לזרוח עם הכוכבים -אולסטאר יום שישי חלק ב/ גיא א

לזרוח עם הכוכבים -אולסטאר יום שישי חלק ב/ גיא א

תקציר הפרקים הקודמים כאן.  אחרי יום המדיה והאימון שאחריו, אני נוסע הביתה בבהילות לתקן כמה בעיות טכניות ולחטוף קצת אוכל ומשם להמשיך למשחק סלבריטאים, אני בודק אם יש כרטיסים למכירה לארועי הסופ״ש ומגלה שני דברים:

  • כרטיס למשחק הסלבריטי עולה למעלה ממאה דולר
  • מוכרים גם כרטיסים ליום המדיה ואנשים אשכרה הולכים לשלם כסף לשבת ולראות מרחוק שחקני כדורסל מתראיינים.

*** עכשיו לפני שאני נכנס לכל מה שראיתי קבלו רגע סוחט דמעות. קניתי מצלמה חדשה. לא לכבוד הארוע, אבל האול סטאר היה הטריגר. כמו כל המצלמות החדשות, המצלמה עמוסה בפונקציות וקיצורי דרך. בקיצור, לחצתי על משהו וכל התמונות בכרטיס הזכרון נמחקו. בעוד שאת יום המדיה גיביתי, את משחק הסלבריטי ואת המחצית הראשונה של משחק הכוכבים העולים איבדתי. זה התברר לי לפני כמה דקות וזה מתסכל מאד.  היו שם כמה תמונות שמאד אהבתי ואני עוד מנסה להציל את התמונות ואשתף כמובן אם אני אצליח. בינתיים תאלצו להסתפק בכמה תמונות ששרדו בטלפון ותמונות מכרטיס הזכרון השני***

בטטות כורסא
צאנס הראפר נגד קומון – פחות או יותר שני היחידים שהכרתי

כשאני מגיע לווינטרסט ארנה, המקום כמרקחה. משטרות בכל מקום, רכבי שידור ואוטובוסים. רק דבר אחד חסר, צופים. אני חושב שאולי אנשים באמת הקדימו כי זה יום שישי וקר בחוץ אבל כשאני נכנס אני מגלה אולם ריק כמעט לחלוטין.  על המגרש בינתיים מתרוצצים עשרות אנשים והרעש לא היה מבייש משחק מלא ביונייטד. האווירה מוזרה מאד, ולמעט עיתונאים זרים אני כמעט ולא רואה אף אחד מהפמלייה הרגילה של שיקגו. אני מתיישב והעיתונאי לידי שואל אותי אם אני מזהה משהו מהסלבריטאים. אני מנסה אבל מצליח בקושי. 

מצידי המגרש, יש כורסאות במקום כסאות עם שולחנות ואזורי לאונג׳ ועליהם יושבים ״סלבריטאים״ סוג ג (או שאולי סוג א ואני לא מעודכן). רובם מלווים באיזה עוזר או עוזרת אישית במבט מבוהל, שמנסה לפלס להם דרך בין כל המפורסמים. בין לבין אני מזהה משהו כמו השף המפורסם גיא פיורי, עו״ד אלמוני מניו יורק בשם אדם סילבר מתיישב לצדי המגרש. מבחינה ויזואלית המראה הוא די מרהיב כי נראה שכולם מתחרים במי יבוא במראה יותר טווסי. כובעים גדולים, משקפי שמש, צבעי שיער, ותלבושות מוגזמות. זה נראה נהדר בטלוויזיה (הצלמים גורמים לזה להראות הרבה יותר גדול ממה שזה באמת), ומגוחך בחיים ועשר דקות לתוך הרבע הראשון אני וקבוצת עיתונאים אמיצה מחליטים לעזוב כדי להגיע בזמן למשחק הכוכבים העולים.

צוות היונייטד סנטר והצד הארגוני של הנהלת הבולס הוא מכונה משומנת במיוחד. להיות עיתונאי שמכסה את הבולס נחשב לפינוק – הכניסה והיציאה מהאיצטדיון תמיד מהירות וחלקות (יחסית לארוע המוני), הצוות קשוח אבל גם אדיב ומקצועי, האוכל מעולה ויש תמיד תחושה של ארגון שאולי הוא לא הcutting edge אבל הוא מכונה משומנת היטב והמדיה בד״כ מסתובבת באולם בביטחון עם גישה מאד נרחבת לכל אזור. זה לא המקרה הפעם.

יש פקקים בכניסה ליונייטד מלווים בתחושה כללית של חוסר סדר לא אופייני. הנהלת האולסטאר הפקיעה שטחי חניה נרחבים אבל לא טרחה לשים שילוט לחניות אחרות, או לדרכי נסיעה חלופיות. בחוץ קור כלבים וכולם צועקים כל כולם. כשאני מבין שיש מצב שנאחר אני מתעצבן, פותח את החלון וצועק לאחד הפקחים שאני וי איי פי ומנפנף בתג המדיה. איכשהו זה עובד והפקח מדבר עם המשטרה בקשר והם פותחים לנו שער לרחוב צדדי כשהמשטרה מלווה אותנו לאיצטדיון. 

בכניסה ליונייטד, הדברים עדיין די מבולגנים. חדר העיתונאים קטן מלהכיל את כולנו, אין אוכל או תשתיות מתאימות לכתיבה או עריכת תמונות אבל אני כבר רוצה להגיע למשחק אז אני זורק את התיק מתחת לאחד השולחנות ורץ למגרש . בד״כ אני מסתובב לפני משחק אני מסתובב על הפרקט, או יושב בחדר ההלבשה, אבל לא הפעם. מסתבר שכל גישה לשחקנים או לפרקט  למדיה ובלית ברירה אני הולך למושב שלי. 

בפתיחת המשחק פאו גאסול עולה, ומספר קצת על קובי ברייאנט ויחסיו איתו. נראה שפאו מאד מתרגש מהמעמד ומדבר על קובי באהבה אמיתית וכל הציניות במושבי המדיה מתפוגגת. בסוף הנאום שלו הקהל מתחיל לקרוא ״קובי״ ויש תחושה של חשמל באוויר.

משם ממשיכים להצגת השחקנים ואני שם לב לתופעה מעניינת – אני לא מסוגל להוריד את העיניים מלוקה דונצ׳יץ. אני מניח שכולכם ראיתם אותו כבר אז מבחינת כדורסל אין לי מה לחדש לכם, אבל מה שתפס אותי היה שוב ההנאה והשלווה היחסית שבה הוא מתנהל. אפילו בהצגת השחקנים שבה השחקנים, כמו בכל ספורט, עסוקים בלנוע מצד לצד ולהראות אנרגטים, לוקה פשוט עמד בצד בפשטות ולא זז אינץ׳ עד סוף הטקס. אני לא יודע מה התקרה שלו מבחינת כדורסל, ואני גם לא יודע אם הוא אי פעם ישחק עבור קונטנדורית אבל יש לו אופי מיוחד עם aura של מנצח. 


לוקה משקיף כמו גנרל

על המשחק עצמו אין הרבה מה לפרט. אני מניח שקראתם וראיתם את היי לייט והיו אינספור כאלה. אז הנה שלושת הרגעים שאני לוקח כזכרון מהמשחק ולדעתי אתם צריכים להכיר:

ג׳ה מוראנט, שהוא ערס של כדורסל במובן הכי מחמיא שאפשר, נותן כאן אסיסט שהוא פואמת הייקו של כדורסל. אני צריך להתחיל לראות יותר משחקים של ממפיס


לוקה דונצ׳יץ זורק הייל מרי מחצי מגרש בשניה האחרונה של המחצית וכמובן קולע.

ציון וילאמסון,  ילד בן 19 שכנראה נחשף לחומרים רדיואקטיבים סודיים שהפכו אותו לנער מפלצת חייכן וקפצני, מנסה להטביע שלוש פעמים ברצף. הוא עושה הכל מושלם אבל הכדור מסרב להכנס. ג׳ה מוראנט מנסה להראות לו איך עושים זאת נכון ומחטיא גם כן. אחרי המשחק מתברר שציון עיקם את הטבעת בהטבעה קודמת. וחוץ מזה הרצפה עקומה.

אחרי המשחק אני מסרב לחכות לשחקנים במסיבת העיתונאים בחדר המדיה הדי צפוף, ויוצא לטייל בסנטר. יש לי כנראה פרצוף זכיר כי כל פעם שאני פוגש משהו מצוות היונייטד הם נראים שמחים לראות אותי ונותנים לי לעבור לשטחים אסורים וככה אני זוכה לראות את ציון מסתובב בפרצוף קצת חמוץ במסדרונות.

למה חמוץ יא ציון?

. קצת ליד אני מגלה חדר סודי, בשם ״מדיה מיקסר״. החדר הוא כמובן לא כזה סודי, פשוט שכחו לספר לנו על החדר או לשים שילוט. בחדר הריק ברובו, ישבו להם בשלווה מספר שחקנים ודיברו בנחת עם חברים או עיתונאים. אני מוצא עומד לבד עם אריק פסקל מג״ס ומכיוון שהוא לא ממש סטאר, ואני לא ממש אי אס פי אן מצאנו את עצמו מצ׳טצ׳טים בכיף על שיקגו, קור, ועל כל הסיטואציה. לא החלפנו טלפונים בסיום. 


בשלב הזה קיבלתי דיווח מהאישה שהילד מקיא נון סטופ בגלל שפעת בקיבה אז החלטתי לצאת לכיוון הבית ולא לחכות לאוטובוס של העיתונאים. לא נכנס לפרטים אבל משהו לא עבד בחלקים מסוימים של ארגון הארוע וכל מה שקשור בתחבורה פשוט לא עמד בעומס. וככה מצאתי את עצמי הולך ברגל מדרום העיר לכיוון הבית שלי, שעה הליכה ביום חם, במינוס מי יודע כמה מעלות, עם עוד כמה מאות אנשים שנתקעו. סיום לא נעים ליום שדווקא היה כיפי ומעניין. עד כאן החלק העצוב של הפוסט.  נתראה ביום המדיה של כוכבי האול סטאר ולאחריו תחרות ההטבעות ומשחק האולסטאר!!

סיכום יום

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. FAN

    16 פבר 2020 03:44:03

    תודה רבה גיא. כיף לקרוא. בהצלחה עם התמונות.
    הנסיונות הטבעה של ציון ומוראנט נראות מפחידות..מקווה שנקבל משהו דומה בתחרות הבאה עלינו לטובה..תהיה שם?

  20. no funny shtuff

    16 פבר 2020 05:39:38

    גם פה השופטים לכלכו.
    לגורדון היה מגיע לקחת בעחקר בזכות ההטבעה מהצד עם פולץ.
    מסכן עוד פעם הפסיד על נקודה.

  21. גיא רוזן

    16 פבר 2020 05:40:14

    אני חושב שהזכייה צריכה בכלל ללכת לטאקו, ששם נפשו בכפו.
    (והוא הולך לחוות זאת שוב בשוב בעתיד הנראה לעין, עם מיליון M's וגיפים המספרים לנו בדיוק מה הוא "אשך טמיר…")

  32. עגל

    16 פבר 2020 12:37:48

    ראיתי את תחרות הסקילס ולא הבנתי מה קורה כאן, מקפיצים קצת, קולעים לייאפ, ואז שלשה. אם היה לך מזל בקליעה ניצחת והתקדמת לשלב הבא.
    האם גם אנחנו מגיבי הכורסא יכלנו לנצח שם?
    צריכים לעשות פורמט קצת יותר תובעני.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט