בתחילה הוא סרב להקשיב לחדשות. אבל כשעניין ה-COVID-19 הפך לדבר המדובר היחיד בטיווי, ומאוחר ברבע הרביעי נודע שרודי גובר נידבק בחיידק ושה-NBA עצרה את העונה והמשכה עד להודעה חדשה (המילה היא SUSPENDED), הקהל החל לקרוא במקהלה "WE WANT VINCE! WE WANT VINCE!".
המאמן לויד פםירס זרק מבט לעבר קרטר. הוא רק הסתכל. הוא לא חייב היה לשאול. קרטר הניד את ראשו כאומר 'כן'. היו אלה השניות האחרונות של ההפסד בהארכה לניקס כשוינס קרטר ניכנס לשחק את מה שנראה עכשי כשניות האחרונות בקריירה ארוכה ונהדרת.
טריי יאנג SWISHED HIM THE BALL ווינס קבר את השלשה האחרונה שלו כנראה, בקריירה של 22 שנה. היה זה מגעו האחרון עם הכדור. סלו האחרון.
הקהל נעמד על רגליו. טריי יארנג מיד רץ וחיבק אותו.
וינס קרטר אינו אחד עבור PAGEANTRY – טכסים מרהיבים. הוא אחד השחקנים הענווים והביישנים מכל משחקני ה-NBA. משך 22 הוא היה מגיע, עושה את שלו (כולל כמה דאנקים מהמרהיבים שאי פים נראו), ונעלם את השחור.
זהו קרטר.
אבל הפעם לא היתה לו ברירה. איש לא איפשר לו להיעלם לפני שירים את ידו לקהל עם אצבע מורמת אל-על כמודה לכולם על המחווה הנפלא, וכך מס' 15 צעד לאיטו כשהוא לוחץ ידיים (למרות ההמלצה לא לגעת יד ביד) עם כמה עשרות אוהדים, ואז הוא מסתובב, מרים שוב ידו לקהל האלפים, ונעלם לחדר ההלבשה.
אני מאמין שזה הסוף. לא נראה אותו יותר משחק כדורסל. להאוקס נותרו 15 משחקים אבל לי לא נראה שיש סכוי – אפילו קטן – שהם יושלמו.
"זה בסדר", בן ה-43 אמר בחדר ההלבשה. "עשיתי את שלי. נתתי את הזמן שלי. אם זאת סגירת הדלת אני בסדר עם זה. I AM COOL WITH THAT. אין לי כל חרטות. I AM COOL. I AM GOOD"
קרטר תמיד ייזכר כרוקי העונה ב-1999, ומנצח תחרות הדאנק ב-2000, אולי עם הדאנק הגדול מכולם (לא לדעתי, אבל לדעת רבים מאחרים), והשחקן היחיד אי פעם לשחק בארבע עשורים. הוא היה 8 פעמים אול סטאר, אבל כמו רבים אחרים – טבעת אין לו.
קרטר ביקש לא לעשדת מעונה זו – שהוא הודיע שהיא האחרונה שלו – משהו מיוחד. אבל הקהל חשב אחרת, ובכל אולם בו הופיע פעם אחרונה הקהל נעמד ונתן לו דקות שלמות של קריאות הידד וקריאות למזזל טוב בעתיד.
הוא היה אחד השחקנים המצויינים של ה-NBA שכולם, ללא יוצא מין הכלל, אהבו. שחקן ללא אויבים או שונאים – אחד הדברים הנדירים בליגה.
מה הוא יעשה בעתיד? הוא ניסה כמה פעמים והצליח מאד ב-עTV BROADCASTING. זה כנראה עתידו, ואני מקווה שבעירי החדשה, אטלנטה.
"ומה בקשר לעובדה שאין לך טבעת?", הוא נשאל.
"הטבעת שלי היא ה-LONGEVITY שלי. כשאנשים אומרים 'תנו מבט בוינס. הוא עדיין יכול לשחק את המשחק הזה בליגה בגיל 43, אחרי 22 עונות. כיצד הוא עושה זאת?', זאת הטבעת שלי. זה הסיפוק הגדול ביותר שלי!"
רועי ויינברג
14 מרץ 2020 18:08:50תודה מנחם. אני חושב שהוא יהיה שדר טלוויזיה טוב מאוד, ואולי גם שופט קבוע בתחרויות הדאנק בעתיד.
מנחם לס
14 מרץ 2020 19:55:13מסכים אתך ב-199%
רן הנרגן
14 מרץ 2020 20:10:25ג"ס יכלה לבחור בו בדראפט אבל החליפה מקום עם טורונטו כדי לבחור באנטואן גימיסון 🙁
מנחם לס
14 מרץ 2020 22:19:18שכחתי מזה מזמן, אבל אני לא חושב שזה היה משנה הרבה בלגסי שלו או של הווריורס כי זה היה כשסטפן קרי היה עוד בגן הילדים
FAN
14 מרץ 2020 20:38:02תודה!
Side Show Bob
14 מרץ 2020 21:02:08וינס קרטר אכן היה שחקן מוכשר, אבל לא חושב מהגדולים.
מה שכן הוא היה בטופ של שחקנים שכיף לראות, מסוג של הג'ייסון וולימסונים.
וגם הוא צבר ב22 שנותיו בליגה כמה אוייבים, בינהם לא מעט אוהדי טורונטו.
חבל שהוא ומגריידי לא הגיעו עד הסוף.
מנחם לס
14 מרץ 2020 22:17:47'האוייבים' מטורונטו הם לא הייטרים אמיתיים. כששחקן עוזב קבוצת בית, תמיד תהיה ביקורת עליו. אבל זה לא מסוג ה-HATE שאני מדבר עליו.
מנחם לס
14 מרץ 2020 22:21:42באמת שהוא ומגריידי, ואיתם גרנט היל, בארקלי, רג'י מילר, קרל מלון, ג'ון סטוקטון ועוד כמה מכיתת היכולת הזאת – הם השחקנים שכולנו מרגישים שכאילו 'היה מגיע להם לזכות בטבעת' כדי לסגור את המעגל.
scab666
14 מרץ 2020 23:31:05אבל אין מגיע, וזה מה שהופך אליפויות לכל כך מתוקות. בגלל זה קובי מבחינתי גדול מלברון
Berch
15 מרץ 2020 00:56:47תענוג של שחקן. הצליח לשנות את המשחק שלו מאתלטיות מטורפת לקלעי שלשות
שאפו
🙂
מנחם לס
15 מרץ 2020 04:54:38צודק לחלוטין
האווי לאסוף
16 מרץ 2020 00:43:20הוא צודק לחלוטין. הlongevity שלו הוא שהפך אותו למה שהוא, המסע שעבר ב22 השנים הארוכות האלו. סמל של הליגה