דראפט 2020 – מבט ראשון / ג'ון גזלה

דראפט 2020 – מבט ראשון / ג'ון גזלה

שנת 2020 התגנבה לנו מאחורי הגב וככל הנראה נקבל את שחקן ה-NBA הראשון שנולד אחרי 9-11-2001 (אלכסיי פוקושבסקי מאולימפיקוס). כדי לא לשעמם את עצמי ואתכם, השנה אנקוט בגישה טיפה שונה. אני כלל לא אתייחס לסדר הקבוצות עד השלב הסופי בה אנו נדע את הסדר הקבוצות שבלוטרי (מעניין אם זה יהיה על פי המאזנים כיום, או שימצאו פתרון אחר). בנוסף לאחר שהתבטל טורניר ה-NCAA נלקחה מלא מעט שחקנים היכולת לפרוץ אל תוך הספוטלייט ולנסות לשפר את מעמדם. אני כבר שנה חמישית בביזניס באתר הופס וחובב דראפטים כבר למעלה מעשור ומעולם לא הרגשתי כזה חוסר ביטחון בסימון שחקנים על פי מה שאני רואה כפוטנציאל שלהם. אין שום דבר שנראה רגיל ברשימה שמולכם. חלק מאלו שמסתמנים כבחירות לוטרי כוללים שחקנים שלא שיחקו כלל במכללות אלא בליגות בינלאומיות (לאו דווקא טובות), אחרים שיחקו מעט משחקים, ויש אלו ששיחקו עבור מכללות קטנות שלא ברור מה חוזק התחרות שחוו. אם יש מחזור שלדעתי נראה שחקנים שמגיעים משום מקום, זה יהיה השנה. בכל זאת אדגיש שחקנים המסתמנים כבחירות גבוהות עם כאלה שמעניינים אותי.

בדרך כלל אלופות הליגה קובעות טרנדים שנראים שנה אחרי הן בדראפט והן בפרי אייג'נסי. השנים האחרונות ובמיוחד בסיום הכפוי של העונה הזו, סימנו 2 סוגים של פרופילים נחשקים: הראשון הוא הווינג\פורוורד הגדול שקולע-שומר-עושה משחק להלן 3DP (הזכויות על המושג שלי, לברון), דוגמאות: ג'יימס, יאניס, סיאקום, דריימונד, קוואי טייטום וברנדון אינגרם ובאם. הפרופיל השני הוא הפוינט גארד הגדול.SGA, קובי וויט ולונזו סימנו מצב בו ניתן לבחור PG גבוה ולשחק איתו ליד פוינט גארד קלאסי או במקומו. שני הפרופילים הנ"ל מתיישבים פרדיגמטית עם תפיסות הגמישות, הורסטיליות ו-switchability.

טוב, כרגיל חפרתי. אז ללא פרת'ר אדו, הנה הפרוספקטים המעניינים אותי לקראת הדראפט:


ג'יימס וויסמן – 2.16, 240 פאונדס, פרשמן, ממפיס — לא קשור לרהיטי וויסמן בירושלים. וויסמן יכול היה למצב את עצמו כמספר אחד בטוח. הוא חתם בממפיס יחד עם עוד כמה פרוספקטים חשובים בגלל עבודת גיוס של פני הרדוואי אז מאמן התיכון שלו ובוגר הטייגרס. אבל ה-NCAA ישבו על וויסמן-את-הארדווי כמו אליוט נס על אִל קפונה וחיכו בסבלנות עד למינויו של הראדווי למאמן המכללה. הם קפצו מהשיחים ועצרו אותם כאשר התגלה שהרדוואי, העביר לוויסמן בן ה-17, משלוח סודי של פלאפל עם אקסטרה צ'יפס מתחת לשולחן…טוב נו, לא פלאפל, אבל כן חשבון "העברת רהיטים" בסך 10,000 דולר עבור משפחתו של וויסמן הענייה שרצתה לגור לידו. לאחר שה-NCAA נגבו את הזעזוע מהמצח, ומיללו על הפגיעה האנושה בקדושת המשחק החובבני שלהם, הם גרזנו את וויסמן ל-11 משחקים. לטענתם, עצם המינוי של פני, בוגר מעורב באוניברסיטת ממפיס, הוכיח שכבר אז הוא פעל כ"מאכר" של המכללה ושיחד את וויסמן להישאר בעיר. ריק פטינו מסר בתגובה: "זה אפילו לא מגיע לחשבון החודשי שלנו לנערות הליווי"…וויסמן לא המתין לסיום תקופת ההשעיה והחליט שהוא לא צריך לשחות בבור של חרא כדי ללמוד לצוף ועזב את ממפיס כדי להכין עצמו לדראפט.

עכשיו לכדורסל: וויסמן לפני הכול הוא גוף סנטרי נדיר מאוד. יש לו מידות שדומות למיצ'ל רובינסון, אמביד ודיאנדרה אייטון, אך הוא משום מה עושה לי פלשבקים לגרג אודן של אוהיו סטייט. מוטת ידיו קרובות ל-6"7 (2.28 מ'), הוא מאוד חזק וקפיצי בעל קורדינציה נהדרת. העניין הוא שהספיק לשחק רק 3 משחקים בנובמבר כך שכל מספר שאראה לא רלוונטי. כשחוזרים לנתוני התיכון מקבלים מפלצת של 25.8 נקודות, 14.8 ריבאונדים ו- 5.5 חסימות. קבוצה שתיקח אותו צריכה לדעת שיש עוד הרבה לאן להתפתח כי הוא עדיין RAW. הזריקה שלו דווקא יפה אך הוא לא הורגל לצאת מחוץ לקשת במשחקים. לדעתי יוכל לתרום תחילה כרים ראנר וכמגן טבעת טוב


למלו בול – 2.01, 190 פאונדס, פרשמן, ניו זילנד — כל מי שיתווכח איתי על מלו, אומר לו שהוא צודק. העניין שלי בו נסמך על כמה היפותזות. הראשונה, ששחקן שאוהב את המשחק כמוהו וינק אותו מבטן אביו, לא יפסיק לעבוד קשה לשיפור יכולותיו. השנייה, שאם בעבר האימרה הייתה שלא ניתן ללמד גובה, כיום לא ניתן ללמד אורך וראיית משחק משובחת. ללמלו יש בשפע משניהם. נכון שלא כל שחקן שעובד על הקליעה משתפר בזה מהותית, אך דווקא לונזו אחיו הגדול, עבד מאוד קשה על העניין במשך שנתיים והשנה סוף סוף קפץ קדימה. לגבי היותו פוינט גארד גבוה – האינסטינקטים שלו עם הכדור באמת נדירים. לא מדובר על גבוה בעל שליטה בכדור ביחס לגובהו כגון: דוראנט, בן סימונס וכו'. מדובר על שליטה בכדור נקודה. הוא לא "ונילה" כמו אחיו הגדול. הוא משחק עם רעל בעיניים, סכין בין השיניים ולשעוט ואוהב ליצור יש מאין. לבול הזה דווקא יש Balls. הוא עוד לא שולט בקצב המשחק ומשחק על אינסטינקט בעיקר, אך לקראת סוף העונה, כן חשתי שהוא עושה מאמץ להאט ולחשוב קדימה. הריחוק מאבא והבאלגן ב-LA עשו לו טוב. עדיין התפלקו לו לא מעט יריות מהמותן (באופן מילולי משם הוא זורק), אבל הכיוון נכון. מה שיש לו זה: מהירות עם הכדור, אתלטיות פונקציונלית, שליטה בכדור, מסירה מכל זווית וצורה, יכולת להריח ריבאונדים וכריזמה לא קטנה שאולי תתורגם למנהיגות בהמשך. מה עוד אין לו: הגנה אישית, קליעה יציבה, בגרות פיזית, קור רוח. אין ספק שהוא רחוק מלהיות פרוספקט מעורר תאבון כמו זאיון או מוראנט, אך אם ימצא בית שיאמין בו וירחיק אותו מהשטויות של אבא והמדיה אז אולי יהיה הבול הבולט בבית.


אנתוני אדוורדס – 1.95 , 225 פאונדס, פרשמן, ג'ורג'יה — בחיי שאני אוהב חוצפה של קאובוי צעיר עם אצבע רוקדת על ההדק. אפילו אהבתי את קולין סקסטון באלבמה שלא פחד לשחק מול אף אחד ולא שנא אף זריקה. אבל ישוע הצלוב! שחקן שזורק 8 שלשות במשחק, האם מוגזם לבקש שיקלע לפחות שליש מהם? 29% משלוש? במכללות? כל עשרה משחקים פתאום נכנסת בו רוח הקודש והוא הופך לשחקן מדהים ל-2-3 משחקים בהם אתה הופך למאמין. באותם רגעים ברור לך למה הוא נחשב כל כך עילי. העצמה, הקפיציות, היצירתיות, הקליעה מכל טווח, ההגעה לקו. זה כמעט נראה כמו אח תאום פחות טוב שמשחק שלושת רבע מהמשחקים והאח הטוב שמגיע רק כאשר יש משחק סקסי כמו למשל מול אוניברסיטת פלורידה או דרום קרולינה. מבחינת סגנון משחק, מדובר על SG קלאסי שמאוד דומה בסגנונו לאולדיפו גרסת 2019 או אולי ג'יילן בראון. הוא משחק ככוכב למרות התוצאות. אגב כל משחק שהוא התפוצץ עם למעלה מ- 30 נק', ג'ורג'יה הפסידה. כך שבניגוד לסקסטון שהיה מעיף לעיתים כדורים ללא הכרה אך גם מנצח לא מעט, ג'ורג'יה של אדוורדס ניצחה גם בימים בהם היה בינוני או חלש. בתיכון יש שניסו להגדירו כקומבו גארד. זוהי הגדרה שכיום סוכנים ממולחים מנסים להלביש על SGים כדי לשוות להם גודל טוב ווסטריליות לעמדה. פליימייקר הוא לא. מדובר על SG אתלטי, חזק וארוך נטו (מוטת ידיים 2.06) וכך כדאי לבחון אותו.


טייריס הליברטון – 1.95, 175 פאונדס, סופמור איווה סטייט — עוד פוינט גארד גבוה, אך גם האהוב עליי בדראפט הזה. כל כך רציתי לראות אותו בטורניר אבל אז שבר את כף ידו השמאלית וסיים עונה לפני כשהקורונה הגיעה. המקטרגים יצביעו על כך שהוא רזה כמו רגל של מטאטא ושרגליו הארוכות מבטיחות שטוסיקים משובחים, כמו של קייל לאורי או של מרקוס סמארט, ידחפו את השלד שלו אל עבר שורת הצלמים תחת הסל. אלא מאי, הוא אכן רזה מאוד אך לא שוקל אפילו פאונד פחות ממה שדיארון פוקס שקל בקנטאקי. מה שיש לבחור זה ממזרות וראיית משחק שתצדיק את הליג פאס וצ'יל ב-2:00 בלילה שעון מודיעין. הוא אתלטי למחצה אך הוא בעיקר ארוך ושולט בגופו. הוא ריבאונדר בחסד ומנהל משחק מאוד פיקח, במיוחד בפיק אנד רול. הוא יודע מתי להשהות החלטות ולתת להתקפה להתפתח נכון. מאוד אוהב לתת את הכדור ואז לקבל אותו חזרה ב-Hand off, תוך כדי תנועה המנצלת את רגליו הארוכות כדי לעבור את יריבו (כמו ש-KD אוהב). הוא מאוד קר רוח ובוחר את זריקותיו בדקדקנות. הוא איום טריפל דאבל מהלך מכיוון שהוא בעל חוש מיקום ומנצל את ידיו הארוכות (אין מדידה רשמית אך הייתי מנחש שקרוב ל-11"6 או 2.11 מטר) כדי לקטוף אותם בין הגבוהים. תהיה עבודה פיזית קשה על גופו ב-NBA. כנראה יזמין סופגניות ממאפיית רולדין כבר באוקטובר. קליעתו לשלוש נכנסת יופי ברמת המכללות אך יש לציין שקליעתו היא כמעט מהמקום. לא יודע אם יהפוך אי פעם לאופציה ראשונה של קבוצת NBA כי הוא לא סקורר נטו. מצד שני כך גם ראו את גילג'יס-אלכסנדר והוא נתן 20 ללילה ב-OKC העונה. בתנועה שלו על המגרש הכי מזכיר לי את דונטה אקסום של לפני הדראפט 2014. הם זזים מאוד דומה ולשניהם חבילת פלוטרים וסיומות מכל זיוית אפשרית. הכדרור שלו פונקציונלי ומשמש אותו כדי להגיע מ-A ל-B ופחות כדי לשבור ליריב את הקרסוליים.


דני אבדיה, 2.02, 215 פאונדס, בינ"ל, מכבי ת"א — אשתדל להתייחס אליו כעוד פרוספקט בניקוי מניירות ישראליות כשמדברים על אחד "משלנו". אילו הייתם קהל אמריקאי הייתי בונה עבורכם פסקה בסגנון שירם הנשכח של שלישיית מה קשור "שר מהלב": "הוא לא לוקה דונצ'יץ' אין לו את החבילה, הוא בטח לא בוגדנוביץ' אין לו את הטווח הקליעה, הוא לא דרגן בנדר, ההוא היה בלון, בטח לא חזוניה אין לו את השיגעון, הוא לא דריו סאריץ' אין לו את השרירים, בטח לא פורזינגס ההוא נושק לעננים…אבל הוא משחק מהלב! מהלב!" וכו'. דני אבדיה לא דומה לאף פרוספקט אירופאי מהשנים האחרונות. מבחינת סגנון הוא נבנה קצת כמו דיאן בודירוגה אך כזה שנחת בשנות ה-20 של המאה הזו ויודע למתן את חפירות הצבע והטעיות. עוד שחקן כמקור להשוואה הוא ג'יילן רוז של תחילת הקריירה. שחקן שידע לעשות קצת מהכול וכמו כולבויניק לתת את מה שחסר. מבנה כתפיו מרמז שהוא הולך להתמלא לא מעט ב-NBA. קשה להמר כמה יתרום מהשנייה הראשונה (מאוד תלוי סיטואציה), אך יש לו מוסר עבודה מאוד גבוה. הוא מאוד פיזי, עובדה שתבליט אותו דווקא יותר ב-NBA המעודן של היום. אני אוהב את מכניקת הזריקה שלו, אבל עניין אחוז קליעת העונשין שלו מבלבל סקאוטים בדבר פוטנציאל הקליעה. האם קליעתו תהיה יציבה כמו בחודש פברואר או גרועה כמו בחודש מרץ. חייב הידוק כישורים אמריקני טוב (קצת יותר טייטום, קצת פחות בייליצה). מה שהוא מביא לשולחן זה ראיית משחק מרשימה לגובהו, מיקום לא רע, וקבלת החלטות בוגרת ובעקר מנוע חזק ולב פועם (אני אוהב שהוא נסחף ברגש). אני חייב לציין שעם יד על הלב אילו אני GM, הייתי מגדירו כפרוספקט בסיכון גבוה. אני מרגיש מאוד נוח איתו בבחירות 8-12 אך כבחירה 2-5 הייתי מזמנו לשחק מול שחקנים של הקבוצה ובודק עד כמה מאמני הקליעה שלי מאמינים בו. כשחקן פנים בלבד ב-NBA של היום הוא פחות מפתה. אם הקליעה שלו תתורגם לאנגלית, אז הוא טופ 3 מובהק. הנה סרטון שלו משחק נגד קבוצה אירופאית בשם הולון יו-נט.


אובי טופין – 2.06, 220 פאונדס, סופמור (אך בן 22), דייטון — אם טייריס הליברטון הוא הפוינט גארד האהוב עלי, אז אובי טופין הוא שחקן הכנף האהוב עלי בדראפט. מדובר על אתלט יוצא דופן. הוא ישב בחוץ בשנתו הראשונה בגלל יכולת אקדמית מתחת לסטנדארט, אך סיפק עונת פרשמן נהדרת. ראיתי בו שחקן נחמד לסיבוב שני אך למרות שיצא לדראפט 2019, לא קיבל מספיק עניין מקבוצות ומכיוון שלא העסיק סוכן יכל לחזור לעוד עונה בדייטון. לשנה זו הוא חזר כמו הטרמינייטר. הוא עלה במסת שריר ופתאום ידיו הסופר ארוכות והעבות (4"7 או 2.24 מ') יצרו בעיות ליריבותיה של דייטון. הוא קפיצי מאוד, חזק מאוד ויכול לשחק בחוץ או בפנים. אילולי היה בן 22 היה נבחר ראשון או שני בוודאות. מאמן עם חזון יהפוך אותו לווינג מסוכן וקטלני, אך הוא גם מספיק חזק ואתלטי להתמודד עם לא מעט PF בליגה של היום. קליעתו מצוינת ורכה. בעיני הוא גם מוסר מאוד טוב לעמדה. למרות זאת מעונשין הוא עדיין סביב ה-70% אך חשוב לציין שזה יותר עניין של סטריקיות מאשר עקביות. יש לו פתאום ימים שהקליעה לא מאופסת וזה משפיע על הסטטיסטיקה כשבלא מעט ימים הוא מאוד מאופס. יש לו עבודת רגליים מצוינת בפוסט ובכניסה לצבע כרול-מן. בהגנה לעומת זאת, יש עוד הרבה על מה לעבוד. יש לו את כל הכליים ההגנתיים, אך הוא לא מספיק יודע להפעיל מחשבה ולהתמקם נכון. יש לא מעט שטוענים שבשלב הזה בגילו זה פגם גדול מדי לתיקון. אני בתגובה מוציא להם אצבע משולשת וטוען שעם מה שיש לו אין שום סיבה לא להפוך אותו למפלצת הגנתית בעוד כמה שנים. ההשוואה לשחקנים קיימים קשה. אולי רוי האצ'ימורה עם אתלטיות של שון מריון (מאוד מזכיר אותו במשחק) ומשחק פוסט של בלייק כריפין. המספרים שלו השנה היו מצויינים: 20 נק' למשחק (63% מהשדה, 39% משלוש, 70% מהעונשין), 7.5 ריב', 2.2 אסיסטים, 1.2 חסימות וחטיפה.


אונייקה אוקנגוו – 2.06, 245 פאונדס, פרשמן, USC — בגבעות צ'ינו שבדרום קלפוניה האגדה מספרת על שלושה נסיכים לבית משפחת בול שכבשו את העיירה בסערה. יחד עם חבר ילדות, אלי סקוט שמו, שהיה להם כאח, הם צדו את טרפם שיחקו בפגרים והציגו את שללם בפני אב השבט לאבר שפשט את עורם ויצר מהם נעליים. השנים חלפו, הגדול לונזו פרש כנפיו, השני ליאנג'לו מילא את כיסיו, ולמלו הקטן כינס את הצבא שנותר ויצא לקרב החשוב בחיו, האדרת שמו הטוב. אך אבוי, לא על זה בנה, היה שם מאמן כה רשע. אוצר חבוי אחר הוא מצא, שתמיד היה שם לעת מוצא. את קליעותיו קלע ביעילות, את הריבאונדים שאב, את הזריקות היריב חסם, ולא חשש מעבודה קשה גם כאשר רחמנא ליצנן, אין אפילו מצלמה. המאמן הרשע לפתע דרש מהנסיך למלו לעשות הגנה. "הגנה?" הוא בכה, "למה יש את אונייקה?". לבאר האב זעם, את שיקוי הרעל הקציף, אך את המאמן לא הצליח הפעם להחליף. אבא בול מובס ומאוכזב העיר את בנו מוקדם למסע. את למלו נסיכו העלה לטיסה היישר לניו זילנד, ממלכה הרחוקה. מחלון המטוס ליד הגחון לא התאפק וגלגל פנינת לשון: "ללא בני האחרון, גורלכם בגבעות צ'ינו, נחרץ לדראון". אך הפלא ופלא, גבעות צ'ינו לא נבלו. מכבליהם במהרה השתחררו והציגו לעולם את הנסיך אונייקה אוקנגוו. הנסיך נתן את עונת חיו והשחיל מלגת ספורט מלאה לאוניברסיטת דרום קליפורניה בכיס מכנסיו. שנה אחרי, הממלכה אוחדה, אך הדרבי מול הבול האחרון ב-UCLA מעולם לא קרה. אל נא התייאשו ילדים חביבים, גורלו של אונייקה אוקנגוו יוליכו ב-NBA למשול, ולהסתכל מלמעלה על כל משפחת בול. *הערת מחבר: הסיפור יותר טוב מהמציאות. הבחור סופר מוכשר אבל מה, וואחד נגר!!!


קיליאן הייס – 1.95, 187 פאונדס, בינ"ל — משחק אצל יאקה לקוביץ' האגדי בקבוצת אולם (Ulm) הגרמנית. האיש מדבר עליו גבוהות ומאמין שיגיע רחוק ב-NBA (גם היה בצוות האימון של דונצ'יץ בנבחרת סלובניה). הייס אפילו נתן הופעה יפה בניצחון על ראשון לציון השנה ביורוקאפ לצד זוראן דרגיץ' עם 18 נק' 9 אס' ו-6 ריב'. זהו עוד שחקן שמקשה עלי מאוד. אין בו משהו שאני לא אוהב בפוינט גארד. הוא מהיר ושלוט בכדור נהדר. בין שחקני הפיק אנד רול הטובים בדראפט. קליעתו רכה (כולל סטפ באק אלה-הארדן), מאוד בוגר וכריזמתי לגילו. אין ספק שאילו היה נשאר באירופה היה הופך לעילוי. אך קשה לי למפות את מקומו בליגה. מזכיר לי קצת את ג'יילן ברונסון בזה. הוא שחקן טוב וחכם והאתלטיות שלו לא נחותה ביחס לעמדה. אך היא לא מרהיבה ביחס לעמדת ה-PG ב-NBA. אין כיום אף פוינט גארד פותח בליגה ששווה משהו, שאין לו לפחות תכונה אחת או שתיים שהיא יוצאת דופן. כשאתה צופה בג'ה מוראנט אתה מבין שהוא פריק אתלטי עם ראיית משחק. סטף או טריי יאנג יג'עג'עו אותך עם כדרורים יוצאי דופן וקליעה מהממת. דיים משלב קליעה קטלנית עם צעד ראשון קשה לעצירה. קייל לאורי חזק כמו שור לגובהו וכריס פול בגילו עדיין מלהטט. אבל קליאן הייס כאן עם סיבה. איך שלא נביט בזה, הוא כוכב של קבוצה בוגרת באירופה בגיל 18 גם אם זו לא ריאל מדריד או אפילו מכבי, זה לא עניין של מה בכך. אני בגדול בעדו ואשמח לאכול את הכובע. בכל זאת הוא ילד בן 18 שאילו היה אמריקאי אולי היה נכנס רק עכשיו לשנת פרשמן במכללה. אשים לי תזכורת לבדוק עוד שנתיים.


לא בטופ אבל מעניינים: בקרוב גניבות דראפט 2020

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. טופין והליברטון המרוויחים הגדולים מהמצב לדעתי (וגם אבדיה במידה מסוימת). הם כבר ייצרו מספיק הייפ ולא יוכלו להיפגע מקפיצות של אחרים בטורניר. עכשיו הם רק צריכים שיבטלו גם את הקומביין.

  2. וויסמן שאלה מעניינת, מהמעט ששמעתי, לא אוהבים את זה שהוא לא קורא את המשחק, לדעתי קבוצה שתיקח סנטר שהוא לא מניה סופר בטוחה בטופ 5, אולי אפילו מעבר, תעשה טעות.
    אולי שארלוט או וושינגטון ב- 6-8.

    1. קשה לי להאמין שייבחר ראשון (הרשימה שלי היא לא לפי הסדר). אולי ג"ס היא אופציה אם תבחר גבוה מכיוון שהם משוועים לסנטר כזה שנים. הניסיון עם ג'אבל ועם דמיון ג'ונס פחות צלח אבל כריסיאן ווד לימד קבוצות שישנם עוד כמה יהלומים כאלה שמסתובבים בג'י ליג או עמוק בספסלים שיכולים לתת לפחות 70% ממה שנדרש מסנטר בימינו. שחקן כמו אובי טופין הוא הרבה יותר אטרקטיבי לקבוצות כיום. יש לי תחושה שככל הזמן יעבור יתחיל טיפוס מעלה שיגמר טופ 2-3. אם אני מנתח את זה ב-5 שניות, אז הקאבס מושקעים בדראמונד ההוקס בקפלה, הפיסטונס בווד, הניקס במיצ'ל רובינסון, הבולס בוונדל קרטר שנראה מבטיח לפני סבב הפציעות. אז במזרח רק ההורנטס והווזרדס צריכים ממש סנטר שכזה. במערב, הווריורס כאמור הם לקוח, אך לסאנס יש את אייטון, לוולבס את טאונס, הספרס עוד רוכבים על אודרידג' בעמדה 5 (אך הם לקוח פוטנציאלי) כך שאנו מגיעים בעיקר לקינגס שלא ברור עדיין מה הם מייעדים למרווין באגלי ולפליקנס שיש להם מצבת גבוהים אך וויסמן כן נראה כשדרוג שם.
      .
      אגב אחרי ששוק הרכזים החדשים יבש בשנת 2016 קיבלנו בשלושת השנים האחרונות מבול של רכזים לקבוצות התחתית. היחידות שהיו קונות עכשיו שדרוג בעמדת הפוינט גארד הן הפיסטונס, הניקס ואולי הבולס במזרח. והסאנס ואולי הספרס במערב.

  3. תודה ג'ון
    לדעתי כל מוק דראפט מיותר לפני שיודעים מה סדר הבחירות אבל מה שעושה לאנשים את זה
    .
    מסכים לגבי אבדיה, הוא סיכון גבוה יחסית לטופ 5 אבל מאמין שייבחר 5-7.
    .
    מה עם תיאו מלדון? נפל בתחזיות?

    1. ממש לא ירד. דווקא עלה הרבה אחרי שנתן משחק מצויין מול פנתנייקוס. אך בשלב הזה כבר התאזן חזרה. יש מוקים שהוא בטופ 10 ואחרים ששמים אותו בין 15-20. אני חושב שהוא פוטנציאל לא רע. אין בו משהו יוצא דופן. סקאוטים מאוד מתרשמים מראיית המשחק שלו לגילו (מאוד צעיר, בקושי בן 18), אבל אותו דבר אמרו על פרנק ניליקינה. יש משהו מאוד מכני בפס הייצור של הרכזים הצרפתיים. הם כאילו יוצאים מהאקדמיות אותם שחקנים בדיוק. הוא ארוך ידיים, אתלטי אבל לא יוצא דופן ל-NBA, מוסר "נכון" מהפיק אנד רול, ממעיט בטעויות. בעיני הוא בעל תעוזה גדולה מניליקינה אבל חסר לו אדג' שהייתי רוצה לראות מפוינט גארד פותח ב-NBA. תחשוב מה משותף ל-10 הראשונים בעמדה (ללא סדר ספציפי: ראס, קרי, דיים, לאורי, קיירי, טריי, ג'מאל מורי, כריס פול, ג'ה מוראנט, דיארון פוקס ודיאנג'לו ראסל). בעיני הפער באתלטיות בעמדת ה-PG בין היורוליג ל-NBA הוא הגדול ביותר מבין העמדות. לא פעם אני צריך להסביר לחבריי בקבוצות של הדראפט איך זה ששיין לארקין הפך ממחליף חיוור בבוסטון לאליל יורוליג, ומה זה אומר (או לא אומר) על הבדלי הרמות

  4. פוסט מבריק!!! תודה רבה ג'ון.
    .
    אנחנו צריכים ווינגים, אפילו שניים כאלה, אבדיה יכול להתאים, ואני שמח לשמוע שיש אפשרות שידרדר כך שאולי יהיה על הלוח כשנבחר (מישהו מאוקלהומה שם אותו 12 ואמר שהספרס יקחו אותו). גם הטופי הזה נראה לי ימתק לחכנו, אבל נשמע שיבחר לפני התור שלנו.

    1. מסכים איתך, אנתוני ארדווארדס חייב להיות בחירה ראשונה , הוא היחיד שמראה יכולות של סטאר ומעלה, ג’ון צדק הוא מזכיר את אולדיפו בסגנון רק יותר אתלטי, מי שיקח את בול בחירה 2 צריך לקבל את הפיטורים במקום , הרבה מתלהבים פה מלא שלו הפחים הזה שבזכות ציון נראה כמו גארד לגטימי בליגה

      1. תודה ברוך. מסכים שכאדוורדס בטופ אף אחד לא נוגע בו. העניין הוא שהוא לא מעט ממש לא שם. אני זוכר את בן מקלמור שפתאום נראה כמו הדבר האמיתי…

  5. תודה ג'וני. לא שמעתי כמעט על כל השמות.
    את אבדיה ראיתי לא מעט. יש לו חבילה לא רעה שבה הוא לא מצוין בשום דבר אבל הוא די טוב בכמעט הכל. כדרור טוב, זריקה לא רעה, קבלת החלטות, הגנה, רעל ובגרות. והכי חשוב יש לו משפחה תומכת והמון שאפתנות ושחצנות חיובית, ולכן אני צופה שהוא יתגבר על קשיי השנים הראשונות (ויהיו לו הרבה כי הוא לא פיזי, אתלטי, או מהיר במיוחד).
    גם אני הייתי די חושש לקחת אותו במקומות 1-8.
    כל ישראלי ששמו עולה כמועמד לנב"א מחזיר אותי למחשבות "מה היה קורה אילו" עם ג'מצ'י וקטש.

    1. גם דרגן בנדר שיחק ברמה גבוהה של היורוליג… רמה זה נחמד אבל צריך לעשות המרה. אם לוקה דונצ'יץ' בריאל בגיל 17 היה קיצון אחד שהמיר את עצמו יפה לליגה האם עדיף שחקן שהוא רכז פותח ומצליח בקבוצת יורוקאפ או דווקא שחקן שהוא ה-5-6 בחשיבותו בקבוצת יורוליג. אין לי תשובה ברורה. מה שכן ללא קליעה מבחוץ התפקיד אותו יקבל יהיה הרבה יותר משני. הוא עדיין לא פליימייקר ראשי של קבוצה ומה שהכי חשוב ללא כדור זה היכולת חיתוך לסל או תנועה לכיוון הקשת. אחד כמעט לא מתקיים ללא השני. השחקנים שחותכים הרבה לסל ללא כדור הם בעלי קליעה טובה עד מצוינת אחרת לא נצמדים לגופיה שלהם וקשה ליצור שינויי כיוון. (או פריקים אתלטים שלא יעזור כבר כלום מולם). אני מאוד מאמין בכל החבילה ששמה דני אבדיה. אבל המפתח שלו הוא קליעה. אם יהיה פיזי ויחטיא זריקות עונשין בסיטונאות כשישלחו אותו לקו, לא יקבל כדורים. אם יחטיא זריקות חופשיות רבות, לא יקבל כדורים. אני דווקא אופטימי בגלל מוסר העבודה שלו וגם בגלל שהמכניקה שלו מצוינת. אני לא מוצא סיבה למה לפעמים הוא חד ולעיתים ממש לא חוץ מהגיל או אובר מוטיבציה. לגבי גילו, הוא יהיה בן 19.5 ביום הדראפט. הוא לא צעיר בצורה יוצאת דופן.

  6. אני שמח שחזרת לכתוב גון!
    אני מאד אוהב את אובי טופין מדייטון, הוא מין טיטום עם פחות אגיליטי ויותר אקספלוסיביות שגם מוסר טוב.
    לדעתי הוא האיש שגולדן סטייט מכוונת אליו

    1. אני מסכים זיו. בסתר ליבי הייתי לוקח אותו מספר אחד. אבל יש כל כך הרבה מידע שהוא לא כדורסלני שאנו לא חשופים לו. הכישרון שג'וש ג'קסון הציג בקנזס תפס אותי ובשלב מסויים חשבתי שאנו עדים לווינג הגדול הבא. לא חשבתי שביל סלף בעצם סחט את הלימון הזה הכי טוב שאפשר. אבל מסתבר שהיו לא מעט דיווחים שיצאו בדיעבד על כמה הוא היה הזוי, חם מזג וחסר שליטה. הסאנס ככל הנראה היה המקום האחרון אליו היה צריך להגיע.
      .
      אובי (קיצור של עובדיה אז אולי כדאי לקרוא לו "עובי") הוא סיפור סינדרלה. הוא לא היה בכלל על הרדאר לפני קולג'. מעולם לא שמעתי עליו עד שנה שעברה. הוא לא קיבל אף הצעה ל-D1 אחרי תיכון, אבל גבה עוד 10 ס"מ בסוף שות העשרה שלו ועשה שנה במכינה טרום אקדמאית, הגיע לדייטון. הרמה האקדמית שלו הייתה כל כך נמוכה שהיה חייב לשבת שנה בחוץ בגלל חוקי NCAA (ברור שאילו היה כוכב 5 כוכבים היו מצמידים לו "חונך" שהיה מטפל בזה). כך שאת עונת הפרשמן שלו החל בגיל 21. הוא פרץ בחצי שהשני של עונה שעברה. הסיבה שבגינה חשבתי שהוא שחקן סיבוב שני הייתה בעיקר השימוש יתר שלו בפיזיות על חשבון כישורים. הוא לא הראה הרבה מעבר ליכולת סיום מרהיבה או פוסט אפים (ראינו מה קרה עם דריק ווילאמס). הכדרור שלו היה בינוני ומטה ושם עדיין יש הרבה מה לשפר. יש לו קליעה שלדעתי תתורגם ל-NBA וכל הכלים הפיזיים עדיין שם. אם ישפר את השליטה בכדור הוא ייצור הרבה בעיות בליגה. ההיפסטרים של הדראפטים מעדיפים עליו את ג'יידן מקדניאלס, הדוראנט התורן שאני צופה שיטפס מעלה כשיתקרב מועד הדראפט..

      1. לגבי טופין אני לגמרא איתך. כל המסביבים פחות מרשימים אותי, מדובר בשחקן נבא בשל כבר עכשיו, תוסיף לזה שיפור קל במינימום,מדובר בלפחות שחקן שני שלישי בקבוצה טובה,, בדראפט הזה זה הרבה, לא יודע עם בחירה ראשונה אבל גבוהה.
        לגבי מקדניאלס, לא הכרתי אותו צפיתי הבוקר בכמה וידיואים בעקבות מה שכתבת, על פניו ללא למידת יתר מזכיר לי יותר את גונתן איזק מאשר את דורנט, יש לו את הנתונים הוא קצת אנמי וזז בכבדות.

        1. או במילים אחרות, טופין לדעתי הוא השחקן הכי בטוח בדראפט הזה,אולי לא סופר סטאר אבל לפחות סטארטר טוב. לקבוצה כמו גולדן צלע רביעית לצד השלישיה הגדולה זה נהדר הבעיה היא שהוא חייב לשחק 4(לא מתאים לעמדות 3 ולסנטר) ולכן דריימונד יצטרך לעשות התאמות.

          1. לא לוקח סטארטר בבחירות 1-3 אם לא מדובר בסופרסטאר או במינמום אולסטאר, אני גם לא מתלהב ממנו כל כל הוא חזק על ילדים הוא בין 22 הפערים הפיזים בינו לבין ילד בין 17-18 הם אדירים, אם היה בגיל 18-19 אין ספק שהוא היה ראשון . דריימונד גרין לא יעשה כלום בגולדן סטייט יש בדיוק שני שחקנים מצויינים והשאר משלימים.

  7. כתיבה נפלאה כרגיל, ויותר.
    דראפט מפחיד מנקודת מבט של GM. לא רק שאין כאן אף שחקן שאפשר לבחור בלב שלם, גם בוטל טורניר המכללות.
    כל אחד ממועמדי הלוטרי הוא פוטנציאל לבאסט, והכי גרוע, הבעיות של כל אחד מונחות גלויות על השולחן.
    מעניין מה יעלו הווריירס. וייסמן לא מרגיש מספיק בשל וחכם כדי להשתלב בתכנית משחק המורכבת שלהם, ואף אחד מהאחרים לא יתן בשנה שנתיים הראשונות תוספת שאי אפשר למצוא חמישה בלירה בין הוותיקים שמציפים את הליגה. יותר ויותר סביר שיארזו את וויגינס עם בחירה גבוהה וינסו למצוא חלקים משלימים.
    הניקס חמים על רכז, כלומר על לאמלו. ניו יורק כעיר והניקס כקבוצה יתנו לו את הקרקע הכי מחורבנת להתפתחות, וזה לבד סיבה מספיק טובה להמר שניקח אותו.

  8. למה ללא פרת'ר אדו? הודיע שישאר במכללות עוד שנה?
    .
    תודה על פתיחת עונת החפירה על הדראפט. צריך להתחיל לשנן את השמות דיק טורפין, אונייקה אוקנגוו ודני אבדיה, אפילו בלי לראות אותם באמת*
    לצערי לא חושב שאי פעם אוכל לאהוד שחקן בשם האליברטון. וזה חבל, כי הוא נשמע אחלה.

    *בטורניר נוקאאוט שלא בטוח כמה הוא מסמן משהו.

  9. וואו, הקטע על אבדיה לימד אותי המון. אנתוני אטדווארדס הוא השאלה הגדולה. עלול להסתבר שהוא היה בחירת הבול של הדראפט, ויכול גם לאכזב ובמשך העונה לצאת מהעשירייה הראשונה ביכולתו. כאן באטלנטה כותביםמ רק עליו.

  10. הוא לא לוקה דונצ'יץ' אין לו את החבילה, הוא בטח לא בוגדנוביץ' אין לו את הטווח הקליעה, הוא לא דרגן בנדר, ההוא היה בלון, בטח לא חזוניה אין לו את השיגעון, הוא לא דריו סאריץ' אין לו את השרירים, בטח לא פורזינגס ההוא נושק לעננים…אבל הוא משחק מהלב! מהלב!" וכו'. דני אבדיה
    אתה גאון, תודה שכתבת.

  11. להזכיר את דראגן בנדר ודני אבדיה בנשימה אחת זה פשע (תשאלו את המשפחה והחברים שלי בפניקס). אגב, דני אבדיה עדיין צומח והוא כבר מזמן עבר את ה 2.05 מ'. הסקואטים משתמשים עדיין בנתונים של אליפות אירופה לנבחרות עתודה מהקיץ האחרון. ולבסוף למלו בול. לפני שהוא נירשם לדראפט, כדאי שאבא שלו ייקח שיעורים אצל זופר אבדיה איך צריך להתנהג אב לכוכב NBA בפוטנציה.

  12. גון ככל שאני יותר מעניק בדראפט יש שני שחקנים שמסקרנים אותי ממש לגבי הקינגס
    אחד זה טייריס מקסי מקנטקי, שיש בו איזשהו פויז שאומר לי כוכב , יש לו מחניכה נהדרת ושחרור מהיר והאחוזים הנמועים מהשלוש לא מדאיגים אותי בכלל.
    השני זה סדיק ביי מאורגון שהוא פרוספקט ממש מעניין, משהו בן דילן ברוקס לרוברט קובינגטון עם הגנה טובה ממש

      1. צודק ויש עוד אחד וזה אהרון נייסמיט מונדרבליט שהתחיל את השנה כסטאר סטאר ונפצע. שלושת אלה בדגש על מקסי שהוא לדעתי כוכב

כתיבת תגובה

סגירת תפריט