מעורב הופס לשבת, כולל פנייה חשובה לגולשים / מנחם לס

האתר זקוק לעזרתכם. אני פותח פרוייקט שאני קורא לו "רגע הספורט המרגש בחיי" בו אני מציע לגולשים מתנדבים לכתוב על 'הרגע המרגש. אני התחלתי היום עם 'MIRACLE ON ICE'

1.פנייה חשובה לכל קהילת הופס: אנחנו חייבים את עזרתכם!

לא קל להריץ את האתר ללא ספורט. כמה מאיתנו בצוות עושים כל שביכולתנו להכניס חומר מעניין, ואם קורים מקרים חשובים בהופס – לדאוג שהכל ייכנס.

זה לא קל.

אז החלטתי לפתוח 'פרוייקט גולשים' שפתוח לכל מי שניכנס הנה. הפרוייקט פתוח כמובן לאנשי צוות. ההצלחה או הנפילה של הפרוייקט תלוייה בכם. אני מתחיל היום בפרוייקט:

"רגע הספורט המרגש בחיי"

כמובן שלכמה מאיתנו היו כמה רגעים מרגשים, אז תפאדל – כתבו יותר מאחד. זה יכול להיות ארוך או קצר, אבל לא אכניס שורה אחת שהיא לא יותר מכותרת. עלינו לדעת מה ריגש כל כך, למה היה זה רגע כה מיוחד, וכו'.

שילחו לי בקובץ וורד (ללא תמונות; אבל לינק לתמונה יתקבל ברצון), או אם אין לכם וורד, שילחו לי באימייל לכתובת

meless1937@gmail.com

שילחו לי גם את השם בו אתם מגיבים, או את השם בו אתם מעדיפים להופיע. הרגעים הגדולים יכולים להיות מהארץ, מהעולם, בציפייה אישית, טיווי, השתתפות אישית, או אפילו קריאה. אם מישהו מעדיף לשלוח את הפוסט לחבר צוות אחר, ויש לכם את האימייל שלו – אז ברצון.

2. רגע הספורט המרגש בחיי: MIRACLE" "ON ICE! (הנס על הקרח)

צעירי קולג' גוברים על המקצוענים הסובייטים בהפתעת הספורט הגדולה מכולן.

מאמנם הרב (HERB) ברוקס פונה אליהם לפני המשחק: "נולדתם עבור המשחק הזה!".

הקשיבו למאמן (קלאסי ממש!!!):

הנס קרה בחצי הגמר של אולימפיאדת הקרח בלייק פלאסיד, ניו יורק. הייתי אמור להיות שם עם אקרדיטציה ביד, אבל ניתוח 'קילה' (HERNIA) אילץ אותי לוותר על הכל כי היה זה ניתוח הכרחי, נימרץ, ובלתי מתוכנן.

חצי הגמר בין הנבחרת הסובייטית (שהיתה קבוצה מקצוענית לכל דבר עם שחקני בריה"מ הטובים ביותר שכולם שיחקו בקבוצת 'הצבא האדום' עלאק) – הקבוצה הטובה בעולם (שאפילו קבוצות NHL לא רצו לשחק נגדה, אבל בסוף הסכימו מדי פעם), מנצחת 5 האולימפיאדות הקודמות לבין חבורת צעירים בני 19, 20, ו-21, בנסיון הבינלאומי הראשון בחייהם.קבוצה של שחקני מכללות כי אז למקצוענים של ה-NHL אסור היה להשתתף באולימפיאדות שהיו רק ל'חובבנים'.

לנבחרת ארה"ב לא היה כל סכוי. אבל לפתע היא יוצאת 2-2 נגד שבדיה, ואז הנצחון 3-7 על צ'כוסלובקיה, הקבוצה היחידה שהיה לה סכוי נגד הסובייטים. היתה זו הפתעה מרעישה ביותר שהניו יורק טיימס הכתיר כ-"הפתעת הוקי הקרח באולימפיאדת החורף בכל הזמנים". היה זה נצחון בלתי אפשרי ממש, אבל הוא קרה.

בינתיים בריה"מ ניגבה כל מה שעמד בדרכה.

המשחק החל ואני יושב בבייסמנט בביתי עם גייל, רועד ממש מפחד, וידעתי שאסור עלי לקפוץ ולנוע מדי כי תפרי הניתוח היו עדיין טריים ובתוך הבטן שמו לי 'רשת' קטנה (SCREEN) הנמצאת שם עד היום, שהוזהרתי להיזדהר איתה עד מאד בשבועיים הראשונים לפחות.

כשהשליש (שבהוקי נקרא 'PERIOD' ) הראשון הסתיים 2-2 לא האמנתי למראה עיני. אמריקאים בני 19 ו-20 נותנים כל מה שיש להם נגד מקצוענים בעשר שנים מבוגרים מהם, ומשחקים ללא כל רגש נחיתות!

בפריוד השני הסובייטים מבקיעים שער 3-2'בוודאי זה ישבור את הצעירים' חשבתי.

כן?

בפריוד השלישי והאחרון האמריקאים משווים.

במקום לרדת להגנה הם ממשיכים להתקיף.

ואז שער נוסף!!!

ארה"ב מובילה 3-4. אבל נשאר יותר מדי זמן לסיום. האמריקאים לא מתביישים ולא משחקים הגנה. הם משחקים פתוח לחלוטין.

כל שנייה נמשכת כנצח!

כשנשמעה השריקה לסיום המשחק הסובייטים נעמדו, לא מאמינים, מסתכלים על הילדים מתחבקים ונופלים אחד על השני. קשה להסביר את ההרגשה. לא זכור לי רגע שהרגשתי התרוממות נפשית כזאת. קפצתי וצרחתי כמשוגע. ידעתי שזה עתה חזיתי במשחק שייכנס להסטוריה כהפתעה הגדולה בכל הזמנים, בכל ספורט.

וזה בדיוק מה שזה היה.

The victory became one of the most iconic moments of the Games and in U.S. sports. Equally well-known was the television call of the final seconds of the game by Al Michaels for ABC, in which he declared: "Do you believe in miracles? YES!" In 1999, Sports Illustrated named the "Miracle on Ice" the top sports moment of the 20th century.[8] As part of its centennial celebration in 2008, the International Ice Hockey Federation (IIHF) named the "Miracle on Ice" as the best international ice hockey story of the past 100 years.[9]

הרגשה שלא היתה לי כמוה בכל רגע אחר בספורט, בכל ימי חיי.

הדקה האחרונה של הנס:

עכשיו השאלה הגדולה: מה לי ולהוקי קרח? למה היה חשוב לי כל כך שהאמריקאים ינצחו?

זה שזה היה הוקי קרח היה רק מקרה. אבל, רק שתדעו, כבר מ-1967 גרתי בגרדן סיטי, ואז ניבנה הנסאו קוליסיאום כשני קילומטרים מביתי, עם ה-ISLANDERS שהיתה אלופה גדולה. אמנם 1980 היתה רק ההתחלה הגדולה של האלופה הגדולה, הייתי כבר סאקר להוקי-קרח.

הסיבה היותר חשובה היא שמשום מה הפכתי לסאקר של ארה"ב מאז שהייתי ילד. האהבה לארה"ב והשנאה לבריה"מ היתה סיבה מספקת, ואז נבחרת ארה"ב הזאת היתה משהו שלא מהעולם הזה (כמה וכמה משחקניה הפכו לכוכבים ב-NHL).

אני כבר לא סאקר לארה"ב כפי שהייתי פעם. הדמוקרטיה הזאת שפעם הערצתי הפכה לאכזבה גדולה מאד בשנים האחרונות. אבל 1980 היה לפני 40 שנה!

3. דוריס בורק, שדרית הכדורסל המעולה של ESPN, חטפה את הוירוס

היא מבטיחה לספר את כל הסיפור, מהתחלה עד הסוף, כדי לתרום משהו להבנת המחלה.

4. שימון, אני מציע לך שתאמר לטריי יאנג להיזהר בלשונו!

טריי יאנג שלח שני משפטים בטוויטר שלו:

משפט ראשון: ההפסקה במשחקים נותנת לי הזדמנות ללמוד משחקי וידיאו חדשים.

SO FAR SO GOOD!

אבל קיראו את המשפט השני:

המשפט השני: "לא הייתי מציע לכם לעשן מה שאני מעשן עכשיו".

לך תדע מה אדם סילבר יעשה עם המשפט השני!

5. ליאניס נודע שחברתו הייתה אוהדת לייקרס…

6. "THE PERFECT GAME" (שהיה גם אחת מהפתעות גמר ה-NCAA בכל הזמנים)

רולי מיסימינו, מאמנה הגדול מהחיים של וינלובה

הטורניר הראשון שה-NCAA הזמינה 64 מכללות 'לריקוד הגדול'.

שלושת המאמנים של שלוש מארבע הקבוצות בגמר היו מהשמות הגדולים ביותר ב-NCAA: שני מאמנים היו ממוצא איטלקי, מהידועים ביותר בכל המכללות, עם הפיות הגדולים, כריזמות מכאן ועד רומא, והם היו גם מחדשים גדולים במשחק הכדורסל, ועל כך במאמר ניפרד. אחד היה לו קרנסקה מסיינט ג'ונס, קווינס, מאמנם של כריס מאלין, מרק ג'סון, ועוד איזה 30 שחקנים ששיחקו ב-NBA בסיום לימודיהם. השני, מאמן וילנובה – אוניברסיטה קתולית כמו סיינט ג'ונס – היה רולי מסמינו, המאמן שהגיע כבר לגיל העמידה, נמוך ושמנמן, וציורי יותר מציורים של רמברנט וואן-גוך גם יחד.

המאמן של ג'ורג'טאון – אוניברסיטה קתולית אמרתי? – היה ג'ון ת'ומפסון הענק, שחקן הסלטיקס לשעבר, שתחת ידיו עברו כמה מהסנטרים הטובים ביותר ב-NBA כמו פטריק יואינג, אלונזו מורנינג, דיקמבה מוטומבו, רוי היברט, גרג מונרו, אוטלו הרינגטון, ובוודאי שכחתי כמה. אבל ניסלח לו עם הסנטרים כשהשחקן הטוב והידוע מכל שחקניו היה דווקא פויטנט גארד בשם אלן אייברסון.

אלה היו הימים של ה'ביג-איסט, ובגמר היו שלוש מהקונפרנס שפעם היה נומרו אונו.

היה שחקן אחד שנתן מה שכינו אחר כך 'משחק מושלם', לא כל כך בגלל ה-16 נק' שלו ב-4 מ-6 כמו השיתוק של הסנטר האימתני של ג'ורג'טאון – פטריק יואינג (הוא צימצם את יואינג ל-14 נק' ב-7 מ-13 ורק 5 ריב'). זה היה אותו יואינג שב-1984 הביא לג'ורג'טאון אליפות במשחק נפלא.

וילנובה, מדורגת 8, הייתה המדורגת הנמוכה ביותר לזכות באליפות. היה זה גם המשחק האחרון במכללות ששוחק ללא SHOT CLOCK.

בחצי הגמר ג'ורג'טאון ניצחה את סיינט ג'ונס 58-77 (סיינט ג'ונס שיחקה עם 5 שחקני NBA עתידיים וולטר ברי, מרק ג'קסון, ביל וילינגטון, שלדון גלאס, ושלדון ג'ונס) שבסיומו אמר המאמן לו קרנסקה "כשאתה משחק נגד ג'ורג'טאון המשחקת משחק מושלם, אין לך כל סכוי").

או, כמעט שכחתי: הקבוצה הרביעית בפיינל פור היתה ממפיס סטייט.

