I Love This Game / עידו גילרי

סוף שבוע האולסטאר הוא הרגע בעונה שמאפשר לנו לקחת קצת אויר ולבדוק את מצב העניינים בליגה, לבחון מגמות  ולראות לאן נושבת הרוח. כן אני יודע שיש יותר מדי שריקות על מגע אורירי בקליעה, וכן הדרך בה מערכת הריוויו והצ'לנג עובדים כרגע הן פשוט זוועה. אני יודע שיש כאן הרבה שחושבים שההגנות מתו והכל משחק אולסטאר אחד גדול אבל כבר חפרתי על זה מספיק לפני שנה בדיוק ואני לא הולך לעשות את זה שוב.

אז מה נשתנה העונה? האמת שכמעט כלום… כלומר אם מתעלמים מכמות הכוכבים האדירה שעברה קבוצות ומהעובדה שאנחנו נמצאים בסוג של תקופת מעבר עד להתבססות ה"כוחות החדשים" בליגה. אם נסתכל על מה קורה בליגה מבחינת כדורסל אנחנו נמצאים במקום דומה מאד לעונה שעברה .אז נכון, העלייה הקבועה בסך השלשות שנזרקות נמשכת ובאמת מעניין מתי נגיע שם למיצוי אבל מעבר לכך הליגה ממש דורכת במקום בכל אספקט סטטיסטי אחר.

בשנות ה-90 כשהליגה תפסה תאוצה אחרי התחייה של שנות ה-80 הסלוגאן הרשמי שלה היה "I Love This Game"  והאמת שמבחינתי הוא תופס גם היום. יש כל כך הרבה דברים נפלאים שקורים לילה לילה על מגרשי ה-NBA. אני קורא כמעט כל ערב בפריוויו תלונות על משחקים משעממים וקבוצות נטולות חיים אבל האמת היא שכמעט בכל מקום שתסתכלו יש מה לראות וממה ליהנות. יש המון כישרונות צעירים יש המון מאמנים שמנסים להביא כל הזמן דברים חדשים ואין כמעט הפרש שהוא בטוח בימינו. בקיצור במקום להתבכיין פשוט לכו לראות משחקים – לא תתאכזבו.

אם אתם בנרגנים שמתעקשים לחפש כל שריקה שגויה או כל כיסוי לקוי בהגנה או סתם לא מוצאים את עצמכם בהיררכיה החדשה בליגה ננסה לתת כאן סיור מצולם שיסביר מה אתם מפסידים. יש הרבה מאד דברים שלא ייכנסו לכאן וזו רק רשימה חלקית של דברים  שממש כדאי לקום כדי לראות השנה. אז יאללה תתעוררו עוד מעט מתחיל הפלייאוף.

איום כפול

אין מקום יותר טוב להתחיל מה-MVP המכהן שיהיה גם ה-MVP הנוכחי. יאניס נותן עונה מדהימה בכל קנה מידה בלי להידרש ליותר מדי דקות על הפארקט. לא מעט מזה נובע מכך שמילווקי כקבוצה מציגה את ההגנה הטובה בליגה בהפרש ניכר.כפי שציין לא מכבר ידידי התותח, נכון לפגרה הרייטינג ההגנתי של הבאקס עומד על 101.7 שווה ערך ל-3.6 נקודות ל-100 פוזשנים פחות מהקבוצה הבאה – טורונטו ראפטורס. הפעם האחרונה שראינו פער כזה גדול בין ההגנה הטובה ביותר לסגניתה היה בין הניקס של ריילי בעונת 1992/93 לרוקטס של אותה עונה.

מילווקי לא עושה שום דבר מסובך או מתוחכם יותר מדי. היא מכריחה את הקבוצה השנייה בלנצח אותה בשלשות כשהיא אוטמת את כל מה שבסביבת הסל. איך היא עושה אתה זה? מצד אחד מורידה את לופז למטה אבל זה לכשעצמו לא מספיק במיוחד כשיש כל כך הרבה חודרים נהדרים בליגה. איך הבאקס מאפשרים הכי מעט זריקות באופן יחסי מתחת לסל שלהם בהפרש ברור ובאחוז הנמוך בליגה? התשובה היא ה-MVP שהוא גם שחקן ההגנה הטוב בליגה. היכולת של יאניס להגיע ולעזור במהירות מהכנף או לסגור את האמצע כשלופז נמשך החוצה היא פריוולגיה שאין לאף קבוצה אחרת בליגה.

את זה למד על בשרו גם האלוף וה-FMVP  בסדרה ביניהם בעונה שעברה:

גם השנה יאניס הוא מפלצת הגנתית ששווה לעקוב אחריה כל פוזשן במיוחד כשההתקפות יודעות שריבאונד שלו יכול איבוד יכול בקלות להפוך להתקפת מעבר קטלנית בצד השני.

 נכון הוא לא נמצא הרבה על הפרקט אבל לא לדאוג יש לו פנאי גם לחנך את הצעירים:

סמולנים

אם יוסטון נחשבה עד העונה למעבדת שלשות לפחות במובן של ההרכב שהיא העלתה למגרש היא שמרה על תבניות מקובלות. אבל לקראת הדדליין מורי ודאנתוני החליטו לזרוק את כל המוסכמות לפח והעבירו את קלינט קאפלה לאטלנטה כדי להביא את רוברט קובינגטון. בכך הרוקטס הפכה לקבוצה הראשונה המשחקת סמול-בול פולטיים עם פי ג'יי טאקר (1.98 מ') כסנטר.

זה הופך את הרוקטס לניסוי המרתק ביותר בליגה אולי מאז הנאגטס של פול ווסטהד. הרכב שכולל שני סקוררים וחודרים אדירים כהארדן את ווסטברוק לצד שלושה שחקנים שמחכים לכדור על קשת השלוש מציב המון שאלות בפני היריבה. איך אתה מתכווץ  כדי לסגור את הטבעת ובאותו הזמן לא מאפשר מטר שלשות שכמו שאנחנו כבר יודעים יוסטון לא יהססו להשליך. כפי שניתן לראות כאן למשל מול בוסטון זו דילמה מאד לא פשוטה:

יוסטון למעשה מחלקים את ניהול המשחק בין ראסל ווסטברוק לג'יימס הארדן. ווסטברוק בגדול מריץ את התקפות המעבר המהירות והארדן מבודד את עצמו לדעת בהתקפות ארוכות יותר ומרשה לעצמו לנוח בצד כשהכדור בידיים של ווסטברוק.

הבעיה של הרוקטס היא כמובן בהגנה ובנחיתות בריבאונד (מאפשרים ליריבות לקחת מעל ל-30% מהריבאונדים מתחת לסל שלהם מאז שעברו להרכב הנמוך). אבל גם עבור התקפות היריב הנחיתות הורטיקלית יכולה דווקא להוות בעיה כמו שיוטה ורודי גובר למדו כבר על בשרם:

אפשר לשנוא את הכדורסל של דאנתוני ווסטברוק והארדן אבל אי אפשר להתעלם מהתופעה ומאיך כל קבוצה בוחרת להתמודד איתה.

LePoint

לברון תמיד היה מוסר נהדר עם 7.4 אסיסטים למשחק לאורך הקריירה אבל תמיד עשה זאת לצד עושה משחק טבעי או לפחות משהו קרוב לכך. העונה הוא הכריז מראש שהוא הולך להיות רכז במשרה מלאה והתוצאה היא תענוג לעיניים. היו לזה סימנים כבר בקדם עונה

והניצוצות המשיכו לעוף גם במהלך העונה.

לברון מוביל העונה את הליגה עם 10.8 אסיסטים למשחק כש6.8 מתוכם הם או לנקודות קלות מתחת לסל או לשלשות מהפינה. ראיית המשחק הנדירה של לברון מאפשרת לו לשים את חבריו לקבוצה פעם אחר פעם בעמדות נוחות ועושה את החיים קלים גם לאנתוני דיוויס הכוכב שלידו.

מסע בין כוכבים הדור הבא

בדרך כלל לוקח לשחקנים צעירים כמה עונות להתאקלם בליגה אבל בשנתיים האחרונות אנחנו נתקלים בכישרונות צעירים שנוחתים על הליגה בסערה. בקיצור העתיד כבר כאן והוא לא מחכה לכלום ולא חייב שום דבר לאף אחד.

טרה יאנג שנראה ונשמע כמו הילד מהשכונה שמקבל כאפות מכולם אבל בפועל הוא זה שצולף בכולם ממרחקים לא הגיוניים ומכניס לכולם… בין הרגליים.

שמעון יכול להביא כאן עוד רשימה ארוכה של קורבנות שרק התארכה בוספ"ש האולסטאר. יש שיגידו שבמה שהפך להיות הסיגנצ'ר מוב שלו יאנג מביא איתו הרבה חוצפה אבל לטעמי לפחות זו בעיקר חדשנות. כמו שהדאנק או האלי-אופ נחשבו בתחילה לזלזול גם זה יתפוס ונראה צעירים שמנסים לחקות אותו. ולכל אלה שחושבים שזה משפיל … אפשר רק להגיד שזו לא השפלה כשאתה עושה את זה גם לעצמך:

אי אפשר לדבר על יאנג בלי להזכיר את לוקה דונצ'יץ שהוחלף איתו בטרייד והפך לכוכב מיידי בליגה בזכות בגרות לא אופיינית ורגעי קסם שקשה להסביר כמו זה:

או זה:

שני שחקנים שרק שנה שנייה בליגה ונראה שהלחץ להצליח לא מפריע להם שמצדיקים כל שנייה של צפייה. בקושי הספקנו לדבר עליהם וכבר מזנבים בהם זה:

וזה:

נמצאים בזון

מיאמי היא אחת הקבוצות שהכי כיף לראות העונה. ההיט מציגים כדורסל קבוצתי המשלב הרבה שחקנים צעירים שלא קיבלו צ'אנס קודם ומצליחים תחת ידיו האמונות של אריק ספולסטרה.  בהתקפה זה בא לידי ביטוי בהרבה מאד שלשות באחוזים גבוהים כתוצאה מהנעת כדור. בהגנה ההיט לא בדיוק משופעת במגיני על או שחקנים אתלטיים ואחת הדרכים היפות שלהם להתגבר על כך היא על ידי השימוש הנרחב בהגנה האזורית. ה2-3 הקלאסי של ההיט הוא חלק מהארסנל ההגנתי של הרבה קבוצות בליגה אבל ספולסטרה היה בין הראשונים להפוך אותה לכלי לגיטימי והקבוצה שלו יודעת איך לעקוץ בעזרתה קבוצות עם נקודות תורפה מולה (להמלצות נא לפנות לסיקסרס).

תכלית בתחתית

גם השנה הסאנס כנראה לא יהיו בפלייאוף כשלמזלם יש את הווריורס והוולבס שימנעו מהם לסיים שוב בקרקעית המערב. אבל לא הכל רע במדבר. יש בהחלט סימנים לשיפור ואחד הבולטים שבהם החל להתפתח כבר בעונה שעברה – החיבור בין דווין בוקר לדיאנדרה אייטון.

בוקר שיפר מאד את ראיית המשחק שלו בעקבות העונה הקודמת בה נאלץ להיות מוביל כדור ראשי.  זה תפקיד שלא יושב עליו טוב אבל הסאנס לפחות הרוויחו תיאום והבנה בין שני הסטארים עליהם הם בונים. השנה בוקר חזר לתפקד כסקנד גארד  ומצליח לנצל את מה שלמד בעונה שעברה כדי להמשיך ולמצוא את חבריו לקבוצה ובעיקר את אייטון:

מהצד השני אייטון מושך אליו לא מעט תשומת לב והראה כבר לא אחת שהוא יודע למצוא בעצמו את בוקר כשהוא פנוי.

לסאנס יש התקפה שממש כיף לראות עם הרבה תנועה והנעת כדור. אולי זה לא בולט בטור הניצחונות אבל אם אתם מחפשים כדורסל יפה אפשר למצוא אותו גם במרתפי הליגה. עכשיו רק נותר ללכת לשוק ולקנות הגנה.

בליגה משלו

אם עד עכשיו לא השתכנעתם  לא נותר לי אלא לשלוף את נשק יום הדין. הוא שונה בערך מכל דבר אחר שיש לנו כרגע על המגרשים. הוא לא נראה כמו שחקן כדורסל הוא לא זז כמו שחקן כדורסל אבל הוא כדורסל במלוא מובן המילה. ניקולה יוקיץ' פשוט רואה את המתרחש על המגרש כמו ניאו במטריקס. זה בטח די נחמד להיות שחקן של הנאגטס, אתה יודע שכל מה שאתה צריך לעשות זה לזוז והוא כבר ימצא אותך.

הוא חי בקלאץ' וניצח כבר כמה משחקים העונה כשהוא גם הוסיף זריקת פייד-אווי עם קשת גבוהה אלא-נוביצקי לארסנל שלו (אוקיי אולי קצת פחות חיננית מדירק…):

לא זז כמו שחקן כדורסל? טוב את זה לפחות צריך לקחת בחזרה:

בקיצור אם יש רק דבר אחד שאתה רוצים להשקיע בו את הזמן פשוט תלכו לראות את דנבר כי כל שניה של הג'וקר על המגרש יכול להתרחש קסם בלתי צפוי.

***

אני בטוח שיהיה לנו פלייאוף נהדר השנה. נשארו עוד חודשיים עד שנגיע לשם אז בינתיים כמאמר הקיציס תזכרו – יש לנו ליגה נהדרת.

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. עגל

    19 פבר 2020 11:44:38

    תודה עידו על טור מושקע במיוחד. יש על מה להתלונן אבל בהחלט יש גם ממה להנות.
    בשבילי אלו הם שני הדברים החד פעמיים שלא יהיו (כנראה) בשנה הבאה – יוסטון של הסמול בול ולברון כפוינט גארד.

  3. Dor

    19 פבר 2020 11:51:05

    תודה עידו. ההגנה של הרוקטס בסרטון מפתיעה לטובה. מה שכן ברוב הפוזשנים שמראים שם ווסטברוק והזקן לא על המגרש..

  4. הקוריוז

    19 פבר 2020 11:59:17

    אתה הברייטסייד עידו? באמת אם לא היינו נהנים למרות הפלופים והשריקות לא היינו רואים אבל אנחנו נהנים והפלייאוף השנה צריך וצפוי להיות אדיר כאשר הכל פתוח, במיוחד החל מסיב 2 ואני כבר מחכה לו.

    אני בעיקר נהנה מטריי לוקה מוראנט וציון והעתיד כבר כאן.

    אליפות של יוסטון או פילי יספקו אותי 🙂

    מלברון אני לא נהנה כי הוא בעיקר מנצח… אני אוהב לראות אותו מנוגב, מתלונן והכי חשוב מפיק דרמות וכל זה חסר לי מאד מאד השנה, מה שפוגם בהנאה שלי

  5. ברוך רובין

    19 פבר 2020 12:08:55

    תודה עידו נפלא מסכים ברוב הדברים, הדבר שמפריע לי בעיקר הוא השיפוט ומהפכת השלושות של הליגה אין היום קרב סגנונות כמו בשנות ה90 אפילו הספרס הצטרפה למהפכת השלושות

      1. ברוך רובין

        19 פבר 2020 20:40:27

        ממש ממש לא , כל ההתקפות היום פחות או יותר אותו דבר בגלל מהפכת האנלטיקס, אפילו הספרס הלכו דרך זה, כמעט כל קבוצות הליגה משחקות בצורה דומה , כמעט כולן משחקות באותו קצב, זורקות פחות או יותר את אותן כמות שלשות , ומנסות לכוון את היריבה בהגנה לזריקה לא יעילה מחצי מרחק ומנסים למנוע מהם שלושה מהפינה .
        פה ושם אתה רואה הגנה מיוחדת כמו זאת של הבאקס בגלל הכישרון החד פעמי של יאניס והשיטה של בונלהוצא , אבל אם תסתכל על הקבוצות של היום רוב מה שמבדיל ביניהם זה נטו הכישרון

        1. Ljos

          19 פבר 2020 22:12:59

          יש דברים דומים, כמו שגם אז היו.
          אבל יוסטון לא משחקת כמו דנבר שלא משחקת כמו פילדלפיה שלא משחקת כמו לוס אנג'לס שלא משחקת כמו מילווקי שלא משחקת כמו מיאמי שלא משחקת כמו לוס אנג'לס ב' שלא משחקת כמו ניו אורלינס שלא משחקת כמו… ועכשיו הבנתי שאני כותב את הגרסא הכי גרועה שאפשר לשיר של בלר.

            1. Ljos

              20 פבר 2020 00:09:50

              לייקרס – מודה, לא רואה מספיק.
              מילווקי ויוסטון – יפה שבחרת שתיים מבערך שלוש-ארבע קבוצות שמשחקות באותה שיטה גיאוצנטרית.
              מה דומה בין מיאמי ליוסטון?

          2. ברוך רובין

            20 פבר 2020 13:07:32

            אתה הכנסת אותם בדוגמה ואז אתה לא צופה? זה די מצחיק כמו להחזיק את המקל בשני צדדיו. הNBA זה ליגה של העתקות דרך אגב יש המון דברים דומים בין מיאמי ליוסטון רק שליוסטון עם ווסטברוק קצב גבוה משמעותית ( עד שלרוקטס נפצע קאפלה) והחליטו על הרכב הננסים, הבחירת זריקות שלהם מאוד דומה , שניהם מחזיקים פווארדים ורסיטלים עם מוטת ידיים ענקית. ולצערי זה מה שיש היום בליגה אין יותר קרבות סגנונות חלק מהקבוצות עם פיק אנד רול גבוה וביג-מן שצולל לטבעת חמישה שחקנים שמסוגלים לקלוע מבחוץ ושחקני הגנה עם מוטת ידיים בלתי נגמרת.

            1. Ljos

              20 פבר 2020 13:23:06

              אה, בלוס אנג'לס ב' התכוונתי לגולדן סטייט. סליחה על הבלבול.
              כמה DHO יוסטון עושה? כמה תנועה בלי כדור? הם מגינים באותה צורה? כמה אייזו מיאמי עושה? כמה היא רצה? מי רץ יותר לפינה ולא זז ממנה – מאיירס לאונרד או PJ טאקר?
              אז בשנות התשעים לכולם היו בדיוק את אותם שחקנים כמו לקבוצות אחרות, רק שהם היו שונים מהיום. היו סנטרים שעשו אותו דבר, שחקני 4 שעשו אותו דבר וכן הלאה. הגיוון הטקטי הכי גדול היה בין אם שלושה שחקנים חושבים על למסור אחד לשני או שניים. יש רוח תקופה. גם פעם היה. רק שבתוך רוח התקופה יש מגוון רחב. מאוד. וחבל שאתה מפספס.
              גולדן סטייט נגד יוסטון של השנים האחרונות זה האמא של קרבות הסגנונות. הרבה יותר מכל מאבק אייזו מידריינג', פוסט ומכות שתביא משנות התשעים.

            2. גיא רוזן

              20 פבר 2020 13:37:18

              ברוך,
              איך אפשר לרשום את יוסטון, הלייקרס, ומילווקי באותו משפט, ואז לשאול "מה ההבדל"???
              .
              ההבדל?
              שמיים וארץ.
              יוסטון משחקים סמול בול במשרה מלאה. או הארדן או ווסטברוק חודרים לסל, ומסביב קלעים. הלייקרס, הם משחקים ברוב הדקות עם 2 גבוהים. היו שפקפקו, וכתבו שדייויס לצד סנטר זה לא עובד. שלברון עם גבוהים זה לא עובד. אז, הפלא ופלא. זה עובד. ההתקפה של הלייקרס עובדת סביב היכולת של לברון ורונדו כרכזים לנצל את המיסמאצ'ים שההרכבים הגבוהים מאפשרים לקבוצה. רק לדאלאס יש העונה אופנסיב רייטינג גבוה משל הלייקרס. מילווקי? הם סיפור אחר לגמרי. הם מזכירים במשהו את קליבלנד של לברון – הם משחקים כדורסל "בודנהולצרי", והם עושים זאת נהדר. יוסטון ומילווקי בצמרת מטילי השלשות בליגה, הלייקרס בתחתית.
              .
              זה ככה על רגל אחת. 3 קבוצות מעניינות, 2 קבוצות אדירות (לייקרס ומילווקי), אבל בזה נגמר הדמיון.

            3. עידו גילרי

              20 פבר 2020 13:40:04

              אבל הם כולם מנסים לקלוע לסל. זה כל כך אותו דבר ולא מקורי.

            4. ברוך רובין

              20 פבר 2020 14:54:33

              מה ההבדל בין יוסטון למילווקי, שחקן בלתי עציר (הארדן יאניס), שלידו עוד חודר (בלדסו , ווסטברוק) שמקיפים אותו בחברה שזורקים שלושות. שניהם משחקים כמעט באותו הקצב,זורקים כמעט אותה כמות שלושות (42% אחוז למילווקי, 48% אחוז ליוסטון), להגיד שהם לא דומים התקפית צריך להיות די עיוור, זה שהשחקנים שונים והשיטה שלהם בחדירה שונה זה כן אבל בדיוק אותה שיטה .

              הלייקרס בהחלט פחות דומה להם אבל דומה להרבה קבוצות אחרות,הם משחקים בשיטה הזאת מכיוון שהפחדן מפחד לשחק בצבע, בפלייאוף שוב הם יעברו להרכב שדיוויס בסנטר לברון ועוד שלשנים לצידו.

            5. ברוך רובין

              20 פבר 2020 14:59:51

              ומה ההבדל בין דאלאס לזאת של יוסטון שנה שעברה?כמעט ואין הבדלים אבל עדיף לא לגלות לעידו הוא עדיין מאמין שפיית השיניים קיימת.

            6. גיא רוזן

              20 פבר 2020 15:20:28

              ברוך, אתה ככל הנראה לא ראית השנה את מילווקי משחקים.
              הם ממש לא משחקים את הסמול בול של יוסטון –
              ביוסטון אין דבר כזה "פוסט אפ", וכמות ה-ISO שלהם גדולה פי כמה וכמה מזה של הבאקס (או של כל קבוצה אחרת).

            7. ברוך רובין

              20 פבר 2020 15:38:34

              צפיתי בכל משחקי מילווקי השנה, זה שאין סמול בול זה ממש אבל ממש לא משנה , בסוף זה שחקן על שמקיפים אותו בשלשלנים, זה שביוסטון יש את הארדן ובמילווקי יש את יאניס שני שחקנים אדירים (ששיטת יצירת הנקודות שלהם שונה) זה משהו אחר, להגיד שאין דמיון זה עיוורון ההבדל היחיד בהתקפה הוא חומר השחקנים

            8. ברוך רובין

              20 פבר 2020 15:42:40

              אותו דבר דאלאס הנוכחית ויוסטון של שנה שעברה , ההבדל ששם קאפלה היה מתגלגל לטבעת ופורזינגס משמש יותר כשוטר.

            9. גיא רוזן

              20 פבר 2020 17:05:47

              ברור, הסמול בול של יוסטון זהה לכדורסל של בודנהולצר…
              נו באמת, זו סתם התעקשות שלא קשורה למציאות. תבדוק כמה שלשות מגיעות מהיכן ב-2 הקבוצות – לא אותו כדורסל. והלייקרס אותם הכנסת למשוואת ה-"אותו כדורסל"? זה כבר בכלל בדיחה…

            10. ברוך רובין

              20 פבר 2020 18:49:04

              אותו קצב פחות או יותר אותם כמות שלושות , כוכב על בלתי עציר שמקיפים אותו, ההבדל זה חומר השחקנים או במילה אחרת הכישרון , הארדן יותר יותר בiSO, יאניס בצבע, ממש אין התעקשות זה די עצימת עיניים שאתה לא שם לב לזה .

  6. FAN

    19 פבר 2020 12:12:33

    תודה על ההשקעה עידו.מעניין מאוד
    .
    אין ספק שיוקיץ זה תענוג לצפייה כל דקה. אבל בפלייאוף הוא חייב שמארי יתאפס על עצמו כי לבד זה לא יחזיק..בטח ובטח שלא בסיבוב השני..
    .
    אני מזכיר לכם ששנה שעברה אחרי 2 משחקים מול בוסטון שמילווקי הפסידו, זה היה נראה כאילו גילו את הסוד של יאניס והם ילכו הביתה..ואז הגיעו 4 נצחונות רצופים..
    .
    לגבי לברון, הוא בדרך כלל מקבל מטר של כבוד כשהוא עם הכדור, וכשהוא עם הפנים למגרש יש לו ראייה נהדרת.מה שלדעתי היתרון הכי גדול זה העוצמות בידיים שלו..המסירות שלו חזקות מאוד ומגיעות מהר מאוד ליעד(לדעתי הרבה יותר מהר ממובילי האסיסטים בליגה)..חשבתי שעוצמה כזת בידיים יהיה לעוד שחקנים בליגה אבל זה לא נראה ככה

  7. רותם אלרן

    19 פבר 2020 12:13:13

    תודה רבה עידו, מסכים עם הנקודה העיקרית – הליגה מדהימה וצריך להנות ממנה ומהתפתחות שלה ולא כל הזמן להתלונן ולבקר את השינויים.
    העלית הרבה נקודות מעניינות, אני מסכים במיוחד עם הקטע על יוקיץ', ועל זה גם כתבתי אני – שחקן מדהים שנראה מאוד מגושם ולא חינני, אבל יש לו משחק מדהים ויצירתי (פעם אחת כשראיתי את דנבר העונה צחקתי בקול בגלל הקלות בה הוא תופר זריקות קשות).
    .
    ושוב, תודה.

  8. חגי "התותח" ניסני

    19 פבר 2020 12:20:44

    פשוט מעולה עידו.
    .
    יוקיץ' הופך את דנבר לווילד קארד עם תקרה לא מוגבלת. מאלון הגאון למד למקסם אותו הגנתית והתקפית הוא נשק אולי הכי קטלני בליגה מול הגנה עומדת. הלוואי שיעברו את המחסום של שנה שעברה.

            1. עידו גילרי

              19 פבר 2020 21:44:12

              אם תרצה הסבר קצת יותר מקיף רק תגיד.

            2. רותם אלרן

              20 פבר 2020 07:59:28

              אוקיי, טעות שלי, אנסה לברר בהמשך. אם כך, מה המשמעות של המספר?

            3. עידו גילרי

              20 פבר 2020 08:03:45

              זה הערכה של מה שאתה מחפש בהתבסס על הבוקס סקור.
              זה נולד בתקופה לפני ששמרו נתוני פליי-ביי-פליי.
              בגדול זה אומר לך לאיזה שחקנים יש הרבה ריבאונדים בהגנה, חטיפות וחסימות ל-36 דקות ביחס לשאר שחקני הקבוצה.

  10. גיא רוזן

    19 פבר 2020 12:42:54

    פוסט נהדר, כל מילה בול.
    .
    ההנאות הקטנות שלי העונה, הסדר יורד:
    .
    אייטון ובוקר באותם רגעים נדירים בהם הכל מתחבר.
    .
    יוקיץ' במאני טיים.
    .
    מסירות ההקפצה של לברון. וגם המסירות שלו לטאצ'דאון.
    .
    הרגעים בהם מיקל ברידג'ס ואוברה נראים כמו צמד פורוורדים לגיטימי, אותם רגעים בהם הם מפעילים לחץ על נתיבי המסירה, ולרגע אפשר לדמיין שהסאנס קבוצה לגיטימית…
    .
    לילארד, כאשר הוא רותח.
    .
    אותם משחקים בהם מילווקי פותחים את המשחק ברוח סערה הגנתית בלתי חדירה.
    .
    כאשר הסאנס מנצחים (כן ירבו. אין מספיק כאלו…)
    .
    תודה, עידו.

  11. שגיא נאור

    19 פבר 2020 13:07:13

    תענוג עידו, פוסט נהדר ומתבקש. תמיד טוב לקבל תזכורת איזה שפע וכמה טוב הליגה הזאת מייצרת.
    שאלה לגבי הרוקטס – אפשר נתונים לגבי כמות הפוסט אפ של ראס למשחק ואיפה הוא עומד ביחס לשאר הליגה בכלל וגארדים בפרט? משתדל לא לראות הרבה את יוסטון אבל לפעמים זה חזק ממני וזה נראה כאילו זה כלי שהוא משתמש בו המון. ולתחושתי גם די ביעילות.
    .
    לגבי ההגנה שלהם – אחד המשחקים הראשונים שלהם אחרי המעבר לאולטרה סמול בול היה מול הפליקנס. הסטט' היו הזויות – ניו אורלינס הובילו בריב' בהפרש לא הגיוני ומצד שני איבדו כדורים בכמות פסיכית, אם אני זוכר נכון 14 רק במחצית הראשונה. אז ברור שהרוקטס בנחיתות בריב' אבל הם באמת מצליחים לגרום ליריבה לאבד הרבה יותר עם ההרכב הזה או שזה היה יום מפוזר במיוחד של השקנאים?
    .
    יוקיץ זה חווה שכנראה לא ראינו כמוה.
    .
    לברון – האכיל המון כובעים העונה. מצד אחד מצליח להמציא את עצמו מחדש כרכז ומצד שני מראה שמבחינה פיזית הוא עדיין בעשירון העליון של הליגה, גם אם כבר ברור שהוא לא מה שהיה לפני עשור.
    .
    ועם כל הכיף העכשווי הזה, היה מרגש לראות את הקליפ של הניינטיז (וקצת אייטיז) עם כל הרגעים האייקונים. ובעיקר תודה על הקרוס אובר בין הרגליים של טים הארדווי הראשון לשמו, המהלך האהוב עליי בתור ילד שהייתי מתאמן עליו (ללא הצלחה רבה) מאות פעמים.

    1. עידו גילרי

      19 פבר 2020 13:25:21

      ראס עושה 2.7 פוסטאפים למשחק לא ביעילות מרשימה… 0.84 נקודות למהלך. זה הכי הרבה מכל הגארדים בליגה (כולל לברון) מקום 21 בכללי.
      בלי קשר לזה שהפליקנס אחץ הקבוצות המ]וזרות בליגה מראש/ הרוקטס באמת כופים יותר איבודים מאז השינוי . קפיצה מ14.4% לפני ל18% אחרי (שזה ממש גבוה). עדיין מדובר במעט משחקים אבל כן זה מה שהם מנסים להפיק מההרכב הזה הגנתית – איבודים שיהפכו למתפרצות.

        4. ברוך רובין

          19 פבר 2020 20:41:57

          תלוי איך עושים את הפוסט אפ אמביד כל פוסט אפ שלו נגמר בסל או עבירה לקליעות יש לו יעילות מדהימה , זאיון וויליאמסון בטרנזיישן פוסט אף פשוט מפחיד, ראסל חמור עם גרביים

  14. Ljos

    19 פבר 2020 13:35:36

    אההה, אופטימיות…? לראות את החיובי בדברים שמתרחשים בענף שאנחנו אוהבים? לשמור על גחלת התקווה וההנאה אל מול גל תלונות על השיפוט ועל זה שכבר לא משחקים בדיוק כמו בשנות ה-80? לנסות לשים בצד, גם אם לרגע, את כל הדברים שמסביב שמנסים להסתיר את זה שיש סיבה שאני קם בשעות שסוחרי סמים בגינת לווינסקי הולכים לישון כדי לראות ענף ספורט ממדינה בקצה השני של ים ואוקיינוס? אההה למה אתה עושה לי את זה.
    בסדר, אני אקח יוקיץ' אחד לדרך. ואת הצעירים. ואת יוקיץ'. ואת מיאמי. ואת יוקיץ'.

  17. האווי לאסוף

    19 פבר 2020 16:21:35

    אופטימיות זו תכונה מוזרה לאנשים מבוגרים. בכל זאת, נסלח לך.
    תודה רבה על אחלה טור, וגם על התוכן המוצדק שלו

  18. מנחם לס

    19 פבר 2020 17:40:13

    בפוסט אחד הצלחת לתאר ליגה שלמה ועונה שלמה.
    המשפט החשוב (והנכון) מכולם הוא "היכולת של יאניס להגיע ולעזור במהירות מהכנף או לסגור את האמצע כשלופז נמשך החוצה היא פריוולגיה שאין לאף קבוצה אחרת בליגה."
    פוסט מצויין לפגרה הקצרה של האול סטאר

  19. חיים

    19 פבר 2020 18:08:13

    יופי של פוסט, תודה.
    לא את הכל אני נהנה לראות והייתי שמח בלא מעט מהמקרים לראות אחרים עולים על הבמה, אבל בסך הכל יש הרבה דברים חיוביים:
    לוקה ויוקיץ'
    יאניס
    טורונטו
    ממפיס
    מיאמי
    ויש את הדברים שמעניינים, אבל העין שלי סובלת מאוד לצפות בהם:
    לברון
    יוסטון

  22. סוסמעץ

    20 פבר 2020 05:03:17

    גילרי – החזרת לי את האמון בליגה
    ==
    אחרי תקופה של שביזות מכל תיאטרון הנגיעות ואין הגנות
    ==
    כתבה מעולה, תודה רבה!

  24. הציפור הנדירה

    20 פבר 2020 10:12:04

    לברון ובירד הם שני המוסרים הטובים ביותר בין כל הפורוורדים (הבסיס של לברון הוא ס"פ) ולדעתי הם שני הפורוורדים הטובים ביותר בכל הזמנים, ושניהם כמו מג'יק יכולים לשחק היטב בכל העמדות.

    1. הציפור הנדירה

      20 פבר 2020 22:51:38

      לוקה ויוקיץ' כשני שחקנים לבנים שלא מצטיינים באתלטיות אך עם חכמת משחק גבוהה מאוד מזכירים את גאונות הכדורסל של בירד.

  25. הציפור הנדירה

    20 פבר 2020 10:15:06

    מוראנט, יאנג, לוקה, יאניס ויוקיץ' כנראה שיהיו החמישייה הטובה ביותר בליגה מספר שנים קדימה גם אם לא יכולה להיבחר רשמית חמישייה כזו.

    1. הציפור הנדירה

      20 פבר 2020 11:41:14

      שכחתי את ויליאמסון. לכן מוראנט השחקן השישי.
      החמישייה הראשונה: לוקה, יאנג, ויליאמסון, יאניס, יוקיץ'.
      שכולם יהיו בריאים או לפחות שהקריירות לא ייפגעו משמעותית מפציעות.

      1. הציפור הנדירה

        20 פבר 2020 14:10:00

        החמישייה השנייה יכולה להיות: מוראנט, בוקר, טייטום, סיאקאם, אמביד.
        בשלישית יכולים להיות שחקנים כווקר, בראון, ואן ליט ואייטון.

    1. no funny shtuff

      20 פבר 2020 13:16:42

      תודה על הפוסט.
      מתקרבים למאני טיים..
      כרגע חוץ משתי סדרות במזרח כבר בסיבוב הראשון הולך להיות מעניין מאוד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט