האומנות של לרדת מהבמה
(כולל הצעה חברית לקובי, השחקן היחיד בלייקרס שתמיד הערכתי)
הניו יורק יאנקיס מסיימים עונה איומה עבורם. הם נואשים לעשות משהו שיציל להם את העונה, אם זה עדיין אפשרי.
למנג'ר ג'ו ג'יררדי התשובה למצב היתה פשוטה: איך לנסות להציל את העונה? קודם צריך להציל את המשחק. אז הוא קרא בשמו של מריאנו ריברה, ה-RELIEF PITCHER הגדול בכל המנים. "התשובה למצב" היא תמיד אותה תשובה כבר 22 שנה. אז ג'יררדי קרא בשמו של מריאנו לזרוק את ארבעת ה-OUTS האחרונים נגד טורונטו, דבר שהוא עשה בקלות הנודעת שלו וללא כל מאמץ נראה לעין. היאנקיז ועוד 4 קבוצות הן 2.5 משחקים מה-"ווילד קארד" לפלייאוף, ומריאנו ריברה ייקרא להציל את המשחקים הבאים כל עוד נותרה תקווה.
בטורונטו בן ה-43 הזה מפנמה הציל את משחקו ה-652 בקריירה – כמובן שיותר מכל פיצ'ר אחר בהסטוריה – ולזה אפשר להוסיף 42 'הצלות' בפוסט-סיסון בהם הוא היה הגורם החשוב ל-5 אליפויות "וורלד סרייס". מה שמשגע יותר מכל היא העובדה שלמעשה הוא עשה הכל עם זריקה בסיסית אחת: "CUT FASTBALL". זריקה מהירה אבל לא בין המהירות – 91 מייל לשעה. ישנם היום מעל 40 RELIEF PITCHER הזורקים כדורים מהירים מ-91 מייל לשעה. אבל הכדור שלו פתאום "חותך" לכיוון אחר לפני שהוא מגיע לאלת החבטה, ולמרות שכל BATTER בליגה יודע בדיוק לאיזה כדור לצפות, הם לא מסוגלים לעשות דבר בנידון. הוא היה שם עבור 95 פיצ'רים שונים בעשרים וכמה השנים האחרונות שאת "הנצחון שלהם" הוא הציל (בבייסבול לא רק הקבוצה מנצחת. גם הפיצ'ר מנצח, וזה כמובן חלק מהסטטיסטיקה, כגון '"סנדי קופקס סיים את עונת 1964 עם 5-26" – ניצח 26; הפסיד 5).
ה-FAREWELL לריברה התחילו כבר במרץ. בכל איצטדיון בו הוא מופיע בפעם האחרונה הוא זוכה לכבוד של מלך. ריברה הוא אחד השחקנים השקטים, ג'נטלמנים, חביבים מכולם, אבל הדבר המטרף ביותר הוא שגם בשעת ה-11 שלו הוא עדיין אחד הטובים בליגה: הוא שני באמריקן ליג ב-"SAVES" (הצלות), ועם שבועיים נוספים יש לו סכוי להגיע העונה למספר ההצלות השלישי בגובהו מאז הגיע לליגה. אין הרבה אתלטים המסוגלים להתחרות ברמה הגבוהה בעולם כמו מריאנו ריברה בגיל 43. אבל הוא החליט שהוא פורש כשהוא בטופ. אולי לא בטופ של משחקו אי-פעם, אבל עדיין בטופ של השחקנים או הספורטאים במקצועו. הוא פורש כשהוא יכול לתת קרב על אמת לכל אחד אחר. זה מה שהוא החליט לעשות וזה מה שהוא עושה. ואם – וואללה אם – היאנקיס עושים את הפלייאוף, הוא יהפוך ללא ספק לאחד הספורטאים הגדולים בתולדות הספורט, בכל ספורט שהוא.
מה תוכניותיו לאחר הפרישה שיכולה להיות עוד שבועיים? האם ימשיך את קשריו עם היאנקיס כמאמן פיצ'רים, או בתפקיד אחר?
"אני לא חושב. קודם כל אני רוצה ליהנות מיותר זמן עם אשתי קלרה, וילדי (יש לו 3 בגילאי 10 עד 19). ואז אני רוצה לחזור לארצי פנמה ולעזור לילדים במשחק הבייסבול. אני כבר הבטחתי לכנסייה שלי שאני אעבוד בהתנדבות עם הילדים בליגה של הכנסייה". אני לא הייתי מצפה לכל דבר אחר מהפיצ'ר הזה שהמאות מיליונים שעשה במשך הקריירה לא משנים דבר וחצי דבר באופיו.
הוא לא הראשון ולא היחיד שפרש לפני שחייב היה לפרוש. הנה כמה שעולים לי בזכרון שפרשו כשהם עדיין בין הטובים בעולם, לא לפי כל סדר מסויים מלבד הסדר שהם קופצים לי לראש:
פיט סמפרס
פרש בשנת 2002. הוא לא שיחק ביותר מדי טורנירים בשנת הפרישה שלו, אבל הוא הבטיח מראש שהוא משתתף במקום האהוב עליו ביותר – US OPEN בניו יורק. אז הוא הופיע לטורניר, ניצח אותו כגדול האלופים, אמר 'שלום' ונעלם לביתו בקליפורניה. הטניס היחיד שלו מאז היו שני משחקי ראווה במדיסון סקוור גארדן נגד רוג'ר פדרר, משחקים אותם ניצח סמפרס די בקלות, וכמובן שכל שפוטי פדרר גיחכו 'זה היה סתם משחק ראווה'. אבל אם הטניסאי (פדרר) שאומרים עליו שהוא, אולי, הגדול מכולם לא מתבייש להפסיד לשחקן שבזמנו אמרו עליו שהוא הגדול מכולם – שיהיה לו לבריאות. בכל מקרה, בשנת הפרישה של סמפרס הוא זכה באליפות ארה"ב, ושנתיים אחרי ניצח את פדרר במשחק ראווה 1-2.
קרל לואיס
הוא הודיע על פרישה בשנת 1996. זה היה תריסר שנים מאז ניצח את הזהב ב-100 מטרים באולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984 בגיל 23. בגיל 35 הוא הופיע באולימפיאדת אטלנטה ולקח את הזהב בקפיצה לרוחק. לי היה הכבוד לחזות מקרוב כעתונאי בשני קצוות נצחונותיו ב-1984 וב-1996. הוא יכול היה בקלות לרוץ את ה-100 במבחנים האמריקאים ואם לא היה מגיע בין שלושת הראשונים, לבטח היה מגיע בין ה-6 שניבחרו למרוץ השליחים 4X100. הוא פרש בגיל 35 כשהוא קופץ הרוחק הטוב בעולם ואחד האצנים הגדולים כדי…לפתוח בקריירת שירה. חלומו היה להפוך לזמר אופרה, נסיון שניכשל. אגב, לפני שנתיים הוא הפסיד במרוץ לסנט ממדינת ניו ג'רסי ליריבו הדמוקרטי.
דייב רובינסון
דייב רובינסון היה כמעט בשיאו כשטים דאנקן הגיע לספארס. דייב היה הסנטר של הספארס ב-2003 כשהקבוצה זוכה באליפות ה-NBA והוא במלו אונו כשחקן הציר של הקבוצה. הוא קלע 13 נק' וקטף 17 ריבאונדים במשחק האחרון בקריירה שלו, משחק האליפות נגד הנטס, כשהוא בן 38. חלומו היה לפתוח אקדמיה בסן אנטוניו שתהווה דוגמא לאקדמיות אחרות במדינה לילדי גטו. ה-CARVER ACADEMY שלו הפך לדוגמא למצויינות. הוא מעורב עד היום בצורה מעשית ביותר באקדמיה. לפני שנתיים הוא זכה בתואר M.A ב-"אומנות אדמיניסטרציה", והוא ידוע כאחד הפילנטרופים הגדולים בין כל שחקני ה-NBA, דבר שאצלו הפך להרגל כבר מהשנה הראשונה ב-NBA כשתרם 10% ממשכורתו לבנסייתו, דבר שעשה – ועושה – עד היום, כאדם דתי.
ג'ו מונטנה
http://youtu.be/b3AR6kctf1E
על אחד משלושת טובי הקוורטרבקים אי-פעם אמרו תמיד הקנאים ש-"הרבה מזה היה ג'רי רייס, המאמן ביל וולש, ושאר השחקנים של הסן פרנציסקו ניינרס. אז אחרי 4 נצחונות סופרבול, אחרי 4 "שחקן השנה", "אתלט העשור", ועוד איזה 12 פרו-בולס, הוא פינה מקומו בסן פרנציסקו לקוורטרבק החדש סטיב יאנג כשהוא בן 38, והחליט להראות לכולם שהוא עדיין הטוב מכולם. הוא עבר לשחק עונה אחת בקנזס סיטי צ'יפס, וכקוורטרבק בקבוצה בינונית הוא השפיל את סן פרנציסקו וסטיב יאנג, ושבועיים אחרי את הדנבר ברונקוס עם ג'ון אלוויי ב-MONDAY NIGHT FOOTBALL באחד המשחקים שזכו לשיא ציפייה אז, כשהוא מוביל את קנזס סיטי בעונה בה זרק ל-3,283 יארדס,ל-9 נצחונות, ולפלייאוף.
ג'רי ווסט
ג'רי ווסט פרש אחרי עונת 1973-4, עונה אותה הוא סיים עם 20.3 נק' ממוצע, 6.6 אס', ו-3.7 ריב'. הוא היה בן 36 והחליט לפרוש. למה? הוא טען שהוא "מרגיש שהוא לא מסוגל להגן יותר כמו בשנים עברו!". הייתי רוצה לראות היום שחקן הפורש עם מספרים כאלה בגלל שהוא "מרגיש" שהוא לא מגן כמו בעבר…
טוב, ג'רי לא פרש כמובן מכדורסל עד היום כשהוא הופך לגאון שעשה את הדיינסטי של לוס אנג'לס לייקרס כמנג'ר וארכיטקט של קבוצות שנות ה-80 עם קרים ומג'יק, ושוב בשנות ה-2000 עם קובי ושקיל אונ'יל. היום הוא מקים אימפריה חדשה בווריורס, כשהוא גם ה-HEAD CONSULTANT, ובעל קבוצה חלקי.
סנדי קופאקס
סנדי קופאקס היהודי הוא הפיצ'ר הגדול בבייסבול בכל הזמנים. אין אתלט אחד שפרש בטופ של משחקו כמו קופאקס, כשאת עונת 1966 סיים עם רקורד שהיום נשמע הזוי – 9-27 עם 1.73 ERA ו-317 סטרייקאווטס. היום פיצ'רים היו מוכרים את משפחותיהם ואת האזרחות שלהם עבור מספרים כאלה. בשנה זאת הוא זכה שוב פעם ב-CY YOUNG AWARD, הפרס היקרתי ביותר לפיצ'ר העונה במייג'ור ליגס. הוא היה בן 30, אך מרפקו עשתה לו בעיות והוא חייב היה לקבל זריקות קורטיזון לפני כל משחק. הוא החליט TO CALL IT QUITS. "המרפק יותר חשובה לי מעוד 3-4 שנים של בייסבול". אמר, ופרש ממש בשיאו. הוא נשאר ה-'רקטור', וה-AMBASSADOR של הבייסבול עד היום, וללא כל ספק האתלט היהודי הגדול בכל הזמנים (אם זה בכלל אומר משהו!)
רוקי מרצ'יאנו
אחד הדברים העצובים באגרוף הוא לראות מתאגרפים מבוגרים, בערוב יומם, מנסים קאם-בק אחד נוסף. תראו, כשמנפנפים שטר של 20 מיליון דולאר לפני פניך, הרבה מתאגרפים כמוחמד עלי, קן נורטון, לארי הולמס, מייק טייסון, שוגר ריי רובינסון, אוסקאר דלהויה, אבנדר הוליפילד, ואחרים, לא מסוגלים לסרב, עולים לזירה בפעם האחרונה, ונשחטים. אולי יש להם עוד 20 מיליון דולאר, אבל מי יודע מה יעשו החבטות האחרונות בקרב האחרון למוחם בשנים הבאות. דימנשיה, אלצהיימר, ומה לא. זה שווה 20 מיליון? רוקי מרציאנו, האלוף היחיד ב-'כבד' שמעולם לא נוצח – החליט לפרוש בשיאו אחרי שקרבותיו האחרונים היו נגד אלופי הכבד הנאורים לשעבר ג'ו לואיס, וגו' וולקוט. נגד שניהם הוא עמד חסר אונים בזירה כשהם כטרף ללא הגנה לפניו: "מה לעשות"? הוא כתב בספרו שנים אח"כ. "להרוג אותם? יכולתי לחבוט בהם בכל העוצמה כי הם היו בחוסר הגנה מחלט. לא ידעתי מה לעשות. הסתכלתי לפינה שלי, והטריינר שלי התחנן לפינה של ג'ו שיזרקו מגבת. אחרת היה ניגמר רע מאד". הוא פרש במלוא אונו וכספו בגיל 31 כאלוף בלתי מנוצח (0-49), ולעולם לא ניסה לחזור לזירה.
ג'ים בראון
ג'ים בראון נחשב עד היום לגדול רצי הכדור מאז ומעולם. הוא היה FULLBACK, לא HALFBACK, והוא היה שחקן בלתי עציר עם שיווי משקל עליון ומהירות עצומה שחוברה לכוח ועוצמה ללא אח וריע. אתם מכירים אולי את גדול רצי הכדור מאז ומעולם בפוטבול יותר כשחקן קולנוע ("DIRTY DOZEN" היה סרטו הידוע ביותר) ולוחם מנהיג עבור שוויון לשחורים. הצורה בה פרש היא יותר מוזרה מהפרישה עצמה בשנת 1966 כשהוא נחשב ללא עוררין לגדול שחקני הפוטבול של זמנו בקליבלנד בראונס. זה היה בעת ההסרטה של הסרט "DIRTY DOZEN" בלונדון כשהוא מרים טלפון מלונדון לעורך הספורט של 'פליין-דילר', עתונה של קליבלנד, ואומר לו שהוא פורש ולא חוזר לשחק. הוא העדיף להמשיך לעשות סרטים בינוניים (רק ה-DIRTY DOZEN זכה להוקרה) מלהיות שחקן הפוטבול הטוב בעולם. אך כשיש לך סצינה בה אתה מנשק את רחל וולש (מסכנים הצעירים שבכם שלא יודעים מי היא. כוסיות כאלה אין היום יותר בעולם!), מי לא היה מעדיף זאת? זה היה בגיל 29 אחרי עונה בה נבחר ל-"HALFBACK OF THE YEAR" אחרי 1,544 יארדס נשיאת כדור ו-19 טאצ'דאונים. רוצים השוואה? זה כאילו לברון מודיע היום שהוא פורש מכדורסל עבור הוליווד.
פלורנץ גריפית'-ג'וינר
http://youtu.be/o2MGfxwl3WM
בקיצור ולעניין, האתלטית הגדולה בכל הזמנים פורשת מיד אחרי קביעת שיאי עולם שאולי לא יישברו בימי חיינו. מה שהיא עשתה באולימפיאדת סיאול ב-1988 לנגד עיני הרואות מ-20 מטרים יישאר אולי לדבר העליון ביותר בהסטוריה של הספורט. אף אישה אפילו לא מגרדת את שיאיה ב-100 מטרים ו-200. כמובן שכולם טוענים "סטרואידים", דבר שתמיד הכחישה, ואף פעם לא ניתפשה. העובשה היא פשוטה: היא פרשה בגיל 25 מיד אחרי שקבעה שיאים שאולי יישארו לעד.
*****************
קובי בריאנט. זה הזמן לפרוש!
ועכשיו אני מגיע לקובי. ישנה לו הזדמנות היום לפרוש.
עם מעשה זה להיכנס לתולדות הכדורסל כאחד מהשחקנים הגדולים אי-פעם.
(במקום לבייש ולהשפיל את עצמו בעונה דפוקה מראש)
(ואולי אפילו להישאר נכה לכל החיים בגלל מאמץ-יתר ללא סיבה)
קובי, שמע לי: ישנה לך הזדמנות לעשות את הדבר שיכניס אותך לדברי הימים של הכדורסל כאחד האלופים הגדולים ביותר, ואחד השחקנים הטובים ביותר. מה יש לך לחזור אחרי פציעה כזאת חמורה, בגיל 36, לקבוצה עלובה שתושפל העונה שוב ושוב, ואתה תחטוף על הראש ערב-ערב.
אתה תיאלץ לשרוף את נשמתך כשאתה מנסה לתקן מה שארבעה אחרים על הפארקט מקלקלים. אז למה לשחק? ואני מבטיח לך שלעולם לא תחזור ליכולתך האופטימלית. אם תהיה 85% משהיית במיטבך זה יהיה טוב.
מה אתה רוצה? להגיע ל-6 אליפויות ולהשתוות למייקל ג'ורדן? אפילו אם כן, אז מה? מספר אליפויות הוא הישג קבוצתי, לא אישי. ובינינו, כדי לצפות לאליפות ששית תצטרך לשחק עד גיל 40 לפחות. גיל 42 הוא מספר יותר הגיוני.
ולהיות אלוף הנקודות? הסתכל על הטבלה:
1 |
Kareem Abdul-Jabbar |
38,387 |
2 |
Karl Malone |
36,928 |
3 |
Michael Jordan |
32,292 |
4 |
KOBE BRYANT |
31,617 |
Mbk
21 ספט 2013 18:25:38דוויד רובינסון לא פרש בשיא.
מסכים שקובי צריך לשקול פרישה . לדעתי הלייקרס טועים לגביו הוא עבר פציעה סופר קשה אחרי 18 עונות של משחק.
פרשו בשיא
מגיק גונסון , מסיבות לא נכונות
עודד קטש , פרש בשל פציעה בשיאו
גים בוטרייירט פרש בגיל 30 בלבד
מייקל פלפס בשיאו ופרש
Mbk
21 ספט 2013 18:27:48מראינו ריברה יהיה האחרון לשחק עם המספר 42 בביסבול
אשתדל לכתוב על כך פוסט , ג'קי רובינסון כמובן .
מנחם לס
21 ספט 2013 18:29:15למעשה אף אחד כמעט לא פרש ב-"שיאו", אבל ברמה גבוהה מאד של משחק!\
מייק פלפס אולי יחזור ל-2016? אני מקווה שלא!
שמעון
21 ספט 2013 18:30:51אחד ממאמריך הטובים ביותר, ותודה על הסטוריה שאני לא מכיר!
קובי? אופי שלא ירשה לו לפרוש!
נדב
21 ספט 2013 18:33:33דוק, האם לדעתך ג'ים בראון היה טוב יותר מסנדרס?
והאם מרציאנו הוא בין 3-5 הגדולים ביותר במשקל כבד?
יניב
21 ספט 2013 18:49:18לקובי ישנה עוד עבודה להשלים: לקבור את מיאמי היט שלך!
מנחם לס
21 ספט 2013 18:57:21סנדרס לא היה פולבק. הוא היה הפבק. פולבקס הולכים ונעלמים מהעולם. היחידים שהגיעו קצת לרמתו היו דרל ג'ונסון ולארי זנקה, החייה של מיאמי דולפינס. היום אין מפלצות כאלה בפוטבול.
ובקשר למרציאנו, הוא היחיד מכולם שלא נוצח, אז הוא בוודאי מהגדולים ביותר, אם כי היום הוא היה נילחם כחצי כבד. אבל היתה לו את אחת המהלומות החזקות בהסטוריה, לפי כל מה שקראתי עליו.
נדב
21 ספט 2013 18:34:42את ג'וינר הייתי מוציא מהרשימה כי היא פרשה בגלל שחששה שימצאו בדמה גרורות של סטרואידים.
מנחם לס
21 ספט 2013 18:58:27אולי יש צדק בדבריך, אבל הכל HEARSAY. כל זמן שלא מצאו – היא כשרה.
דדי
21 ספט 2013 19:27:23נו באמת – מלך הקונספירציות עוצר דווקא במקרה הכי ברור בהסטוריה ?
עולם מוזר.
דדי
21 ספט 2013 19:18:56"הטניס היחיד שלו מאז היו שני משחקי ראווה במדיסון סקוור גארדן נגד רוג'ר פדרר, משחקים אותם ניצח סמפרס די בקלות, וכמובן שכל שפוטי פדרר גיחכו 'זה היה סתם משחק ראווה'. אבל אם הטניסאי (פדרר) שאומרים עליו שהוא, אולי, הגדול מכולם לא מתבייש להפסיד לשחקן שבזמנו אמרו עליו שהוא הגדול מכולם – שיהיה לו לבריאות.
לא היה ולא נברא.
ושוב, אני מתעכב רק על מה שאני יודע – כי לא מתכוון לטרוח ולבדוק את כל השאר…
בכל אופן, מוגש כשירות לגולשים –
On April 6, 2006, three and a half years after his retirement, Sampras resurfaced and played his first exhibition match in River Oaks, Houston, Texas, against 23-year-old Robby Ginepri. Ginepri won the match in two sets.
On November 20, 2007, Sampras lost the first of three exhibition matches in Asia against Roger Federer in Seoul, Korea.
two days later in Kuala Lumpur, Sampras again lost to Federer in two tiebreaks.
However, Sampras was able to win the last match of the series, winning in two sets on fast carpet.]
On February 18, 2008, in an exhibition match during the SAP Open, Sampras defeated another active player, former world No. 2 Tommy Haas
On March 10, 2008, Sampras played another exhibition match against world No. 1 ROGER FEDERER AT ,MADISON SQUARE GARDEN IN NEW YORK CITY. SAMPRAS ONCE AGAIN LOST THE MATCH in three tight sets.]
In 2009 Sampras won two Outback Champions Series titles. He defeated McEnroe in the final of the Champions Cup Boston in February and Patrick Rafter in the final of The Del Mar Development Champions Cup in March.
On November 17, 2011, Sampras played and lost an exhibition match against Milos Raonic. Sampras’s serve approached 200 km/h throughout the night.[42]
גוגו
21 ספט 2013 20:56:35תגיד לי, לא נמאס לך? לי בכל אופן נמאס לשמוע את כל הביקורות הקטנוניות שלך החוזרות כמו תקליט שבור. אז סמפרס שיחק יותר משני משחקי ראווה שהדוקטור לא ידע מהם. ביג דיל. זה כל מה שיש לך לומר על מאמר מרתק כזה? אתה מעייף אותי לפחות עם ההערות הטפשיות שלך.
דדי
21 ספט 2013 21:16:59הנה מה שנאמר לך –
הטניס היחיד שלו מאז היו שני משחקי ראווה במדיסון סקוור גארדן נגד רוג'ר פדרר, משחקים אותם ניצח סמפרס די בקלות, וכמובן שכל שפוטי פדרר גיחכו 'זה היה סתם משחק ראווה'. אבל אם הטניסאי (פדרר) שאומרים עליו שהוא, אולי, הגדול מכולם לא מתבייש להפסיד לשחקן שבזמנו אמרו עליו שהוא הגדול מכולם – שיהיה לו לבריאות.
העובדות – הם שיחקו 4 משחקים, מתוכם ניצח פדרר 3 – כולל את האחד ששוחק במדיסון סקוור גארדן.
אז לא רק שקיבלת את העובדות הלא נכונות (כמו עם הראיון של כרמלו), אלא "קיבלת" גם את "תגובות אוהדי פדרר" ל"שני הנצחונות הקלים של סמפרס" (שלא היו ולא נבראו כאמור)… (כמו ה"ציטוטים" שמעולם לא היו של כרמלו לגבי מעבר ללייקרס).
המשותף ?
לדעתי – אג'נדה של מנחם שהוא אוהד סמפרס, ועל דעתו לגי הלייקרס לא צריך להרחיב.
לא מדובר פה באי דיוקים.
מדובר בסילוף של העובדות.
לא מעניין אותך ?
דלג על התגובות שלי.
לתחושתי, יש מספיק כאלה ששמחים עליהם.
ואם זה נראה לך קטנוני, זה רק בגלל שזה הנושא היחיד שטרחתי לבדוק כי זכרתי בפירוש שפדרר ניצח את סמפרס במשחקי הראוה, ויותר מפעם אחת.
בוא נגיד שבתור מדגם אקראי זה לא מבטיח טובות לגבי השאר.
הכתבה והנושא שלה נהדרים – גם עם לדעתי המציאות מוכיחה שמנחם טועה לגבי פרישות של ענקים בשיאם, אבל לכתוב דברים שמעולם לא קרו ולמכור אותם לאנשים בתור עובדות – וכנראה בגלל אג'נדה אישית – זה לא משהו שאני מתכוון לעבור עליו בשתיקה.
אתה מוזמן לעשות את זה ולבלוע כל מה שמאכילים אותך אם אתה רוצה.
לגבי התגובות שלי אם ככה, כמו שאמרנו – דלג.
הם לא בשבילך, לא בשביל שימי, או בשביל כל אחד אחר שזה מקובל עליו.
ישראל קרמר
22 ספט 2013 12:29:48בכל מקרה, ספסראס במשחקי הראווה כבר היהמעבר לשיאו ופדרר היה בשיאו ולכן משחקים אלה הם לא מדד.
דדי
21 ספט 2013 19:25:38מג'יק ניסה קמבאק שלא הצליח.
גם קטש.
ג'ורדן כמובן.
קארים פרש הרבה אחרי שיאו, אבל עם עוד 2 אליפויות שעושות המון למעמד שלו בין גדולי כל הזמנים.
שורה תחתונה – אין לזה שום קשר לאיך זוכרים את הגדולים ביותר, וקובי צריך לעשות מה שהוא מרגיש, מה גם שלאף אחד אין סיכוי להתאושש מפציעה או לעשות את הבלתי אפשרי כמו השחקן הזה.
ואם יש מישהו אחד שבאמת פשוט קם והלך באופן לא מוסבר בשיאו וגם בגיל צעיר – זה ביורן בורג.
לפי מנחם – הוא עשה נכון.
לפי דדי – הוא מצטער על זה עד היום.
שימי
21 ספט 2013 20:45:26תגיד לי דדי, איך אתה לא מתבייש לחטט בפינצטה על משחקי ראווה של סמפרס (אגב, הוא כן ניצח את פדרר פעמיים!) בשעה שהדוק נותן לנו את מאמרי הספורט הטובים ביותר בשפה העברית, כשכל מאמר שלו הוא חגיגה לאביונים שלא ראו ולא חיו את הימים ההם? כל מאמר שלו הוא מסטר=פיס, ואז אתה מופיע עם התגובות הקטנוניות שלך. אתה לא יותר מטרחן שלי מזמן נמאס ממנו.
בן
22 ספט 2013 05:53:18שימי הבורות היא ברכה. כבור אתה קורה ערמת שקרים ומתמוגג ממנה בזמן שדדי מתפוצץ על כל שקר מגמתי שמנחם עושה והוא עושה הרבה והם תמיד מגמתיים.
עידו
22 ספט 2013 16:01:17בן, אני זוכר אותך עוד מהאתר "הישן". יש לי שאלה: אם הדוק הזקן הוא "מלא בורות", מדוע אתה באתר הזה כל בוקר, כבר איזה 5 שנים, בלי להחמיץ אף כתבה שלו?
מוסיק
22 ספט 2013 17:00:14תגיד לי, אתה אותו הבן שהלך לטיפול נפשי אחרי שמנחם ניבא אליפות לפני שנתיים למיאמי ואתה נבאת אליפות לסן אנטוניו?
ואח"כ ניכנסת לעוד טיפול כשהוא ניבא "20 הפרש ממוצע לנבחרת העתודה של ארה"ב באליפות העולם" ואתה נבאת ספרד, וארה"ב ניצחה בהפרש ממוצע של 19.6 או משהו כזה?
Ori88
21 ספט 2013 19:41:15הסרט על מונטנה החזיר אותי לשנות השמונים – תענוג – תודה.
אולג'ואן ושאקיל, למיטב זכרוני היו צל של עצמם בשנים האחרונות שלהם.
מארק ספיץ פרש בשיא, אם אינני טועה.
אריק זאבי שלנו היה צריך לפרוש הרבה לפני אולימפיאדת לונדון ולמנוע את הבזיון. למרות זאת הוא אחד הספורטאים הדגולים שלנו אי פעם.
רמי ק.
21 ספט 2013 20:31:02תודה על כתבה נפלאה
מארק ספיץ האתלט היהודי הגדול ביותר, נקודה.
עם כל הכבוד לאיזה פיצ'ר פישר
ד"ר אייל שני
21 ספט 2013 21:00:35תלוי איך מסתכלים. בארה"ב לומדים על קופאקס בבית ספר והוא אגדה. מרק ספיץ? אולי 1% אחד מהאוכלוסייה יודע את שמו.
ד"ר אייל שני
21 ספט 2013 20:59:22תודה מכל הלב. העלית זכרונות נשכחים. אני עדיין זוכר את מרציאנו, "הפטיש הלבן".
דן דן
21 ספט 2013 21:01:35האתלט שבאמת פרש בשיאו – ביורן בורג.
היו לו בוודאות עוד 4-5 סלאמים אם היה ממשיך לשחק, פרש בגיל 27!!
מנחם לס
21 ספט 2013 21:43:51נכון. הוא לא קפץ לי לראש. אבל מה ש"עזר" לו לפרוש היו ג'ון מקנרו והאמריקאים האחרים שהתחילו לנצח אותו.
מנחם לס
21 ספט 2013 21:45:43אבל הוא לא פרש מיד אחרי שניצח גראנד סלאם כמו סמפרס ב-US OPEN!
ZEEV
21 ספט 2013 23:08:00What a pleasure to read in Hebrew such great sports stories!
Thank you/
אריק
21 ספט 2013 23:20:12קובי עוד לא בן 36. למה שיפרוש? יש לו עונה שלמה להחליט אם הגיע הזמן לפרוש או לא.
אדיר
22 ספט 2013 12:32:20הכתבה רלוונטית גם לפדרר…
אחלה פוסט. אם אני המנג'ר של הלייקרס, אני לוקח את גאסול ונאש, ועושה עליהם טרייד בשביל איזה שחקן איכותי- קווין לאב, למרקוס אולדרידג', ובונה מעין okc בלייקרס.
אדיר
22 ספט 2013 12:32:59חצומיזה שמטה וורליד שיט אמר שהלייקרס יגיעו לגמר השנה, אז מה אתם דואגים? :))
עוזי חבושה פרופסור
22 ספט 2013 13:40:41מנחם מה איתך? מדוע אתה לא פורש בזמן (שהיה כבר לפני עשרים שנה). מאז שנכנס האינטרנט, אפשר בקלות להעלות על כל הגוזמאות שלך, היית צריך לפרוש בעידן הדפוס…
שימי
22 ספט 2013 15:59:29סתם שאלה לעוזי (שהוא בטוח בן 16-17 גג): למה אתה ניכנס לאתר של הזקן כמו שעון, בוקר בוקר, וקורא כל מילה ברעב ממש?
עוזי חבושה
22 ספט 2013 17:01:21כדי לצחוק מההמצאות שהוא ממציא, שיממממי. מי העניק לך את השם המצחיק הזה. הייתי בן 16 לפני 40 שנה כשאתה עוד לא היית הזרע שנהיה אבא שלך
רועי
22 ספט 2013 13:50:34מנחם.
אם קובי פורש אני מתעבד! ביחד עם גרי ווסט ומגיק גונסון הוא הליקר הגדול איי פעם.
הוא מציל אותנו כל משחק מכניס זריקות חשובות ומנהיג את הלייקרס גם בלי לשחק. אבל זה נכון שיש עם זה שהוא לא מוסר ולוקח יותר מדי זריקות אבל….אין מה לעשות הוא פשוט גדול.
רועי
22 ספט 2013 13:51:43מנחם.
אם קובי פורש אני מתעבד! ביחד עם גרי ווסט ומגיק גונסון הוא הליקר הגדול איי פעם.
הוא מציל אותנו כל משחק מכניס זריקות חשובות ומנהיג את הלייקרס גם בלי לשחק. אבל זה נכון שיש עם זה שהוא לא מוסר ולוקח יותר מדי זריקות אבל….אין מה לעשות הוא פשוט גדול
דקסטר
22 ספט 2013 17:15:01מי שבאמת צריך לפרוש זה פדרר. זה פשוט עינוי לראות אותו משחק ככה. אין שום צ׳אנס שיקח עוד גראנד סלאם. הוא לא יכול לנצח טורניר הטוב מ 5 .
מנחם לס
23 ספט 2013 18:51:45צודק לחלוטין!
דורבן32
23 ספט 2013 09:19:39לדעתי יש הבדל בין כאלו שנאלצו לפרוש (קטש, מג'יק) לבין כאלה שבחרו לפרוש.
אני גם מפריד בין כאלו שפרשו וחזרו (ג'ורדן פעמיים, דורון שפר) לבין כאלו שפרשו בצורה מוחלטת למרות שכוחם עדיין היה במותנם.
אסיים באליל נעוריי שפרש בשיאו – אריק קאנטונה! איך פספסת את הזכייה בליגת האלופות אריק????
מנחם לס
23 ספט 2013 18:52:56נכון מאד. יש הבדל בין "נאלצו לפרוש" לבין "בחרו לפרוש"