פרוייקט 'הפנייה האישית': דוק לס כותב לקיירי אירוינג

"פרוייקטים" עליך, הופס!

הצלחת הפרוייקטים תלויה בדבר אחד ובדבר אחד בלבד: בהשתתפות חברי צוות וגולשים בפרוייקטים שאנחנו מציעים!

הגולש ניסן פסח הציע להתחיל פרוייקט נוסף בהופס – 'פרוייקט הפנייה האישית'. הפרוייקט הוא כתיבת מכתב אישי לשחקן NBA. אני מרחיב את הפרוייקט למכתב מכתב אישי למאמן NBA, מנכ"ל NBA, או בעל קבוצת NBA. זוהי הזדמנות לשפוך את לבכם, להציע הצעות, לברך, להלל, או לקלל.

חברי צוות יכניסו את מכתבם האישי לטיוטה ויודיעו לי לתזמן פרסום, וגולשים ישלחו את המכתב באימייל אלי, או באימייל עם צרוף קובץ וורד לכתובת:

meless1937@gmail.com

המכתב ייכנס כפי שהוא ללא עריכה אז אם אינכם בטוחים בכתיבתכם, אולי כדאי שתבקשו ממי שהוא לעבור עליו לפני השליחה.

בראשית המכתב נא להוסיף את שמך (או השם בו אתה מעדיף להופיע, גילך, עיר מגוריך, ומעשיך!

מכתב לקיירי אירוינג, 1 לאפריל

היי, קיירי, מה קורה?

אני מקווה שאתם השחקנים מבינים את רצינות המגיפה שבאה עלינו, הקורונה-וירוס, ומבינים כמו שאר האזרחים את הצורך לבידוד, כי הוירוס לא עוש/ה חשבון כמה חכם אתה, כמה חזק, או איך ה'קרוס-אובר' שלך. כולנו מקווים שהכל יעבור בקרוב ונזכה לראות את סיום העונה.

אתה בוודאי לא זוכר אותי. נפגשנו פעם באחד המשחקים של הקאבס, נדמה לי שב-2011-12. נדמה לי שעמרי כספי הישראלי כבר שיחק אתכם. זה היה כמה חודשים לפני שעברתי לגור לגרינוויל, דרום קרולינה.

הצגתי את עצמי כעתונאי מישראל, ה'הולי לנד', אבל אתה מיהרת ואמרת שאתה בדרך לטיפול רפואי ו'אולי נדבר פעם אחרת'.

אני זוכר אותך עוד מאונ' דוק. ראיתי במשחקך מין עוז, עצמה, ואפילו חוצפה ולא היתה כלל שאלה שאתה כוכב NBA עתידי. כבר בדוק הראית שאתה הוא האדם שרוצה את הזריקה האחרונה, ואין זריקה בעולם שאתה לא אוהב.

הגעת ל-NBA. הראית שאתה שחקן של 25-30 נק' למשחק, ואילו היית מסיים משחק מסויים עם 60 נק' או אפילו 70, לא הייתי חושב לרגע שזאת שגיאה. אתה – כמו קובי – מסוגל להכל.

בקליבלנד הכל התחיל בסדר עד שהגיע לברון. אפילו אליפות שזכית בה הרבה בזכותך, לא עזרה לתקן את הבעייה שנוצרה שם. שמעתי אותך מדבר על כך וקראתי מה שכתבת על רצונך לעזוב את הקבוצה, עד שנענו לך בחוסר ברירה.

בבוסטון לא רק שביזבזת שנתיים, אלא הרסת קבוצת צעירים טובה מאד – היי, אני לא יודע מה באמת קרה אבל אני קורא קבוע של הבוסטון גלוב, ושם הסבירו את מה שקרה – שחשבו שאתה תהיה הדבק שידביק את כולם לאליפות ובמקום זה נתת להם שנתיים של DISASTER למרות שהסטטיסטיקה האישית שלך היתה טובה.

ואז בהא ההדעה המפוצצת שאתה וקווין דוראנט תיפגשו כשחקנים בנטס. הפציעות שלך ידועות. בברוקלין שיחקת רק 20 משחקים, קלעת 27.4 נק' בממוצע, אבל משום מה נראה היהה שלפעמים הנטס משחקת טוב יותר בלעדיך: הכדור נע, השחקנים משתתפים בכדור, ולמרות שהקבוצה חסרה כמה שחקנים היא נראתהה די טוב בלעדיך.

טוב, בוא נשאיר את העבר היכן שהוא שייך: לעבר, ונסתכל קדימה.

אין לך מושג כמה אני מקווה שהחזרה של דוראנט ושלך תהיה התחלה חדשה לחלוטין לנטס כי המזרח חייב קבוצות שיתנו פייט רציני למערב.

מה החשש שלי?

החשש שלי הוא שהבעיות שהיו לך כמעט ללא הפסק ב-5 השנים האחרונות הן לא רק פיזיות. אני לא הראשון לומר זאת. ריק ביוצ'ר כבר אמר ב-WFAN וכתב בבליצ'ר רפורט – ואני מצטט – Kyrie Irving‘s problems are about more than “just physical issues

אני בטוח ששמעת מה שביוצ'ר אמר לגארי ומרק מלוסיס מ-WFAN ש-

“ “I think we remember the Instagram post after the Boston reception, or rather reaction, and so there’s some things that he has to work out, I don’t know, psychologically, mentally, however you want to determine it.

למה אני חותר?

אולי כל מה שאתה צריך זה כמה 'שיחות נשמה' עם פסיכולוג או פסיכיאטור טוב. פעם אנשים 'התביישו' לבקש עזרה מנטלית מאנשים מקתצועיים. לא עוד. כל אחד מאיתנו יכול היה להיעזר בכמה 'שיחות נשמה'. אני עצמי הייתי זקוק לעזרה כדי להתגבר על דכאונות ופחדים. גדלתי ללא אב, אשתי האהובה ניפטרה בגיל צעיר. ברוך השם לא חסרות בעיות.

רופא אחד הציע בזמנו תרופת 'פרוזאק' שמאד עזרה לי. שנים אח"כ רופא הציא לאשתי גייל להשתמש בתרופה 'וולביוטרין' שתעזור לה בהקטנת ה-ANXIETY שגבר בה עם גילוי מחלת הפרקינסון. היא מרגישה נהדר עעכשיו. גם אני.

תנסה.

להזיק זה לא יכול.

תתפלא מה כמה ביקורים אצל פסיכולוג טוב יכולים לעזור. לעזור לך לחשוב על דברים שמעולם לא חשבת עליהם, ואולי אפילו איזו תרופה במינון קטן שתוכל להפוך שחור ללבן. זה ממש AMAZING כמה זה טוב זה 'להרגיש טוב'. אפילו משחקך ישתפר. יחסיך לכל הסובבים אותך ישתפרו. אתה תתחיל לאהוב את עצמך ולהיות גאה בהצלחותיך.

שמע. אני לא פסיכולוג, אבל אשתי רינה היתה בעלת PH.D בפסיכולוגיה קלינית מפן-סטייט, והיא-היא שגילתה לי שכאבי גב איומים שסבלתי עלולים להיות תוצאה מלחץ ו-ANXIETY על מחלת הלוקימיה שלה, והיא הציעה טיפול מנטלי. ראה זה פלא: אחרי כמה שבועות של שיחות ותרופות נגד דכאו – היתה ירידת מתח דרמטית, וקבלת המצב כפי שהוא כי זהו גורל שלא ניתן לשנות

כאבי הגב נעלמו ואינם.

הם לא חזרו יותר אף פעם.

מה שאני אומר הוא שייתכן שמצב נפשי תקין וחסר לחצים יכול אפילו לעזור בבעיות הגופניות שהיו -ויש – לך, ושהעמידו את הרופאים הטובים בעולם חסרי אונים בפתרון הבעייה הגופנית. ישנו מצב, ואפילו ייתכן מאד, שבעיותיך הגופניות תיעלמנה עם ראש נקי ורגוע.

המורה שלי בישראל ששמו קווינט לימד אותנו כבר בכיתה ד' ש-"MENTAL STRESS" יכול להיות גורם להמון בעיות גופניות.

אני רק אומר.

**********

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 12 תגובות

    1. כמובן. אבל עדיין קיימת מין 'בושה' אפילו בחברה המודרנית ללכת להתייעויות עם פביכולוג. זה עוד מהימים שכל אחד שסבל בעייה מנטלית היה 'משוגע'.

  1. מצוין דוק.
    בארה"ב יש עדיין קהילות שלא מוכנות לקבל טיפול פסיכולוגי/ פסיכיאטרי, ורבים היו בהלם כשרויס רייט ניסה להעלות את הנושא למודעות ציבורית.
    אבל גם במידה ואין צורך בטיפול פסיכיאטרי אצל קיירי אין ספק שהוא יכול להשתמש ב"מאמן מנטאלי", שלמרות שבד"כ אין לו הכשרה מקצועית-רפואית, יכול להתחבר יותר לשחקן ולגעת בנקודות ההשפעה.

    1. רויס רייט היה במצב קליני חמור שחיסל לו את הכדורסל בגלל ANXIETY משתק. אולי אנשים כמו קווין לאב שהתוודו בקשר ל-DEPRESSION שאינו דכאון מחלט, דיברו אפילו יותר לגבי שאר השחקנים.

  2. כאדם שלומד פסיכולוגיה (שנה שנייה, אבל כמגמה בתיכון- שאלון בגרות של שני יח"ל שאולי בוטל לפי ההוראות של משרד החינוך) אני מאוד מעריך אותך על דרך הטיפול הזאת. אני חושב שהטיפול המנטלי שעברת צריך להיות מוצא ראשון (ההפך ממוצא אחרון) לכל בעיה רפואית כלשהי- צריך לנטרל קודם את העניין המנטלי ואם זה לא עובד לגשת לפתרונות פיזיולוגיים/רפואיים אחרים שיעזרו. מי יודע- יכול להיות שזה מה שיעזור לקיירי (אם לברון פתח נישה של השקעה בגוף,הוא יכול לפתוח אחת של השקעה בנפש- וכך להעלות את ערך המורשת שלו). אני אישית אכתוב מאוחר יותר- במאמרך שכנעת אותי מנחם (תקבל את הכתבה לפני פסח אל תדאג)

  3. אבחון יפה של הבעיה של קיירי. לדעתי הבעיה אצל קיירי נובע שמצד אחד הוא שחקן שמעמיד סטטיסטיקות מדהימות ׁ- לדוג' קצת יותר מ-6 שלשות במעל 40% למשחק בבוסטון, אבל הוא עדיין לא יודע איך להפוך את הקבוצה שלו לטובה יותר, ויש לו בעיה מנטלית להודות בזה (למה להגיד לקבוצה שלך בנטס שכמה מכם לא יהיו פה שנה הבאה במקום לנסות להבין איך הם משתפרים ביחד כקבוצה? מה גם שהצוות המסייע שלו בנטס לא רע בכלל), וזה יוצר אצלו סיר לחץ "שעוזר" לו לסיים עונה.

  4. אני לא מאמין בקירי אני חושב שהאופי שלו פשוט לא מאפשר לו להיות האלפה דוג הוא לא מנהיג. הוא שחקן שכיף לראות אולי הדירבליסט הטוב ביותר שראיתי. אבל שורה תחתונה לא הייתי רוצה לראות אותו אצלי בקבוצה כי לטעמי עושה יותר נזק
    ואני גם ממש אוהב את דוראנט וחושב שמגיע לו שחקן יותר טוב לצידו שיוכל לעזור לו להוכיח שהוא אחד השחקנים הכי גדולים שהיו פה

  5. ברוקלין עשו rebuild מדהים, הביאו את אחד המאמנים הטובים ביותר, ואז התפתו להביא את קיירי ודוראנט. התוצאה: אטקינסון עזב ולפי דעתי התהליך נעצר. חבל מאוד.

  6. תודה מנחם.
    קיירי הוא מס' 2 קלאסי.
    חשבתי שהבעיה באמריקה היא שדוקא יותר מדי הולכים לפסיכולוג. קיירי כנראה באמת צריך מנטור, מישהו שהיה שחקן ויודע מה עובר עליו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט