נבחרי העונה של הופס – ה-MVP / שנאן את ויינברג דואו

צוות הופס ממשיך בסיכום העונה. והפעם, הפרס שכולם חיכו לו, ה-MVP.

לברון ג'יימס / רועי ויינברג:

לא לקח MVP מאז 2013, אבל השנה יש לו קייס לתואר – ההפרש הכי גדול בין שתי זכיות של אותו שחקן בהיסטוריה, במידה ויזכה. המספרים בצד שלו: 25.7 נקודות, 7.9 ריבאונדים. 10.7 אסיסטים במשחק. היחידים שעשו זאת לפניו הם אוסקר רוברטסון, ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן (ווסטברוק והארדן באותה עונה, 2016/17). אף אחד מהם לא היה השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה במערב ובקצב של 64 ניצחונות ל-82 משחקים. לברון ג'יימס כן.

ההשפעה שלו על הלייקרס עצומה. יאניס מועמד מוביל ל-MVP בזכות הדומיננטיות של מילווקי, אבל הלייקרס לא כל כך מאחוריהם: 14-49 לעומת 12-53, הפרש של שני משחקים בהנחה שהלייקרס מנצחים את שני המשחקים החסרים שלהם. לוח המשחקים של הלייקרס שמשחקת במערב היה קשה יותר עם נגד 41 משחקים קבוצות מערביות לעומת 26 של הבאקס. יש במערב יותר קבוצות טובות מהמזרח, ולכן הנתון של השחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר יכול ללכת לג'יימס.

הנתון הזה רלוונטי גם בקשר להשפעה של לברון על הקבוצה. יאניס משחק 30.9 דקות במשחק. זה אומר שהוא על המגרש פחות משני שליש מהזמן, לעומת 34.9 דקות של לברון. מילווקי בלי יאניס קבוצת כדורסל טובה שקולעת 4.1 נקודות יותר מהיריבות שלה בממוצע של 100 מהלכים, נתון שמספיק למקום השביעי הכי טוב בליגה. הלייקרס בלי לברון סופגים 1.4 נקודות יותר מהיריבות, נתון שממקם אותם בין אורלנדו לסן אנטוניו – קבוצת סף פלייאוף ולא אחת מ-8 הטובות בליגה. זה בעצם מראה לנו שההשפעה בתוך הקבוצה של לברון גדולה בהרבה, מה שהופך אותו, יחד עם ההצלחה של הלייקרס, לאמ.וי.פי: השחקן המשמעותי ביותר באחת הקבוצות הטובות ביותר בליגה.

מעבר לכך, לאמ.וי.פי של שנה שנייה ברצף יש דומיננטיות יוצאת דופן על הליגה – קרי וה-73-9, לברון ו-27 הניצחונות הרצופים או סטיב נאש ופניקס החזקה שלו. יאניס לא שם כשהלייקרס כל כך קרובים, ולברון השנה מראה דומיננטיות בכל הקשור להתקפה של הלייקרס. 10.7 אס' מובילים את הליגה, כשגם המספרים היותר מתקדמים מראים את התלות ההתקפית של הלייקרס בקינג בכל הקשור לניהול המשחק. יחד עם השיפור בהגנה הקבוצתית של הלייקרס והאישית שלו – אולי הטובה ביותר מאז 2014 – הוא צריך לקבל את הפרס בפעם החמישית בקריירה.

יאניס אדטוקומבו / תומר שנאן

יאניס הוא האדם שצריך לזכות ב-MVP של העונה. בק-טו-בק, למרות מספר הדק' המועט (ואולי אף בזכותו כפי שאפרט בהמשך), למרות הצוות המסייע שניתן לו. הגריק פריק השיג העונה 29.6 נק' (58.3% אפקטיבי, 54.7% מהשדה), 13.7 ריב', 5.8 אס', חטיפה וחסימה למשחק ב-30.9 דק' לערב.

נתחיל ממילווקי הקבוצה. איש לא מתכחש לעובדה שיאניס זכה לצוות מסייע נהדר, אולי הצוות המסייע הטוב בליגה, אשר מצליח לא רע בכלל גם כשהוא לא על המגרש ומעניק לו את האופציה לשחק פחות דקות לאורך העונה. אך הסיבה העיקרית לדעתי שיאניס מקבל פחות דקות היא לא הצוות המסייע, היא העובדה שכאשר יאניס נמצא על המגרש מילווקי גדולה בכמה מידות על כל קבוצה אחרת בליגה. ה-BPM של יאניס עומד על 11.5, מילווקי מנצחת העונה משחקים בהפרש ממוצע של 11.29 נק' מיריבותיה, והסיבה שיאניס מקבל פחות דק'? היא שבלא מעט מהמשחקים המשחק "נגמר" הרבה לפני הבאזר.

נוסף על כך היעילות של יאניס בדק' בהן הוא שיחק הייתה פשוט נהדרת. מבחינה התקפית הוא יכול לעשות כמעט הכל, מיציאה מהירה למתפרצת של איש אחד דרך חדירות בזק במשחק עומד ועד השתתפות במהלכי פיק&רול. יאניס מנצל את האורך ואת ראיית המשחק שלו למציאת חברי קבוצה פנויים כאשר מביאים עליו שני שחקני הגנה, הוא משתתף גם כמוביל הכדור וגם כחוסם במהלכי הפיק&רול (1.09 נק' בכל התקפה בה הוא מוביל את הכדור ו-1.19 נק' בכל התקפה בה הוא השחקן החוסם), הוא שיפר את אחוזיו לשלוש ב-5% מהעונה שעברה (30.6% לעומת 25.6%) והוא זורק מאותו הטווח שתי זריקות יותר ביחס לעונת 2018-19.

אבל האספקט בו יאניס נותן נוקאאוט ליריבו מהלייקרס הוא ההגנה. יאניס הוא ככל הנראה אחד משלושת המועמדים המובילים לתואר שחקן ההגנה של העונה הודות לתרומתו הרבה למילווקי בצד הזה של המגרש. עד כמה הוא תורם? כשאדטוקומבו על המגרש הדיפנסיב רייטינג של הבאקס עומד על 96.5, כשהוא יורד הנתון צונח ל-104.2. הגנת הפרימטר של מילווקי לא מצטיינת בלשון המעטה כשזה מגיע להגנה מפני חדירה לצבע, ואת תפקיד הרים פרוטקטור של הקבוצה ממלא יאניס, והוא עושה זאת בצורה מרשימה ביותר. הסופרסטאר היווני סוגר את הצבע של מילווקי, מקשה על היריבות לקלוע באזור ומתקן אחרי חבריו.

לסיכום, אמנם עם מספר דק' מועט, אמנם עם צוות מסייע לא רע בכלל, אבל עדיין ראוי ל-MVP. יאניס העלה העונה את משחקו לרמה חדשה שטרם ראינו ממנו, הוא מוביל את מילווקי אל המקום הראשון בליגה עם קבוצות כמו הלייקרס של לברון והקליפרס של ג'ורג' וקוואי, ושומר על עקביות מרשימה לאורך כל העונה. חוץ מזה, הדרך לאולימפוס אמנם קצרה יותר כשיש לך מסייעים כמו מידלטון, בלדסו ולופז, אך היא גם לא בדיוק ארוכה כשהכינור השני שלך הוא אנת'וני דיוויס.

האמ.וי.פי שלכם הוא
לברון ג'יימס
יאניס אדטוקומבו
Created with PollMaker

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. תודה על הפוסט
    הם שחקנים מאד שונים והתחרות צמודה
    נקודה לטובת לברון היא שהוא הצליח גם להדביק קבוצה מאפס במהלך העונה, בעוד שבמילווקי זה צוות שרץ כבר הרבה זמן

      1. גם וגם
        שיש מנהיג דומיננטי על המגרש אז זה גם הוא וגם המאמן
        אני מעריך שווגל בנה יותר את ההגנה ולברון את ההתקפה, אבל הפואנטה זה הכימיה בחדר ההלבשה, הם תלכיד מגובש שזה נדיר שקורה כל כך מהר

        1. אפשר להגיד אותו הדבר פחות או יותר על קוואי לאונרד וההתגבשות המהירה שהתרחשה אצל הקליפרס…

  2. תודה לדואו.
    .
    בעיניי זה מגוחך להשוות את הצוות של הבאקס לזה של הלייקרס. מספר 2 של לברון זה דיוויס מספר 2 של הבאקס זה מידלטון. מצא את ההבדלים. הלייקרס שילמו מחירים כבדים על מנת לבנות ל2 הסופרסטרים שלהם צוות מסייע (בחירות לרוב ואני מניח שלא מעט מס) וגם בדומה לווריורס של שנים שעברו דוויט הווארד שווה הרבה יותר מהחוזה שלו והשנה הוא לא פצוע סוף סוף. הבאקס לא היו מוכנים לשלם לברוגדון חוזה קצת יותר גבוהה מדני גרין. לטעמי הנט רייטינג של לברון מלמד לא פחות על כך שהקבוצה הזו תפורה למידותיו (טוב זה סתם טיעון של הייטר אני אנסה לראות אם אפשר לגבות את זה מספרית גם) בהגנה לברון השנה הוא לכל היותר לא נטל (מה שכן היה שנה שעברה) מלווקי מציגה הגנה היסטורית כשהקרדיט צריך ללכת ליאניס.
    .
    זה לא קרוב בכלל. יאניס. ביי פאר.

    1. יש מיליון טיעונים בעד יאניס (שהוא הבחירה האישית שלי ל-MVP),
      פחות בורר לי ההסבר למה יאניס ה-MVP דרך נימוקי למה לברון לא.
      .
      הנט רייטינג של לברון מלמד שהקבוצה תפורה למידותיו?
      אני אחזיר אותך לתחילת השנה, אז לא מעט כתבו שהלייקרס עם לברון יכשלו העונה היות וזו לא קבוצת "לברון" קלסית עם המון קלעים סביבו.
      .
      לברון השנה הוא לכל היותר לא נטל?
      נתונים הגנתיים הם בעייתיים. זה ידוע. אבל מה לעשות, זה הדבר היחיד שיש לי בשביל לגבות את דעתי המייצגת את מה שיצא לי לראות בלא מעט פעמים בהם צפיתי בלייקרס העונה –
      עובדתית, הלייקרס טובים יותר בהגנה עם לברון על הפרקט (בהפרש ניכר).
      בנוסף, הנתונים מלמדים שלברון מוריד את אחוזי יריביו ב-1.7% (מגי, בראדלי, וכמובן דייויס, הם שחקני הרוטציה המרכזיים היחידים בקבוצה עם נתון טוב יותר).
      הדיפנסיב רייטינג של לברון, הוא הגבוה ביותר מבין שחקני הרוטציה המרכזיים של הליקרס.
      זה נכון שינה בעייתיות בסטטיסטיקות ההגנתיות. אבל כאשר כולן מצביעות לאותו מקום, כאשר מראה העיניים (לפחות לדעתי) זוכה לגיבוי שכזה,
      לתחושתי יחדיו זה מפריך את טענת ה-"לכל היותר לא נטל".
      .
      אם אחזור לרגע לנקודה הראשונה –
      הלייקרס השנה שיחקו כדורסל התקפי מצוין, והדרך שהם עשו את זה, סבה סביב יכולתו של לברון. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים קבוצת "לברון" מצטיינת בהתקפה, אבל כאשר לוקחים בחשבון שלברון המציא את עצמו העונה כ-"פוינט לברון", מתקבלת תמונה קצת שונה מזו המתוארת במשפט "הקבוצה הזו תפורה למידותיו."
      .
      ואחרי כך זה,
      אי אפשר להוריד ממה שיאניס עשה העונה בליגה.
      בקיץ סיפרו לנו שהיריבות למדו את המשחק שלו, שהשנה יהיה קל בהרבה לעצור אותו.
      ובכן, זה לא. יאניס היה, ונשאר, שחקן התקפה שקשה מאוד לעצור.
      אבל האמת היא שזה לא כל הסיפור. הסיפור הוא ההגנה של יאניס. הוא זה שהופך את שיטת בודנהולצר לכל כך יעילה. היכולת שלו לכסות הן את הצבע, והן את שחקני הפרימטר, וזה דרך הזריזות, האורך, האתלטיות, והיכולות סופרמן ההגנתיות שלו. כאשר מוסיפים למשוואה את הרב' (הפוסט המצוין שלך כבר הרחיב על הנושאים הנ"ל), ומקבלים MVP.
      כן, גם לטעמי בפער די גדול. בזכות עצמו, לא בגלל שלברון פחות טוב.
      לברון היה נהדר העונה. יאניס אפילו יותר.

      1. קודם כל אני חייב לציין שאני מתגעגע לזה. להתווכח איתך על משמעותם של נתונים כאלו ואחרים, זה הכי קרוב שיש להתרחשות של עונה פעילה. אז תודה גיא הצדיק (ובחיית שחרר את ליצמן ממשבר הקורונה)
        .
        עבדתי עם עידו מאוד קשה במשך כמה חודשים על מנת להבין שנתוני ON/OFF הם נתונים בעייתיים במקרה הטוב. לא פחות בעיתיים מנתוני הגנה. למשל האון/אוף של יאנג עומד על בערך 15 נקודות בצד ההתקפי. אלו פחות או יותר אותם מספרים של סטף בעונת 15/16. אחת העונות ההתקפיות הגדולות ביותר של שחקן בשנים האחרונות. מה המשמעות של זה? לדעתי שלאטלנטה בחלקים נרחבים של העונה לא היה מחליף שקרוב להיות ראוי לרכז בליגה (עם כל הכבוד לאוון "האיום" טרנר) ומכאן נוצר פער ענק בין הדקות של יאנג על המגרש לבין הדקות בלעדיו – בנוסף לזה שאטלנטה היא קבוצה צעירונת.
        .
        אם נחזור ללייקרס עם כל הכבוד לרונדו הוא לא שחקן שידע להפעיל שחקנים כמו גרין ברדלי וכו'. הם לא מתאימים איתו לשיטה, ומכאן גם בין השאר הפער (וגם הודות לעובדה שאני הייטר ואמצא כל טיעון אפשרי שאפשר על מנת שהשוויצר הזה יימצא לא ראוי)
        .
        הגנתית – אני אישית מיואש מהמדדים שיש לנו. לא רק שהגנה היא דבר שהרבה יותר מסובך להפיק משחקן את הפוטנציאל שלו (לעניות דעתי כמובן. ותודה לג'ייסון קיד שבזבז לנו כמה שנים של דורסנות של הדות'רקים) אלא שאני לא מצאתי עוד מדד אישי שהוא באמת אמין (נגיד זכור לי עונות שסטף מדורג מעל לקליי בריל דיפנסיב פלוס מינוס) ונשארנו עם מראה העיניים. מראה העיניים שלי אומר שלברון מתאמץ לעיתים אך לא ברוב הזמן, ובוודאי זה שנתוני האון/אוף שלו מראים שגם ההגנה של הלייקרס טובה יותר כאשר הוא על המגרש מצביעה לדעתי על העובדה שהם לא מדייקים במקרה הטוב או מתעתעים במקרה הפחות טוב

        1. אם הייתי כותב פוסט שמסביר למה לברון הוא במקום השני הרשימה האישית שלי ל-MVP העונה, ברור שלא הייתי מתחיל עם ON/OFF, או עם מדדי הגנה אישיים.
          הייתי מתחיל עם היעילות ההתקפית של הליקרס העונה למרות האחוזים מהשלוש. הייתי כותב על האסיסטים של לברון, על עד החלק היחסי של האסיסטים שלו לליי אפ או לשלשה מהפינה הוא חלק גדול, ועל כמות הדרכים בהם הוא מצליח לנהל משחק –
          מתפרצות מהירות דרך "המסירות לטאצ'דאון", פיק אנד רול, חדירה והוצאת כדור החוצה, ועוד ועוד.
          .
          אם נחזור לרגע ל-ON/OFF, תשווה את זה של לברון לזה של דייויס, ותבין עד כמה משמעותית ההשפעה של לברון התקפת הליקרס. תשווה את הנתונים של לברון לצדם של שחקני הספסל, וזה יסביר עוד יותר את עומק ההשפעה של לברון על התקפת הליקרס העונה.
          .
          ההגנה?
          כאשר ניסיון להשתמש בכל הנתונים בשביל לגבות טיעון, זה פשוט לא משאיר הרבה מקום להמשך דיון. זה הופך ל-"אני אומר", וזהו.
          אני לרגע לא טוען שלברון של השנה הוא לברון גרסת ההיט. אני בהחלט טוען שהוא שונה לגמרי מלברון בגרסאות קאבס 18' והלייקרס בעונה שעברה. זה לא מסובך לראות שלאותן קבוצות לא הייתה הגנה מי יודע מה. הגנת הלייקרס העונה?
          טובה מאוד.
          הקרדיט לטעמי צריך ללכת קודם כל לדייויס, אחר כך לצוות האיצמון, ואחר כך לגארדים. ועדיין, ישנו הבדל בין לא להיות הגורם המאכזי להצלחת ההגנה הקבוצתית, לבין "לברון השנה הוא לכל היותר לא נטל", על אחת כמה וכמה כאשר ההצהרה הנ"ל לא מגובה בנתון כלשהו.
          .
          השורה התחתונה –
          אני מסכים עם בחירתך. ועדיין, קצת "מציק" לי בעין שהבחירה (כפי שהיא מופיעה בתגובתך בפוסט) מתבססת על שנמוך הישגיו של לברון, ולא על עונתו הנהדרת של יאניס. אני חושב שמגיע המון קרדיט (שהרווח ביושר), הן ליאניס, הן לבאקס, והן לבודנהולצר, על העונה הנהדרת שלהם.
          .
          חשוב מהשורה התחתונה –
          גם אני, מתגעגע.

          1. עזוב רגע בצד את הפרובוקציות שלי. אנחנו די מסכימים בסופו של דבר חוץ מהפאן ההגנתי. לדעתי הלייקרס טובים הגנתית למרות לברון בקטע הזה ולא בגללו. חוץ מזה אני די מסכים עם מה שרשמת (אבל לא יכול להודות בזה בקול כן?)

            1. כאמור, בהיעדר נתונים, זה לא יותר מהתנצחות.
              אישית, אני חושב שהמשחק האחרון בין הלייקרס והקליפרס (שוחק רק לפני חודש. מרגיש כאילו נצח עבר…) מחזק את הנקודה שלי.
              (אבל לך תדע, זה לא כאילו צפיתי בו מחדש. ואחרי נצח, בהחלט יכול להיות שהזיכרון מתעתע…)

      2. אני עם יאניס. +1 גיא על ההסבר למה ובאמת נבלי להפחית מהעונה העצומה של לברון , בטח ביחס לגיל שלו שכביכול אמורה להתחיל בו דעיכה כלשהי שלחלוטין לא נראת אצלו .

  3. אני הצבעתי לברון לא מסתכל על סטטיסטיקה של כל שחקן אלה על המשחק עצמו ולייקרס כל כך תלויים בלברון הכל עובר דרכו בלעדיו זו קבוצה שמתחרה על כניסה לפלייאוף לא בטוח בכלל הייתה מצליחה יאניס הוא מפלצת אין ספק ואם הוא היה זוכה לא הייתי מרים גבה אבל כדי לזכות פעמיים ברציפות צריך לתת משהו שונה מהעונה הקודמת ואני לא בטוח שיאניס הרבה יותר טוב מה שגם ים הפציעה שלו במשחק עם הלייקרס יכולתי לראות את מילווקי מפסידים ואת לברון לוקח את הmvp

  4. הקייס של לברון מורכב מ-3 טענות עיקריות:
    1. הוא מוביל קבוצה למקום הראשון במערב, אחרי ששנה שעברה הם לא עשו פליאוף (ברור שהתוספת של דיוויס מחלישה את הטענה הזו)
    2. הוא חזר לעשות הגנה השנה
    3. הוא נשדד בעבר מהפרס כדי לתת לאחרים לזכות, ככה זה הפרס הזה מלא פוליטיקות. ולכן הפוליטיקה השנה יכולה להיות לצידו כשזה אולי ההזדמנות האחרונה שלו לזכות בפרס.

  5. לגמרי יאניס. בגלל ההגנה. Two sides זה דבר נדיר בליגה ו – two sides ברמה של יאניס זה הכי חד קרן שיש. לברון מדהים, הארדן נתן חצי עונה לפנתיאון (עד שהתעייף). יאניס בליגה משלו.

  6. מה?!? לא ידעתי שקיים בכלל ויכוח. יאניס היה האמ.וי.פי בשנה שעברה והשנה הוא ה ש ת פ ר. לברון בהחלט מדהים בזכות עצמו אבל הוא אפילו לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו. ההבדל בין הקבוצה של השנה שעברה למובילת המערב של השנה הוא אנטוני דייויס (אם כל הכבוד לאייברי בראדלי דני גרין או ודווייט הווארד…).

  7. יאניס – התקפה, הגנה, שיפור משנה שעברה, קבוצה דורסנית במקום הראשון, סטטיסטיקות טובות. סה"כ לדעתי MVP מוצדק
    חוץ מזה – גיא צודק

  8. שניכם כתבת היטב, ויש לכם אחלה טיעונים. ובאמת דור כתב לעייל שנתונים כמו שיש ליאניס בשני צידי המגרש זה חד-קרן והוא ממש צודק. מצד שני כאלו ביצועים בגיל 35 אחרי 17 עונות בליגה כולל המעבר לגמרי לעמדת הפוינט – זה גם סוג של חד-קרן. והעובדה שהתלכיד הזה מצליח למרות שהוא חדש, גם השחקנים גם המאמן. אז למרות העובדה שיש פה את AD שהוא שחקן אדיר ולגמרי משלים את לברון (וסוגר לו את הצד ההגנתי) – אני חושב שמגיע לו השנה. ויאניס – נראה לי שעוד יהיו לו לא מעט תארי MVP בעתיד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט