"דיון" הופס לפורים: חפשו אותי בסיבוב / עידו גילרי

פורים…או שאתה אוהב אותו או שאתה מתעב אותו. כך או כך זה חג שאי אפשר להישאר אדיש כלפיו. או שאתה מאלה ששונאים להתחפש או שאתה עסוק כבר חודש בלחשוב על תחפושת מקורית ולא נדושה.

תאמינו או לא גם שחקני ה-NBA מתים על החג הזה והם עסוקים במשך כל השנה בלעצב תחפושות מיוחדות שיתעלו על אלו של חבריהם. לא אין הכוונה לסוג התחפושת איתן מגיע ראסל ווסטברוק למשחקים:

אז למה מתחפשים בליגה העונה? תמיד יש את מה שפופולרי וחם וזה היה בשנים האחרונות אופנת הלוחמים. אופנה שעדיין לא חלפה כשכולם רוצים להרגיש אלופים בלתי מנוצחים. אחד היתרונות בפורים שהוא מאפשר לרגע להיות משהו שהממדים הפיזיים שלך לעולם לא יאפשרו לך להיות. כך סטיבן אדמס למשל יכול להיות ליום אחד סטף קרי:

אחת התחפושות הכי מבוקשות של סדרת הלוחמים היא של אלו הרוצים להיראות קצת יותר קשוחים ורעים. הדגם הידוע גם כטריפל סינגל 23 אולי לא מקורי במיוחד אבל חביב מאד על רבים מהשחקנים, כמו ג'ייסון טייטום למשל:

מכירים את המבוגרים שמנסים להיראות כאילו הם לא. אז הם מנסים לעשות את מה שהצעירים עושים רק שהם עושים את זה לא נכון. כן, מביך… זה קורה לא מעט גם כשמתחפשים. כמו המקרה שקייל לאורי ניסה להתחפש לטריי יאנג. לא… ממש לא ככה עושים את זה.

עדיף כבר כשצעירים בוחרים איזו תחפושת וינטג' של מישהו מבוגר. הנה תסתכלו על ניקולה יוקיץ' מתחפש לאירופאי אגדי אחר:

אבל לא רק לשחקנים אחרים מתחפשים. יש גם את התחפושות ה"גנריות" כמו שוטר, חייל, רופא… אצל כדורסלנים זה מתבטא ברצון להיות ספורטאים בענפים אחרים.

כמו למשל טרבור אריזה שתמיד שאף להיות רונאלדו:

או שחקני ממפיס שחושפים כאן את אהבתם הסודית לשחייה הצורנית:

יש גם את אלו שלא ממש היה להם כח להשקיע בתחפושת אז הם פשוט הולכים על התנהגות אבסורדית ומוגזמת:

אבל הכי גרועים זה אלה שחושבים שהם כל כך מקוריים ושנונים שלאף אחד לא ברור למה הם התכוונו:

פורים זה לא רק תחפושות אלא גם אחווה ושיתוף מצוות משלוח מנות. רק שלפעמים יש את אלה שלא הכי רגילים לעשות את זה בשוטף וכשהם מנסים פתאום להיות סטיב נאש זה יוצא קצת עקום…

כמו הדואו של הרוקטס:

וגם דונצ'יץ':

דונצ'יץ' ממש חזק ברוח הנתינה…

זהו. עכשיו תורכם לשתף אותנו בתחפושות המקוריות של שחקני הליגה.

שיהיה פורים שמח ומבדח לכולם! וכמובן לא לשכוח להקפיד על מנהגי החג – לעשות הרבה רעש כל פעם שמישהו זורק מיד-ריינג'

מחרישים אולמות ביוסטון

ולשתות עד דלא ידע:

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  3. חגי "התותח" ניסני

    10 מרץ 2020 13:19:26

    הצחקתני מאוד וזה לא פשוט בעייפות שאני מצוי בה. פעם זה היה ה-חג של ג'אבל מגי. לשמחתו הוא כבר לא זה שמכתירים אותו לרב פורים כל שנה.

  4. Ljos

    10 מרץ 2020 14:01:44

    כן, זה היה מצחיק מאוד, תודה.
    יש עוד? (הרי חובתנו להתבשם בחג הזה מרדת הלילה ועד צאת החמה, ולמרות תחינותיה של החברה אני בוחר כל שנה במסורת הזו, למרות שאני כרגע בעבודה, ולא בתחפושות שהיא הייתה מעדיפה לרכז את מאמצינו)

    1. עידו גילרי

      10 מרץ 2020 21:09:00

      כמו שאתה יכול לראות חלק לא מבוטל הוא באדיבות שאקטין.
      בארקלי לאחרונה יורד על דריימונד גרין על הטריפל סינגלים שהוא משיג. חשבתי שזה כינוי מוצלח…

  13. עגל

    11 מרץ 2020 12:54:26

    תודה גילרי. הצחקתני מאוד. אהבתי בעיקר את השחיה הצורנית, סמארט האחד והיחיד, והמסירה של הארדן לווסטברוק המופתע

כתיבת תגובה

סגירת תפריט