1.תגובתי על הפוסט של גיא – "מייקל ג'ורדן – על הולדתו של המיתוס האמריקאי"
*
עד שאני מתעורר, מתקלח, אוכל ארוחת בוקר, קורא את העתון, וניגש למחשב לפתוח את האתר אצלכם זה כבר 4 -5 אחה"צ, ואת הפוסטים הראשיים והתגובות עליהם כבר קראתם. אז אתמול הגבתי לפוסט המצויין של גיא (כל מה שגיא כותב הוא מצויין), תגובה שמביעה שוב את דעתי על מייקל ג'ורדן הזה.
אני היחיד מאנשי האתר (ואולי בכלל, כל הישראלים) שראה את כל הסופר-כוכבים באמת, 'חי', והרבה פעמים מ-5 מטרים כשאני יושב בקורט-סייד. אני מדבר על הכוכבים הגדולים באמת שמיתוסים למיניהם נכתבו עליהם: מצ'מברליין, ביל ראסל, אלג'ין ביילור, בוב קוזי, 'ביג O' ,וווסט, ועד לקארים, ד"ר ג'יי, לארי, מג'יק, מייקל, שאקיל, קובי, דאנקן, ועתה לברון ג'יימס. ראיתי את כולם מקרוב כמה פעמים, ממש קורט-סייד.
הם היו כולם מין אלילים בזמנם, אבל מייקל הוא היחיד שהיה – ועדיין -אלוהים.
שליטתו במצב, במשחק, בעניינים בשנת גדולתו (ויש לו את הסטטיסטיקה מאחוריו שהיא הטובה ביותר בכללי – נקודות, ריבאונדים, אסיסטים – מכולם, גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף). כשהוא היה עולה על המגרש ולא משנה נגד מי, העיניים שלך התרכזו רק בו כמו במגנט. היה לו את הגוף האידיאלי, הכוח האידיאלי, ההספק האידיאלי (POWER), וכמובן הניתור הטוב ביותר. הוא לא היה רק האתלט הגדול מכל האחרים המוזכרים, אלא שגם פקחות הכדורסל שלו לא נפלה מזו של מג'יק, לארי, או לברון.
היתה לו כף יד עצומה ביחס ל-2.00 שלו, וכמובן היתה לו אובססיה חולנית ממש לנצחון כשמאומה – מאומה – לא יכול היה לעמוד נגדו.
אף פעם לא אהבתי אותו כמו את לארי בירד, אבל הייתי שם באול סטאר (נדמה לי בפיניקס) כשעתונאי יפאני שאל אותו משהו ביפאנית, והמתרגם היה צריך להתלחש עם השואל כמה שניות טובות לפני שפנה לג'ורדן: "הוא שואל אם אתה אלוהים".
בערב הקוקטייל של אותו 'אול סטאר' הושיבו אותי ליד אמו של מייקל (היה אתי עוד ישראלי ששמו הפרטי הוא 'נתן' והוא היה מין סוכן/עתונאי ששכחתי את שם משפחתו שהיה בן שתי מילים, הראשונה – אני מאמין – היתה 'בן'). מייקל ניגש לשולחן לחבק את אמו משך הערב, ולחץ את ידי כל היושבים בשולחן העגול בן 12 המושבים או משהו כזה, אבל לא ביזבז אפילו מילה אחת מיותרת אתי, או כל אחד אחר, כשהצגתי את עצמי כ'מנחם לס, מישראל'.
הוא כמובן לא אלוהים והוא לא היה מושלם. המשפט של גיא הוא כה נכון: "דמותו של מייקל עבור אותם ילדים תמיד תישאר מרוחקת, בלתי מושגת ובכך מייצרת חלום שאליו הם שואפים אך יודעים שהוא לא בר הגשמה. הדואליות המרתקת הזאת מייצרת השפעה רחבת היקף על כל מי שנתקל בדמותו."
בדיוק כך. סטפן קרי? כל ילד אוהב כי הוא רוצה להיות כמוהו. את מייקל מעט מאד אהבו כי הוא היה משהו בלתי מושג. משהו מעולם אחר.
ומה שמעניין הוא שכל ההילה הזאת נעלמה כמעט ברגע שפרש!
********
קרה המקרה שהיום ה-ESPN שאלה את חמש המוחות המוליכים שלה (כהקדמה לסדרה ה-LAST DANCE המתחילה ביום ראשון זה ב-ESPN) בכל הקשור ל-NBA את השאלה הזאת בדיוק: "ראיתם את כולם שוב ושוב. מי הוא ה-GOAT שלכם?" שלושה מהחמישה בחרו במייקל. אחד בחר ב-2-3 שאחד מהם היה מייקל, ואחד בחר במג'יק. (https://www.espn.com/nba/story/_/id/29021691/nba-goat-debate-big-questions-michael-jordan-greatest-players-ever
2. האם המשבר בין דונובן מיצ'ל ורודי גובר לא ניתן יותר לאיחוי?
שאמס צ'רניה וסם אמיק מהאתלטיק מדווחים שהיחסים בין דונובן לרודי הגיעו לעמק בכא כזה שהם לא ניתנים יותר לאיחוי (https://theathletic.com/1735768/2020/04/10/behind-the-scenes-with-the-utah-jazz-during-the-days-that-changed-everything/)
אני לא יודע מה אני – דונובן מיצ'ל – הייתי מרגיש לו חבר קבוצה – רודי גובר – הדביק אותי ב-COVID-19 ב'כוונה' – אפילו שהוא לא ידע שהוא עצמו 'חיובי'.
טוני ג'ונס, שיצא ראשון עם הסיפור, כותב שלא רק ש"היחסים לא ניתנים לאיחוי, אלא שהשניים אפילו לא מעוניינים 'לתקן את מה שנישבר'"
אינגלס מאמין ש"הכל יתוקן כשנתחיל להתאמן", אבל אפילו אם לא, זו לא הפעם הראשונה ולא פעם אחרונה שקבוצות ה-NBA הטובות בהסטוריה שיחקו עם שחקנים השונאים אחד את השני (https://sportsnaut.com/2019/03/draymond-green-on-kevin-durant-if-he-go-he-go/
לא רק זאת, אלא שכן, ידוע שרודי היה זה שהדביק את הסובבים אותו בחדר ההלבשה (כולל שופט המשחק), אבל אחרי שביקש סליחה, הוא הפך ל- – –
It’s also worth pointing out that, while Gobert was irresponsibly dismissive of the coronavirus initially, he has since become one of the strongest voices in the NBA when it comes to promoting awareness and providing help during this deadly pandemic.
3. אני לא אומר זאת. הוא אומר זאת: https://aroyalpain.com/2020/04/12/nba-draft-sacramento-kings-big-board/? הקינס תבחור כנראה בדני אבדיה במס' 1 בכל הדראפט!
תיכנסו ללינק ותראו במו עינכם. וזה אומר אחד עם קשרים לקבוצה.
4. ההאוקס שוב מתמוטטת: צ'אונסי ביליאפס הזקן בא מ-ABC לפרק את 'החיים של שימון' טריי יאנג ב'חיובים'!
לא הייתי משווה את ההתפרקות של טריי יאנג (אחרי שהוביל ב-H-O-R נגד 0) להתפרקות הפלקונס בסופרבול אחרי שהובילו 28-3, הכוכב הגדול של ההאוקס טריי יאנג הפסיד לבן 43 שלא שיחק כדורסל 18-9 שנים.
אוי לבושה הזאת. אילו הייתי שימון הייתי מתחבא ואפילו לאט מגיב לקטע הזה.
הנה, כל הבושה והחרפה, הכל לפניכם:
5. הסרטון הזה של קרל-אנטוני טאונס מבכה את אמו ז"ל ישבור את לבך
Stumbled on this video of Karl-Anthony Towns and his mom when he committed to Kentucky and now I'm sobbing pic.twitter.com/Rtb3Eqwxhg
— Tyler Conway (@jtylerconway) April 13, 2020
6. הנה שני רגעי הכדורגל הגדולים שלי (שי פרויליק, שחקן נבחרת ישראל לנוער ו'אדלפי' לשעבר)
שחקנים משמאל לימין (עומדים) -ברכה,פרויליך , קרקו, שמילוביץ,לוריא, ממן, נעים.יושבים- פיטוסי, קירט,ראובן, חסן, לוונטל ..לא בתמונה- חיים בר, אבי בנימין, רובינשטן, קליימן
(מנחם לס שואל: מי מהם המשיך ככוכב בישראל?)
1)בשנת 1976 ד"ר מנחם לס העמיד קבוצת מצויינת ב-DIV I שיכולה היתה לשחק בליגה הלאומית בישראל. היינו ארבעה ישראלים: נמרוד דרייפוס (אח"כ כוכב הפועל ת"א), רוני שניידר (הפועל כ"ס), ישראל גולדשטיין (מהאחים גולדשטיין המפורסמים שזה הגיע מהפועל ת"א), ואני, שי פרויליק, שאחרי נבחרת הנוער והצבא החלטתי להמשיך לימודי בארה"ב.
במשחקי הראשון באדלפי, נגד הקבוצה שהיתה אז אחת החזקות במכללות – לונג איילנד יוניברסיטי, הם הובילו בחצי 1-0. במחצית השנייה אני התחלתי עם השער המשווה. אחרי זה שער שני. ב-1-4 כבשתי שער שני. סיימנו בנצחון 1-6.
ד"ר לס נהג לשוחח איתנו השחקנים לפני האימון הבא, ולתת לנו ציונים. הוא נתן לי ציון "8", ואמר לקבוצה, "מה אתם רוצים שאומר על שחקן שכובש 3 שערים???" ואז הוא חייך ועבר לדבר הבא. אני זוכר זאת עד היום. הרגשתי שהחזרתי למאמן את החלק הראשון מהשקעתו בי!
באותו שבוע דורגנו מס' 4 בין כל קבוצות ה-NCAA. בגמר הפלייאוף של מזרח ארה"ב, נגד סיינט פרנציס, שלטנו כל המשחק אבל לא הבקענו. בדקה ה-82 נישרקה לטובתנו בעיטת 11. רוני אטנזיו – שבשנה שאחרי שיחק כבר בקוסמוס – בעט כדור אימים שעבר 5 מטרים מעל הקורה. בהארכה המשכנו לשלוט אבל בדקה ה-118 – אסון. סיינט פרנציס כבשה שער, והפסדנו 1-2 במשחק ביתי.
לדעתי הפסד זה היה מה שדחף את מנחם לס לפרוש סופית מאימון הקבוצה כי הוא הזכיר לנו, הישראלים, כמה פעמים שהוא איבד הרבה מהמוטיבציה מאימון, וברצונו להתרכז יותר בחיים האקדמאים של האוניברסיטה.
2) בשנת 1971, אני שחקן נבחרת הנוער בגיל 16, אולי הצעיר בקבוצה. המאמן היה אדמונד שמילוביץ.
משחק הנבחרת נגד Düsseldorf Germany
לפני המשחק המאמן לקח אותי הצידה ואמר:
"שייה (הוא התקשה בעברית כמו רוב המהגרים לישראל מהונגריה…), אתה החלוץ הטוב ביותר בנבחרת. אתה המבקיע הטוב ביותר שלנו ואני יודע זאת. אף אחד אחר לא יודע זאת טוב כמוני. אז היום אתה עולה על הדשא בגרמניה ומראה לכולם מי אתה!".
הסתכלתי עליו.
הוא אמר: "GO!"
ניצחנו 2-0. אני הבקעתי את שני השערים.
למחרת בעתוני גרמניה (וגם בישראל) הכותרת זעקה: 'FROELICH ('אושר בגרמנית') עושה את ישראל 'פרויליק'.
זה היה רגע מיוחד שאזכור לעד מקריירת הכדורגל שלי.
GAME OF ZONES .7: "משחק חיובים"
אחלה מעורב
הלוואי על כולנו סיפור כמו של שי פרויליק
🙂
זה נכון שכל אידיוט יכול לשים איזה וידאו ביוטיוב ולדבר כל מיני שטויות בלי שום מילימטר של אמת , מצד שני ולאדי דיבאץ הוא אידיוט ששם וידאוס ביוטיוב אז הכל יכול להיות
הוא לא הכניס זאת סתם ליוטיוב. זה פורסם גם באינטרנט של העתון המקומי' סקרמנטו בי'
תודה רבה דוק. באמת הקינגס אידיוטים אם יבחרו בו (לא שאני מאמין שתהיה להם הבחירה הראשונה או שהם יעשו זאת), אבל אני מסכים עם טראסט דה פרוסס מעליי – כל אחד יכול להמציא איזה שטות פרובוקטיבית ולשים ביוטיוב.
לדעתי אם יבחרו בו הם אידיוטים בגלל שהוא שחקן רוטציה שיכול להיות שחקן רביעי או חמישי של אלופה, אבל הוא בשום פנים ואופן לא כוכב. מה שכן, כבר יש להם סגל מלא לחלוטין בכל העמדות והם גם צריכים להחתים את בוגי מחדש בקיץ, כך שאני לא מאמין שזה יקרה.
תודה דוק, זה 'אינדיאני' כתב על מייקל וגיא הכניס
לא ידעתי. חשבתי שהקאובויס הרגו את כולם! אם זה 'אינדיאני', הייתי רוצה לדעת יותר עליו!
1. הזדמנות עבור הג'אז להיפטר מגובר ולנסות להשיג תמורתו חברה צעירים. גובר הפך את יוטה לקבוצת הגנה מצויית אבל בפלייאוף הוא היה בעייתי מאוד (בעיקר מול הרוקטס) ונראה שיוטה הגיעו לתקרה שלהם עם גובר.
2. אבדיה לטעמי לא שווה בחירה 1, אבל עבור הקינגס הוא יכול להיות אופציה טובה לעמדה 3. אם כי אנ מקווה עבורו שינחת במערכת יותר מסודרת.
לגבי ההשוואות לדונצ'יץ', זה בהחלט מרים את המנייה שלו , אבל הכישרון של לוקה בכמה דרגות מעל של אבדיה.
אבדיה כישרוני אבל קשה לי לראות אותו הופך לסופרסטאר בליגה, אבל הוא בהחלט יכול להתפתח לרול-פלייר פנטסטי
תודה רבה מנחם.
.
בעניין יוטה – נשמע לי קצת מוגזם הסיפור הזה. גובר אכן התנהג האידיוט אבל התנצל ותרם. לא ברור לי איך אפשר להוכיח שגובר הדביק את מיצ'ל ולא ההפך למשל, אז זו קצת קטנוניות. מי שבאמת יצא שם מלך זה כמובן ג'ו אינגלס. אז אם זה מסיבות של כדורסל אפשר להבין, אבל אם זה באמת מסיבות אישיות זה מוגזם למדי.
.
תודה רבה פרויליך!
הקרדיט לפוסט על ג'ורדן מגיע לגולש הופס שבחר בכינוי "אינדיאני". אני רק המתווך.
.
תודה, מנחם.
מעניין מיהו 'האינדיאני'. פוסט מצויין שלו.
תודה רבה מנחם. כתבתי קצת על עצמי בהמשך התגובות.
הקינגס ואבדיה,זה סתם שעשוע של כתב ברויאל פיין שזה אתר של ילדים, רוב הכותבים בני 14 בערך והאתר הוא אתר שאני כאוהד נאמן שצמא למידע ממעט מאד להכנס אליו. הסיכוי שהקינגס יקבלו בחירה טופ 8 היא נמוכה ככה שאפשר להרגיע אבדיה כנראה לא בטווח של הקינגס
אני חושב שאוודיה הוא טוב אבל הייתי רוצה שחקן בעמדות 2-3 שיתחיל כמחליף. הייתי הולך על 2 קלאסי ונפרד מבוגדן- השחקן שאני הייתי בוחר הוא מקסי מקנטקי שהוא לא גבוה (6.3) נמוך לעמדה אבל יש לו מוטות ידיים ארוכות, 6.7 וגוף מאד חזק ולדעתי הוא פיקס, כי הוא חודר מצויין ומגן טוב, אבל אם לא הוא..טיירס הליברטון כמוביל כדור שני וסקנד גארד מחליף או שתי אופציות טובות מאד לשחקנים שהם גם 2-3 שזה ווסל וניייסמית. ואחרון חביב 3 קלאסי שזה צדיק ביי שהוא שהוא חזק ולא מאד אתלטי ולא מהיר במושגי נבא אבל רמת המיומנות שלו והבנת המשחק היא מאד גבוהה.
ואם לקינגס יש בחירה גבוהה מאד ולא הולכים על צורך, בוחר באובי טופין ולא בדני(טעם אישי לא הבדליים גדולים ברמות). טופין הוא כבר שחקן נבא, הייתי מנסה להכנס למנטליות ווין נאו ומהמר עליו.
קודם כל, מסכים לגמרי עם מה שכתבת. רק מה, בבקשה אל תשתמש בגיל כהעלבה
😉
רותם הוא דיבר על גיל התפתחותי לא ביולוגי. במקרה הזה אתה בכלל גבר בגיל העמידה….🙃
🙂
🙂
חלילה העלבה, אני בעשרים שנה האחרונות עובד בדיוק עם הגילאים האלה.
יש מישהו שהצליח לשמור על ההילה שלו גם אחרי שפרש? חוץ מקובי. הייתי מוסיף את מג׳יש אבל אחרי העונה האחרונה כנשיא בלייקרס אצטרך קצת זמן
נכון, איזו הילה בדיוק? לכולם ההילה נעלמת כשהם מזדקנים כי ההערצה אליהם היא אל הכוח ולא אל השכל.
ג׳ורדן היה אתלט על ושחקן מעולה ללא ספק, אבל שום דבר בנוסף לזה. ערמה של שרירים וגוף אלוהי אבל בלעדי המשחק הוא סתם איש גבוה.
לא לגמרי מדויק.
כלומר, נכון שללא כדורסל הוא היה סתם איש גבוה, אבל אי אפשר לקחת מג'ורדן את הכריזמה והכוכבנות הלא מתאמצת. רק תראה מה עשה הנאום שלו באזכרה של קובי.
קח את לברון לדוגמא- עד כמה שהוא שחקן גדול, היסטורי ממש, הוא סוג של דוש ולכן לעולם לא יהיה "מייקל ג'ורדן".
ההשפעה של לברון אחרי סיום הקריירה תהיה יותר גדולה לדעתי משחקני עבר. יש לו פוטנציאל לעשות דברים גדולים מחוץ למגרש
נכון אבל..
יתכן ולברון יהיה נשיא ארה"ב.
אבל לעולם הוא לא יהיה "מייקל ג'ורדן"..
ביל בראדלי, הפך לסנטור ואפילו רץ לנשיאות.
ואז הוא עשה את התרגיל הידוע עם התחתונים – הפך ולבש מחדש, והיום הוא בראדלי ביל מהוושינגטון וויזארדס.
הוא איש עסקים ממולח ביותר והספורטאי הראשון שהפך לביליונר. כמובן שללא יע=כולת העל שלו כספורטאי הוא לא היה מגיע לאן שהגיע
מעולה דוק. תודה על המעורב.
לא צירפת תמונה של נבחרת הנוער מ 1970. אבל לפי השמות אלה השחקנים שהפכו אח"כ לכוכבים:
ברוך ממן – אחד מגדולי הקשרים של מכבי חיפה בכול הזמנים. בנו חנן ממן משחק היום בבית"ר ירושלים.
שלמה קירט – אולי לא שיחק אף פעם בקבוצה גדולה אבל קנה לעצמו שם של להטוטן ללא תקנה.
דויד קרקו – הבלם המוביל של מכבי תל אביב בשנות ה 70 ותחילת שנות ה 80.
חיים בר – הבלם הקשוח של מכבי נתניה ונבחרת ישראל. היו שאמרו שהוא שיחק "מלוכלך" אבל הוא פשוט היה בלם חזק.
אלי לוונטל – הקשר המוביל של הפועל חיפה בשנות ה 70 וה 80. כיום פרשן כדורגל ברדיו חיפה.
תודה אלכס
תודה על המעורב
ליימביר על לברון וג'ורדן:
https://m.ynet.co.il/Articles/5714903
האם אתה מודע לשנאה ההדדית בין חברי הבאד בויס למייקל ג'ורדן?
כן
מישהו צריך להזכיר למיטשל את מה שהרופאים של הקבוצה אמרו, שאי אפשר לדעת מי הדביק את מי במחלה. מעבר לזה, גובר אידיוט, אבל עם זה אפשר לחיות.
תודה רבה על המעורב
גובר אידיוט אבל דונובן צבוע. לפני המשחק מול הניקס מיטשל נפגש עם חברי ילדות שלו משכונה שכבר אז הייתה מוכת קורונה, אפשרי ביותר שהוא הדביק את גובר ולא להפך
מעניין.
.
כל עניין ההאשמה בקשר להדבקה הוא פשוט מגוחך בעיניי. תולדה טבעית של היסטריה תקשורתית מוגזמת ממגיפה חמורה מאוד אבל שעושים ממנה הרבה יותר ממה שהיא, והנזק ההיקפי שנגרם מהיחס וההתמודדות עם הצרה הזו הוא גדול לאין שיעור מהנזק של המגיפה עצמה.
.
הריב בין מיצל לגובר הוא דוגמא נהדרת לאיך הקורונה הזו יצאה מכל פרופורציה. כל מנהיגי העולם דואגים בעיקר לתדמית של עצמם לפני שהם דואגים לבריאות ורווחת האזרחים שעליהם הם ממונים.
צונסי ביג שוט לא מאכזב, אחד הווינרים הכי גדולים שהיו לטעמי.
.
בדיוק ראיתי וידאו של המאמן ניק על טי-מאק, אוי הגעגועים, אחרי תאנדר דן האגדי טרייסי הפך להיות השחקן האהוב עליי ever, משהו במבט האישונים שלו, התנועה ההתקפית שלו פשוט הקסימה לי את האישון. הוא היה הראשון לתת האלי הופ לעצמו דרך הקרש במשחק אמיתי, היה אחראי לקאמבק הגדול בהיסטוריה (סלח לי רגי מילר) מול היחידה המאומנת של הפאלח, חבל שפציעות הגב העכירו על הקריירה שלו, ועצוב מאוד שהוא ייזכר כלוזר נצחי שלא עבר מעולם סיבוב פליאוף.
טכנית טימאק היה שלשה מטורפת אחת מלהיות אלוף.
איך בדיוק?
92-95, כריס בוש עם הריבאונד
כן ככה בדיוק…
אה כמובן, אבל זה לא היה משנה לתדמית הפליאוף שלו.
כמדומני הוא לא שיחק דקה בפליאוף ההוא
שיחק אבל ככה זה הורגש…
תודה רותם אלרן שריעננת את זכרוני, באותה התקופה כבר נטשתי את טרייסי לטובת די-וייד שעקף אותו בראנקינג האישי שלי של all time favorites.
.
בהמשך גם מאנו עקף אותו וכרגע הטופ שלי נראה ככה:
1. ווייד
2. מאנו
3. טי מאק
4. דן מארלי (שומר לו חסד נעורים)
אני מבין ולחלוטין סולח לכל מי ששכח את זה. לא את התרומה של מקגריידי לריצה של הספרס, למרות שגם זה מובן. אלא את הסיום של אותו משחק. כמו חייל רפובליקני ממלחמת האזרחים הספרדית שמעדיף לזכור היסטוריה אחרת, או כשכולם שוכחים שרוקי הפסיד בסוף הסרט הראשון.
אני לא חושב שלקינגס תהיה הבחירה הראשונה בדראפט. הסיכוי שלהם לא כזה גבוה בהנחה שהעונה נגמרת עכשיו וזה מאוד לא רלוונטי כשאין עדיין בכלל לוטרי או עתיד לעונה. אני יכול לראות את דטרויט בוחרת אותו – יש להם שני גבוהים ועוד גארד עם יכולת קליעה אדירה, אבל חסר להם מנהל משחק טוב. הוא יכול לפרוח שם והם יכולים להשיג בחירה גבוהה, במיוחד אם העונה תמשיך והמאזן שלהם כנראה יחלש בהשוואה לכל הליגה. תודה על המעורב מל.
דני אבדיה הוא לא מנהל משחק ראשי בקבוצת NBA עדיין. הוא שחקן בעל יכולת הובלת כדור ומסירה טובים מאוד לעמדה (מוביל כדור משני או מוסר מהפוסט או בחיתוך לסל). את גרף ההתפתחות שלו מן הסתם רק הוא יקבע אבל הוא לא יכול לקבל תפקיד 'בן סימונס' בקבוצה בשנה הבאה. בנוסף עמדת ה-PF של הפיסטונס עמוסה בשחקנים כבלייק גריפין, כריסטיאן ווד (יכול גם לזוז ל-5 בעת הצורך) ודומבאיו שאמור לבצע קפיצה כיאה לגילו הסופר צעיר בשנתיים הבאות. לא שדני בחירה רעה, בטח בתוך הטופ 10, אבל הפיסטונס צריכים פוינט גארד דחוף!
.
בנוסף מי זה הגארד הקולע האדיר הזה שהפיסטונס מחזיקים שהם יכולים להתפנות לחיזוק הקו הקדמי העמוס שלהם? לוק קנארד? הוא שחקן נהדר ומוסר מצויין שמשחק נכון. אבל בקבוצה טובה הוא שחקן של 22-23 דקות למשחק (אולי אפילו הראשון שעולה מהספסל) יש לקנארד חסרונות כשחקן pull up בהתקפה עומדת והוא לא מגיע הרבה לקו. הוא קולע היטב כשהוא חופשי אבל ברגע ששומרו צמוד הקליעה שלו במיוחד לשלוש לא נכנסת. הגנתית הוא מינוס ביחס לעמדה. הוא שחקן רוטציה נהדר ל20-22 דקות בקבוצה טובה אבל לא הגארד המוביל של קבוצה. הפיסטונס צריכים את הגארד הכי טוב שיהיה פנוי בדראפט. אף אחד לא יודע איזה בלייק הם יקבלו בחזרה מפציעה והאם יקבלו את כריסטיאן ווד של 10 המשחקים האחרונים או של תחילת השנה אבל הדראפט הוא משחק של הימורים. אם אני GM אני קורא את השוק. העמדה הכי נדירה לדוג שחקן חופשי זה עמדת הפוינט גארד. הפוינט גארדים העיליים דבוקים לקבוצותיהם הרבה מאוד שנים (קיירי סיפור אחר ונדיר). אם יש אחד עם פוטנציאל כזה עד שיגיע תורם לבחור הם צריכים להסתער.
הוא לא בן סימונס או מנהל משחק ראשי, אבל לדטרויט כרגע יש מעט מאוד שחקני NBA טובים (כריסטיאן ווד ואולי בלייק גריפין). קנארד לפני הפציעה היה מעולה – 16 נקודות ב-40% מהשלוש עם 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. אני כן יכול לראות אותם עושים טרייד-אפ בשביל קול אנטוני או למאלו בול למשל, כשקנרד לדעתי יכול להיות הסקנד גארד שמשלים אותו. היה מעולה העונה
אם הוא היה בן סימונס הוא היה בחירה ראשונה בדראפט
הוא היה טכנית חלק מהקבוצה, בפועל שיחק שם שישה משחקים בפלייאוף עם 5.2 דקות למשחק…
מכוון לטי מאק בספרס
אז טכנית אם השלשה של אלן לא נכנסת הוא היה מקבל באופן טכני טבעת אליפות שטכנית הרבה שחקנים אחרים לא השיגו.
נכון, מצד שני ההשפעה שלו בפלייאוף ההוא הייתה בערך כמו של עומרי כספי על האליפות של הווריורס
בשביל שאליפות תקדם את הלגסי חשוב להיות אחד מעמודי התווך של האליפות ולא שחקן שרשום בסגל. האליפות של דיוויד ווסט עם הווריורס לא תשנה את הלגסי שלו לטוב או לרע אז בטח שטימאק שהיה הצל של עצמו בספרס.
מי דיבר על לגסי?
ציינתי עובדה פשוטה ולכן הוספתי את המילה טכנית.
מצחיק אתה…הסכמתי וחיזקתי את דבריכם
דיוויד ווסט היה מרכיב חשוב מאוד ביחידה השניה של הלוחמים, יחד עם שון לויונגסטון. ניהול המשחק שלו מהטופ אוף דה קי זה משהו שחקוק לי אישית בזיכרון ככה שהעייני הלגאסי שלו קיבל בוסט עצום. עדיף להיות מוביל ביחידה השניה של אלופה מאשר כוכב של ניו אורלינס מדשדשת
אני לא מסכים איתך לצערי. הערך שלך גבוה בלהוציא לפועל את מירב היכולות שלך עבור קבוצה טובה לעומת להיות עוד בורג בקבוצה אלופה שהיתה זוכה באליפות בודאות של 99.9% עם כל תחליף סביר/ממוצע בעמדה שלך.
.
אם דויד ווסט היה מבלה 10 שנים בווריורס כשחקן של 8-10 נקודות למשחק היית רואה בו שחקן חשוב יותר מכוכב בקבוצה פחות טובה? זו זכותך אבל אני שמח שמיץ' ריצ'מונד נשאר בסקרמנטו ולא באמת הייתי חייב לראות אותו בלייקרס זוכה באליפות כעוד בורג שולי. היה שחקן אדיר שמצדיק את היותו בהול אוף פיים בגלל שהיה שחקן תותח שהיה טוב מהרבה בעמדתו
מעריך את דעתך רבות אבל חולק עליה.
.
זה נכון שבלי ווסט כנראה היו זוכים גם ככה, אבל זה לא מוריד מהתרומה שלו, ובנוסף אני מעניק ערך גבוה לשחקנים שמקבלים על עצמם תפקיד משלים בקבוצות מצליחות ושמים את האגו בצד. לצורך העניין, החמישייה שפתחה בעקביות את הרבעים 2 ו4 היתה ליוינגסטון, קליי, דוראנט, דונקי וווסט. החמישיה הזו היתה דורסת את היריבה ומכריעה משחקים על בסיס קבוע. לווסט היתה עילה לדרוש את מקומו בחמישיה הפותחת על חשבון זאזא אבל הוא הניח את האגו בצד ואימץ את תפקידו החדש כשחקן מחליף ועל זה אני מעריך אותו רבות
זה עניין של העדפה אישית. אין כאן נכון או לא נכון. זה עניין אישי. זה לא הוכיח לי על ווסט שום דבר שלא ידעתי עליו קודם. שהוא קשוח, שיש לו מיד ריינג' ושהוא מוסר משובח מההיי פוסט. החמישייה סביבו מאוד הקלה עליו את העבודה. זאזא בחמישיה היה עניין של מיצוי הרכבים לא על ויתור של אגו. אף אחד בווריורס לא חשב שזאזא היה טוב מווסט. החשיבה הייתה שכשהרביעיה משחקת יחד היא צריכה פועל שמנקה אחריהם ומשחרר פקקים בחסימות ובהיי פוסט. הרעיון היה לשמור את כוח האש של ווסט לחמישייה השנייה. הרעיון של לוותר על כסף ודקות משחק כדי להרגיש את הטבעת על האצבע זה עניין מיותר בעיני. אבל אובוויוסלי, שחקנים רבים חולקים עלי ורצים לקונטנדריות לקראת סוף הקריירה.
.
דוראנט לעומת זאת הוכיח לי אישית שהמעבר לווריורס היה מוצדק. כי דוראנט סובל כעת מהיסטוריה רוויזיוניסטית. אחרי שעבר לווריורס כולם נזכרו כמה היה לו טוב בת'נדר וכמה העריכו אותו (סטיבן איי סמית' דוגמא חשובה). שכחו איך שחטו אותו כצ'וקר ואחד שלא עושה את חבריו לטובים יותר. היו שהחליטו שווסטברוק טוב ממנו וצריך להוביל את הקבוצה. דוראנט הוכיח שכשצריך לשמור עליו אחד על אחד מוקף קלעים הוא בלתי עציר ושהבעיה הייתה סגנון לפני סגל. לא היה לו את זה אפילו שנה אחת ב-OKC בהם חטף דאבל טימים ללא תנועה ללא כדור של חבריו. אפילו לברון בקבוצותיו בקליבלנד היה מוקף יותר קלעים ולא השתלם להביא עליו שמירות כפולות מוקדם. דוראנט הוכיח שהוא קלאץ' ושהוא מתעלה בדרגה מעל כולם גם כשהוא עם שחקנים טובים מבלי לפגוע בתפוקתם.
מסכים איתך לגמרי. עשה שם עבודה טובה וחשובה.
היי, קצת על עצמי:
אהרן ברלין, בן 22 ומתגורר ביפו. מכור קשות לאתר (מציע לפתוח קבוצת תמיכה שנקראת א.ל.ה – אופס, התמכרתי להופס)
אוהד אינדיאנה בשנתיים האחרונות (ועד המוות! או עד שהיא עפה בסיבוב הראשון של הפלייאוף), חובב שחמט ומתעניין בתחומי תרבות וספורט שונים ובעיקר אוהב לחשוב על האלמנטים האסתטיים שבהם.
לא מזמן פתחתי דף פייסבוק שנקרא "מביט מבלי דעת" שבו אני פורש את הגיגיי אודות אירועים תרבותיים שונים וביניהם ספורט. רק לפני כחודש התחלתי לכתוב כך שהדברים עדיין בוסריים.
כבוד גדול לקבל התייחסות כזאת ממנחם, הדמות המיתית של האתר.
מקווה להמשיך לכתוב ולהגיב בבמה הזאת אם יתאפשר.
חג שמח!
אני בעד המכורים א.ל.ה. הן לאנונימיים והן לגלויים.
גם אני, אני בטוח שכולם פה מכורים ברמת המזרק
בהזדמנות שלח לי את האימייל שלך ל- meless1937@gmail.com
הקשר של דונבן מיצ'ל עם רודי גובר התקלקל לפני עניין הקורונה. הכימיה שלהם על המגרש הייתה בנפילה חופשית ב10-15 המשחקים האחרונים. אני מאמין שמיצ'ל כבר הרבה זמן לא רואה בגובר את הכוכב השני שהוא צריך לידו. גובר מקבל את הקרדיט על הכוכבות ולאו דווקא הביא את התפוקה למגרש בחלק האחרון לפני הפסקת המשחקים. שפת הגוף של כל החמישייה נראה מעט מתוח וההצלחה של משחק הריצה עם ג'ורדן קלארקסון עוד יותר חיזק את רצונו של מיצ'ל למשחק שבנוי על ריצה ולא משחק עומד (בו הגיע הזמן לומר את האמת. מיצ'ל שחקן לא יעיל בו). אני מאמין שיש כוחות ביוטה שמחפשים לדחוק את גובר לקבוצה אחרת ולקבל עבורו תמורה שווה מבלי לשים את הפוקוס על העובדה שגובר ממש הסריח בחצי השני של העונה
אם באמת מישהו מנסה לנצל את הקורונה כדי לדחוק את גובר החוצה – זה מעשה די מאוד מגעיל.
בטח מגעיל. הג'ז כארגון זרקו את גובר תחת הגלגלים אחרי שתמך בעיר בשנים שהיא לא בדיוק הייתה יעד לפרי אייג'נטס. מרגע המחלה הג'ז זרמו עם האגדה שהוא היה חולה מספר 0 בלי אפילו הוכחה אחת. הם לא הוציאו שום הודעות תמיכה בו ומאמנו נדם כאילו הוא מצורע. שחקנים מקבוצות אחרות איחלו לו החלמה. אני לא ראיתי אף שחקן של הג'ז שמאחל את זה לרודי. היה איזה יום אחד ששחקני הג'ז הוציאו הודעות כלליות על תמיכה בג'ז ובחולים אבל מי שמכיר את השפה שבד"כ מגיעה לטוויטר מזהה את האצבעות של מחלקת ה-PR של הג'ז. יש בין רודי למיצ'ל מתח כבר זמן רב לפי מקורות שונים. ראו את זה במגרש בחודש האחרון ששוחק.
למה מגעיל? הקורונה אולי נתן להם ביצים שלא היה להם לפני ללכת למהלך כזה שהיה נחוץ
כי זה סוג של הוצאת דיבה. יש סיכוי לא רע שדונובן הדביק את כולם ולא הפוך. הם נבלות כי הם הוציאו אותו כפושע כאשר הוא סה"כ היה ילדותי וטיפש. הוא מאז עשה הרבה פעולות לתקן. הטענה שלי היא שאם היה להם מערכת יחסים טובה זה היה שורד. זה נראה שטוב יותר להשכיח את סיום העונה העלוב שלו ושל הג'ז מאשר לצבוע את זה כסכסוך חברי כדי לגרום לקבוצה לחטוף אותו.
מסכים איתך וזה משהו שהיה צריך לקרות מזמן. גובר שם ליוטה תקרה ברורה והיא לא אליפות. אמרתי כבר ממזמן שצריכים להטרידו ולעבור למשחק מהיר וריווח למיצל
דני עם קינגס בעייתי
פחות מדי קלעים
יותר מדי שחקנים יוצרים- כלומר אי אפשר להשתלב לסגנון גולדן סטייט ב2016 שצריך קלעים ופליימייקרס (אפילו שלוק וולטון שהיה עוזר וגם החליף את קר בקבוצה ההיא, מאמן בסקרמנטו)
תודה רבה מנחם. אין על המעורבים שלך.
בנושא אחר: ממש לפני כמה ימים סוף סוף הצלחתי לשים את ידי על הספר שלך – "על חצים ובונבונים" שכרגע יושב פה לידי על הספה.
מה אני אגיד מנחם? כתבי ספורט כמוך פשוט לא מייצרים יותר.
הספר שלך הוא פשוט מלכת מחשבת ואני נהנה מכל רגע של קריאה, אז תודה גם עליו 🙂
.
נ.ב – אריה מליניאק כתב הקדמה יפייפיה לספר שלך, האם הכרת אותו טוב?
אנחנו ידידים עד היום
מנחם שלום
1. כתבה מצויינת
2. הספר שדריה הביאה לי הוא ספר מצויין וממש ממש תודה לך על זה שנתת לי אותו אני ממש מעריך את זה.
אינעל ביל הנעלול,
ביל ליימביר: "לברון השחקן טוב בכל הזמנים, לא מייקל ג'ורדן"
שי,דחוף להחליף לוגו,הוצאתי חוזה של מליון על הראש של ביל משופד+טיפול פולשני בכפר
לקרוא לקרי וקליי רק קלעים זה מצחיק. דוראנט לא הוכיח כלום למעט זה שהוא יודע לנצח בקבוצת סטארים. אותו דבר הוכיח לברון. כל השאר חרטוטים.
נראה את דוראנט בנטס גם שם יש קלעים לא רעים כמו קיירי וגו האריס.
ברור לקח סופר טיפ ג’ון ״שוכח״ לציין שזה קבוצה שהייתה רחוקה דקה מריפיט, עם הMVP הבלתי מעורער ועוד אולסטאר כמו קלי תומפסון, אבל הם רק ״קלעים״, כמו שלברון לקח בסופר טים (כן קליבלנד ומיאמי סופר טיימס , ככה גם גולדן סטייט).
אל תעוות את דברי. מעולם לא אמרתי שהם רררקקק קלעים. אמרתי שהם קלעים לעומת חוסר הריווח שהיה לו ב-OKC. לא היה קשה להבין זאת מדבריי. במיוחד הקטע בו הוא יכל ללכת אחד על אחד יותר ולהוכיח לאיזה דרגות יעילות יכול להגיע. לגבי כל השאר אני לא מזלזל. אבל קליבלנד לקחה את הווריורס ל-7 וניצחה אותה. שני המשחקים האחרונים כן היו עם דריימונד. בוגוט היה פצוע ובארנס החטיא בלי סוף וזה אכן נגמר בזריקה של קיירי. הצירוף של דוראנט שם אותם 3 דרגות מעל אותה הקליבלנד. 2018 2017 הייתה שחיטה כשרה.
.
להזכירך הספסל של הווריורס ב2015-16 היה טוב בהרבה מזה של 2017-18 כך שמינוס ספסל בארנס ובוגט (גיבור שנשכח קבוע מהריצה של הווריורס) ועם דוראנט הם הפכו מרמה שווה לקליבלנד ל2 דרגות מעליהם. אם לא הצלחת לראות מה דוראנט הראה בווריורס או שאתה לוקה בעיוורון קל או שאתה הגעת עם אג'נדה. אני לא בא כמעריץ דוראנט. אני מעדיף את סטף 10 מתוך 10 פעמים וחושב שהוא אגדת NBA ושחקן טופ 15 כל הזמנים. דוראנט גם די הזוי ממה שרואים מחוץ למגרש. אבל זה הקטע מאז הווריורס מתעסקים איתו רק בסמנטיקה ובפעילות שלו מחוץ למגרש. על המגרש אין לגביו שום שאלות. לא בהגנה, לא במסירה, לא בקלאץ' ולא ביכולת שלו להיות שחקן מוביל בליגה תוך כדי שאחרים סביבו פורחים.
ביל למביר הסביר בראיון ב-ESPN בדיוק למה ג'ורדן הוא לא העז.
האם זה אומר שהוא יותר טוב מאחרים שלא לקחו אליפות? ממש לא.
בדיוק כמו רפי ההבנה שטוענים שג'ורדן עובר את לברון בגלל מס' האליפויות,אין כאן הגיון.
–
דויד וסט אולסטאר שהוסיף המון עומק לגולד סטייט.
אבל מהתקופה שלו
אני מדרג את וובר,מקדייס,ג'רמיין,מינג,הווארד והורפוד שלא נגעו בטבעת מעליו.
בדומה לאיגדלה הוא וויתר על כסף ורדף אחרי טבעת גם אם זה אומר שהוא לא זה שמקבל את כל הקרדיט.
שלברון ייקח 6 טבעות הוא יהיה העז, 6 טבעות 6 MVP FINAL, 5 MVP , השליטה בליגה + הסטטיסטיקה הרצחנית, הישארות בקבוצה שבחרה בו , משחקו האסטטי הוא לפני לברון בכל רשימה היסטורית שתבחר, .
ושלא תטעה לברון הוא בין הגדולים אצלי הוא השלישי בהיסטוריה אבל הוא עדיין לא ברף של מייקל וקארים
איגודאלה הגיע כחוזה גדול לווריורס כשחקן חופשי – היה לו סיפור בעונה בנאגטס שהוא לא אהב את ההתלנהלות לשהם במשחקים מול הווריורס והחליט לוותר על העוד קצת כסף שהנאגטס יכלו לתת לו ולחתום כשחקן חופשי בווריורס שראה אותם כמערכת שבנוייה נכון (כבר אז הוא ראה את הנולד כמו בהשקעות שלו מחוץ למגרש… הבנאדם גאון פיננסי).
החוזים שלו לאחר מכן בהחלט היו שווים לרמתו המקצועית, הוא לא היה שווה חוזה מקס והיה ברור שהוא שחקן משלים אדיר, בטח עבור הווריורס.
עצם העובדה שהצליח להשגי מריילי חוזה כזה היא הישג עבורו, ובעיקר המוניטין שיש לו, אבל אני בספק אם הוא מסוגל לתת תפוקה כזו בהיט (עם כל הערכתי כלפיו).
אגב, הוא הדוגמה המושלמת לשחקן שיצליח מחוץ לפארקט. חכם ויודע להשקיע באופן חכם – בתור דוגמה הוא השקיע בזום עוד לפני הקורונה כמות כסף נכבדת
מייקל ניצח (והעליב) את למבייר כל כך הרבה פעמים שלדעת למבייר הוא לא שווה להיות במכבי ת"א