'WHO IS THE 'GOAT? / אנדרדוג

'WHO IS THE 'GOAT?

כתבתו הראשונה של אנדרדוג. תנו כבוד בתגובות!

 

רוחות של שינוי מנשבות השנה בפסגת הטניס העולמי, ואני ממש לא מדבר על הסקוטי המייבב שהצליח להביא את הגביע המוזהב של ווימבלדון לראשונה מזה 77 שנים לאמא אנגליה.
עולם הטניס מלא בסטטיסטיקות קטנוניות ומסובכות, אך חלקן פשוטות ביותר וכל ילד שסיים בהצלחה כיתה ג' מסוגל להבין את משמעותן. קבלו את הנתון הבא: רוג'ר פדרר לראשונה מזה עשור אינו מדורג בין 4 הטניסאים הבכירים בענף. עשור (!). אתם יודעים כמה זה עשור? לפני עשור שרון נבחר לראש ממשלה, ארה"ב נכנסה לעיראק, ארץ נהדרת שידרה את עונתה הראשונה!

אפשר ואולי ראוי להרחיב עוד על דעיכתו של השחקן המופלא הזה, אבל לא בזה בחרתי לעסוק. מה שמעניין הוא שרצה הגורל ודווקא על רקע דעיכתו של רוג'ר, רושם יריבו המיתולוגי רפאל נדאל עונה היסטורית. כמו עוף החול הוא התאושש מ-7 חודשי השבתה בעקבות פציעה חוזרת בברך ומאז שחזר הוא לא מפסיק לנצח. אם אגביל את עצמי שוב רק לסטטיסטיקות המתאימות לבוגר כיתה ג' אגיד שמתוך 13 טורנירים בהם השתתף הוא הגיע ל-12 גמרים, מהם זכה ב-10. ההצלחה המטורפת שלו ולעומתה הפסדיו הנערמים של פדרר העלו לשיאים חדשים את גובה הלהבות בשאלת ה- (Greatest Off All Times) GOAT בטניס העולמי.


אמרתי להבות? קבלו את האיש הדליק בענף –ג'ון מקנרו האגדי:


 "לטעמי, ניתן להתחיל לטעון שהבחור הזה [נדאל] הוא השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים… תמיד אמרתי שבעיניי רוג'ר פדרר הוא הטוב ביותר, וודאי שהוא בעל המשחק היפה ביותר, אבל אני אומר לך כאן ועכשיו שאני הולך ונוטה לכיוונו של ראפא".


עכשיו צריך רגע להבין מי זה ג'ון מקנרו. זה לא (וימחל לי כבודו) שלמה צורף. זה אחד הטניסאים הגדולים בהיסטוריית הענף. האיש היה מקום ראשון בעולם לא יום ולא יומיים. הוא יודע מה זו גדולה. זה גם לא מומחה חימר ספרדי סטייל חואן קרלוס פררו שהיית מצפה שיתחבר לסגנון של השור ממאיורקה. מדובר כאן על שחקן שכל זכיותיו בגראנד סלאמס הגיעו על דשא (3) ועל משטחים קשים (US open, 4). כוחו היה בחבטות מושלמות ובמשחק רשת, לא בדיוק הלחם והחמאה של נדאל, וודאי לא אם משווים לרקדן השוויצרי.

אז אחרי שחיממתי את האווירה, אני הולך להרגיע אותה: אין לי שום דבר חכם להגיד בנידון. לא רק שאין לי משהו חכם להגיד, אני גם חושב שלא ניתן בכלים סטטיסטיים להכריע בשאלה מי גדול יותר. יש כל כך הרבה סטטיסטיקות, לך תחליט מה שווה יותר, מספר גראנד-סלאמס או מאזן אישי בין השחקנים? זהב אולימפי או 6 זכיות בטורניר סוף השנה? ומה לגבי איכות היריבים? וזה שהם לא בני אותו גיל? בקיצור – בלאגן.
 
אם נבדוק מה קורה בענפים מקבילים נגלה שבכדורסל למשל, בו יש אלוהים אחד ואין בלתו, המציאות היא כזו בגלל שהשחקנים עצמם יצרו אותה ולא רק קהל מאוהב. היריבים עצמם הם שהכתירו את ג'ורדן לגדול מכולם ואם זה לא היה קורה –  האוהדים יכלו להמשיך ולהתווכח לנצח .

בכל זאת, בלי שום יומרות להגיד על מי מהשחקנים שהוא הגדול יותר, כי זה באמת דיון עקר, אני רוצה להפנות את תשומת הלב לנקודה שגורמת ללב שלי ללכת שבי אחרי נדאל ולא אחרי הגאון השוויצרי – כיבוש הפסגה.

כשאני אומר כיבוש הפסגה, הדגש הוא לא על הפסגה, אלא דווקא על הכיבוש.

מה שריגש בתחילת דרכו של ראפא הייתה העובדה שדווקא הילד הזה, עם המשחק שנראה מוגבל, עם הלבוש המצחיק והאנגלית הנוראית, דווקא הוא מכולם, בשיא-שיא גדולתו של המלך הגדול מכולם הצליח לקרוא עליו תיגר ולנצח אותו על הבמות המרכזיות ביותר.

קראתי דיון בפורום אוהדי פדרר שדן בשאלה איזו מהשנים, 2005 או 2006 הייתה שנתו הגדולה ביותר של פדרר. מדובר בשנתיים עצומות כל אחת לחוד ושתיהן יחד כמכלול. לטובת הקוראים הצעירים נישאר עם סטטיסטיקות פשוטות ונציין מאזן של 173 ניצחונות ששווים 23 תארים לעומת 9 הפסדים בלבד (בשנתיים!!). בלי להכריע בשאלה איזו מהשנים גדולה יותר, מדובר בשנתיים מהממות בכל קנה מידה. למרות זאת, בזמן שכל צמרת הטניס בלי יוצא מהכלל ניגפת בפני פדרר, רובם עוד בחדר ההלבשה, קם איזה ילדון חצוף ועם יותר נחישות מכישרון מצליח להסתכל לפד ישר בלבן של העין ואפילו לקחת ממנו תארים.

חלף לו זמן והתהליך המשיך. ראפא התקרב והתקרב ובסופו של תהליך ארוך הצליח לנצח בגמר ווימבלדון 2008, ממש בחצר הפרטית של פדרר.
הסיבה שזה ריגש כל כך היא לא בגלל שזה אמר שהוא טוב מפדרר, אלא דווקא בגלל שפדרר כל כך גדול. דווקא בגלל שנדאל בא מלמטה ולהבדיל מכל השחקנים האחרים באותן שנים העז לחלום בגדול, ובעבודה קשה התקרב שנה אחרי שנה עד שפיצח לגמרי את הקוד של פדרר. הוא לא ניצח אותו דרך הידיים והרגליים (הטכניקה של פדרר כנראה עולה על שלו), אלא הוא ניצח אותו בראש בימים שהראש של פדרר היה הראש החזק ביותר בטניס בפער גדול מכולם. 

האמת שניתן היה לעצור כאן, כי כידוע מהרגע שנדאל פיצח את פדרר פדרר לא הצליח להתאושש והמצ'-אפ מול הספרדי עד היום מוכרע עוד לפני שהתחיל. בעיניי זה כתם על הקריירה המופלאה שלו, עצם זה שלא הצליח ליצור טוויסט נוסף בעלילה, להפוך את הקערה על פיה, אבל למרות זאת אי אפשר להתעלם מכך שהוא הצליח להמשיך ולהגיע להישגים מופלאים ביותר מול שאר הסבב כולל זכיה בג"ס רק לפני שנה וניצחונות עצומים על ג'וקו ומארי גם בטורנירים בהם לא זכה בסופו של דבר. הוא ענק שבענקים ואי אפשר לקחת את זה ממנו.

בכל זאת, בשביל שהתמונה תהיה שלמה לגמרי, צריך להמשיך את השתלשלות העניינים.
צחוק הגורל היה שבשנת 2011 דג'וקוביץ' הצליח לעשות לנדאל בדיוק מה שנדאל עשה קודם לפדרר. הוא הצליח להיכנס לו לראש ולהביס אותו דווקא שם, איפה שנראה היה שהוא בלתי פגיע לחלוטין. באותה שנה, למרות שלנדאל יכולה הייתה להיות שנת טניס נהדרת (במשך חצי שנה הגיע ל-9 גמרים מתוך 12 טורנירים ) – הוא התרסק מול דג'וקוביץ' פעם אחר פעם ובסך הכל ב-7 גמרים ברציפות. היה ברור שהתפתחה כאן בעיה מנטלית ושזו לא שאלה של כישורי משחק נטו. באותם ימים קל היה להעריך שסיפור ההתבטלות של פדרר מול נדאל חוזר על עצמו שנית בחילופי תפקידים. היה טבעי לחשוב שלנובאק "יש את המספר" של ראפא ושהמצ'-אפ ביניהם גמור.

אבל כאן מגיע עוד טוויסט מרגש לא פחות מאשר העלייה הראשונה של ראפא על הבמה של הגדולים. מאז שנת 2012 ועד היום ראפא הפך את הקערה על פיה וניצח 6 מ-7 המפגשים ביניהם. הוא אמנם עדיין לא במקום הראשון בעולם אבל זה לא משנה, הוא הצליח לכבוש שוב את הפסגה, ובזה, בהתמודדות מול הפחד הכי גדול שלך וניצחון עליו – הוא עשה משהו שפדרר לא עשה מעולם.

אז אפשר להתווכח מי שחקן טוב יותר, מי בשיאו מנצח את מי, זאת שאלה שאינה ניתנת להכרעה עד שיבואו השחקנים עצמם ויעידו על כך. אבל ממקומנו כצופים בסלון/באצטדיון, מי מהשניים עבר דרך מרגשת ומעוררת השראה יותר? ממי אפשר ללמוד על ערכה של אמונה בעצמך למרות המגבלות והקשיים? מי מהווה דוגמה להתגברות על פחדים וכישלונות? 


 – אם שואלים אותי, אין הרבה ספורטאים בהיסטוריה כולה שעשו את זה כמו רפאל נדאל.

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. רועי ויינברג

    18 ספט 2013 14:13:38

    כתבה מצויינת אנדרדוג. אני מקווה שההפסקות הארוכות שנדאל לוקח לעיתים קרובות (חלקן ללא הסבר) לא קשורות לשימוש בסמים משפרי ביצועים

    1. אנדרדוג

      18 ספט 2013 14:52:23

      קודם כל, אני מוכרח לומר שאם יגלו שהענף הזה נגוע בסמים ובפרט אם נדאל בעצמו ייתפס – זו תהיה נקודת שבר משמעותית מאוד מבחינתי.

      אחרי שההנקודה הזאת הובהרה, קראתי הרבה על כל ענין הסמים ויש כמה קושיות שעולות:

      א) מה הקשר בין סמים משפרי ביצועים להפסקות בקריירה? הרי "סיפור הכיסוי" הוא ברכיים שלא מתפקדות שאז ברור למה צריך לנוח, אבל אם הוא צורך בתקופה הזאת סמים – מה התועלת בהפסקת הפעילות? לא מצליח להבין את הרציונל מאחורי הקשר בין הדברים.

      ב) כל שחקני הדור החדש, נדאל-נולה-מארי, מציגים יכולת גופנית פנומנלית בהקשר של סיבולת לב-ריאה ושמירה על עוצמת חבטות גבוהה במהלך ראליס ארוכים. חטאו של נדאל ביחס לשלישיה הזו היא שרירי ידיו הגדולים אך ברור שאין קשר ישיר בין גודל שריר היד שלו לעוצמת החבטה ולראיה החובטים החזקים בסבב אינם בעלי מסת שריר כשלו. אפילו בשלישיה הזאת נולה עולה עליו בצורה ניכרת כאשר הם משחקים אחד נגד השני. אז השאלה שלי היא מדוע הוא חשוד בנטילת חומרים ואחרים לא? בגלל נפח שרירי הידיים? הרי זה לא פרמטר רלוונטי באופן ישיר?

      ג) צמרת הטניס מורכבת מחבורה מצומצמת מאוד של אנשים. האנשים האלה מתחרים על המון המון כסף ויוקרה בענף יחידני. כלומר, להבדיל מענפים קבוצתיים, אם אתה מצליח להזיז מהדרך את אחד השחקנים, זה משפיע עליך בצורה ישירה ומשפיע בגדול (נדאל לקח הביתה אחרי היו אס אופן משהו כמו 2.5 מליון דולר !!) . הנקודה אליה אני חותר זה שאם נדאל היה משתמש בחומרים אסורים ששאר חברי הצמרת לא לוקחים – היה להם אינטרס ברור לצאת נגדו או לפחות לחתור תחתיו עד שייתפס. לא רק שזה לא קורה אלא שהוא אחד הטניסאים שזוכים להכי הרבה כבוד מיריביו ולמשל רוג'ר פדרר שלא נחשד מעולם בנטילת חומרים משפרי יכולת, הוא אחד מחבריו למרות היריבות המתמשכת. נראה לך שאם היה משתמש בחומרים כאלה הוא היה מצליח לזכות לכזאת אהדה ויחסי חברות *בתוך* הסבב, או לחילופין היה מצליח להסתיר את זה מעיני כולם למרות כל הימים והשעות שהם מבלים יחד במהלך הטורנירים?

      ד) נניח ונדאל לוקח חומרים משפרי יכולת, האם בזכותם הוא כל כך חזק מנטלית? האם בזכותם הטכניקה שלו ברמה כל כך גבוהה? האם בזכותם הוא נחשב לבעל משחק טקטי משובח שבונה את הנקודות שלו לאט ובחוכמה? זה קצת כמו להגיד שבזכות סמים קווין דוראנט קולע 90% מהעונשין.

      ה) תיאוריית הקונספירציה. אחרי 8 שנים שהוא בטופ, אתה לא חושב שהחבר'ה של המלחמה בסמים יושבים לו על הוריד?

      1. רועי ויינברג

        18 ספט 2013 17:11:27

        בתור התחלה, אני גם מקווה מאוד שהוא לא לוקח סמים, אבל התשובות לשאלותיך:

        א) אני לא בטוח שישנו קשר, אבל הפסקות כל כך גדולות, למרות כאבי הברכיים יכולות לעורר חשד.

        ב) אני לא יודע מדוע הם לא חשודים, אבל יתכן שעקב כך שהרבה מאוד רוכבי אופניים נתפסו אחר שימוש במעבדת הסמים של ד"ר פואנטס, הספרדי, יש חשד בקשר לכל הספורטאים הספרדיים.

        ג) אתה צודק בנקודה הזאת. 100%

        ד) הוא לא חייב את כל ההצלחה שלו לסמים, בהנחה שהוא לוקח אותם, והמנטליות, הטכניקה והטקטיקה הם נגזרת של עשרות שנות אימון.

        ה) לאנס ארמסטרונג היה בטופ של עולם האופניים מ-1997, היה הטוב בעולם ב-1999 ונחשף רק ב-2013. יכול להיות שיש כאן אותו מקרה, למרות שאני מאוד מקווה שהוא לא לוקח

  3. דקסטר

    18 ספט 2013 14:39:59

    יופי של פוסט! החשש היחידי הוא ההפסקות התמוהות של נדאל . שחקני טניס לא חוזרים לאחר כמה חודשים של פציעה לרמה כזו מטורפת של משחק. זה מריח לא טוב . אני עדיין נוטה לראות בפדרר כגדול מכולם שווירוס בשם נדאל שיבש לו את כל המערכות.. אבל אם הוא ישווה את השיא מבחינתי הוא יהיה הגדול מכולם.

  4. אלעד אייל

    18 ספט 2013 15:48:05

    השאלה שלי היא מה זה בדיוק "להיכנס לראש של היריב" איך בדיוק שחקן יוצר ליריבו בעיה מנטלית במפגש הישיר ? הרי כדי ששחקן יגיע עם פיק ברכיים או תחושה שהמשחק אבוד מראש אמור להיווצר מאזן הרתעה ביניהם, או במילים אחרות יש כאן ביצה ותרנגולת כשלא ברור מה קודם למה העליונות של אחד על יריבו, או הבעיה המנטלית.
    ובנוסף איך נדאל שינה את המאזן בינו לבין נולה ? מן הסתם הוא היה צריך גם לשנות/ לשפר אלמנטים במשחקו ולהתאים אותם לאתגרים במגרש שמציב נולה.
    הייתי שמח לשמוע הסברים מקצועיים מעבר לקושי מנטלי מה בדיוק גרם לעליונות הזו, ואיך באמת מתגברים על זה.
    בכל מקרה כתבה מצויינת ונהניתי מאד לקרוא.

  5. יניב

    18 ספט 2013 16:24:36

    טוב אז גם אני מאוהדיו של פדרר ולא יעזור כלום גם אם נדאל ישווה ויעבור את הזכיות בגראנד סלאם הוא לעולם לא יהיה כמו פדרר שפשוט לצפות בו בגדולתו זה משהו שלא ראיתי מימי ואני עוד זוכר את מקנרו( אמנם בסוף הקריירה) לנדל בוריס בקר אמברגו אגסי סמפארס אין הרבה ספורטאים שלראות אותם זה לראות אומנות כמו גורדן בכדורסל מראשוניה ומסי בכדורגל פדרר בהחלט ברשימה הזאת ונדאל לא. לגבי תיאוריות הסמים אז בוא תיתן הסבר מניח את הדעת הכיצד שחקן שלא שיחק שבעה חודשים חוזר לוקח לו טורניר אחד להיכנס לתלם ונוף זהו הוא לוקח את כל הקופה ולא בטורניר אחד אלא למשך כל העונה? לי זה נשמע לא סביר אפרופו להזכירך גם ארמסטרונג זכה ללא שום היגיון וגם הוא עבר כל בדיקת סמים אפשרית

    1. אנדרדוג

      18 ספט 2013 17:07:08

      יש עקרון משפטי "המוציא מחברו עליו הראיה". נדאל לא צריך להוכיח שהוא חף מפשע, אתה צריך לשכנע מה הקשר בין ישיבה בחוץ לסמים משפרי יכולת.

      לגבי ארמסטרונג יש 2 הבדלים משמעותיים: קודם כל, כל הטור היה נגוע בזה והוא היה חלק מתופעה רחבה, בינתיים בטניס עוד לא יודעים על משהו כזה. לא ברור שיש לטניסאים מה לעשות עם זה. עוד לא המציאו את הסם שיכול להפוך אותך לפדרר.
      דבר שני, למרות שהטור כולו היה נגוע, רוכבים מבפנים כל הזמן יצאו והעידו נגדו ממקור ראשון, מה שפה עוד לא קורה

  6. אלעד אייל

    18 ספט 2013 16:32:40

    יניב גם אם אין תשובה לחזרה המופלאה של נאדל זה עדיין לא מוכיח כלום. גם קים קלייסטרס חזרה מפרישה אחרי הלידה ומיד זכתה בגראנד סלאם ראשון בקריירה ונתנה שנתיים נהדרות. אני דווקא נהנה מאד לראות את נאדל, והגמרים בינו לפדרר היו תענוג מצרוף של התעלויות מצד שניהם במיוחד בגמר הבלתי נשכח ב2008 בווימבלדון. נכון שפדרר הוא השחקן הכי אלגנטי, וכיף אדיר לצפות בו משחק, אבל זה גם ענין של טעם אישי.

    1. יניב

      18 ספט 2013 20:34:04

      לגבי קלייסטרס אז נכון שהיא זכתה איך שהיא חזרה אבל יש שתי הבדלים קודם כל היא אמנם פרשה אבל אני מניח שהמשיכה להתאמן אחרי הלידה בניגוד לנדאל שכביכול אמור להיות פצוע וההבדל השני שהיא לא השתלטה על הטניס הנשי כמו שנדאל עשה אחרי שבעה חודשים בחוץ!!!לא יודע לי זה לא נשמע כל כך הגיוני בייחוד כמו שאנדרדוג ציין במאמר הטניס הפך להיות הרבה יותר פיסי וקשה לי זכור למשל את דל פוטרו שהיה בשיאו אחרי זכייה ביו אס אופן ואז נפצע ועד היום לא חזר לאותה רמה מן הסתם אני לא יכול להוכיח כלום אבל מבחינתי כל האורות מהבהבים בנוגע לחזרה הזאת של נדאל ובוא נגיד שאם יגלו את זה אז אני לא אפול מהכורסה

  7. אנדרדוג

    18 ספט 2013 16:57:33

    בגדול זה בדיוק כמו ששחקן נכנס לזון קליעות משלוש. מה קרה לדני גרין בסדרת הגמר האחרונה? בחלקה הראשון אחרי שכמה קליעות נכנסו הבטחון שלו היה בשמיים והוא לא היה מסוגל להחטיא, בחלק השני משהו שם נכנס לו לראש והוא לא היה מסוגל לפגוע גם מחצי מטר. זה לא היכולת שלו שהשתנתה בשבוע, זה הכל בראש.

    טניס תחרותי הוא משחק מאוד מנטלי מכיוון שאתה לבד על המגרש, בלי אפשרות לפסקי זמן, ובלי אפשרות להתייעץ עם המאמן. יותר מזה, בגלל שכל משחקון וכל מערכה עומדים בפני עצמם, זה לא משנה אם היית ממש ממש מעולה במשחקון הקודם ברגע שהפסדת את המשחקון הבא. רק התסכול או תחושת ההצלחה מצטברים.
    מצד שני נקודה נספרת בין אם זכית בה בקלות ובין אם החזקת בה בשיניים. המשמעות היא שאתה חייב להיות יציב לאורך משחק שלם. אתה לא חייב להבריק כל הזמן אבל אתה יודע שברגע שתמצמץ – אתה עלול ליפול. רק הידיעה הזאת גורמת לרוב השחקנים לעשות במכנסיים כשהם מול יריב עדיף בנקודה מכרעת. הבעיה הזאת לא ממש קיימת אם אתה מאמין שאתה טוב יותר ואין סיבה שתפסיד את הנקודה הבאה.

    כך בדיוק נוצרת בעיה מנטלית: אם שחקן אחד מצליח לחבר כמה משחקים בהם הוא מתעלה מנטלית ברגעים החשובים, זה מערער מאוד את הבטחון של השחקן השני ביכולת שלו לנצח ואז בדרך כלל או שהוא מנסה להעלות את הרמה, משחק באופן הרפתקני ומחטיא יותר מדי, או שהוא בוחר לשחק זהיר יותר מהרגיל ואז בדרך כלל הוא חסר עוקץ והיריב "מתישב" עליו.

    באופן ספציפי בשנת 2011 בלי קשר למשחקים עם נדאל, דג'וקוביץ' נתן שנה חלומית שפשוט הכל הלך לו. הוא יצא בשנה הזאת כמה פעמים ממש מהקבר לניצחון בזכות חבטות מאוד קשות עם ריסק גבוה שנכנסו (להרים את הרמה כשאתה עם הגב לקיר הזכרתי כן?). כמובן שזה נתן לו עוד ועוד ביטחון להמשך העונה ללכת על מכות קשות ולהצליח בהן. כלומר במקרה שלו מה שהתחיל את הרצף היתה אכן יכולת עילאית, אבל במקביל משלב מסויים כבר היה ניכר במשחק של ראפא שהוא לא משחק ברמתו הרגילה. פער היכולת ביניהם לא צמח לפתע לרמה של 7-0 בגמרים.

    אני חושב שמה שהשתנה זה שאחרי 2011 ראפא היה בחוץ לתקופות די ממושכות בהן המומנטום פשוט דעך. ראפא חזר להתמודד עם נולה כשהוא מאמין שאין קשר בין התמודדות ב-2012 לאלה של 2011 ואז הוא הצליח שוב להציג את הרמה הרגילה שלו שהיא פחות או יותר שווה לזו של נולה. חוץ מזה, המפגשים הראשונים ברצף הנצחונות של נדאל היו על חימר שם נדאל הוא הטוב בהיסטוריה ואני מניח שזה גם עזר לו לצאת מהבור.

    לגבי איך זה שהרצף התהפך ועכשיו פתאום נדאל עם 6 מ-7, זה באמת מפתיע, אני חשבתי שגם אחרי שנדאל יצא מהבור הם יהיו שווים פחות או יותר.
    במשחק האחרון היתה לי הרגשה שנדאל פשוט משחק סולידי יותר. הפרשנים אומרים שהוא עבר לשחק התקפי יותר בגלל הברכיים אבל עדיין לא היה נראה שהוא כופה את הדברים. דג'וקוביץ' לעומת זאת כאילו מרגיש שהוא חייב לשחק סופר התקפי ואגרסיבי בשביל לנצח ואז כשזה עובד לו הוא באמת מנצח וגם נראה עליון על נדאל, אבל בשני שליש מהמשחק זה לא עבד מספיק טוב ואז הוא החטיא המון כדורים והפסיד את המשחק.

  8. נאורה

    18 ספט 2013 17:49:33

    נהניתי מאד מהמאמר.
    בקשר לחומרים משפרי "היכולת", הדוק הסביר כאן כמה וכמה פעמים שה"חומרים" – סטרואידים למיניהם – משפרים דבר אחד ורק דבר אחד: את כוח השחקן (גודל שריריו) ותו לא!
    שום שיפור מנטלי לא יכול להיעשות עם חומרים אסורים שהם נרקוטיים.

  9. שימי

    18 ספט 2013 17:52:34

    לנאורה – אם כך נדאל בוודאי ובוודאי שהשתמש בסטרואידים. לפני 4-5 שנים ידו היתה חצי בקוטרה משהזרוע שבתמונה!

    1. אנדרדוג

      19 ספט 2013 18:48:17

      אין לי בעיה עם טענות ענייניות אבל הטענה שלך פשוט מפגרת מהסיבה הפשוטה שהתמונה הזאת היא ממש לא תמונה עדכנית, להערכתי זו תמונה בערך מלפני 4-5 שנים אם לא יותר. נדאל כבר שנים ארוכות לא עם שיער ארוך ולא משחק עם גופיות אז יצאת טמבל..

      (סלח לי, זה לא אומר שאתה מפגר חס וחלילה רק שהטענה מפגרת..)

  12. דקסטר

    18 ספט 2013 21:04:36

    אני לא מבין למה כשאומרים סמים ישר חושבים על סטרואידים.
    יש עוד כ"כ הרבה סמים משפרי ביצועים שלא אני , אתם והדוק יכולים לחשוב עליהם.

    מה ששחקן טניס צריך הכי הרבה זה יכולת התאוששות ולא שרירים.

    פה טמון החשש לגבי נדאל ולא גודל השריר שלו.

    ופה אני עונה בעיקר לאנדרדוג,

    אישית אני מקווה שהוא לא משתמש בסמים, הוא דמות נהדרת לחיקוי בצורת המשחק שלו, טכניקת הפורהנד המדהימה, החוזק המנטלי שלו וההתנהלות מחוץ למגרש. באמת אחד משני הגדולים ואחד הספורטאים הגדולים בהסטוריה לטעמי.

    יחד עם זאת ההפסקות התכופות שלו יחסית הן אלה המחשידות.
    יותר מדי פעמים הוא נעדר לתקופה של כמה חודשים וחזר כאילו מעולם לא הנעדר ואף טוב יותר.
    ואם זה לא בעזרת סמים אז מה טוב. הוא באמת הכי גדול.

    בסופו של דבר לדעתי יאסוף לפחות עוד 2 גראנד סלאם לאוסף בעיקר בזכות השליטה שלו ברולאן גארוס ואז ייפתח דיון אינסופי בין נדאל לפדרר כאשר שובר השוויון לדעתי שייך לנדאל,

    1. דקסטר

      19 ספט 2013 19:14:05

      מנחם, הסמים לא מתחילים ונגמרים בסטרואידים. הספורטאים מקדימים אותי ואותך בשנות דור. הנושא הגיע לרמה כזו שכמעט ולא ניתן לעלות על המסוממים. גם על לאנס ארמסטרונג לא ידענו איזה סם או תוספת לא חוקית הוא לוקח אבל במבחן העין יש משהו חשוד . שוב, לא מאשימים אף אחד אלא רק חושדים בצדק. תעשה nadal doping בגוגל ..

  14. מנחם לס

    18 ספט 2013 22:03:03

    החומר היחיד שמשפר יכולת גופנית הם הורמונים סטרוטידים. אין דבר אחר אם האתלט הוא בריא בנפשו ומלא מוטיבציה. כל דבר אחר נרקוטי רק מוריד יכולת גופנית.
    א-י-ן, בפרוש א-י-ן דבר אחר, מלבד אולי אמפטמינים ("סמי מרץ") שמאפשרים לא להירדם במרוצים כמו "24 שעות", אבל את היכולת עצמה הם רק מורידים. אני מכיר עשרות מחקרים בנושא. דקסטר סתם זורק מילים.

    1. דקסטר

      19 ספט 2013 11:34:36

      אני סתם זורק מילים ??
      תעשה גוגל על נדאל והרשת מפוצצת במאמרים.

      מה שבטוח שאם זה קורה זה לא מוצר מדף- "סטרואידים" "ממריצים" וכו ..

      אלה דברים הרבה יותר מתוחכמים שלא אני ולא אתה יכולים לחשוב עליהם ועובדה שגם אנשים טיפה יותר מנוסים מאיתנו לא מצליחים להתמודד עם זה.

      אגב, לא מזמן תפסו את צ'יליץ משתמש בחומרים אסורים- לא פרסמו מה זה בדיוק, והשעו אותו ל 9 חודשים.

  15. Ori88

    19 ספט 2013 00:54:36

    תודה רבה על מאמר אדיר.
    לגבי נדאל, ניתן לומר שהוא הציל את הטניס משליטה מוחלטת של פדרר, ומשחקו אינו מבוסס על מכת פתיחה אימתנית (כמו של פדרר שדפק 50 אייסים נגד רודיק בגמר ווימבלדון).

    לגבי הסמים / חומרים אסורים אוסיף את הדברים הבאים:
    1. משהו בתנועות שלו והטקסים שלו נראה אובססיבי לחלוטין
    2. כשהפסיד בווימבלדון, נתן ראיון הזוי לחלוטין !

    הראיון הזה היה כל כך מוזר שהוא מוסיף לחשדות..

    מקווה שג'וקוביץ' המצחיק, אוהב ישראל, יזכה ביותר גרנד סלאמים משניהם ויגמור את הויכוח.

  16. IDO

    19 ספט 2013 01:17:23

    תכננתי גם לכתוב על זה,

    נתחיל בנתונים: טניס מודדים בסלאמים ופה אין שאלה בכלל 17:13 לפדרר.

    אבל נאדאל בהחלט מסתמן כעז בגלל:
    אחוזי הצלחה. נאדאל הוא הטוב ביותר בכל הזמנים לאורך קריירה יש לו 87% אחוזי נצחונות / לעומת מקום שני בורג 86.5% (הנקניק פרש בגיל 26 שמקנרו התחיל לנצח אותו) / פדרר 82.5% (למרות שנוריד את השנים של פדרר לפני 2003 ונקבל 89%)

    השיא בטורנירי מאסדטר שהוא ניפץ. והוא בלתי שביר.

    המאזן מול פדרר.

    עוד נתון שאף אחד לא כותב זה שנאדאל הוא היחיד שהמשחק שלו כל כך מושלם שהוא גם עשירייה ראשונה בזוגות ב-5 טורנירים שהוא משתתף בהם עם שותף מהאלפייה הראשונה.

    בכלל נאדאל שחקן מאד חכם שמבין שהוא חייב להשתפר כל הזמן (לעומת פדרר שסרב להכיר בטרנד של נאדאל עד שנת 2007 בערך..). המשחק שלו היום הרבה יותר קצר ומותאם תמיד ליריבים שלו. לעומת פדרר שטוען שאם הוא משחק ב 100% שלו הוא כבר יינצח.
    שדזויקוביץ הגיע עם משחק של עוד יותר כושר מנאדאל, נאדאל לקח צעד אחורה וחזר עם משחק יותר מדוייק ויותר קצר, וחזר לנצח.

    אז למה הוא לא?

    אבולוציה. נאדאל הגיע לסבב בשנת 2005. 3 שנים לתוך העידן הפדרריאני. הוא התאמן בגיל 16 עד 19 רק בשביל לנצח את הפדרר ולחשוף את החולשה היחדיה שלו. בשנים האלו הוא פיתח את נוגדן הפדרר שזה מכת הלסו פורהאנד שלו וכושר אינסופי.

    בשביל להישאר במגרש הוא הראה כושר אינסופי. זכור לי במיוחד החצי גמר שלו באוסטרליה שהוא נתן בוורדסקו (גם ספרדי) במשך 5 מערכות ו 4.5 שעות להתייצב למחרת בגמר ולשחק עוד 4 שעות.
    לסם ששומר על רמת עייפות של השריר קוראים אנבוליים, או תוספת חמצן בדם וספרד היא בירת העולם.
    הטניס (ATP) לא ממש עושה כלום בנוגע לסמים האנבוליים כי הקלסיקו של פדרר נאדאל זה הדבר הכי טוב שקרה לטניס מאז ומעולם אז למה להרוס משהו טוב?

    השנה נתפסו 2 שחקנים, ויש שמועות חזקות מאד על החופשה הארוכה שלקח נאדאל שנה שעברה שהייתה מן שתיקה בהסכמה כמו שקרה עם אגסי בעבר.

    היציבות – אי היכולת של נאדאל לשנות תוך כדאי תנועה ולשמור על מקום ראשון כמו פדרר או דזויקוביץ למשך יותר משנה מראה שהוא מסוגל לשנות אך ורק במגרש האימונים שלו במיורקה.

    – – – –

    זה אחד צמוד דוקטור. כדאי שנחזור על העז הזאת עוד 4 שנים ששני המתמודדים יפרשו.

  17. מנחם לס

    19 ספט 2013 02:32:24

    "סמים אנבוליים"??? אני אף פעם לא שמעתי על זה.
    מה שכן, אולי הם התחילו עם BLOOD DOPING (שזה משהו שונה לחלוטין שהסברתי אותו כמה פעמים).

  19. אנדרדוג

    19 ספט 2013 19:48:00

    עוד לא שמעתי ממישהו אחד כאן מה הקשר בין הפסקה ארוכה לשימוש בחומרים משפרי יכולת. אם אני הייתי לוקח חומרים כאלה הייתי עושה את זה בתקופת התחרות, ובטח לא הייתי יושב בחוץ במקום לעשות את מה שאני אוהב – לשחק.

    מעבר לזה, כמה עניינים בפן המקצועי הנוגעים לחזרה מהפציעה האחרנה:
    דבר ראשון, ניכר בבירור (למי שמתעניין וצופה במשחק במקום לבזבז את הזמן על תיאוריות קונספירציה ועלק "שמועות חזקות" שממילא אין איך להוכיח) שנדאל שינה את השיטה שבה הוא חובט בק-הנד כך שיופעל פחות לחץ על הברך הפגועה. זאת לא המצאה שלי אלא משהו שכל השדרנים ביורו-ספורט דיברו עליו בשידור. החבטה שלו עכשיו פחות נכונה לפי הספר ולכן הוא עושה שימוש נרחב בחבטת סלייס ביד אחת במקום להחזיר בק הנד.

    חוץ מזה, כשהוא חזר מהפציעה הוא חזר לטורנירים זניחים יחסית למעמדו (טורנירים שהוא לא משתתף בהם לעולם) ולמרות זאת בטורניר הראשון הפסיד ליריב אלמוני בגמר. לאחר מכן הוא נכנס לעונת חימר ודווקא הפסיד בגמר מונטה קרלו לראשונה אחרי 8 שנים ברצף. אני לא רואה איך זה אמור להפתיע מישהו שהוא זכה בהרבה טורנירים על חימר כשהוא הכי טוב בזה בהיסטוריה בפער מטורף מכל מי שאי פעם שיחק את המשחק. מה שבעיקר הפתיע השנה היא היכולת שלו על מגרשים קשים אבל היכולת הזאת הגיעה כבר 5-6 חודשים אחרי שחזר מהפציעה אז גם לא ממש ברור לי מה הבעיה בזה..

    דבר אחרון, הוא בהתחלה תכנן לחזור מהפציעה כבר בתחילת השנה, באוסטרליה. בסוף הוא החליט להמתין עם החזרה עוד כמה חודשים אבל זה אומר שהוא כבר היה די כשיר באותה תקופה, ולמרות זאת הוא לא חזר למגרשים. אני מניח שמה שהוא עשה במקום לחזור להתחרות זה להתאמן בטירוף לקראת עונת החימר בזמן שכולם משחקים מגרשים קשים. לכן זה גם לא כל כך מפתיע שהוא חזר בכושר – הוא לא חזר לסבב עד שלא חזר להציג יכולת מלאה באימונים.

  20. שוקי המתחסד

    19 ספט 2013 22:30:00

    לפדרר יש שני בעיות גדולות
    1. זה ששינו את גודל המחבט המותר ( דמיינו שינוי כזה בכדורסל כמה משמעות על מי הכי טוב תהיה לו
    2.. הבעיה היותר גדולה היא שנולדה לו הילדה
    מאז הוא כנראה מחזיק אותה , מרים אותה , לא ישן טוב
    אני לא יודע מה
    כנראה העוד 3 קילו לסחוב שינה לו את המשחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט