פוינט גארד: מג'יק ג'ונסון
מטורניר ה-NCAA בו הוא סיים כאלוף כשגבר על אינדיאנה סטייט כשחקן מישיגן סטייט, הוא ניבחר ע"י הלייקרס כשהוא מביא את סימני ההיכר שלו: חיוך, STYLE, וקסם משחק. הסטטיסטיקה שלו לא קפצה ישר מהעתון לפניך כי 18.0 נק', 7.7 קרשים, ו-7.3 בונבונים הם מספרים טובים אבל לא מספרים שקופצים ישר מהעמוד.
הוא היה מה שהלייקרס היתה צריכה. הם לא הגיעו לפיינלס מאז 1973. הוא הביאם עד הגמר נגד פילדלפיה של ד"ר ג'יי. במצב 3-2 ללייקרס, קרים עבדול ג'אבר נקע את עקבו וכנראה סיים את הסידרה. משחק 6 בעיר אחוות האחים ללא ג'אבר. אם פילי משווה ל-3-3…וללא קרים עבדול ג'אבר…
מג'יק לא יתן לזה לקרות. במשחק הסטורי הרוקי הזה קלע 42 נק', 15 ריב', ו-7 אס', כשהוא משחק פוינט וסנטר בנצחון 123-107 שנתן ללייקרס אליפות, והוא הפך לרוקי הראשון אי-פעם הזוכה בתואר MVP בפיינלס!
שוטינג גארד: אוסקאר רוברטסון
טריפל דאבל בעונת הרוקי? תגיד לי אחא שזה לא ייתכן.
זה באמת לא קרה. הוא היטה צריך עוד 0.3 אסיסטים למשחק להגיע לטריפל-דאבל כרוקי. אוסקאר 'ביג O' רטברטסון קלע בעונת הרוקי 30.5 נק', 10.1 רעיב', ו-9.7 אס',
והיה כמובן רוקי העונה, והתחיל 9 עונות רצופות בחמישייה של ה-NBA אול סטאר.
הסינבסינטי אוריולס השתפרו מ-19 נצחונות ל-33 אבל זה לא הספיק לפלייאוף. אוסקאר, צ'מברליין, ביל ראסל, וג'רי ווסט הם ארבעת השחקנים מהתקופה ההיא שהיו יכולים לשחק היום בכל חמישיית NBA!
סמול פורוורד: לארי בירד
רק אורבך בחר בלארי בירד שנה לפני והסכים לחכות שנה שלמה להגעת הציפור.
הוא ידע מה עשה.
מיד כשהגיע הוא הפך לחלוטין את הסלטיקס, וכבר בעונת הרוקי הוא שיפר את מספר נצחונותיהם ב-32. הוא התחיל עם הטריפל-דאבל שלו והיה ברור שהסלטיקס הביאה כוכב על. הוא סיים את עונת הרוקי עם 21.3 נק', 10.4 ריב', 4.5 אס' ו-1.7 גניבות. היה ברור שהקבוצה צריכה עוד שחקן גבוה אחד בפרונט ליין כדי לעשות זאת (וכך היה: קווין מקהייל הגיע וכן האליפויות).
בירד ניבחר כמובן לרוקי העונה ולחמישיית ה-NBA אבל פילדלפיה היתה חזקה מדי אז וניצחה את הסלטיקס בפיינלס המזרח.
אבל לכולם היה ברור שכוכב נולד.
פאור פורוורד: וולט בלאמי
אחת הטרגדיות של ה-NBA הוא חוסר הכבוד הניתן לוולט בלאמי, וזה לא באשמתו. הוא שיחק רק בקבוצות חלשות עד בינוניות ב-שיקגו, ניו יורק, דטרויט, אטלנטה, וניו אורלינס.
זה שחקן שכרוקי קלע 37.6 נק', ו-19.0 ריב' – שני רק לצ'מברליין. צרתו היתה שהוא היה מצויין כפאור פורוורד וסנטר, אבל בתקופה של צ'מברליין, ביל ראסל, אלג'ין ביילור והשאר, הוא הלך לאיבוד.
אבל עונת הרוקי שלו נחשבת לאחת הטובות מכולן.
סנטר: ווילט צ'מברליין
37.6 נק'. 27.0 ריב'.
**********************************
היום בערב ב-23:00 שלכם אכניס את חמישיית הרוקי'ס שלי בכל הזמנים, ואת שם הגולש (או חבר הצוות) שהיה קרוב ביותר לבחירתי (לא שאני כזה חכם גדול מכם, אבל אני ראיתי את כל הרוקי'ס ב-LIVE מלבד 10 השנים האחרונות, ובעשר השנים האחרונות לא היה אף רוקי שמגיע לו להיות בחמישייה.
הערה: אני לא מדבר על מה הטובים ביותר שהתפתחו מהרוקי'ס. אני מדבר על חמישיית הרוקי'ס הטובה ביותר בזמן שהם היו רוקי'ס!
אם הולכים לפי עמדות:
SF – בירד/ דוראנט
PF – ראלף סמפסון/ בלייק גריפין (למרות שגם דאנקן בהחלט מתאים)
C – ווילט (MVP בעונת הרוקי)
SG – מייקל (מקום 3 בקלעי הליגה – ממוצע, מס' 1 בסה"כ נק')
PG – אוסקר רוברטסון
אני ממש, אבל ממש רחוק מלראות אותו בלייב, אבל גם ווס אנסלד היה MVP בעונת הרוקי. אולי גם הוא צריך להיכלל
13.8 נקודות, 18.4 ריבאונדים ב-47.6% מהשדה ו-60.5% מהקו לאנסלד כרוקי
יש לי בעיה עם הבחירה של אנסלד מכמה סיבות:
1. איכות השחקנים בליגה היתה בירידה (איכות כללית וגם בגלל ה-ABA)
2. נתנו לו את התואר בגלל השינוי במאזן הקבוצה (21 משחקים)
3. אני לא מסכים שהוא היה השחקן הכי טוב בקבוצה שלו באותה עונה (אבל את זה מנחם יגיד), כאשר ארל מונרו סיים שני בטבלת הקלעים בליגה (אגב, הנתון המרשים של אנסלד בקטגוריית הריבאונדים הספיקה לו רק למקום החמישי).
* ואם כבר הזכרנו, ארל מונרו מוביל את עמדת ה-SG של החמישייה השניה (שלי לפחות).
אני האמת תמיד קשה לי עם הטענה ״אבל הוא נבחר ל…״ הבחירות האלה לרוב פוגעות, אבל זה לא שמדובר בהוכחה מדעית אמפירית. יש הרבה מקרים ששחקן לא נבחר, גם אם ״מגיע״. על אחת כמה וכמה אם זו הסיבה היחידה, וממה שאני מבין פה זו אכן הסיבה היחידה.
ותוסיף:
4. השחקנים היו אלה שבוחרים.
PG – אוסקר רוברטסון (כמעט ממוצע 30/10/10).
SG – מייקל
SF – אלג'ין ביילור (לארי אחריו)
PF – אלווין הייז (לפני basketball reference שיחק סנטר בהתחלה אבל 4 רוב הקריירה). אחריו בלייק גריפין עם עונת רוקי אדירה שגברה פה על דאנקן וראלף סמפסון (לשניהם נתונים כמעט זהים).
C – ווילט
מציין שלא התחשבתי בהישגים הקבוצתיים שלהם באותה עונה
טוב, מה לי ולרוקיס, אז הכנסתי לגוגל ועשיתי ממוצע:
1. Todd Helton
2. Larry Walker
3. Troy Tulowitzki
4. Nolan Arenado
5. Carlos Gonzales
אחלה חמישיה אבל אתה צריך עוד ארבעה לליינאפ מלא…
ייתכן, אבל אין לי מושג אפילו מה התפקידים שהם שיחקו כדי לסדר הרכב
אז בשביל מה הבאת אותם?
פספסתי את הבדיחה
רוקיס… קולורדו רוקיס
🤦🏼♂️🤦🏼♂️🤦🏼♂️
הבידוד החברתי מנוון אותי …
אני זורם אתך.
הסטטיסטיקה תנצח
🙂
PG: אוסקר רוברטסון.
SG: מייקל ג'ורדן.
SF: לוקה דונצ'יץ'.
PF: טים דאנקן/ווס אנסלד.
C: ווילט צ'מברליין.
דאנקן נתן עונת רוקי נהדרת, אבל אי אפשר להתעלם מהיחיד חוץ מצ'מברליין שנבחר ל-MVP בתור רוקי.
אגב, מבחינתי ווילט הוא הרוקי הטוב בהיסטוריה, אבל אסור לשכוח את העונה הנהדרת של דייויד רובינסון – שהובילה לשיפור של 35 משחקים במאזן של הספרס.
(אגב, דאנקן הוביל לשבירת השיא הזה בעונת הרוקי שלו, עם שיפור של 36 משחקים)
רכז: אוסקר רוברטסון
קלע: מייקל ג'ורדן
סמול פורוורד: לארי בירד
פאוור פורוורד: טים דאנקן
סנטר: אלווין הייז
מגיק
מייקל
לברון
טימי
ווילט
מכל התאגרי חמישיות, האתגר הזה מציב חמישייה לא רק מאוזנת, אולי החמישייה הטובה בהיסטוריה תוך כדי התחשבות להגנה ולכימיה שמורכבת בין אופיים של השחקנים. ווילט אגדי, אלוהים, ו-3 האחרים יכולים לשחק בלי הכדור בידיים בשני צידי המגרש. כן, גם לברון לצד מייקל כפי שעשה לצידו של ווייד
עונת הרוקי של לברון לא בדיוק הייתה מהטובות שהיו.
כן.. אבל הוא היה יכול לעזור לקבוצה עם הפלופים שלו
התלבטתי בינו לבין לארי, אבל בזכות האתלטיות ההגנתית שלו, הרגיש לי שעונת הרוקי שלו משלימה היטב את החמישייה הנל, בתור שחקן משלים יחד עם טימי, הנחתי שהאגו שלו יאפשר למגיק ומייקל להוביל את הכדור והוא יתמקד בתור חוסם בהתקפה ובתור אתלט הגנתי.
זו בחירה של הטובים ביותר כשחקני שנה ראשונה ודבריך אינם קשורים לבחירה הזו.
מבין את טענתך, אני מייחס יותר משקל לכימיה בשנת הרוקי לעומת ההישגים.
אם אתה הולך דווקא על השפעה ולא על הסטטיסטיקה, הייתי בוחר את וינס קרטר שאומנם לא העמיד מספרים מרשימים, אבל בהחלט היה בדיוק מה שהליגה היתה צריכה אחרי ההשבתה.
PG ומחליף לסנטר = מג'יק חיים של מומי (איפה אתה יה מומי?)
SG אלוהים בכבודו ובעצמו
SF לארי לג'נד
PF טימי – ביג פונדמנטל
C קארים עבול ג'אבר או ווילט, אי אפשר באמת לטעות בהחלטה
בציר גם בלאמי יכול להיות. אך וילונות היה טוב משניהם בבירור ובסופו של דבר הוא הראוי יותר להיבחר.
*וילט שכונה קביים ולא וילונות!!!
מל, איך לא יהיה נשכח את בלאמי אם שיחק בקבוצה שקוראים לה שיקאגו פאקרס? האוהדים לא הגיעו לראות אותם רק בגלל השם…
לא משנה היכן שיחק (פאקרס…) הוא היה שני בקצת רק לווילט
ועוד איך משנה. איך השארת את ג'ורדן בחוץ
קארים עבדול ג'אבר עם 28.8 נקודות ו-14.5 ריבאונד בעונת רוקי ….
בעונתו השניה כבר זכה באליפות עם 31.7/16 !!
תנצלו את הזמן , בעיקר הינוקות שבכם, לראות ביו טיוב משחקים של קארים כדי שתבינו קצת מי הוא היה …
למשל משחק 4 שבו לקח אליפות :
https://www.youtube.com/watch?v=OTs918TZ-qo&t=161s
ד"א חייב להמליץ גם על שני משחקים נדירים משנת 1987…מונדובאסקט ביוון .משחק חצי הגמר של יוון מול יוגוסלביה כאשר היוונים כבר בפיגור 15 במחצית שניה…וכן משחק הגמר מול בריה"מ שם היוונים בפיגור 12 במחצית שניה…פשוט חוויה איך הם חוזרים ומנצחים.
שחקנים אגדיים כמו גאליס,יאנקיס,פסולס וכריסטודולו…ביוגוסלביה האחים פטרוביץ,דיבאץ וקוקוץ בני 19, …ובברית המועצות מרצולניס,קורטיניטיס,חומיציוס, וולקוב וטקצ'נקו ועוד רבים וטובים.
https://www.youtube.com/watch?v=g1SeNIN-RoU
https://www.youtube.com/watch?v=nFqxgnaR5n8
למה שלא תכתוב על אחד מהם
אפשר להרכיב חמישייה אדירה של מג'יק, מייקל, אוסקר, לארי, וילט.
או לארי, מייקל, אוסקאר. מג'יק, וילט.