ממשיכים עם פרויקט סיכום העונה, והפעם – המאמנים.
המועמדים:
אריק ספולסטרה:
המאמן הוותיק של ההיט הוא האחת הסיבות העיקריות לכך שההיט נמצאים היכן שהם נמצאים.
אם בעונה שעברה ההיט סיימו עם 39 ניצחונות בלבד וחלקו את אותו המאזן עם ההורנטס העונה הקבוצה הייתה אמורה להשיג בין 51 ל-54 ניצחונות במידה והייתה נמשכת עד סופה. ספולסטרה ניצל את הגעתו של ג'ימי באטלר, השיפור העצום שהציג באם אדביו, התמיכה הלא צפויה מכיוונם של קנדריק נאן ודאנקן רובינסון ומהתרומה הנהדרת של טיילר הירו. הוא הציג סגנון משחק יעיל ויפה לעין בזמן שההיט השתלטו על המקום הרביעי במזרח.
מייק בודנהולצר:
המאמן של הבאקס הוביל אותם בגאון אל המקום הראשון במזרח ובליגה בכלל.
בהמשך ישיר לעונה שעברה מילווקי המשיכה לשלוט בליגה ביד רמה עם 53 ניצחונות אל מול 12 הפסדים בלבד עד הפסקת הליגה, עם צפי של יותר מ-60 ניצחונות עד סיומה במידה והיינו עדים לעונה רגילה ותבוסה אחר תבוסה שהקבוצה הנחילה לקבוצות הליגה. הבעיה היחידה? מילווקי בסה"כ ממשיכה במגמה שהתחילה כבר בעונה שעברה אותה סיימה עם 60 ניצחונות. נוסף על כך בודנהולצר זכה כבר בתואר בעונה שעברה, כך שעל אף ההישג המרשים הוא ככל הנראה לא יזכה בתואר.
פרנק ווגל / רועי ויינברג
פרנק ווגל צריך להיות מאמן העונה. הלייקרס ממש טובים – 49 ניצחונות מ-63 משחקים, קצב של 64 ניצחונות בעונה מלאה, ועם קבוצה חדשה לגמרי. בניגוד לקבוצות כמו בוסטון או מילווקי, להן יש מאמנים מצויינים אבל סגל שרץ כמה שנים ביחד (גם בטורונטו – כולם המשיכו מלבד קוואי לנארד, אותו שחקן בלעדיו ניצחו 17 מ-22 משחקים בשנה שעברה), הלייקרס קבוצה חדשה. ארבעה משמונת שחקני הרוטציה המובילים, כולל שלושה משחקני החמישייה, לא שיחקו שם בשנה שעברה. זאת השנה הראשונה של ווגל עם הלייקרס ושלהם ביחד, והם עדיין הקבוצה הכי טובה במערב ואיום אמיתי על מילווקי במקום הראשון בליגה.
מעבר להצלחה שמתבטאת בניצחונות, הלייקרס פשוט קבוצה טובה. הם בטופ 5 הקבוצות בליגה גם ביעילות ההתקפית וגם ביעילות ההגנתית, ושווה לדבר בהרחבה על כל אחת מהן. נתחיל מההתקפה: השינוי הגדול שראינו בלייקרס של העונה מהשנים הקודמות של לברון ג'יימס הוא התפקיד שלו – יותר כיוצר, פחות כמסיים. לברון עם שיא קריירה של 10.6 אסיסטים למשחק כשהוא משחק עם מסיים נהדר בצבע, אנטוני דיוויס, וכמה שחקנים שמרווחים את המגרש בכל רגע נתון וזה פשוט עובד – אין כאן טביעת אצבע גדולה מדי של מאמן, אבל קבוצות עם שחקן ברמה של לברון לא צריכות את זה. הלייקרס פשוט עושים את המקסימום בשביל לתת לגאון ההתקפה שלהם להוביל את הקבוצה. עובד.
ההשפעה של ווגל מורגשת בעיקר בהגנה. אנטוני דיוויס שחקן הגנה אדיר, אבל רק פעם אחת ההגנה של הפליקנס שלו הייתה אחת מעשרת הטובות בליגה מבחינת הדירוג ההגנתי. יש ללייקרס הרבה שחקני הגנה טובים בתיאוריה, אבל לא כאלה שהצטיינו בהגנה בעונה הסדירה. ג'יימס, הווארד, רונדו, דני גרין והשאר משחקים הגנה טובה בכל משחק, הרבה בזכות ווגל. הם הצליחו להעלות את רמת ההגנה שלהם נגד הבאקס והקליפרס בסופ"ש האחרון של העונה ומראים תיאום הגנתי טוב כקבוצה חדשה לגמרי. גם כאן יש פשטות מסוימת ואין סטים הגנתיים מורכבים מדי, אבל זאת בדיוק ההצלחה של ווגל.