וילנובה סיימה את המשחק באחוז לא יאומן של 78.7%. במחצית השנייה היא קלעה מושלם, מלבד זריקה אחת שפטריק יואינג חסם.

וילנובה ניצחה 64-66 והמשחק ידוע עד היום כ-"THE PERFECT GAME".

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. בוקר טוב מארץ ההסגר דוק
    ==
    פתחת לנו חלון לימים אחרים, של קרח, ומפגשים בינלאומיים
    ואני כאן, עם קפה שלפני בוא השחר, עוד מעט הולך לשער של הקיבוץ
    התנדבתי לתת שעתיים כל בוקר לכבוד הסגר..
    נהנה לקרוא הרפתקאות ספורט שפעם היו 🙂
    ==
    רק בריאות דוק ותודה רבה

  2. נפלא דוק
    חסרים בארץ ענפי ספורט כמו ראגבי והוקי קרח
    האחווה המסירות והקשיחות הם ראויים להערצה
    פה בערבה החיים מוזרים .אנחנו נמנעים להפגש עם שכנים וחברים
    לעומת זאת הטבע הפתוח פורח .חיות בר מתחילות לחזור לאזורים שלא נראו שם שנים
    צבאים יעלים זאבים וארנבות ממש מלטפים את פאתי המושב.
    אתמול אחרי טיול אופניים ארוך שחיתי לבד במאגר מים אזורי בזמן השקיעה היה נפלא
    לפני יומיים הייתי חייב לנסוע למרכז הארץ שם המראות פחות יפים וקצת אפוקליפטיים
    מאחל לכולנו את הנחישות של ההוקי והקשיחות של הראגבי וכמובן בריאות ואריכות ימים
    ולך דוק מגיע כל הרספקט שבעולם.תודה

    1. חקלאי, תודה. אני יודע על מה אתה מדבר. הבן החוגר שלי גם את רוב חייו באריזונה, ואני מת על מדבר בחורף ובאביב. שמע, חקלאי, אני אוהב את סגנון כתיבתך. למה שלא תנסה לכתוב לנו? אולי תשתתף בפרוייקט שהשתחלתי על הרגע המרגש שלך בספורט?
      ותודה לך על המחמאנ

  3. וואוו
    לא הכרתי את המשחק הוקי הזה של הסובייטים מול ארה"ב…
    מדהים
    נחגשתי ליוטיוב לראות פשוט חתיכת היסטוריה עם כל התוספות (כמו ארגנטינה אנגליה לדוגמא שהקרב הוא גם פוליטי או דתי, סלטיק רינגרס ועוד).
    תודה רבה דוק יקר.
    בפעם הראשונה אני אכתוב
    מתלבט בין שלושה רגעים מכוננים:
    ישראל – צרפת המפורסם, מנצ'סטר ביירן גמר ליגת האלופות או משחק הכדורסל בגביע בתי הספר ימין אורד נגד נהלל 2002 בו לקחתי חלק…

    1. אחד מהרגעים הגדולים, זה היה בשיאה של המלחמה הקרה המתיחות הייתה בשיאה בינינו לבין הרוסים, אני לא עוקב גדול אחרי ההוקי (מתקשה לעקוב אחרי הפאק) אבל את המשחק הזה מעטים שלא ראו אצלנו, אני עדיין זוכר איך המאמן הרוסי החליף את השוער בסוף השליש הראשון (לא זוכר מה שמו אבל היה השוער הטוב בעולם), הרוסים לחצו ולחמצן אבל היינו הרבה יותר מדויקים

  4. תודה על המעורב מנחם
    הייתי פעם במשחק הוקי קרח במיאמי… הספורט הזה מטורף בצפיה מהאולם. כשרואים בטלויזיה זה פשוט לא אותו אפקט.
    בכללי יש לי רק בעיה אחת עם הוקי קרח. החלק של הקרח. אני יותר טיפוס של ים עם קוקטייל ושמשיה (ליד הכיסא או בתוך הקוקטייל)
    🙂

  5. תודה מנחם, אצלי זה היה ב-2012 שה-LA Kings (בהוקי) החלו ריצה מדהימה מהמקום השמיני במערב וניצחו בחוץ כל קבוצה שנתקרתה בדרכם בדרך לגמר הליגה (10 מ-10 עד למשחק 5 בגמר), כך שמצאתי את עצמי הולך באמצע הלילה או מוקדם בבוקר לראות את המשחקים במשרד של המפקד כי רק שם היה אינטרנט פתוח. גם בגמר לא היה ספק שזו העונה "שלנו" עם ניצחון 6-1 במשחק 6 ואליפות ראשונה של הפרנצ'ייז אחרי 44 עונות שחונות.

  6. אני אוהד הפועל כפר סבא משנות השישים. קבוצה צנועה ובלי יותר מדי פרסום שיצאו ממנה שחקנים ומאמנים בולטים בכדורגל הישראלי.
    .
    זכינו בגביע הראשון שלנו בשנת 1975 במשחק שהתקיים באצטדיון רמת גן בתאריך 14/05 נגד בית"ר ירושלים של אורי מלמיליאן, דני נוימן, ארצי בן יעקב, יוז'י סורינוב השוער, יצחק ג'אנו הבלם הקשוח ושאר הכוכבים שלה והסתיים בתוצאה 1:3.
    את כפר סבא אימן שלמה שרף ושיחקו בין היתר נוסובסקי השוער, יורם מור הבלם. יצחק שום גדול שחקני כפר סבא ולדעתי השחקן הטוב ביותר שהיה אי פעם בכדורגל הישראלי. ואברהם מרצ'ינסקי שהיה החלוץ המרכזי.
    .אני הייתי בקדם טירונות של מחזור מאי. שלחו אותנו, קבוצה של כשישה איש לביצוע עבודות תחזוק של גדרות במחנות שונים. ביום המשחק היינו במוצב על הר כנען בצפת וצפיתי במשחק במועדון של הבסיס. השידור היה בצבע שחור-לבן. לא הכי איכותי אבל זה לא העיב על השמחה שלי.
    השדר היה יורם ארבל והפרשן יעקב גרונדמן.
    הנה קישור למחצית הראשונה של המשחק. ממש מנהרת הזמן:
    https://www.youtube.com/watch?v=CCInheMvWyI
    .
    האירוע השני הוא כמובן האליפות היחידה שזכינו בה. שנת 1982. המתחרה העיקרית הייתה מכבי נתניה הנוצצת על שלל כוכביה (מכנס, פיזנטי וכו'). היא הוליכה במרבית העונה ואף ניצחה אותנו בתוצאה 2:5 במשחק שהתקיים בנתניה. אבל כפר סבא, בניצוחו של המאמן הצעיר דאז דרור קשטן התמידה ובסופו של דבר זכתה באליפות שאף אחד לא חזה.
    דרך אגב, השוער של כפר סבא בעונה הזו היה עופר נוסובסקי, בנו של יאיר ששיחק במשחק הזכייה של הגביע ב-1975.
    הנה קישור למשחק העונה בנתניה:
    https://www.youtube.com/watch?v=LrssshGacrc
    במשחק האחרון של העונה שיחקנו נגד שמשון תל אביב. על מנת לזכות היינו צריכים תוצאת תיקו שהייתה הכרחית גם לשמשון על מנת שלא תרד ליגה. המשחק התקיים באצטדיון המכתש המיתולוגי ברמת גן. ניתן לתאר את המשחק ככזה ששתי הקבוצות לא עזבו את מחצית המגרש שלהן במהלכו.
    .
    עבורי אלו זיכרונות עבר מרגשים שלא ישובו עוד.

    1. אמנון, אתה זוכר את רוני שניידר? הוא שיחק עבורי באונ' אדלפי ואיתו זכינו במקום שלישי באליפות המכללות, ובזמנו הצלחתי להעביר את אדלפי מדיביזיה II לדיביזיה I. אנחנו בקשר עד היום.

      אמנון, קח את מה שכתבת על זכרונותיך, , הרחב מעט, ושלח לי לאימייל שלי

      1. את רוני שניידר אני זוכר היטב. הוא היה בלם ושיחק בקבוצה בתקופתו של דרור קשטן כמאמן. ידעתי שהוא עזב לארצות הברית ללמוד אבל לא ידעתי כלל וכלל שזה היה אצלך.
        כשהוא חזר לישראל הוא היה ממקימי ענף כדורגל הנשים בישראל ואימן את הנבחרת כמה שנים. הוא פעיל עד היום בקורסי ובארגוני אימון בישראל ובעולם.

  7. ערב טוב לכולם והרבה בריאות
    אחד מקרבות ה-mma המפורסמים ( והארוכים 😀 ) ביותר בתולדות הענף , עם סיום היסטורי .
    מצד אחד האלוף הבלתי מנוצח של ה-ufc , שחוזר מפרישה כדי לנקום נקמה משפחתית ולהשפיל את היריב , הלא הוא רויס גרייסי
    מצד שני , המתאבק המקצועי שממש לא מקפיד על אורח חיים ספורטיבי , נכנס לזירה עם מניירות של האבקות מקצועית , וכמה חודשים קודם הפך ליפני הראשון אחרי 60 שנה שגובר בזירה על מישהו ממשפחת גרייסי , הלא הוא
    קזושי סאקורבה .
    https://youtu.be/ahnUD5tQ2JU

  8. השער של גצה בגמר מונדיאל 2014
    וגול שלא ראיתי בשידור חי – ה 2-1 של ערן זהבי בטדי בדאבל של הפועל
    הייתי מציין גם את גמר קפיצה לרוחק טוקיו 1991 עם פאוול ולואיס

    1. לגבי השאלה של הפועל ת"א, היא נהנתה מעונת הקיזוז הלא ספורטיבית שבלעדיו מכבי חיפה הייתה זוכה באליפות לפני המשחק האחרון. מכבי חיפה ניצחה יותר מהפועל במהלך העונה ובעונה רגילה הייתה צוברת יותר נקודות.
      כל זה אינו סותר שמכבי חיפה הייתה צריכה לשחק יותר טוב במשחק האחרון נגד בני יהודה ולנצח ולזכות באליפות שנייה ברציפות בדרך לשלישית.

      1. זה לא משנה אחי, החוקים היו ידועים ולפי זה שיחקו
        כמו שטראמפ לא היה צריך להיות נשיא כי הילארי קיבלה יותר קולות
        או משחק טניס שמישהו ניצח 6-4 6-4 1-6 ובעצם השני זכה ביותר משחקונים

  9. נידמה לי שיש גם סרט עלילתי באורך מלא על ה MIRACLE ON ICE. העלית אצלי נשכחות. בעונה הראשונה של האיילנדרס בנסאו קולוסיאום הלכתי לכמה משחקים עם ידידינו חלוץ הפועל חיפה ונבחרת ישראל רובי יאנג. אין ספק שלצפות במשחק הוקי זה חוויה אחרת לגמרי אם צופים בו באולם ולא בטלוויזיה.

  10. הניצחון בוירטון של מכבי על צסקא.
    והגול בסלאלום על כל נמגרש של מרדונה.
    שני רגעי ספורט שראיתי בלייב וריגשו אותי והממו אותי. מאחורי מכבי בווירטון הייתה כל המדינה, וזה בטח לא רגע ייחודי שלי, אבל באמת זה היה מדהים, זה נחקק בזכרון יותר מהנצחון והזכיה בגביע אירופה באֻתה עונה כמה שבועות לאחר מכאן בנחון על ווארזה בגמר.
    והגול של מארדונה? אני לא חושב שצריך להסביר. לא היה דבר מדהים יותר מזה מעולם בכדורגל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט