דראפט 2020 – היכן הקליעה? / יונתן גזלה

הסטטיסטיקה לרוב מיישרת את כולנו. היא יכולה לנבא בסבירות מפתיעה עם איזה כלה נתחתן, כמה נרוויח בהינתן הפרמטרים הרלוונטים ומתי נגיף הקורונה יתחיל את הישורת כלפי מטה (על פי מייקל לוויט פרופ' לביולוגיה וסטטיסטיקה, ממש עוד מעט). אז למה לעזאזל היא לא יכולה לנבא הצלחה של שחקנים שאנחנו אמורים לדעת עליהם הכל: מגודל הציפורן השמאלית שלהם ועד כמה הם מגרדים באוזן בין זריקות עונשין (לפני שנה שמתי לב שלא מעט שחקנים עושים זאת. תפתחו עיניים ותודו לי אחר כך)?

התשובה הקצרה היא שזה לא רק תלוי בהם. כתבתי בעבר שיש התקדמות מאוד גדולה של צוותי האימון בליגה מבחינת התמודדות עם יותר מפרוספקט צעיר אחד בו זמנית. ישנן קבוצות כמו הבולס או אטלנטה שצריכים לעבוד עם 5-6 צעירים כאלה במקביל. מכיוון שכך, יותר מנהלים מחפשים, מהם התכונות אותן ניתן ללמד בסבירות גבוהה יותר ומה פחות. אם המוק דראפטים של השנה מלמדים אותנו משהו, זה שמעולם לא נראתה התעלמות כה גדולה מסטטיסטיקה כמו השנה. ברור שאי קיום הטורניר תרם לזה משמעותית. אך עשו לי טובה, כמה שחקנים פצועים נבחרו על סמך מספר משחקים מועט ביותר בבחירות גבוהות (קיירי, גרלנד שנה שעברה, זאיון). המציאות היא שרוב הסקאוטים פחות מתרגשים מסטטיסטיקה ויותר נסמכים על מדידות, ידע אנליטי מתקדם, מודיעין ברמה צבאית על חיו של המעומדים והבנה עמוקה מהם צרכי הקבוצה. כשאין זאיון או אפילו מוראנט ברור בדראפט הזה, מנהלים מנסים להיזהר מלהביא שחקן שישבש את הכימייה הקבוצתית או שיישב על עמדה פקוקה בקבוצה. שחקן הצעיר שלא משתלב, נראה רע ברזומה של GM.

אני לא מתיימר להיות סקאוט מקצועי. אלוהים עדי שאין לי את כל המידע שיש להם. אני לא ממש יודע מי מהמועמדים פסיכי שמכה בחורות שמפריעות לו בבר, או אלו שקמים בחוסר חשק כשהמאמן קורא להם לראות וידאו. אין לי מושג מי עובד בשעות המוקדמות של הבוקר כדי להוסיף לעצמו אלמנטים ומי נזרק על הספה ללילות לבנים של "ליג אוף לג'נדס" עם ההום בויס צמוד למגשי פיצה ובירה.

בנוסף קשה לדעת איך לפצח את עניין הכימייה עם המאמן. מאליק מונק לא הבריק בשארלוט, אך בחייאת, כמה אפשר לרמוס שחקן עם כזה פוטנציאל. האם אי פעם קיבל הזדמנות אמיתית לראות מה הוא שווה לאורך זמן? אפילו 15 משחקים עם 36 דקות משחק? קאם רדיש נראה כל כך מזעזע עד ה-20 המשחקים האחרונים העונה, אך מאמנו לא וויתר. זה נתן לו מוטיבציה וביטחון שאין כמותם. אתם מבינים, לא כולם הם זאיון או דונצ'יץ' שקמים כל בוקר ויודעים כמה הם טובים מהתחרות שמולם. ה-NBA הוא מקום קשה, צפוף ואגרסיבי. אם לא תצוד, תינצד Hunt Or Be Hunted

לכן אני מזהה השנה מגמה בה המוקים מסודרים על בסיס פוטנציאל גופני ושני תחומים שמסתבר ש-GMים פחות מאמינים שניתן ללמד וכדאי להגיע איתו מוכן: 1. ראיית משחק. 2. הגנה. היינו חושבים ששנה אחרי שאימפריית הקליעה מהמפרץ ירדה מגדולתה (זמנית?) ואחרי שטריי יאנג קובר אותם מהחצי, יחפשו קבוצות קליעה. אבל מצחיק כמה שהליגה הולכת שבי אחר טרנדים ממש כמו העדרים שרצים לתפוס את השמלה החדשה של ורסצ'ה. שני הטרנדים הבולטים עכשיו: שחקן הכנף החזק והארוך שיוכל בשנים הקרובות לעשות הגנה על היאניסים, סיאקומים, באמים, לברונים ולוקות. ומאידח כאלה שגם יכולים להוביל כדור בהתקפה. יש בזה הרבה הגיון. כשפורוורד מוביל כדור אז אתה משחרר את הגארדים להכין את עצמם לקליעה או הליכה לסל ללא הצורך בלהוביל כדור. הדבר נכון במיוחד במתפרצת כשקליעת השלוש בה הוא נשק קטלני במיוחד. אך מה לגבי קליעה מבחוץ?

מתוך המוק של Tankathon, מה-12 הנבחרים הראשונים, רק 2 שחקנים קולעים מעל 35% לשלוש ברמת המשחק הנחותה בה הם נמצאים (אובי טופין, טייריס הליברטון). אתם גם רשאים לבדוק כמה מהם עם פחות מ-30% לשלוש. פשוט לא בא לי להביכם. אגב הרשימה הזאת כוללת שני סנטרים (וויסמן ואוקנגוו), 7 גארדים (אדוורדס, למלו, קול אנת'וני, קיליאן הייס, הליברטון, אר ג'יי המפטון וטייריס מקסי מקנטקי) ו-2 כנפיים (אייזיק אוקורו, אובי טופין). האם רוב החברה האלה מחביאים כרגע את קליעתם ושומרים אותה לרמה הבאה? ברור לי שחלקם לא משחקים בקבוצות עמוסות כוכבים. אין כאן את דוק או קנטקי של שנים קודמות, שהיו שולחים בין 3-5 שחקנים לדראפט. אז חלקם ככוכבים יחידים נאלצים לזרוק הרבה בסוף שעון, או לחלופין לשחק בליגות פיסיות כמו בניו זילנד או בצרפת. ברור לי ששחקן כמו אנתוני אדוורדס, כשישחק ליד שחקנים טובים ויעלה לקליעות חופשיות, ישפר את אחוז קליעתו (למרות שהסטטיסטיקה מראה שגם אותם קולע באחוזון 12). אבל מה תגידו על אייזיק אוקורו שמתואר כשחקן הרביעי בטיבו בדראפט על פי ESPN או שביעי ע"פ טאנקת'ון. שחקן הגנה אדיר בגובה 6"6 שמתואר כסוג של מת'יס ת'ייבול? ת'ייבול קלע 36% משלוש בוושינגטון ונבחר מקום 20. אוקורו קולע ב-29% משלוש ב-2.5 ניסיונות למשחק ומסומן כטופ 5? בואו תסבירו לי איך זה יעבוד ב-NBA? באיזה קבוצה שחקן כנף בגובה 1.98 שאינו מוביל כדור ואינו מסוגל לקלוע מבחוץ יוכל להישאר על המגרש? ימי טוני אלן נגמרו ושארלוט עדיין בוכה על מייקל קיד גילכרייסט.

יש יותר קלעים טובים בחצי השני של הסיבוב הראשון. אז בואו נביט בשלושת הקלעים שאני מאמין שהם הטובים בדראפט הקרוב:

3. דווין ואסל, פלורידה סטייט, סופמור, 7"6, 195 פאונדס, SG/SF

דווין הוא 3D נהדר. מה שמיקל ברידג'ס עושה בימיו הטובים בפיניקס. הוא קלע השנה 13 נק' ב-49% מהשדה, 41.5% משלוש ו-74% מהעונשין. הוא עוד לא נראה מוכן להפוך לעושה משחק או יוצר מרכזי בקבוצת NBA. אבל הוא בהחלט יוכל להשחיל אותם מבחוץ. לא הייתי נלחץ מהאחוז מעונשין שהוא נמוך ביחס לקלעים מסוגו. הוא מגיע באופן נדיר לקו. במשחק היחיד ששרץ על קו העונשין קלע 8-10. ההגנה שלו כבר מצויינת גם ברמה הקבוצתית וגם האישית. אמור להיבחר בין 10-15.

2. סאדיק (צדיק) ביי, וילנובה, סופמור, 8"6' , 216 פאונדס.

עוד פוטנציאל 3D מצויין. סאדיק הכפיל השנה את ממוצע הנקודות למשחק וקפץ מ-37% משלוש ל-45% בכמעט 6 ניסיונות למשחק. מה שמרשים אותי בזריקתו זה חוסר המאמץ (מרמז על טווח). הוא גם שיפר את אחוזיו מעונשין ל-77% ונראה פיזית ונפשית מוכן לרמה הבאה. ג'יי רייט מאמן וילנובה לא טועה הרבה כשהוא שולח את שחקניו לדראפט (ג'וש הארט, ג'יילן ברונסון, דווינצ'נזו, אריק פסקל, מיקל ברידג'ס) והוא מקפיד לגייס שחקנים בעלי אופי טוב. עדיין לא שולט בכדור. בכניסותיו לסל מעדיף להוריד את הראש ולשחק בולי-בול בצבע מאשר להשתמש בכדרור ואתלטיות. כרגע בחירה 20-30. לדעתי שווה לפחות 10-15.

3. ארון ניסמית', וונדרבילט, סופמור, 6"6, מוטת ידיים 10"6, 213 פאונדס, SG\SF

מה שעוד שנה במכללה עושה. במיוחד תחת מאמן יסודי וחכם כמו ג'רי סטקהאוס. אחרי שפיתח את דור הזהב של הראפטורס (סייקום, ואן פליט, נורם פאוול ועוד) סטקהאוס בנה מחדש את משחקו של ניסמית' בונדרבילט והפכו לשחקן שמאיים על הסל בחדירה קליעה או סיום בטבעת, אבל בעיקר כזה היודע לנוע ללא כדור. ניסמית' הפך משחקן חמישייה\ספסל בוונדרבילט, לכוכב שהיה אמור לזרוח עד סוף העונה אלמלא התגלה שבר מאמץ חריף ברגלו. הוא סיים את העונה. שיחק רק 14 משחקים. לא המגן הכי זריז ואנרגטי, אבל עושה כל כך הרבה דברים טוב כולל זריקה חלקה כמו חמאה במורד קורסון. סקורר ברמח אבריו. קלע העונה 23 נק' ב-51% מהשדה, 52% משלוש ו-83% מעונשין. כרגע מסומן לבחירה 15-25 בעיני שלא בצדק. הייתי בוחר בו כטופ 10 מובהק.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 29 תגובות

    1. John

      30 מרץ 2020 08:28:09

      קשה לי עם איזיק אוקורו. אני מבין את עניין ה intangibles שהוא מביא כמו מרקוס סמארט. אבל סמארט היה פוינט גארד כוכב במכללה. אוקורו היה רול פלייר כבר ברמה הזו. הוא מגן על. אין ספק. לא פחות טוב מת'ייבול. ואם הקליעה תהיה שם יום אחד זה יהיה פיצוץ. אבל הדראפט הוא ניהול סיכונים. ברור שיש לו יכולות אחרים כמו חיתוך לסל, סיום בטבעת לחימה וכו'. אם לא היה לו את אלה היה שחקן סיבוב שני אולי. בנוסף עמדת ההגנה החשובה בליגה היא ב-SF. ורוב החברה העיליים בליגה הם קצת יותר גבוהים, יותר ארוכים ולא פחות אתלטים ממנו.

        1. zivovivo

          30 מרץ 2020 14:05:52

          קוואי היה סליפר, היה לו הייפ רציני לפני הדראפט, אומנם היה מקולג יחסית קטן(סאן דייגו סטייט) אבל היה לו שם והמוקים נבאו לו להבחר 6-12 משום מה הרבה קבוצות החליטו לפסוח עליו בסוף, הסאק טאון רויאליטי אתר האוהדים של הקינגס היה ממש באבל שלא בחרו את קואי ובחרו את גיימר פרדט. קוואי כבר אז הראה הרבה יותר ממה שאוקורו מראה.

            1. zivovivo

              30 מרץ 2020 14:50:42

              עוד יותר גרוע לקבל את גורג היל ולתת קואי…

        2. John

          30 מרץ 2020 18:28:48

          עניין של יחסי ציבור. קוואי 7"6 עם מוטת ידיים 2"7 וכפות ידיים בגודל מחבטי ספות. זה לא קרוב לאוקורו. קוואי היה ריבאונדר מטורף לגודל שלו, ושומר חזק ואתלטי ששיחק הרבה PF.

          בעיני דווין ואסל ברמתו של אוקורו בהגנה או לפחות קרוב אליו, אבל בהתקפה עולה עליו. הוא שיחק בפלורידה סטייט שהייתה עמוסה שחקנים טובים וניצחה את ה-ACC שזה הקונפרנץ החזק ב-NCAA. אילו היה משחק בקבוצה אחרת בכיף היה קולע 18-10 נקודות למשחק.

  2. zivovivo

    30 מרץ 2020 09:12:53

    גון אתה כותב וחושב נהדר
    גם אני מרגיש תמגמות, אבל בגלל שיש הרבה קבוצות שבוחרות טוב במקומות יחסית גבוהים אני מאמין שהמוקים או שישתנו או שהדראפט בפועל לא יהיה /יראה כמו המוקים.
    ארון נייסמית מזכיר לי באדי הילד משודרג, יותר גבוהה ויותר טוב הגנתית, הסל נראה ממש יותר גדול כשהוא זורק, רוב הזריקות שלו גם ממצבים קשים הם בול במרכז , יש לו חדרה ואינטלגנצית משחק ושבר מאמץ זה פציעה שהכי שווה הימור. הלוואי והקינגס יבחרו בו לא רואה אותו עובר תספרס.
    צדיק ביי לא אתלטי ומהיר אבל כל כך מיומן וההגנה והגוף שלו חזקים שהוא שווה הימור לדעתי אולי מאמצע הלוטרי
    דוין ואסל קצת התפספס לי ואני מעכשיו יתחיל קצת לעקוב
    עוד שחקן שהאחוזים מהשלוש נמוכים אבל כל פעם שצריך סל קלאץ הוא שם וזה מקסי מקנטקי תוסיף לזה שהוא חודר נהדר והמגן אולי הכי קרציה בדראפט, כמו שכתבתי בפוסט אחר שילוב בן בברלי לו וויליאמס. לדעתי השחרור שלו מאד מהיר ונמוך ונכון ואם יעבדו איתו טיפה הוא יהיה קלע נהדר. לדעתי הוא טופ 5 בדראפט הזה ואיכשהו בכל המוקים הוא בן 10-25
    אמרתי כבר שהשחקן שאני הכי אוהב בדראפט זה אובי טופין ולדעתי הוא שווה הימור מאד גבוהה ולדעתי יש מצב נהדר שהווריורס יבחרו בו לא משנה איזו בחירה תיהיה להם.

  3. Smiley

    30 מרץ 2020 10:11:54

    "כמה שחקנים פצועים נבחרו על סמך מספר משחקים מועט ביותר בבחירות גבוהות (קיירי, ווסטברוק, גרלנד שנה שעברה, זאיון)" – ווסטברוק שיחק מעט משחקים? לא זכורה לי פציעה משמעותית שלו במכללות. אשמח אם תוכל להרחיב על זה.
    .
    2007-08
    Played in all 39 games, making 34 starts
    https://uclabruins.com/sports/mens-basketball/roster/russell-westbrook/1447

  4. John

    30 מרץ 2020 10:17:48

    ניסמית' טיפה יותר איטי בשחרור מבאדי הילד. אך עדיין העין של ג'רי סטקהאוס היא מדהימה. במקום לבכות על הכוכבים שהולכים למכללות היוקרתיות ב-NCAA הוא מפתח שחקנים ברמה סופר גבוהה. פופוביץ' בגדולתו היה אומר שיש שני שלבים באימון שחקן חדש. הראשון הוא get over yourself. השני הוא חזרה שיטתית ליסודות כל שנה מחדש. ב-NBA כעת בתקופה הכי אתלטית שלה ברמת כמותית. היכולת ליצור separation היא ההבדל בין שחקן טוב לשחקן מצויין. לפעמים שיטה קבוצתית שיוצרת תנועה וחסימות לקלעים עוזרת בעונה הרגילה, אך הפיזיות של הפלייאוף מקשים על כך. לכן יש ערך רב לשחקני pull up טובים מחוץ לקשת. השנה רק 3 שחקנים ששיחקו מינימום 30 משחקים וזרקו מינימום 3 זריקות מכדרור למשחק, קלעו 40% מהשלשות האלה: קאריס לברט, דיים לילארד וג'ייסון טייטום. פול ג'ורג' ובאדי הילד מתקבים למספרים האלה. אלו שחקנים שמענישים הגנת חילופים וכשהמשחק בסדרת פלייאוף מאיטה הערך שלהם הוא זהב. סטף קארי שלט בקטגוריה הזו כמה שנים ברצף כאשר בעונה החייזרית שלו ב-2015\2016 קלע מכדרור 44% משלוש!!!
    אם יש לי שחקן אפילו אם פוטנציאל להגיע למספרים כאלה אני חוטף אותו. אני חושב שהגנה היא כן עניין שניתן לשפר רבות עם הנתונים הטבעיים שם.

    1. John

      30 מרץ 2020 11:06:43

      המנצחים הם השחקנים האתלטים שיכולים להגיע לאימונים אישיים (ארה"ב לא בסגר מוחלט) ואתלטים שיש עליהם הרבה מידע מתקופת התיכון (קול אנת'וני, למלו בול, ג'יימס ויסמן, אקונגוו). בנוסף אני בטוח שראיונות אישיים יקבלו יותר פוקוס. יחפשו פאקים מהעבר של שחקנים. דני איינג' חסיד מאוד גדול של בדיקות רקע מקיפות. זו הסיבה שהתביית על ג'ייסון טייטום לפני כולם. הוא הבין שהבחור התאמן באובססיביות אצל מאמן אישי מאז גיל 12 (דרו האנלן) ושהוא מתנהל בבגרות מעבר לגילו. אני חושב שישנם ארגונים שידלגו על למלו מהפחד לקבל את אביו כעסקת חבילה כעת שלונזו עושה עוד ועוד צעדים כדי להתנתק מאביו מקצועית. אם לא יביע רצון להיכנס למעבדה וללמוד לקלוע מחדש, ידלגו עליו.
      .
      אבל ברמת המיקרו (תזוזות לפה או לשם), אני מאמין ששחקנים מהמכללות שהיו מעומדות לריצה עמוקה הפסידו. קנזס שולחת 4 שחקנים לדראפט שכולם ככל הנראה יבחרו סוף ראשון או סיבוב שני. טורניר חזק היה זורק שחקנים כמו אוזובוקי או דבון דוטסון יותר קדימה. דייטון של אובי טופין יכלה לעשות רעש בטורניר ולשלוח אותו לטופ 3. השחקנים של גונזגה, אייאיי וקליאן טילי אולי ירדו כמה מקומות. גונזגה שיודעת לעשות רעש בטורניר לא מעט פעמים הרימה את המניות של שחקניה לקראת הדראפט (כמו שקרה להאצ'ימורה וברנדון קלארק שנה שעברה. עוד מרוויחים הם שחקנים אירופאים שיקבלו מבט שווה ערך לאלו של המכללות בעקבות איבוד הטורניר. זה חדשות טובות למלדון ובעיקר לקילאן הייז הצרפתים ולאלכסיי פוקושבסקי, הענק צנום הרוסי בן ה-18 ועודף.

      1. zivovivo

        30 מרץ 2020 15:08:43

        לדעתי אובי טופין, יעבור אימונים אישיים ויכנס לטופ 3
        אני לוקח אותו מאד גבוהה בדראפט הזה, גם כשהוא יותר מבוגר,
        לילארד נבחר במקום השישי בגיל 22, בגלל שהיה מבוגר ומקולג קטן, היה חייב להבחר שני אחרי דיויס.
        הגיל הוא שיקול בערבון מוגבל, טופין הוא שחקן נבא טוב כבר עכשיו והוא רק בן 22…

        1. ברוך רובין

          30 מרץ 2020 15:31:44

          אין שום דמיון בינו לבין לילארד פרט לגיל, לא מחזיק מטופין בכלל ומקווה שאני טועה, הוא לא מראה לי שום דבר מיוחד חוץ מזה שהוא גבר על ילדים, הוא לא אתלט על (הוא אתלט טוב ופחות או יותר הגיע לפוטנציאל הפיזי שלו) הקליעה לא שם עדיין, גם הכדרור לא וואו, אם היה בגיל 18 הוא היה בחירה ראשונה בשינה בגיל 22 גורם לך לשקול פעמיים

          1. zivovivo

            30 מרץ 2020 15:35:28

            בדראפטים של לפני שנה שנתיים ושלוש אתה צודק
            בדראפט הזה…,אין לך שום שחקן שהוא טופ 3 בשלושת הדראפטים הקודמים
            את מי אתה לוקח לפניו.??

            1. ברוך רובין

              30 מרץ 2020 16:00:44

              את אדווארדס אני לוקח ראשון בדראפט כזה, הוא מציג עונת מכללות מאכזבת מאוד אבל הפוטנציאל שם , יש משחקים/ רבעים שהוא פתאום מתחמם ומראה כמה הכישרון שלו ענק, רק לצפות איך הוא התעלל במישיגן סטייט. יש לו עדיין הרבה ללמוד הוא פסיבי הבחירת זריקות שלו רעה מאוד ובטח ההתעקשות שלו על הזריקה שלושה רחוקה, אבל הוא הפוטנציאל הגבוה בדראפט.
              .
              כל השאר אני לא מחזיק מהם האמת בלאמלו בול לא הייתי נוגע עם מקל (צריך מאוד להיזהר מהסטטיסטיקה בחודשים פברואר מרץ שאחיו נותן).
              .
              לגבי טופין כבר היום הוא רול פלייר מצויין בליגה השאלה אם יש לו את הפוטנציאל לסטאר ואת זה אני לא רואה , הוא מסתמך המון על אתלטיות מול ילדים בני
              17-18 ,

  7. John

    30 מרץ 2020 11:58:47

    אני אמביוולנטי. אוהב את התנועה והקפיציות שלו. יש לו אינסטינקטים לא רעים כפליימייקר. אני חושב שפוטנציאל הקליעה קיים. הזריקה שלו יפה ויציבה בקאץ' אנד שוט. יש בו תכונה שטיפה מרגיזה אותי וזה שהוא לא מודע למגבלות שלו. בחירת הזריקות שלו בעייתית לא מעט. הוא נכנס לסל גם כשבבירור אין לו שם מצ' אפ טוב. קצת ראש בקיר. זה כאילו הראש של קובי וויט אך אין לו את הכישרון של וויט. אני לא נחרץ כי היו לו כמה משחקים שהכול התחבר בהם. כמו אנת'וני אדוורדס. בהם הוא בפוקוס ובשליטה ואתה שואל 'למה לא ככה תמיד?'. לדעתי ירוויח מעוד שנה במכללות. אבל גם אם יוצא סופית לדראפט יש עם מה לעבוד. השאלה היא מי צריך כרגע שחקן כזה כרגע. כשחקן ספסל (קומבו גארד שמתחמם מהר ויוצר שנותן אלמנט) הוא מעניין לקבוצות בטווח 10-15

  8. Yinon Yavor

    30 מרץ 2020 13:23:04

    תודה.
    ספרתי 11 שתיארת את הטופ 12. האם המספר הנוסף הוא אבדיה? אם כן, איפה היית ממקם אותו ביחס לקבוצות שסימנת?

    2. John

      30 מרץ 2020 14:16:12

      כן אבדיה נשכח מכיוון שהיה לי ברור שלא אשכח אותו חחח… לי נראה שאבדיה הוא PF מובהק ב-NBA בגלל המשקל והפיזיות שלו לגילו ויכולת הריבאונד והפוסט אפ הפוטנציאלי שלו. לדעתי יעלה לפחות עוד 10 קילו בשנתיים הבאות ויש מצב שיגבה עוד ס"מ או שניים. הפוטנציאל קליעה שלו מדאיג שלא מסיבות של מכניקה. יש לו את אחד המכניקות זריקה הכי טובות ו"נכונות" בדראפט. אני שם לב שיש לו בעיית ריכוז. בזריקות העונשין שלו הוא לא מתמסר ב-100% לרוטינה שלו. קלעי עונשין טובים עולים לעונשין בפלוס 20 ביום שני בערב כמו שהם עולים למשחק מספר 7 בסדרת פלייאוף. אפשר לשדר זריקות שלהם זה לצד זה והכל יהיה מתוזמן כמו שחייה צורנית. כשאבדיה מרוכז הוא בהחלט יכול להתחמם. אך יש לו עליות וירידות קיצוניות בקליעה משלוש. 82 משחקים בשנה יצריכו ממנו תפוקה בעקביות שהוא לא רגיל אליה. מצד שני באמת מדובר עדיין בילד. השריר הכי חזק אצלו זה הלב. באמת אכפת לו מהמשחק.

      2. ברוך רובין

        30 מרץ 2020 15:37:02

        הכל תלוי בקליעה שיציג הוא לא לוקה אפילו לא קרוב, אבל אם הוא מציג קליעה יציבה וטובה מ3 הוא טופ5 בשינה,

  9. שחר דלאל

    30 מרץ 2020 16:46:28

    מניח שנכתב לפני שהוסיף את השם שלו לדראפט, אבל מה אתה חושב על מק מק'קלנג (Mac McClung) בהיבטים של הקליעה. זה משהו שנראה בו שיפור במקצוענים או שיישאר כסנסציית אינטרנט?
    (לצערי לא ראיתי אותו בכלל השנה, אז הדעה שלי גם לגבי אספקטים אחרים במשחק שלו בכלל לא מגובשים…)

    1. John

      30 מרץ 2020 18:17:51

      הוא היה וירטואוז בתיכון. לבנבן עם ניתור פסיכי ומובס יפיפיים. הוא בהחלט ימשוך קהל. הייתי לוקח אותו סיבוב שני בשביל הקוריוז. לא חושב שהוא כרגע שחקן ברמת רוטציה ב- NBA. משום מה מדדו אותו כ-1.88. נראה לי שהוא יותר קרוב ל-1.82 ואם כל הכבוד לניתור הפסיכוטי שלו (שמעתי שקרוב ל-46 אינטש), הצעד הראשון שלו ביחס לפסיכים האתלטים בעמדת ה-PG לא יעזר לו. אני חושב שילקח בסיבוב השני ישלח ל-ג'י ליג ואולי ימשיך לשפר אספקטים במשחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט