****

קני רוג'רס, אחד האהובים עלי, הלך הלילה לעולמו

השיר שלו "THE GAMBLER" – המהמר, הוא אחד האהובים עלי. היה בן 81 במותו.

YOU NEVER COUNT YOUR MONEY

WHEN YOU ARE SITTING AT THE TABLE

THERE WILL BE TIME FOR COUNTING

WHEN THE DEALING DONE…

******

עליך לדעת מתי להיכנס למשחק WHEN TO HOLD THEM

ועליך לדעת מתי הפסדת (TO FOLD THEM)

עליך לדעת מתי לקום מהמשחק וללכת

ועליך לדעת מתי לרוץ…

*

*

גם השיר שלו לוסי הוא אחד הגדולים, וכן השיר עם ליונל ריצ'י

1.יש סכוי שדראפט ה-NBA ייערך בערי ה-NBA השונות ע"י שימוש ב-'סקייפ'

נראה יותר ויותר שהדראפט הפעם ייערך כמה שאפשר יותר מהר – והכל בלחץ – כשהמגיפה תחל בירידתה מטה, והוא ייעשה הרבה יותר בהסתמכות על מוניטין, סרטונים, ודעות סקאוטים מאשר משחקי מבחן, ה'קומביין', ומבחני יכולתה יחידים או קבוצתיים, הבדיקות הנעשות שנה אחרי שנה כבר עשרות שנים.

האם זה טוב או רע לאבדיה? טוב זה לא יכול להיות.

למה?

רחוק מהעין – רחוק מהלב.

עולם הרפואה והמדע יתגברו על הוירוס הזה. השאלה היא מתי. אחד הדברים שחייבים לקרות כמה שיותר מוקדם אחרי שהמגיפה תתחיל להיעלם הוא דראפט ה-NBA. הדראפט הוא זריקת החמצן שהליגה חייבת כדי להמשיך להתקיים. אין שום סכוי למשוך קהל ב'חי' או בטיווי עם אותם שחקנים של העונה הזאת ללא עירוי דם., והליגה – כמו כולם – סבלה הפסדים גדולים.

ג'ון רוטסשיין מ-CSPORTS כותב בטוויטר שלו

Sources: Several NBA teams are preparing to make their selections for the 2020 NBA Draft based on Skype interviews and prior in-person scouting. Many are moving forward with the expectation of no combine, no workouts, and no in-person interviews.

— Jon Rothstein (@JonRothstein) March 21, 2020

ז"א דראפט ללא ה-COMBINE, ללא הזמנות 'להראות מה יש לך' ע"י הקבוצות המעוניינות, וכל הדברים הללו ייפגעו – כך אני חושב – בדני אבדיה.

2. "שלושה דברים שלגבי הם המיוחדים ביותר מהעונה המקוצצת הזאת!"

לדעתי ג'ק רייניטנג (https://larrybrownsports.com/author/jack-reining) קלע למטרה כשהגדיר את העונה הקצרה הזאת כעונה מיוחדת שקרו בה שלושה דברים מיוחדים, שניים מהם (הראשונים) בלתי מצופים לחלוטין. כדרכי, כשאני מסתמך על פוסט כלשהו, אני קורא אותו ואז משכתב אותו בשפתי, עם התוספות שלי!

איש לא יודע אם עונה זאת הסתיימה, תימשך, ואם תימשך אז מתי ובאיזו צורה. אז במקום לדאוג לדברים שאין לנו שליטה עליהם, ג'ק מעדיף להתרכז בדברים המיוחדים שהיו העונה. כמובן שישנם עוד, אבל השלושה שהוא בחר ניכנסים בכבוד לרשימת 'עשרת הגדולים' שלי.

The dominance of the “Washed King” .1.

Kuz crowned the King 👑 pic.twitter.com/Q9UMf5aZE9

— ESPN (@espn) March 8, 2020

זה נראה ממש UNIMAGINABLE שאחרי 9 הופעות בגמר ה-NBA ו-34,807 נק', 3 אליפויות, 4 MVP, ו- regrown” hairline (על השתלת השיער של לברון, שהצליחה מאד אגב, הייתי אחד הראשונים לכתוב לפני 7 או 8 שנים), שלמישהו עוד יהיה ספק בקשר ללברון (מלבד האשך כמובן, שאצלו השנאה ללברון היא מלידה).

אולי יהיו כאלה שיתווכחו שיאניס הוא כיום 'הטוב בעולם', אבל עצם העובדה שהוא בויכוח היא התשובה הטובה ביותר לאלה שהחלו לתהות על קנקנו – כמו שאומרים החברים שלי מבאר יעקב – אחרי שבעונה שעברה הוא ניכשל להגיע עם קבוצתו לפלייאוף, אחרי 13 שנות ליגה רצופות.

החלו לכנותו 'WASHED KING'. היי, הוא עדיין לא מוותר על כיתרו כל כך מהר ליאניס, קוואי, או אף אחד אחר. לא רק כך, אלא שאני מאמין שבסקר 'הופס' בימים הקרובים, ישנו סכוי סביר שהוא ייבחר ראשון.

2. CLUTCH PAUL

4th quarter clutch.@CP3 | #ThunderUp pic.twitter.com/YdTUCyWyOi

— OKC THUNDER (@okcthunder) February 8, 2020

לפני תחילת העונה לא היה אחד כאן, או בכל אתר אחר, שנתן קליפת שום עבור הכריס פול הזה.

והנה, כשהעונה נעצרה אחרי 64 משחקים עם 18 לסיום, האוקלהומה סיטי ת'אנדר – שכולם, ואני מנחם לס בחבורה – חשבנו שהיא צריכה להתחיל הכל מחדש – נמצאה משחק אחד ממקום רביעי באזור המערבי החזק כל כך.

הסיבה החשובה ביותר של הלידה מחדש של הקבוצה שחשבנו שהיא גמרה היא כריס פול המבוגר, השמנמן, שלדעת רבים מהגולשים אבד עליו הכלח (https://larrybrownsports.com/basketball/heat-have-interest-in-chris-paul-trade/515482)

Then the impossible happened.

כריס פול הפך לבן-העיר כאילו נולד בה, קאובוי גזעי על סוס ואקדח קולט, והוא נראה כאילו הוא BOUGHT INTO THE THUNDER CULTURE כמו שאומרים החברים שלי מגבעת עלייה.

ההתחלה היתה נוראית (11-6) עד שפול אירגן את שורותיה של הת'אנדר והפך לשחקן-מאמן (וכל כינוי שתבחרו) כשהוא גרם למהפכה בכל הנשמה של הקבוצה עם 13-34, כשהרבה מהנצחונות הם במשחקים צמודים ביותר, מה שמראה את הנחישות והאומץ, וכן, חוסר הויתור, של הת'אנדר החדשה.

כריס פול הפך לנשק הקבוצה במשחקים צמודים, וכל הקישקושים עליו כ-LOSER כי אין לו טבעת הם שטויות במיץ עגבניות. הוא עושה זאת שוב ושוב ע"י יצירת הפרדה משומרו בפיק-אנד-רול או בסקרין כי האדם שלו הוא ניו זילנדי מסוג מיוחד ואין אחד בליגה שמחכה לחטוף את המרפק של סטיב אדאמס בחזהו בשעה שפול מרחף לעבר מפרקו הימני. עכשיו לפול ישנן כמה ברירות – ה-ELBOW JUMP SHOT המזכיר הדיפת כדור ברזל המצחיק שלו שהוא קובר מצויין, ואם השומר מתקרב אליו מוקדם מספיק, הוא מבצע את ה-'IN-AND-OUT' דריבל שלו.

פול מוביל את הליגה בזריקות המוגדרות כ-'CLUTCH POINTS' עם 144 נק' כשהוא קולע 53% מהפארקט ו-93.5% מהקו.

ואת העובד'ה שהוא היה – ועדיין – הPOINT GUARD הטהור מספר אחד בליגה אפילו שימון לא יכחיש.

The relative balance of power. 3

זו המיוחדות השלישית של העונה שנקטעה: שיווי משקל בין הקבוצות המובילות במזרח והמערב שלא היה כמותו כבר שנים בליגה. החלק הזה הוא ארוך מדי להכניטסו כאן אבל אני יודע שאתם מבינים את הכוונה לא פחות ממני.

3. משחק 'פיינל פור' אחד ליום

ללא וירוס הקורונה 'הריקוד הגדול' היה מתחיל ביום חמישי שזה עבר. שלושה שבועות אחרי היו נשארות שתיים למשחק הגמר. כל יום אנסה להכניס משחק גמר (או חצי גמר) למזכרת. משחקים שבגלל סיבה זו או אחרת נשארו בזכרון, ואז חזרתי למקורות למצוא את פרטי המשחק.

כל משחק שניבחר היה בעל מיוחדות משלו, וכיף להיזכר בהם. כמה וכמה ראיתי במו עיני על הפארקט, ועל כמה וכמה מהם כתבתי בעבר בחדשות הספורט, עתון 'חדשות', ידיעות, או מעריב, ועל כמה כתבתי כאן, בהופס. אבחר את המיוחדים ביותר.

4. הפיינל פור וגמר 1982 של ה-NCAA- משחקים מלאי כוכבים ודרמה!

הפיינל פור נערך בסופרדום החדש ביוסטון, שכונה אז "פלא ספורטיבי". ארבעת המאמנים היו ארבעה שיסיימו בהיכל התהילה – גיא לואיס, מאמנה של יוסטון, דין סמית', מאמנה של צפון קרולינה, ג'ון ת'ומפסון, מאמנה של ג'ורג'טאון , ודני קראם, מאמנה של לואיוויל קרדינלס.

בין השחקנים היו פטריק יואינג, 'אריק 'סליפי' פלויד, דייויד וינגייט, ופרד בראון מג'ורג'טאון. בטאר הילס שיחקו ג'יימס וורת'י, מייקל ג'ורדן. סם פרקינס. יוסטון? חאכים אולג'ואן, קלייד דרקסלר, פרדי ג'ונס. ללואיוויל לא היה אף שחקן שהצטיין ב-NBA אבל היה להם את ה-"DOCTORS OF DUNK" ווילי בראון, דייו גריפין, דרק סמית', סקוטר, ורודני מקריי. חמישה מעופפים מהסזרטים.

לא זכור לי אף פיינל פור אחר שהשתתפו בו כל כל הרבה שחקנים שהפכו כוכבים ב-NBA, ושחמישה מהם בהיכל התהילה – יואינג, ג'ורדן, וורת'י, דרקסלר, ואולג'ואן.

לג'ון ת'ומפסון היה זה הפיינל פור הראשון והוא החליט ששחקנים לא ישנים ב-FRENCH QUARTER כך שלא יברחו לו באמצע הלילה לרחוב 'בורבון' המפורסם, ובמקום בחר איזה שהוא חור שלא היה אפילו במדינת לואיזיאנה. הוא נסע איתם עד BILOXI, מיסיסיפי (היום הוא לא היה עושה זאת; ביליקסי הפכה לעיר של בתי קזינו מגה-גדוליטם והימורים) והיא רחו8קה מלהיות 'חור', מרחק של שעה וחצי נסיעה.

במשחק חצי הגמר הראשון צפון קרולינה ניצחה את יוסטון. דרסלר היה הקלעי החשוב של יוסטון. חאכים אוולג'ואן הפרשמן לא עלה אפילו בחמישייה. עבורי זה מספיק נזק לא לתת לגיא לואיס המאמן להיכנס להיכל התהילה. הוא שיחק 20 דקות אך היה שחקן צדדי ולא חשוב ולא קיבל כדורים. וכשקיבל הוא פחד לזרוק היה 1 מ-3 ל-2 נקודות. סם פרקינס עשה חגיגה תחת הסל וקלע למנצחים 25. הטאר הילס ניצחו 63-68. לאולג'ואן זה היה המשחק הגרוע ביותר בקריירה שלו ביוסטון כשהוא איבד יותר כדורים (3) מהנקודות שקלע.

בחצי הגמר השני ג'ורג'טאון ניצחה את לואיוויל 46-50 במשחק שמוטב לא לדבר עליו כשלשתי הקבוצות יחד היו יותר איבודי כדור (37) מסלים (36).

הגמר היה מוכן. ג'ון ת'ומפסון נגד חברו דין סמית' שהביא את צפון קרולינה לפיינל פור בשש השנים הרצופות לפני משחק גמר זה, ובסיים 6-0 בפיינל-פור. היו שהתחילו לשאול אם דין סמית' הוא כזה מאמן גדול, אז איך זה שהוא לא מסוגל לנצח את הפיינל-פור? אולי הוא מתאבן במשחק הגדול? ביניהם היה משחק הגמר נגד מרקט שסמית החליט – עם יתרון קל – לעשות את משחק ההשהייה המפורסם שלו הידוע כ-'משחק ארבע הפינות'. את המשחק הזה של 1977 שהוא הפסיד בטע7ות איומה אסור היה להזכיר לרד סמית עד יום מותו.

משחק הגמר היה בין שני המאמנים שאחרי ג'ון וודן נחשבים לטובי מאמני המכללות מכולם – דין סמית' וג'ון ת'ומפסון. היו שם 4 שחקנים שהיו יכולים בקלות לעלות על איזה שהוא הר. אם לא 'רשמור' אז לפחות על הר חרמון: בגארדים 'סליפי פלויד' ומייקל (או דרקסלר). בסמול פורוורד דרקסלר (או מייקל). ג'יימס וורת'י בפאור פורוורד ופט יואינג בסנטר. שחקן כמו פרקינסון היה השחקן הששי. ג'ורדן, כמובן, כבר יושב על הר רשמור.ץ

המשחק היה שווה מתחילתו עד סופו כשאף קבוצה לא מובילה ביותר מ-5 נקודות. 15 החלפות הובלה. עם דקה וקצת עודף סליפי פלויד שם את ג'ורג'טאון בהובלה 62-61. סמית' קורא טיים. בטיימאאוט הוא אומר לקבוצתו: "ג'ורג'טאון תלחץ ביותר על וורתי' (שסיים MVP) ופרקינס. אני רוצה שהכדור האחרון יילך לג'ורדן".

ג'ורדן היה שחקן טוב אבל לא הג'ורדן שאנחנו הכרנו.הוא היה פרשמן טיפוסי המנסה לטפס על הסולם. המאמן סמית' אומר לו: "אתה תקבל את הכדור האחרון לזריקה, ואל תפחד לזרוק". אל סמית' לא עונים אך שנים אחרי מייקל אמר שהוא כמעט הגיב למאמנו "מייקל אף פעם לא פוחד לזרוק", אבל סמית' לא היה פיל ג'קסון, ומייקל ידע זאת, ושתק.

ג'ימי בלק מצא את גורדן – אז פרשמן לא ידוע – בפינה השמאלית עם 17 טיקים ומייקל ללא היסוס עלה וזרק. NET ONLY שעשה 62-63.

ת'ומפסון לא קרא TIME, והכדר הגיע לפרד בראון שרצה למסור לאחד משחקני קבוצתו אך המסירה הגיעה לידי ג'יימס וורת'י.

אריק סמית עשה עליו מיד פאול עם שני טיקים בשעון. וורתי החמיץ את שתיהן. כאן באה השגיאה החמורה של ת'ומפסון שקרא את הטיימאאוט האחרון לפני הזריקות של וורת'י, וכשהחמיץ את שתיהן לא נשאר לו 'טיימאאוט'. זריקת ה'הויאס' האחרונה היתה DESPERATION SHOT שהיתה קצרה מדי.

מייקל היה אז פרשמן שאיש לא הכיר. לא האלוהים, לא הפנים המוכרות ביותר בעולם, ולא שחקן ה-NBA הטוב מכולם.

הסל שהוא קלע היה הדבר שעשה אותו את מה שכתבתי שורה מעל.

5. המאמנים הכושלים בהיסטוריה של הליגה (2)

אתמול כתבתי על טים פלויד, מייק אייברוני, ואייזיה תומאס.

שלושת הבאים הם בריאן וינטרס שבוודאי רק מעטים מכם שמעתם עליו. זה גם בגלל שהוא שרד רק עונה אחת וחצי בוונקובר גריזליס (שהפכה לממפיס גריזליס). אולי האשמה היא לא רק בו כי כקבוצה חדשה הקבוצה נאלצה להסתמך רק על שחקנים 'לא מוגנים' מקבוצות אחרות (כפי שעשתה טורונטו).

בריאן הצליח לסיים עונה ראשונה עם רקורד של 67-15. בשנתו השנייה – כשרצף 23 הפסדים לא נראה שהוא עומד להיעצר – הוא פוטר. הוא המשיך כעוזר מאמן ב-NBA ומאמן ב-WNBA עד 2013.

ביל קרטרייט שייך ללא ספק לרשימה זאת. בשיקגו בולס אהבו אותו. הוא אף פעם לא היה סנטר מהמעולים, אבל עם ה-2.16 מ' שלו, הוא הספיק לבולס לשלוש אליפויות ראשונות רצופות. כשמייקל החליט לנסות בייסבול הוא הפך לעוזר מאמן של פיל ג'קסון, וכשפיל פרש

הוא לקח את המושכות ללא מייקל ופיפין, והוא סיים את שתי העונות הראשונות עם רקורד 100-64, וכשהוא החל את העונה השלישי גרוע, הוא פוטר אחרי המשחק ה-14 כשהיה 12-2.

השאלה מי נתן לביל הנזליק לאמן את דנבר ב-1997 היא אחת השאלות שעדיין משמשת כבדיחה או שאלת טריוויה בבארים המקומיים. הוא היהה שחקן בינוני, עוזר מאמן בינוני (בדנבר, בשרלוט, בהאוקס) ואז ב-1997-8 מאמן ראשי. כשהקבוצה סיימה 71-11 גם הוא סיים.