דאנקן מנצח מהקו בסיקור יום שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור tim duncan

שמונה משחקים הלילה מעבר לים בNBA, בהם המאמן טימי דאנקן עושה את הסיפתח המוצלח מול שארלוט, הנטס מפתיעים בבוסטון, והלייקרס לא מתקשים מול פילי בהרכב חסר.

שארלוט הורנטס (40-21) 103 – סן אנטוניו ספרס (34-26) 104

ניצחון חוץ קשה לספרס, אחרי שפיגרו במשך כל המחצית הראשונה, וכמעט שמטו יתרון שש נקודות, ארבע דקות לסיום, אבל במהלך האחרון ג'יימס בורגו, מאמן ההורנטס, העדיף שלא לקחת פסק זמן כדי לתפוס את הגנת האורחים לא מסודרת. רוזייר מצא את קודי מרטין, אבל זה לא השתלט על הכדור, והניצחון הראשון של טימי דאנקן כמאמן ראשי נחתם. 104-103 ספרס.

גרג פופוביץ' נעדר עקב סיבות אישיות, ועל הקווים תפס את מקומו הביג פונדמנטל. "הקרדיט לעוזרים האחרים, אמר טימי אחרי המשחק, "הם לקחו את כל ההחלטות ואני רק עמדתי על הקו וצעקתי על אנשים". יפה לו צנוע.

ההורנטס פתחו חזק, ואת הרבע הראשון ניצחו בצורה חד משמעית, 19-36. גם במחצית נשמר היתרון, ולמעשה רק לקראת אמצע הרבע הרביעי לוני ווקר צלף שלשה והעלה את האורחים ל89-95, יתרון שכאמור נשמר עד הביום.

מאריי עם 21 ופורבס עם 15 הובילו את המנצחים, ששומרים את המקום השמיני במערב בטווח ראייה גם ללא נוכחותו של למארקוס אולדריג'.

רוזייר עם 20 ו-וושינגטון, 19, לא הספיקו לצרעות, שהולכות ומתרחקות מפלייאוף המזרח.

בוסטון סלטיקס (19-41) 120 – ברוקלין נטס (33-27) 129

ובמקום השמיני במזרח, ברוקלין, שהתארחה הלילה בטי די גארדן אצל הסלטיקס, והביאה איתה אחד, כאריס לאוורט. אנחנו עוד נחזור אליו. המארחים דווקא הובילו בבטחה רוב המשחק, ו3:45 לסיום הרבע השלישי בראון מעגל מהקו ל-20, 59-79. אבל אז מתחילים הנטס לחפור את דרכם חזרה, כדורים שנכנסו בקלות מוצאים רק טבעת, ובעיקר, כאריס לאוורט! הגארד הצנום שם את הקיל מוד על און, צולף ברבע האחרון לא פחות מ-26 נקודות, כולל שלוש שלשות רצופות, שמצמקות תוך דקה וחצי יתרון 14 של הסלטיקס, 6.7 שניות לסיום מוצא את דיאנדרה ג'ורדן לאלי הופ, ואחרי שקמבה, ברוכים השבים, מאבד, לאוורט דנן לוקח זריקה לשלוש, 0.2 שניות לבאזר, וטוויט, פאול של סמארט. לאוורט, כמובן, שם את כל השלוש. הארכה. שלושה ניחושים מי קולע את כל 11 הנקודות של הנטס בחמש הדקות הנותרות? יפ. כאריס דה היט מן לאוורט. 2-11 מנצח הבחור את הסלטיקס בהארכה, ומבצר את הנטס במקום האחרון בפלייאוף המזרחי. בסיום 120-129.

51 נקודות קלע לאוורט לזכות הנטס, שיא קריירה כמובן, אבל פחות מה-54 שקלע קיירי במדי המועדון מול הבולס. שוין. 10-5 משלוש, 18-12 מהקו, ואפילו חילק חמישה בונבונים לחברים. לואוו קברו עלה מהספסל עם 16, רובן ברבע הרביעי, ודינווידי מחא כפיים 14 פעם לכבוד המופע של חברו לקו האחורי.

הסלטיקס אמנם קיבלו חזרה את קמבה ווקר, שקלע 21, אבל נאלצו להסתדר ללא ג'ייסון טייטום החולה. בראון הוביל את המארחים עם 22.

ניו אורלינס פליקנס (37-24) 134 – מינסוטה טימברוולבס (42-18) 139

אנחנו נשארים במאבקי המאסף לפלייאוף, במערב הפעם, שם מאבדים הפליקנס צעד במרוץ, דווקא בבית, דווקא מול קבוצה שאיבדה סיכוי ועניין, ודווקא אחרי שכבר הובילו בשש במהלך הרבע הרביעי. אבל דיאנג'לו ראסל לקח את העניינים לידיים, הפעיל את החברים, ואז קלע שתי שלשות בעצמו, כשהשנייה מעלה את הוולבס ליתרון 122-125, 6:17 לסיום. הפליקנס הצליחו רק לשמור את האורחים קרובים, אבל לא לעלות ליתרון, ובסיום 134-139 מפתיע לטובת האורחים ממינסוטה.

ביזלי עם 28 הוביל את המנצחים, וראסל הוסיף 23, 14 מהן במחצית השנייה. ג'יימס ג'ונסון עלה מהספסל עם 19.

הולידיי, בול, וויליאמסון ואינגראם קלעו 27, 26, 25, 24 בהתאמה, כשבול עושה את שלו בעיקר ב10-7 מחוץ לקשת והולידיי מוסיף 12 אס' ו-10 ריב' בדרך לטריפל דאבל. ציון שוב זרק אך ורק מטווח קרש סל, וראוי שישים לב לסימפטומים הראשונים של תסמונת בן סימונס. ביניהם – כאב ראש קל באזור הרקות, חום ורעידות בכפות הידיים בסביבת קשת השלוש.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (24-37) 94 – לוס אנג'לס קליפרס (19-42) 109

מה זה היה הדבר שנאמר על הקליפרס, פעם כשהפסידו בסקרמנטו, לפני חמישה ניצחונות? אז הקבוצה השנייה (?) של ל.א. מסתובבת בליגה וסותמת פיות, והפעם הגיעה לאוקלהומה סיטי, שם פגש קוואי לראשונה העונה בכריס פול וחבריו. אז ליאונארד קלע 25, ואחרי שהת'אנדר צמצמו לנקודה במהלך הרבע השני, 42-43, לקח איתו את פול ג'ורג' וכמה ביף סנדוויצ'ים ויחד יצאו לריצת 0-16, שהסתיימה 1:47 למחצית, ביתרון 42-59, וסגרה את סיפור המשחק. המחצית השנייה כבר הייתה שעשועי יתרון, ובסיום 94-109 לקליפרס, שלא מוותרים לנאגטס על המקום השני במערב.

25 נקודות היו לקוואי, ו-16 לפול ג'ורג', כמו להראל, שיחד עם ה-14 של סוויט לו הוביל ספסל שתרם 48 נקודות נאות.

אגב ספסל, שרודר עלה משם עבור הת'אנדר עם 24, לעומת ה-15 של גלינארי ושג"א, וה-14 של כריס פול.

דנבר נאגטס (20-41) 100 – גולדן סטייט ווריורס (48-14) 116

אוקיי נאגטס, אם בא לכם מקום שני, אז לא ככה. להפסיד בבית, לווריירס? ככה אתם נלחמים על סגנות המערב? אולי זו רוחו של סטף קארי, שכבר מתאמן בג'י ליג ומתכנן חזרה קרובה, ואולי רוחה של דנבר עצמה, שמתקשה לראות את עצמה בצמרת?

בכל מקרה, הנאגטס דווקא הובילו ב-9 לקראת סיום הרבע השלישי, אבל אז יצאו האורחים לריצה, וחצי דקה להפסקה בין הרבעים ג'ורדן פול בשלשה משווה על 79. פול פותח באותה צורה גם את הרבע האחרון, ויחד עם וויגינס ופסקל מובילים מתקפה משולבת על המקומיים, שמגיעה לשיאה בריצת 0-9 נוספת באמצע הרבע האחרון, שמסתיימת 3:03 לסיום ב92-108, וסוגרת סופית את סיפור המשחק. בסיום 100-116 לווריירס, שנשארים בתחתית של התחתית, אבל עם מחמאות.

אנדרו וויגינס עם 22 נק', 10 אס' ו-5 ריב' הוביל את המנצחים, ופסקל עלה מהספסל עם אותו מס' נק' וריב', ו-5 אס'. כריס הוסיף 16 ומאלדר ממשיך לצלוף, הפעם 10-5 מחוץ לקשת, בדרך ל-15 נק', כמו ג'ורדן פול. דראגן שלנו בנדר הוסיף 14 מהספסל.

בצד המאוכזבים, שמוצאים את עצמם במינוס משחק אחרי הקליפרס במקום השני, מילסאפ ובארטון בראש עם 18 לראש, ומייד אחריהם יוקיץ' עם 16, כמו פלאמלי. הג'וקר הוסיף 13 ריב' ו-7 אס'. מאריי הוסיף 14, אבל הנאגטס, שומו שמיים, דייקו שלוש פעמים בלבד מתוך 20 ניסיונות. בארטון, 9-1, ומאריי, 6-0, הקטינו לעשות במיוחד.

פיניקס סאנס (38-24) 114 – טורונטו ראפטורס (18-43) 123

הרפטורס פיגרו בפיניקס משך כל המחצית הראשונה, נצמדו בשנייה, ובשתי הדקות האחרונות יצאו לריצת 0-6 קטנה, שסגרה את המשחק. 114-123 לראפטורס, שחותכים את רצף שלושת ההפסדים.

סיאקאם עם 33, כולל 9-5 מחוץ לקשת, לאורי 28 עם 6 אס' ו-5 ריב', ופאוול, 26, הובילו את הקנדים, יחד עם בושה שעלה מהספסל עם 19.

בוקר עם 22 וג'ונסון 21 הובילו שמונה סאנס כשירים בלבד, שנתנו את מה שיכלו, ולא הספיק.

לוס אנג'לס לייקרס (13-47) 120 – פילדלפיה 76'  (25-37) 107

הסיקסרס, ללא אמביד וסימונס הפצועים, אבל עם גלן רובינסון השלישי בכושר מצוין, היו במשחק במחצית הראשונה, לאורך רובה הובילו, ו5:18 להפסקה עוד הובילו בשבע, 43-50. אבל החליטו הלייקרס שמספיק זה לגמרי לבד, הפעילו את המנועים, ודקה וחצי אחרי החזרה מהמחצית מגי מטביע, קובע 54-75 וחותם ריצת 4-32. מכאן והלאה זה היה קרוז קונטרול על לייקרס בפלוס 15 עד הסיום, כשפה ושם מאיטים בצמתים, וסוגרים על 107-120. תקריאו בקול, יצא חרוז.

אנטוני דייויס בדק כה וכה מתחת לסל וגילה הרבה ואקום ומעט אל הורפורד, אז הוא קלע. וקלע וקלע. ואז שאל את עצמו איך הנוף מהמרפסת, עבר לשם וקלע 5-4 מחוץ לקשת. לברון הוסיף 22 לערימה, חילק 14 ממתקים לילדים, ועקר שבעה קרשים רופפים. וכל היתר, עשו את היתר…

אצל האורחים גלן רובינסון סגר על 25, וטוביאס האריס הגיע לעבודה עם 18, שלא הספיקו.

סקרמנטו קינגס (34-27) 133 – וושינגטון וויזארדס (38-22) 126

ארבע וחצי דקות למחצית העלה בוגדנוביץ' את הקינגס ליתרון 28, 37-65, וכששתי דקות אחרי המחצית הילד קבע 56-82, עובדי התחזוקה המקומיים כבר היו מוכנים עם הפלומבות, להגיע לסגור את המשחק. השמש זרחה, הציפורים צייצו, ברני סנדרס ניצח בקליפורניה, והעתיד הסוציאליסטי של אמריקה, וניצחון הקינגס, נראו במרחק נגיעה.

אבל אז הסתבר שביידן בעצם שולט בסופר טיוזדיי מחד, ומאידך לוויזארדס יש כמה כשפים באמתחתם. תוך חמש דקות טסו המכשפים ל2-23 מהמם, וצמצמו את הפער לחמש בלבד, 79-84. המקומיים התעשתו, האורחים לא ויתרו, ודקה בתוך הרבע האחרון אנחנו בשיוויון 99. ומשם ריצת 0-7 של המקומיים, שלא נתנה לאורחים סיכוי לחזרה. שלוש דקות לסיום קורי ג'וזף נכנס, קובע 111-122, וצועק לחברים עם הפלומבות "עכשיו". בסיום 126-133, קינגס.

פוקס עם 31 ובוגדנוביץ', 21, היו הקאפו די טוטי קאפי, כשהילד עולה מהספסל עם 17 אצל המנצחים.

בצד השני ברדלי ביל כרגיל עשה כמיטב יכולתו עם 35. היז בסט וואזנט אינף כשחוץ ממנו הופיעו האצ'ימורה עם 20 וברטאנס מהספסל עם 18, כולן מחוץ לקשת.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. הסיקור מעולה, התוצאות קצת פחות. אם אפשר בפעם הבאה לדאוג לניצחון בבוסטון, הבוקר יהיה יותר נעים.
    תודה מראש

  2. מה שמאוד מרשים בליגה השנה זה איך קבוצות חוזרות מפיגורים של מעל 20, ומנצחות משחקים, או לכל הפחות נותנות פייט עד הרגע האחרון.

  3. הצגה של לאברט מול הסלטיקס. ועדיין… מרכוס סמארט בטעות התורנית (שלו…). לאברט עולה לשלשת התאבדות בין שלושה ירוקים, שניים מהם מרימים את הידיים למעלה, ורק סמארט משחק לידי השופטים ומנסה לחטוף…

  4. תודה רבה.
    באמת שהפסקתי להבין את פופ השנה.
    יש עוזרת מוערכת שרצה כבר שנים בתפקידה.
    במקום להכין אותה לתפקיד הראשי לעקוף אותה ולהצניח שחקן עבר (גדול ככל שיהיה) עם 0 ניסיון על הקווים?
    לא רציני ולא יאה. מעליב למען האמת.
    הפוך (דאנקן עוזרה) היה מושלם.

        1. לא בושה להיות עוזרת של טים דאנקן,
          עם כל הכבוד לבקי (ויש כבוד, מגיע לה להיות מאמנת ראשית )
          עדיין, אתה לא שם את דאנקן עוזר שלה. (ואני לא מאמין שהיא חושבת אחרת)

          דובי – אחלה סיקור. אני אוהב את הכתיבה שלך. תודה

            1. לארי בירד, לא?

            2. הוא לא עבר ישירות… הוא כבר שנה עוזר מאמן והחליף אותו למשחק אחד.
              והוא קרע איזה זוג נעלים בכדורסל.

            3. הוא הצטרף לצוות ממש לפני העונה.
              בקי עוזרת בכירה כבר שנים ואימנה בליגת הקיץ.
              אין מה להשוות בכלל מבחינת ניסיון אימון.
              יש הבדל גדול בין ניסיון כמאמן וכשחקן.
              אמנם בירד היה החריג.

    1. אני לא מכיר את מערכת הספרס מספיק לעומק אבל הייתי מאוד שמח לראות אישה ראשונה על הקווים. אני בטוח שיש שיש הרבה נשים שראויות לתפקיד לא פחות מהרבה מאמנים בליגה.

    2. צודקים אשך וחגי. יש מישהי שרצה במערכת, לפי מה שאומרים מעבר להיותה שחקנית אדירה גם אשת מקצוע טובה מאוד (לא רבים אלו שעושים את המעבר מהמגרש לקו בהצלחה). מקווה שהספרס לא יטעו ויתנו לה את המושכות אחרי פופ. טימי יהיה עוזר ראשי מצוין בתור התחלה.

  5. כמה מילים על הנצחון של ברוקלין או ההפסד של הסלטיקס ליתר דיוק. בלי טייטום, היוורד נפצע מחצית ראשונה, בראון נפצע בשניה קמבה במשטר דקות אחרי הפציעה וסמארט יצא בשש עבירות. מצב לא פשוט, אבל עדיין מובילים בעשרים על הנטס שיש לה את הנתון המדהים של הקבוצה עם הכי פחות נקודות ברבע באחרון העונה, מול אחת ההגנות כביכול הטובות בליגה. לא ברור איך הנטס נתנו את הרבע אולי הטוב ביותר שלהם בהיסטוריה (51!!!! נקודות) ולבארט לא מסוגל להחטיא. מה עושה סטיבנס אל מול השטף הזה שנראה אותו הדבר כמו ההפסד לפיניקס השנה? כלום…. למה לא תנסה דאבל טים על לאברט? למה שלא תשנה טקטיקה בן אדם, כל החמישיה בחוץ ואתה משחק בלי שינוי. שים גרזנים, תן מכות, תן דחיפות הכל חוץ ממשחק שוטף כי אין לך שחקנים. הזוי לחלוטין. ההפסד הזה יכול כנראה להבטיח לראפטורס את המקום השני, ואת בוסטון הוא שולח לפליאוף קשה בהרבה. כנראה שסטיבנס אוהב קשה. אני נאלץ להסכים היום עם דר רזי, המאמן אשם במאה אחוז על ההפסד הזה.

    1. הזכרת לי סיפור שקראתי אצל אריה מליניאק. היה פעם במכבי ת"א שחקן בשם סטיב צ'ובין, שחקן גדול הוא לא היה, אבל הוא היה ביריון. פעם שחקן אחד תפש נגד מכבי יום מטורף. שלחו לו את סטיב צ'ובין, השחקן עלה לסל, צ'ובין הטיח אותו על הפרקט. השחקן נתן לא מבט של: "השתגעת!?" סטיב צ'ובין ענה: "תירגע, יש לי עוד 4 כאלה"…
      איפה מכבי ואיפה ההוא מבוסטון שאוהב את זה קשה…

      1. 3.5 משחקים הפרש והלוח משחקים של ממפיס לא קשה מדי, לא הייתי אומר שבטווח ראייה, מה גם שיש עוד 2 קבוצות לפניהן שבמרוץ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט