מילון מונחים

במשך שנות כתיבתי השתמשתי תכופות במונחים, תיאורים, ואפילו במילים חדשות. לרוב לא עשיתי זאת מתוך מחשבה תחילה, אלא כך פשוט "יצא לי". השימוש החופשי במילים ובמונחים מצוי בכתבותי היומיות, יותר מאשר בכתבות המגזיניות שלי. כשתיארתי משחקי כדורסל רגילים התעייפתי מלכתוב "בירד קלע 29 נקודות, פריש קלע 22 נקודות ומקהייל הוסיף 12 נקודות". יום אחד כתבתי בעתון 'חדשות' שבירד קלע 34 נקודות, ודני איינג' תקע 18 חיצים עם 12 בונבונים. חיפשתי כל הזמן מילים מתאימות לתאר נקודות, ריבאונדים, אסיסטים וכו'. חיפשתי גם דרכים להוסיף צבע וקצת הומור לכתבותי, וכך נוצרו מין מושגים ודרכי לשון שקוראי הקבועים למדו להכיר. להלן מילון קצר לרוב המונחים שהשתמשתי בהם:

* חיצים (וגם: תקיעות, תרועות, סכינים) – נקודות. בדרך כלל השתמשתי באחד מאלה כששחקן השיג מספרים יוצאי דופן, אך לא תמיד: "ברנרד קינג סיים את הערב עם 53 חיצים בלבם של הסלטיקס". "מייקל תקע 63 סכינים בפרקט של הבוסטון גארדן".

* זכוכיות (וגם: קטיפות, הורדות, ניקויים, אשכוליות) – ריבאונדים, כדורים חוזרים. בעברית תקנית, "קרל מלון ניקה 18 זכוכיות";  "קארים קלע 28 והוריד 20 אשכוליות"; "לשאקיל או'ניל היו 19 ניקויים נגד הגבוהים של הספרס". מונח זה נילקח מעתונות הספורט האמריקאית אם כי שם לא משתמשים ב-GLASS כמס' ריב' אלא לתאר את הסל, כמו HE GUARED THE GLASS. לא תקראו בשום מקום "LEBRON . HAD 12 GLASSES- אני השתמשתי במילה כתואר שם. הם משתמשים במילה "BOARDS" (קרשים).

* בונבונים (וגם: סוכריות, מתנות) – שם כולל לאסיסטים, מסירות לסל. "סטוקטון סיים את המשחק עם 17 בונבונים"; "בוב קוזי חילק הערב 18 מתנות לפרונט-ליין של הסלטיקס".

* גניבות (וגם: שדידות, כיוס) – שם כולל לחטיפת כדורים, הגניבות הגדולות שיש בכדורסל. מקור הכינוי הוא שדרי הכדורסל האמריקאים שצרחו למיקרופון, "האבלצ'יק גנב את הכדור והוביל את הבאקס לניצחון". או, "סטוקטון כייס את מרק ג'קסון ארבע פעמים", או "חמש שדידות של הבולס על הניקס ברבע האחרון הביאו לתשע נקודות, וזה היה המשחק" מונח זה נילקח מהעתונות האמריקאית.

* לבנים (וגם: בלטות, קורות, בצלים) – כינוי לזריקות איומות ממרחק, כאלה שנזרקו ללא כתובת, כאלה שהסתיימו כ"אייר בולים" (לא נגעו בטבעת כלל). "מג'יק עוד ניסה לעשות משהו ברבע האחרון, אבל זרק לבנים"; "הניקס זרקו רק בלטות במשך כל הרבע השלישי".

* תקרות (גגות, כיסויים) – שם כולל לביצוע חסימה. השתמשתי בביטוי כששחקן עשה חסימה אדירה, יוצאת דופן על יריב, או כשהשיג חסימות רבות במשחק; "מי שלא ראה את חסימתו של ביל ראסל על דרל אימהוף לא ראה תקרה מימיו"; "מנוט בול שינה את זווית הזריקה של כל שחקני אזור הצבע כשהוא מסיים עם שבעה גגות".

* "החברים שלי מ…אור יהודה" – יום אחד אכלתי צהריים במסעדת הדגים הטוניסאית בכניסה לעיר. המלצר ניגש ושאל אם אני מנחם לס. אמרתי "כן". מתברר שהוא היה עכבר כדורסל, חולה סלטיקס ושונא הלייקרס כמוני. מיד התאספו כמה אנשי מסעדה אחרים ודיברנו "הופס" במשך שעה. למחרת כתבתי ב"ידיעות": "איך אומרים החברים שלי מאור יהודה? 'אם אתה שונא חתולים ואת הלייקרס אתה חייב להיות אדם רגיש נפש ואינטליגנטי'". קיבלתי על הראש בגלל המשפט הזה, כי עשרות מכורי חתולים צלצלו למו"ל העיתון נוני מוזס ולאיתן עמית, עורך מדור הספורט, ודרשו את הדחתי. מאז השתמשתי ב"חברים שלי" בכל זמן שהיה לי דבר אינטליגנטי לומר ובכל פעם שרציתי לעלות קצת על הלייקרס. עם השנים רציתי לכבד כל יישוב, כפר, או עיר בישראל, ו'מצאתי' חברים בכל מקום.

* זריקה מדאון-טאון – כיום זה כינוי לזריקה מרחוק שכולם משתמשים בו. ב-1961, רק מעטים משדרי הספורט האמריקאים השתמשו במונח הזה, כי אז לא היתה זריקה לשלוש נקודות. בעצם איני זוכר היכן שמעתי זאת לראשונה ב-1961. במשחק נגד הניקס כתבתי ש"הודג'ס קבר שש זריקות מדאון-טאון". מונח זה נילקח מספרות הספורט האמריקאית.

* טיקים – הכינוי שהשתמשתי בו לתיאור שניות, כמובן בשל הדמיון לתקתוק השעון; "שבעה טיקים לסיום ורודמן עושה צעדים".

* "כדורסל מעולם אחר" – המונח שהשתמשתי בו מכתבתי הראשונה לתיאור ליגת ה-NBA. אחר כך זה היה לשם השני של הליגה הטובה בעולם בישראל.

* "לזרוק את העור" – לזרוק כדור לסל, החפץ העגול והכתום העשוי כמובן מעור. "דניס ג'ונסון זרק את העור כשהוא מוקף בארבעה לייקרים".

* עכברי כדורסל – בשנות כתיבתי ל'מעריב' החלטתי לערוך כמה חידוני NBA. נדהמתי ממספר העונים הרב. ענו לי צעירי ישראל בני שמונה ויותר, ענו לי בני ישיבות בבני ברק, מהצבא, עורכי דין ורופאים, וקיבוצניקים שפתאום הרימו ראש מכל החורים, והחלטתי לקרוא להם "עכברי כדורסל". אחד מראשי העכברים שעלה כיתה והפך לעכברוש הוא ערן סורוקה, שהיה (אולי עדיין?) כתב ה-NBA של מעריב.

* עונת המלפפונים– בקיץ 1962 היו כמה שבועות שאם לא כתבתי בהם על בייסבול, לא היה לי על מה לכתוב. פתאום עלתה במוחי דרך לתאר עונה יבשה ומשעממת כזאת, "רק שלושה טריידים נעשו עד עתה בעונת המלפפונים הארוכה הזאת", כתבתי ל'חדשות הספורט'. הרעיון עלה לי יום אחד כשנסעתי עם רינה ז"ל מווסטר, אוהיו, לקנט, ועברנו ליד שדה מלפפונים.

*רפי הבנה – זה מונח שפתאום עלה לראשי כאן באתר לפני כעשר שנים. אח"כ כתבתי לרפי הבנה מדופלמים שהם 'נטולי הבנה', אבל 'רפי הבנה' ניתפס (אמרו לי שאפילו בכנסת השתמשו בו). 'נטולי הבנה' לא תפס.

* המורה שלי קווינט – מורה קירח ומפחיד שלימד אותי בבית הספר העממי של בת-גלים מכיתה א' עד ד' או ה'. הוא היה מושך לנו באוזניים (אז זה היה מותר למורים), מכה את כף ידנו בסרגל (אבל לרוב היה מחטיא כי מיהרנו לסלק את היד), מעליב אותנו (אבל בטון דבורו היה תמיד משהו מבדח), אבל גם מלמד אותנו דרכי עולם באמרות ובסיפורים שתמיד היו שגורים בפיו. כמה מאמרותיו נשארו חרותות במוחי עד היום, אם כי כמה מהן לא הבנתי בדיוק בזמנו. דוגמה: כולנו היינו גולשי גלים מגיל 8-9. תמיד היינו מדברים על "מציאת גלים טובים לגלישה" או "יום טוב לתפוש גלים". הוא פעם התערב בשיחתנו ואמר לנו ש"החיפוש אחרי הגל המושלם זה כמו חיפוש אחרי האהבה המושלמת. איש לא מוצא, אך כולנו נהנים מהחיפוש". באחת הכתבות השתמשתי במה שקווינט לימד אותי בכתה ד'! פעם, בזמן שמשך באוזני, אמר: "אני מרחם על אמך הדסה שיש לה בן כמוך, אבל יש בך דבר טוב אחד. יש לך כישרון כתיבה. זכור זאת". אולי, איני בטוח, אבל גם לו יש חלק בהחלטתי להפוך את הכתיבה לעיסוק צדדי – והובי – בחיים. במשך כל תקופת כתיבתי זכרתי אותו והשתמשתי פעמים רבות באמרותיו – ומובן שגם ייחסתי לו אמרות שלא אמר אבל היו מתאימות לו כמו כפפה ליד. למשל, "ג'קסונוויל חייבת להיות עיר שכיף לגור בה. איך היה אומר לנו המורה שלי קווינט? '10 מיליארד' ייתושים לא יכולים לטעות'".