הלייקרס בנו סגל מלא בשחקנים מוכשרים שנראה כאילו שיאם מאחוריהם (ג'יימס, רונדו, גרין, הווארד, בראדלי ועוד) ובזמן קצר הצליחו לגרום להם להראות כמו קבוצה. נוסף על כך, השנה לא ראינו את המשבר השנתי שיש לקבוצות של לברון, כולל לכלוך פאסיבי-אגרסיבי על חבריו לקבוצה ורצף הפסדים ארוך לקבוצות תחתית בינואר. שקט תעשייתי בקבוצות של לברון, או אצל הלייקרס, הוא משהו מאוד נדיר אבל משהו שאנחנו רואים העונה. אם זאת לא הצלחה של מאמן, אז מה כן?
ניק נרס / תומר שנאן
תדמיינו מצב בו אתם מצליחים לקחת אליפות NBA כנגד כל הסיכויים לאחר פלייאוף הירואי בהובלת אחד משלושת השחקנים הטובים ביותר בליגה (לדעת עבדכם הנאמן לפחות) בו התחלתם עם סדרה קלילה מול המג'יק, המשכתם בסדרה שנגמרה בצורה הכי מותחת שיש בשבעה משחקים מול הסיקסרס, ניצחתם את מילווקי וה-MVP בגמר האזורי והפתעתם את האלופה היוצאת בגמר הליגה. מצליחים לדמיין? מדהים, עכשיו תדמיינו שבקיץ הכוכב עוזב, אתם לא מצליחים להנחית חלופה ראויה ולפתע עננת הבינוניות מרחפת מעליכם פעם נוספת.
כך התחילה העונה של ניק נרס. מאמן טורונטו נאלץ להתמודד עם אובדנו של קוואי לנארד, ה-שחקן של טורונטו בעונה שעברה, ואל העונה הגיעו הראפטורס כשרוב התחזיות מנבאות לקבוצה פלייאוף, סיבוב ראשון והביתה כשהלל הורוויץ שלנו אף הגדיל וכתב אנדר/אובר של 46.5 ניצחונות. התוצאה? לאחר 64 משחקים, כשנשארו עוד 18 לעונה טורונטו עמדה על 46 ניצחונות, במקום השני במזרח, וגרמה לרבים לאכול את הכובע.
לנרס יש חלק עצום בהצלחה הזו. המאמן המשיך בסגנון המשחק הלא מתפשר שטורונטו הציגה בעונה שעברה, היא הראתה הגנה יוצאת מן הכלל (מקום שני בחט', שני באחוזי השדה נגדה, ראשון באחוזי השלשות, ראשון בכמות הנק', שני בכמות האיבודים נגדה וחמישי באחוזים לשתיים) יחד עם התקפה שוטפת, קבוצתית (25.4 אס' למשחק, מקום 11 בליגה) ויעילה מקשת השלוש (מקום שישי בליגה עם 37.1% מחוץ לקשת, רביעית מבחינת כמות השלשות עם 13.8 כאלו במשחק).
נוסף על כך, נרס דואג להוציא את המיטב מכל שחקן ושחקן במערכת הזו. בין אם זה פסקל סיאקם, שקיבל את המפתחות והוכיח שבהחלט יש על מי לסמוך בצפון הקר והרחוק. או פרד ואנווליט, שמראה יכולת נהדרת מכל הבחינות מתחילת העונה. לכל שחקן בטורונטו יש את המקום בו הוא בא לידי ביטוי, הקבוצה נראית כמקשה אחת, וזה מתבטא בכמות הניצחונות.
כאמור למעלה נרס הוא שמנצח על הכל, האיש שמצליח כנגד כמעט כל הסיכויים, מי שהצליח להרים קבוצה שרק זה עתה איבדה את הכוכב הגדול שלה והצעיד אותה אל המקום השני במזרח. לכן מגיע לו לזכות במאמן העונה לדעתי.
asaf
26 מרץ 2020 00:47:57בעיניי חד משמעית נרס . למרות עזיבת הכוכב של הקבוצה ולא מעט החמצות משחקים של השחקנים הבכירים שלו הקבוצה במקום השני במזרח בבטחה. האיש גרם אפילו לאיבקה להיוולד מחדש.
אופיר נ.
26 מרץ 2020 06:03:15+1
Dor
26 מרץ 2020 13:57:51+1
עידו גילרי
26 מרץ 2020 01:56:25הקול שלי הולך לנרס.
לא כל כך חושב שיש לווגל מקום בדיון. לא שהוא לא עושה עבודה טובה אבל כשיש לך את לברון ואנתוני דיוויס זה בערך מה שאתה מצפה. נכון לא היו להם חריקות בהתחלה אבל מצד שני באופן מפתיע הם גם אחת הקבוצות הבריאות בליגה.
אני הייתי שם את בראד סטיבנס אפילו לפניו. אבל אם כבר שיהיה נציג מערבי אז שם שלא כל כך מקבל את הקרדיט הראוי זה טיילור ג'נקינס שלקח קבוצה מאד צעירה שכולם חשבו יגרדו את תחתית המערב אל סף פלייאוף.
עגל
26 מרץ 2020 12:54:32בראד סטיבנס?!
זה שנרדם במהלך המשחק ולא מעיר את שחקניו?
זה שנותן ליריבה פור בתחילת המשחק?
זה שאף פעם לא צועק ויש לו פני פקיד אפרורי?
זה שלא לוקח פסקי זמן לעצור את המפולת ולא עושה חילופים בזמן?
🙂
עידו גילרי
26 מרץ 2020 13:32:02אל תתחיל…
אשך טמיר המקורי
26 מרץ 2020 05:52:59עוד אחד לנרס
הקוריוז
26 מרץ 2020 06:14:52נרס.
קצת מביש לא להזכיר את מאמן ממפיס במועמדים….והוא לפני ספולסטרה ווגל בטוח.
asaf
26 מרץ 2020 09:39:05+1
Zvika Bar-Lev
26 מרץ 2020 07:53:06לגמרי נרס
Ljos
26 מרץ 2020 08:19:05אפשר כמחאה להצביע רטרואקטיבית לקני אטקינסון כמאמן העונה שעברה?
בכל מקרה, העונה בעיניי זה בין נרס לג'נקינס, ורק אחד מהם מועמד.
MacLeod 1
26 מרץ 2020 09:05:08מה עם קרלייל? דאלאס במאזן יפה גם בלי דונציץ, והם בערך 6 מקומות מעל התחזית.
נרס מאמן מעולה, אולי הטוב בליגה כיום, אבל מבחינת מיצוי הפוטנציאל הקבוצתי נראה לי שספולסטרה מיקסם יותר. האם זו סתירה? לא יודע. . הראש שלי עסוק ביולי אדלשטיין, האם הוא עשה אך ורק מה שביבי אמר לו? או שהיה לו חלק קטנטן בבזיון כי הוא חושב להחליף אותו?
צ'יקו
26 מרץ 2020 10:19:15מבין המועמדות דאלאס אחרונה בדירוג והיא לא הייתה הפתעה אלא התקדמות. ממפיס לעומת זאת הפתעה מוחלטת! כנל מיאמי וטורנטו.
כל הכנסת הזאת בזיונית! המדינה קורסת, מליון מובטלים והם עסוקים במלחמות אגו ומי הורס את הדמוקרטיה יותר…
צ'יקו
26 מרץ 2020 10:33:28הצבעתי לספולסטרה כי הוא לדעתי הוציא מים מהסלע והצליח לבנות קבוצה מנצחת. על הדרך הוא עצר את מילווקי פעמיים, ניצח את פילי 3 פעמים. ועשה אותה לקבוצה מעולה.
כל השאר ראויים מאוד וגם גנקינס כמובן
Dor
26 מרץ 2020 14:00:48לא ככ סלע… יש לספולסטרה את ג׳ימי באקטס, אדביו, דראגיץ, אוליניק ו רוקיז הנהדרים שלו. הוא מאמן מצוין אבל מהקאדר שחקנים של ההיט היית מצפה להיות תחרותיים בכל מקרה
האווי לאסוף
26 מרץ 2020 11:38:02קולי הלך לנרס, בסופו של דבר.
ההתלבטות שלי הייתה, בניגוד לרוב פה, מול ווגל. נכון שיש לו כלים הרבה יותר טובים מלרוב המאמנים, אבל בסיטואציה שלו בתחילת העונה היה לו בעיקר מה להפסיד. גם חדש במועדון, גם מקום כמו הלייקרס, עם מבחר של שחקנים לא קלים לאימון, בלשון המעטה. קריסה הייתה אופציה לא פחות ריאלית מהצלחה