פרוייקט 'אחד מרגעי הספורט המרגשים בחיי' – הגולש צפריר אוזדובה

****************

הודעה לכל הגולשים ואנשי הצוות המתכוננים להשתתף בפרוייקט "אחד מרגעי הספורט המרגשים בחיי:

ראשית, תודה על ההשתתפות כבר ביום הראשון. החלטתי לשנות את כותרת הפרוייקט מ"הרגע המרגש ביותר שלי בספורט" ל-"אחד מרגעי הספורט המרגשים בחיי". הסיבה היא שכמה מהכותבים כתבו שהבחירה היתה קשה בין כמה מאורעות ספורט שהם שיחקו בהם, צפו בהם במגרש, או בטיווי. גם לי הבחירה של גמר ה-1980 בהוקי קרח בו ניצחה נבחרת שחקני קולג' אמריקאים את בריה"ב בגמר האולימפיאדה היתה קשה. ומה בקשר לנצחון אונ' אדלפי על סיאטל-פסיפיק 2-3 בגמר אליפות המכללות כשאני המאמן? ומה בקשר לקליעה של ריי אלן? ומה בקשר לגול שהבקעתי במשחק הכדורגל בבית ספר העממי כשילדי כיתה ז' ו-ח', ביניהם כמה שיום אחד יהיו בנבחרת (ג'רי חלדי) ו-4-5 ישחקו במכבי חיפה, הכניסו אותי למשחק כשהייתי בכיתה ה' והבקעתי את שער הנצחון ממש לפני הצלצול? עד היום המחשבה על הגול הזה מרעידה אותי! אז מעתה זה יהיה "רגע מרגש שלי בספורט", ואם יש לך כמה מהם, נישמח לשמוע ממך גם על רגעים גדולים אחרים!

כמה הערות חשובות:

  1. תודה על ההשתתפות.
  2. הפוסט ייכנס כמו שהוא, אז אם אתה לא בטוח בכתיבתך אולי כדאי שמישהו יעבור על הכתבה לפני שהיא נכנסת!
  3. אני חייב תמונה בראש הכתבה. תבחר תמונה ותכניס את הלינק בתחילת הכתבה.
  4. אם אתה רוצה להוסיף סרטון, שלח את הלינק מיוטיוב במקום שאתה רוצה שיופיע.
  5. אל תשכח לרשום את שמך כפי שאתה רוצה שיופיע בכתבה, גילך, עיר מגוריך, ומעשיך.
  6. אל תשכח להגיב לכמה תגובות!
  7. שילחו מאמרים ל-meless1937@gmail.com
  8. הפוסטים ייכנסו לפי התור שהם מגיעים אלי!
  9. תודה

**********************

(אני בן 38 מחולון חבר אגד 16 שנים וסטודנט להיסטוריה עם אובססיה קלה לרומא. ולייקרס היא רומא של הספורט! )

אחד מרגע הספורט המרגשים בחיי / מאת TZAFRIR O

'BIG SHOT ROB' BUZZER BEATER VS KINGS GAME 4 OF 2002 NBA PLAYOOFS

הלייקרס במשחק 4 בגמר המערב נגד הקינגס שלה יתרון 2-1 בסדרה יתרון ביתיות והם אחרי שתי ניצחונות רצופים. מה שאומר שאם אנחנו מפסידים את המשחק הזה  זה פיגור 3-1 ואז נוסעים לסאקרמנטו עם הקהל המעצבן שלא מפסיק לצעוק כי הם מבינים שהם לא יחוו עוד פעם רגע כזה בימי חייהם קיצור מה שאומר שאסור להפסיד. אני בתור חייל בשיא כוחי מוותר על שינה באותו לילה. אם להיות כנה זה בגלל שחשבתי שננצח לרגע לא חשבתי שיש תרחיש שנפסיד. ורציתי לראות את זה קורה להיות חלק מזה. האם אפשר להאשים אותי? להיות לייקר פירושו להאמין שאתה יותר טוב מכולם ואתה ראוי לזה. ועוד אחרי שתי אליפויות ואמונה בקארמה של הזאן מאסטר פיל ג'קסון שמעולם לא הפסיד עד אותו רגע 3 משחקי פלייאוף רצופים. למעשה ניצחון של הלייקרס בסדרת פלייאוף הוא חוק פיזיקלי בדיוק כמו כוח המשיכה. אני מנסה להיזכר איך בדיוק נהייתי אוהד לייקרס. אני יודע שזה משנת 90 ואני שואל את עצמי האם זה בגלל הצבעים? כי באתי מבית של אוהדי מכבי. האם זה בגלל שאיפשהו שמעתי את השמות מג'יק וקארים כל הזמן בסביבה?

בכל אופן המשחק מתחיל רע הקינגס מובילים 20 בסיום הרבע הראשון. האם השושלת נגמרה? האם יש סיכוי שנפסיד? ספקות החלו להתעורר בקרבי. זה המשיך ברבע שני נוראי והתחלתי להרגיש בחילה וכבר ראיתי את עצמי הולך לקצין העיר להוציא גימלים. ואז הגיע הרגע הקסום הראשון 65-48 לקינגס הכדור מגיע לסמאקי ווקר (אם אתם לא יודעים מי זה,זה אומר הכל) שעומד בחצי המגרש שעל השעון נשארת פחות משניה זורק.. וזה נכנס! וואו! לא יאמן! ועוד סאמקי ווקר! רגע מה לעזאזל חשבתי לעצמי אנחנו לייקרס אנחנו יודעים לחולל ניסים. ברבע השלישי פיל שם את קובי על ביבי וזה האט אותם ולאט לאט התחלנו לנגוס ביתרון עד שהגענו לסוף הרבע הרביעי 11 שניות לסוף בפיגור 97-98 ודיבאץ על הקו הוא מחטיא את הראשון! יש אלוהים! והוא אוהד לייקרס! 99-97 11 שניות לסוף הכדור של הלייקרס. קובי חודר לסל עובר את כריסטי, דיבאץ מחכה לו בצבע  קובי זורק בקשת מעליו האם נשווה? לא! זה בחוץ! שאק על הריבאונד 3 שניות לסוף זורק וזה.. בחוץ! הוא החטיא לייאפ! דיבאץ הודף את הכדור ואני ונשימה מזמן נפרדנו הכדור מגיע להורי שעומד על קו השלוש שניה לסוף ו..מכירים את הרגעים האלה שאתם ממש רואים בslow motion? זה יכול לקרות לך למשל בזמן שאתה נופל מהאופניים אתה נמצא בסיטואציה וחווה אותה לאט ממה שהיא מתרחשת באמת. בכל אופן הורי תופס את הכדור בקו השלוש שניה לסיום משחרר את הכדור ואז אני ממש חווה את המאיות שניה האלה ו..הכדור נכנס! עם הבאזר! הלייקרס מנצחים את המשחק ומשווים את הסדרה!

חוויתי התפרצות שמחה שלא חוויתי בחיים הכל התפרץ לרגע אחד שניה אחת שאני בספק אם אפשר לחוות בספורט אחר. התחלתי לצרוח בבית ומהחלון שכל העולם ידע שהלייקרס ניצחה והרגע חוויתי את רגע הספורט הגדול בחיי!  הנמסיס שלי אסף מתקשר הוא אוהד פילי ושונא הליייקרס הגדול בעולם ולמרות מה שאמר אני שומע שהוא מתרגש. גם הוא מבין שהיה פה רגע היסטורי

"איזה סל!איזה מזל יש לכם!!!" הוא צעק 

"זה לא מזל זה הלייקרס…"

עולם כסדרו עומד והשמש שוב תזרח מחר (או שכבר זרחה איבדתי קשר עם הזמן)

הלייקרס ניצחה.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. חזרה אדירה של הלייקרס למשחק ולסדרה, בסדרה שהם היו לגמרי הקבוצה הפחות טובה.
    הורי היה שחקן קלאץ' פשוט פסיכי בכל קבוצה בה שיחק כמעט.

    רגע מרגש ואדיר, ולא נהרוס על הדיבור על משחקים 6 ו-7 🙂

  2. אה, נכון. באמת היו אנשים בצד השני של המתרס שתמכו בלייקרס באותה סדרה שבשבילם זה היה רגע מרגש ולא, ואינני מגזים בשום צורה כמובן, הרס התרבות האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה.

  3. הייתי לגמרי בעד המלכים בסדרה הזו…. ההדיפה של דיוואץ' תיזכר לדיראון עולם בתור ההדיפה הגרועה אבר.
    לי היה רגע של שברון לב אז אבל הוא היה רגע מכונן בכל מקרה.
    אחלה טור
    🙂

  4. הצלחתי!
    תודה רבה חברים על התגובות כבוד להיות פה. קורא שלכם כבר שנתיים. וכפי שהבנתם שייך למחנה של הזהב סגול. יש לי אוסף גופיות הלייקרס ומכיוון שאני חולוני לא פעם ולא פעמיים חושבים שאלה מדי הפועל חולון. ואני שואל את עצמי אם שואלים בל.א אוהדי לייקרס אם הם אוהדי חולון?
    ומנחם הפרויקט השתנה לרגעי הספורט הגדולים. אז לי זה תמיד היה ברור שזה הרגע הכי גדול שלי כאוהד ספורט. התפרצות שמחה כזאת לא חוויתי. אני משחק כדורסל עד היום. חולה כדורגל אבל שהכל מתנקז לשניה אחת וזה כל כך דראמטי. ואולי גם לגיל יש קשר והיכולת לספוג את זה בצורה טהורה. אם אצטרך לבחור רגע פיזי זה להיות במשחק של ריבר פלייט במונומנטל בבואנוס איירס

  5. כל מה שאני זוכר מ-2002 זו תחושת חמיצות אדירה אחרי אותה סדרה בין הקינגס ללייקרס. מיותר לציין שלדעתי צמד המילים "רגעי ספורט" ומה שהתרחש באותה סדרה, לא יכולים לשכון יחדיו בשלום באותו משפט, או באותה נשימה.
    .
    זה כמובן לא צריך לשנות משהו לאוהדי הקבוצה מדרום קליפורניה, או לעובדה שזה אחלה פוסט של אוהד.
    תודה.

  6. צפריר תודה . בתור אוהד לייקרס כמובן שמזדהה עם תחושת האושר. בתור אוהד ספורט מתחבר לחמיצות שגיא מזכיר..
    במקרה הזה האהדה הלא אובייקטיבית מתעלה בגדול על אהדת הספורט שלי… הצלחתי לסתור את עצמי באותו משפט..

  7. תודה אסף. בחרתי לא לציין את העובדה שהסל של סמקי ווקר היה אחרי הזמן ושהשופט ששפט את גיים 6 בכלא באשמת שוחד. גם בגלל ש ״לא צריך להרוס סיפור טוב אם כמה עובדות״ וגם בגלל שזה קורה בספורט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט