דראפט 2020 – הדראפט ההזוי אי פעם

הי חברים תודה שהתחברתם – בואו תראו לי על מה עבדתם עד עתה

רידראפט: הדרך לקבוע חוזק של דראפט זה לבדוק starpower ועומק. תהליך רידראפט רלוונטי מנסה בנקודות זמן שונות לאחר הדראפט למקם מחדש את השחקנים שנבחרו, על פי שוויים הנוכחי בליגה. סוג של חוכמה בדיעבד. מן הסתם, רידראפט מדויק יותר ניתן לעשות ממש בסוף הקריירות של הנבחרים בה, נניח 14-15 שנה אחרי. אבל את מי זה באמת מעניין מה היה צריך לקרות ב-2006 בשנת 2020? לכן אתרים רבים נוהגים לעשות זאת אחרי שנה ולעיתים כמה שנים אחרי.

הרידראפט של מחזור 2013 הוא אחד המוזרים מכיוון שלמרות הסטיגמה שקיבל הוא אינו בין החלשים ביותר כשבוחנים את כמות הכוכבים והרול פליירס ביחס לדראפטים "חלשים" אחרים. פשוט הסדר של הכוכבים נראה לא סביר: למשל, הגרסה שלי לטופ 10 של דראפט 2013 תיראה כך (הבחירה המקורית בסוגריים):

  1. יאניס אטטקומפו (15)
  2. רודי גובר (29)
  3. ויקטור אולדיפו (2)
  4. סי ג'יי מקולם (10)
  5. דניס שרודר (19)
  6. סטיבן אדמס (12)
  7. אוטו פורטר (3)
  8. טים הרדווי ג'וניור (24)
  9. נרלנס נואל (6)
  10. מייקל קרטר ווילאמס (11), קלי אוליניק (13) או אלכס לן (5)

בטופ 10 של דראפט, 4 שחקנים נבחרו מחוץ ללוטרי ועוד 2 מעל מקום 10, כאשר רק אולדיפו הצדיק את בחירתו הגבוהה וגם זה אחרי 5 שנים בליגה כשחקן סמי-מאכזב. הבחירה הראשונה, אנטוני בנט, אמנם נפלטה מהליגה די מהר אך ניתן להתווכח האם זוהי טעות שקשורה בהערכת כישרון, או שקליבלנד פשוט איבדה בורג באותו הלילה, מכיוון שהוא לא היה על הרדאר של אף קבוצה או אתר גדול כבחירת טופ 5 מסתמנת. בנוסף חלק גדול ברשימה התפתחו כמה שנים אחרי. לא מאמינים לי? אנא קראו את הרידראפט של בליצ'רס ריפורט ביוני 2014 שנה אחרי הדראפט לאחר עונות הרוקי של המחזור…

https://bleacherreport.com/articles/2102840-re-drafting-the-2013-nba-draft

כשאני מביט בדראפט 2020, אני מזהה לא מעט נקודות השקה וגם כמה אלמנטים יחודיים. אך השורה התחתונה היא שאני, יונתן (ג'ון) גזלה, קבל עם ועדה, שם את המעט מוניטין שצברתי בדראפטים כדי לומר לכם שדראפט 2020 הולך להיות דומה ל-2013 ברידראפט עתידי שנקבע אותו מתישהו לאזור שנת 2023/4. יש לכך את כל הסימנים המקדימים:

1. דראפט הקורונה

ה-NBA אסר על קבוצות להזמין שחקנים לאימון אישי, לרבות אימוני זום מאולמות משחק. ישנה דרישה הולכת וגוברת לדחות את הדראפט לחודש אוגוסט, כעת שידוע שהעונה ככל הנראה אבודה. הליגה מאשרת מרחוק לבצע מדידות, לראיין את הפרוספקטים ולבצע בדיקות עומק על עברם. קיום הדראפט במועדו יגרום לכך, שקבוצות יאלצו לעבוד בשיטות שונות ומוגבלות לאסוף מידע על שחקנים. בעקבות ביטול טורניר ה-NCAA ואי סיום הליגות באירופה, קשה לדעת כיצד אותם השחקנים מגיבים במשחקים בעלי משמעות באליפויות או קרבות צמרת. בעקבות ביטול הקומביין והאימונים הפרטיים, קשה להעריך לגבי חלקם, כיצד הם משחקים מול שחקנים לא פחות אתלטים מעצמם, והאם ישנה כימייה ראשונית עם חברם הפוטנציאלים לקבוצה.

קשה בשיחת זום לחוש רגשות ולקרוא שפת גוף לעומת ריאיון אישי פנים מול פנים. הלייקרס מצאו לא מעט אוצרות בתהליך האימון הפרטי שלהם. כך גם ההיט. אתה מביא שחקן או שניים מקבוצתך ומשלב את הפרוספקט בתרגילים ויוצר מיני משחקים ביניהם.

אם אכן יידחה הדראפט לאוגוסט, יהיה זה ניצחון כפול. זה יאפשר את מה שמנהלים רבים דורשים שנים: למצות קודם את הפרי אייג'נסי ורק אחר כך ללכת לדראפט, כאשר בנוסף יוכלו לבחון את הפרוספקט זמן רב לאחר סיום עונת המכללות, אחרי ששחקנים עבדו על משחקם ובסמיכות לליגות הקיץ ומחנות האימונים. אך אם לא יהיה קשה ליצור בידול והיררכיה בין לא מעט שחקנים

2. אין קונסנזוס על מקומות 1-5

אנחנו באמצע חודש אפריל ואין שום שלישיית ראשונים סגורה. ב-2013 שנייה לפני הדראפט, אותו בליצ'רס ריפורט, הראה מוק דראפט שדי מיצה את מה שרוב האתרים ניבאו, לפיו בחמישייה הראשונה יבחרו: 1. אלכס לן, 2. נרלנס נואל, 3. אוטו פורטר – (שאכן נבחר שם), 4. בן מקלמור ו-5. וויקטור אולדיפו. אנטוני בנט הנבחר הראשון הלך לפי המוק ההוא בבחירה 7 לסקרמנטו. השנה אנו רואים שחקנים נעים בחופשיות בין מקום שני לשמיני (ג'יימס ויסמן) או בין מקום 11 ל-30 (דווין ואסל הנפלא מפלורידה סטייט). קיליאן הייס הרכז הצרפתי של אולם הגרמנית, ממוקם מקום 3 במוק של ספורטס ניישן, 12 ב-ESPN ו-14 ב-nbadraft.net.

העניין שהניקס מראים בבחירה בלמלו בול, על פי מקורות יודעי דבר, גורמים לו להיות די מקובע במקומות 1-5 מתוך תפיסה שאת הניקס ככל הנראה לא יעבור. דני אבדיה שסומן כטופ 5 מובהק דווקא נותר בין מקומות 2-7. אנטוני אדוורדס מאוד מחוזר מכיוון הקאבס וההוקס כך שהסברה היא שלפחות אחת מהן תבחר בו בבחירה גבוהה והמוקים מגיבים לכך בהתאם. במוק דראפט של הופס ניישן, ישנה אגריגציה של המוקים החשובים בספורט האמרקאי. ככל שהממוצע הנקודות נמוך כך השחקן ממוקם גבוה יותר. זהו המצב כרגע. שימו לב להבדלים המשמעותיים בדירוגים בין האתרים.

מוק דראפט הבנוי על אגרגציה של המוקים המובילים. מקור: אתר הופסהייפ

3. יש מעט מאוד התייחסות למספרים ותפוקה.

מכיוון שיש לא מעט שחקנים ששיחקו בליגות בינלאומיות, וכאלה ששיחקו במכללות שלא נחשבות לעילית, יש ממש התעלמות מוחלטת מהמספרים והתפוקה שהשחקנים הראו. הנבחר הראשון בלא מעט מוקים, אנטוני אדוורס, קלע 29% משלוש בבחירת זריקות נוראית, הראה חוסר עקביות משווה ולא הוביל את קבוצתו לשום מקום. לעומתו מרקל פולץ ובן סימונס אמנם לא הובילו את קבוצותיהם להישג (ועל כך הייתה עליהם ביקורת), אך הפיקו מספרים אישיים מרשימים ויעילים בהרבה. למועמדים המגיעים מהמכללות, המוקים עושים חשבון מרגיז של חוזק התחרות שהמכללה של הפרוספקט שיחקה, אך באותו עניין מתעלמים מחוזק הליגות הבינלאומיות של הפרוספקטים. על פניו הסקאוטים מגדירים את הליגה האוסטרלית כחזקה, רק כדי לדחוף את הרעיון שלמלו בול ואר ג'יי המפטון נתנו עונות מרשימות שם. אך הליגה האוסטרלית למרות הופעותיה המרשימות של הנבחרת הלאומית, מדורגת לרוב בין מקום 8-10 בדירוגי הליגות שהן לא NBA. רחוק שנות אור מהיורוליג או הליגה הספרדית. אותו למלו בול הוביל את קבוצתו למקום האחרון המביש שם עם 5 ניצחונות ו-23 הפסדים תוך כדי שהוא זורק 17 פעם למשחק וקולע 37% מהשה ו-25% לשלוש. שני הנתונים נמוכים משמעותית מהממוצע בקבוצה. הסיבה שנתנו לילד בן 18 אור ירוק? הקבוצה נכשלה ואז הגיע ילד הפלא, החזיר את הקהל ליציעים ואף קנה אחוזים גבוהים מהקבוצה בסיום העונה.

עוד שחקן טופ 5 בלא מעט מוקים, קיליאן הייס הצרפתי, עבר לקבוצת אולם מהבונדסליגה (מקום 10) לאחר שלא הרשים בליגה הצרפתית החזקה יותר. הוא בהחלט היה רכז פותח דומיננטי שם, עם 11 נק' ו-5 אסיסטים למשחק. בקבוצה אירופאית בוגרת לילד בן 18, זה לא מובן מאליו, אך הוא לא הראה שהוא רמה בפני עצמה שמצדיקה בחירה כה גבוהה. איפה הוא ואיפה הרכזים הנהדרים שנבחרו בשנים האחרונות (פולץ עוד יגיע ל-80% ממה שחשבו שיהיה). אני לא כאן כדי לחרבן על סיכויהם של הנ"ל להתפתח. לשלושתם פוטנציאל מצוין, בהינתן הנסיבות הנכונות, להפוך לשחקנים מצויינים. אך שנים שלא ראינו דראפט בו ה"אולי" הופך לפקטור כל כך משמעותי בבחירות 1-5.

4. אפקט הנמושות – הקהל דורש מייקאובר היום, הפרוסס מת.

Knicks hire longtime player agent Leon Rose as president
ליאון רוז – סוכן העל בעבר. כיום נשיא הניקס שמקווה לא לפשל בשנת הפוסט-קורונה

השנה נראה כמה קבוצות שישקשקו מלוותר על שחקנים שלא נתפסים כעילויים על ידי הקונצנזוס. הניקס והבולס הם שווקים מספר 1 ו-3 ב-NBA. הווריוס שוק גדול בפני עצמו נמצא בסיטואציה שונה ומשחק עם כסף של הקזינו. כל שחקן שישתלב יפה עם סוללת הכוכבים יקבל הכשר. הם לא מחפשים משיח. אך גם אוהדי הניקס המסורים ביותר, שבכל שנות ההסרחה מילאו את MSG לילה לילה מתחילים להיסדק. קריאות הקרב נגד ג'ים דולן Sell the team מתחילים להפוך להימנון וגם ג'ים שמעדיף לג'מג'ם עם להקתו מאשר לשבת במשחקים, מתחיל להאזין למנגינה. סטיב מילס, נשיא הקבוצה וחברו של דיוויד בלאט פוטר ובמקומו היגע סוכן העל (CAA) ליאון רוז, במין שיקוף לפעולות של ג'יני באס בלייקרס במינוי סוכן העל פולינקה לפני שנתיים. סקוט פרי ה-GM של הניקס ממתין לגרזן שיגיע ברגע שיימצא מחליפו. מאמן הקבוצה מייק מילר בעיקר נהנה משם דומה לזה של שחקן העבר שקלע שלשות ליד לברון. גם לו יימצא מחליף במהרה. בחירת הדראפט הזו, תהפוך לצעד הראשון של ההנהלה החדשה. אוהדי הניקס הלומי קורונה ובעלי עצבים שצבא של פסיכולוגים ומסז'יסטים לא ישחררו לא יקבלו בהבנה עונה נוספת של אי תיפקוד.

יהיה לGM החדש של הניקס לא מעט עבודה. הניקס למרות כמה החתמות מעניינות ובחירות דראפט טובות כמו אר ג'יי בארט ומיצ'ל רובינסון, נבנו בצורה מוזרה סביב יכולת ההובלת הכדור של ג'וליוס רנדל בעל יוסג' של 28% עם תפוקת PER של 17 ו-TS% של 53%. מישהו צריך לעצור את הבלאגן הזה. הם זקוקים למאמן שגם ימשוך כוכבים אליו וגם ידע מה לעשות עם הכלים העומדים לרשותו. זה ככל הנראה יהיה שחקן עבר כמארק ג'קסון המקומי או ג'רי סטקהאוס, שבקריירת האימון הצעירה שלו, מבחינת פיתוח שחקנים, הופך כל מה שהוא נוגע לזהב (תראו מה עשה לבחירת הדראפט של ונדרבילט, ארון נסמית'). עוד שם שנזרק הוא קני the Jet סמית' מצוות האולפן המפורסם של TNT. גם השם בלאט נזרק לאויר, אבל ככל הנראה זה לא יהיה הכיוון של הקבוצה. הם צריכים מאמן שכוכב עתידי ירצה לשחק עבורו.

שיקגו היא ג'ונגל מסוג אחר. צמד הניהול גאר-פקס שגם הם חטפו את הגרזן, בחרו שחקנים טובים סה"כ, אך לא הטוו שום כיוון ברור לקבוצה. הם פשוט יצרו קבוצה מלאה בכוכבים צעירים ונתנו להם לשחק משחק של הישרדות כדורסל. מי ישתלט על הקבוצה ראשון? מי ישאר אחרון באוקטיגון? מהמאבק יצא זאק לוין מנצח ומאז לוקח את מירב ההתקפה על עצמו כאשר שאר הכוכבים הפוטנציאלים נראים פחות טוב לידו כאשר הוא מתהדר ביעילות יפה לעצמו. מרקנן שהגיע לליגה עם פוטנציאל מאוד מעניין והראה ניצוצות של שחקן מיוחד נראה מיואש ודורש טרייד. קובי וויט הסתער על המגרש בכל דקה שקיבל מהספסל וזרק לסל כאילו חיו תלויים בכך, מתוך רעב להראות לבוילן מאמנו מה הוא שווה. לפעמים זה היה הירואי ולעיתים טרגי. אבל בוילן כמו כל צופה הדיוט, ראה כיצד הצמד וויט את לוין לא מתפקד יחד ושם את האחריות לכך על וויט הרוקי, במקום על לוין הרואה עצמו כפרנצ'ייז של הקבוצה. הרעיון לבחור בדראפט השנה עוד שחקן מוכשר ללא קשר לעמדה לא תעבוד בדראפט הזה. הבולס זקוקים לפוינט גארד עתידי שיזיז סופית את לוין לעמדת ה-SG הנע ללא כדור. אם גם זה לא יעבוד בטור הניצחונות ישמעו קולות להשלוח את לוין בטרייד. בוילן ככל הנראה יוחלף בעוד שם יצירתי. רק שהפעם לקרנישובס שמונה לתפקיד ה-GM יהיה את היכולת לנתב את המאמן למקום נכון יותר.

כסנגוריה על הבולס, למרות השנה המאכזבת, אומר שהם לא באמת שיחקו זמן רב עם הקבוצה האמיתית שלהם. החמישייה עם סטורנסקי, לוין, מרקנן וונדל קרטר, כשכריס דאן משחק ככולבויניק הגנתי א-לה מרקוס סמארט, הייתה בנט חיובי של 8 נקודות (22 משחקים ו-317 דקות בלבד). זוהי חמישיית הגנה מצויינת וחמישייה התקפית בינונית (105 רייטינג התקפי אבל 97! הגנתי). אולי בניגוד לנכתב מעלה, הפעולות הפשוטות הבאות כבר יעזרו: אפגרייד על סטורנסקי והשארת ווייט כמיקרוגל מהספסל, שבא להתעלל בחמישיות שניות, החזרת אוטו פורטר לעניינים אחרי כל הפציעות, ביסוס ההתקפה על תנועה ושחרור מרקנן לקליעה, וכבר יש שם קבוצה לא רעה. בטח כשיהיה מאמן על הקווים שיודע משהו על משחק התקפה.

זאק וקובי פוטגנים אבל האם ניתן למצוא להם מקום יחד על המגרש?

5. הטיות פסיכולוגיות\סוציולוגיות בדראפט בעקבות מיעוט מידע ויכולת לבחון פרוספקטים

השנה בעבקבות חוסר בשליש עונה במכללות ובליגות בינ"ל (למעט אוסטרליה) ובעקבות חוסר היכולת לבחון לעומק פרוספקטים, אנו עלולים לראות התגברות של הטיות אלו הקיימות בלאו הכי בכל עונה

אפקט פיגמליון או הנבואה המגשימה את עצמה. האפקט יוצר השפעה חיובית על הנבואה באמצעות הנבואה עצמה. אם מצפים משחקן להיות כוכב כאשר ל-GM יש אספירציות להיות סוג של נביא בבניית קבוצתו, יהיה לחץ כבד על המאמן לתת עוד ועוד הזדמנויות לפרוספקט הצעיר. שחקנים אחרים עשויים להבין כי יש עליהם חובה להסתדר עמם או שימצאו עצמם על הספסל או בחוץ והפרשנים שבעמל רב היו חלק מהנבואה ולמדו עליה הרבה יהיו בעלי אינטרס לבנות את ביטחון השחקן ולסנגר על ביצועיו. ישנם לא מעט שחקנים שיצאו בצד השני נשכרים מאוד מאפקט זה. מצד שני השחקן אחראי להפוך את הקרדיט הזה להמשכיות. אנו רואים לא מעט שחקנים שפורחים בחוזה הרוקי אבל נעלמים די מהר אחרי. הם מקבלים רשיון להיות עצמם ואור ירוק לשחק לחוזקות שלהם. לעיתים זה עובד כאשר השחקן בונה את ביטחונו וצובר נסיון קריטי כשחקן מוביל בגיל מאוד צעיר. אך לעיתים זה לא מצדיק את עצמו. המאני טיים כדי לבחון תופעה זו היא כשמגיע הזמן לשלם להם, או כשמתחלף ה-GM שאינו שותף לנבואה. דוגמאות לנהנים מהתופעה: אנדרו וויגינס, טייריק אוונס, ברנדון ג'נינגס, או ג'יי מאיו. כולם אילו היו נבחרים בין מקומות 15-30 היו מוצאים עצמם מהר על ספסלים.

אפקט הגולם – כמו אפפקט פיגמליון אך בעל קורולציה שלילית, נבואה שלילית גורמת לאישוש הסטריוטיפ. ב-NBA זה לא אומר ששחקן שנבחר בטווח 20-30 לא יקבל אף הזדמנות. GM קונה את לחמו בבחירות גבוהות וטריידים, אך לבחירה נמוכה שמתממשת יש ערך בפני עצמו. אך בהעדר לחץ להצליח עמו, עלול GM או מאמן לנסות לפתחו לאט רו לוותר על שירותיו ובכך בשנים החשובות שבין 19-23, השחקן משחק בעיקר בג'י ליג או מול ספסלי היריבה. המפגש של השחקן עם הציפייה הנמוכה עלולה להניעו מלפתח את משחקו, מתוך תפיסה ריאלית שמתגבשת, בו כדאי לו להיות טוב בתחום אחד, על מנת לפחות להמשיך לקבל חוזים כרול פלייר. דוגמאות: לוני ווקר (לא נפל בכלום מג'יילן בראון עד שהגיע לספרס), דאג מקדרמוט.

אפקט הטיית הנסיין – כשל לוגי בתהליך התצפית, בו תוצאת הניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים (סקאוטים ב-NBA). כאשר סקאוט נשלח עד אוסטרליה לצפות בלמלו בול, מותג שכבר היום שווה לא מעט, וישנה ציפיה לתוצאות חיוביות לגביו ולגבי כישרונו, קל מאוד להתמקד ביכולת הריבאונד או במספר האסיסטים ולתת חשיבות למספר החטיפות כנתון לפוטנציאל הגנתי. קל גם לומר שכמו אחיו גם הוא ישפר את הזריקה, ובכלל 72% מהקו הם הוכחה ליכולת קליעה. כמעט ולא שמעתי השנה את אותה הביקורת על למלו על כך שמדובר בשחקן שקיבל בגיל 18 שליטה מלאה על הקבוצה כולל דקות משחק מוגברות, אור ירוק לזריקה ולכל מסירה שנראית טוב בהיילייטס כשהיא מתחברת. כמעט לא שמעו על כך שקבוצתו היא רמה מתחת לשאר הקבוצות. או שלא היה עליו שום לחץ של הקהל להצלחה קבוצתית. ושבניגוד לאחיו, למלו הראה הגנה נרפית, כאשר שחקנים בינוניים עוברים אותו. ושלמרות שהוא רכז בגובה 2.01 לא הצליח לחסום כמעט אף פעם. אולי, תחושתו למשחק, יכולת הכדרור ומסירותיו מספיקות עבור בחירה ראשונה אך חסרונותיו מאוד גדולים אך לא מובלטים כאשר איש המקצוע כבר נתון לתפיסה בו הילד הזה הוא עילוי (בתחומים מסויים מאוד ובאחרים הוא בתחתית).

לסיכום אומר, שכל מה שתואר כאן נותן נותן לי תחושה ש-4-5 שנים מהיום כשנבחן את דראפט 2020 נגלה לא מעט אוצרות. ב-2013 גם יאניס לא ידע שהוא יאניס. אך גם אי הלימה בין סדר הבחירות וטיב\התאמת השחקנים.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. 2013 דראפט די חלש גם במבט היום. ממקום 5 ואילך מדובר בשחקני nba רגילים. זה לא חכמה.
    גובר מגן מצויין אבל די נגר. מה שהשאיר אותך תכלס עם 3 שחקנים טובים בלבד מהדראפט הזה יאניס הסופרסטאר ואולדיפו ומקולום על גבול האולסטאר.
    אולדיפו לא נתן יותר מעונה טובה אחת באינדיאנה, תכלס לא עשה כלום ב7 שנים בליגה.
    דראפט די חלש כמו שניבאו אותו.
    ב2020 אין שום יאניס אז אם הוא יהיה כמו 2013 בלי יאניס זה דראפט ממש ממש חלש.

    1. 2013 הוא בהחלט לא דראפט חזק. אבל הוא לא מאוד מזעזע. לעניות דעתי אם מקולם היה במזרח היה כבר צובר אול סטאר אחד או שניים. אולדיפו הפך לכוכב רק באינדיאנה אבל אני מאמין שוב שזה אפקט של הקבוצה. אורלנדו חירבה לא מעט קריירות שהתעוררו רק כשעזבו אותה. אני מאמין שאילו היה מגיע לארגון טוב היה פורח יחסית מהר אחרי הדראפט. זה די חריג שיש יותר משלושה ארבעה אולסטארים מדראפט אחד. דראפטים מטורפים כמו 84, 96 או 2003 הם יותר נדירים ממה שחושבים. בוא נגיד שאם נשווה לגובה אנושי את הדראפט כשהממוצע הוא 1.77מ' אז דראפט 2013 הוא 1.70מ כשחשבו שיגדל להיות 1.50מ'

    1. אתם בדראפט הזה אלופים, כי מי שיודע לבחור טוב יכול להוציא די בקלות שחקן 3-5 בקבוצה טובה משלהי הלוטרי, לא בטוח שתיאניס הבא אבל שחקן מצוין 10-15 שנה בקלות

    2. תודה רבה!
      יאניס זו זכיה בלוטו. גם יאניס לא ידע שהוא יאניס. אני חושב שעבורכם צריך לא ללכת על רול פלייר אלא על סיכון גבוה ולסמוך על מחלקת פיתוח השחקנים. המחסור שלכם הוא בעיקר באפסייד. השחקן בעל האפסייד הכי גדול בדראפט הזה למעט וויסמן זה ג'יידן מקדניאלס. אני צריך לחכות למדידות שלו מכיוון שמדידות לא רשמיות שמות אותו כ-2.08 עם מוטת ידיים של 2.11. לדעתי הוא יותר גבוה וארוך ממה שחושבים. יש לו תנועה חלקה של SF במבנה האיילה שכולם מחפשים ומכניקת קליעה ממש טובה. הוא זריז וגמיש לגובהו. הוא רזה רצח ובקושי מגרד את ה-190 פאונדס אבל גם דוראנט היה פעם רזה. הוא Late bloomer וצריך הרבה עבודה. לפחות שנה בג'י ליג וגדילה עם הצוות שישחק בשנים פוסט אולדרידג' ודרוזן. במוקים הוא נע בין 15-32 כך שהוא ככל הנראה יהיה פנוי.

  2. תודה גון, אני כאמור מסכים איתך לגבי הרבה מהדברים ובעיקר בדמיון בין הדראפטים. זה סוג הדראפטים שקבוצה שיש לה כמה בחירות סיבוב ראשון בעמדה טובה ולא בהכרח נחותה מול כאלה שיש להם בחירות גבוהות. בדראפאט הזה אין קליר קאט ומעט מאד מהשחקנים שבדראפט הזה טופ 3 היו נכנסים לטופ 10 של שלושת הדראפטים הקודמים. מצד שני יש הרבה שחקנים מעניינים אבל לא שלמים שהם ריסקים. זה דראפט טוב לקבוצות שצריכות שחקנים טובים ולכן הקבוצות שבמקומות 10-30 יכולות להגריל אחלה שחקנים כולל הקבוצות החזקות: גימיוס רמזי שכרגע נמצא במרבית המוקים 20-30 מזכיר מאד את אנתוני אדוארדס כמעט בכל אספקט ויש עוד מלא דוגמאות. כאוהד הקינגס אני מאד מקווה דהמציאות תיהיה דומה למוקים ושחקנים כמו ווסל, מקסי, הליברטון, ביי וניסמית יהיו בטווח של הקינגס. רובם שחקנים שברידרפט יהיו במיקום הרבה יות גבוהה מממה שהמוקים חוזים. לדעתי הבחירות בסוף יהיו בסוף שונות בגלל זהות הבוחרות גבוהה: אטלנטה ושיקאגו בוחרות טוב לאחרונה וגולדן וסאן אנטוניו כבר שנים

    1. תודה רבה. לא הייתי אומר שרמזי ואדוורדס זהים בכישרון. רמזי בעל פוטנציאל גבוה יותר בקליעה (צריך לקחת בחשבון את ה62% מהקו שלא מבשרים טובות). היה כוכב תיכונים מאוד גדול. מזכיר את ההייפ שהיה סביב רומיאו לנגפורד לפני כניסתו למכללות. רמזי קלע קטלני ואתלט ושם יש לו יתרון על אדוודס. הפער הוא ביכולת ליצור לעצמו ואחרים מצבים. רמזי לאחר צפיה בהמון סרטונים נראה יוצר ברמה נמוכה יחסית לטופ של דראפט. השליטה שלו בכדור לגארד היא לא עילית ויכולת המסירה שלו בינונית לרמת NBA. הוא פשוט זריז ואתלטי יותר מרוב שחקני המכללות ברמתו. לצערי הדראפט מוכיח שקליעה היא nice to have אבל מנהלים מאמינים ביכולתם ללמד קליעה. יצירתיות ופליימייקינג מקבלים היילייט מאוד גדול בשנים שאחרי לוקה וטריי יאנג.
      טייריס מקסי קצת גדל עלי לאחרונה בזכותך. יש שם בהחלט משהו מעניין לרמה הבאה. עוד לא סגור על כך שהוא בעל פוטנציאל עילי לטופ של דראפט אבל ריאלית לקבל שחקן שיודע ליצור לעצמו ואחרים וגם יודע להגן זה נכס בבחירות 8-15. מה גם שהעין של קליפארי בקנטקי לרוב מצויינת בבחירת פרוספקטים המתאימים ל-NBA.

      1. מקסי הוא שילוב בין לו וויליאמס לפט בבארלי בשחקן אחד. האחוזים שלו לשלוש נמוכים כי הוא זורק מאד מרחוק. השחרור שלו נמוך ומהיר מאד והאחוזים מהעונשין מתקרבים ל90. החיתוכים שלו נהדרים . אני מצמיד אותו לפוקס ולא מודאג לשנים הבאות… לדעתי טופ 5 מובהק בדראפט הזה

      2. לגבי רמזי הכל טוב ויפה רק שהוא פריק גופנית במושגים שלסקנד גארד . יש לו גוף חזק בטירוף הוא 6.4 עם מותת ידיים של 6.10 לדעתי הוא הימור טוב כבר בשלהי הלוטרי, מנטליות בולדוג כמו של מרכוס סמרט. כמו שכתבתי לך בפרטי הוא סוג השחקנים שאם יגיעו לקבוצה טובה יצליחו

  3. תודה רבה. על פניו הבחירות עשויות להשתנות בהתאם לצרכי הקבוצות שייצאו בלוטרי – שיהיה שונה בתכלית מכל דראפט אחר. לכן לדעתי עכשיו אין טעם לבחון את המוק-דראפט כיוון שהוא עשוי להשתנות המון. בכל מקרה, נראה שלפחות ארבעה שחקנים נראים די בטוחים להיות בטופ 5 – אדוארדס שמדורג ראשון כמעט בהכל, לאמלו בול, וויסמן ואבדיה, ואני מעריך את קול אנתוני חזק בפנים. אבל שוב, אין לקבוצות את כל המדדים לבחון את הפרוספקט ותוסיף לזה פציעות של לא מעט מהמועמדים במהלך העונה האחרונה ובהחלט נקבל דראפט מעניין

    1. עוד מוקדם לחתום גם על הרביעיה הזו. הייתי אומר שבול ואדוורדס היחידים שבאופן ברור מסומנים לטופ 5. אני חושב שאימונים אישיים עלולים לדחוף דווקא את וויסמן ואת טופין קדימה. אני אהיה בשוק אם ג"ס תיקח את בול או את אדוורדס. אני חושב שהם יבחנו את וויסמן, טופין ואבדיה. אם הם יאמינו ביכולת של אוקורו לשפר את קליעתו הם עלולים לבחור בו מתוך מחשבה שיש קצת איגוודלה שם. מעריך שאטלנטה תבחר באדוורדס או באבדיה מכיוון שיאנג ובול זה פוטנציאל לבלגן. דיטרויט בהחלט יכולים לקחת את בול כדי שמישהו יעשה סדר עם כל הווינגים והגבוהים שם.

  4. למלו הוא בדיוק השתנץ של הרכז שבמודה עכשיו ולכן הסיכוי שלו להיות בסוף ראשון הוא מאד גבוהה שחקן יוצר ברמה גבוהה ללא קליעה. הוא לא מזכיר את אחיו במשחק כי הוא הרבה יוצר מצד שני בחירת הזריקות שלו וגם המחניקה נראים רע. שוב זה דראפט בלי סטאר פאואר מובהק ועם הרבה שחקנים מענינים אבל שעל פניו נראים כשחקנים משלימים או חסרים.

    1. אין כאן כרגע זאיון שיקום בבוקר ויקלע 23 נקודות יעילים וירמוס מבוגרים. אין בדראפט הזה כרגע שחקן שבעונת הרוקי יהפוך פרנצ'ייס על פניו. לרוב בכל מחזור יימצא שחקן או שתיים שיקלעו סביב ה16-18 נקודות למעט דראפט הפציעות של מלקום ברוגדון.
      .
      למזלם של רכזים הם עושים לעצמם את המזל כל עוד הם מקבלים דקות משחק. אם מלו זורק 18 פעם בהגנה החצי רופסת של 2021 וקולע 40% ו30% מ-5 זריקות לשלוש עם 3 זריקות עונשין הוא כבר על 17 נק' למשחק. אסיסטים יצבור מהרגע הראשון. וקבוצתו תראה זוועות אך תקבל את הפרסום שבא עם מלו. לא מעט GMים מאמינים שאפשר עם שחקן מוכשר שמוכן לעבוד קשה לבנות את הזריקה מחדש. בנוסף הם מאוד אוהבים את זה שהוא עדיין בגוף נערי. הם מסתכלים על לונזו שהתמלא ונהיה חזק פיזית (גנים אתה יודע) ומבינים שיש שם פוטנציאל גופני לשחק ב2-3 עמדות נוספות. לכן שמעתי דעה היום שאטלנטה תרצה אותו לצד יאנג וכמחליפו בדקות שיאנג על הספסל.
      .
      בקיצור יש אלמנטים של אמונה בדראפט ויש להם אפקט אמיתי. לפעמים מעסיק אותי הסיפור של דונובן מיצ'ל שהובא בתור גארד הגנתי לרוטציה ובסיבוב מדהים של הגורל, יוטה התמלאה פציעות וננטשה על ידי הפרנצ'ייס שלה. דונובון לקח את ההזדמנות בשני ידיו והסריח חצי עונה ראשונה. אך אפקט פיגמליון היה חזק והוא החל לראות עצמו שחקן מוביל וכך גם התייחס למשחקו שחקן ששנתיים קודם היה רחוק שנות אור מהאופציה להריח את ה-NBA. מה אם לונזו היה פצוע וגומר את העונה ונקיל אלכסנדר-ווקר היה מקבל 60 משחקי NBA כרכז פותח ללא הגבלת דקות וללא ציפיות להצלחה קבוצתית? האם שחקן ברמתו לא יכל לשים 16 נק' ו-6 אסיסטים ולהיחשב הדבר הבא? SGA ו-NAW הם גם בני דודים וגם שיחקו במקביל בכל המסגרות. כל מי שאימן אותם כולל הם עצמם יאמרו שלא היו הבדלי רמות ביניהם. אחד בדרך להיות אולסטאר כשהשני נאבק לקבל פירורי דקות…

      1. תודה ג'ון.
        .
        אני חושב שאלנטה צריכה לסחור בבחירה הגבוהה שלהם השנה. יש גבול כמה צעירים הם יכולים להריץ ביחד בצורה יעילה ובו זמנית גם לחזור איכשהו להיות קבוצת סף פלייאוף. הם גם צריכים מוביל כדור נוסף בחמישייה כדי שיא ג יוכל לשחק יותר אוף דה בול לא עולים לי שמות ספציפיים עכשיו אבל הפרוסס שלהם צריך להיגמר לטעמי הקיץ.

          1. אשכוס הוא כבר שיחק השנה כמה משחקים אוף דה בול. זה נגמר בכלום ושום דבר. בשביל כדורסל כמו של הווריורס צריך שיקרו כמה דברים
            א מאמן מצוין (ולויד פירס הוא סימן שאלה) שבונה שיטה כזו בצורה יעילה
            ב שחקנים שמבינים את השיטה (מהשחקנים המרכזיים של ההוקס השנה: הם 3 רוקיס. 2 שחקני שנה שניה. שחקן שנה שלישית) הם עדיין צעירונים, ובשביל לשחק כדורסל כל כך מורכב צריך הבנה עמוקה וראיית משחק טובה של כל השחקנים. גם הורטר שהוא קלעי טהור לא שיחק המון אוף דה בול
            ג בסוף צריך מישהו שימסור. זו אחת הסיבות שהווריורס מוכנה לשלם הרבה כסף לגרין. קולינס שחקן נהדר אבל מסירה היא לא כלי שהוא יודע להשתמש בו בתורה טובה

      2. לגבי SGA וNAW אתה צודק שהם היו באותה רמה (ובכתבות של ערן שור נראה שלNAW יותר פוטנציאל) אבל אם זה ככה למה בעצם ניקייל נשאר עוד שנה בקולג׳?
        ואגב נראה שפשוט מבשלים את ניקייל קצת ובעונה הבאה הוא אמור לקבל יותר דקות.

        1. נקיל שיחק בורג'ניה טק עם עוד 3 סיניורס בכירים ומאמן הגנתי שהשתמש בו בעיקר הגנתית ובספוט אפים (בדומה לדונבן מיצ'ל בלואיוויל). עדיין הוא שם מספרים יפים בעונת הרוקי אבל לא מספיק בשביל לפתוח עיניים. עניין של דקות וזריקות. בעונתו השנייה קיבל הזדמנות אחרי פציעתו של הpg הכוכב והראה המון הבטחה כסקורר. הסקאוטים היו לחוצים לראות האם הוא בעל פוטציאל להיות פוינט גארד קלאסי והתאכזבו. לדעתי הם לא הבינו את הסיטואציה שם בה לא שיחקו מספיק פיק אנד רול. בליגת הקיץ הוא הראה שהוא מוסר מצויין מתוך הפיק אנד רול ושאין שום סיבה שלא יהיה רכז טוב. SGA היה נחשב כפרוספקט בינוני בקנטקי ורק בגלל מימדי גופו עוד חשבו עליו כשחקן סיבוב שני או סוף ראשון. בחצי השני של העונה התפוצץ ולקח את ההובלה מקווין נוקס. שוב עניין של סיטואציה אם היו נותנים לנקיל את המושכות כמו שקרה בליגת הקיץ ואז בפריסיזן היינו מקבלים שחקן ענק. לגבי הבישול שלו על אש קטנה. קשה לי להאמין. הוא עוד יכול להשתפר אבל הפליקנס בונים על לונזו כרכז העתיד ונקיל ככל הנראה יהיה מחליפו כאשר במקרה שהולידיי הולך או נפצע נקיל ישחק לצידו של לונזו בתחילת משחקים ויחליפו כשלונזו יישב על הספסל

          1. 100+
            ניקיל היה נפלא בליגת הקיץ והראה טונה של פוטנציאל.
            סבל מכך שהשנה פרויקט השיקום של הפליקנס היה לונזו (שדי הצליח בישורת האחרונה).
            אני חושב שעשו בשכל להשקיע בשיקום של לונזו כי כך אולי יוכלו לקבל את שניהם בהמשך.
            אחרת היו מאבדים את לונזו לחלוטין במחיר הפיתוח של ניקיל.

  5. פוסט מצויין שלך ג'ון (לא צריך להוסיף 'כמו כולם'). אבל אתה יודע מה? לדעתי אם הכל היה רגיל ולא היה ננגיף קורונה, המוק דראפט שהצגת היה – לדעתי – קרוב מאד למציאות ולמה שהיה קורה, ארם…

    1. תודה מנחם. בדיוק שמעתי היום את הפודקאסט שעשינו יחד ב2017. ממש בסוף אמרת שתפרסם מאמר על סנטר עתידי בן 14 או 15 שצריך להגיע ב-2020. יש לך זיכרון אם היה מדובר בג'יימס וויסמן?

  6. אחלה פוסט ג'ון.
    .
    אני חושב שהדראפט של השנה מזכיר יותר את הדראפטים של תחילת שנות ה-2000. אין באמת כוכב או לפחות שחקנים שהוכיחו שהם קצת מעל היתר, ולכן אנחנו רואים את הדירוגים משתנים כמעט כל יום. בהיעדר "כוכבים" כל שחקן שמתבלט מול יריבים בגיל שלו הופך להיות מועמד לבחירה ראשונה, ולכן אנחנו רואים את אדוארדס מועמד לבחירה הראשונה (בשנה שעברה לא בטוח שהוא היה נכנס ללוטרי).
    .
    אחרי שאמרתי את זה, אני מניח שהדראפט הזה יהיה עמוק יחסית וקבוצות שיבינו שאפשר להשיג שחקנים משלימים טובים יצליחו יותר מאחרות.

    1. תודה שחר. ההבדל הוא שאז בחרו תיכוניסטים הישר מהתיכון ולא היה קליעה משלוש. לכן תיכוניסט שהתעלל בילדים כמו קוואמי בראון נבחר ראשון

    1. דווקא בול הוא שחקן מאוד מעניין, כידרור ברמה מאוד גבוהה ויכולת מסירה, כזאת שנולדים איתה, בנוסף לגובה של 2.01 מ' לרכז (!). הקליעה ושחרור הזריקה עוד לא שם, אבל אולי יוכל לעשות שינוי דומה למה שעשה אחיו הגדול

      1. הראש דפוק והוא נראה ילד עצלן ויהיר עם בסיס נוראי ליסודות ההצלחה הקבוצתית בכדורסל, שגדל בחממת הפרא של האבא.
        = בית יוקרה שבנוי על חול.
        לא משהו שיהיה אפשר באמת לשנות (גישה למשחק שהיא הדנא של השחקן).

        1. בזה אתה צודק אשכוס, אופי קשה לשנות. עדיין מוסר מצוין ועם המאמן הנכון ימתן את כמות הזריקות, גם אם האחוזים לא יעלו דראסטית.
          לונזו באמת אחלה בנאדם, פחות שחצן ובעיקר האבא יצר לו מוניטין שלילי מאוד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט