סיקור משחקי חמישי נייט בסקטבול ב-NBA / גיא רוזן

דטרויט פיסטונס (19 – 39) 106 – מילווקי באקס (47 – 8) 126

כצפוי, זה דמה יותר לתאונת דרכים מאשר למשחק כדורסל. הספיקו לבאקס רבע וקצת בשביל לעתות ליתרון של 20+ נקודות, ולהפוך את מה שנותר מהמשחק לזמן זבל. הנתון של לילה הוא ה-(+/-) של יאניס. ב-32 דקות הנתון שלו עמד על 39+ , כאשר הוא מסיים לילה בלתי עציר עם 33 נק', 16 רב', 4 אס', ו-3 חטיפות. לצדו בלט מידלטון עם 28 נק' ו-8 רב'. בשורות הפיסטונס "בלט" כריס ווד עם 18 נק' ו-11 רב'.

אטלנטה הוקס (16 – 41) 129 – מיאמי היט (35 – 20) 124

אתחיל דווקא בכוכב הפחות גדול שהיה בספק למשחק, ובסוף שיחק. דאנדרה האנטר. אולי בעצם אתחיל בנקודה בזמן בה נראה היה שאטלנטה מצליחים "לבזבז" הופעה אדירה של יאנג: דקה וחצי לסיום, נראה היה שהמשחק בידיים של מיאמי. הם הובילו 124 – 119, כאשר יאנג מחטיא ליי אפ (אחיר שבהתקפה הקודמת נחסם בניסיון לליי אפ). למזלם של אוהדי אטלנטה, קולינס במקום בשביל לקחת רב' התקפה ולצמצם לפער של 3 נק' בלבד. עכשיו זה זמן טוב להגיע להאנטר – בפיגור של 3 נק', פחות מדקה לסיום, ההוקס יאנג שמושך את מלוא תשומת ליבה של הגנת מיאמי מוצא את האנטר על קו השלוש. הרוקי הצעיר, בהמשך ישיר למשחק מצוין שלו (17 נק', 7 מ-12 מהשדה, 3 מ-3 מטווח השלוש) קולע בקור רוח שלשת קלאצ' שמביאה את המשחק לשוויון. ההמשך כולו איבוד אחד גדול של מיאמי – דראגיץ' מאבד כדור אחרי חטיפה של רדיש, שמעלה את ההוקס ליתרון 2 נק', ובהתקפה הבאה באטלר מחטיא שלשה, ואדבאיו שלוקח את ריבאונד ההתקפה מאבד כדור ליאנג שסותם את הגולל על המשחק. אותו יאנג, הוא הסיבה המרכזית לניצחון ההוקס במשחק. 50 נק', 8 מ-15 מטווח השלוש, כולל שלשות מטווחים בלתי אפשריים (אלא עם השחקן המדובר הוא קרי, או לילארד. חברה טובה, מצא לו יאנג…), 18 מ–19 מהעונשין, ו-8 אס' (לצד 7 איבודים). לראות אותו משחק, ולהבין שהעתיד של ה-NBA כבר כאן. תענוג צרוף. בלטו בשורות ההיט – אדאביו (28 נק', 19 רב', 7 אס', ו-3 חטיפות), ודראגיץ' (19 נק').

פילדלפיה סיקסרס (35 – 21) 112 – ברוקלין נטס (25 – 29) 104 (אחרי הארכה)

במה נתחיל? במה שלא היה הלילה. כדורסל, לדוגמה. ממנו היה קשה למצוא בהארכה, כאשר הנטס מחטיאים את כל 7 הניסיונות שלהם מהשדה, ומסיימים 5 דקות עם נקודה אחת בלבד מקו העונשין (אפילו מהעונשין הם הצליחו להחטיא…). או במי שלא היה – סימונס שלא שיחק הלילה, חסר מאוד לפילדלפיה, בדגש על אותן דקות בהן הוא בדקרך כלל לוקח את המושכות לצד שחקני הספסל. הלילה, כאשר אמביד שנתן משחק אדיר ירד לספסל, פילדלפיה חדלו מלשחק כדורסל. רבע שלי של 32 – 16 לנטס כמעט וחתם את הסיפור של המשחק (הנטס כבר היו ביתרון 50 – 30, 3 דקות לסיומו של הרבע השני), אבל הלילה אמביד סירב לתת לקבוצתו לפגוע במאזן הביתי המרשים, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 39 נק' (18 מ-19 מהעונשין), 16 רב', 2 חטיפות, 2 גגות, ו-(+/-) של 24+ לצדו בלט האריס עם משחק מצוין משלו (24 נק', 12 רב', 6 אס'). קלעי הנטס הבולטים הלילה היו לאברט (25 נק', 6 רב', 5 אס'), ודינווידי (22 נק', 8 אס').

שיקגו בולס (19 – 37) 93 – שארלוט הורנטס (19 – 36) 103

מה יש לקחת מהמשחק הלילה? לא הרבה. אולי את ההופעה של מונק מהספסל של ההורנטס (25 נק', 6 רב'). אולי את האי הופעה של הבולס במשחק – הם סיימו לילה מזעזע עם 42% מהשדה, 22% מהשלוש, ו-63% מהעונשין. רחמי על האוהדים שנכחו במשחק. ברידג'ס (22 נק', 8 רב') בלט לצדו של מונק. יאנג (22 נק', 11 רב') היה הקלע הבולט בשורות הבולס.

סקרמנטו קינגס (22 – 33) 129 – ממפיס גריזליס (28 – 27) 125

כמעט. כמעט והקינגס הצליחו לבעוט בדלי ולהפסיד משחק שבמשך דקות ארוכות הרגיש כסגור. 5 מ-10 מהעונשין בחצי דקה אפשרו לממפיס להפוך פיגור בן 7 נק' לכזה של נקודה אחת בלבד. למזלם של הקינגס, הילד הצליח לקלוע את כל 6 הזריקות שלו מהעונשין באותה דקה אחרונה, ולמעשה להכריע את המשחק. במהלך 48 הדקות, למרות שהמשחק היה צמוד למדי, השליטה הייתה כמעט ובלעדית של הקבוצה הביתית, כאשר מאמצע הרבע הראשון ועד לבאזר הקינגס ביתרון, יתרון שצמח ל-18 הפרש במהלך הרבע השלישי. בארנס (32 נק'), פוקס (26 נק'), והילד (20 נק'), היו מצטייני הקינגס הלילה. מלטון מהספסל (24 נק', 6 רב', 4 מ-5 מהשלוש) היה הקלע הבולט בשורות ממפיס, והסיבה המרכזית שאלו בכלל היו בתמונת המשחק בדקות הסיום.

גולדן סטייט ווריורס (12 – 44) 105 – יוסטון רוקטס (35 – 20) 135

ב-2 מילים: לא כוחות. על משחק בו יותר מ-40 דקות הן זמן זבל, אחרי שיוסטון עולים ליתרון בן 20 נק' כבר במהלך הרבע הראשון (הרבע הראשון הסתיים בתוצאה 38 – 17 לטובת יוסטון), אין יותר מדי מה להרחיב. הארדן (29 נק', 10 אס'), ווסטברוק (21 נק', 10 אס'), וקובינגטון (20 נק', 5 רב', 4 גגות, 5 מ-10 מהשלוש) היו מצטייני הרוקטס הלילה. וויגינס (22 נק') היה הקלע הבולט בשורות גולדן סטייט.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

    1. ישב וחייך על הספסל בזמן שווסטברוק התחיל לצרוח על הספסל של גולדן סטייט וקיבל את הטכנית השנייה שהעיפה אותו מהמשחק, ביתרון 30.

      1. רדיש לא יכול להיות באסט כי נבחר 10.
        ורדיש הוא פח תראה את המספרים של הבן האדם. כל פיסח שהיית שם במקומו היה נותן אותם מספרים. מה הפכתם אותו חחחח

      2. האמת היא שזה לא רק שמעון. הוא התחיל את העונה זוועה.
        .
        שמעון אני רוצה לומר ל… טוב לא משנה אתה בטוח צודק כי הרי ראית 2 דקות ואתה כזה חד.

  1. הרעשות כבדות בסקרמנטו, יונית. ממפיס מאבדים גובה, תמר. ניו אורלינס ממריאה, יעקב.יש פצועים בפורטלנד, אלמוג. פיניקס והספרס עדיין לא וויתרו, אמנון – כן גבירותי ורבותי, הקרב על המקום התשיעי בעיצומו, הצטרפו אלינו לאולפן לשידור מיוחד. שתי פרסומות וחזרנו.

  2. ראיתי את טריי יאנג קולע מתוך העיגול של האמצע של ההתקפה ששחקן מיאמי דבוק לו לחולצה…
    יש מה לעשות מול דבר כזה?
    לא מובן לי איך הקליעה ל3 כל כך השתכללה בשנים האחרונות
    מה השחקנים בתקופה של מנחם לא רצו לקלוע שלשות?

    1. לא היה מספיק מודעות. אז הלכו עם הזרם. ואז הגיע המורי בול ואז סטפן שהיה הראשון לשמו שהשליך ממרחקים אסורים ושם אותם צאקה אחרי צאקה. יאנג הוא השני ממשיך דרכו של סטפן. בעתיד אני מניח ששחקנים צנומים שלא בנויים על אתלטיות ופיזיות ינסו לפתח טווח דומה.
      אבל טריי הוא הרבה יותר ממשליך ממרחקים ארוכים. הוא גאון בניהול משחק מוסר עילאי ויודע לקרוא הגנות חבלז. הוא גם מהיר זריז ודריבלר קטלני. הבן אדם מקבל יותר דאבל טים וטריפל טים נראה לי מכל שחקן העונה. אולי הארדן באותו לבל.
      עידו וגיא יאמתו או לא את מבחן העין…

  3. מליק מונק יוצא העונה מהקונכייה. סקורר מאוד אתלט שסובל מחוסר יציבות שלו ושל הקבוצה שלו. סוף סוף יוצא לאור ומקבל דקות.
    ינווידי ממשיך בהופעות הטובות שלו העונה – בטח שהורידו ממנו את "אזיקי קיירי". נתראה איתו עונה הבאה שדוראנט וקיירי יחזרו ונראה מה יהיה שם.

    1. מונק היה פרוספקט רציני לפני הדראפט ובסוף נבחר רק 11. לא חושב שהוא לא קיבל הזדמנויות, פשוט באמת היה לא עקבי בשנתיים האחרונות ועוד בשארלוט

  4. עם כל הכבוד למשחיל – והוא מתחיל להרוויח קצת ממנו – ההשפעה שלו על התוצאה עדיין לא מספיק משמעותית. אטלנטה שלו (ושל מנחם) במקום הלפני אחרון בליגה השנייה, הליגה שבה הנטס, בלי שני הכוכבים שלה ועם מאזן שלילי – הולכים לשחק בפלייאוף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט