו בזמנו שסטרן הוא זה שהכריח את מייקל להתרחק מהמשחק עד יעבור זעם.
.
ישנם הרבה מיסקונספציות על משחקו של מייקל, בין אם אתם בדעה שהוא הטוב מכולם או לאו. רבים חושבים שמייקל שיחק הרבה iso ball. האמת היא שהוא לא היה שחקן שהחזיק הרבה כלל בכדור. הרבה מאוד מהסלים שלו נקלעו שנייה או שתיים אחרי שקיבל כדור או במסירה בתנועה. הוא היה מאוד יעיל בשימור אנרגיה ובפעולה מהירה בעת קבלת הכדור. מבחינת מסירות היו לו עונות שהוא מסר 7-8 אסיסטים למשחק אבל שיטת במשולש לא הגבירה כמעט לאף שחקן יחיד את מספרי האסיסטים למשחק. אין לי ספק שאילו היה משחק פיק אנד רול רוב ההתקפות בקריירה היה צובר כמה עונות עם 10 אסיסטים למשחק. בגמר 91 סיים את בסדרה מול הלייקרס עם 31.2 נק' ו-11.4 אסיסטים. מבחינת איכות המסירה, למעט מסירות קוסט טו קוסט ומסירות לפינה לשלשות (מסירה שהייתה פחות מקובלת ב-NBA), אני לא חושב שהוא מוסר פחות טוב מלברון. אם לברון הוא 10 במסירה, מייקל הוא 9.5. בנוסף, למעט בשנותיו האחרונות בבולס הוא לא היה מוקף ביותר מ-2-3 קלעים טובים מ-3 בסגל. הוא שיחק כמעט ללא ספייסינג ולמרות שלא צמח בדור שנתן ביטוי לקליעה מ-3, לקראת סוף הקריירה השתפר בה פלאים. אילו היה לומד מגיל צעיר קליעת one motion מ-3 כמו כל הקלעים הטובים בהיסטוריה יכל להיות קלע שלשות אדיר. מדובר על קלע עונשין של 84% בקריירה.
+100
מעניין מה שרשמת ג'ון לגבי הפרופורציה של מייקל, יחד עם זאת אולי לקחת את זה לקיצוניות השניה. שחקני משנה למשל לא יכולים לדרוש טרייד. מי סופר אותם בכלל. לתת אגרוף לחבר לקבוצה בהחלט מעיד על משהו בעייתי במנהיגות שלך
.
לגבי היכולות של מייקל והתאמתו לתקופה המודרנית – לדעתי אתה מפרגן למייקל יתר על המידה. הוא אומנם לא היה מוסר טוב אבל מנהל משחק ברמה של לברון? לענ"ד לא קרוב בכלל. להראות את טור האסיסטים שלו כראיה מובהקת לכך שהוא היה מנהל משחק ברמה של 9.5? לא חושב שהוא היה שם. עמודת האסיסטים מעידה על כך שהוא ידע לנצל את השמירות הכפולות שהוא קיבל למצוא את השחקן הפנוי אבל מכאן ועד לניהול משחק הדרך ארוכה.
.
לגבי יכולות הקליעה שלו – אין לי מושג אם זו יכולת שניתנת לשיפור בכלל מרף מסוים. מעטים השחקנים שעשו שינוי משמעותי ביכולת קליעה שלהם באופן עקבי. אני אישית יכול לחשוב על דרוזן וראס כשחקני עונשין טובים אבל עם קליעה משלוש פחות מבינונית. למייקל כמובן היו גם את השנים בהם קירבו את קשת השלוש מה שמן הסתם עזר לו לשפר את האחוזים עוד יותר. בכלל נראה לי שמייקל לקח את היכולות שלו עד לקצה מכדי שיוכל לשפר עוד משהו. מן הסתם גם היום מייקל היה בטופ של הטופ של הליגה אבל לדעתי זה היה יותר מאוזן מאשר בשנים שבהם הוא היה פעיל.
מסכים לחלוטין עם הפסקה הראשונה, מסכים כמעט לחלוטין עם השנייה (הערות קטנות ובלתי חשובות לאזכור) ועם השלישית אגיד שאין לנו שום דרך לדעת איך שחקן היה מתפתח אם היה גדל בתקופה בה הדגשים לפיתוח והיכולות החשובות היו שונות לחלוטין.
בטח שיש לנו דרך – (לעיל תגובה 2.2.1 – 45 נק' למשחק)
אני עדיין מחכה לנסות את גלאי הגופות של חברת שמעון-ברוך. כל פעם זורקים אותי ממשרד אחד לאחר. על לוויין העתידות שלהם אפילו לא חלמתי לקבל גישה.
😅
מי אתה חושב ניהל את המשחק של הבולס… ג'ון פקסון? פיפן לקח יותר את המושכות אחר כך והם התחלקו. אבל ג'ורדן ניהל הרבה מאוד התקפות. משחק המשולש לא בנוי על מנהל כדור יחיד. אין שם כמעט אפשרות לגארד להיות המוסר האחרון לסל כל התקפה. בנוסף לא הבאתי את האסיסטים שלו כהוכחה ליכולתו ל'לנהל משחק', אלא רק להראות שאלו שמנפנפים באסיסטים של לברון כהוכחה להיותו אול ארוונד טוב יותר היא מוגזמת כי גם הוא יכל להראות מספרים כאלו. אשמח לשמוע כמה ראית את מייקל ומאיזה שלב של הקריירה. לא בקטע מתנשא, אבל הראיון שהוא פשוט מסר טוב מדאבל טים לא נשמע כמו מישהו שממש ראה אותו משחק בכל שלבי הקריירה שלו. אשמח אם תעמוד על טעותי
.
בנוסף לגבי אחוזי עונשין אני הראשון שאתווכח על זה כמדד יחיד. אבל אין ספק שיש שם התאמה בין הנתונים בסקייל גדול.
.
זרקת את עניין השיפור בקטע של קירוב קשת השלוש. אין ספק שזה עזר במעט הכמה ס"מ האלה אבל ג'ורדן קלע 35% ב92-93 לפני הזזת הקשת… הוא עלה לשלשות מאוד גבוה וכשהיה באמת פנוי קלע אותם באחוז גבוה ממה שזכור. פשוט יכולת הסיום שלו והיכולת להגיע לקו היו אין סופיים כך שלא היה לו מוטיבציה לשפר את האחוזים עוד טיפה ביחס לשאר הדברים שעבד עליהם.
אין לי שום מוטיבציה להגדיר את ג'ורדן כשחקן הכי טוב שאי פעם צפיתי בו. לא אהבתי אותו בזמן אמת והייתי נגדו בכל סדרות הפלייאוף במיוחד בגמר. בנוסף אני חושב שהוא עיכב את התפתחות הכדורסל בלפחות עשור אחרי מג'יק ולארי כי הכדורסל היוגוסלבי המדהים נכנס לליגה רק באמצע שנות ה2000. קיבלנו אחרי MJ שורה ארוכה של חקיינים שניסו לחקות אותו בשלל נסיונות קליעה בלתי אפשריות וחדירות לסל אל יער ידיים במקום הכדורסל העליון של היום הבנוי על תנועה ושיתוף. אני חושב שבטווח הרחוק לאמר אודם השפיע על הליגה של היום הרבה יותר ממייקל מבחינת כדורסל. מייקל היה אומן ועליון והסגנון שלו היה צריך למות איתו. אבל את האמת שלי אגיד. לא היה טוב ממנו
בשידור חי לא ראיתי כלום. אבל השלמתי עשרות שעות של צפייה ביוטיוב של משחקים שלו של הלייקרס ושל בוסטון ככהשיש לי פרספקטיבה לא רעה לדעתי.
.
לגבי הקליעה אין לי מושג איך לבחון את זה אבל אם מייקל היה כזה אובססיבי לשפר כל אלמנט במשחק שלו כמו שכל הזמן מדברים אז הגיוני שהוא פשוט הגיע לגבול שלו.
.
אני ממש לא חושב שאתה מנסה להעצים את ג'ורדן, אני רק מנסה לתת קונטרה לדיון
"אני חושב שבטווח הרחוק לאמר אודם השפיע על הליגה של היום הרבה יותר ממייקל מבחינת כדורסל"?????
ג'ון, אני בטוח שהתבדחת.
תודה על המעורב
תודה על המעורב מל.
.
אני חושב שמייקל פינלי יהיה נהדר בשיקאגו, הוא בן העיר שהאוהדים כל כך מחפשים, וכמו שכבר ציינת בעבר – שחור שיוריד את הסטיגמה הגזענית שהעיתונאים חיפשו לצייר בזמן שחיפשו GM.
שיקגו עיר מוזרה. היא עיר סופר ליברלית שראש עירה היא אישה שחורה מקהילת הלהט"ב וכמעט כל הממשל שלה מחולק בצורה שוויונית. היא עיר שכל כך מתנגדת לטראפ עד שהסיבה שחשדו כל כך מהר בסיפור התקיפה הגזענית נגד השחקן ג'סי סמולייה היא שהוא טען שהתוקפים חבשו כובע של make America great again (או בקיצור – MAGA). היה קשה לאף אחד להאמין שלבנים בעיר יכולים להסתובב בחופשיות עם הכובעים של טראמפ. מצד שני זו העיר הכי מופרדת גזעית ובעלת מתח גזעי שניתן לדמיין
.
בעוד שהאוכלוסייה הכללית של שיקגו מחולקת באופן שווה למדי – כ-32% לבנים, 30% אפרו-אמריקנים, ו-29% היספניים, השכונות עצמם מופרדות באופן מובהק בדומה אפילו לבולטימור שגדלתי בה (שם בתקופתי לא היתה הסתרה לגבי מה רוב הלבנים והיהודים חשבו על שחורים). שכונת צ'תאם, למשל, היא 97% אפרו-אמריקנים!!! אדיסון פארק 84% לבנים. יש 18 שכונות בשיקגו בהן למעלה מ-90% מהאוכלוסייה הם שחורים.
הבולס כמעט לאורך כל ההיסטוריה שלהם נמנעו מלהעסיק מנהלים או מאמנים שחורים. השניים האחרונים שאני זוכר זה ביל קרטרייט שהיה בשנות הזבל של הבולס בתקופת הפוסט-ג'ורדן ששרד שנתיים ופיט מאיירס שהיה עוזר ונהנה ממשחק וחצי של אימון כשקרטרייט פוטר ושסקיילס מחליפו פוטר. אני האחרון שתשמעו נועם על חשיבות ה-equality of outcome בו מהנדסים את החברה עד שכל תפקידי הכוח מחולקים שווה בשווה על פי יחסם לאוכלוסיה. אבל פאק איט. יש מספיק מאמנים שחורים מצויינים ושחקני עבר שיכלו לתרום המון לקבוצה. אני מאוד מאמין בג'רי סטקהאוס וסאם קאסל שכבר שנים מדברים על גאוניותו כעוזרו של דוק ריברס כשני דוגמאות מצוינות.
"מצד שני זו העיר הכי מופרדת גזעית ובעלת מתח גזעי שניתן לדמיין", מה לגבי דטרויט? (מודה שהידע שלי נובע בעיקר מסיפורים וסרטים)
לא מכיר כלל את דיטרויט. מה שבלט לי בשיקגו זה כמה הלבנים התאמצו להישמע ליברלים ומתקדמים אבל אף אחד מהם לא היה גר בשכונות של השחורים.
ג’ון אתה מיתמם , מה האחוזי פשיעה בשכונות של השחורים לעומת הלבנים? מה אחוזי העוני? מה אחוז מחזיקי הנשק?
אני פחות סגור על שיקגו בעניין בתי ספר יסודיים אבל היהודים בבולטימור למדו בביתי ספר פרטיים מאוד יקרים או נהנו מחוקים עירוניים של שיוך לבתי ספר אזוריים מזינים. כך שאם גרת בשכונה לבנה הלכת לבית ספר יסודי לבן ואז לתיכון אזורי שתמיד מוקם אסטרטגית בינהם כך שמעט שחורים ישפכו פנימה. זו עיר שנבנתה בחגורות\טבעות כשהשחורים גרו במרכז העיר ובשכונות סביב הנמל והעשירים בטבעות הרחוקות. אני מבין שבולטימור עשתה ב20 שנה האחרונות תהליך ממש קשה של שיפור החינוך הציבורי שלה, אבל בעיני לא סביר לעיר פחות גדולה מתל אביב לחוות 350 רציחות בשנה. יש סיכוי יותר גדול פי 10 להירצח בבולטימור מאשר למות בתאונת דרכים בישראל…
לשיקגו היה גם ראש עיר שנולד בישראל
(אולי טעיתי. אולי הוריו – או אביו – ישראלי)
אבא שלו היה ישראלי. איש אצ"ל שעבר לארצות הברית כדי ללמוד רפואה.
לא יודע כמה מוזר הייתי מגדיר את מה שתיארת. זה כמו להגיד שזה מוזר שבראש סיאטל עומדת מישהי שבעד להגדיל אחריות של עסקים ועדיין העיר היא safe haven לחברות ענק שמנסות להתחמק ממיסים ואיגודי עובדים. אמנם אני פחות מכיר את לורי לייטפוט ודעותיה, אבל היא בערך הרגע נבחרה. ומי שלפניה, רם עמנואל, אולי היה בחירה יותר טובה מאחרים, אבל עדיין לא בדיוק היה סמל לשיוויון חברתי.
זה העניין. הם סמלים של שוויון חברתי שלא מתנהגים ככה. הם ידברו איתך על החמרה על הפיקוח על נשק בארה"ב כשהעיר מספקת אלפי רציחות באקדחים כל שנה.
אני לא חושב שהבעלים של הבולס גזעניםת הרי בקבוצה השניה שלהם (הוייט סוקס) היו שני מאמנים שחורים אחד אחרי השני, אבל זה בהחלט קשור לזה שהם מחפשים "אנשים שלהם". ובמציאות, אין מה לעשות, כשתחפש מישהו שמאמין בדעות של יהודי זקן ברוב הפעמים תמצא את ג'רי קראוס לפני שתחליט לבחור בסם קאסל שהגיע מהגטו…
לא יכולת להגדיר את זה יותר מדוייק. ..
שמעון היקר
קובי עם כל הכבוד אפילו לא ב8 הראשונה.
האחוזים שלו גרועים יחסית,
על 3 אליפויות חתום בכלל שאקיל ועוד אחת הוא פשוט ניסה לחרב במו ידיו מול הסלטיקס בגיים 7.
גיא , לכשיתפנה יוכל להביא לך סטטיסטיקות.
גאבר מג'יק שאקיל
לברון
ווילט וראסל
בירד
הד"ר
כולם הרבה יותר טובים ומועילים מקובי
אגב גם את מלון סטוקטון בארקלי קרי והאקים הייתי לוקח לפניו אבל זה אני וכנראה שקובי נחשב ליותר טוב בספורט שמקדש אליפויות