שני הסנט שלי על שני שחקנים מדוברים ועוד סנט על 4 נוספים/ אדר בר דוד

לא כתבתי המון זמן ובכלל לקחתי קצת זמן אוף מהאתר. כיף לחזור ולראות שהכל מתקתק. מקווה להיות מעורב יותר בהמשך העונה.

טריי יאנג:

אחד השחקנים שנשפכו עליהם הכי הרבה מילים כאן בהופס. לא אתייחס לשאלה האם ההגנה שלו יכולה להספיק בשביל לקחת קבוצה לאליפות, גם לא האם ההשחלות בין הרגליים הם חלק מהשואו כמו הטבעה בפנים או משפילות את שחקני היריב. אפילו לא אחווה את דעתי על שיערו המקורזל. כן אנסה להאיר קצת על ההשוואה בינו לבין השחקן אליו הושווה עוד לפני שנבחר בדראפט – סטף קארי.

שלשות מטווחים לא הגיוניים, חדירות וירטואוזיות, חוסר מועמדות לאחת מחמישיות ההגנה אלה נקודות שמשותפות לשניהם. יאנג עוד לא מתקרב לאחוזים המטורפים של סטף מחוץ לקשת אבל יש שני נתונים משמעותיים בהם שחקן השנה השנייה מג'ורג'יה כבר מתעלה על ה-TWO TIMES MVP מהמפרץ:

אסיסטים בפרט וניהול משחק בכלל – בעונתו החמישית בליגה, ועוד לפני שסטיב קר החליף את מארק ג'קסון כמבוא לאימפריה של חצי העשור האחרון, קארי 'עיניים ירוקות' היה רכז הרבה יותר קונבנציונאלי ממה שראינו ממנו בהמשך הקריירה אז שימש יותר סקורר ממנהל משחק. באותה עונה הוא קבע שיא קריירה באסיסטים – 8.5 למשחק. טריי יאנג כבר עכשיו מראה יכולות ניהול משחק יותר טובות מסטף בשיאו. המספרים מגבים את מה שהעיניים רואות – 9.2 אס', חלקם שומטים לסתות ופוערים פה. קבלת ההחלטות שלו נהדרת ולא מאפיינת שחקן כל כך צעיר. נכון, הוא מאבד כמעט 5 כדורים למשחק אבל כמות האס' בהחלט מפצה על זה ומעמידה אותו כבר במקום השני בליגה אחרי לברון ומספריו המדהימים. וזה עם צוות מסייע בינוני למדי, בלשון המעטה.

היכולת להגיע לקו – קארי משלב את הקליעה האבסולוטית עם יכולת חדירה נהדרת ובמשך שנים נחשב לאחד המסיימים הכי טובים בטבעת. אולם, היכולת לסחוט עבירות ולמקסם את היותו קלעי העונשין מהטובים בהיסטוריה (מעל 90% בקריירה) לא מוצתה. ובליגה בה האנליטיקס מראה את חשיבות הקליעות מהקו, טריי מצליח להתעלות על מורו ורבו. 9.4 הליכות לקו שנקלעות ב-85.6% הן אחת הסיבות שהופכות אותו לכוח התקפי כל כך משובח, למרות אחוזי קליעה סבירים למדי (53% אפקטיביים). זה כמו לקלוע 3 שלשות במשחק ב-58%. עד כדי יעיל. והוא רק במשכלל את זה ככל שהעונה מתקדמת – ב-12 משחקיו האחרונים הוא הלך לקו כמעט 14 פעמים במשחק.

דריימונד גרין:

גם דונקי היה העונה מושא לדיונים רבים ודעות מגוונות. המילה נגר כנראה נזרקה פעם או פעמיים. אני לא פה בשביל לדבר על יכולת הקליעה (אי אפשר באמת להתווכח עם 44% אפקטיביים, זאת נגרות במיטבה ) אלא על יכולת המסירה. לא מעט נטען כלפי מכווץ האשכים שבלי הקלעים ההיסטוריים מסביבו הוא היה עוד רול פלייר זניח בתהומות השארלוט או האורלנדו של הליגה. אז מבחינה הישגית, העונה, לראשונה כשחקן הבכיר בקבוצה, הווריורס לא הולכים לשום מקום חוץ מלמאזן הגרוע בליגה. ברור גם שאחרי הפציעה של סטף, לא היתה להם כל כוונה אחרת. אולם, האם אפשר לקבוע העונה כי כמות האסיסטים הגבוהה לאורך השנים אכן נבעה רק בגלל שבפינות חיכו קארי, קליי ודוראנט? העונה גרין מוכיח חד משמעית – לא!

עם שחקני ג'י ליג סביבו, דריימונד מוסר העונה 6.2 אס' למשחק. נכון, בארבע העונות הקודומות הוא מסר מעל 7 למשחק אולם כשלוקחים בחשבון את הירידה המשמעותית בכמות הדקות, מדובר בירידה מזערית. מבחינת יחס אס'/איב' מדובר בעונה השנייה בטיבה בקריירה שלו.

6.2 אס' למשחק מציבים את מפצח האגוזים במקום ה-20 בליגה. ה-19 שמקדימים אותו מורכבים מ-15 רכזים פלוס לברון ולוקה (רכזים בפועל), יוקיץ' ודווין בוקר. ואפילו זה לא משקף את המיקום האמיתי כי כשמחשבים פר 36 דקות גרין כבר מדורג במקום ה-8. לפני לילארד. לפני יוקיץ'. לפני הארדן וראס וכריס פול. קראתם נכון. עם דמיאן לי וקיי באומן וג'ורדן פול. היסטוריים הם לא…

ועוד תוספת קטנה:

כרמלו אנטוני – יש איזו תחושה כאילו מלו נותן עונה טובה. אז בשביל שחקן שלא ידוע במשחק ההגנה, ביכולת המסירה או בחיזוק הכימיה הקבוצתית אנחנו נשארים עם הקליעה. אחרי 40 משחקים במדי פורטלנד, מלו, שמקבל קרדיט רב עם 32 דקות על הפרקט, מחזיר לטרי סטוטס עם 35%סבירים לשלוש אבל גם 46% אפקטיביים, רחוק מהממוצע בליגה. עם 2.6 הליכות לקו הוא בטח לא מפצה על זה – ה-TS% שלו הוא הנמוך בקריירה. בשורה התחתונה – הייתי מעדיף את הארקלס או אמינו עם ההגנה המצוינת ועל אף המגרעות בהתקפה.

ספנסר דינווידי – כל הכבוד לו על שמוביל את הנטס לעוד עונה בפלייאוף אבל בינינו, זה בעיקר המזרח המחפיר. כבר קראתי השבוע שהגיע לו מקום באולסטאר. 30% מחוץ לקשת ו-47% אפקטיביים זה פשוט לא מספיק. מן הסתם, אין לברוקלין הרבה אופציות טובות יותר אבל לא צריך לתת לו קרדיט יותר ממה שמגיע לו.

לו ויליאמס – גם סוויט לו האהוב, השחקן השישי הנצחי, ממשיך ךקךוע בצרורות עם 19.5 נק' למשחק אבל גם אצלו היעילות נמוכה. מחוץ לקשת הוא סביר עם 35% אחוז אבל בתוך הקשת המצב רע מאוד ובסך הכל הוא עם 47% אפקטיבי. לזכותו יאמר שהוא מאסטר בסחיטת עבירות עם כמעט 6 הליכות לקו שנקלעות ב-86% מצוינים. וברגע האמת תמיד הייתי מעדיף לראות אותו אצלי מאשר נגדי. רק לא בטוח שעם קאווי וג'ורג' נראה את זה מספיק בפלייאוף.

פרד ואן וליט – אז בשביל לסיים באווירה חיובית, אחד המועמדים לפרס השחקן המשתפר של העונה. הוא הפך מרול פלייר חביב לאחד השחקנים הכי חשובים בקבוצה שמכוונת לגמר המזרח. מ-11 נק' ו-4.8 אס' הוא קפץ ל-18 נק' ו-6.8 אס' ויחס אס'/איב' אדיר של 3 ל-1. למרות עלייה משמעותית בנפח הזריקות, הצליח לשפר במעט את האחוזים ועם 40% מחוץ לקשת הוא משלב קליעה נהדרת, ניהול משחק והגנה לוחמנית ובלתי מתפשרת. מבחינתי, אחד הסיפורים היפים של העונה.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. הקוריוז

    21 פבר 2020 21:37:42

    לגבי דררי כמה אס יש לו לדאנק לייאפ? אני מניח איזה 2. אז שחקן של 2 אס למשחק בלי קליעה הגנה או משהו אחר זה מה? מחוזות השארלוט והמרווין וויליאמס.

    סוויט לו קילר אתה נותן יותר מידי משקל לאפקטיבי ולסטט שנקבע בדיעבד.

    דינווידי תותח
    סטף קרי בגיל 21 היה בדיווידסון טריי יאנג בגיל 21 עושה 30 נק ו9 אס בnba. כמובן שיהיה סביב טריי שחקנים נורמלים האחוזים שלו אפילו יעלו קצת.

    כרמלו בהחלט פחון

    1. ברוך רובין

      21 פבר 2020 22:27:50

      ומה מד הנקודות שלו וריבאונדים די מצחיק שהוא מסתכל על כמות האסטיסטים שלקבוצה חסר מחסור רציני בקליעה ובריבאונד,ואני לא מדבר על ההגנה הנוראה השנה שחקן משלים כמו שטענו תמיד

        2. ברוך רובין

          22 פבר 2020 01:18:07

          ממש לא נכון , יש הבדל עצום לאסיסט לשלושה (above the break ) מאסיסט לדאנק לייאפ, אסיסט לשלושה כזאת אני בהחלט לא מחשיב כאסיסט אלא כניפוח סטטיסטי (דוגמה טובה ה״אסיסט של טיג ליאנג אתמול של שני מטר מאחורי קו ה3 וקובר שלושה אין קשר בין המוסר לזריקה). גרין מנהל משחק טוב אף אחד לא

  2. Avri

    21 פבר 2020 21:46:00

    מסכים עם הרוב. +1 על פרד ואן וליט שדי עובר מתחת לרדאר (או מתחת לפריצה של סיאקם). כרמלו – בתכלס הוא קצת עגלה אבל פה ושם מתפלק לו הכרמלו הישן והטוב וזה מעלה זכרונות נעימים (לפחות לאלו שכמוני די חיבבו אותו כשחקן). דינווידי לא פוגע אבל אצלו זה בעיקר מנהיגות ואסיפת השברים שקיירי השאיר אחריו.
    דריימונד פשוט לא מעניין אותי השנה ויאנג זה כיף צרוף.

  3. עידו גילרי

    21 פבר 2020 22:58:47

    אין לי הרבה מה להוסיף מסכים עם כל מה שכתבת. אחד לאחד.
    אז רק נגיד שטוב שחזרת לכתוב (סיקור יום שני מחפש קונים).

  4. מנחם לס

    22 פבר 2020 00:04:50

    טוב שחזרת, "שגיא". אני מסכים לחלוטין עם הסיכום על יאנג. סוויט לו הוא שחקן מאד מיוחד, והוא כזה שנה אחרי שנה, ומסכים לחלוטין בקשר לואן וליט ודינווידי. כיף לקרוא אותך שוב.

  5. אור

    22 פבר 2020 00:16:21

    כרמלו על מינימום זה עדיין החזר יפה על ההשקעה, אמינו והארקלס מרוויחים פי 5.
    .
    פוסט יפה בכל אופן, תמשיך לכתוב

  7. רועי ויינברג

    22 פבר 2020 01:30:57

    טוב מאוד שחזרת. אהבתי את הנקודה על דריימונד. הוא נותן עונה התקפית די טובה, אבל חלש בהגנה (כמו כל הקבוצה) וסקורר אף פעם לא היה וגם לא אמור להיות. התיאום שלו עם אנדרו וויגינס הוא הדבר החשוב ביותר בעונה הזאת לגולדן והזמן שהם מקבלים עכשיו ביחד יכול להיות משמעותי בשנה הבאה כשהספלאשים יחזרו.

  8. אשך טמיר המקורי

    22 פבר 2020 01:40:23

    אין מה להשוות אותו לסטף, אין לו שום תנועה אוף דה בול.
    הוא בול הוג ומפציצן משלוש ולכן ההשוואה המתאימה בסגנון זה הארדן או ליליארד, רק גמד (עם יכולת מסירה עליונה על ליליארד אבל יותר איבודים).
    סגנון המשחק הזה של רכז מעולם לא הוביל להישגים.

      1. אשך טמיר המקורי

        22 פבר 2020 09:37:40

        כמה הוא התלהב מעצמו אז, חגג אחרי כל פעולה, העביר לשחקנים בין הרגליים ועשה טראש טוק עם שחקנים ואוהדים?
        אין מה להשוות.
        אחד – שואף להצלחה קבוצתית
        שני – שואף להאדרה עצמית
        התנועה זה רק נגזרת של זה.

        1. חגי "התותח" ניסני

          22 פבר 2020 12:19:34

          תגיד אתה אמיתי? התנועה היא נגזרת של אופי ולא של שיטת אימון שקר הביא איתו? האמת לא הייתי בעניינים בשנים של לפני קר אבל מההיילטס שראיתי סטף הוא אותו סטף בדיוק מבחינת החגיגות.
          באמת שאין לי מושג איך אתה מצליח לקבוע בכזה ביטחון על מושגים כל כך אמורפיים כמו אופי או אישיות כשכל ההיכרות שלך עם הבנאדם היא דרך המרקע.

            1. חגי "התותח" ניסני

              22 פבר 2020 12:40:20

              נראה לי שאין לי מושג. אני לא באמת יודע איך הדברים עובדים מבפנים ואני יודע שהדמיון הוא בעל יכולות תעתוע. רוצה לחשוב שאני מזויף? לך על זה (אגב אני ממשיך לקרוא אותך ולא חושב שאתה מבזה את עצמך גם כשאתה קורא לי ככה) אבל בעיניי קצת מצחיק כל הפרשנויות האלו, על יחסים, אופי או קבלת החלטות, בלי שיש איזשהו קצה של מידע שלא עובר רק דרך המדיה ונסמך על חשיבה סטריאוטיפית במקרה הטוב.
              .
              אם אנחנו רוצים לשחק בניחושים אז נראה לי שיאנג מאוד מאוד רוצה לנצח ויעשה הרבה דברים על מנת לעשות את זה כולל לשנות את דפוסי המשחק העכשוויים שלו, למרות שזה לא ממש נצרך כי אם החברים שלו יקלעו קצת יותר טוב מהשלוש, הולכת להיות להם התקפה די טובה בעתיד הלא רחוק.

        2. הקוריוז

          22 פבר 2020 17:11:54

          רגע בירד לא עשה טראש טוק? היה אדם צנוע שהעביר זקנות את הכביש אה אשך?
          ומייקל בכלל היה אדם שקט אדיב ונדיב הלשון שהוא היה מוציא סתם היה כי הוא היה עייף?
          הדבר הטוב אצל טריי שכל חייו הוא שמע אנשים כמו האשך…שאמרו לו כמה הוא "טוב"…
          ואז הוא שמע את תחזיות "המומחים" בדראפט שהוא גימר פרדט…
          ואחרי שניגב בעונת הרוקי הוא שמע "שמול הגנות רציניות ושיתרכזו בו יחסלו אותו ושאין לו קלאץ"… כאילו שבעונת רוקי הוא הוא השחקן מס 5 בליגה שהביאו עליו הכי הרבה דאבל טים, בעונת רוקי! לא שמרו עליו…
          ושהוא מנגב בעונה 2 עם 30 ו9 הוא שומע "מומחים" שהוא לא מביא נצחונות…שהוא לא משפר את קבוצתו, הוא שומע ציטוטים ממנגרים עלומי שם וכנראה גם קרב שבפלייאוף יהיה קל לסגור אותו כי הוא קטן רזה חלש ולא עושה הגנה…
          ואז הוא שומע מפופ שהוא לא בין 44 השחקנים האמריקאים הכי טובים…. ואז ניק נרס מספסל אותו בשביל קייל לאורי באולסטאר וכל הזמן הזה גם לוקה ברקע…הוא תמיד שומע שהוא פחות טוב, הוא סובל מרגשי נחיתות קשים….בדיוק הדלק לגדולים ביותר ושופכים עוד ועוד שמן למדורה…
          וכמו שהוא כתב לאותם אנשים

          YOUR APOLOGY NEEDS TO BE AS LOUD AS THE DISRESPECT WAS…

          אגב ממתי טראש טוק מעיד על אופי? זה משחק כדורסל עוד לא הייתי במשחק בשכונה שלא הלך בו טראש טוק…

    2. שגיא נאור

      22 פבר 2020 10:35:59

      אתה צודק, בגלל זה כתבתי שסטף עם השנים הפך לפחות רכז ויותר סקורר. הכדור הרבה יותר בידיים של דריימונד וסטף מתרוצץ, יוצא מחסימות. הוא עדיין שחקן פיק נ רול מצוין אבל הוא הרבה מהשלשות שלו הם מתוך המשחק הקבוצתי ובקאצ' אנד שוט. אצל יאנג כמעט כל הזריקות באות מכדרור.
      סטך באמת ייחודי מהבחינה הזאת כי כל הרכזים-סקוררים האחרים מחזיקים בכדור המון.
      לגבי המתלהב מעצמו – בתור אחד שמת על קארי זה הדבר שהכי הוריד לי ממנו במהלך השנים. הפך בדיוק לזה שמתלהב מעצמו אחרי כל סל.

      1. אשך טמיר המקורי

        22 פבר 2020 10:49:01

        לפחות אצל קארי זה בא לאחר הרבה שנים בטופ + אליפויות, וזה עדיין לא ברמות של יאנג.
        אצלו זה מרגיש יותר מהנאה אמיתית פנימית שלו, ופחות נא באוזן לאחר ו"תראו אותי".
        יאנג עוד לא ייבש את החלב על השפתיים וכבר חוגג יותר מקארי.

  11. asaf

    22 פבר 2020 09:55:15

    תודה אדר. נגעת בנק' נכונות, לגבי וויליאמס גם עם האחוזים יורדים מעט כמו שכתבת הוא עדיין שחקן קלאץ' נפלא ושם בעיקר הקליפרס יצטרכו אותו לצד קאווי וג'ורג'.
    העתיד של טורונטו עם נרס על הקווים והצמד ואן ליט-סיאקם
    נראה ורוד מאוד…

  12. golan

    22 פבר 2020 10:48:25

    טוב שחזרת,
    יאנג – צריך לראות מה הוא עושה עם מאמן נורמלי וקבוצה ששואפת לאנשהוא (פלייאוף …) בינתיים כיף לראות. כדאי לו להוריד את רמת הטראש / העברות בין הרגליים אחרת זה עלול לכאוב לו…
    דריי – כל מילה. הוא לא נגר וגם לא יקח אליפות לבד … האמת שם באמצע.

    1. אשך טמיר המקורי

      22 פבר 2020 11:02:33

      אני לא רואה אותו מוותר על האחזקה המוחלטת בכדור ומתחיל לנוע בחסימות כמו קארי.
      בגלל ה-vanity.
      הטרנד עכשיו זה רכזים-סקוררים ומפציצנים כמוהו, שמחזיקים בכדור כל ההתקפה. הארדן, ליליארד, (קיירי).
      זה מעולם לא הביא להישגים, רק להאדרה של השחקן ספציפית והיילייטס.
      קארי נטול אגו בשביל כוכב, ומוכן לעשות הכל בשביל ההצלחה הקבוצתית.
      (אצל קיירי זה היה מקרה מיוחד, שימש בתפקיד סקורר לצד לברון ולא החזיק בכדור כמו שעכשיו. לא היה זוכה באליפות לעולם בדרך שלו, וגם עם לברון היה להם וואחד הצטרפות מקרים לא נורמלית כדי לגרד אחת.)

  14. האווי לאסוף

    22 פבר 2020 15:30:42

    אחלה טור, מעניין מאוד. תודה רבה.
    דווקא העובדה שהוא משחק בקבוצה פחות טובה עוזרת ליאנג בהשוואה מול קרי. צריך לבדוק את היוסג' שלהם, אני מניח ששל יאנג בשמיים. בכל מקרה, הדימיון ביניהם, בעיניי לפחות, הוא איזוטרי. בצורת המשחק המעשית הם שונים מאוד

  15. עגל

    22 פבר 2020 22:28:20

    ון פליט המלך.
    כמו שאומרים, יש לו אשכים של פר. הגמד הזה רק מראה לכולם מה הוא שווה והאמת, לעונה הרגילה, טורונטו כמעט לא ירדה למרות העזיבה של האחיין.

  17. Zvika Bar-Lev

    24 פבר 2020 09:18:05

    לגמרי מסכים לגבי יאנג, לגבי דונקי, וגם לגבי מלו – כאשר שני הותיקים מראים שכנראה מה שאתה כבר מכיר היטב כמה שנים, ובגדול כבר היה בפיק שלו, לא ממש יכול להפתיע אותך.
    לגבי ואן- ליט – אני מת עליו, ומת על העבודה שנרס עושה בטורונטו. סיפור נפלא של כדורסל.
    דיוונדי חמוד, ועדיין לא יותר מזה. סוויט לו בשביל הקליפרס שווה המון. יותר ממה שנראה בשני משפטים שכתבת לגביו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט